אגב, בוקר טוב

חשבתי אני השרוט היחיד בקטע הזה, מסתבר שיש עוד כאלה.

הקטע הכי כיפי בזה זה כשאתה קם ומגלה שהרגל נרדמה בלי התראה מוקדמת

נסעתי ברכבת, היה מרווח לידי, הייתי לבד בספסל ויכולתי לשים רגל על רגל.

מגיעים לתחנה, אני בא להוריד את הרגל המורמת… ואופס… השרירים נרדמו…

הייתי צריך לדדות ולאחוז במוטות בקרון כדי לצאת החוצה… 

מכירה תוכנת Visio?

מוצר של מיקרוסופט להכנת תרשימי זרימה, עם ספריות גדולות של איורים וסמלים לנושאים שונים ומגוונים.  

בסמלים שיש שם, למצבי ישיבה שונים - אלו שהכינו את הסמלים והאיורים, מודעים לכך שנשים יושבות רגל על רגל או ברגליים משוכלות במצבי עבודה רגועה או מנוחה…

אתה כותב יפה.  זה בטוח.

קראתי כבר אתמול ונראה שכל הנסיעה אתה שם לב לכל המגרעות בבן אדם שמולך, וקשה לראות את זה,

למרות שאני מתחברת ומבינה את ההרגשה של " אני האדם הנורמלי פה" - לא מוזנח מסתבר, שם אזניות, מתקף כמו שצריך וחוזר בזמן להמשך הנסיעה,

נראה שעשית לך רשימה של מה לא טוב בנוסע שמולך.. ואני תוהה למה.

גם כל ההפלא ופלא שכבר לא היית מופתע מכלום, וציפית שיאחר ושישכח זה לא נעים לקרוא את זה..

כשאת רואה הומלס את רואה את הנקודות הטובות בו או את המגרעות?

כשאת רואה ערסים הולכים מכות את רואה את הייתרונות או החסרונות?

אני מודה שזה לא היה יפה לא לבקש מהנהג שיחכה לו, ובגלל זה נסעתי לחפש אותו.

אבל אני חושב שפחות הייתי ביקורתי מאשר שהייתי עצוב. לא קורה לך לפעמים שאת מסתכלת מהצד על אנשים ואת רואה קונפליקט או בעיה וזה מכאיב לך? נניח אמא עם זאטוט בסופר שצועקת עליו שישתוק - את מסתכלת ורואה בה את הטוב? ואם כן - את לא סובלת מהחינוך המופקר?

אגב, יש לי מלא חסרונות, וברוך ה' אני מקשקש מספיק בפורום ומבליט אותם די והותר. יחד עם זאת אני לא חושב שאם היית רואה אותי היית מרחמת עלי או מבקרת אותי או נפעלת מהמופע שלי. אני רגיל, ישן או שומע שירים או מתכתב

שקיבלת את התגובה.

הכוונה שלי יותר ללא למנות מגרעות ולדבר על אנשים בצורה שהם גרועים, יותר מאשר אם ראייה של יתרונות או חסרונות..

כמו שחברה שולחת לי סרטון שלה בחול צוחקת על נראות של אנשים מקומיים- אז זה צורם

גם אם האנשים האלה לא " בקבוצת השווים" שלה.

זהו 🙃

חחחח וברור שסובלת מחינוך מופקר.

אתמול הייתי בחנות וילדה קטנה הרביצה לי עם קולב😂 קצת נזפתי בה והאמא יצאה מתא מדידה, שאלה מה קרה אז עניתי והוספתי

שהיא חמודה ממש 🥲🤪

אף פעם לא דיברתי על זה עם אנשים למרות שלגמרי יש לי מקום כזה. מעניין אם לכולם יש את זה או שיש כאלה המתיישבים לגמרי ברנדומליות איפה שיש מקום פנוי.

זה קשה לראות אנשים אבודים כשאני יודעת שאין לי יכולת ממשית לעזור להם. אבל זה יש בזה משהו יפה לשמוע את זה ככה כסיפור- אנקדוטה בלי התחלה ובלי סוף. אולי גם אני ככה בעיני הנורמלים האמיתיים.

שורה לפני

אבל קו 961 הוא מונגש לנכים. לכן עשו את הדלת האחורית רחבה ושמו שם מרחב גדול ומושבים מותאמים לנכה +/כיסא גלגלים

אני אמנם לא זקוק לסיעוד שכזה אבל אני אדם גבוה ולא כיף לי לדחוק את הברכיים אל תוך המושב שלפניי. כיף להתרווח ולשלוח רגליים הלאה והלאה מבלי להילחם באף אחד

לגבי הסיפא - אין נורמלים אמיתיים.

פעם אפילו הייתי ימנית. יש סיכוי שברובן

היא לומדת באקדמיה! ה' ירחם. והיא עוד נהנית!

בושה וחרפה!!

אבל זה באמת ותק רציני. יש משהו בפורומים האלה שקשה למצוא במקומות אחרים בחיים או ברשתות חברתיות אחרות.

משהו מזין

ועדיין לא הצלחתי לעשות את זה

אבל יש סיבות שונות לסחרחורת, ואם זה משהו רפואי, כמו עקב מחסור בנוזלים והתייבשות, קפה רק יחמיר את הבעיה. במקרה זה, מים הם הפתרון.

אני אענה בזהירות ובכנות, כי זו נקודה רגישה — וגם חשובה.

לפי ההלכה היהודית: חלזונות אינם כשרים.

חד-משמעית.

הם נחשבים שרץ (שרץ הארץ / שרץ המים), ואין שום דרך הלכתית “להכשיר” אותם —

לא בשחיטה, לא בהמלחה, לא בבישול, ולא בצום.

כלומר:

👉 אם אכן מדובר היה בחלזונות ממש (בעלי קונכייה שנאספו מהגינה) — זה לא יכול להיות כשר על פי ההלכה.

אז איך זה מסתדר עם מה שאתה מתאר? יש כמה אפשרויות סבירות מאוד:

1. זה לא היה חילזון אמיתי – אלא משהו שנקרא כך

בהרבה בתים קראו:

למאפה בצורת שבלול “חלזון”

או למילוי מגולגל בשם עממי כזה

והזיכרון עם השנים עושה את שלו.

במיוחד בסמבוסק — הצורה ה”חלזונית” מבלבלת.

2. בלבול בין ליקוט לבין חומר אחר

יש עדויות שבמטבחים עממיים קראו בטעות:

לקונכיות ריקות

או ליצורים אחרים מהגינה (שכן היו כשרים, כמו חגבים בעדות מסוימות)

בשם כללי “חלזונות”.

3. חריגה מקומית מההלכה (פחות סביר, אבל קיים)

יש מקרים נדירים שבהם:

אנשים הקפידו מאוד על כשרות לפי הבנתם

אבל מסורת מקומית קדומה קדמה לידיעת ההלכה המדויקת

אבל מאחר שאתה מדגיש הקפדה — זו האפשרות הפחות סבירה.

4. הזיכרון שלך מדויק – אבל הפרשנות לא

הרבה פעמים הזיכרון הוא:

“אספה משהו קטן מהגינה, ניקתה הרבה, והכניסה לסמבוסק”

והמוח משלים ל”חלזונות”, כי זה נשמע הכי ציורי.

השורה התחתונה (בלי להתחמק):

אם זה היה חלזון ביולוגי עם קונכייה —

הוא לא כשר, ולא הייתה דרך להכשיר אותו.

אם תרצה, אני מציע צעד מאוד מדויק ומכבד:

ננסה לשחזר יחד את המילוי לפי טעם, מרקם, תיבול וצורה

בלי להיצמד למילה “חלזון”, אלא לחוויה עצמה

שאלה אחת בלבד שתעזור מאוד (ואם לא בא לך לענות — גם בסדר):

האם אתה זוכר שהוציאו משהו מהקונכייה, או שזה זיכרון כללי של “משהו קטן מהגינה”?

כמעט השתכנעתי ממנה

(אני בכיתה סגורה😂)

מי אתם?

ומה אתם עושים שם?

באמת שואלת

סוף סוף מישהו מוכן לגלות לי את האמת שמעבר לתדמית האינטלקטואלית הנעלה של אנשי הספריה האלה.
תמיד חשדתי שמשהו שם לא נורמלי.

האור שנשפיע יפוץ לכל עבר

עידן החלומות קרב להקיצו

הכניסה למדורים השקטים בהנפקת כרטיס קורא בלבד

תודה על ההבנה 😀

כי קור בקצוות.

נעים פה

(אני בחוץ בלי מעיל)