למה מי שמארח אותם חושב שזה חסד, כל שבת הם נופלים על מישהו אחר 

זה רק מתדלק לו את העצלנות לטפל בבעיות שלו

וגם השבת הזו עומדת להיות סוגשל כזאת....

צרת רבים...

אפשר לעזור להם ואפשר גם להגיד לא לפעמים 

קיבלתי פאזל לפנים

חחח

באמת שמה שעוזר לי זה פרופורציות ..

הם לא שלי

אבל כן מבינה שזה בהחלט מעצבן 

דודים מסתגרים בחדר..

מוזר שאתה קופץ למסקנות

מי עוד יכול לצפות ממך אוטומטית שתעזרי עם הילדים?

בעבר הייתי עוזרת הרבה. כיום לא יכולה. יש לי מספיק את הקושי שלי עם שבתות להכיל. לא יכולה יותר מזה...

יש אנשים בעולם שצריכים עזרה לא סתם ההורים שלך מארחים אותם

במקום לחשוב על עצמך אפשר גם להבין ולראות את המצוקה של האחר .

אם הוא מגיע למצב שרק אצלך הוא נח כנראה מאוד מאוד קשה לו .

אתם אנשים בוגרים צאו קצת מאכלו לי שתו לי

לא פשוט לך נכון אבל גם לו ..

אם בנאדם חסר טארט

אפשר להראות לו איך זה נראה מהצד

בדרך נעימה , אבל דוגרית

כשבנאדם מסגל לעצמו השקפה עקומה

שנגזרים ממנה דברים עקומים

וגורמים לאחרים לסבול מזה

אין סיבה שזה יימשך.

אני בכל אופן לא מוצאת

למה לא לומר את מה שמציק.

כדי שהשני יבין איך זה נראה ומה זה גורם לסביבה

ואולי זה ייתן לו נקודה למחשבה לעתיד. 

לכבות בן אדם עם ילדים שלא מצליח לחנך את הילדים שלו ומבקש עזרה מאנשים.

קצת להפעיל את המח 

אני חושבת שאם ההורים שלו החליטו לארח צריך לא להראות פוזה אחרת ולהרוס את האירוח שלהם

ולפגוע בבן אדם עם ילדים

דיברתי על לענות דוגרי באותה מטבע שהתחילו איתך.

לא הגיוני שבנאדם צריך

להיות בכוננות ספיגה כל הזמן

בחוסר טאקט ? אמרת לענות לו באותו מטבע 

והוא אמר שהאדם חסר טאקט 

שלענות כן בנעימות

אבל בשום אופן לא לוותר ולא להחליק את ההתנהגות הפוגעת בו

וזה לא משנה מי מארח

אף בנאדם לא צריך לסבול ולהתענות

על בסיס קבוע 

תקשיב רגע

זה נחמד שאתם באים, כן? נהנים והכל

יש משהו שמאוד מפריע לי לקבל בטוב את האירוח ולהינות ממנו

א ב ג

מה אתה מציע לי?

@מבקש אמונה

מה אתה אומר ? זה רלוונטי?

אם יכולתי להגיד לו את זה, זה היה אחלה. אבל לא נעים לי

אבל הוא לא בא כדי לקבל עזרה בחינוך או משהו כזה...

יש לו איזה "דעת תורה" (ולו אין ילדים בכלל) והוא מבטל את דעתו אליו בהכל וזהו

וההוא אמר לו לתת לילדים לריב ולהתפרע ולא להתערב. אז בכלל קרב אבוד

לא שמעתי על דעת תורה כזאת

מצריך בעיניי התייעצות חינוכית

עם איש חינוך, לא עם  "רב"

אבל הוא לא מוכן לשמוע דעה אחרת חוץ מאותו אחד.. מתבטל אליו וזהו

זו גישה ידועה שלא מתערבים לילדים בריבים.

הבעיה זה שהם מפריעים למישהו אחר וכאן האבא לא בסדר הוא צריך לקחת אחריות עליהם

אני לא חושבת ש@מבקש אמונה צריך לסבול.

אם הם כבר מקשים עליו ממש צריך לשים לזה סטופ מסכימה איתך שידבר איתם דוגרי.

אם זאת הייתה אחותי הייתי צועקת עליה משקפת לה מה קורה כאן ואומרת לה שאני אנעל את הילדים שלה בחוץ אם היא מפילה אותם עליי. אבל קודם הייתי מנסה כן להתמודד עם המצב רק אם באמת לא הייתה לי סבלנות כבר.

בהכל הוא אמר לתת להם יד חופשית ולא להתערב

גם אם יש מכות - כל עוד אין פצועים, גם אם הם אומרים לאמא "סתמי ת'פה" וכו' וכו'

הכל בקיצור.  

אז הוא כנראה פירש את זה כ"לא לחנך". הבנתי.

יואו.

אין ברירה תהיה קשוח.

לא נראה לי שהוא פירש

לפי מה שהוא ציטט את אותו אחד, זה ממש מה שהוא אמר לו.

באמת צריך להיות קשוח, אני בכל אופן בורח מהבוקר לבית מדרש ליד ונמצא שם כמעט כל היום.

אגב, לפחות אלי הם לא מתחצפים, כי בפעם פעמיים שהם קצת התחילו להרגיש בבית כי אני נחמד אליהם סך הכל, ואמרו לי משהו בנימה כאילו אני חייב להם

ישר התסכלתי עליהם במבט הכי זועם שגייסתי ואמרתי למי שדיבר אלי "שלא תעז לדבר אלי ככה" היו קצת בהלם, אבל ביקשו סליחה וזהו

מתחצפים רק לכל השאר

וואי בהצלחה..!

לק"י

שאנשים שלא מבינים בחינוך, ימצאו להם כר אחר לתת בו עיצות.

ונשמע קשוח האירוח הזה....

אני יכולה להבין שהם צריכים עזרה, אבל לא הגיוני ליפול על אחרים כל הזמן.

שילכו להדרכת הורים. זה יכול להועיל להם יותר (לא שזה עוזר שנגיד לך את זה).

אם זה בית של ההורים אז אין לך כל כך מה להגיד במקומם.

השאלה היא אם זה מפריע להם או אולי בעצם רק לך?

להגיד במקומם לא ממש עוזר (מנסיון...).

הם צריכים למצוא את האיזון כך שמצד אחד יוכלו לעזור אבל מצד שני לא ירגישו מנוצלים (לדוגמא:להחליט שמארחים רק פעם בשבועיים וכד'...)

אבא שלי אומר את זה בפירוש, 

אמא שלי גם מודה בזה כשהם לא באים שיותר נעים לה ככה

אבל היא אובר רחמנית, היא תמשיך להסכים ולסבול, כי הלב שלה לא נותן לסרב ושיתמודדו עם הבלאגן שהם חיים בו.

הם באים פעם בשבועיים וזה סיוט... 

כל פעם זה לשמוע את הילדים רבים ביניהם, או מתחצפים להורים שלהם, או מרעישים בלי טאקט

באמת שאין להם מושג איך להתנהג בדרך ארץ (הם לא רעים, זה פשוט ככה)

יודע שההורים שלי הרבה פעמים מארחים את המשפחות של האחים שלי, ואבא שלי תמיד צוחק שהוא מאוד שמח כשבאים אבל גם שמח שהם עוזבים. לא כי הם ילדים מופרעים, אבל כי זה קשה הרבה ילדים. במיוחד כשבאים לשבת כולם זה בערך 20 ילדים קטנים בל"ע.

אבל בסוף צריך להקריב כדי להיות עם המשפחה ולשמור על הקשר הזה שמביא המון אהבה ושמחה.

כשהתארחתי אצל הסבא וסבתא שלי בארצות הברית לשבועיים, הגם שהייתי מאוד עצמאי ורוב הזמן הייתי מחוץ לבית, הם הרגישו אחריות וזה לא לגמרי היה פשוט להם, במיוחד שהם מעל תשעים. אבל הם הקריבו לחזק את הקשר אתי.

אני עוקב אחרי משפחה בטיקטוק שהם מחלקים עם האח שלהם חצי שבוע, את האבא שלהם שהוא סנילי, וזה לא פשוט להם, אבל אכפת להם מאבא שלהם ומקריבים בשבילו.

בסוף, הכל במשפחה זה הקרבה לחזק את הקשר. הקרבה לגשר על פערים. הקרבה כדי להישאר מחוברים ושמחים ביחד וזה כדאי מאוד.

תראה איך גדלים היום אנשים בלי המעטפת של משפחה.

אם היה בא במשך השבוע או לפעמים רחוקות יותר בשבתות זה היה אחלה.

במקרה הנ"ל הוא זה שמקריב אותנו כי אין להם כוח להכנות לשבת ולטפל בילדים 

אז עושים תורנות על מי נופלים בשביל לאכול ולישון וזה הופך את הקשר למאוס

עזוב לא דומה למה שאתה אומר.. לא כדאי ולא נעליים

לא חושב שיש באמת פיתרון לדבר המעצבן הזה

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש