וגם אז לא בכל המוצרים.

לפני כמה חודשים היו פרסומות שקפצו של משרד החקלאות (או משהו דומה) שהסבירו שעגבניות ישראליות בסופר הן עגבניות שהשאירו להן את החלק הירוק. מאז שמתי לב שכמעט ואין עגבניות ישראליות בסופר שאני קונה בו. אז ברוב המקרים אני לא אשאר בלי עגבניות, אבל כשיש אותן אני שמחה לקנות מוצר ישראלי.

זה עם ישראל,בארצו.

לענ"ד כל האפשרויות הללו, מחזקות כלכלית את הארץ ובסופו של דבר נותנות פרנסה ליהודים. אבל במידת האפשר, אעדיף את משק אחיה/החוות ביו"ש וכד'.

אני משתדל לא לקנות מתנובה אם יש אלטרנטיבה. כנ"ל הרוב המוחלט של שמן זית (כבר שנים משתדל דווקא אחיה, למרות שבזמן האחרון לצערי הם גם מייבאים חלק מחו"ל).

ובקצרה - עד כמה שידי והשגתי מגעת.

חבל שציבור גדול מאוד לא נוהג כך בשנת השמיטה, ומעדיף לפרנס את הערבים ואת הייבוא מחו״ל.  

היתר המכירה כזכור בא לעולם לפני קצת יותר מ- 100 שנים, עם חידוש החיים החקלאיים היהודיים בארץ ישראל והציבור החרדי לא מקבל אותו.   

אבל, אם אתה טוען שהיתר עיסקא לא תקף, אז אסור לך לפי הפשוט בחז"ל ובכל הפוסקים - שאיסור ריבית הוא הן על המלווה, הן על הלווה והן על כל השותפים להלוואה.

הפסח?

כי הם חוששים מתולעים בקמח שנטחן אחרי.

כדאי שתכיר אם אתה מקפיד על זה

אז זה לא כזה מפריע

היה חרם של רבני צפת בימי רבי יוסף קארו על מי שלא מקבל את דעת הבית יוסף שיש קניין לגוי בארץ ישראל. (כלומר, עשו חרם על מי שלא מקבל היתר מכירה, כמו המבי"ט שבעקבותיו הלך החזון איש)

ביבי"ע.

נורא פשוט, אם יש קניין לגוי בארץ ישראל אז היתר מכירה תופס.

אפשר לפתוח בספר ולראות מי צודק

לא על מי שעושה לא כמו השולחן ערוך

אלא

מי שמשנה מהמנהגים שלו כדי לעשות כמו השולחן ערוך

אלא מחלוקת בין המבי"ט לשולחן ערוך, עשו חרם על מי שפסק כמו המבי"ט נגד השולחן ערוך.

מדובר בחרם מהתקופה בה השולחן ערוך והמבי"ט היו חיים, כך שלא שייך מנהג בפסיקה כמוהם. (וחשוב לשים לב שמי שמצדד בהיתר מכירה פסק כמו השולחן ערוך ומי שמתנגד פסק כמו המבי"ט, לרוב אנחנו מקבלים את השולחן ערוך כסטנדרט, כך שברור מה אמור להיות הפסיקה הקלאסית כיום.)

כתב הרמ"א (סימן י): "במדרש תורת כהנים פרשת בהר למדה תורה דאם באת לקנות קנה מיד עמיתך וכן למכירה וכו' ואין לומר דזהו דוקא כשהכותי והישראל נותנין בערך ובמקח אחד אבל כשהכותי מוזיל טפי שרי ליקח ממנו כדי להרויח במקחו. הנה דברים אלו ג"כ הבל המה וכו'".

1. יש סברא שהחיוב זה דווקא נאמר לגבי איש פרטי. 2. בחברות גדולות לפעמים במניות שלהם יש גם גויים שיש להם חלק. אז אתה יכול להגיד, אני לפחות מפרנס את החלק של היהודים. אבל יש סברא חזקה שהחיוב נאמר רק כהתוצרת שייך רק ליהודי/ם. אמנם צריך להיכנס לכל הדיון אם אלה שמחזיקים במניות הם הבעלים או אלו שבפועל יש להם בעלות על החברה. על כל פנים חלק מהפעמים בחברה ישראלית, חלק מהשותפים בפועל הם גויים.

בנוסף, לא כל האחרונים פוסקים כרמ"א הזה ויש קיצון שני בפוסקים שזה רק הנהגה טובה וכמובן שיטות באמצע כמה צריכה להיות ההפרש.

אני גם רוצה להגיד משהו כללי, שהחיוב לקנות מאת עמיתך זה בעיקר בשביל תועלת לפרנסתם של היהודים, ויש גם את הצד השני למכור לעמיתך בצורה הוגנת. אם לא יהיו חברות שבאות מבחוץ ומתחרים על השוק הישראלי, אז החברות הישראליות יאמירו מחירים, וזה יפגע בסה"כ ביהודים.

לכן אני נוטה להגיד שאין ענין לקנות דווקא מוצרים מחברות ישראליות.

אני נגד לקנות מחברות ערביות ישראליות ופלסטיניות, כי זה מחזק את אויבינו.

א. סברת החילוק הראשונה לא מובנת.
ב. לגבי מניות, ברור שהולכים לפי בעלי המניות, אם הם יהודים או גוים. אם הם גוים אז זה לא תוצרת ישראל.
ג. זה מדרש, כמה ראשונים פסקוהו, והרמ"א, וכן כמה אחרונים. וגם יש מקורות חוץ מהמדרש לזה.

הסברא שהובאה בסוף היא פחות מוכרחת (הישכיל עבדי הזכיר אותה לגבי היתר מכירה אגב אורחיה). ובוודאי שאין בכוחה לדחות דברי המדרש..

בפסיקתא זוטרתא משמע שזה לא דין אלא דרך ארץ: "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך. למדה תורה דרך ארץ שלא תהא מוכר אלא לעמיתך ולא תהיה קונה אלא מיד עמיתך."

בשו"ת חקרי לב (חו"מ ח"א סימן קלט) מסביר שלכן הרמב"ם והשו"ע השמיטו.

גם לפי התשב"ץ והרמ"א שזה דין באהבת חסד (ח"א פ"ה) כתב רק אם המחיר מעט יותר חייב לקנות מהיהודי.

א. סברת הרמ"א שזה מדין להחיות את היהודי, וזה יותר שייך ליחיד ולא לחברה עסקית.

ב. לפי דעתי בעלי המניות לא נחשבים הבעלים כדעת

מהרי"א הלוי ח"ב סימן קכד ואגרות משה אה"ע ח"א סימן ז אלא אם כן הם כמו מנהלים שמביעים את דעתם באופן תדיר על ההחלטות.

ג. בוודאי שצריך להתחשב גם בקונים שימכרו להם כהוגן ולא יעלו את המחירים, וכמה חרמות היו במשך הדורות בענין זה.

כמובן עוד שיקול שיש גם לשקול בזהירות יתירה במציאות, אבל נוגע לדיון לצערינו, דברי החת"ס (חו"מ סימן קלד) שהחיוב לא נוגע ליהודי מומר.

טוב לא אכנס לכל הדיון בזה אבל:

א. לדחות מדרש ורשי מהרם פדוואה תשבץ.. שפסקוהו הרמא ועוד אחרונים. וכן דעת התוספות הפסלים. רק על סמך שלא כתב הרמב״ם זה לא נכון.

גם הרמא לא כתב בהנה אך למעשה פסק לאסור.

ב. הרמא בתשובה כתב עד שליש. ואף מהתשבץ רואים שאין להקל בהפסד מועט.

ג.להיפך, בקהל יש יותר להחמיר לא להפסידו, כשם שגזל ציבור והעלמת מסים חמורה יותר מגדל יחיד להרבה פוסקים.

ד.זאת שגיאה חוקית והלכתית. הבעלי מניות הם הבעלים אף בלי שליטה. ככה דעת רוב בניין ומניין הפוסקים.

ואף האגרומ סובר ככה לגבי בנקים ברבית, ורק לענין שבת כתב הסברא להקל (ככה מוכח מכמה מקומות בדברים האגרומ).

ואף דעת מהריא הלוי כן, סימן נד מעיקר הדין.

ה. ענין החרמות זה אאחר שהוחלט, לא קודם...

דרך ארץ הפסיקתא זוטרתא. השאלה איך מבינים את המדרש.

איפה יש תוספות כזה. הוא לא כותב מפורש, ואפשר לפרש אחרת את הלימוד בו.

הרמב"ם והשולחן ערוך היו צריכים להביא את זה.

הרמ"א בד"כ מביא את ההגהות שלו בדרכי משה ורמ"א כתגובות לב"י ושולחן ערוך, לכן זה לא קשה עליו שהשמיט והביא בתשובות.

ב. לא יודע מאיפה הוצאת שליש מתשובת הרמ"א

ג. אבל לא שייך להחיות, לפי התשב"ץ שזה מדין אונאה אני מסכים איתך, אבל הרמ"א לא מזכיר את זה.

ד. לא מסכים איתך בכלל. מה תעשה לענין חמץ בפסח, שבת, ריבית שהרבה פעמים ליהודי יש מניות בחברה נכרית, ועוד המון בעיות.

לא אמרתי שזה מותר לגמרי, הבאתי דברים להקל.

אלא אם ניסיתי אותו בעבר והוא לא טעים…

בתנאי שזה לא ערבים

לדוגמא הייתה תקופה שקניתי טחינה גולמית של ׳יש׳. סתם במקרה יצא לי לבדוק מי עומד מאחורי ׳אר ג׳י אם׳ וגיליתי שהבעלים ערבי. מאז הפסקתי לקנות אותה. קונה את של שופרסל-אחוה.

אקח את הישראלי.

"אסרי לגפן עירה [עירו] ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה [סותו]. חכלילי עינים מיין". (בראשית מט יא-יב)

ובפרשה שלנו בכלליות: "וברוך אתה בשדה"; "ברוך... ופרי אדמתך".

ואם רכישה של מוצר ישראלי מפרנסת ישראלים, מעולה אבל זה תפקיד של משרד התמ"ת או משרד הכלכלה או אני משהו אחר שאני כבר לא עוקב מאחורי כל ההתפתחויות בפוליטיקה.

שיעלו/יורידו מכס או המע"מ או אני לא יודע מה, גם לפי עלות מול תועלת.

את ההפרשים בין מחיר של מוצר ישראלי למוצר מחו"ל אפשר לתת לצדקה או לקנות איתו מתנה לאמא לקראת החג הקרוב.

כי לא צריכים לעמוד בתחרות. התוצאה היא שאולי יש רק או כמעט רק,מוצרים ישראליים - אבל הם יקרים יותר ופחות טובים.

אחרי שהייצרנים צריכים להיות יעילים, אנחנו כצרכנים יכולים (וצריכים) לבחור איך מחזקים את הערכים החשובים לנו.

בחקלאות - בישראל ובמדינות מפותחות בעולם.  

הדוח משנת 2017 תשע״ז

סובסידיות ותמיכה בייצור החקלאי קיימים בכל המדינות המפותחות בעולם.

הדוח מראה את ההבדלים בין המדינות ואת המיקום של ישראל ביחס לעולם המפותח.  

הבעיה היא לאו דווקא בהתערבות הממשלתית - אלא באופן ההתערבות.  

הדוח בקישור מציג את בעיות המבניות בהתנהלות הממשלה בחקלאות בישראל.

https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/5bfc2d65-6439-e711-80d3-00155d0a0b20/2_5bfc2d65-6439-e711-80d3-00155d0a0b20_11_8000.pdf

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש