ב״ה לקראת האמצע של ההריון השני ואני מפחדתתת! לא מצליחה לחשוב על הדברים החיוביים כי הפחד משתלט עלי
מפחדת מהלידה עצמה, מפחדת מתפרים, מפחדת מגודש, מפחדת מהתקופה הקשה שאחרי, מפחדת משהשינוי הגופני.. פשוט מפחדת
ילדתי לפני 8 חודשים בערך, הלידה לא הייתה טראומטית בכלל, וכל ההריון היה רגוע יחסית (היו קשיים בהריון עצמו אבל לא פחדתי בכלל מהלידה), אפילו כנשכנסתי לחדר לידה הייתי ממש רגועה
אבל האחרי - היה לי ממש קשה! עם כל התפרים והגודש וכו׳ (רק מלהיזכר מפחיד אותי לחשוב שאולי זה יקרה שוב)
יש דרך להנות מההריון הזה בכלל? לפני כן ממש רציתי להיכנס אליו אבל ברגע שגיליתי שאני אכן בהריון כל הפחדים התחילו לצוף בהמוניהם
כמו שאני מכירה את עצמי, רמת כח הסבל שלי נמוכה.. לא יכולה לסבול כאב, אבל תכלס לידה זה כואב - יש איזשהו דרך להשלים עם זה?
וגם, היה לי חתך יזום + קרעים בלידה הקודמת, והאמת הצלקת עדיין מורגשת.. מה הסיכויים שזה לא יפתח בלידה הבאה ח״ו? מפחיד אותי לחשוב על זה, יש מה לעשות כדי שזה לא יקרה שוב?
(תכלס עיקר הקושי שלי אחרי הלידה היו התפרים.. זה כאבים נוראייםם, אפילו יותר מהלידה עצמה - ילדתי עם אפידוראל)
אה וגם אשמח לעצות לגבי ההנקה בהתחלה.. איך כמה שיותר להקל על הגודש של הימים הראשונים (בלידה הקודמת לא ידעתי כלום פשוט כלום, והיה לי גודש מטורף במשך שבועיים לפחות, הרגשתי שאני פשוט עומדת להיקרע מרוב גודש.)
זה גרם למצב כזה שבשבועיים הראשונים הייתי מכונסת בתוך כל הכאבים שלי ולא היה לי את הפניות להנות עם התינוקת החדשה
אסכם את השאלות שלי שיהיה יותר מסודר:
1) איך מנטרלים את הפחדים שלא מקדמים אותי לכלום? אני רוצה להנות מההריון והלידה האלו...
2) בלידה הקודמת כשהתחילו הצירים הרגשתי פשוט חסרת אונים בקטע שאין שום דבר שעזר לי.. יש לכן טיפים להתמודדות עם הצירים?
3) יכול להיות שבתוך זמן כזה קצר החתך יפתח בלידה הבאה? או במילים אחרות, אם היו לי תפרים בלידה ראשונה מה הסיכויים שגם בלידה שנייה יהיה?
4) יש דרך למנוע תפרים?
5) יש דרך למנוע גודש?
תודה רבה! אשמח לתגובות
