התייעצות עבודה והריוןערגלית

קצת מביך אותי להתייעץ פה בעניין הזה בהתחשב בעובדה שזה לא סוד איפה אני עובדת, אז תנסו רגע לשכוח את זה טוב?

צריכה את עצותכן החכמות


אני בשבוע 17 ויש בבית בן 1.2 ובן 2.3.

ברקע יש ים של בדיקות לבצע תוך כדי ההריון כי יש חשד למום גנטי בלב העובר ועירוי ברזל פעם בשבועיים.

כרגע העבודה שלי היא חמישה ימי עבודה בשבוע בשעות סבירות משכורת סבירה בהחלט.

הציעו לי קידום בעבודה שהוא חלום בשבילי. מבחינתי זאת הסיבה שנכנסתי לעבוד במקום הזה מלכתחילה ויש לי את הכלים בתפקיד הזה להשפיע על ההסתכלות והטיפול בתביעות מסוימות שקרובות מאוד לליבי.

הדרישות מבחינתם זה פעם בשבוע עד חמש וחצי ושאר הימים עד ארבע, אבל זה דורש פעם בחודש וחצי נסיעה של שלוש וחצי שעות לכיוון לטובת השתלמות, יומיים ברצף (מבחינתם הם ממנים שהות של לילה), ובכללי יותר אחריות, יותר טלפונים וכמובן משכורת יותר גבוהה משמעותית.

כמו שניתן להבין הפלוסים פה מטורפים אבל מצד שני זה נשמע לי טירוף. בסוף יש לי קטנטנים בבית, אני בהריון אין לי מושג איך תהיה הלידה וההתאוששות והתקן הקודם היה מאוד נוח לאימהות (בשורוק) שלי

אבל התפקיד הזה לא יחכה לי. מי שאני עתידה להחליף יוצאת לפנסיה אחרי 43 (!) שנה. מבחינתם השאיפה היא שאתן פוש עד הלידה, אנחיל את עיקרי הדברים שבעיניי דורשים שינוי ואמא לחלד ואחזור ישר בלי להאריך.


בעלי מבחינתו חושב שכדאי ללכת על זה, ונותן גיבוי מלא

אני ממש רוצה להסכים איתו אבל מפחדת שאין לי מושג מה זה שלושה ילדים ובשביל קריירה (חשובה ככל שתהיה) אפספס את הילדים שלי.


מה אתן אומרות? מה הייתן עושות? 

וואי אני הייתי הולכת על זה לגמרייבוקר אור
אבל אני קרייריסטית מאוד😅
אם את עובדת קרוב לבית הייתי הולכת על זה לגמריתוהה לעצמי

ארבעה ימים בשבוע עד ארבע ויום עד חמש וחצי זה שעות מעולות בימינו יחסית לעבודות שהם קריירה מכניסה.

אם בעלך נותן לזה גיבוי וזה החלום מבחינתך, אז מדהים. מקסימום לא ילך תמיד תוכלי להתחרט..

חצי שעה מהביתערגלית
אני חושבתעירנות יתר

שאם יש לך גיבוי מהגן זוג ומשפחה זה אופציה סבירה, בכל זאת גם כיוונת לזה, את אימרת שמראש חלמת עח התפקיד אז זה לא שאת לא קרייריסטית...

לגבי חופשת לידה לדעתי ברגע האמת אם תצטרכי תאריכי אפילו בחודש זה כבר משהו.... הם לא יכולים למנוע ממך...

מתי חזרת לעבודה בלידות הקודמות? הארכת משמעותית?

לידות קודמות חזרתי אחרי חודש וחציערגלית
זה חוקי בכלל?!כבתחילה
אפשר לחזור ביום ה43ערגלית
ואני לא גאה בזה, אבל הייתי חייבת את זה לבריאות הנפש שלי. בכל מקרה זה לא השאיפה ללידה הקרובה 
תכלס מה שמפחיד אותיערגלית

זה שאין לי מושג איך זה להיות אמא לשלושה שהגדול בין 2.8

זה נשמע לי טירוף בבית

וטירוף בעבודה

ולא יודעת

מפחיד

בעינייoo
זה מאד קשה להיות אמא גם לשניים קטנטנים, שלושה זה בהחלט מאד קשה.


אם המשרה החדשה לא מלחיצה מדי ויש לך עזרה בבית, אז התנאים שלה נשמעים סבירים.


אצלי כשלקחתי משרות עם תנאים קשוחים יותר (פעמיים בשבוע עד 7 בערב או כוננות מהבית או לינה מחוץ לבית פעם בתקופה) לא הרגשתי שזה מקשה עלי, כי בעלי התגייס לבית והילדים בזמנים הללו. 

אני לא יודעת למה כולם פה אומרות שזה שעות מעולותפרח חדש

 לעבוד 7-8 שעות ביום + נסיעות זה נקרא שעות מעולות??

ואז חוזרת הביתה, משמרת ב'

עם כל העזרה של הבעל יש דברים שאין תחליף לאמא שתעשה. ולחשוב כמה הבעל יעבוד קשה בשביל זה..

יוצא שגם הבעל והאשה גמורים

אני הייתי קורסת מכזה דבר. 

ככה זה משרה מלאה 8-9 שעות ביוםכבתחילה

לא לכולם יש את הפריוילגיה שלא לעבוד משרה מלאה.

אז מנסים למצוא עבודות עם שעות גמישות מסויימת ושמחים מהתנאים מסביב. 

אבל השאלה פה זה האם 'לשדרג' את המשרהפרח חדש

כרגע יש לה עבודה ומשכורת

מי שאין לה ברירה זה משהו אחר.

לטווח הרחוק זה שווה בטירוףכבתחילה

והיא אומרת שצריכה את העבודה לשפיות הנפשית שלה, חוזרת מחלד אחרי 43 יום כנראה העבודה עושה לה ממש טוב.

אז למה לא לקחת את הקידום?

יעשה לה עוד יותר טוב, תרגיש יותר משמעותית..

כמובן שתעשה את השיקולים שלהפרח חדש

אבל אני גם עובדת כי זה עושה לי טוב

עוזר לשפיות שלי

עם כל זאת

לעבוד ככ הרבה לא בטוח שזה היה עוזר לשפיות בסופו של דבר.

דמייני לילות בלי שינה. ואז ילד שצריך טיפול שיניים, ואז ילד אחר שצריך ריפוי בעיסוק

ואז ילדים חולים במחלות ילדים כי ככה זה ילדים

והכל תוך כדי הטירוף של להיות מחוץ לבית 8-9 שעות ביום, קיץ חורף, סתיו אביב, חופשים, חגים

בעיניי זה מטורף

אם הבעל שותף מלא- לא רואה בעיהכבתחילה
מה זה נקרא בעל שותף מלא? זה אומרפרח חדש

שגם הוא יעבוד קשה נורא

מאמינה שזה לא יהיה העיסוק היחיד שלו, לטפל בבית ובילדים

ועדיין יש אנשים שמצליחיםהמקורית

כשהילדים קטנטנים ממש זה יכול להיות מאתגר לתקופה, כי יש לה השתלמויות וכו

אבל אם יש מעטפת רחבה מצד מסגרות ומשפחה, זה בהחלט אפשרי

וגם, יש אנשים שאין להם בעיה לעבוד קשה. כי תחושה של משמעות וסיפוק הוא מנוע ענק למוטיבציה ולשמחת חיים

זה לא מתאים לכל משפחה ולכל אחד/ת, אבל בהחלט קיים.

אני מכירה כמה שחיים כך. ושווה להם לשלם את ה'מחיר'.

הרי גם וויתור על הזדמנות חד פעמית זו מחיר. וכל אחת מה שהיא מוכנה לשלם

אבל זה מה שהפותחת מעלהפרח חדש

את הנקודה הזאת של המחיר שזה ידרוש ממנה

ואולי גם תפספס את הילדים שלה..

אז אם היא שאלה

אני עונה את דעתי

התשובה היא שכן

כנראה המחיר יהיה גבוה מכמה בחינות.

אם שווה או לא

היא צריכה להחליט איזה מחיר לשלם.

בדיוק זה..ערגלית
אני מרגישה גם עכשיו משמעותיתערגלית

פשוט בתפקיד החדש יש לי פי אלף יותר סיפוק ומשמעות

ואני מפחדת לפספס את הילדים. 

נשמע שהקשר והנוכחות עם הילדים מאוד חשוביםפרח חדש

לך

ותדעי שזה דבר גדול מאוד ולא מובן מאליו. כי זה לא קל הרבה פעמים הנוכחות עם הילדים. בא נהיה כנות,

יותר קל לשבת במשרד ולתפעל עובדים ולתת פקודות ולהרגיש ממש שוות

מאשר להיות בבית עם ילדים קטנים ומתבגרים. להתעסק לפעמים עם שטויות ודברים גם ממש מעצבנים. לא תמיד מרגישים את הסיפוק מיד. לפעמים הפוך. מתסכל. קשה.


בסופו של דבר את צריכה לקבל את ההחלטה

וכמו שכתבה @המקורית


לכל החלטה יהיה מחיר

צריך להחליט איזה מחיר לשלם. 

כדיoo
לא לפספס את הילדים צריך להיות בפניות אליהם.


הפניות בהקשר של עבודה, תלויה בעשיה ובקצב, עשיה שאוהבים ושנותנת ערך מוסף וקצב שמתאים, מאפשרים להיות פנויים לילדים.


העשיה והקצב יכולים להיות מתאימים גם במשרה יותר תובענית אם לומדים להתנהל נכון.


אני חושבת שהרבה אמהות לא מתאימות את העשיה והקצב ונמצאות בחוסר שביעות רצון מהעשיה וממרוץ תמידי בגלל קצב מהיר. במצב כזה הפניות פוחתת.

אצלנו בעלי נמצא יותר בבית ממניoo
ויש דברים שהוא עושה יותר טוב ממני. יש בהחלט תחליף לטיפול של אמא בילדים או בבית, טיפול מסור של אבא שלהם.


זה לא נשמע מעולה אלא סביר, ואם משמרת ב׳ היא פחות עמוסה (נניח הילדים מקולחים והבית מסודר) אז זה לא קשה מדי.

גם מבחינתי זה לא בא בחשבוןריבוזום

גם מבחינת הלחץ והעול לא חושבת שואכל בכלל לעמוד בזה. גם מבחינת המחיר המשפחתי. 

אבל אני מראש בכלל לא חושבת על משרה מלאה לעוד הרבה שנים. אז זה מאוד אינדיבידואלי ותלוי בסדר העדיפויות ובנתונים המשפחתיים והכלכליים של כל אחת. כך שאני לא מגיבה לפותחת, רק לך, לומר שאת לא לבד

אני יודעת שאני לא לבד פרח חדש

אצלנו במשרד כל הנשים עובדות 6 שעות

ואנחנו נלחמות על זה! לא לוקחות הפסקה כמעט אבל מספיקות הכל!

וניסו לגרום לנו לעבוד יותר, לא הלך להם.

אנחנו צריכות להוכיח שאפשר לתת תפוקה גם בפחות זמן. 

שתדעי שיש לך מזל, משרות כאלה ממש לא נפוצותאנונימית בהו"ל
אולי יעזור לך לקחת יותר עזרה בתשלוםמתנות קטנות ♥️
אם זה תפקיד שממש חלמת עליו, והשעות בסך הכל סבירות לך, אז נכון, 3 קטנטנים בגילאים האלה זה קשוח. אולי יעזור אם תקחי כל עזרה אפשרית בתפעול הבית, ותשמרי את הכוחות שלך שעוד נשארים אחרי יום עבודה לילדים . ואז זה יכול להיות קצת פחות טרוף. כי אם יש לך מישהי שמקפלת כביסה, מבשלת ומנקה, זה מאוד מקל על הטרוף. אולי אפילו תשקיעי בשנים הקרובות את רוב התוספת במשכורת בעזרה הזו. נשמע שזה עדיין שווה לך. 
בגלל ששאלת, אז עונה פרח חדש

מאוד משנה מה השאיפות שלך לעתיד.

אם חשוב לך להתבסס במקום העבודה הזה, לקבל קביעות

אז כן

לכי על זה בכל הכח ועם העידוד של הבעל אז בכלל.


אם את לא רואה את עצמך עובדת בקביעות

אלא כן חשוב לך תקופות לעבוד פחות בגלל הדרישות של הבית (אני כזאת למשל, מתאימה את העבודות שלי למצב בבית) אז לא! אל תקחי את זה בשום אופן.


בהצלחה בהחלטות!

הייתי לוקחת את התפקידכבתחילה

ומתגברת מיקור חוץ בבית שלא לקרוס.

מסגרות מלאות עד סוף העבודה שלך, בייביסיטר אפילו שעה בצהרים שתוכלי לנוח אחרי העבודה, אוכל קנוי, עוזרת -לשטיפת כלים, כביסה, ניקיון וכו'..

לא הייתי לוקחת בייביסיטר קבועתוהה לעצמי

עם כל העייפות זה הזמן עם הילדים.. לגבי השאר מסכימה ממש. להביא מנקה פעם בשבוע ולקנות טבעול כדי שבערב יהיה את הזמן לנוח.

ונוכחות של הבעת במקלחות ובהשכבות אם מתאפשר גם היא מקלה ממש.

קל שללכת על זהההשירה_11

יהיה קצת קשה עכשיו אבל הכי טוב בשבילך לטווח הארוך, לא הייתי מפספסת את זה

אני יתן כיוון שונה..אוהבת את השבת

בעצמי- לא הייתי הולכת על זה,

אבל כזו אני

לעבוד עד 4 כל יום, עד 5 וחצי באחד מהימים

ולהיות ראש גדול עם מלא טלפונים וכו'

זה תכלס בעיניי יכול לפספס את האימהות,

את הגיל הקטנטן שהם ככ זקוקים רק רק לך


כסף זה לא הכל בחיים..

יש דברים שלא שווים שום הון שבעולם..

וכן, שלושה קטנטנים זה בפער גדול יותר מורכב לתפעול משניים קטנטנים

.


אבל בלי עגבניות

זו אני

.

אם מתאים לך משהו אחר - ואת יודעת שתהיי ככ עצובה ומוחמצת שלא הלכת על זה ויוריד לך מאוד את המצברוח וכו' וקושי פנימי וזה אז זה שונה..


יש גן בדברים האלה משהו כשאתה נכנס קשה לצאת וכבר נכנסים לסחרור בלי אפשרות בחירה שוב אלא הכל נגזר מהמציאות שנכנסת.. בקיצור,מאוד קשה ללכת אחורה בתוך דבר כזה... רק מנסים להסתדר ולהתאין את המציאות לסיטואציה- שמבחינתי היא סיטואציה הזויה... ילדים נרדמים ב6 בערב לפעמים,אז נשאר להיות איתם שעתיים ביום . וגם אחהצ ערב אם את ראש גדול אין לך שקט מהעבודה.... 

אני בדיוק עם החשש הזהערגלית
ומה שמקשה מבחינתי זה שהכסף הוא בונוס נחמד אבל המשמעות של התפקיד החדש זה מה שקורץ לי
אני לא הייתי הולכת על זהבארץ אהבתי

לא אומרת כדי לרפות את ידייך, או כדי לשכנע.

רק כותבת את התשובה שלי...


פעם שמעתי או קראתי, לא זוכרת איפה, שכשאדם מתייעץ עם אחרים, ושומע דעות בשני הכיוונים, בעצם התשובה כבר נמצאת אצלו בלב, ואז כשאחרים עונים לו, הוא משתכנע יותר ממי שהתשובה תואמת למה שהוא באמת חושב.

אז אני כותבת את הכיוון שלי. אם את מרגישה שזה כן מדבר אלייך - כנראה שזה מתחבר לאמת הפנימית שלך. ואם את מרגישה שזה לא נכון לך - אז תדלגי. כנראה שיש לנו מסלולים שונים ותפקידים שונים בחיים...


אז אני כותבת על עצמי - באופן אישי, אני מרגישה שהבית הוא המרכז שלי, במיוחד בשלב הזה של החיים, כשהילדים קטנים.

אני כן עובדת בעבודה שנותנת לי סיפוק ולא רק מתפרנסת.

אבל אני גם עושה ויתורים שונים כדי שהתנאים של העבודה יאפשרו לי להיות מספיק 'אמא' כמו שהייתי רוצה.

הזמן שלי עם הילדים הוא יקר. שום כסף לא יוכל להיות תחליף לזה. אני לא יכולה להגיד שכל רגע שאני איתם מנוצל הכי טוב שאפשר. אבל אני חושבת שגם כשאני לא מושלמת, הם מרוויחים הרבה מהזמן שאנחנו ביחד.

ויש לי אפשרות לעבוד יותר, או באפיקים אחרים קצת, ולהרוויח יותר. אבל אני מרגישה שזה יסחוט אותי ולא יאפשר לי לתת מעצמי את מה שהבית זקוק לו, ולכן כרגע אני לא חושבת על זה כאופציה בכלל.


שתהיה לך החלטה טובה ונכונה עבורך...

בהצלחה רבה בכל דרך אליה לפני❤️

הייתי מנסה עם אופציה לחזלשהמקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך ג' בתשרי תשפ"ד 22:50

זו הזדמנות די חד פעמית, בינינו.

אז הייתי הולכת על זה משאירה לי את האופציה לנטוש ולחזור למשרה המקורית

יש לי חברה שגם בסיטואציה דומה, והיא לקחה את המשרה עם אופציה לחזור אחורה. זה נשמע לי חכם האמת

 

אבל עכשיו ראיתי שיש השתלמויות של יומיים וזה ממש פחות נראה לי.. עם לינה עוד.

אם לא ניתן להשתלם בזום, אז תלוי בכמה השתלמויות כאלה מדובר -- זה ממש שיקול שלא לקחת את המשרה. על אף החלום


 

בהצלחה בכל אשר תפני ❤️

הלוואי וזה אפשריערגלית

מתלבטת איך אפשר לבדוק את זה מראש,

כי התפקיד החדש הוא תחת אותו גוף אבל מעסיק שונה ומתלבטת אם זה מתאים לדבר מראש על פטור מחלק מההשתלמויות 

אני אענה לך תשובהחנוקה

שהיא ממש ממש מהמקום האישי שלי,

קחי בחשבון שאני מאד מעורבבת עכשיו בנושא קרירה-אמהות.

 

אין דבר כזה שאי אפשר לסגת.

תמיד אפשר לנסות, ואם אחרי תקופה לא הולך- לסגת.

לא אומר שישמרו לך את המקום שלך, בפ]רט שכמו שאת מציינת זה בכלל מעסיק אחר,

אבל השוק היום זקוק לעובדים.

בטח עובדים טובים

מוכרים, שיודעים את העבודה.

 

אם עכשיו תגידי- תודה על ההצעה, מאד קוסם לי, אני ממש אשמח לעשות את זה

ועדו חצי שנה או ווטאבר תבואי ותגידי בכנות- 

תשמעו, אני ממש נהנית, ומספק אותי, אבל יש לי גם ילדים ואני רוצה לחיות בשלום עם עצמי-

תהיה דרך לסגת.

 

אני לא יודעת ממש מה התפקיד שלך, אבל בטוחה שתוכלי למצוא אותו או מקביל לו 

לא שזה יהיה קל, כן? לחזור אחורנית,

אבל לפחות תדעי שניסית

ושאם חזלשת- זה לא שנכשלת,

זה שהקשבת לאורך זמן ללב שלך.

 

ושמעי, להיות אמא לשלוש כל כך צפופים זה אתגר לא פשוט

ולכל אחד יש את הדרך שלו לעשות את זה

אין לי יכולת להבין איך מבצעים דבר כל כך מורכב

אני מתעתדת להיות אמא לשלוש כשהגדול בן ארבע וחצי וזה מרגיש לי מספיק מורכב

ובטוח לי שיש גם דרך שאומרת-

אני רוצה לצאת מהבית כל יום לשמונה שעות כדי לא להרגיש קבורה בין הנקה, החתלה, ומחסור בשעות שינה.

 

כשאני התחלתי את העבודה שלי אמרתי לעצמי כל הזמן

שלילד שלי יש פחות שעות אמא, נכון,

אבל יש לו אמא מסופקת ומלאה.

זה דבר גדול.

 

(ועכשיו האמא פחות מסופקת ופחות מלאה ועל כן מבצעת שינוי אבל זה נושא לפעם אחרת..)

זה חלק ממשא ומתן לגיטימי לדעתיהמקורית

ואגב, לא חייב לקבל פטור לגמרי אולי אפשר זום 

יש מה אנחנו אומרות ויש מה אנחנו היינו עושותנחש מי?

בין השורות אני שומעת שבא לך שיחזקו אותך ללכת על זה....אני צודקת?


את זה כנראה אשאיר למי שמבינה בלעבוד משרה מלאה וכו


בסוף אם זה חשוב ומשמעותי לך אז מניחה שלהסתדר תצליחי. אם הבעל יעזור כמובן.


אני אישית מונחת בהסתכלות אחר.

ככה שלא היתי בוחרת בזה בטוח

אני מרגישה שבחיים יש סדרי עדיפויות

כל בחירה בעדיפות מסוימת

גורמת לנו להרוויח משהו. ומצד שני גם גורמת לנו לשלם מחיר...

ואנחנו בוחרות גם ברווח וגם במליר וחשוב להכיר בבחירה שלנו ב2 הצדדים.


בסדרי עדיפויות-כל אחת ממקמת אותם אחרת וזה בסדר גמור

אם הפיתוח האישי , העבודה והמשכורת הם אצלך בדרוג גבוה

ואת מוכנה לשלם אץ המחיר באמהות שזה יגה(ושה יגבה)

אז יש מצב שזה מה שנכון לך.


אבל תבחרי בעיניים פקוחות

כי לבחור בלי מודעות

ואז לצפות להצליח בהכל מכל ..זה ציפיה לא מציאותית שממש גוזלת כוחות


(אני אישית לא מוכנה לשלם מחירים גבוהים באמהות בשביל כל הון שעולם

כי מבחינתי כלום לא יחזיר ךי אץ השנים האלה שהם קטנים ואץ הנוכחות הפעילה שלי בבית. לא רק עבורם.

גם עבורי.

עם כל הקושי לפעמים.


אבל לא לכל אחת זה נכון.


זה משהו שמצריך הרבה מחשבה וכנות פנימית


מה בעלך חושבככה אני
הייתי נותנת משקל גדול בהחלטה לזה.
אני בעד אבל אני מאוד קרייריסטיתדיאן ד.

לדעתי תחשבי מה יקרה אם תגידי לא.

איך תרגישי אח"כ ואם תהיי שלימה עם עצמך.

 

אם כן, אז כנראה זה מה שנכון לך.

אין בעולם כסף או סיפוק מעבודה שיתחרו בשנים המתוקותדור רביעי

האלה

אבל זו דעתי האישית בלבד.

הם ממש פיצקייםשוקולד פרה.אחרונה

וזה נשמע תובעני. הרבה אחריות. הרבה התעסקות. מחויבות שהולכת איתך גם הביתה...

את עכשיו בהריון מורכב, לעובר אולי יש מום גנטי בלב.

הבית צריך אותך. את צריכה את עצמך.

נשמע לי טו מאצ'.

נשמע כמו גיוס כל הכוחות לעבודה ולקריירה, ומה שנשאר- לבית.


את מכירה את עצמך.

את תצטרכי להתמודד עם כל תוצאה ועם כל החלטה...

את יודעת מה המצב הנפשי שלך, וגם מה המצב הרפואי של העובר.


בעיניי אמא שפויה שלא קורעת את עצמה זה בסיס.

אבל אני יודעת שיש מלא שלא חושבות כמוני.


בכל מקרה, המון בהצלחה בבחירה, וגם תוצאות טובות לעובר והמשך הריון תקין.

חגיגת יומהולדת לילדים (טריגר אובדן הריון)shiran30005

המתוקים שלי חוגגים תיכף חלאקה + גיל שנתיים. הבת יומיים לפני טו בשבט והבן חלאקה גיל 3 יומיים אחרי טו בשבט.

בעלי מאוד רוצה לשבת עם המשפחה המורחבת (אחים אחיות סבתות גדולות) ולחגוג להם יחד בטו בשבט. זה גם הזמן שכולם בבית בד"כ.

אבל אני לא מוכנה. רוצה לעשות משהו משפחתי מצומצם וזהו.

מה המניע שלי? בטו בשבט בדיוק לפני 16 שנים ילדתי את הבת הבכורה בלידה שקטה. ממש בליל טו בשבט. הקטנים נולדו בתאריך סימבולי צמוד ממש לטו בשבט ולא עשינו כלום.

הימים האלה בשבילי זה סוג של אבל ואובדן- ובמקביל כמובן צמיחה והודיה על הקטנים שנולדו.

בקיצור לא מוכנה לעשות להם כלום עכשיו, מה לעשות שקשה לי, לא יכולה להשתחרר מהתאריך הזה ומניחה שזה ילווה אותי עד סוף חיי גם. אף אחד לא מבין אותי ונשארתי בודדה בקטע הזה כי כולם שמו את זה מאחור. כן חוגגת ימי הולדת שלהם אבל בקטנה. לא רוצה לחשוב כרגע על בר/בת מצווה כי יש עוד זמן.

בקיצור להענות לדרישה של בעלי או להקשיב לעצמי ולא לעשות כלום? הוא מגיע ממשפחה שכל דבר חוגגים ועושים עם האחים והאחיות לכן חשוב לו

נכנסתי לסוג של אי נעימות מול בעלי שלא מבין מה אני עדיין תקועה בעבר (ולכו תסבירו לו ...) ומצד שני הוא צודק מה הילדים אשמים, 

היי יקרה חיבוק גדולפרח חדש

3 כיוונים שחשבתי, לא יודעת אם מתאים

גם באמת לא מכירה את הסיטואציה אז אולי הרעיונות שלי לא טובים

1. אולי לחגוג אבל לא ממש בתאריך היום הולדת?

2. לחגוג ביום ולהזכיר במהלך המסיבה מול האורחים את מה שארע לפני 16 שנה ושהתינוקת הזאת שמורה לך בלב עד היום

3. אולי עצם זה שתחגגו את המסיבה יעזור לך להתמודד יותר טוב עם התאריך הזה?

אולי יהיה לך נוח לחגוג חודש אחרי?דיאט ספרייט
אני מכירה הרבה אנשים שחוגגים חלאקה מאוחר כי קשה להם לספר את הילד. 
אני חושבתoo

שזה בסדר להיות באבל גם אחרי שנים ארוכות

גם אותי מלוות תחושות (אחרות לא אובדן) שנים ארוכות ואני נותנת להם מקום


אם בעלך רוצה לחגוג בגדול

אולי שהוא יארגן את המסיבה

אולי השתתפות בה בלי הארגון תהיה יותר קלה

נראה לי שזה בסדר שלפעמים חוגגים אירוע בשביל הילדים/ הבעל ופחות בשביל עצמנו

כמובן שזה גם בסדר לא לחגוג אירוע

(אנחנו עושים יומולדת סימלית גם בגיל 3)


(לנו היתה בר מצווה לילד קצת אחרי ה7 באוקטובר

עשינו את האירוע בלי חשק בכלל

אבל לא ביטלנו בגלל הציפייה של הילד

בסוף היה אירוע טוב למרות שהגעתי אליו שאני פיזית לא מרגישה טוב בגלל חרדות

ושמחתי שלא ביטלנו אותו)

אני חושבת שמה שנכון זהבורות המים

א. נשמע שהרגש שלך לא מקבל מספיק מקום

הוא צריך שיראו אותו שיבינו ללב הכואב הזה שיחבקו אותו ..נמשע שאת מנסה להשתיק את הלב..כי ככה נדמה לך משצפים ממך


שנו כבר עבר זמן אז ,...


ונשמע לי שאולי הלב צריך שם מקום יותר להביע את מה משרגיש גם היום אחרי כל השנים

ושזה יתקבל באהבה ובחיבוק ..אולי ללכת אפילו חד פעמי לטיםול שיקשיבו למקום הזה זה לפעמים משחרר.. או לשבת עם חברה לבקש לשתף

או עם עצמך..לכתוב...לבכות את זה ..


ב. מעשית - בוודאי לחגוג להם צריך גם נפרדות מול הילדים - בלי קשר למה שאת מרגישה..

רק מה

לא חייב באותו היום שמאוד רגיש

לא חקרה כלום אם ץבחרו תאריך אחר קצת לפני או קצת אחרי


לגיל שנתיים אני אישית חוגגת בבית רק עם המשפחה המצומצמת ברמת המתנה קטנה ועוגה קנויה ובלון העיקר לרקוד לה ולשמח אותה בפשטות


וגיל 3 היתי עושה חלאקה

גם חלאקה אפשר פשוט יחסית

אבל כן חגיגי וכן עם הזבא וסבתא ומי שחשוב לכם


אבל הניתוק מאותו היום ובעיקר הלתת לעצמך מקום גם בלי קשר לזה אולי ישקיט קצת את הרגיושת הספציפית

יקרה❤️מתואמת

נשמע לי שכדאי לך כבר עכשיו לנסות לעבד את התחושות הקשות של האבל, עוד לפני שתגיעי לבר-בת מצווה, שהם אירועים בלתי נמנעים (וגם הילדים יהיו זקוקים להם).

לא יודעת אם כדאי שתעשי את זאת באירוע כזה, שיפיל אותך לתוך המים, אבל כן כדאי כבר עכשיו להתחיל בתהליך, ואולי כן להצליח לחגוג להם עכשיו ברמה זו או אחרת.

היית בטיפול סביב האובדן?


(משתפת מהמקום שלי, אף שזה שונה: הבת הבכורה שלי נולדה כמעט בדיוק שלוש שנים אחרי הולדת אחותי, שנפטרה בגיל חצי שנה. בעיניי וגם בעיני הוריי זו הייתה נחמה גדולה... אני חושבת שזה בזכות תהליך שחרור שעשינו מול התינוקת שנפטרה. היה לנו קל יותר, כי היא הייתה תינוקת מיוחדת, ובעצם הולדתה היה סוג של אבל. אבל עדיין...)


הרבה כוחות, יקרה❤️

כמה מחשבותמקרמה

קודם כל חיבוק גדול

אני לא מדברת מנסיון

ואני מטבעי שכלתנית יותר

אבל בכל מקרה אני מאמינה שאבל והתמודגות עם אובדן זה מאוד אינדיבידואלי

אז בסוף זה מה שנכון לך


1. אני לא חסידה גדולה של טקסים

וחלקה בסוף זה טקס... אין חובה שכזו


2. מעט מאוד תאריכים הם קדושים בעיני... וגם תאריך יומולדת הוא לא קודש, הוא הזדמנות (ואני אגיד בעדינות שגם אזכרות)


3. אני חושבת שחשוב להקשיב לעצמך, לרגשות שלך, למה שאת מסוגלת ולהיות רחומה וסלחנית כלפי עצמך, שיפוטיות היא רעה חולה גם כשהיא מופנת פנימה


4.(מקווה שאני אצליח להעבירהאת הנקודה הזאת)

אני מאמינה שהחיים חזקים יותר מהמוות

אם זה ביצר החיים על האבל או ששמחתם של אנשים החיים קודמת לזכרם של המתים

ולשם צריך לשאוף


יש פה את בעלך ואת ילדי היומולדת וצריך בזהירות למצוא את האיזון לתת מקום לרגשות שלך אבל במקביל גם לא לדחוק אותם הצידה

16 שנה זה תהליך ארוך

אבל יום יבוא ויהיו בתאריך הזה גם בר מצווה ובת ממווה ואני חוששת שמה שלא קאה ב16 שנה לא יקרה גם בעוד עשור


ובסוף בסוף בסוף

את כותבת בעצמך שאת לא מצליחה להשתחרר

ואולי כדאי לראות איך אפשר לעבור תהליך של אבל ולדעת לחיות לצד הכאב


הלוואי וירבו השמחות במעונכם

והבית יהיה מלא חיים ובשורות טובות

חיבוק ❤️רוני 1234
גם אני עברתי לידה שקטה לפני 11 שנה.


אני חושבת שיש פה עניין של בחירה אם לשחרר את האבל או לאחוז בו כל כך הרבה שנים. במיוחד שמעורבים פה ילדים ואולי הם משלמים או ישלמו בעתיד מחיר מסוים.


אפשר לתעל את הזיכרון והרגש לכיוונים אחרים, למשל להקים גמ"ח לזכרה או כל דבר אחר שאת מתחברת אליו. אולי ללכת לטיפול שיעזור לך


(ניסיתי לכתוב בעדינות, סליחה אם לא הצליח לי. אני מרשה לעצמי לכתוב רק כי עברתי את זה בעצמי)

יקרה, כותבת מאכפתיות מקווה שלא פוגעתמתיכון ועד מעון
עבר עריכה על ידי מתיכון ועד מעון בתאריך ל' בכסלו תשפ"ו 21:45

מבינה לגמרי את הכאב, עברתי גם אובדן הריון. אני חושבת שזו בהחלט חוויה שמלווה לאורך החיים אבל זה שמשהו מלווה לא אומר שהוא פוגע ברמה משתקת שלא מאפשרת שום דבר חגיגה באיזור התאריך. את כותבת שמרגישה נשארת לבד.

 קושי שפוגע בך ולא מתקדם 16 שנים מצריך רמה מסוימת של טיפול, של עיבוד ממליצה ממש לעשות את זה עבורך ולטובתך 

שירני חיבוק גדולשירה_11

ליבי איתך

דילמה בנושא כואב כל כך


אני הייתי שואלת מה את מרגישה?

אם תחגגי להם מזה אומר? שאת כבר לא עצובה? ששכחת את התינוקת שנולדה?


ולהתעקש להנכיח (בצדק..) את האבל של אותו יום מה ייתן לך להרגיש?


ומה עם הילדים? לא יחגגו ימי הולדת?


זה סתם שאלות שעלו לי

לא פשוט בכלל

❤️❤️❤️❤️

חיבוק גדולתהילה 3>

להקשיב לעצמך שהזמן הזה לא מתאים לך אם זה המצב.

ויחד עם זה אולי בתאריך קצת יותר מוקדם או מאוחר, כשאפשרי לך, לחגוג על הילדים הקיימים ב"ה.

ממה שאני מבינה- זה חריג התחושות שלי?shiran30005

זה לא אמור להיות ככה? שאני יבין באמת אם אני צריכה ללכת ולטפל. כי להבדיל ילד שנפטר כל החיים זה יום של אבל אז למה פה זה שונה? זאת הילדה שלי כל החיים, כל הזמן אני מתפללת אליה, סחבתי אותה 9 חודשים, ילדתי אותה ,מה שונה פה? אולי אני ה"מוזרה" בסיפור שלא מוכנה לשחרר

ולמה זה עדיין קשוח לי למרות שעברו ככ הרבה שנים? יש לי מלא חברות שילדו בזמן שלי וקשה לי מאוד לראות את הבנות שלהם, זה בעיה או שזה "נורמלי" ? 

ב''ה לא איבדתי ילדמתיכון ועד מעון

בחוויה שלי אובדן הריון הוא אחר, אבל בחוויה שלך זה כן דומה.

אני לא יודעת להגיד לך מה עושות משפחות שאיבדו ילד אבל אני חושבת שגם בזה יש שונות ולא כל משפחה נוהגת אותו דבר.

אני מתחברת לשאלות של @תהילה 3>, של מה יקרה אם לא תאחזי כ''כ חזק באובדן, מה המשמעות של זה עבורך?

אני לא חושבת שזו שאלה של נורמלי ולא נורמלי אלא של מאפשר תפקוד ולא מאפשר תפקוד, כרגע נשמע שהאבל לא מאפשר לך לתפקד וזה דבר שכדאי לטפל בו, לבחון אותו לגעת בכאב הזה באופן רגיש ולחשוב אותו, להחליט מה לוקחים הלאה ומה משאירים בעבר

גם אדם שנפטררק טוב!

יום הזיכרון לא חייב להיות יום של אבל.

בשביל זה יש לנו ביהדות הלכות אבלות מאונן, לשבעה, חודש, שנה, אזכרה שנתית. הדרגתיות באבל.

יש משפחות שהופכות את יום הזיכרון ליום אבל שאי אפשר לעשות בו כלום. ויש משפחות שבוחרות בחיים למרות הקושי שוודאי קיים, ועושות משהו לזכרו או לעילוי נשמתו של הנפטר.


כאן אפילו לא ממש היו חיים בעולם הזה. לא שהצער לא קיים. והגיוני שאחרי לידה שקטה יש קושי לקום ולהמשיך הלאה. אבל אם אחרי 16 שנה את עדיין באותו מקום משתק אז בהחלט ממליצה על טיפול.


אני עברתי אובדן של עובר (שהיה בשלב בו יכולתי לבחור בין לידה שקטה לבין גרידה ובחרתי גרידה). זה היה בשלב כשכבר הרגשתי תנועות. וגם הרגשתי כשהן פחתו... כך שזה ממש הרגשה שהיו חיים ונעלמו... התקופה שאחרי היתה קשה. לקח זמן לחזור לעצמי. לי אישית עזר כן לדבר על זה ולשתף אנשים שקרובים אלי ולספר את הסיפור והשתלשלות הדברים. אחרי זה ילדתי עוד 2 ילדים אחד צמוד לתאריך הגרידה ואחד צמוד לתל"מ של ההריון שנפל. ומרגישה שהתאריכים האלה הם דווקא סמליים ומשמחים אותי שיצאו ככה כי בזמן שלא זכיתי להביא חיים, היה תיקון וקיבלתי מתנה (וד"א הילדה שנולדה אחרי הגרידה שהיא ילדה מהממת! לא היתה נולדת ללא אותה הפלה. אז זו גם דרך להסתכל...)


ממליצה גם על הספר 'כחלום יעוף' של הרב אברהם סתיו.


לאבד בתתהילה 3>

כמעט, זה דבר שב"ה לא חויתי (חויתי אובדן קרוב אחר) אבל ממי שמכירה שחווה זה אובדן קשה ממש.

בכל מקרה אני לא חושבת שאת צריכה להשוות את עצמך לאחרים, אלא להיות קשובה לעצמך.

אם *לך* קשה שזה עדיין כל כך משפיע עלייך, אפשר לנסות לטפל בזה, אבל באופן כללי אובדן זה דבר קשה וכואב וזה טבעי.

את כותבתאמאשוניאחרונה

שאת היחידה שנשארה להחזיק את הזיכרון, השאר המשיכו הלאה.

אולי במובן מסויים חלק מחוסר היכולת לחגוג ימי הולדת,

נובע מתחושה שאם חוגגים= השארנו מאחור לגמרי את האובדן?

כי אם כך את מרגישה (אפילו אם זה רק במובן מסויים..)

אז מאוד מובן למה את מתקשה לשחרר ולחגוג.


אז אולי אפשר אחרת וכן להנכיח באירוע את האובדן? כלומר אפשר גם לשמוח בשמחת הילדים שנולדו ב"ה, וגם לזכור שיש להם אחות גדולה שאיננה.


ואני זוכרת שהלידה של הבת דווקא הכי טלטלה אותך, וזה היה רק לפני שנתיים,

אז הגיוני שעדיין הדיסוננס הזה קשה לך..


כיוון נוסף, אולי אפשר לתעל את האירועים לא לחגיגה רגילה, אלא לעשות משהו ערכי ומיוחד יותר שיעזור לך להכיל את המורכבות.

אולי נסיעה לקברי צדיקים לתפילה וטקס חלאקה או נסיעה לכותל.

ירושלמיות! מה יש לעשות מחר בערב באזור ת.מרכזית? עםאביגיל ##

ילדים בני 10-14. פתוחים להצעות

יש באולינג באזור?

אזור תחנה מרכזית, אפשר גם לכיוון שוק מחנה יהודה

חדר בריחה יכול להתאים?בארץ אהבתי

אני לא מכירה יותר מידי, אבל זה נשמע כמו פעילות נחמדה לגילאים האלו.

מניחה שיש משהו באזור, לא ממש מכירה בעצמי..

היינו בחדר בריחה לא מזמן. מחפשת משהו אחראביגיל ##
תודה על הנסיון!


אשמח לעוד

אולי מוזיאון ישראל?שמעונה

לא הכי הכי קרוב...

ילדים נכנסים חינם

נכנסתי עכשיו לאתר, רואה שסגור בימי אאביגיל ##
גם בחנוכה? מוזיאון המדע בדרכ סגורשמעונה
אבל לא יודעת אם מוזיאון ישראל...
אסתכל שובאביגיל ##אחרונה
סגולת נר שמיני של חנוכהמפה בשם אחר..

שבוע טוב וחודש טוב!

מחר בע"ה נדליק נר שמיני של חנוכה. מניחה שרובכן, כנראה, מכירות את סגולת הנר השמיני. שנה שעברה ניסיתי לראשונה את הסגולה (שאישית לא הכרתי לפני כן, ולכן חשוב לי לפרסם עבור אלה שכמוני פחות מכירות). אז אני חוזרת לפרסם את הנס וממליצה לכולן לנסות, כי מקסימום זה יתגשם..


חשוב לי לציין, שתוך כדי שכתבתי את הפתק, ידעתי שהקב"ה יודע מה נכון וטוב לי, גם כשאני לא רואה את זה, ולכן הכנתי את עצמי נפשית שלא בטוח שהבקשות שלי יתגשמו. מציינת את זה, כי ראיתי ברשת הרבה שהתאכזבו, אז בעיני כדאי להתכונן נפשית ולחזק אצלנו את האמונה שבורא עולם יודע מה נכון לנו גם כשקשה (כותבת ומנסה לחזק גם את עצמי בזה תוך כדי..) ולא לצפות שכל הבקשות יתגשמו, אלא לבקש כתפילה ומתוך אמונה שהקב"ה מנהיג את העולם.


השנה בנר ראשון התרגשתי מאוד לקרוא את הפתק שהטמנתי שנה שעברה וזה היה שווה רק בשביל הרגע הזה. קולטת מה קרה וכמה עברנו בשנה האחרונה, באופן ציבורי כעם ובאופן אישי.


ולגבי הבקשות, אני מרגישה שהקב"ה שמע את התפילות שלי ושראיתי ישועות, גם אם הדברים התגשמו לא בדיוק בצורה שדמיינתי.. קצת קשה לי להסביר למה אני מתכוונת, אבל שנה שעברה הייתה לנו התמודדות מאוד לא פשוטה והבקשות היו קשורות בין היתר להתמודדות הזו. אז אמנם ההתמודדות הזו עדיין קיימת והיא לא נעלמה ולא נפתרה, אבל הבנתי שהתקדמנו המון, ובקשות קטנות שקשורות אליה - התגשמו ב"ה!! ולמרות שיש לנו עוד דרך לעבור, התרחשו ומתרחשים ניסים לאורך כל הדרך. לי, באופן אישי, זה ממש חיזק את האמונה ואני מרגישה שהסגולה הזו גרמה לי לעצור ולראות את זה.


בקיצור, אני חזרתי כדי לפרסם את הנס ואת הסגולה ולהציע לכל אחת מכן לשבת מחר מול נרות החנוכה, להתפלל, לבקש, להטמין פתק בחנוכיה ובע"ה תחזרו שנה הבאה לפרסם את הנס שלכן ❤️

בכל מקרה, אין לכן מה להפסיד..

תודה רבה על התזכורת החשובהנגמרו לי השמות

וכמה מרגש לשמוע את פרסום הנס שלך ❤️

ב"ה שתזכי לעוד ועוד ניסים ונפלאות וישועות גדולות במתיקות שלמה 🙏

תודה על התזכורתדיאט ספרייט

אני אעשה גם בע"ה.

שתראי עוד ניסים 

תודה רבה שכתבת!בארץ אהבתי
כתבת מחזק, וממש משמח לשמוע איך הקב"ה היה איתכם, והרגשת את העזרה שלו בתוך ההתמודדות שלכם...


תוהה האם זה נכון לשתף את הילדים בזה. מתלבטת אם זה לא יגרום ליותר מידי אכזבה אם הדברים לא יתגשמו כמו שהם מבקשים.

לדעתי זה פחות שיך לילדיםנפש חיה.

ילדים מתקשים לפעמים להבין מציאות מורכבת

והםתק/סגולה/אמונה , בטח כשנניח לא הכל מתקיים

יכול להיות קשה להכלה.


זאת רק דעתי ואין לה שום ביסוס

צריך לזכור באמת שזה רק סגולה ותפילהאולי בקרוב

תמיד בתקופה הזאת הרשתות למינהם מלאות בבנות (בעיקר) שמספרות את איך שהבקשות שלהם התמלאו, והרבה פעמים זה קשור להריון ולידה.. בתור מטופלת פוריות, אני יכולה להגיד שהקבוצות של מטופלות בתקופה הזאת מלאות גם בסיפורים על בנות ששמו פתק אבל לא התגשם להם.. ואת כל ההאכזבה שלהם, והכאב לראות בלי סוף סיפורים על כאלו שכן התגשמו להם התפילות.. אז לשים לב כשמפרסמים שיש כאלה שזה רגיש להם, וכל שזה רק סגולה ולא מבטיח כלום.. גם לפעמים זה נותן הרגשה שכל מה שצריך זה לעשות את בסגולה הזאת וזהו, הכל מתגשם (ואז מחשבות שהיו לי בכל מקרה, מה, אולי בגלל שלא עשיתי את הסגולה אני לא נכנסת להריון?) אז גם כשמפרסמים חשוב לשים לב שזה לא פיתרון קסם או הבטחה להצלחה..

וכל מי שעושה את הסגולה, לחשוב על זה גם..

הסגולה האמיתית של "זאת חנוכה" היא תפילהאמהלהאחרונה
עבר עריכה על ידי אמהלה בתאריך א' בטבת תשפ"ו 2:04

עבר עריכה על ידי אמהלה בתאריך א' בטבת תשפ"ו 2:04

זהו יום מיוחד שמסוגל לתפילות וישועות גדולות.

כל אחד בדרכו שלו

קראתי מר' אלימלך בידרמן. כתוב בתהילים: (צ"ב, ז')

"איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת"

אומר ר' אלימלך שאדם שלא מבין את "זאת-חנוכה" הוא כסיל ובער....

והאריך על כך עוד הרבה

וסיים במילים "בזאת אני בוטח".

אינני יודעת את מקור הסגולה להטמין פתק בחנוכיה

גם אני מצאתי פתק שלא זכרתי שהטמנתי מלפני שנתיים

וב"ה אכן תפילתי התגשמה.

אבל צריך לזכור שהסגולות נועדו בשביל לעורר את הלבבות לתפילה

ולנצל את היום המיוחד זאת חנוכה לתפילה ולתחנונים במיוחד ל"בניי ומזוניי"

בשורות טובות

שיתקבלו כל התפילות לטובה

 

 

דלקת עיניםנועה לה
תינוק כמעט בן שנה עם היה לפני שבוע עם הפרשות בעינים הרופא אמר דלקת והתחלנו לתת טיפות כבר עברו ההפרשות ועכשיו שוב פעם ויותר הרבה.. איך אפשר לסיום עם זה? טיפים התקבלו בברכה!!
לנו היתה פעם דלקת שלא עברה עם טיפותהשם שלי

והרופאה נתנה טיפות מסוג אחר.

אולי גם אצלכם יעזרו טיפות אחרות.


ואם הוא מצונן, יכול להיות שזה חלק מהצינון, ולא דלקת.

גם אצלנו קרהאחת כמוני
אצלנו הרופאה היתה אומרתעדינה אבל בשטח

שדלקת עיניים עוברת לבד, באמת ראיתי את זה על הילדים שלי,  לי, שאני לא ילדה היתה דלקת עיניים שפשוט סבלתי ממנה, הביאו לי משחה בסוף

אם את רואה שמחמיר או לא עובר, תחזרי אל הרופא, אולי ייתן לך סינטומצין, זה עוזר ממש

חלב אם אם את מניקהרק טוב!
להשפריץ על העיניים. 
תחזרי לרופאהשקט הזה
אצל במקרה של הפרשות שחזרו חזרתי לרופא והוא נתן לי סינטומצין ועוד משהו לשים במקביל ואז באמת עבר.


וגפ הוא המליץ לכבס את המצעים והמשחקים אבל לא עשיתי את זה😅

בבית חולים לא נותנים כלום לדלקת עיניים כזומולהבולהאחרונה
צריכה את עזרתכן הדחופהההאנייי חדשה

אז לצערי אני צריכה לעבור גרידה מחר בבוקר, עובר שלא התפתח

שבוע 10

ופתאום עכשיו התחיל דימום חלש האם זה אומר שלא לגשת לעשות גרירה מחר?

זה יקרה טבעי?

אני ממש חוששת שיקרה טבעי מניסיון קודם שלי שהיה כואב ממש ואני רוצה להמינע מזה.

מה מצפה לי הלילה?

אני רק רוצה לדעת האם להתנהג כפי שביקשו ממני ועגיין לגשת לגרידה מחר או שכבר לא רלוונטי

פליז עזרה ממי שמבינה בזה


תודההה

היי חיבוק קודם כלפרח חדש

מה בעצם את מתלבטת

אם ללכת עכשיו למיון?


אני חושבת שבאמת אין כ"כ מה לעשות עכשיו חוץ מלחכות למחר בבוקר ולקוות שלא יצא לבד

ולעבור את הגרידה כמתוכנן.


אולי אם תקפידי ממש לשכב כל הזמן עד הגרידה זה יעכב  במידה מסויימת.


חיבוק גדול ושיעבור בקלות.

השאלה שלי בעצםאנייי חדשה

היא האם זה שהופיע דימום אוטומטית פוסל את הגרידה?

זאת אומרת אם מחר כשאגיע ואגיד שהתחיל דימום יסרבו לבצע גרידה?

אני לא חושבת שזה פוסלפרח חדש
תגידי שממש חשוב לך לעבור את הגרידה ולא לתת לצאת לבד
לא פוסל, פשוט כשתגיעי יבדקו אם יש שאריתחצי שני

כדי לא לעשות סתם גרידה אם כל התוכן יצא.

הרבה נשים מגיעות מדממות לגרידה

לא יסרבונירה22
אולי ישאלו אם את מעדיפה לחכות או לא
תודה לכולן❤️אנייי חדשהאחרונה
אשמח לרענון- מה נותנים לאכול בבוקר- גיל 5אובדת חצות

אחד לא אוהב בננה, אחד כן

הם התרגלו לעוגיות של חיות על הבוקר או ביסקוויט או עוגה משבת.

יש עוד רעיונות יותר בריאים וגם משביעים וגם שילדים אוהבים???


תודה!

דגני בוקר, כריך, אקטימלכורסא ירוקה
לא עשיתי אבל מתכננת - מאפינס בריאיםירושלמית במקוראחרונה
אני יודעת שאני צריכה להגיד אלף פעם תודהאנונימית בהו"ל

ואני אומרת!

תודה לך ה' כי שום דבר לא מובן מאליו!!!!!


ועדיין מרגישה קנאה כלפיי נשים שעוברות את ההריון בנחתתת, בשקט, בלי לרוץ לבדיקות, יכולות לעשות פדיקור מניקור, טיפול פנים, לקנות דברים לעצמם בנחת ולא כמוני רק בפחדים של איך תהיה הלידה ואם הוא יתהפך או לא.


מקנאה בכאלה שיכולות לבחור בית רפואה לפי האוכל או לפי חדר פרטי או לא ואני מתחננת שיקבלו אותי אחרי קיסרי ויתנו לי צאנס


והכל עובר בלחץ של מילואים ולבד וריצות

גם אני רוצה נחת


תודה ה' על הכל

אני ממש מבינה אותך!! וברור שזה לא סותר את ההודיה!חוזרת בקרוב

ב‘ה בנושא הזה אני מושא קנאתך אבל ההריונות שלי קשים בטירוף! ואני הרבה מוצאת את עצמי מקנאה באילו שרצות ויפות ואוהבות להיות בהריון...

ועדיין מודה על רגע על ההיריון ומאוהבת בתוצאות שלו...!!

אם הבנתי אותך נכון, ההריון בסדר והפחד רק מהניתוח?עדינה אבל בשטח
אז אפשר להרגיע אותך שזה לא סוף העולם? זה עדיין הריון שקט ורגוע, שלא תדעי איזה דברים נשים עוברות בהריון, לא נעים ניתוח, אבל לא נורא, תנסי להנות מהדרך.. העיקר ידיים מלאות, בריא ושלם ❤️ חיבוק על הקושי,  הרגשות ועל המילואים !
רוצה להציעסתם שם 1

שמכירה נשים שילדו גם ככה

אשמח לעזור בזה אם תרצי כתבי לי בפרטי

מזדהה איתך ברוב הדברים ♥️מולהבולהאחרונה
מייבש כביסה באושר עדהשם שלי

החלטנו לקנות מייבש כביסה, וראיתי פה הרבה המלצות לקנות באושר עד.

לפני שאני נוסעת במיוחד בשביל לקנות,

רציתי לדעת אם זה משהו שיש בכל הסניפים או רק בחלק?

איפה אפשר לקנות בירושלים?


ויש להם כמה דגמים, או רק משהו אחד?

אני רוצה מייבש עם צינור. (יש לנו פתח יעודי לצינור).


ובכללי לגבי מייבש, חוץ החיבור לחשמל הוצאה של הצינור, יש משהו שצריך להתקין, או שפשוט מפעילים?

ועד כמה זה כבד בשביל לקנות לבד, להעמיס על האוטו, להעלות הביתה (אולי בלי מעלית), ולהרים על המכונת כביסה?

ממה שידוע לי אין בכל הסניפים אז תבדקי איפה כן יש.נפש חיה.
איך אפשר לבדוק?השם שלי
אולי להתקשר לסניף שאת רוצה ולשאולנפש חיה.
כנראה זה מה שאני אעשההשם שלי
אם אף אחד לא ידע להגיד לי על סניפים שיש בהם.
לא צריך אקסטרה התקנהאפרסקה
ואנחנו קנינו לבד מהאושר עד, קצת כבד אבל לגמרי אפשר לסחוב ולהרים
אני קניתי אותו לפני שנתיים נראלי או שנההמקורית

לא זוכרת

הוא מעולה אבל

וזול

ולא כבד

אבל צריך להוביל אותו איכשהו לבית כי זה מוצר גדול

פשוט מפעילים

אנחנו עשינו את זה ממש לפני כמה שבועותעדינה אבל בשטח
לא קשה , בעלי סינג'ר את אחד העובדים הבני דודים שם לעזור לו לשים בבגז', קנינו מייבש ב380 שח, לא גדול, היו שם עם יותר קילו, הוא בעברית, חברה לא מוכרת בכלל, מרוב שהיא לא מוכרת אני לא זוכרת את שמה, וואלה עושה את העבודה , מייבש יופי, יש לו צינור עבה כזה, לא מאוד ארוך, אז היינו צריכים לשנות קצת מיקומים כדי שיגיע לחלון, עזרתי לבעלי להרים על המכונה, היה סביר, לא היה כלום להתקין, פשוט להפעיל , רק לדאוג שהצינור יהיה בחלון, ושהתקע יהיה בשקע, לא יודעת לגבי סניפים, קנינו בפתח תקווה
אנחנו קנינו שבוע שעברM-P-4

בכפר סבא.

עם צינור.

2 עובדים ערבים העלו את המכונה על העגלה שלנו, בעלי הרים אותה לבד מהעגלה לאוטו ומהאוטו לבית, על המכונת כביסה. (אם לבעלך יש כוח, לא אמור להיות בעיה)


לא צריך להתקין כלום, פשוט לחבר לחשמל וזהו.


מה שכן, אני ממש נבהלתי לגלות שהדירוג האנרגטי שלו זה g😱

זה אומר שהוא שותה חשמל בטירוף (לשם השוואה, רוב מוצרי החשמל הם בדירוג Aאו B) ומייבשים שהם ידועים כזוללי חשמל ראינו בחנויות חשמל אחרות בדירוג c.


המייבש של אושר עד היה זול ביותר מ1,000 ממייבשים אחרים שבדקנו, אבל לא יודעת להגיד לך כמה כסף נפסיד על זה שהדירוג שלו מאוד גבוה. לא מבינה בזה, אבל אם עדיין לא קניתם לפי דעתי שווה לבדוק את זה. אני מרגישה כרגע קצת מחסום בלהפעיל אותו חופשי וזה מבאס אותי.

זה לא נכון שרוב מוצרי החשמל בדרוג a או bהמקורית

אצלנו למשל המיני מרכזי בדרוג נמוך לא זטכרת כמה ועדיין קנינו אותו..

זה יכול להיות שיקול אבל מנסיוני לפחות - היה לי מייבש בדרוג a וגם עכשיו יש לי מייבש (את זה של אושר עד) ולא רואה הבדל משמעותי בחשבון שגמככה גבוה אצלי

צריך לשים לב אם זה דירוג חדש או ישןשירה28
כי הבנתי ששינו את A לC היום
אני גם קניתי שם והוא אחלה.אונמראחרונה

אולי יעניין אותך