אבל אם זה חשוב לך, באמת שווה לעקוב אחרי ההנחות בסוף עונה, לפעמים זה ממש משתלם.

חוץ מזה יש גם חנויות צנועות וזולות, כמו זויה למשל. הבגדים פחות איכותיים, אבל לי זה שווה. קניתי לאחרונה כמה שמלות שם, כל אחת ב60 ש"ח (זה היה סוף עונה אז הם עלו 60 במקום 90)

אבל נכון, מחירים סבירים, ועל זה שאפו ואני מרימה לזויה!!

כי בעייני לשלם 90 ש''ח לשמלה ךאא איכותית כמו בזויה זה ממש בזבוז

כבר הייתה לי עוגמת נפש עם בגדים משם

בעייני זה שווה כשמדובר במחירים נמוכים יותר כמו שמחי כתבה

אני מעדיפה ללכת לחנויות עודפים של החנויות היקרות ולקנות מעונות קודמות במחירים האלה כבר

בגלל המחירים שאמרת.

מזמינה שמלות בזיפ, לפעמיפ באוטנטי

מסכחמה איתך שזה אבסורד

מנפלאות האבסורד של דורינו

מה שאיכותי יותר - עולה יותר.

בגד שמעצבת דתיה תופרת צריך להיות עם הרבה יותר בד, בדכ עם בטנה שלא יהיה שקוף והרבה יותר השקעה בעיצוב כדי שלא ייראה כמו שק. הרבה יותר קל לעצב שמלה עם כתפיות ספגטי, התפירה עולה הרבה פחות, הכל עולה פחות. הבד לא צריך להיות איכותי וכו'...

אז גם אני כמוך לא קונה במחירים האלה, קונה ברשתות הזולות ומחפשת השלמות כדי שיהיה צנוע איך שאני רוצה. אבל אני חושבת שזה ממש הגיוני שהבגדים של המעצבות הדתיות עולים ככה. זה מקצוע מאוד קשה ולא מתגמל וקשה מאוד להרוויח בו.

אז באמת מבאס שאני לא יכולה פשוט ללבוש שמלה אחת שמכסה הכל ונראית מעולה אבל באמת אם אני רוצה לחיות בפשטות אז זה מחיר לא כזה נורא.

מחיר נקבע לפי ביקוש והיצע.

האבסורד והמצער הוא שהתרגלנו לאכול קמח לבן,אם נצליח ליצור שינוי משמעותי בהעדפות של אנשים ויותר ירצו קמח מלא מאשר לבן המחירים ישתנו

לפני 10 שנים כמעט ולא יכלת למצוא מוצרי קמח מלא במחיר שפוי,היום זה בכל סופר והמגמה ממשיכה

ככה בגדים צנועים- ככל שיותר נשים ילבשו בגדים צנועים ככה ישתלם יותר לחברות לייצר ולמכור כאלה והמחירים ירדו

כשקו ייצור הוא גדול זה מוריד מאוד את המחיר

התחרות פה כמובן קשה כי זה משהו בינלאומי,אבל אני יכולה לומר (עם קצת צער כמובן) שהתפשטות המוסלמים בארופה עוזרת לנו בהקשר הזה...

בגדי ים צנועים במחירי שיין? זה רק בגללם

זה לא אומר שיש את הכסף וזה לא אומר שיש התנהלות כלכלית נכונה

אז אל תרגישי ענייה לידם כי את לא

כל אחד עם השיקולים שלו

אני אישית גם לא אוציא 300₪ על שמלה אולי במקרה נדיר ביותר, כי אני גם לא מאמינה בזה  

מבינה את התסכול

וזה מעצבן שדווקא בתקופה עם הכי הרבה הוצאות, גם הבגדים עולים ביוקר

בגדי נשים צנועים קומפלט בלי השלמות למיניהן עולים הרבה בתחילת עונה

ממליצה לך להתכוונן כלכלית לסיילים ולהתעדכן.

בואי נאמר שאפילו באולפנא הבנות שלי מרגישות את השקר והבלוף:

המנהלת מדברת על פשטות

ולובשת כל יום בגדים ומטפחות של מעצבות נחשבות.

הן מרגישות את הזיוף בחינוך.

ולצערי הן צוחקות בזלזול על הסיסמא של האולפנא שלהן.. שדוגלת בפשטות..

מחילה

הכול היום מאוד מעוצב, הבית.. תכשיטים,, מטפחות.. תפריטים מפוארים ..

לכולם יש סטנדרטים גבוהים

אפשר להתווכח אם זה טוב או רע

אולי מדברים על זה כמו שאת אומרת אבל חיים אחרת 

הציבור הדתי מאוד מגוון, גרנו בקהילה מאוד פשוטה בשנים האחרונות עם נשים מקסימות ופשוטות שהרגשתי שם מאוד בנוח ועכשיו אני גרה במקום שכמו שאת אומרת הכל מעוצב, מטפחות, בגדים, תפריטים וכו'... ולכאורה זה אותו ציבור אבל כנראה שלא ממש...

הערכים שלי זה צניעות אם אני מוצאת בגד שאוכל גם להרגיש בו יפה ולשמוח בו והוא גם צנוע אז אני בדרך כלל ישקיע בו גם קצת יותר כנ"ל לגבי הבת שלי כי חשוב לי שהיא תשמח בצניעות שלה אם זה נכנס לי בתקציב למה שאני לא אקנה בשם ה"פשטות"? זה לא שאני מסתובבת עם הטיקט שכולם יראו בכמה קניתי.

אני חושבת שכן יש קצת טעם לפגם כשכל החשיבה סביב החגים היא על העיצוב של השמלה והמטפחת, שולחן החג עם התפריט הכי מדהים כדי שהאורחים יתפעלו ושהילדים ייראו הכי מדוגמים עם בגדים חדשים לכולם וכמובן עיצוב הבית ותמונות אצל צלמת מקצועית בכל הזדמנות. ההרגשה היא שההסתכלות היא חיצונית, קצת להראות החוצה כמה הכל יפה אצלי. אם את לא מכירה את זה אני שמחה בשבילך.

אני חושבת שכשיש הרבה אנשים בקהילה שמאוד מבליטים את הפן הזה זה יוצר תחושה לא נעימה אצל מי שלא עומד בסטנדרט. וכן, אני חושבת שיש משהו הרבה יותר נעים בפשטות. להכין אוכל טעים ובשפע אבל לא תפריט מפונפן עם מלא מנות ולהתלבש יפה בצורה שתשמח אותך, אבל לא חייבים לקנות מטפחות מעוצבות במאות שקלים.

אני כמובן לא אומרת את זה לך, רק מגיבה באופן כללי למה שכתבת. אין שום בעיה לקנות שמלה יותר יקרה, זה ממש לא העניין. פותחת הקשור פשוט העלתה את העניין של פשטות בחיים וזה כנראה נוגע לי בנקודה רגישה, כי באמת שהייתי שמחה לחיות בקהילה פשוטה יותר.

העיקר הוא להתפנות למהות של החג

ואנשים שוכחים את זה לפעמים בגלל ההתעסקות בחיצוניות

מעודדת אותך להישאר נאמנה לעצמך למרות שזה לפעמים יכול לצבוט בהסתכלות מהצד

עבודה רוחנית זו ההכנה הכי חשובה לחג.

אני מתלבשת מאוד מאוד פשוט גם כערך וגם כי באמת אין לי כסף.

לפעמים אני מתביישת מהשכנות גבוהות העקבים והבובואים. 

אם טוב לך עם הסגנון הפשוט והזול- מצוין, לכי על זה, בכיף ובאהבה.

אם את מרגישה שבוחרת סגנון אחר ממה שאת רוצה בגלל מחסור בכסף- ממליצה לנסות חנויות יד שניה. יש בהרבה מקומות, ואם זה באיזור שמתלבש בסגנון שאת רוצה, גם רוב הבגדים בחנות יד שניה יהיו באותו סגנון. יש חנויות שמחזיקות הרבה זבאלה, ויש חנויות שמסננות טוב ומחזיקות בסוף רק בגדים טובים.

לי יש כמה מציאות מעולות ממש מחנות יד שניה פה. אני מידי פעם עושה שם סיבוב, ויוצאת עם בגדים יפים בכלום כסף (אצלינו זה 10 לשמלה לנשים, 3 לבגדי ילדים אם אני זוכרת נכון)

בכללי, בתור אחת שלא מוציאה הרבה על בגדים, יש מחירים שאני פשוט לא אקנה בהם. בדכ קונה נגיד לשבת במבצעים של סוף עונה בקמליון, שכבר יש שם 1+1 א דברים בסגנון.

אם יש שמלה ממש יפה אבל לא מתאימה בגודל אז עשרה שקלים פלוס 25-50 שקל לחייט או תופרת טובה.. יש בבני ברק..

ומתקבלת שמלה שיושבת בול על הגוף

ב60 שקל

אלא שחלק ממנו צריך לצרוך דברים בזול בגלל האידאל

חלק באמת דוגל בפשטנות. ומי מאלה שדוגלים בכך לא תמיד יתחדשו אפילו בבגד לחג

והחלק האחרון- ממש לא מתנהל בפשטות. וזה כולל הוצאות על תלבושות ראווה לכלל המשפחה כי כולם קונים

ובחנויות שבהן כולם קונים

וזה מסתכם בהמון כסף למשפחה גדולה

מזדהה עם התסכול, אבל יקר לייצר בגד.

וממש רואים גם את ההבדל באיכות בין בגדים של מעצבות לבין בגדים ממקומות אחרים

העלויות של הייצור, של הבדים האיכותיים מאוד יקרים כאן. בטח אם הייתה מעצבת כאן בקהל הייתה מסבירה למה התמחור כל כך גבוה. עסקים קטנים חייבים להרוויח.

אותי יותר מעצבן שעסקים גדולים או רשתות במיוחד של הדתיים מוכרים דברים מבד סינתטי במחירים לא צנועים בעליל

אני קונה שמלות כאלה... לרוב לא מוצאת יותר בזול משהו שיהיה לי נח, בעיקר בבגדיםחגיגיים... ליום יום מסתדרת יותר.

כן משתדלת לתפוס את המעצבות והחנויות האלו כשיש מבצעים, אבל לא רק...

לפעמים כשאני יודעת על מישהי שקניתי או שראיתי מישהי שקנתה והיה מוצלח שווה לי להוסיף את הכסף ולחסוך המון זמן, וכוח בזמנים עמוסים ולהזמין בגד אמין ונח (לא כולם כאלה!) חשוב לי להראות טוב, בעלי רוצה אותי ככה ואני לא תמיד יודעת להתאים לעצמי, אז רונה בתדירות נמוכה יותר כשבאמת צריכה, מאד שומרת על הבגדים ולבושה טוב בסופו של דבר לא בטוח בהוצאה גדולה יותר.

ובגד מעוצב נכון הוא על זמני, קונה ומשתמשת תקופות ארוכות מאד, במיוחד אם מתאים גם להריון, גם להנקה....

כל אחת והשיקול שלה אבל לי בסופו של דבר, זה גם יוצאמשתלם....

אני אולי לא דוגמה, אבל אף פעם לא קניתי בגדים לימים רגילים במחירים האלה (רק לחתונות, וגם זה הרגיש לי יותר מדי להוציא).

ולמה בעצם לא תמנון? בדיוק הייתי שם בשבוע שעבר והתרגשתי מזה שקניתי שני בגדים בשמונים ש"ח. ובגדים הרבה יותר נוחים מכל בגדי המעצבות למיניהם... (אז שוב, אני לא דוגמה - אחרי הצניעות חשובה לי הנוחות ולא היופי של הבגד, אבל עדיין... לא חושבת שצריך לשחוט את הכיס בשביל בגד יפה!)

אפשרות אחרת היא לקנות בחנויות יד שנייה. יש היום הרבה כאלה, כך הבנתי. ובאזור שלנו יש חנות די מושקעת והבגדים שם (לכל המשפחה) מותאמים לדתיים בעיקרון. רק שכנראה צריך להרחיק בשביל זה...

אבל אולי בשביל הנפש (שוב, לא שלי ) כן כדאי להתפנק מדי פעם בבגד יפה ויקר, כדי לא להרגיש שהצניעות חונקת בעוד מובן...

מעצבות דתיות כבר לא מעצבות צנוע. פתח ענק, שרוול קצר ועל אורך אין מה לדבר..

יש יחידות סגולה שכן, ולפעמים שמלות בודדות שאני מוצאת צנועות. ובחגים מפנקת את עצמי בשמלה כזו וגם מטפחות שזה דיון בפני עצמו..

אבל לחג אני מוכנה להשקיע וככה מבחר השמלות הצנועות והיפות שלי גדל..

אגב אני לא קונה בגדים שצריכים השלמות ורוב הבגדים שלי משיין ותמנון..

לק"י

ובפעם ב... ואם תלבשי אותה הרבה, זה נשמע לי שווה.

בהנחה שזה מתאים לכם כלכלית.

(נניח שאת קונה שמלה ב150+ חולצת בסיס ב40+ חצאית ב60. זה לא רחוק מ-300).

בתמנון לאחרונה יש הרבה שמלות ארוכות, שצריכות רק חולצת בסיס (למרות שהן שקופות קצת, אז צריך גם חצאית תחתית. אבל אפשר את הקצרות האלה מהטריקו. ואני מניקה, אז בלאו הכי לובשת חצאית מתחת כדי להרים ולהניק).

אם יש בבית

גם לא חצאית. לרוב..

לפחות מי שמורגלת ב'השלמות'

ואני ממש לא מתלבשת פנסי או משקיעה מאוד בבגדים באופן כללי

פשוט באמת מבחינתי שווה לי לשלם על זה שלא יהיו הרבה השלמות. והכי עצוב כמו שכבר כתבו כאן שעדיין קשה בטירוף למצוא משהו באורך שעוקף יפה את הברך

אז אני גם משלמת וגם צריכה הרבה פעמים עוד תחתית בשביל כמה סנטימטרים

אגל לפחות חולצת בסיס אני בדרך כלל חוסכת וגם בעיני אם רואים הרבה תחתית זה הרבה הרבה פחות יפה

אבל- יש לי גם שמלות צנועות במחירים הרבה פחות, תלוי אם מצאתי בזול באותה שנה או לא

למשל מצאתי בביגוד כמה פעמים שמלות בלי שום תוספת

או חולצות 3/4  סגורה בחנות בגדים "רגילה".

ואפשר לחפש בחנויות יד 2 או אם יש חברות שמוכרות 

לא יודעת מחירים היום, אבל עד לפני שנה היה אפשר למצוא דברים יפים מאוד במחירים של עד 100 ש"ח לשמלה במבצעים.

יש חנות עודפים ברחובות, לא חייבים לקנות מה"ליין" האחרון.

לא סגורה לגבי מידות אבל שווה לבדוק.

בנות שחיות בקהילות תורניות חייבות לחדש ולהדביק את הקצב כל הזמן. אם קונים אז אין אינטרס להוזיל מחירים.

לא חייבים להיכנע לתכתיב הזה.

יש חנויות בגדים לדתיות עם בגדים צנועים ויפים בעשרות שקלים, לא אשלם למעצבצ כי היא עיצבה, אלא אם כן מדובר בשמלה חד פמית לאיזה חג או משו

בעיניי. על זה התעשייה מסתמכת

לקנות בגד אחד שלא ממחזרים הוא בזבוז משווע בעיניי. כי אז כל הזמן צריך לחדש והמירוץ לא נגמר

אני יצאתי מהלופ או יותר נכון, מעולם לא נכנסתי אליו. מאז שאני צעירה אני שמה את אותם בגדים לחגים ושבתות וחוזרת לשים שוב ושוב בלי להרגיש רע עם זה

ברור שאני מדי פעם מתחדשת אבל לא ממש לפני החג, כי אז הכל יקר. הבגד יכול לחכות בארון ולהישאר חדש. לפעמים רק מטפחת שונה תעשה הבדל, או נעל אחרת, או עליונית מעניינת שאפשר למצוא הרבה פעמים במחירים שפויים

וכך, בגד שלבשתי בחג שעבר בהחלט יכול להיות שימושי גם לחג הנוכחי ולאלה שאחריו

אבל אצלי הדגש הוא צבעים סולידיים. מעין קולקציית קפסולה נצחית ואז השילובים של שאר הדברים עושים את ההבדל.

ברגע שהשמלה היא שואו בפני עצמה, זה כבר אחרת

גם אני מעולם לא קניתי בגד לפעם אחת, הייתי לא ברורה בעליל כי מיהרתי כנראה כוונתי הייתה לקנות בגד יקר  באופן חחד פעמי

כותבת לך בתור מישהי שקונה בגדים ממש ממש זולים! בלורד קיטש עודפים, תמנון,ביגוד,סינדרלה וכדו'.אני מתחדשת בזול ובגדים צנועים ויפים.

אבל!!! אני לא דורשת את זה מחברות שלי!

האמת שכבר רציתי לכתוב לך בשרשור שחיפשת קהילה אידאלית לגור בה.ולא הספקתי. אז אחבר עכשיו בין שני הדברים.

קהילה מושלמת נמצא רק אם נאמץ לנו זווית הסתכלות נכונה.

תמיד אפשר למצוא חסרונות- הם לא צנועים/ הם צנועים אבל בזבזנים/ הם אידאליסטים סגפניים/ הם בזבזנים אבל ערכים שונים משלי וכדו'.

הכל תלוי בנו- אם נסתכל תמיד על היתרונות - נגלה שיש בעולם הרבה אנשים וקהילות טובות!!!

את אותו סיפור שאת כתבת שיצאת בנפח נפש אפשר לכתוב אחרת-

לדוג' - איזה אמהות מדהימות יש בדורנו! שחשוב להן שהבת תהיה צנועה ומוכנות להוציא על זה הרבה כסף.

ומצד שני להעריך את הקהילה שאת גרה בה- במקום להסתכל על ה"חוסר צניעות" שם, להעריך את החוסר בזבזנות על בגדים...

ונקודה אחרונה -

פעם פעם אמר לי אחד מגדולי בוני הארץ בדורנו-

שההצלחה של מפעל ההתיישבות תהיה כשהבתים יהיו יקרים, ויהיה קשה למצוא בהם דירה.

כדי שמפעל יצליח הוא צריך להיות לא אידאלסיטי שבאים אליו רק סטודנטים שמחפשים דיור מוזל.

והיום אפשר לראות כמה הוא צדק! ההתיישבות משגשגת דווקא בגלל שלא זול שם!

אז גם בעניין הצניעות, כל כך משמח לקרוא מה שכתבת- יש קהילה. צנועה, שהנשים בה לבושות יפה! אשרינו שזכינו להגיע לזמן הזה!

אך יחד עם זאת, מה תעשי עם אותן נשים שידן לא משגת לקנות ב300 שח שמלה צנועה?

רמת החיים שעולה. ואת לא "באופנה", ונראית אחרת.

מסכימה איתך לגבי עין טובה.

אצלינו ביישוב לא דתי ההגדרה, כן, אין צניעות כל כך.., אבל בהחלט יש פשטות😆 מי שכן דתיים וכן מגיעים להתפלל- מאוד פשוט שתענוג. אין "מופע דוגמנות" בבית הכנסת.  כי מי שכן באה- באה להתפלל או לספוג מהתפילה... אין תחרות וכזה.

קונה ב300 שמלה, ועדיין אפשר למצוא דברים יפים וגם מחמיאים לי על איך שאני לבושה.

חנויות יד שנייה

התחדשות בעלי

שוק ראש העין

בגד של אחרת - איפה / בכמה / מתי נקנה זה לא אחד מהם.

קניתי עכשיו עליונית יפה לחג ב35₪.

בדקתי במראה שאני יפה, שהיא מחמיאה לי שאני אוהבת אותה והיא משמחת אותי.

לא עלה בדעתי להשוות לבגד של מישהי אחרת.

רמת החיים עולה? אני שמחה בבחירה שלי לחיות בדרך שמתאימה לי אז אני שמחה גם בהשלכות של זה,עם כל היתרונות שאני מרוויחה מזה. מה אכפת לי מה רמת החיים שהלמ"ס מפרסמת?

אולי תוכלי להחכימני- מי קבע שיש מופע דוגמנות בבית כנסת?

יש נשים ששמחות להראות בגד שקנו- אני יכולה לשמוח בשמחתן, אני יכולה להתעלם אני יכולה לעשות ככל העולה על רוחי, מעולם לא הרגשתי / שמתי לב שיש מופע בבית כנסת🤔

באמת מעניין אותי למה את מרגישה כך?

אם יתאים לך להחכימני. אשמח מאד להבין את הנקודה הזו.

אני קונה לרוב בחנויות שהבגדים שם במחירים נורא יקרים בעונה עצמה, ואני בהחלט לא משלמת אותם כי אני פשוט לא יכולה...

קונה בסוף עונה שאז אני יכולה למצוא שמלה יפהפיה וצנועה ב150 

כי הן מחזירות את ההשקעה פי 2 ויותר.

אני אוהבת זול ולהחליף הרבה. אבל מידי פעם כשיש משו שאני מאוד אוהבת אז כן יכולה להשקיע סכום כזה,  ותקשיבי הן נשארות נצחחח

בחיי, כבר נמאס לי ללבוש את הבגד והוא עדיין מציץ עלי מהארון רענן לגמרי😅

כן, יש לי כמה איכותיות.

מיצוי

אני בדיוק מתכננת איך להתפטר מבגדים ישנים שקניתי בתיכון (!) ועדיין נראים נפלא אבל לא בטעם ובמידה שלי כבר

יש חנויות שהבגדים שם מחזיקים מעולה גם אחרי כביסות רבות

חזרה לשיין וששמלה מתמנון העונה כבר תיקנתי 3 פעמים אני אומרת שאין פה שחור לבן.

אני לא ארוץ לקנות עכשיו מלא שמלות חדשות כל אחת בשלוש מאות אבל כן קניתי אחת כזו לחג. כי זה משמח אותי. כי הבגדים גדולים עלי ישתבח שמו. במקביל קניתי עוד אחת מיד שניה בעשרה שקלים. אני בעד לא להתקבע. יש אמת בכמה גישות ולא רואה סיבה למה לא לשלב בין הדברים. אם כרגע את לא יכולה להרשות לעצמך אז אל תקני. ברור. זה לא חכם. אבל בע''ה בשנה הבאה תוכלי ואז אולי כן תקני. לא בשביל השם של המעצבת. אלא כי תאהבי וכי ישמח אותך. אני לא חושבת האמת שהמעצבות האלה עושות עלינו קופה. לא שמתי לב שהן עשירות. הרשתות הגדולות אולי כן. לייצר בקטן זה יקר. 

קשה לי שאומרים על גישה מסויימת "זה בזבוז כסף" "זה הזוי ההתנהלות הזאת" "איזה הגזמות פראיות" ועוד כהנה וכהנה.... כאילו, כל האמת נמצאת בהסתכלות הנוכחית שלי?? אני בן אדם ויש לי קו מחשבה וזו מתנה בשבילי לראות וללמוד גישות שונות ואם הצלחתי לראות את האמת בצד השני, זכיתי לגמרי! אני לא חייבת לאמץ וליישם... אבל לראות....

ובכלל- כל ההתייחסות שעצמאיים תוקעים סתם מחירים הזויים ולא קשורים למציאות מתאוות בצע... ממש קשה לי עם זה...

מדברת בתור שכירה ושמתעדת להיות עצמאית מתישהו, זה ברור לי...

ואני חושבת שזה גם משתנה לפי תקופות בחיים.

לפני שהתחתנתי רציתי מאוד מגוון ואז לקנות בזויה היה מעולה בשבילי

היום אין לי זמן להתחדש הרבה, אני צריכה דברים שיחזיקו מעמד בכביסות ושיענו על דרישות ספציפיות (או הריון או הנקה). לכן היום אני מעדיפה לקנות בסוף עונה או חנות עודפים של מותגים שיש לי ניסיון איתם ואני מרוצה מהאיכות לטווח ארוך

מה שנקרא כמות מול איכות.. 

ובפעמים שניסיתי לא ראיתי שם דברים יפים כמו בחנויות שאני אוהבת

בכל מקרה, לרוב יהיה הבדל באיכות סין שיין למעצבות בארץ, גם יש יותר אמינות לאיזה בגד יגיע, כלומר, בד"כ הוא יגיע כמו בתמונה שמופיעה באתר, לעומת שיין שצריך ממש לחקור בתגובות מה מגיע

ראשי - ניו יורק אופנה

יש לה גם משלוחים.. קניתי שם שמלה מקסי עם פתח צוואר מושלם ומכסה מרפק ב120 שח! פעם ראשונה שקניתי שמלה שלא צריך כלום מתחת! (ואני מהמחמירות בצניעות..) ובכללי, המחירים שם ממש מעולים יחסית.. 

ראשי - ניו יורק אופנהproduct-category/%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D/

פה זה הקטגוריה של השמלות מקסי למשל, די מגוון סגנונות..

נ.ב. מתנצלת, אני לא שייכת לפורום, פשוט נכנסתי בטעות וראיתי את השירשור אז חשבתי שיכול להועיל..

אבל מתאים רק לרזות

ולהשתמש בה שנה שלמה או אפילו כמה שנים וכמה חגים במקום לקנות כמה שמלות זולות שיהרסו מהר בכביסה ויהיו לא נוחות וסינטטיות.

ובואי נוסיף לזה גם שבחנויות הזולות ממש לא קל למצוא מידות וגזרות שיחמיאו לכל אחת, אז כן, לפעמים כדי שבגד יראה נורמלי עדיף לקנות מעט גם אם זה קצת יקר.

חלק מהסטנדרט זה שלא יראו שאת על אותו בגד בחג הבא😆

יש לי שמלה מהממת ממש

לבשתי אותה המון, ואיכשהו כמה פעמים שאלו אותי אם היא חדשה

והמשיכו להחמיא עליה גם אחר כך.

וזו שמלה ב100 שקל מהתחדשות בעלי.

אפשר לגוון עם מטפחת וזה משנה את הלוק

אני לא אומרת שאני לא מתבאסת מזה לפעמים, ושלא בא לי לפעמים משהו יותר.

אבל זה מה שיש כרגע, ולמרות שזה יותר מאמץ, יש מקומות שבהם גם אפשר לקנות בזול

גם לאירועים אני קונה בגדים שישמשו אותי אחר כך.

תמנון אחלה אבל לדעתי לא הכי צנוע. תלוי בשמלה שמחפשים. יותר סגנון מקסי ולרוב צריך השלמות. אבל זה כמובן יותר טוב מכלום

קמיליון לא מכירה האמת

יוצא לי לקנות מידי פעם, בעיקר עודפים וכאלה(בחנות אצלנו יש תמיד סטנד של שמלות עד 100 עם דברים ממש יפים!!)

והאיכות ממש מבאסת.

הבדים הרבה פעמים מציקים על הגוף

הבד התכווץ לי בכביסה רגילה!! לא הרתחה, 40° ובלי מייבש כמובן, התכווץ לי ממש משמעותי. זה לא משהו שאמור לקרות.

ועוד כל מיני דברים ממש מבאסים..

שורה תחתונה אני כן ממשיכה לקנות שם לפעמים במבצעים או הנחות משמעותיות.. והמטפחות שלהם מושלמות ברמות(והן לרוב כן שוות את הכסף. למשל קניתי מקמיליון מטפחת לחתונה של אחותי לפני שנה, עלתה לי 170 שזה יקר יחסית למה שאני אוהבת להוציא על מטפחת.. אבל היא מושלמת!!! מתאימה לי ל99% מהשמלות שלי, אני חובשת אותה כל שבת.. אז הכסף חזר לי++ כי היא חסכה לי קניה של עוד מטפחות)

אבל אני לא חושבת שהאיכות שלהם טובה יותר משיין.. אז אני מוכנה להשקיע על בגדים מקמיליון כמו שאני מוכנה להשקיע על בגדים משיין...

לבין מעצבות קטנות

זה לא בר השוואה.

וקרה לי בדיוק אותו הדבר, בדים מתקמטים ומתכווצים, איכותי פחות משיין..

זרקתי אחרי כמה פעמים. 

גם אני מבואסת לא מעט פעמים על האיכות שלהם, אם אני קונה למרות המחיר כשאני לא נגישה לעוד חנויות, אני ממש עושה שיקול אם וכמה שווה לי להוציא כשאני לוקחת בחשבון שיהרס:-/

יש לי כמה שמלות משגעות משיין להריון שאני שמה עם גופיה וחצאית בסיס.

אני חורשת עליהן עכשיו לשבת.

ב"ה שיש את האופציה הזאת..

לבשתי לברית של בני

מתאימה גם להריון וגם להנקה

SHEIN נצנץ ניגוד פשוט אלגנטי שמלות לנשים בהריון

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

SHEIN נצנץ ניגוד פשוט אלגנטי שמלות לנשים בהריון

מאשר חצאית בסיס

קונה בשיין, סינטטי ולא נוח אבל זה המחיר המקסימלי עבורי

וגם זה לא בקלות

מגיעה לרשימה הסופית ומורידה 2-3 שמלות מתוך 6

למשל אני תרמתי שמלות יפיפיות שלא עולות עלי לפני החג, איכות מעולה, כדי לשמח נשים אחרות שהמידות מתאימות להן...

ולדעתי דווקא לפני החגים, אלו שמתחדשות, מפנות מקום בארון, השמלות שלהן הולכות ליד שניה או לגמ"ח.

בעניין המחיר - מעדיפה להשקיע ולחרוש שמלה איכותית וגם קונה על זמני כמו שכתבה פה המקורית, ואז זה כן משתלם... ואם עוקבים בסבלנות אחרי סייל אצל מעצבת שאת אוהבת המחירים יורדים משמעותית.

לגבי אלו שמתלבשות לפי צו האופנה - שמח לי בעיניים לראות את הנשים היפות בבית כנסת וזה חלק מאווירת החגיגיות

אבל זה נכון שלא נעים להיות יוצאת דופן. מאד מבינה את התחושה.

שנת פרנסה טובה וקלה!

גם מבחינת פתח צוואר

וגם מבחינת שרוול (שזה לא בדיוק על המרפק ואז אם רוצים שישאר מכוסה צריך לא לזוז וגם לא שהשרוול רחב וכל הרמת ידיים השרוול עולה עד הכתף)

וגם מבחינת האורך בברכיים, שאפשר לשבת וזה נשאר צנוע

בחן פאשן

יש לי משם כמה שמלות

ויש חנויות מקומיות שמוכרות באזורים חרדים

בדיוק היום הייתי

אני למזלי לא דוגמנית אז יושב עליי טוב 😅

וגם, יש לה בחלק מהשמלות 2 אורכים, 103 ו110.

לובשים גופיית חצי וזהו.

אני תמיד עם גופיה... או ח.בסיס

וגם הפתח וי יותר מחמיא לחזה שלי... אבל בשרוול זה אחד המעצבנים והמאתגרים.. 

מחירים מצוינים- עד 150 ש"ח

ויש שם שמלות שמתאימות  גם להריון והנקה @נביעה 

הן צנועות בכל הפרמטרים שכתבת בנ"ל

מבחינת האורך הן מעולות ועבור גבוהות תמיד יש עוד לפחות 10 ס"מ מכפלת

במזל חזוט

מקימי

בננה

בגד לשבת מעולם לא קניתי בפחות מכך.

לא מעצבות ולא כלום קונה בחנויות קלאסיות לא זויה ולא תמנון

אבל כן בננה מקימי וכאלו.

שילמתי גם 400 ו500 מה שכן אני לא קונה הרבה שמלה אחת בשנה או לפסח או לסוכות בדרך כלל ולובשת בגדים הרבה מאוד שנים.

ממש מוזר לי שזה נשמע כזה יקר.

לא יודעת חשבתי שזה הנורמלי. 

זה גם לא זול

אבל זה מחיר רגיל.

אבל בעיניי זה לא נורמלי שזה הנורמלי. במיוחד לא בשביל ציבור דתי, שב"ה בדרך כלל מבורך בילדים, ויש לו מספיק הוצאות גם ככה.

אני לא יודעת - אני באמת לא מבינה בכלל בעיצוב בגדים ובהכנתם, ואולי באמת זה דורש כל כך הרבה כסף. ובכל זאת - אם אני מוצאת בגדים בפחות מזה, אז כנראה שכן אפשר להוזיל קצת עלויות ולא "לעוף" על הבגד מכיוון שהוא של מעצבת.

אבל שוב, אולי לי לא מפריע ללבוש בגדים זולים יותר כי לא אכפת לי כל כך מהעיצוב של הבגד. אז אולי אין לי זכות דיבור...

(אבל אני כן אומר שלפעמים אני מתעצבנת על ה"צניעות" של בגדי המעצבות, שבעיניי לא באמת צנועה עד הסוף. בשביל כזה דבר אני בהחלט לא אהיה מוכנה לשלם 300 ש"ח או יותר, אם במחיר הזה אני יכולה לקנות שלוש שמלות אחרות ואפילו נורמליות יותר...)

אם כבר חיסכון והרבה ילדים וכל זה אז אפשר לדון

על כמה הגיוני להוציא בשנה על בגדים באופן כללי.

אבל זה שמישהי קונה 6 שמלות שעולות 50 שח בשיין או קונה שמלה אחת איכותית שעולה 300? מה ההבדל בעצם?

מה לעשות, בד ותפירה עולים כסף. ולפעמים הזול זה קצת היקר...

אפילו אני מגוונת קצת משבת לשבת

בכל אופן - לקנות שמלה אחת בחמישים זה באמת זול יותר משמלה אחת בשלוש מאות. זה לא שאם קונים בזול יותר אז קונים הרבה יותר...

וכשרוצים לקנות בגדים חדשים לחגים למשל, ויש משפחה ברוכה ב"ה, גם במחירים זולים זה יוצא סכום גדול... אז בטח אם יש אמא וכמה נערות במשפחה, ואז זה כבר יוצא סכום ממש משמעותי, שזה בנוסף להוצאות על האוכל...

אז נכון, לא חייבים להתחדש לחגים, אבל עדיין... (ושלא נדבר על חתונות, שאז די חייבים לקנות ביגוד חדש לכל המשפחה, וזה יוצא הון...)

ברור שככל שאוציא פחות, אקנה מוצאים זולים יותר ופחות מוצרים זה יהיה טוב יותר לחיסכון. אבל יש אנשים שרוצים לבחור את רמת החיים שלהם. ולהתחדש 2 שמלות לעונה זה רמת החיים שהם רוצים לעומץ שמלה בשנה. ומשקיעים בזה את הכסף ולא נכנסים למינוס או משהו...

את מנסה לטעון שזה לא נכון עקרונית לבזבז על זה?

אם יש זוגות ששני בני הזוג עובדים משרה מלאה ואין להם עשרה ילדים, אז 300 שקל לשמלה זה לא זול אבל בהחלט מחיר שהם יכולים לעמוד בו כל חג. גם אם יש ילדות שקונים להן.

בשביל מה להיכנס לזה?

למי זה עושה טוב?

נביעה את כל כך שמחת בהריון הזה, היית מאושרת. למה לך להשוות את עצמך לאחרים? שיקנו לבריאות גם באלף שקל שמלה. כסף שלהם, הם הרוויחו אותו, שיהיו בריאים ושמחים.

כל משפחה בוחרת לה את סדר העדיפויות שלה.

ושמחה בו.

לחלק מהנשים האלה אין בית בישוב, ולא תהיה דירה במחירים של היום, והן שוכחות בחג את הצרות שלהן ומתלבשות יפה.

זה לא תחרות זה פסיפס שכל אחת משבצת בו את היהלומים שה' חנן אותה בהם 

אבל אם יש לי בארון כמה שמלות שבת טובות

ואני קונה שמלה אחת סביב ר"ה ושמלה אחת סביב פסח

וככה אני לאט לאט צוברת, ובהדרגה מפסיקה להשתמש בישנות יותר-

אז כן, יש לי מבחר שמלות שבת בארון, ואני קונה כל פעם רק אחת

טוב, לי יש בגדים בארון כבר שנים, כאלה שלא עלו יקר.

אבל שוב, כנראה שאני לא פונקציה, כי הסטנדרטים שלי נמוכים משל רוב הנשים.

קונה במחירים האלה פעמיים בשנה. לפעמים יותר ולפעמים גם זה לא, תלוי ביכולת באותו זמן.

אפשר לפתוח את הדיון גם על מטפחות, מעוצבות או לא.. וגם על תכשיטים אם קונים מגנוליה או חנויות זהב.. ובקיצור אין לזה סוף.. 

מחירים כאלו

בעולם הדת"ל פחות... (ראי את השרשור)

אולי לחתונה....

קונה מלא בשיין

קונה במקימי, בשמיז ובמזל חזוט רק בסופי עונה

גם למתבגרת שלי אני קונה רק בסוף עונה

ברור שיש חריגים, אבל מההיכרות שלי זה יותר נפוץ, לא?

חיות על השקל. קונות בבזארים ובמלבושי כבוד. מזמינות מנקסט (מלא)

זה בהחלט יותר נפוץ אצל החסידים

אצלם נעל לתינוקת בת שנה לא תמצאי בפחות מ300 ש"ח....

זה מחיר שנחשב נורמלי והרבה מאד אחוזים מהאוכלוסייה קונים בו.

מסכימה שזה מבאס שאלו המחירים.. אבל אלו החיים..

אבל מספיק שמלה אחת או שתיים טובות. אם יש משהו שאני ממש אוהבת ונראה עלי טוב, הייתי משקיעה בזה.

כמובן לא, אם זה אומר מינוס בבנק. אבל בעיקרון כן הייתי משקיעה במשהו טוב בשבילי.

כשמגיע הסתיו רוב החנויות מוכרות דברים צנועים!

למשל  זיפ יש עכשיו קולקציה ממש יפה וצנועה קניתי 2 שמלות לשבת כל אחת במאה ומשהו.. שרוול מעולה ופתח מושלם. 

לא ממליצה... קניתי כמה פעמים, שמלות אשכרה התפרקו לי אחרי 2 כביסות

לא שווה שקל .

קשה לי להאמין שזה עניין של מזל

זה לא היה פעם אחת כמו שאמרתי אלא הרבה יותר עד שהחלטתי שלא קונה שם יותר

ואין לי מייבש..

https://www.next.co.il/he/shop/gender-women-category-dresses/length-midi-sleeve-34sleeve-sleeve-longsleeve?p=1#0

רק לבר מצוה האחרונה כשלא מצאתי משהו אחר אז קניתי ב350.

בדרכ גג 200

יש אצל הלל בכנםי נשרים המון שמלות ב100 שח.

וברח' יפו בירושלים המון חנויות עם שמלות צנועות במחירים של עד  150 שח

ומצד שני, מלבשת מאוד סגור וארוך, ושונאת השלמות. ואוהבת להתלבש יפה ברמה שצוחקים עלי שאני לובשת בגדי שבת ביום חול.

קודם כל, יש מבצעים. יש עכשיו שמלות מהממות במקימי סביבות המאה שח לשמלה למשל.

דבר שני, אסוס! יותר מחצי ארון שלי משם. אפשר לכתוב בחיפוש modest והוא מביא תוצאות צנועות (וגם מכנסיים כי זה סטנדרטים של ערביות). החסרון שכצעט אין שלושת רבעי. לי אישית לא מפריע כי אני גם ככה הולכת ארוך רוב הזמן. יש לי שמלות משם ששורדות שנים.

גם שיין.

וקבוצות ווצאפ של יד שניה. וגמחים.

פעם מצאתי שמלה של מעצבת שעלתה בעונה 300 ויותר בעשרה שקלים בגמח. כמעט חדשה.

לחג קניתי שמלה במאה וקצת באסוס. מהממת מבד איכותי עם ביטנה! קצת פתוחה בחזה אבל זה וי שאפשר בקלות לתפור.

3 כיוונים שחשבתי, לא יודעת אם מתאים

גם באמת לא מכירה את הסיטואציה אז אולי הרעיונות שלי לא טובים

1. אולי לחגוג אבל לא ממש בתאריך היום הולדת?

2. לחגוג ביום ולהזכיר במהלך המסיבה מול האורחים את מה שארע לפני 16 שנה ושהתינוקת הזאת שמורה לך בלב עד היום

3. אולי עצם זה שתחגגו את המסיבה יעזור לך להתמודד יותר טוב עם התאריך הזה?

שזה בסדר להיות באבל גם אחרי שנים ארוכות

גם אותי מלוות תחושות (אחרות לא אובדן) שנים ארוכות ואני נותנת להם מקום

אם בעלך רוצה לחגוג בגדול

אולי שהוא יארגן את המסיבה

אולי השתתפות בה בלי הארגון תהיה יותר קלה

נראה לי שזה בסדר שלפעמים חוגגים אירוע בשביל הילדים/ הבעל ופחות בשביל עצמנו

כמובן שזה גם בסדר לא לחגוג אירוע

(אנחנו עושים יומולדת סימלית גם בגיל 3)

(לנו היתה בר מצווה לילד קצת אחרי ה7 באוקטובר

עשינו את האירוע בלי חשק בכלל

אבל לא ביטלנו בגלל הציפייה של הילד

בסוף היה אירוע טוב למרות שהגעתי אליו שאני פיזית לא מרגישה טוב בגלל חרדות

ושמחתי שלא ביטלנו אותו)

א. נשמע שהרגש שלך לא מקבל מספיק מקום

הוא צריך שיראו אותו שיבינו ללב הכואב הזה שיחבקו אותו ..נמשע שאת מנסה להשתיק את הלב..כי ככה נדמה לך משצפים ממך

שנו כבר עבר זמן אז ,...

ונשמע לי שאולי הלב צריך שם מקום יותר להביע את מה משרגיש גם היום אחרי כל השנים

ושזה יתקבל באהבה ובחיבוק ..אולי ללכת אפילו חד פעמי לטיםול שיקשיבו למקום הזה זה לפעמים משחרר.. או לשבת עם חברה לבקש לשתף

או עם עצמך..לכתוב...לבכות את זה ..

ב. מעשית - בוודאי לחגוג להם צריך גם נפרדות מול הילדים - בלי קשר למה שאת מרגישה..

רק מה

לא חייב באותו היום שמאוד רגיש

לא חקרה כלום אם ץבחרו תאריך אחר קצת לפני או קצת אחרי

לגיל שנתיים אני אישית חוגגת בבית רק עם המשפחה המצומצמת ברמת המתנה קטנה ועוגה קנויה ובלון העיקר לרקוד לה ולשמח אותה בפשטות

וגיל 3 היתי עושה חלאקה

גם חלאקה אפשר פשוט יחסית

אבל כן חגיגי וכן עם הזבא וסבתא ומי שחשוב לכם

אבל הניתוק מאותו היום ובעיקר הלתת לעצמך מקום גם בלי קשר לזה אולי ישקיט קצת את הרגיושת הספציפית

נשמע לי שכדאי לך כבר עכשיו לנסות לעבד את התחושות הקשות של האבל, עוד לפני שתגיעי לבר-בת מצווה, שהם אירועים בלתי נמנעים (וגם הילדים יהיו זקוקים להם).

לא יודעת אם כדאי שתעשי את זאת באירוע כזה, שיפיל אותך לתוך המים, אבל כן כדאי כבר עכשיו להתחיל בתהליך, ואולי כן להצליח לחגוג להם עכשיו ברמה זו או אחרת.

היית בטיפול סביב האובדן?

(משתפת מהמקום שלי, אף שזה שונה: הבת הבכורה שלי נולדה כמעט בדיוק שלוש שנים אחרי הולדת אחותי, שנפטרה בגיל חצי שנה. בעיניי וגם בעיני הוריי זו הייתה נחמה גדולה... אני חושבת שזה בזכות תהליך שחרור שעשינו מול התינוקת שנפטרה. היה לנו קל יותר, כי היא הייתה תינוקת מיוחדת, ובעצם הולדתה היה סוג של אבל. אבל עדיין...)

הרבה כוחות, יקרה❤️

קודם כל חיבוק גדול

אני לא מדברת מנסיון

ואני מטבעי שכלתנית יותר

אבל בכל מקרה אני מאמינה שאבל והתמודגות עם אובדן זה מאוד אינדיבידואלי

אז בסוף זה מה שנכון לך

1. אני לא חסידה גדולה של טקסים

וחלקה בסוף זה טקס... אין חובה שכזו

2. מעט מאוד תאריכים הם קדושים בעיני... וגם תאריך יומולדת הוא לא קודש, הוא הזדמנות (ואני אגיד בעדינות שגם אזכרות)

3. אני חושבת שחשוב להקשיב לעצמך, לרגשות שלך, למה שאת מסוגלת ולהיות רחומה וסלחנית כלפי עצמך, שיפוטיות היא רעה חולה גם כשהיא מופנת פנימה

4.(מקווה שאני אצליח להעבירהאת הנקודה הזאת)

אני מאמינה שהחיים חזקים יותר מהמוות

אם זה ביצר החיים על האבל או ששמחתם של אנשים החיים קודמת לזכרם של המתים

ולשם צריך לשאוף

יש פה את בעלך ואת ילדי היומולדת וצריך בזהירות למצוא את האיזון לתת מקום לרגשות שלך אבל במקביל גם לא לדחוק אותם הצידה

16 שנה זה תהליך ארוך

אבל יום יבוא ויהיו בתאריך הזה גם בר מצווה ובת ממווה ואני חוששת שמה שלא קאה ב16 שנה לא יקרה גם בעוד עשור

ובסוף בסוף בסוף

את כותבת בעצמך שאת לא מצליחה להשתחרר

ואולי כדאי לראות איך אפשר לעבור תהליך של אבל ולדעת לחיות לצד הכאב

הלוואי וירבו השמחות במעונכם

והבית יהיה מלא חיים ובשורות טובות

אני חושבת שיש פה עניין של בחירה אם לשחרר את האבל או לאחוז בו כל כך הרבה שנים. במיוחד שמעורבים פה ילדים ואולי הם משלמים או ישלמו בעתיד מחיר מסוים.

אפשר לתעל את הזיכרון והרגש לכיוונים אחרים, למשל להקים גמ"ח לזכרה או כל דבר אחר שאת מתחברת אליו. אולי ללכת לטיפול שיעזור לך

(ניסיתי לכתוב בעדינות, סליחה אם לא הצליח לי. אני מרשה לעצמי לכתוב רק כי עברתי את זה בעצמי)

מבינה לגמרי את הכאב, עברתי גם אובדן הריון. אני חושבת שזו בהחלט חוויה שמלווה לאורך החיים אבל זה שמשהו מלווה לא אומר שהוא פוגע ברמה משתקת שלא מאפשרת שום דבר חגיגה באיזור התאריך. את כותבת שמרגישה נשארת לבד.

 קושי שפוגע בך ולא מתקדם 16 שנים מצריך רמה מסוימת של טיפול, של עיבוד ממליצה ממש לעשות את זה עבורך ולטובתך 

ליבי איתך

דילמה בנושא כואב כל כך

אני הייתי שואלת מה את מרגישה?

אם תחגגי להם מזה אומר? שאת כבר לא עצובה? ששכחת את התינוקת שנולדה?

ולהתעקש להנכיח (בצדק..) את האבל של אותו יום מה ייתן לך להרגיש?

ומה עם הילדים? לא יחגגו ימי הולדת?

זה סתם שאלות שעלו לי

לא פשוט בכלל

❤️❤️❤️❤️

להקשיב לעצמך שהזמן הזה לא מתאים לך אם זה המצב.

ויחד עם זה אולי בתאריך קצת יותר מוקדם או מאוחר, כשאפשרי לך, לחגוג על הילדים הקיימים ב"ה.

זה לא אמור להיות ככה? שאני יבין באמת אם אני צריכה ללכת ולטפל. כי להבדיל ילד שנפטר כל החיים זה יום של אבל אז למה פה זה שונה? זאת הילדה שלי כל החיים, כל הזמן אני מתפללת אליה, סחבתי אותה 9 חודשים, ילדתי אותה ,מה שונה פה? אולי אני ה"מוזרה" בסיפור שלא מוכנה לשחרר

ולמה זה עדיין קשוח לי למרות שעברו ככ הרבה שנים? יש לי מלא חברות שילדו בזמן שלי וקשה לי מאוד לראות את הבנות שלהם, זה בעיה או שזה "נורמלי" ? 

בחוויה שלי אובדן הריון הוא אחר, אבל בחוויה שלך זה כן דומה.

אני לא יודעת להגיד לך מה עושות משפחות שאיבדו ילד אבל אני חושבת שגם בזה יש שונות ולא כל משפחה נוהגת אותו דבר.

אני מתחברת לשאלות של @תהילה 3>, של מה יקרה אם לא תאחזי כ''כ חזק באובדן, מה המשמעות של זה עבורך?

אני לא חושבת שזו שאלה של נורמלי ולא נורמלי אלא של מאפשר תפקוד ולא מאפשר תפקוד, כרגע נשמע שהאבל לא מאפשר לך לתפקד וזה דבר שכדאי לטפל בו, לבחון אותו לגעת בכאב הזה באופן רגיש ולחשוב אותו, להחליט מה לוקחים הלאה ומה משאירים בעבר

יום הזיכרון לא חייב להיות יום של אבל.

בשביל זה יש לנו ביהדות הלכות אבלות מאונן, לשבעה, חודש, שנה, אזכרה שנתית. הדרגתיות באבל.

יש משפחות שהופכות את יום הזיכרון ליום אבל שאי אפשר לעשות בו כלום. ויש משפחות שבוחרות בחיים למרות הקושי שוודאי קיים, ועושות משהו לזכרו או לעילוי נשמתו של הנפטר.

כאן אפילו לא ממש היו חיים בעולם הזה. לא שהצער לא קיים. והגיוני שאחרי לידה שקטה יש קושי לקום ולהמשיך הלאה. אבל אם אחרי 16 שנה את עדיין באותו מקום משתק אז בהחלט ממליצה על טיפול.

אני עברתי אובדן של עובר (שהיה בשלב בו יכולתי לבחור בין לידה שקטה לבין גרידה ובחרתי גרידה). זה היה בשלב כשכבר הרגשתי תנועות. וגם הרגשתי כשהן פחתו... כך שזה ממש הרגשה שהיו חיים ונעלמו... התקופה שאחרי היתה קשה. לקח זמן לחזור לעצמי. לי אישית עזר כן לדבר על זה ולשתף אנשים שקרובים אלי ולספר את הסיפור והשתלשלות הדברים. אחרי זה ילדתי עוד 2 ילדים אחד צמוד לתאריך הגרידה ואחד צמוד לתל"מ של ההריון שנפל. ומרגישה שהתאריכים האלה הם דווקא סמליים ומשמחים אותי שיצאו ככה כי בזמן שלא זכיתי להביא חיים, היה תיקון וקיבלתי מתנה (וד"א הילדה שנולדה אחרי הגרידה שהיא ילדה מהממת! לא היתה נולדת ללא אותה הפלה. אז זו גם דרך להסתכל...)

ממליצה גם על הספר 'כחלום יעוף' של הרב אברהם סתיו.

כמעט, זה דבר שב"ה לא חויתי (חויתי אובדן קרוב אחר) אבל ממי שמכירה שחווה זה אובדן קשה ממש.

בכל מקרה אני לא חושבת שאת צריכה להשוות את עצמך לאחרים, אלא להיות קשובה לעצמך.

אם *לך* קשה שזה עדיין כל כך משפיע עלייך, אפשר לנסות לטפל בזה, אבל באופן כללי אובדן זה דבר קשה וכואב וזה טבעי.

שאת היחידה שנשארה להחזיק את הזיכרון, השאר המשיכו הלאה.

אולי במובן מסויים חלק מחוסר היכולת לחגוג ימי הולדת,

נובע מתחושה שאם חוגגים= השארנו מאחור לגמרי את האובדן?

כי אם כך את מרגישה (אפילו אם זה רק במובן מסויים..)

אז מאוד מובן למה את מתקשה לשחרר ולחגוג.

אז אולי אפשר אחרת וכן להנכיח באירוע את האובדן? כלומר אפשר גם לשמוח בשמחת הילדים שנולדו ב"ה, וגם לזכור שיש להם אחות גדולה שאיננה.

ואני זוכרת שהלידה של הבת דווקא הכי טלטלה אותך, וזה היה רק לפני שנתיים,

אז הגיוני שעדיין הדיסוננס הזה קשה לך..

כיוון נוסף, אולי אפשר לתעל את האירועים לא לחגיגה רגילה, אלא לעשות משהו ערכי ומיוחד יותר שיעזור לך להכיל את המורכבות.

אולי נסיעה לקברי צדיקים לתפילה וטקס חלאקה או נסיעה לכותל.

והרופאה נתנה טיפות מסוג אחר.

אולי גם אצלכם יעזרו טיפות אחרות.

ואם הוא מצונן, יכול להיות שזה חלק מהצינון, ולא דלקת.

שדלקת עיניים עוברת לבד, באמת ראיתי את זה על הילדים שלי,  לי, שאני לא ילדה היתה דלקת עיניים שפשוט סבלתי ממנה, הביאו לי משחה בסוף

אם את רואה שמחמיר או לא עובר, תחזרי אל הרופא, אולי ייתן לך סינטומצין, זה עוזר ממש

וגפ הוא המליץ לכבס את המצעים והמשחקים אבל לא עשיתי את זה😅

מה בעצם את מתלבטת

אם ללכת עכשיו למיון?

אני חושבת שבאמת אין כ"כ מה לעשות עכשיו חוץ מלחכות למחר בבוקר ולקוות שלא יצא לבד

ולעבור את הגרידה כמתוכנן.

אולי אם תקפידי ממש לשכב כל הזמן עד הגרידה זה יעכב  במידה מסויימת.

חיבוק גדול ושיעבור בקלות.

היא האם זה שהופיע דימום אוטומטית פוסל את הגרידה?

זאת אומרת אם מחר כשאגיע ואגיד שהתחיל דימום יסרבו לבצע גרידה?

כדי לא לעשות סתם גרידה אם כל התוכן יצא.

הרבה נשים מגיעות מדממות לגרידה

וכמה מרגש לשמוע את פרסום הנס שלך ❤️

ב"ה שתזכי לעוד ועוד ניסים ונפלאות וישועות גדולות במתיקות שלמה 🙏

אני אעשה גם בע"ה.

שתראי עוד ניסים 

תוהה האם זה נכון לשתף את הילדים בזה. מתלבטת אם זה לא יגרום ליותר מידי אכזבה אם הדברים לא יתגשמו כמו שהם מבקשים.

ילדים מתקשים לפעמים להבין מציאות מורכבת

והםתק/סגולה/אמונה , בטח כשנניח לא הכל מתקיים

יכול להיות קשה להכלה.

זאת רק דעתי ואין לה שום ביסוס

אני לא מכירה יותר מידי, אבל זה נשמע כמו פעילות נחמדה לגילאים האלו.

מניחה שיש משהו באזור, לא ממש מכירה בעצמי..

אשמח לעוד

לא הכי הכי קרוב...

ילדים נכנסים חינם

ב‘ה בנושא הזה אני מושא קנאתך אבל ההריונות שלי קשים בטירוף! ואני הרבה מוצאת את עצמי מקנאה באילו שרצות ויפות ואוהבות להיות בהריון...

ועדיין מודה על רגע על ההיריון ומאוהבת בתוצאות שלו...!!

שמכירה נשים שילדו גם ככה

אשמח לעזור בזה אם תרצי כתבי לי בפרטי

גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא

ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות

כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.

יש הרבה משותף

כי נישואים זה גם שותפות

אבל בנישואים יש גם

ילדים משותפים

כלכלה משותפת

ומחויבות (לנישואים לילדים)

באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו

גם אם מדובר בחברים הכי טובים,

זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)

הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.

וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.

וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....

מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?

אותו דבר.

זה שונה ממש.

חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.

שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה

למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..

אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..

מה עושה את השגרה יותר זוגית?

מאוד תלוי בכל זוג

כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות

יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.

ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים

בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה

השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה

בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה

רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים

וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה

בלי לעשות משהו מיוחד

זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי

תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.

לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת

וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב

וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.

או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".

הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.

לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו. 

האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת

היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות

(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)

אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭

אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית 

כוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים

ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.

ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.

נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.

בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.

וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.

נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.

אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.

זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.

אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ. 

לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום

זה ממש מעט

זה לא בהכרח קצת.

זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".

למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.

חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.

ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית

גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.

מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.

וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.

כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.

כנה עם הרבה אנשים שאני בקשר

והשיח שלי איתם הוא שיח נטול מסיכות נטול אגו וריצוי

זה לא חייב להיות רק בזוגיות

בעיניי זה נכון וטוב לכל קשר

להיות בשיח כזה עם מחוייבות וברית נצחית. גם לי יש מערכות יחסים קרובות ומיטיביות, ועדיין, יש חלקים והיבטים ששמורים לזוגיות.

זה כמו להגיד- מה ההבדל בין להיות מורה ללהיות אמא. גם אם תהיה המורה הכי טובה בעולם אוהבת ואכפתית ומסורה, בסוף למחוייבות ולאהבה שיש לנו לילדים ולבן הזוג אין תחליף

ברור שהם שונים בזוגיות

אבל

השיח לא חייב להיות שונה

אם רגילים לדבר בכנות בפתיחות ובזרימה

זה יכול להיות עם הרבה אנשים אותו דבר

לי לפחות

בקשר ההבדל

במגע ויחסים

במחויבות

בחלק שלו בחיים שלי

כמו @תהילנה, השיח שלי עם בעלי הרבה יותר פתוח מאשר עם הסביבה שלי וגם עם החברים הקרובים ואפילו עם המשפחה וההורים. יש דברים שלא אגיד לאנשים סביבי ,לפעמים דווקא בשביל לשמור על המרחב שלנו לבד.

תודה על התגובות, העלה לי נק' למחשבה טובה 

שהתשובה בגוף השאלה ..

שותפות מול זוגיות.

לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך

כשאנחנו זוג זה שלנו.

אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.

גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.

גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..

בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון 

כמה פעמים ועלו לי נק' למחשבה.

בינתיים עוד שאלה בהקשר -

מרגיש לכן שיש פער בין האווירה וה'זוגיות' שהאישה רוצה שתהיה ביומיום לבין מה שהאיש רוצה?

לדוגמא עלה פה כמה פעמים לגבי לשבת יחד על כוס תה/קפה או מחוות קטנות במהלך היום. מרגיש לי שלי זה חשוב הרבה יותר מלבעלי, לא בקטע רע, פשוט זה לא חסר לו. הוא לא צריך את ה'דייט' הזה בסוף יום כששנינו עייפים ואם אני מבקשת ישב איתי כמובן אבל לא ביוזמתו. כנ''ל מחוות קטנות במהלך היום. כמה אתן מצפות מהאיש שלכן שיעשה משהו כזה ואולי בכלל זה בסדר שזה בא רק מצד אחד..?

אתם שני אנשים שונים שמביעים ומרגישים אהבה בדרכים שונות.

בעיני זה בסדר גמור שזה מגיע רק מצד אחד, ואם יש משהו שאת מרגישה צורך שיהיה מצידו פשוט לבקש...

תכלס

כל אחד עושה מחוות אחרות גדולות או קטנות יותר

אנחנו מצרפות במחשבה את המחוות של כולם ויוצרים גבר מושלם שלא קיים.

ולגבי מה ששאלת, ברור שיש פער.

באופן כללי בין גברים לנשים, ולכל זוג.

(אני ממש לא מצטטת את הפסוק הבא כאידאל, אלא כתיאור מסוים של המציאות: אל אישך תשוקתך והוא ימשול בך....)

כתבתי כאן על מחוות

זה קודם כל דברים טכניים, שאני למדתי לפרש כאהבה

וכשאני נתתי לזה את הפרשנות הזו ופרגנתי או שמחתי בזה, זה גם הלך והתגבר.

וגם, זה ממש עניין של אופי ושל איך אתה "מדבר אהבה"

וזה גם עניין לדעת באיזו שפה בן הזוג שלך רוצה לשמוע אהבה, אבל זה גם עניין ללמוד את השפה שבה בן / בת הזוג מדבר ולזהות את זה כמשהו שהוא מעבר לטכני.

1. יש את כל העניין של "שפות האהבה" שצריך ללמוד אותן. וכשבעלי מחליף לי מצעים/ מתדלק לי את האוטו/ שוטף כלים אני "סופרת" את הדברים האלו כמחוות על אף שאני טיפוס יותר רומנטי.

2. עם השנים יותר לומדים ומתרגלים גם את השפה של הצד השני. אז למרות שעדיין אני יוזמת יותר מחוות אני רואה עם הזמן ( אנחנו נשואים 5 שנים) שהוא גם "לומד" דברים.

בעיניי צריך להחזיק את 2 הקצוות, מצד אחד לקבל ולאהוב את איך שהוא ולא לדרוש שינויים ומצד שני להאמין שאנשים הם דבר דינמי לומד ככה שבפרספקטיבה רואים שינויים והתקדמויות.

וכמובן לדבר על זה! על הצורך בקשר ביומיום, על איך היית רוצה שיהיה וגם לשמוע אותו. איך הוא מרגיש? מה עושה לו טוב? באיזו דרך הוא אוהב לתת ובאיזו לקבל? וכו' וכו'...

להיות ביחד, לעשות ביום אחרי איזשהו זירוז טבעי - דיקור/רפלקסולוגיה , ואז בערב אחרי שוב להיות ביחד.

היא אמרה שזה תמיד עובד לה, שווה לנסות

(פעם בשבוע 37, פעמיים בשבוע 38, ועוד פעם בשבוע 40).

ב"ה אצלי תמיד הלידה הסתיימה באותו יום שבו התחלנו את הזירוז.

בכל הפעמים ניסיתי לעשות זירוזים טבעיים לפני - בעיקר רפלקסולוגיה ודיקור (בשתי הלידות האחרונות בשע"צ היה לי גם דיקור תוך כדי הלידה עם מדקרת שעובדת בבית החולים). זה אף פעם לא גרם לי להתחיל לידה, אבל אולי זה כן עזר לזה שהלידות התפתו בצורה טובה והתקדמו יחסית מהר (ואולי זה לא באמת השפיע, קשה לדעת רק על פי הניסיון שלי, לא יודעת מה היה קורה בלי...).

בעז"ה שיהיה בשעה טובה ובקלות!