וגם אז לא בכל המוצרים.

לפני כמה חודשים היו פרסומות שקפצו של משרד החקלאות (או משהו דומה) שהסבירו שעגבניות ישראליות בסופר הן עגבניות שהשאירו להן את החלק הירוק. מאז שמתי לב שכמעט ואין עגבניות ישראליות בסופר שאני קונה בו. אז ברוב המקרים אני לא אשאר בלי עגבניות, אבל כשיש אותן אני שמחה לקנות מוצר ישראלי.

זה עם ישראל,בארצו.

לענ"ד כל האפשרויות הללו, מחזקות כלכלית את הארץ ובסופו של דבר נותנות פרנסה ליהודים. אבל במידת האפשר, אעדיף את משק אחיה/החוות ביו"ש וכד'.

אני משתדל לא לקנות מתנובה אם יש אלטרנטיבה. כנ"ל הרוב המוחלט של שמן זית (כבר שנים משתדל דווקא אחיה, למרות שבזמן האחרון לצערי הם גם מייבאים חלק מחו"ל).

ובקצרה - עד כמה שידי והשגתי מגעת.

חבל שציבור גדול מאוד לא נוהג כך בשנת השמיטה, ומעדיף לפרנס את הערבים ואת הייבוא מחו״ל.  

היתר המכירה כזכור בא לעולם לפני קצת יותר מ- 100 שנים, עם חידוש החיים החקלאיים היהודיים בארץ ישראל והציבור החרדי לא מקבל אותו.   

אבל, אם אתה טוען שהיתר עיסקא לא תקף, אז אסור לך לפי הפשוט בחז"ל ובכל הפוסקים - שאיסור ריבית הוא הן על המלווה, הן על הלווה והן על כל השותפים להלוואה.

הפסח?

כי הם חוששים מתולעים בקמח שנטחן אחרי.

כדאי שתכיר אם אתה מקפיד על זה

אז זה לא כזה מפריע

היה חרם של רבני צפת בימי רבי יוסף קארו על מי שלא מקבל את דעת הבית יוסף שיש קניין לגוי בארץ ישראל. (כלומר, עשו חרם על מי שלא מקבל היתר מכירה, כמו המבי"ט שבעקבותיו הלך החזון איש)

ביבי"ע.

נורא פשוט, אם יש קניין לגוי בארץ ישראל אז היתר מכירה תופס.

אפשר לפתוח בספר ולראות מי צודק

לא על מי שעושה לא כמו השולחן ערוך

אלא

מי שמשנה מהמנהגים שלו כדי לעשות כמו השולחן ערוך

אלא מחלוקת בין המבי"ט לשולחן ערוך, עשו חרם על מי שפסק כמו המבי"ט נגד השולחן ערוך.

מדובר בחרם מהתקופה בה השולחן ערוך והמבי"ט היו חיים, כך שלא שייך מנהג בפסיקה כמוהם. (וחשוב לשים לב שמי שמצדד בהיתר מכירה פסק כמו השולחן ערוך ומי שמתנגד פסק כמו המבי"ט, לרוב אנחנו מקבלים את השולחן ערוך כסטנדרט, כך שברור מה אמור להיות הפסיקה הקלאסית כיום.)

כתב הרמ"א (סימן י): "במדרש תורת כהנים פרשת בהר למדה תורה דאם באת לקנות קנה מיד עמיתך וכן למכירה וכו' ואין לומר דזהו דוקא כשהכותי והישראל נותנין בערך ובמקח אחד אבל כשהכותי מוזיל טפי שרי ליקח ממנו כדי להרויח במקחו. הנה דברים אלו ג"כ הבל המה וכו'".

1. יש סברא שהחיוב זה דווקא נאמר לגבי איש פרטי. 2. בחברות גדולות לפעמים במניות שלהם יש גם גויים שיש להם חלק. אז אתה יכול להגיד, אני לפחות מפרנס את החלק של היהודים. אבל יש סברא חזקה שהחיוב נאמר רק כהתוצרת שייך רק ליהודי/ם. אמנם צריך להיכנס לכל הדיון אם אלה שמחזיקים במניות הם הבעלים או אלו שבפועל יש להם בעלות על החברה. על כל פנים חלק מהפעמים בחברה ישראלית, חלק מהשותפים בפועל הם גויים.

בנוסף, לא כל האחרונים פוסקים כרמ"א הזה ויש קיצון שני בפוסקים שזה רק הנהגה טובה וכמובן שיטות באמצע כמה צריכה להיות ההפרש.

אני גם רוצה להגיד משהו כללי, שהחיוב לקנות מאת עמיתך זה בעיקר בשביל תועלת לפרנסתם של היהודים, ויש גם את הצד השני למכור לעמיתך בצורה הוגנת. אם לא יהיו חברות שבאות מבחוץ ומתחרים על השוק הישראלי, אז החברות הישראליות יאמירו מחירים, וזה יפגע בסה"כ ביהודים.

לכן אני נוטה להגיד שאין ענין לקנות דווקא מוצרים מחברות ישראליות.

אני נגד לקנות מחברות ערביות ישראליות ופלסטיניות, כי זה מחזק את אויבינו.

א. סברת החילוק הראשונה לא מובנת.
ב. לגבי מניות, ברור שהולכים לפי בעלי המניות, אם הם יהודים או גוים. אם הם גוים אז זה לא תוצרת ישראל.
ג. זה מדרש, כמה ראשונים פסקוהו, והרמ"א, וכן כמה אחרונים. וגם יש מקורות חוץ מהמדרש לזה.

הסברא שהובאה בסוף היא פחות מוכרחת (הישכיל עבדי הזכיר אותה לגבי היתר מכירה אגב אורחיה). ובוודאי שאין בכוחה לדחות דברי המדרש..

בפסיקתא זוטרתא משמע שזה לא דין אלא דרך ארץ: "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך. למדה תורה דרך ארץ שלא תהא מוכר אלא לעמיתך ולא תהיה קונה אלא מיד עמיתך."

בשו"ת חקרי לב (חו"מ ח"א סימן קלט) מסביר שלכן הרמב"ם והשו"ע השמיטו.

גם לפי התשב"ץ והרמ"א שזה דין באהבת חסד (ח"א פ"ה) כתב רק אם המחיר מעט יותר חייב לקנות מהיהודי.

א. סברת הרמ"א שזה מדין להחיות את היהודי, וזה יותר שייך ליחיד ולא לחברה עסקית.

ב. לפי דעתי בעלי המניות לא נחשבים הבעלים כדעת

מהרי"א הלוי ח"ב סימן קכד ואגרות משה אה"ע ח"א סימן ז אלא אם כן הם כמו מנהלים שמביעים את דעתם באופן תדיר על ההחלטות.

ג. בוודאי שצריך להתחשב גם בקונים שימכרו להם כהוגן ולא יעלו את המחירים, וכמה חרמות היו במשך הדורות בענין זה.

כמובן עוד שיקול שיש גם לשקול בזהירות יתירה במציאות, אבל נוגע לדיון לצערינו, דברי החת"ס (חו"מ סימן קלד) שהחיוב לא נוגע ליהודי מומר.

טוב לא אכנס לכל הדיון בזה אבל:

א. לדחות מדרש ורשי מהרם פדוואה תשבץ.. שפסקוהו הרמא ועוד אחרונים. וכן דעת התוספות הפסלים. רק על סמך שלא כתב הרמב״ם זה לא נכון.

גם הרמא לא כתב בהנה אך למעשה פסק לאסור.

ב. הרמא בתשובה כתב עד שליש. ואף מהתשבץ רואים שאין להקל בהפסד מועט.

ג.להיפך, בקהל יש יותר להחמיר לא להפסידו, כשם שגזל ציבור והעלמת מסים חמורה יותר מגדל יחיד להרבה פוסקים.

ד.זאת שגיאה חוקית והלכתית. הבעלי מניות הם הבעלים אף בלי שליטה. ככה דעת רוב בניין ומניין הפוסקים.

ואף האגרומ סובר ככה לגבי בנקים ברבית, ורק לענין שבת כתב הסברא להקל (ככה מוכח מכמה מקומות בדברים האגרומ).

ואף דעת מהריא הלוי כן, סימן נד מעיקר הדין.

ה. ענין החרמות זה אאחר שהוחלט, לא קודם...

דרך ארץ הפסיקתא זוטרתא. השאלה איך מבינים את המדרש.

איפה יש תוספות כזה. הוא לא כותב מפורש, ואפשר לפרש אחרת את הלימוד בו.

הרמב"ם והשולחן ערוך היו צריכים להביא את זה.

הרמ"א בד"כ מביא את ההגהות שלו בדרכי משה ורמ"א כתגובות לב"י ושולחן ערוך, לכן זה לא קשה עליו שהשמיט והביא בתשובות.

ב. לא יודע מאיפה הוצאת שליש מתשובת הרמ"א

ג. אבל לא שייך להחיות, לפי התשב"ץ שזה מדין אונאה אני מסכים איתך, אבל הרמ"א לא מזכיר את זה.

ד. לא מסכים איתך בכלל. מה תעשה לענין חמץ בפסח, שבת, ריבית שהרבה פעמים ליהודי יש מניות בחברה נכרית, ועוד המון בעיות.

לא אמרתי שזה מותר לגמרי, הבאתי דברים להקל.

אלא אם ניסיתי אותו בעבר והוא לא טעים…

בתנאי שזה לא ערבים

לדוגמא הייתה תקופה שקניתי טחינה גולמית של ׳יש׳. סתם במקרה יצא לי לבדוק מי עומד מאחורי ׳אר ג׳י אם׳ וגיליתי שהבעלים ערבי. מאז הפסקתי לקנות אותה. קונה את של שופרסל-אחוה.

אקח את הישראלי.

"אסרי לגפן עירה [עירו] ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה [סותו]. חכלילי עינים מיין". (בראשית מט יא-יב)

ובפרשה שלנו בכלליות: "וברוך אתה בשדה"; "ברוך... ופרי אדמתך".

ואם רכישה של מוצר ישראלי מפרנסת ישראלים, מעולה אבל זה תפקיד של משרד התמ"ת או משרד הכלכלה או אני משהו אחר שאני כבר לא עוקב מאחורי כל ההתפתחויות בפוליטיקה.

שיעלו/יורידו מכס או המע"מ או אני לא יודע מה, גם לפי עלות מול תועלת.

את ההפרשים בין מחיר של מוצר ישראלי למוצר מחו"ל אפשר לתת לצדקה או לקנות איתו מתנה לאמא לקראת החג הקרוב.

כי לא צריכים לעמוד בתחרות. התוצאה היא שאולי יש רק או כמעט רק,מוצרים ישראליים - אבל הם יקרים יותר ופחות טובים.

אחרי שהייצרנים צריכים להיות יעילים, אנחנו כצרכנים יכולים (וצריכים) לבחור איך מחזקים את הערכים החשובים לנו.

בחקלאות - בישראל ובמדינות מפותחות בעולם.  

הדוח משנת 2017 תשע״ז

סובסידיות ותמיכה בייצור החקלאי קיימים בכל המדינות המפותחות בעולם.

הדוח מראה את ההבדלים בין המדינות ואת המיקום של ישראל ביחס לעולם המפותח.  

הבעיה היא לאו דווקא בהתערבות הממשלתית - אלא באופן ההתערבות.  

הדוח בקישור מציג את בעיות המבניות בהתנהלות הממשלה בחקלאות בישראל.

https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/5bfc2d65-6439-e711-80d3-00155d0a0b20/2_5bfc2d65-6439-e711-80d3-00155d0a0b20_11_8000.pdf

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז