הלוואי עליי שלא הייתי צריך את הזמן הזה כדי שאוכל להתנקות מכל הדברים השליליים שעשיתי ו/או כל מיני דברים שאני יכול לעשות טוב יותר ולהתחיל מחדש

הלוואי שזה לא יקרה, ואני לא מקלל, אבל סיגריות מכלים את הגוף. אז לא משנה על מי אתה סומך כי הוא יפול ויפיל אותך יחד איתו.

כי היום הראשון הוא בשבת.

שמחתי להיות משביתת שמחות.

שנה דבש.

אני לא עושה מיזה עניין כולה יום אחד. ו.. למה? כיפורים זה יום כזה כיף.. יש חיבור בין כולם מרגישים את האחווה באוויר.

ראש השנה.. יומיים... לא קל. אבל בסדר.. תקני לך בגדים יפים .. מ.. לג'נד לונדון... ותפתחי את השנה ככה בסטייל

ל-ה' לטהר אותנו: "אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר (יחזקאל לו): וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם.

ואומר (ירמיה יז): מקוה ישראל יי; מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל." (משנה יומא ח, ט)

בזמן המקדש, היו מתוודים על חטאים החמורים ובן אדם לחבירו לפני כן, והכהן הגדול היה עושה את הכל ביום כיפור, והיה נסלח לנו.

גם היום צריך לבוא בגישה יסודית נפשית פסיבית שאנחנו ביד ה', הוא מחזיק אותנו כמו תינוק ומטהר אותנו. זה מאוד מרגיע.

התפלות לא חייבות להיות ארוכות, את יכולה להתפלל רק את שמונה עשרה של כל התפלות בלי הפיוטים והסליחות אחרי. 

אני גם מרגישה שדברים תקועים וזו הרגשה חונקת קשה ומאוד מכבידה אפילו אכזבה משמיים.

פעם קודמת פשוט חשבתי על כמות הדברים שהייתי צריכה להודות עליהם איזה נס שעברתי משהו שהוא לא מובן והתמקדתי בו.

כי נכון יש הרבה עצב אבל מתי עצרת ואמרת תודה על מה שהוא נתן לך כבר בעבר ?

אולי זה לא הקונספט של ראש השנה אבל לא יודעת ..

ככה זה עוזר לי להתחבר לא משנה כמה תפללי זה לא מספיק כדי להגיד לה' תודה על מה שעשה למענך.

ל-ה'.

כמו שכתוב בראש השנה בנחמיה ח: "ויקדו וישתחוו ל-ה' אפים ארצה", ובמשניות ביומא ההשחוות על שמיעת שם ה'.

צריך להודות ל-ה' על הטוב ולהכיר שממנו הכל.

שאנחנו מבקשים מה' יתברך "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך" בתוך מודים.

את שמך באמת.

על פי הפסוקים בישעיהו לח שחזקיהו התפלל כשהיה חולה: "כי לא שאול תודך מות יהללך לא ישברו יורדי בור אל אמתך. חי חי הוא יודך כמוני היום".

כן מתחברת אליהם? אם לא אז זה אמור להדליק נורה אדומה שמשהו לא בסדר ואת צריכה להבין מה

גם אני סוג של חווה תקופה כזאת עכשיו

שווה לעיין שם הרב מדבר על זה:

וישנה עוד הרגשת תשובה, סתמית כללית וכו'...

את לא צריכה להרגיש אשמה שאת לא מתחברת אבל לא בגלל שכולם מדברים על כמה שזה יום מיוחד וקדוש. מותר לך להרגיש אחרת. אבל את צריכה להיות כנה עם ה' בזה, לא רק איתנו... כל מה שמפריע לך ביום הזה תגידי לו. תגידי את זה מולו שהתפילות ארוכות, שהאוירה לא עושה לך טוב, כל דבר... ה' בכל מקרה יודע את זה, כשאת פתוחה איתו זה מראה על הרצון הכן שלך.

זה קורה לכולם, באמת. או תקופות מסוימות, או בדבר מסויים.

ועוד משהו באופן אישי... יש לי קטע שכשאומרים דברים כאלה אני מצטמררת כאילו זה צורם לי מבפנים המחשבה שיש משהו רע על משהו קדוש כי הדברים הקדושים הם באמת קדושים יש בהם יופי וטוב אמיתי שאף הרגשה רגעית לעולם לא תבטל. 

לפחות בדיבור אני משתדלת לא להזדהות עם משהו אחר... (לדוגמא יש דברים לא טובים שאני עושה אבל אשתדל לא אפרסם אותם... כדי שיהיה ברור שזה לא המגמה שלי)

אז זאת בעצם בקשה לא רק לך באופן כללי לכל מי שקורא את זה, כשכותבים דברים לכתוב עם שמירה על הכבוד של המצוות ועל היחס החיובי שלנו כלפי קדושה כי אני חושבת שזה ממש חשוב. 

עכשיו רוצה לענות לך לשאלה בסוף "איך מתחברים?"

קיבלתי היום את החיזוק הזה: 

כפי הכנתו של האדם לקראת הימים המאירים והקדושים הבאים עלינו לטובה

-כן יזכה לקבל אורם והשפעתם לטובה.

כמו שאמרו חכמינו:

"אדם מקדש עצמו מעט, מקדשים אותו הרבה".

כי לפי ההכנה שמכין האדם את עצמו-

אז שורה עליו רוחניות המגיעה מאת ה'.

על פי השל"ה

למה הפירוש הזה מחזק? כי הוא מראה שכל מה שמצופה מאיתנו זה לא להפוך בן רגע להיות צדיקים ורק אז נזכה להרגיש את היופי ואת קרבת ה'. לא. כל מה שמצופה מאיתנו זה שנעשה צעד לכיוון ה'. צעד מהמקום שלנו... ואין ספק שקשה. ממשילים את זה לחודו של מחט כי אפילו שזה קטן זה דוקר... אבל זה מעודד כי אחרי שנעשה את הצעד הזה אז פתאום אפילו שלא הגענו לשם בעצמנו ה' יקדש אותנו הרבה!

תדעי שגם כשאת לא מתחברת זה מה' 

ותורידי את זה ממך, 

תעשי מה שאת יכולה, בנחת ובשמחה מה שה' מאפשר לך

עצוב שאנחנו שופטים את עצמנו כשבכלל זה לא איך שהוא שופט אותנו!

אבל במצב הזה מה ה' רוצה? שנאשים את עצמנו שיש לנו אטימות בלב בגלל החטאים נהיה עצובים ולא נחזור בתשובה או שנקבל את זה שגם ההסתרה שבתוך הסתרה הזאת זה ניסיון מאת ה'? רק עם הכנעה והבנה שהכל מאת ה', ורק עם ביטחון בחסדיו ורחמיו וציפיה לו ולישועה (בדרגה גבוהה יותר ציפיה לישועתו) אפשר לחזור בתשובה... 

"הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"

מיושבת כמו שצריך: "אמר רב חייא בר אשי אמר רב כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל משום שנאמר‏ "בצר אל יורה" רבי חנינא ביומא דרתח לא מצלי אמר בצר אל יורה כתיב מר עוקבא ביומא דשותא לא הוה נפיק לבי דינא וכו' " (עירובין סה ע"א) ובירושלמי ברכות ב, ה דוגמאות יותר קיצוניות על אמוראים שהתקשו לכוון בתפילה.

2. יש את עול הצרות שלפני המשיח שמשבש את הדעת ובכלל יש חומריות וטומאה שרווחת בעולם שסותמות את הלב, זה לא חייב להיות העונות הפרטיות שלה.

זה נס שבכלל יש בדור הזה אנשים שנקשרים למשמעות וקדושת הימים הטובים, יום כיפור וראש השנה ושבת.

אם אדם לא מתחבר הוא צריך לעבוד על זה, ובכל מקרה לא מסתבר לומר שד' יגרום לאדם להרחק ממנו.
מסתבר שאדרבה זה מראה לאדם שהוא בבעיה, וצריך לעבוד עליה.

וגם מה הכוונה להוריד את זה ממך? קשה למשהו להתענות, אז יוריד ממנו? גם אם קשה הוא מחייב כמו מי שקל לו.

בבראשית:

וסוד "אלהי מרחוק"-- לקרב כל הנצוצין לבל ידח ממנו נדח, וזהו סוד "אלהי מרחוק" לפי התרגום אנא אלהא עתידנא לחדתא עלמא, לקרב כל חלקי נצוצי קדישין לבל ידח ממנו נדח, שלום לרחוק , וכל זה מצד עוצם "ורב חסד" להיטיב לבריותיו. והוא סוד עבדות כהן גדול גם כן לעלות כל חלקי דצח"מ אל שורשן ביחוד אחר".

זאת אומרת שדווקא לפעמים ה' מרחיק את האדם כדי שיאסוף ניצוצות מהמקום הרחוק ויביא אותם ל-ה', והכהן הגדול בעבודת יום כיפור מעלה הכל.

בסוף העוונות של האדם בעיקר מה שמרחיק את האדם. אם ד' ציווה האדם דבר הוא דורש מהאדם לעשותו, ולא משנה מצב רוח האדם וכל מיני. להגיד שד' ציווה האדם בדבר ואז גורם לו שלא יוכל לעשותו לא מסתדר.

הרמב"ן בשער הגמול מפורש כתב זאת גם, שהכל נובע מעוונות האדם, חוץ ממקרים ממש נדירים כמו העקידה.

מרחיק את האדם כדי לנסות אם הוא יתקרב.

זה שאין ל [@מבולבלת מאדדדד כוחות והרגשת חיבור עכשיו, לא אומר שהיא לא תעמוד בנסיון ותתקרב לבסוף.

צריך לעבוד על זה כמובן, אבל לפעמים ממש רוצים ולא מצליחים, מרגישים חסומים. וצריך רק להתחזק ולהאמין שה' רוצה את הרצון שלנו ושבסוף בזכות רצון אמיתי ועקשנות נגיע לזה. 

כשאמרתי "תורידי את זה ממך" התכוונתי שתוריד את הייסורי מצפון האלה שמפריעים, את ההרגשה הזאת שהיא די מדכאת של "אני לא מצליחה להתחבר" והיא  באמת רוצה זה ברור לי. מובן שלא התכוונתי שתוריד ממנה את המצוה או משהו כזה... אבל אם עבודת ה' לא מביאה לנו שמחה אז אנחנו עושים משהו לא נכון. דרך ה' היא דרך נעימה.

בהמשך כשיהיה לי זמן אחפש מקור לזה שגם זה הסתר פנים מה', אני חושבת שקראתי את זה מ"בגן האמונה" של הרב ארוש.

מש"כ על התוריד..
לגבי הלהרגיש חסומים, זה עדין נשמע לי זר ומוזר. אולי המקור מהספר שציינת יעזור לי להבין.

אכן הוא כותב כמו שאמרת, מה שכן הוא מרחיב בצורה שקל להסכים לזה,
כי הוא אומר שגן אם האדם רחוק כביכול מד' בהרגשה זה אולי בגלל חטא שעשה וצריך לכפר, אז זה די קרוב להסבר הפשוט שהריחוק זה בגלל עוונות גרידא. רק שהוא לא אומר שזה לכפר על עוון, אלא אומר שלהבין שזה רצון ד' בגלל העוון וכו'.

אז אני חוזר בי ומסכים עם מה שאמרת לפי איך שמבין אותך כעת. שהריחוק נובע מד', כדי או לכפר עוון או שאר צדקי..

תודה לך

בגן האמונה ספר ענק... יש שם ככ הרבה דברים חשובים 

בפרט בדור הזה עקבתא דמשיחא שהאמונה היא מהות הניסיון שלו (הרבה אומרים את זה אל תבקש הוכחות גם לזה

שהוא כותב במקומות אחרים:

(העתקתי כי אי אפשר לשים 2 תמונות בהודעה

הקדוש ברוך הוא עוזרו

כי זהו למעשה הכלל השני- בדרך התשובה של האדם, שידע היטב, שאי אפשר לו לעולם להתגבר על יצרו הרע, בלי עזרתו של הקב"ה, כמו שאמרו חז"ל: בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו. ואלמלא הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו.

(ויחד עם זאת-)

לפני התפילה להגיד

פעם הייתי בכותל ושמעתי מישהי אומרת לה' אני ממש לא רוצה להתפלל ואני מבואסת על .... (היא השתמשה במילים יותר חריפות)

ואז היא התחילה לבכות וניכר שהיא מאוד התחברה

אני ממש רעדתי לידה כי כנות כזו לא ראיתי

זה מחזיר אותי לדבר תורה ששמעתי פעם תשתף את ה' , במה שיש לך ,אתה לא רוצה להתפלל, תגיד לו את זה

תפילה כזו ממש מעוררת כאב והקשבה

לצפיה בסדר העבודה, להמר איזה שעיר לה' ואיזה לעזאזל, לחכות בקוצר רוח לסרט האדום שילבין, ואז לחולל בכרמים, או לחפש בנות זוג..

אבל עד אז, נראלי שככל שמבינים את התוכן של היום, עסוקים יותר בלנצל אותו כמה שאפשר, וממילא פחות מעסיקים את עצמנו במה אסור לעשות. כמו חתונה. "ביום חתונתו- זה מתן תורה" יום הכפורים שניתנו בו לוחות האחרונות (רש"י) שעטרוהו להם למלך וקיבלו עולו. (רש"י על שיר השירים)

'יום-הכיפורים בעצמותו הוא יום שהקב"ה מוחל עוונות עמו ישראל, ועל-כן אדרבא, דוקא מה שנהגו בנות ישראל לחולל ולשמוח, מובן הוא, ומדוע ישתנה היום הזה ליום שהיראה בו מרובה על השמחה? אין זה אלא מפני אורך הגלות וצרותיה הנוראות והמתמשכות. שנות הסתר-הפנים הארוכות, הן שדכדכו את הנפש וכבשו את השמחה של יום-הכיפורים. אבל לעתיד-לבוא, שיהיה בעז"ה במהרה בימינו, כשנשוב לבית-המקדש ונִגָאל גאולה שלמה, יחזור יום-הכיפורים להיות ליום טוב שאין כמוהו, כמו שהיה בימים עברו.' ( הרב זלמן מלמד https://www.yeshiva.org.il/midrash/489 )

עכשיו שאנחנו בארץ ישראל אנחנו צריכים לנסות להטות את היום ליותר שמח.

"כתוב אחד אומר עבדו את יי' בשמחה, וכתוב אחד אומר (שם ב) עבדו את יי' ביראה וגילו ברעדה, מה בין האי להאי, אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא" (זוהר במדבר)

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי