איזה טירוף זה הפער בין מילים שנאמרות,
בין אבאמא, בינינו,
באותו מקום שבו יש שבר וסדק גדול כלכך, דווקא שם הלב שלי נמצא וזה דבר שמחייה אותי
איזה אושר זה לגדול, להיות ביחד עם, ובפני עצמי, ולהיות רבדים על גבי רבדים, להיות בליל של הכל ביחד וגם חוט שדרה יחיד,
הלוואי שלא יהיה קשה כלכך להזכיר לעצמי שאני סיפור חדש לגמרי, לא תלויה בנרטיבים שזלגו לתוך הראש שלי, ואיזה מזל שיש לי את הזכות לחוות תיקון לזה כבר כאן
זה להיות בין שני בתים,
גם לשקוע בתוך בית המדרש וגם לחיות בבית ובעולם שבחוץ,
גם עם וגם בלי,
זה מצב ביניים כזה כמו שכבר שנה אנחנו אומרים,
לרצות ללמוד ועוד לא להבין עד הסוף למה,
להרגיש ולחוות ולהתגבש אבל גם לא,
זה לשון הרע
אני מבקש סליחה ממשפחת רבין על הרצח של יצחק רבין.
אני מתבייש שהרוצח היה חובש כיפה.
אני מקווה שזה מה שיקרה.
הזהרנו אתכם שזה ימין או פלסטין
זה לשון הרע
למה בני משפחה צריכים לסבול ממעשה יקירם?
