הלוואי עליי שלא הייתי צריך את הזמן הזה כדי שאוכל להתנקות מכל הדברים השליליים שעשיתי ו/או כל מיני דברים שאני יכול לעשות טוב יותר ולהתחיל מחדש

הלוואי שזה לא יקרה, ואני לא מקלל, אבל סיגריות מכלים את הגוף. אז לא משנה על מי אתה סומך כי הוא יפול ויפיל אותך יחד איתו.

כי היום הראשון הוא בשבת.

שמחתי להיות משביתת שמחות.

שנה דבש.

אני לא עושה מיזה עניין כולה יום אחד. ו.. למה? כיפורים זה יום כזה כיף.. יש חיבור בין כולם מרגישים את האחווה באוויר.

ראש השנה.. יומיים... לא קל. אבל בסדר.. תקני לך בגדים יפים .. מ.. לג'נד לונדון... ותפתחי את השנה ככה בסטייל

ל-ה' לטהר אותנו: "אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר (יחזקאל לו): וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם.

ואומר (ירמיה יז): מקוה ישראל יי; מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל." (משנה יומא ח, ט)

בזמן המקדש, היו מתוודים על חטאים החמורים ובן אדם לחבירו לפני כן, והכהן הגדול היה עושה את הכל ביום כיפור, והיה נסלח לנו.

גם היום צריך לבוא בגישה יסודית נפשית פסיבית שאנחנו ביד ה', הוא מחזיק אותנו כמו תינוק ומטהר אותנו. זה מאוד מרגיע.

התפלות לא חייבות להיות ארוכות, את יכולה להתפלל רק את שמונה עשרה של כל התפלות בלי הפיוטים והסליחות אחרי. 

אני גם מרגישה שדברים תקועים וזו הרגשה חונקת קשה ומאוד מכבידה אפילו אכזבה משמיים.

פעם קודמת פשוט חשבתי על כמות הדברים שהייתי צריכה להודות עליהם איזה נס שעברתי משהו שהוא לא מובן והתמקדתי בו.

כי נכון יש הרבה עצב אבל מתי עצרת ואמרת תודה על מה שהוא נתן לך כבר בעבר ?

אולי זה לא הקונספט של ראש השנה אבל לא יודעת ..

ככה זה עוזר לי להתחבר לא משנה כמה תפללי זה לא מספיק כדי להגיד לה' תודה על מה שעשה למענך.

ל-ה'.

כמו שכתוב בראש השנה בנחמיה ח: "ויקדו וישתחוו ל-ה' אפים ארצה", ובמשניות ביומא ההשחוות על שמיעת שם ה'.

צריך להודות ל-ה' על הטוב ולהכיר שממנו הכל.

שאנחנו מבקשים מה' יתברך "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך" בתוך מודים.

את שמך באמת.

על פי הפסוקים בישעיהו לח שחזקיהו התפלל כשהיה חולה: "כי לא שאול תודך מות יהללך לא ישברו יורדי בור אל אמתך. חי חי הוא יודך כמוני היום".

כן מתחברת אליהם? אם לא אז זה אמור להדליק נורה אדומה שמשהו לא בסדר ואת צריכה להבין מה

גם אני סוג של חווה תקופה כזאת עכשיו

שווה לעיין שם הרב מדבר על זה:

וישנה עוד הרגשת תשובה, סתמית כללית וכו'...

את לא צריכה להרגיש אשמה שאת לא מתחברת אבל לא בגלל שכולם מדברים על כמה שזה יום מיוחד וקדוש. מותר לך להרגיש אחרת. אבל את צריכה להיות כנה עם ה' בזה, לא רק איתנו... כל מה שמפריע לך ביום הזה תגידי לו. תגידי את זה מולו שהתפילות ארוכות, שהאוירה לא עושה לך טוב, כל דבר... ה' בכל מקרה יודע את זה, כשאת פתוחה איתו זה מראה על הרצון הכן שלך.

זה קורה לכולם, באמת. או תקופות מסוימות, או בדבר מסויים.

ועוד משהו באופן אישי... יש לי קטע שכשאומרים דברים כאלה אני מצטמררת כאילו זה צורם לי מבפנים המחשבה שיש משהו רע על משהו קדוש כי הדברים הקדושים הם באמת קדושים יש בהם יופי וטוב אמיתי שאף הרגשה רגעית לעולם לא תבטל. 

לפחות בדיבור אני משתדלת לא להזדהות עם משהו אחר... (לדוגמא יש דברים לא טובים שאני עושה אבל אשתדל לא אפרסם אותם... כדי שיהיה ברור שזה לא המגמה שלי)

אז זאת בעצם בקשה לא רק לך באופן כללי לכל מי שקורא את זה, כשכותבים דברים לכתוב עם שמירה על הכבוד של המצוות ועל היחס החיובי שלנו כלפי קדושה כי אני חושבת שזה ממש חשוב. 

עכשיו רוצה לענות לך לשאלה בסוף "איך מתחברים?"

קיבלתי היום את החיזוק הזה: 

כפי הכנתו של האדם לקראת הימים המאירים והקדושים הבאים עלינו לטובה

-כן יזכה לקבל אורם והשפעתם לטובה.

כמו שאמרו חכמינו:

"אדם מקדש עצמו מעט, מקדשים אותו הרבה".

כי לפי ההכנה שמכין האדם את עצמו-

אז שורה עליו רוחניות המגיעה מאת ה'.

על פי השל"ה

למה הפירוש הזה מחזק? כי הוא מראה שכל מה שמצופה מאיתנו זה לא להפוך בן רגע להיות צדיקים ורק אז נזכה להרגיש את היופי ואת קרבת ה'. לא. כל מה שמצופה מאיתנו זה שנעשה צעד לכיוון ה'. צעד מהמקום שלנו... ואין ספק שקשה. ממשילים את זה לחודו של מחט כי אפילו שזה קטן זה דוקר... אבל זה מעודד כי אחרי שנעשה את הצעד הזה אז פתאום אפילו שלא הגענו לשם בעצמנו ה' יקדש אותנו הרבה!

תדעי שגם כשאת לא מתחברת זה מה' 

ותורידי את זה ממך, 

תעשי מה שאת יכולה, בנחת ובשמחה מה שה' מאפשר לך

עצוב שאנחנו שופטים את עצמנו כשבכלל זה לא איך שהוא שופט אותנו!

אבל במצב הזה מה ה' רוצה? שנאשים את עצמנו שיש לנו אטימות בלב בגלל החטאים נהיה עצובים ולא נחזור בתשובה או שנקבל את זה שגם ההסתרה שבתוך הסתרה הזאת זה ניסיון מאת ה'? רק עם הכנעה והבנה שהכל מאת ה', ורק עם ביטחון בחסדיו ורחמיו וציפיה לו ולישועה (בדרגה גבוהה יותר ציפיה לישועתו) אפשר לחזור בתשובה... 

"הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"

מיושבת כמו שצריך: "אמר רב חייא בר אשי אמר רב כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל משום שנאמר‏ "בצר אל יורה" רבי חנינא ביומא דרתח לא מצלי אמר בצר אל יורה כתיב מר עוקבא ביומא דשותא לא הוה נפיק לבי דינא וכו' " (עירובין סה ע"א) ובירושלמי ברכות ב, ה דוגמאות יותר קיצוניות על אמוראים שהתקשו לכוון בתפילה.

2. יש את עול הצרות שלפני המשיח שמשבש את הדעת ובכלל יש חומריות וטומאה שרווחת בעולם שסותמות את הלב, זה לא חייב להיות העונות הפרטיות שלה.

זה נס שבכלל יש בדור הזה אנשים שנקשרים למשמעות וקדושת הימים הטובים, יום כיפור וראש השנה ושבת.

אם אדם לא מתחבר הוא צריך לעבוד על זה, ובכל מקרה לא מסתבר לומר שד' יגרום לאדם להרחק ממנו.
מסתבר שאדרבה זה מראה לאדם שהוא בבעיה, וצריך לעבוד עליה.

וגם מה הכוונה להוריד את זה ממך? קשה למשהו להתענות, אז יוריד ממנו? גם אם קשה הוא מחייב כמו מי שקל לו.

בבראשית:

וסוד "אלהי מרחוק"-- לקרב כל הנצוצין לבל ידח ממנו נדח, וזהו סוד "אלהי מרחוק" לפי התרגום אנא אלהא עתידנא לחדתא עלמא, לקרב כל חלקי נצוצי קדישין לבל ידח ממנו נדח, שלום לרחוק , וכל זה מצד עוצם "ורב חסד" להיטיב לבריותיו. והוא סוד עבדות כהן גדול גם כן לעלות כל חלקי דצח"מ אל שורשן ביחוד אחר".

זאת אומרת שדווקא לפעמים ה' מרחיק את האדם כדי שיאסוף ניצוצות מהמקום הרחוק ויביא אותם ל-ה', והכהן הגדול בעבודת יום כיפור מעלה הכל.

בסוף העוונות של האדם בעיקר מה שמרחיק את האדם. אם ד' ציווה האדם דבר הוא דורש מהאדם לעשותו, ולא משנה מצב רוח האדם וכל מיני. להגיד שד' ציווה האדם בדבר ואז גורם לו שלא יוכל לעשותו לא מסתדר.

הרמב"ן בשער הגמול מפורש כתב זאת גם, שהכל נובע מעוונות האדם, חוץ ממקרים ממש נדירים כמו העקידה.

מרחיק את האדם כדי לנסות אם הוא יתקרב.

זה שאין ל [@מבולבלת מאדדדד כוחות והרגשת חיבור עכשיו, לא אומר שהיא לא תעמוד בנסיון ותתקרב לבסוף.

צריך לעבוד על זה כמובן, אבל לפעמים ממש רוצים ולא מצליחים, מרגישים חסומים. וצריך רק להתחזק ולהאמין שה' רוצה את הרצון שלנו ושבסוף בזכות רצון אמיתי ועקשנות נגיע לזה. 

כשאמרתי "תורידי את זה ממך" התכוונתי שתוריד את הייסורי מצפון האלה שמפריעים, את ההרגשה הזאת שהיא די מדכאת של "אני לא מצליחה להתחבר" והיא  באמת רוצה זה ברור לי. מובן שלא התכוונתי שתוריד ממנה את המצוה או משהו כזה... אבל אם עבודת ה' לא מביאה לנו שמחה אז אנחנו עושים משהו לא נכון. דרך ה' היא דרך נעימה.

בהמשך כשיהיה לי זמן אחפש מקור לזה שגם זה הסתר פנים מה', אני חושבת שקראתי את זה מ"בגן האמונה" של הרב ארוש.

מש"כ על התוריד..
לגבי הלהרגיש חסומים, זה עדין נשמע לי זר ומוזר. אולי המקור מהספר שציינת יעזור לי להבין.

אכן הוא כותב כמו שאמרת, מה שכן הוא מרחיב בצורה שקל להסכים לזה,
כי הוא אומר שגן אם האדם רחוק כביכול מד' בהרגשה זה אולי בגלל חטא שעשה וצריך לכפר, אז זה די קרוב להסבר הפשוט שהריחוק זה בגלל עוונות גרידא. רק שהוא לא אומר שזה לכפר על עוון, אלא אומר שלהבין שזה רצון ד' בגלל העוון וכו'.

אז אני חוזר בי ומסכים עם מה שאמרת לפי איך שמבין אותך כעת. שהריחוק נובע מד', כדי או לכפר עוון או שאר צדקי..

תודה לך

בגן האמונה ספר ענק... יש שם ככ הרבה דברים חשובים 

בפרט בדור הזה עקבתא דמשיחא שהאמונה היא מהות הניסיון שלו (הרבה אומרים את זה אל תבקש הוכחות גם לזה

שהוא כותב במקומות אחרים:

(העתקתי כי אי אפשר לשים 2 תמונות בהודעה

הקדוש ברוך הוא עוזרו

כי זהו למעשה הכלל השני- בדרך התשובה של האדם, שידע היטב, שאי אפשר לו לעולם להתגבר על יצרו הרע, בלי עזרתו של הקב"ה, כמו שאמרו חז"ל: בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו. ואלמלא הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו.

(ויחד עם זאת-)

לפני התפילה להגיד

פעם הייתי בכותל ושמעתי מישהי אומרת לה' אני ממש לא רוצה להתפלל ואני מבואסת על .... (היא השתמשה במילים יותר חריפות)

ואז היא התחילה לבכות וניכר שהיא מאוד התחברה

אני ממש רעדתי לידה כי כנות כזו לא ראיתי

זה מחזיר אותי לדבר תורה ששמעתי פעם תשתף את ה' , במה שיש לך ,אתה לא רוצה להתפלל, תגיד לו את זה

תפילה כזו ממש מעוררת כאב והקשבה

לצפיה בסדר העבודה, להמר איזה שעיר לה' ואיזה לעזאזל, לחכות בקוצר רוח לסרט האדום שילבין, ואז לחולל בכרמים, או לחפש בנות זוג..

אבל עד אז, נראלי שככל שמבינים את התוכן של היום, עסוקים יותר בלנצל אותו כמה שאפשר, וממילא פחות מעסיקים את עצמנו במה אסור לעשות. כמו חתונה. "ביום חתונתו- זה מתן תורה" יום הכפורים שניתנו בו לוחות האחרונות (רש"י) שעטרוהו להם למלך וקיבלו עולו. (רש"י על שיר השירים)

'יום-הכיפורים בעצמותו הוא יום שהקב"ה מוחל עוונות עמו ישראל, ועל-כן אדרבא, דוקא מה שנהגו בנות ישראל לחולל ולשמוח, מובן הוא, ומדוע ישתנה היום הזה ליום שהיראה בו מרובה על השמחה? אין זה אלא מפני אורך הגלות וצרותיה הנוראות והמתמשכות. שנות הסתר-הפנים הארוכות, הן שדכדכו את הנפש וכבשו את השמחה של יום-הכיפורים. אבל לעתיד-לבוא, שיהיה בעז"ה במהרה בימינו, כשנשוב לבית-המקדש ונִגָאל גאולה שלמה, יחזור יום-הכיפורים להיות ליום טוב שאין כמוהו, כמו שהיה בימים עברו.' ( הרב זלמן מלמד https://www.yeshiva.org.il/midrash/489 )

עכשיו שאנחנו בארץ ישראל אנחנו צריכים לנסות להטות את היום ליותר שמח.

"כתוב אחד אומר עבדו את יי' בשמחה, וכתוב אחד אומר (שם ב) עבדו את יי' ביראה וגילו ברעדה, מה בין האי להאי, אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא" (זוהר במדבר)

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)