ברור שאבטלה זה בערך חצי מהמשכורת

ולא לכל התקופה.

זה אם מחייבים אותי, והם לא יכולים לחייב.

מצד שני כרגע הם תקועים

אני יותר חלשההההה מאשר עם בחילות

הייתי במצב דומה בהריון הראשון

אבל הייתי אז בלי ילדים ובעלי לקח על עצמו הכל אז כן הצלחתי לעבוד

(זה היה מקום אחר ועבדתי הרבה פחות תובעני)

לא יכולה לקחת חופש מחלה כל כך ארוך בלי להסביר

היא מאד מבינה ונחמדה ומנסה לעזור ולהציע רעיונות

שאלה אותי אם היא יכולה לעזור לי לקבל שמירה באיזשהוא אופן

לא אכפת להש ארוויח מהענין, היא פשוט צריכה לדעת מה קורה ומה לעשות

היא כתבה שהיא אמרה לה שתעזור לה להוציא שמירה אם צריך 

ונשמע שהיא יודעת.

את לא צריכה לעשות את השיקולים שלה.

זה לא שלא אכפת לך מהם, את במצב של מחלה ואת לא יכולה לדעת מה יהיה הלאה.

זה חלק מהסיכונים של הקמת עסק. זה בכלל לא קשור אלייך. כלמעוד יש לך ימי חופש ומחלה את רשאית לנצל אותם.

לא כסף שיוצא מצידה

אני מנהלת פרויקט גדול.

אם הוא יקרוס כי אני כבר למעלה מחודש לא מגיעה

זה לא יהיה לי נעים, לא ממנה ולא מעצמי

ולא מ100 עובדים שתחתיי.

אסןור לה לפטר אותי ובעצמה אמרה שאני יכולה לומר שאני במחלה וזהו.

במיוחד שאני לא מתכוונת לחזור אחרי ההריון, אז כאילו מה אכפת לי?

לא יודעת.

הרגשתי נדחפת לקיר קצת..

השאלה היא מה יקרה איתך כשייגמרו כל הימים האלה שיש לך בעוד חודש וחצי 

את תחזרי לעבודה עד הלידה? כי אם לא - אז תגידי לה שתגייס מישהי אחרת בלי לפטר אותך עד שתנצלי את הימים האלה 

או שתחכי שיסתיימו

אהיה הוגנת.. בהריון הקודם ממש נתנו לי להוריד פרופיל

חשבתי לחזור ולעבוד בעיקר בזום..

גם מקווה באמת שמצבי ישתפר

היא אומרת שאם אוציא חלת ברגע שארגיש טוב תתן לי לחזור ואז לא מתחייבת שאחזור לתפקיד שלי אבל משכורת תשאר לי

השאלה היא באמת - איך תהיי

לא בדיוק הבנתי ממה את סובלת

אבל יש הרבה פתרונות / בדיקות לעשות לפני שאת מרימה ידיים לגמרי

נכון, יותר נח להישאר בבית

אבל מצד שני, אמרת שאת צריכה את העבודה

ולחזור לתפקיד אחר בהריון זה כאב ראש מסוג אחר

וכמובן, לא חל"ת! ממש לא 

כל עוד יש לך ימים לנצל אל תעשי את הטעות הזו

שמסתמך על עובד אחד לניהול פרויקט עובד בצורה רשלנית.

בעיניי את לא צריכה לקחת אחריות ושיתמודדו. זכותך להיות חולה ולנצל את ימי המחלה.

לי זה ממש ממש עזר.

אני כן בדעה שאם יש לך מחויבות ואחריות על פרויקט- אז לעשות את מירב המאמצים כדי שלא ייפול להם הפרויקט הזה.

את אולי יכולה להכניס עוד מישהו לעבוד איתך?

ברמה המוסרית- בעיניי לא.

פרויקט עומד ליפול, ולא מדובר באיזו מחלה חשוכת מרפא שפתאום צצה. זה הריון. 

למה שמעסיק ייקח אישה כעובדת, אם היא אומרת "אני בהריון. לך לדפוק ת'ראש בקיר?"

בעיניי האחריות המוסרית של העבודת היא לעשות את כל המאמצים מצידה, ולא רק לחשוב על עצמה.

בסופו של דבר משכורות של עוד אנשים תלויות בהריון הזה, 

ואם הפרויקט ייפול, אז מה?

עם כל הכבוד שיש לי להריון (ויש כבוד)
מערך השיקולים לא יכול להיות כ"כ ממוקד בעצמי

אני בגדול מסכימה איתך מאוד

אבל עד שלא ראיתי איך החיים שלי מושבתים, לא הבנתי את זה

ומי שלא חווה את זה בעצמו - לא באמת מבין

יש פעמים שהמשימה שלנו היא לגמרי להתמקד בעצמנו כרגע

אבל מסכימה עם זה שזה פוגע בעובדת בסוף. גם את זה חוויתי 

יש כ"כ הרבה פתרונות בשוק!

רק אחרי שניסית את כל האופציות הקיימות, בעיניי את יכולה להגיד עם יד על הלב- ניסיתי הכל, אבל *באמת* המצב לא מאפשר.

אני מכירה הרבה נשים שבהריון מרגישות גרוע ומעדיפות לא לקחת תרופות.

זכותן? כן

מוסרי כלפי מקום העבודה? לא

את מקבלת כסף למרות שמקום העבודה מפסיד מזה שהוא מעסיק אותך. איפה ההגינות שבזה?

לגבי אישה שלא רוצה לעזור לעצמה זה משהו אחר. זו בחירה.  

אבל יש כאלה שבאמת לא יכולות לפתור את הבעיה. 

ולגביהן, המשפט שלך אולי נכון בעיני המעסיק. אבל בסופו של דבר, צריך להגן עליהן

כי להיכנס להריון שסובלים ממנו וכתוצאה מכך להסתכן בלאבד את מקור הפרנסה זה בעייתי 

זה גם לא מוסרי כלפי העובדת. כי מה נעשה, לא נחיה....?

אז יש פה איזון מסוים מאוד עדין שלדעתי נוטה כלפי העובדת בכל אופן, אבל מבינה למה התכוונת 

ובאמת להגיד ניסיתי הכל מהכל, אבל אין שיפור.

ואפילו להציע לבוא קצת שעות, או לעבוד מהבית, או כל פתרון יצירתי אחר

העיקר להסתכל גם על טובת הכלל...

ובלי מזכירה המוסד לא מתפקד.

אז שכל מוסד יעסיק 2 מזכירות כי אחת אולי תיכנס להריון??

מקום עבודה לא מחזיק איזשהו גיבוי, הוא לוקח בחשבון מצבים שהוא ישאר ללא מענה.

גם מקום העבודה שלי די מסתמך עלי והחסרתי עכשיו תקופה ארוכה כי הבן שלי מאושפז והם דחו דברים בגללי והיו קרייססים. הם בהחלט לוקחים בחשבון שעובד עשוי להעדר תקופה ארוכה, זה ענין של ניהול סיכונים.

עובד גם יכול למות בתאונה חלילה, או מדום לב פתאומי.

אבל הריון זה לא דומה.

למרות שמחר בבוקר הוא עלול לעבור תאונה ל"ע.

אם אין צורך בעוד כוח אדם, למה לקחת עוד עובד כי אולי יקרה משהו חלילה?

הכשרה על דברים חשובים של עובד אחר כדי שיהיה גיבוי.

למנכ״ל אומר להיות משנה/ סמנכ״ל/ ממלא מקום.

עוזר מנכל זה לא מנכל.

וגם לא כל מקום יכול לאפשר לעצמו את זה.

בקיצור, הם מתנהלים כמו מקום רגיל וסטנדרטי.

והריון זה לא דומה לתאונת דרכים או קרייסס פתאומי שצץ.

עובד מן השורה יש רק אחד ולא שניים...

אז תחליטי- או שהיא מנהלת פרויקט ואז היא צריכה להתאמץ

או עובדת מן השורה ואז אין סיבה שתהיה לה מחליפה.

מנכ״ל זה תפקיד מחייב להתמסר לתפקיד גם בעת מחלה, המשרה מחייבת, האחריות מחייבת, השכר שהוא מקבל מחייב.

מנהל פרויקט אינו עומד בקודקוד הארגון, יש לו פחות אחריות כוללת לשלומו של הארגון והוא לא מקבל שכר שראוי בשבילו לעבוד בעת מחלה.

זה בגלל שאם את עובדת שם יותר משנה, היא צריכה היתר מיוחד לכך ממשרד העבודה

אני חושבת שאת בשלב הכי קשה בערך בהריון 

יש לך ניסיונות עם הריונות קודמים? כי בדרכ בשבוע 14 בערך המצב משתפר פלאים ומתחילים להינות מההריון 

ואז שווה לך ממש לנצל את הימים שיש לך להתאושש עוד קצת ולחזור 

אל תעשי את השיקולים שלה 

אלא רק את שלך

ואני במקומך לא הייתי עוזבת מיוזמתי עכשיו

ד.א - ברגע שתימצא מישהי שתעשה את העבודה יותר טוב ממך ותהיה יותר זמינה, תשכחי מלחזור לשם

זו הסיבה שבגינה יש חוק שמגן על נשים בהריון ואחרי לידה מפיטורין. הן נהיות פחות אטרקטיביות למעסיקים 

אני חושבת שהכי כדאי לך זה להגיד לה שלחודש וחצי הקודמים את לא תוכלי לחזור

ושאח"כ תראי לפי ההרגשה

ולחודש וחצי את אומרת שיש לך איך להסתדר

ואח"כ יכול מאוד להיות שתרגישי שיפור אפילו קל

ובלי קשר- שווה לבדוק בדיקות דם לעומק לראות אם יש סיבה נוספת לעייפות

ואם זה בחילות והקאות- ניסית טיפול תרופתי?

היא לא רוצה להסתבך עם לפטר אותך אותך בעצמה ולכן היא מנסה לדחוף אותך בעדינות להתפטר בעצמך.

אין פה עניין של יחסים או לא נעים.

את מגדלת ילד לעם ישראל.

את צריכה להיות שקטה ורגועה ולהתפרנס היטב.

מקום עבודה צריך לקחת את כל הדברים הללו בחשבון,

ואם לא זה עניינו.

לחברה וגם לעמותה,

יש רשת ביטחון כלכלית,

אשראי גבוה,

ועוד שלל אופציות להיחלץ מקושי.

המחוקק מגן עלייך ולא בכדי.

שיקבלו עוד אחת יחד איתך אם הם רוצים.

מה תגידי לה?

שכל עוד את יכולה להגיע את מגיעה.

אבל בכל יום שלא תרגישי טוב לא תגיעי, לצערך.

אם יתאפשר לך לעבוד מהבית תעשי זאת בשמחה.

אבל כרגע ממש ממש אין לך רצון וכוונה לעזוב את העבודה.

לבנות עלייך עד הלידה בע"ה.

אני מכניסה אותם לתוך האמבטיה כשהבטן כלפי מטה.

ככה הם יותר רגועים מאשר הפוך.

רק בסוף אני הופכת כדי לסבן את הבטן.

לא שוטפת בכלל בטוש בגיל קטן, רק במים שבתוך האמבטיה.

כשאת מוציאה אותה ומלבישה, תשימי לב שלא קר מידי.

תנקי עם מגבונים אם צריך

כל התינוקות שלי באמבטיה היו בסדר

ברגע שהצטרף הטוש- צרחות. משהו בו מלחיץ תינוקות

או קולרבי יתרונות

ואז לקרוא מה זה עושה לגוף ממש עושה חשק..

ואיזה אלופה אתתת שאת חותכת לילדים! ממש חשוב!!

סחתייןןןןןןן

ועוד משהו, אולי לאכול את זה עם מטבל, נגיד טחינה גבינה או משהו יותר מושקע..

איך זה עובד בדיוק?
תודה

אם היו לי ירקות חתוכים - הייתי אוכלת הרבה!

בכל אופן, ירקות בסלט זה יותר טעים לפעמים. ואם גם יש מטבל כלשהו - אז כיף לאכול כך ירקות שלמים.

משהו באוכל שחתכתי לעצמי פחות מגרה אותי

נגיד לאחרונה אוהבת להחזיק במקרר תמיד קופסה גדולה של כרוב חתוך עם לימון שמן זית מלח

זה גם ככה משהו שטעים יותר אחרי שישב ברוטב

לשטוף את הירקות והפירות ולייבש לפני ששמים במקרר- ככה יותר זמין מהמקרר, פשוט לקחת ולאכול.

מטבל זמין (טחינה, קוטג', גבינה לבנה, פסטו, מה שיש)

סחיטה קטנה של לימון מעל מה שחתוך תמיד משדרג

גזר אפשר לגרד מראש גם. 

הידיים שלו כל היום בתוך שם

מפזר את זה בכל מקום

לא מצליחה לרדוף אחריו לשטיפת ידיים.

והקטע המבאס זה שאחיו ואני סיימתי סבב ורמוקס רק לפני שבועיים 

מה לא עשיתי זה פשוט סיוט

אז רק חיבוק להבנה

תנסי לשים אותו באמבטית סוכר הרבה פעמים התולעים יוצאות וזה נרגע (לא תמיד) וזה בלי הכאבים של להוציא

וגם ראיתי שיש פעמים שעוזר לשים וזלין בפנים אחרי שמוציאים - גם זה לא תמיד עוזר אבל היו כמה פעמים שזה ממש עשה לילה שקט

אמאלה אני ככה בול

עוד הוא פחות נדבק מאחיו האמצעי.

האמצעי שלי זה בלתי נסבל

כל חודשיים

מה לא עשיתי

במה לא השתמשתי מסכן

הבאתי לו שמן גרעיני דלעת בין היתר

אמבטיות סוכר

וזלין

נו-וורם

ריססתי את כל הידיות של הבית באקונומיקה.

הבגדים שלהם בהרתחה כבר כמה חודשים ברצף

ואין

פשוט סיוט באמת

מעדיפה כינים

מתלבטת אם ללכת לישון וכל פעם שהוא קם לגרד לו עם מגבונים בעדינות.

מרגישה מיותר שמחפשת בפנים כבר מ7 בערב.

אני גמורה מעייפות

ועוד אחרי אתמול שגם לא ישנתי.

אין אני מתקשה לשרוד את הלילות האלה.

הוא צורח צרחות אימה.

זה כואב לו כפול 3 מילד רגיל. בגלל הויסות חושי הוא מרגיש את זה בעוצמות

כל הישבן שלו חתכים ופצעים מרוב שגירד

מה שהכי עזר אצלנו ברמה המיידית (אחרי הוצאת התולעת אם היתה מחוץ לפי הטבעת)- להכניס שן שום לפי הטבעת.

לבחור שן שום קטנטנה, לקלף בלי לפצוע, לשים בתוך שמן זית כדי שיהיה לה ציפוי שמנוני שיקל על ההכנסה שלה ולהכניס בעדינות לפי הטבעת. (התנוחה הכי מייטבית להכניס- הילד מתכופף כך שהישבן שלו פונה כלפי מעלה. מכניסים את שן השום ומבקשים ממנו מיד לעמוד ולכווץ את הישבן. כלומר ההיפך מהנטיה לדחוף החוצה). אצלנו עבד פלאים.

יודעת שיש אסכולה שאומרת שזה יכול לשרוף או להכאיב וכו'.. ב''ה לא נתקלנו בבעיות.

מחילה.

לערבב שמן זית עם מלא שום כתוש

למרוח על כפות הרגליים

לגרוב גרביים

מנה אחת לא מספיקה, וצריך לתת יום אחרי יום.

אתם יכולים להתייעץ עם הרופא

בדרך כלל אם רואים, נותנים לכל המשפחה, וצריך לכבס מצעים ומגבות.

אני לא חושבת שיש מה לנסות למצוא אותן, חבל בשבילך ובשבילו.

הוא עדיין סובל, ולכן צריך טיפול. 

היינו אצל רופא אמר לתת עוד מנה עכשיו

ועוד שבועיים שוב

דבר ראשון

יש ילדים שהתולעים לא יוצאות אצלן החוצה

אני מחפשת קצת אם לא מוצאת אז זהו..

יותר מזה גם לא נשמע לי בריא

דבר שני

לדבר לדבר

לדבר

להסביר לו שזה מאוד לא נעים, מה כן עוזר לנגב טוב, לשטןף יידים עם סבון אחרי שירותים ולפני אוכל

מה לא עוזר- לגרד , רק מחמיר את המצב, ומגביר את הכאבים

להסביר ברוגע, בהיגיון. בגובה העיניים

דבר שלישי

הרופאה שלנו אומרת שלוש ימים ברצף ואז שבוע הפסקה ואז עוד מנה וכאן בפורום קראתי על המלצה של מנה נוספת אחרי שבועיים כדי למגר סופית. אם את כבר נותנת אז ממליצה על כל המנות כדי להגביר סיכוי

דבר רביעי

אצל כל ילד עזר אצלנו משהו אחרולתקופה אחרת

אבל היה תקופה שעזר לאחד הילדים לאכול כמוסות שום- היה לועס אותם וגם פרובלמטיקה לתת בנוסף לחזק מערכת עיכול.

דבר חמישי

אני לא מכבסת בכלל

אף פעם לא עזר ומכניס את החיים לסיוטטטט

בהצלחה ענקית וחיבוק!!!

הוא משתדל לשטוף והכל אבל הבנתי שבגן לא משהו ההיגיינה.

הם מכינים לפעמים אוכל ביחד וקיבלתי זעזוע שם.

גם אנחנו עכשיו בזה..

יש בחנות טבע מוצר שנקרא קלינתול

לוקחים 3 ימים או יותר בבוקר ובערב ואפשר למרוח גם במקום.

אני רואה שזה עוזר..

הפעם הן יותר עקשניות כנראה, הפסקתי אחרי 3 ימים והמשכתי שוב. הילדים כבר מבקשים את זה…

אני נותנת להם ורגועה שזו לא תרופה חזקה כמו ורמוקס ואפשר לשחק עם זה יותר

אני עכשיו שבוע 11

גם מרגישה פחות טוב משני ההריונות הקודמים.

לגבי אוכל - אני בהתחלה ממש עשיתי לעצמי שעון לאכול משהו קטן כל שעתיים, כדי שלא אשכח ולא אגיע למצב של קריסה. אחרי כמה זמן התרגלתי והבנתי מתי שאני צריכה לאכול והשלמתי עם זה שזה לאכול בתדירות יותר גבוהה מהרגיל. אוכל אפילו משהו קטן, כמות קטנה יותר מארוחה רגילה, אבל אוכלת.

לגבי שינה - אני גם גמורה, וממש ממעיטה בקפה אז גם אין לי ישועה. משתדלת לתפוס מנוחה במהלך היום אם אני יכולה. אפילו 15-20 דקות.

וגם, מופרך ככל שיישמע - ספורט. אני ממש מכריחה את עצמי לזוז, במיוחד אם את בעבודה שאין הרבה תזוזה במהלך היום, או בבית. כשמזיזים את הגוף זה מכניס אנרגיות.

אני עושה אימונים ממש קלילים, לפני ההריון יכולתי לעשות דבר יותר מאתגרים. אבל עכשיו, המטרה היא פשוט לזוז. ולפעמים אחרי אימון גם מתמלאת לי אנרגיה ויש לי כוח.

אבל חוץ מהטיפים האלו, לנסות להשלים עם זה.

אני עושה הרבה פחות בבית, בעלי הרבה הרבה יותר. לא נעים לי, אבל אין מה לעשות

הגיוני סה"כ שזה חלק מתופעות ההריון. 😅

ואני לוקחת פרנטל

אבל מרגיש לי שזה יותר מזה

איך אני יכולה לדעת אם זה לא סוכרת הריון או משו?

אולי להם יהיה כיוון לבדוק.

בעיקרון בתחילת ההריון בודקים סוכר בצום, בדקת?

וממה שאני יודעת, פראנטל לא מספיק בשביל הברזל. כדאי להתייעץ עם הרופא.

ממה שאני יודעת, פראנטל לא מספיק בשביל להעלות ברזל.

הייתי מתייעצת עם רופא.

לי המוגלובין היה בסדר והמאגרים ריקים והייתי סמרטוט ממש

ובחילת ההריון המאגרים היו בסדר אז זה יכול לרדת ממש מהר

אם כן, תבקשי עירוי ברזל - ממש הצלה! ( גם עם המוגלובין בסדר תתעקשי )

ולי לא היה סכרת אבל בהריון הסוכר שלי מוזר וחייבת לאכול כל שעתיים כדי שלא ייפול.

בשעה טובה!

וזה הצורך בהריון... להשקיע בארוחות מזינות עם פחמימות, חלבון וירקות..

וכן מהריון להריון הגוף פחות מנומס ויותר דורש בפה מלא את מה שהוא צריך..

ושנים שהזנחנו את עצמנו הגוף מבקש עליהם בריבית....😏

ותקפידו על מולטיויטמין , בהריון האחרון מאוד הקפיץ לי את התפקוד..

אני מבינה שהקושי שלך הוא לא הילד השישי, אלא ההיריון הלא מתוכנן למרות מניעה...

בכל אופן, יש הרבה נשים שילדו מבחירה ילד שישי ואף יותר (אני ביניהן) ושרדו בהחלט בשמחה

מקווה שתעברי בשלום את החוויה הזו...

אבל חיבוק

בטח קשה לקבל הריון כשתכננת להפסיק ועוד השקעת במניעה

🩷🩷

אומרים אבל שזה בסוף ילדים שנורא מחוברים אליהם..

תחפשי שרשורי עבר כאן...

בכל מקרה קחי את הזמן לעכל זה לא קל כשלא מוכנים....

ומוזמנת לשתף איך את😘😘

בעזרת ה' ילך בקלות ובטוב

מתייגת את @התייעצות הריון  שזכור לי שעברה משהו דומה

מאז התווספו עוד כמה.

אז כנראה שרדתי🤷‍♀️

אבל מאז אני לא נוגעת בגלולות.....

ולא שכחתי אף גלולה.

כל האופציות הן מיטות די גדולות באמת. מיטת מעבר או מיטת תינוק זה אותו גודל. מבאס אבל לא רואה אופציה אחרת לא הייתי מעבירה לפני..

הדדולה היתה עד גיל שנתיים בלול קמפיגג?

הייתי כמה חודשים אצל ההורים שלי אז היא ישנה איתי במיטה

ואחרכך במיטת מעבר אצלי בחדר (עכשיו כבר בקושי יש מקום בחדר)

אז יהיה מקום

שוקלת להפסיק להניק בלילה

בדרך כלל אני מספיקה להניק פעם אחת לפני שאני עולה לישון

באמצע הלילה בקבוק

ובבוקר לפעמים בקבוק ולפעמים לוקחת אותו למיטה שלי

והוא גם ינק

והחדר השני עם עוד 2 ילדים

לילה אחד או שניים היה מאתגר כי הם התעוררו

ואחכ כבר לא שמעו כשקם לינוק.

אני קמתי בין פעם לפעמיים להניק אותו בלילה

והנקתי אותו בכיסא בחדר השני.

אני ממש חששתי מהמהלך הזה אבל בסוף היה יותר קל משחשבתי ומאוד חשוב לי ולזוגיות 

גם כשהתינוק איתי בחדר

וגם כשישן במתחברת

לא מסתדרת עם הנקה בשכיבה.

יש קושי באמת יותר גדול לקום פיזית מהמיטה ולעבור לחדר אחר

זה גם הוציא אותי יותר מהשינה

אבל מתרגלים.. מבחינתי זה היה שדרוג גדול שהחדר חזר להיות זוגי 

כאילו מזה משנה לי אם יש לידי תינוק או לא? 

כי דווקא כן חשבתי על זה אם באמת כשאני אוציא אותו מהחדר אני יגיד לעצמי איך לא עשיתי את זה עד עכשיו 

החדר היה סגור מ7 בערב כשהלך לישון

וגם אם התרגלתי לזה, ועשיתי דברים בשקט

רק אחרי שהוצאתי אותו מהחדר ראיתי כמה זה אחרת כשהוא בחדר אחר

מודה שזה היה לי קשה ריגשית המעבר הזה, הייתי רגילה ללטף אותו באמצע הלילה וישנו במתחברת. כל אחת באמת מה שטוב לה וחשוב לה

אצלי בחדר. קניתי את המיטה של איקאה שהיא קצת יותר קטנה

אצל השניה פתחתי את המיטה

אבל היא שמשה בעיקר כמחסן/מעקה למיטה שלנו

הילדונת העדיפה לישון איתנו

השלישי- כבר לא טרחתי לפתוח אותה (או את המתחברת...)

קניתי מעקה למיטה שלנו והוא ישן איתנו מגיל 0

יום שישי האחרון הוא חגג שנתיים - והוא קיבל מתנת יומולדת = הגליה למיטת מעבר בחדר ילדים (והפסיק לינוק)

ככה יש פינה באמת בטוחה

ומהצד השני את ישנה וחוסמת לו את המעבר...

להניק...

זה כן אחרת לקום וללכת לחדר אחר, אבל את יכולה לסדר לך בחדר השני כורסא נוחה ולהניק שם או בסלון.

ומזרון לידך.

תחילת לילה במיטה שלו, ואחרי הנקה ראשונה לשים אותו לידך על מזרון עד לבוקר.

(אלא אם את קמה לפניו ואז זו בעיה)

מבחינת הנקות לילה אם לא בוער לך להמשיך להניק, זה ממש בסדר לגמול אותו מהנקת לילה.

הורדנו צלע וחיברתי אותה איכשהו שתהיה באותו גובה של המיטה שלי והיא הייתה כמו מטחברת.

פעם ראשונה שעשיתי את זה והיה לי מושלם, להניק בשכיבה ולישון יותר.

הייתי בטוחה שלא אצליח להכניס אותה לחדר כי היא גדולה, אבל ניסינו והצליח (לפני כן הייתה שם מטחברת). הזזנו קצת את השידות, המיטה..