למה מי שמארח אותם חושב שזה חסד, כל שבת הם נופלים על מישהו אחר 

זה רק מתדלק לו את העצלנות לטפל בבעיות שלו

וגם השבת הזו עומדת להיות סוגשל כזאת....

צרת רבים...

אפשר לעזור להם ואפשר גם להגיד לא לפעמים 

קיבלתי פאזל לפנים

חחח

באמת שמה שעוזר לי זה פרופורציות ..

הם לא שלי

אבל כן מבינה שזה בהחלט מעצבן 

דודים מסתגרים בחדר..

מוזר שאתה קופץ למסקנות

מי עוד יכול לצפות ממך אוטומטית שתעזרי עם הילדים?

בעבר הייתי עוזרת הרבה. כיום לא יכולה. יש לי מספיק את הקושי שלי עם שבתות להכיל. לא יכולה יותר מזה...

יש אנשים בעולם שצריכים עזרה לא סתם ההורים שלך מארחים אותם

במקום לחשוב על עצמך אפשר גם להבין ולראות את המצוקה של האחר .

אם הוא מגיע למצב שרק אצלך הוא נח כנראה מאוד מאוד קשה לו .

אתם אנשים בוגרים צאו קצת מאכלו לי שתו לי

לא פשוט לך נכון אבל גם לו ..

אם בנאדם חסר טארט

אפשר להראות לו איך זה נראה מהצד

בדרך נעימה , אבל דוגרית

כשבנאדם מסגל לעצמו השקפה עקומה

שנגזרים ממנה דברים עקומים

וגורמים לאחרים לסבול מזה

אין סיבה שזה יימשך.

אני בכל אופן לא מוצאת

למה לא לומר את מה שמציק.

כדי שהשני יבין איך זה נראה ומה זה גורם לסביבה

ואולי זה ייתן לו נקודה למחשבה לעתיד. 

לכבות בן אדם עם ילדים שלא מצליח לחנך את הילדים שלו ומבקש עזרה מאנשים.

קצת להפעיל את המח 

אני חושבת שאם ההורים שלו החליטו לארח צריך לא להראות פוזה אחרת ולהרוס את האירוח שלהם

ולפגוע בבן אדם עם ילדים

דיברתי על לענות דוגרי באותה מטבע שהתחילו איתך.

לא הגיוני שבנאדם צריך

להיות בכוננות ספיגה כל הזמן

בחוסר טאקט ? אמרת לענות לו באותו מטבע 

והוא אמר שהאדם חסר טאקט 

שלענות כן בנעימות

אבל בשום אופן לא לוותר ולא להחליק את ההתנהגות הפוגעת בו

וזה לא משנה מי מארח

אף בנאדם לא צריך לסבול ולהתענות

על בסיס קבוע 

תקשיב רגע

זה נחמד שאתם באים, כן? נהנים והכל

יש משהו שמאוד מפריע לי לקבל בטוב את האירוח ולהינות ממנו

א ב ג

מה אתה מציע לי?

@מבקש אמונה

מה אתה אומר ? זה רלוונטי?

אם יכולתי להגיד לו את זה, זה היה אחלה. אבל לא נעים לי

אבל הוא לא בא כדי לקבל עזרה בחינוך או משהו כזה...

יש לו איזה "דעת תורה" (ולו אין ילדים בכלל) והוא מבטל את דעתו אליו בהכל וזהו

וההוא אמר לו לתת לילדים לריב ולהתפרע ולא להתערב. אז בכלל קרב אבוד

לא שמעתי על דעת תורה כזאת

מצריך בעיניי התייעצות חינוכית

עם איש חינוך, לא עם  "רב"

אבל הוא לא מוכן לשמוע דעה אחרת חוץ מאותו אחד.. מתבטל אליו וזהו

זו גישה ידועה שלא מתערבים לילדים בריבים.

הבעיה זה שהם מפריעים למישהו אחר וכאן האבא לא בסדר הוא צריך לקחת אחריות עליהם

אני לא חושבת ש@מבקש אמונה צריך לסבול.

אם הם כבר מקשים עליו ממש צריך לשים לזה סטופ מסכימה איתך שידבר איתם דוגרי.

אם זאת הייתה אחותי הייתי צועקת עליה משקפת לה מה קורה כאן ואומרת לה שאני אנעל את הילדים שלה בחוץ אם היא מפילה אותם עליי. אבל קודם הייתי מנסה כן להתמודד עם המצב רק אם באמת לא הייתה לי סבלנות כבר.

בהכל הוא אמר לתת להם יד חופשית ולא להתערב

גם אם יש מכות - כל עוד אין פצועים, גם אם הם אומרים לאמא "סתמי ת'פה" וכו' וכו'

הכל בקיצור.  

אז הוא כנראה פירש את זה כ"לא לחנך". הבנתי.

יואו.

אין ברירה תהיה קשוח.

לא נראה לי שהוא פירש

לפי מה שהוא ציטט את אותו אחד, זה ממש מה שהוא אמר לו.

באמת צריך להיות קשוח, אני בכל אופן בורח מהבוקר לבית מדרש ליד ונמצא שם כמעט כל היום.

אגב, לפחות אלי הם לא מתחצפים, כי בפעם פעמיים שהם קצת התחילו להרגיש בבית כי אני נחמד אליהם סך הכל, ואמרו לי משהו בנימה כאילו אני חייב להם

ישר התסכלתי עליהם במבט הכי זועם שגייסתי ואמרתי למי שדיבר אלי "שלא תעז לדבר אלי ככה" היו קצת בהלם, אבל ביקשו סליחה וזהו

מתחצפים רק לכל השאר

וואי בהצלחה..!

לק"י

שאנשים שלא מבינים בחינוך, ימצאו להם כר אחר לתת בו עיצות.

ונשמע קשוח האירוח הזה....

אני יכולה להבין שהם צריכים עזרה, אבל לא הגיוני ליפול על אחרים כל הזמן.

שילכו להדרכת הורים. זה יכול להועיל להם יותר (לא שזה עוזר שנגיד לך את זה).

אם זה בית של ההורים אז אין לך כל כך מה להגיד במקומם.

השאלה היא אם זה מפריע להם או אולי בעצם רק לך?

להגיד במקומם לא ממש עוזר (מנסיון...).

הם צריכים למצוא את האיזון כך שמצד אחד יוכלו לעזור אבל מצד שני לא ירגישו מנוצלים (לדוגמא:להחליט שמארחים רק פעם בשבועיים וכד'...)

אבא שלי אומר את זה בפירוש, 

אמא שלי גם מודה בזה כשהם לא באים שיותר נעים לה ככה

אבל היא אובר רחמנית, היא תמשיך להסכים ולסבול, כי הלב שלה לא נותן לסרב ושיתמודדו עם הבלאגן שהם חיים בו.

הם באים פעם בשבועיים וזה סיוט... 

כל פעם זה לשמוע את הילדים רבים ביניהם, או מתחצפים להורים שלהם, או מרעישים בלי טאקט

באמת שאין להם מושג איך להתנהג בדרך ארץ (הם לא רעים, זה פשוט ככה)

יודע שההורים שלי הרבה פעמים מארחים את המשפחות של האחים שלי, ואבא שלי תמיד צוחק שהוא מאוד שמח כשבאים אבל גם שמח שהם עוזבים. לא כי הם ילדים מופרעים, אבל כי זה קשה הרבה ילדים. במיוחד כשבאים לשבת כולם זה בערך 20 ילדים קטנים בל"ע.

אבל בסוף צריך להקריב כדי להיות עם המשפחה ולשמור על הקשר הזה שמביא המון אהבה ושמחה.

כשהתארחתי אצל הסבא וסבתא שלי בארצות הברית לשבועיים, הגם שהייתי מאוד עצמאי ורוב הזמן הייתי מחוץ לבית, הם הרגישו אחריות וזה לא לגמרי היה פשוט להם, במיוחד שהם מעל תשעים. אבל הם הקריבו לחזק את הקשר אתי.

אני עוקב אחרי משפחה בטיקטוק שהם מחלקים עם האח שלהם חצי שבוע, את האבא שלהם שהוא סנילי, וזה לא פשוט להם, אבל אכפת להם מאבא שלהם ומקריבים בשבילו.

בסוף, הכל במשפחה זה הקרבה לחזק את הקשר. הקרבה לגשר על פערים. הקרבה כדי להישאר מחוברים ושמחים ביחד וזה כדאי מאוד.

תראה איך גדלים היום אנשים בלי המעטפת של משפחה.

אם היה בא במשך השבוע או לפעמים רחוקות יותר בשבתות זה היה אחלה.

במקרה הנ"ל הוא זה שמקריב אותנו כי אין להם כוח להכנות לשבת ולטפל בילדים 

אז עושים תורנות על מי נופלים בשביל לאכול ולישון וזה הופך את הקשר למאוס

עזוב לא דומה למה שאתה אומר.. לא כדאי ולא נעליים

לא חושב שיש באמת פיתרון לדבר המעצבן הזה

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז