הלוואי עליי שלא הייתי צריך את הזמן הזה כדי שאוכל להתנקות מכל הדברים השליליים שעשיתי ו/או כל מיני דברים שאני יכול לעשות טוב יותר ולהתחיל מחדש

הלוואי שזה לא יקרה, ואני לא מקלל, אבל סיגריות מכלים את הגוף. אז לא משנה על מי אתה סומך כי הוא יפול ויפיל אותך יחד איתו.

כי היום הראשון הוא בשבת.

שמחתי להיות משביתת שמחות.

שנה דבש.

אני לא עושה מיזה עניין כולה יום אחד. ו.. למה? כיפורים זה יום כזה כיף.. יש חיבור בין כולם מרגישים את האחווה באוויר.

ראש השנה.. יומיים... לא קל. אבל בסדר.. תקני לך בגדים יפים .. מ.. לג'נד לונדון... ותפתחי את השנה ככה בסטייל

ל-ה' לטהר אותנו: "אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר (יחזקאל לו): וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם.

ואומר (ירמיה יז): מקוה ישראל יי; מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל." (משנה יומא ח, ט)

בזמן המקדש, היו מתוודים על חטאים החמורים ובן אדם לחבירו לפני כן, והכהן הגדול היה עושה את הכל ביום כיפור, והיה נסלח לנו.

גם היום צריך לבוא בגישה יסודית נפשית פסיבית שאנחנו ביד ה', הוא מחזיק אותנו כמו תינוק ומטהר אותנו. זה מאוד מרגיע.

התפלות לא חייבות להיות ארוכות, את יכולה להתפלל רק את שמונה עשרה של כל התפלות בלי הפיוטים והסליחות אחרי. 

אני גם מרגישה שדברים תקועים וזו הרגשה חונקת קשה ומאוד מכבידה אפילו אכזבה משמיים.

פעם קודמת פשוט חשבתי על כמות הדברים שהייתי צריכה להודות עליהם איזה נס שעברתי משהו שהוא לא מובן והתמקדתי בו.

כי נכון יש הרבה עצב אבל מתי עצרת ואמרת תודה על מה שהוא נתן לך כבר בעבר ?

אולי זה לא הקונספט של ראש השנה אבל לא יודעת ..

ככה זה עוזר לי להתחבר לא משנה כמה תפללי זה לא מספיק כדי להגיד לה' תודה על מה שעשה למענך.

ל-ה'.

כמו שכתוב בראש השנה בנחמיה ח: "ויקדו וישתחוו ל-ה' אפים ארצה", ובמשניות ביומא ההשחוות על שמיעת שם ה'.

צריך להודות ל-ה' על הטוב ולהכיר שממנו הכל.

שאנחנו מבקשים מה' יתברך "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך" בתוך מודים.

את שמך באמת.

על פי הפסוקים בישעיהו לח שחזקיהו התפלל כשהיה חולה: "כי לא שאול תודך מות יהללך לא ישברו יורדי בור אל אמתך. חי חי הוא יודך כמוני היום".

כן מתחברת אליהם? אם לא אז זה אמור להדליק נורה אדומה שמשהו לא בסדר ואת צריכה להבין מה

גם אני סוג של חווה תקופה כזאת עכשיו

שווה לעיין שם הרב מדבר על זה:

וישנה עוד הרגשת תשובה, סתמית כללית וכו'...

את לא צריכה להרגיש אשמה שאת לא מתחברת אבל לא בגלל שכולם מדברים על כמה שזה יום מיוחד וקדוש. מותר לך להרגיש אחרת. אבל את צריכה להיות כנה עם ה' בזה, לא רק איתנו... כל מה שמפריע לך ביום הזה תגידי לו. תגידי את זה מולו שהתפילות ארוכות, שהאוירה לא עושה לך טוב, כל דבר... ה' בכל מקרה יודע את זה, כשאת פתוחה איתו זה מראה על הרצון הכן שלך.

זה קורה לכולם, באמת. או תקופות מסוימות, או בדבר מסויים.

ועוד משהו באופן אישי... יש לי קטע שכשאומרים דברים כאלה אני מצטמררת כאילו זה צורם לי מבפנים המחשבה שיש משהו רע על משהו קדוש כי הדברים הקדושים הם באמת קדושים יש בהם יופי וטוב אמיתי שאף הרגשה רגעית לעולם לא תבטל. 

לפחות בדיבור אני משתדלת לא להזדהות עם משהו אחר... (לדוגמא יש דברים לא טובים שאני עושה אבל אשתדל לא אפרסם אותם... כדי שיהיה ברור שזה לא המגמה שלי)

אז זאת בעצם בקשה לא רק לך באופן כללי לכל מי שקורא את זה, כשכותבים דברים לכתוב עם שמירה על הכבוד של המצוות ועל היחס החיובי שלנו כלפי קדושה כי אני חושבת שזה ממש חשוב. 

עכשיו רוצה לענות לך לשאלה בסוף "איך מתחברים?"

קיבלתי היום את החיזוק הזה: 

כפי הכנתו של האדם לקראת הימים המאירים והקדושים הבאים עלינו לטובה

-כן יזכה לקבל אורם והשפעתם לטובה.

כמו שאמרו חכמינו:

"אדם מקדש עצמו מעט, מקדשים אותו הרבה".

כי לפי ההכנה שמכין האדם את עצמו-

אז שורה עליו רוחניות המגיעה מאת ה'.

על פי השל"ה

למה הפירוש הזה מחזק? כי הוא מראה שכל מה שמצופה מאיתנו זה לא להפוך בן רגע להיות צדיקים ורק אז נזכה להרגיש את היופי ואת קרבת ה'. לא. כל מה שמצופה מאיתנו זה שנעשה צעד לכיוון ה'. צעד מהמקום שלנו... ואין ספק שקשה. ממשילים את זה לחודו של מחט כי אפילו שזה קטן זה דוקר... אבל זה מעודד כי אחרי שנעשה את הצעד הזה אז פתאום אפילו שלא הגענו לשם בעצמנו ה' יקדש אותנו הרבה!

תדעי שגם כשאת לא מתחברת זה מה' 

ותורידי את זה ממך, 

תעשי מה שאת יכולה, בנחת ובשמחה מה שה' מאפשר לך

עצוב שאנחנו שופטים את עצמנו כשבכלל זה לא איך שהוא שופט אותנו!

אבל במצב הזה מה ה' רוצה? שנאשים את עצמנו שיש לנו אטימות בלב בגלל החטאים נהיה עצובים ולא נחזור בתשובה או שנקבל את זה שגם ההסתרה שבתוך הסתרה הזאת זה ניסיון מאת ה'? רק עם הכנעה והבנה שהכל מאת ה', ורק עם ביטחון בחסדיו ורחמיו וציפיה לו ולישועה (בדרגה גבוהה יותר ציפיה לישועתו) אפשר לחזור בתשובה... 

"הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"

מיושבת כמו שצריך: "אמר רב חייא בר אשי אמר רב כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל משום שנאמר‏ "בצר אל יורה" רבי חנינא ביומא דרתח לא מצלי אמר בצר אל יורה כתיב מר עוקבא ביומא דשותא לא הוה נפיק לבי דינא וכו' " (עירובין סה ע"א) ובירושלמי ברכות ב, ה דוגמאות יותר קיצוניות על אמוראים שהתקשו לכוון בתפילה.

2. יש את עול הצרות שלפני המשיח שמשבש את הדעת ובכלל יש חומריות וטומאה שרווחת בעולם שסותמות את הלב, זה לא חייב להיות העונות הפרטיות שלה.

זה נס שבכלל יש בדור הזה אנשים שנקשרים למשמעות וקדושת הימים הטובים, יום כיפור וראש השנה ושבת.

אם אדם לא מתחבר הוא צריך לעבוד על זה, ובכל מקרה לא מסתבר לומר שד' יגרום לאדם להרחק ממנו.
מסתבר שאדרבה זה מראה לאדם שהוא בבעיה, וצריך לעבוד עליה.

וגם מה הכוונה להוריד את זה ממך? קשה למשהו להתענות, אז יוריד ממנו? גם אם קשה הוא מחייב כמו מי שקל לו.

בבראשית:

וסוד "אלהי מרחוק"-- לקרב כל הנצוצין לבל ידח ממנו נדח, וזהו סוד "אלהי מרחוק" לפי התרגום אנא אלהא עתידנא לחדתא עלמא, לקרב כל חלקי נצוצי קדישין לבל ידח ממנו נדח, שלום לרחוק , וכל זה מצד עוצם "ורב חסד" להיטיב לבריותיו. והוא סוד עבדות כהן גדול גם כן לעלות כל חלקי דצח"מ אל שורשן ביחוד אחר".

זאת אומרת שדווקא לפעמים ה' מרחיק את האדם כדי שיאסוף ניצוצות מהמקום הרחוק ויביא אותם ל-ה', והכהן הגדול בעבודת יום כיפור מעלה הכל.

בסוף העוונות של האדם בעיקר מה שמרחיק את האדם. אם ד' ציווה האדם דבר הוא דורש מהאדם לעשותו, ולא משנה מצב רוח האדם וכל מיני. להגיד שד' ציווה האדם בדבר ואז גורם לו שלא יוכל לעשותו לא מסתדר.

הרמב"ן בשער הגמול מפורש כתב זאת גם, שהכל נובע מעוונות האדם, חוץ ממקרים ממש נדירים כמו העקידה.

מרחיק את האדם כדי לנסות אם הוא יתקרב.

זה שאין ל [@מבולבלת מאדדדד כוחות והרגשת חיבור עכשיו, לא אומר שהיא לא תעמוד בנסיון ותתקרב לבסוף.

צריך לעבוד על זה כמובן, אבל לפעמים ממש רוצים ולא מצליחים, מרגישים חסומים. וצריך רק להתחזק ולהאמין שה' רוצה את הרצון שלנו ושבסוף בזכות רצון אמיתי ועקשנות נגיע לזה. 

כשאמרתי "תורידי את זה ממך" התכוונתי שתוריד את הייסורי מצפון האלה שמפריעים, את ההרגשה הזאת שהיא די מדכאת של "אני לא מצליחה להתחבר" והיא  באמת רוצה זה ברור לי. מובן שלא התכוונתי שתוריד ממנה את המצוה או משהו כזה... אבל אם עבודת ה' לא מביאה לנו שמחה אז אנחנו עושים משהו לא נכון. דרך ה' היא דרך נעימה.

בהמשך כשיהיה לי זמן אחפש מקור לזה שגם זה הסתר פנים מה', אני חושבת שקראתי את זה מ"בגן האמונה" של הרב ארוש.

מש"כ על התוריד..
לגבי הלהרגיש חסומים, זה עדין נשמע לי זר ומוזר. אולי המקור מהספר שציינת יעזור לי להבין.

אכן הוא כותב כמו שאמרת, מה שכן הוא מרחיב בצורה שקל להסכים לזה,
כי הוא אומר שגן אם האדם רחוק כביכול מד' בהרגשה זה אולי בגלל חטא שעשה וצריך לכפר, אז זה די קרוב להסבר הפשוט שהריחוק זה בגלל עוונות גרידא. רק שהוא לא אומר שזה לכפר על עוון, אלא אומר שלהבין שזה רצון ד' בגלל העוון וכו'.

אז אני חוזר בי ומסכים עם מה שאמרת לפי איך שמבין אותך כעת. שהריחוק נובע מד', כדי או לכפר עוון או שאר צדקי..

תודה לך

בגן האמונה ספר ענק... יש שם ככ הרבה דברים חשובים 

בפרט בדור הזה עקבתא דמשיחא שהאמונה היא מהות הניסיון שלו (הרבה אומרים את זה אל תבקש הוכחות גם לזה

שהוא כותב במקומות אחרים:

(העתקתי כי אי אפשר לשים 2 תמונות בהודעה

הקדוש ברוך הוא עוזרו

כי זהו למעשה הכלל השני- בדרך התשובה של האדם, שידע היטב, שאי אפשר לו לעולם להתגבר על יצרו הרע, בלי עזרתו של הקב"ה, כמו שאמרו חז"ל: בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו. ואלמלא הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו.

(ויחד עם זאת-)

לפני התפילה להגיד

פעם הייתי בכותל ושמעתי מישהי אומרת לה' אני ממש לא רוצה להתפלל ואני מבואסת על .... (היא השתמשה במילים יותר חריפות)

ואז היא התחילה לבכות וניכר שהיא מאוד התחברה

אני ממש רעדתי לידה כי כנות כזו לא ראיתי

זה מחזיר אותי לדבר תורה ששמעתי פעם תשתף את ה' , במה שיש לך ,אתה לא רוצה להתפלל, תגיד לו את זה

תפילה כזו ממש מעוררת כאב והקשבה

לצפיה בסדר העבודה, להמר איזה שעיר לה' ואיזה לעזאזל, לחכות בקוצר רוח לסרט האדום שילבין, ואז לחולל בכרמים, או לחפש בנות זוג..

אבל עד אז, נראלי שככל שמבינים את התוכן של היום, עסוקים יותר בלנצל אותו כמה שאפשר, וממילא פחות מעסיקים את עצמנו במה אסור לעשות. כמו חתונה. "ביום חתונתו- זה מתן תורה" יום הכפורים שניתנו בו לוחות האחרונות (רש"י) שעטרוהו להם למלך וקיבלו עולו. (רש"י על שיר השירים)

'יום-הכיפורים בעצמותו הוא יום שהקב"ה מוחל עוונות עמו ישראל, ועל-כן אדרבא, דוקא מה שנהגו בנות ישראל לחולל ולשמוח, מובן הוא, ומדוע ישתנה היום הזה ליום שהיראה בו מרובה על השמחה? אין זה אלא מפני אורך הגלות וצרותיה הנוראות והמתמשכות. שנות הסתר-הפנים הארוכות, הן שדכדכו את הנפש וכבשו את השמחה של יום-הכיפורים. אבל לעתיד-לבוא, שיהיה בעז"ה במהרה בימינו, כשנשוב לבית-המקדש ונִגָאל גאולה שלמה, יחזור יום-הכיפורים להיות ליום טוב שאין כמוהו, כמו שהיה בימים עברו.' ( הרב זלמן מלמד https://www.yeshiva.org.il/midrash/489 )

עכשיו שאנחנו בארץ ישראל אנחנו צריכים לנסות להטות את היום ליותר שמח.

"כתוב אחד אומר עבדו את יי' בשמחה, וכתוב אחד אומר (שם ב) עבדו את יי' ביראה וגילו ברעדה, מה בין האי להאי, אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא" (זוהר במדבר)

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש