הָיָה יוֹשֵׁב בִּסְפִינָה, אוֹ בְּקָרוֹן, אוֹ בְּאַסְדָּא –

יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.

(סידור המשנה לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)

לרפואת תמר בת אסתר מלכה

התפארת ישראל מפרש: "יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים- וא"צ לעמוד משום ביעותותא (פחד) שיפול ולא יהיה יכול לכוון יפה."

הספינה היא מקום של טלטול כמו שמפורש בתהלים קח: "יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג. יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע".

האלשיך מפרש: "וכל חכמתם תתבלע עד גדר שאין יודעים לסדר תפלה ולפרט מצוקותם.

כי אם ויצעקו צעקה משוללת סידור תפלה".

זאת אומרת שבספינה קשה לכוון בתפילה. יתכן שכאשר המשנה אומרת "יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים", זה לא רק חיוב, אלא עצה. כאשר אדם נתון בסערת המחשבה והרגשות, אם הוא יחשוב על קודש הקדשים זה יעזור לו לכוון בכלל בתפילתו, כי זה מעלה את האדם למימד אחר לחלוטין, מימד של קדושה עליונה שמנתקת אותו מהמצב והמציאות שהוא נמצא בה.

יש דיון מעניין בירושלמי לאיזה קודש הקדשים הוא מכוון אליו: "לאי זה בית קדש הקדשים ר' חייא רבא כנגד קדשי הקדשים של מעלן ר"ש בן חלפתא אמר כנגד בית קדש הקדשים שלמטן א"ר פינחס לא פליגין בית קדשי הקדשים שלמטן מכוון כנגד בית קדש הקדשים של מעלן (שמות, טו) מכון לשבתך מכוון כנגד שבתך".

כשאדם מכוון לקודש הקודשים שלמטה שהוא בעולם הזה ואפשר לצייר את תבניתו בדעת האדם, זה מעלה אותו לציורים עליונים של בית מקדש שלמעלה.

בזוהר ברעיא מהימנא פרשת בשלח משמע שגדר מצוות בנין המקדש הוא לבנות אותו בדיוק כמו המקדש שלמעלה, והוא אפילו מרחיב את הענין לבית מקדש מעט שזה בית הכנסת: "פקודא למבני מקדשא לתתא כגוונא דבי מקדשא דלעילא כמא דאת אמר מכון לשבתך פעלת יי', דאצטריך למבני בי מקדשא לתתא ולצלאה בגויה צלותא בכל יומא למפלח ליה לקודשא בריך הוא דהא צלותא אקרי עבודה, וההוא בי כנשתא אצטריך למבני ליה בשפירו סגיא ולאתקנא ליה בכל תקונין דהא בי כנשתא דלתתא קיימא לקבל בי כנשתא דלעילא, בית המקדש דלעילא דקאים דא לקבל דא, וההוא בי מקדשא כל תקונוי וכל פולחנוי וכל אנון מאנין ושמשין כלהו אינון כגוונא דלעילא, משכנא דקא עבד משה במדברא כלא הוה כגוונא דלעילא, בי מקדשא דבנה שלמה מלכא הוא בי נייחא כגוונא עלאה בכל אינון תקונין למהוי בתקונא דלעילא בי נייחא ואחסנתא, הכי בי כנשתא אצטריך בכל תקוני שפירו למהוי כגוונא עלאה למהוי בית צלותא לאתקנא תקונין בצלותא."

שיר שהכנתי לזכרו

זכר צדיק וקדוש לברכה

לא הייתי עושה היום כ ל ו ם בבית! ממש!   עונג רצוף, הכוזרי, דעת תבונות, רמח"ל, מהר"ל (אם אי י

טועה, אין לי זמן כרגע לבדוק) - תוך השוואה לאפלטון, אריסטו ועוד - חכמה צרופה. נפלא.

זה כמו המעבר מהצד לעולם האימון והטיפול בעולם הדתי

מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד וחולמים להגביר לאט לאט למקסימום

אני מחפש את הניקית "הדובדבן שבקצפת"

הייתה פעילה פה לפני כמה שנים, אם יש כאלה שמכירים את הניק הנוכחי שלה

ויוכלו להגיד לה או משהו

למה יש את זה בכלל? למה לא מספיק מסרים?

זה ממש מיותר.

מי שמסכים איתי שיצטרף לעצומה...

סתם צוחק בקשר לעצומה, אבל נראה לי זה ממש מיותר.

זה השיר השני שלי כאן. 

(ע"פ ההיתרים של הרב אוירבך והרב יצחק יוסף לשמוע שירים שקטים בשלושת השבועות)

הכנתי אתמול בAI, מבוסס ברובו על הקינה "למי אבכה".
מה דעתכם?

לדעתי החצי דקה האחרונה הכי יפה.
אם מצא חן בעיני אחד שטוב ביצירת וידאו, מוזמן... אני טוב מוזיקה ולא בוידאו

לְמִי אֶבְכֶּה וְכַף אַכֶּה, 

וּבִבְכִי אֲמָרֵר וַהֲמוֹן מֵעַי אֲשַׁנֵּן

הֲלַמִּקְדָּשׁ וְאָרוֹן אוֹ כְרוּבִים

שֶעוֹרבִים וְקִפּוֹד שָׁם יְקַנֵּן

[Chorus]

וסוֹד תּוֹרָה, הֲיֵשׁ מוֹצִיא לְאוֹרָה? 

וּמִי הוּא זֶה עֲלֵי הַדּוֹר יְגוֹנֵן

זְכֹר הַשֵּׁם, ואָחוֹר אַל תְּשִׁיבֶנּוּ

קְרַע אֶת הַשָּׁמַיִם וּבוֹא אֵלֵינוּ