בס"ד.
יש נושא שלם בתורה שהוא לימוד על הקב"ה.
לא למדתי מספיק וגם שלמדתי לא הבנתי אבל מניח שהמפורסמים שבכתבים בנושא הם דעת אלוקים וייסורים ממרקים.
מה שרציתי לשאול.
*לפני הרב קוק זצל עוד כתבו על זה? כתבי הראשונים או כתבי גדולי ישראל המאוחרים עוסקים בזה גם?
*מה החשיבות של זה?
*נניח שברור שיש לזה חשיבות מצד שזה האמת.
אבל, איך זה מוסיף לעבודת ה'? האם בהכרח אדם יהיה ירא שמיים יותר אם ההבנה שלו מה זה הקבה תשתנה?
*מעבר לשאלה האם זה מטיב מוסרית עם האדם. האם מתישהו אתה כבר מתרגל לתפוס את ה' ככה. או שלרוב רק במסגרת הלימוד אתה מבין שאתה תופס את ה' לא נכון. אבל אחרי שאתה סוגר את הספר. בתפילה, בחשבון נפש , בדיבור על ה' אתה שוב תופס אותו לא נכון?
*אנשים יראי שמיים שמלאו כרסם בשר ויין. וכעת לומדים קבלה בהכרח "תופסים" את הקב"ה כמו שהרב קוק מנסה להסביר או שאין הכרח?

