הועילה.

כן, יש פוטנציאל גדול בדת להפוך את העולם לטוב יותר. אבל היסטורית זה לא קרה. גם לא יהדות.

אני חושב שבני אדם הפכו את הדת למטרה בפני עצמה ולא אמצעי בלבד. אם בני אדם היו משתמשים בדת כאמצעי ולא כמטרה, אז הדת והעולם יכלו לממש את הפוטנציאל שלהם.

הדתות המונותאיסטיות שמות דגש על "עבודת אלהים" (בצורה כזאת או אחרת). תרשים הזרימה הוא מהאדם כלפי שמיא. זה העיקר. לעבוד את האלהים. לסגוד לו. לרצות אותו. לבקש ממנו שפע ורחמים. בעיני תרשים הזרימה צריך להיות קודם כל מהאדם אל האדם ורק אז מהאדם לאלהים.

לא רוצה לכמת לכאן או לכאן. אבל בעיקרון הם הביאו קשר עמוק לאלוהים ורוחניות, הרבה חוקים טובים, ומדות טובות, וגמילות חסד בין בני-אדם.

ברור שהיהדות עולה על כולם, כי היא הדת הטהורה והאמתית.

הקשר לאלוהים זה קודם כל, כי הוא יוצר ומקור העולם וזאת המטרה היחידה לעבוד אותו, כל השאר משתלשל מזה, בלי אלוהים והנשמה ממעל, אין לאדם ערך.

דווקא ההומיניזם של ימינו, עם כל האגואיסטיות והיהירות שיש בו, צועד לפוסט הומניזם, כמו שיובל נח הררי מפרט בענין.

כי ככל שיש יותר בני אדם בעולם, ככה כולם חושבים שהקשר שלהם לאלהים הוא והוא בלבד החשוב וכל עוד אתה לא מתקשר לאלהים כפי שאני מבין אז זה מצדיק את ההריגה שלי כלפיך. היסטורית זה מה שקרה וקורה היום.

אחד הלקחים של הנצרות מאחרי ימי הביניים היא שאי אפשר לנצח בדת בכוח הזרוע, לכן הנצרות נכון להיום עשתה סיבוב פרסה בהקשר הזה והיא יותר משקיעה משאבים במיסיון מאשר כוח הזרוע. זה לפחות אפשר לומר לזכותם. לא שמיסיון זה כל כך טוב כן? אבל לפחות חוסך שפיכות דמים.

הדת אמנם מביאה חוקים של גמילות חסדים ומידות טובות והכל אבל היסטורית מוכח שבני אדם לא מיישמים את החוקים האלה. על כל חוק של גמילות חסדים יש 101 פרשנויות מתי לעשות ואיך לעשות ולמי ראוי לעשות ולמי לא. כל פרשן מוצא את ההצדקה שלו ללמה מותר להלבין פנים, או למה אסור לתת לזה ולזה צדקה ואפילו בחיי היום יום של האנשים.

תלך לסליחות בכותל. מבקשים סליחה מאלהים שפגעו בבן אדם עצמו. במקום שהתפילה תהיה כלפי האדם שחטאנו לו. זה אירוניה במיטבה.

גם הנצרות. דת "החמלה" ו "האהבה" לא יישמה בימי הביניים את החוקים של עצמה. נהרגו יותר נוצרים על ידי נוצרים אחרים מאשר כל מלחמת דת אי פעם. וכנל האיסלם של היום.

אבל יש כמה נקודות שראיתי ברפרוף שארצה להגיב עליהם.

קודם כל על הנצרות לא חושבת שיש מה להתייחס לזה. זה שקר אין מה לנסות לייפות.

"תלך לסליחות בכותל. מבקשים סליחה מאלהים שפגעו בבן אדם עצמו. במקום שהתפילה תהיה כלפי האדם שחטאנו לו. זה אירוניה במיטבה."- העדת על עצמך שאתה היית אדם דתי . אם כן, אתה אמור לדעת שעבירות של בן אדם לחבירו אין יום כיפור מכפר ובכללי פותרים את זה עם האדם עצמו אז בבקשה לא להמציא דברים בגלל שזה קל יותר.

כתבת כמה דברים ונראהלי קצת מיותר להגיב על כל טעות כי הבעיה העיקרית היא שאתה לא הבנת מה אנחנו עושים פה. לא באנו לשחק ולא באנו רק לנסות לחיות בהרמוניה 70-80 שנה ולמות או לא יודעת מה. ה' ברא את העולם לתכלית מסויימת ואנחנו פה בשביל מטרה עליונה והיא עבודת ה כל ההתנהלות שלנו פה צריכה להיות בהתאם לרצון האלוקי שאליו אנחנו כפופים.

עכשיו, התורה הנה תורת חיים זאת תורה שמבינה את המורכבויות בחיים ולא רק זה אלא שנותנת לנו אפשרות בחירה "וראה נתתי לפניך..." זה שאנשים בוחרים ברע ונגד התורה לא מעיד משהו על התורה. ממש לא.

זה כמו שתגיד אההה חוקים זה סתם אנשים כל הזמן עוברים על חוקי תנועה, חוקי עבודה, חוקים פליליים וכו וכו. יש המון אנשים בכלא והרבה שנפגעו מהחוקים .  זה רע והורס וחוץ מזה שיש הרבה חוקים שהם לא מוסריים וכל פעם גם משנים חוקים לפי רצונם ובסך הכל גם מדובר בבני אדם כמוני. החוקים האלה סתם. זה שטותי. תשמעו יש לי פתרון גאוני בשבילכם בואו נפסיק להתייחס לחוקים האלו נקשיב למוסר הפנימי שלנו בלי שיגידו לנו מה לעשות החוקים עד עכשיו גם ככה לא עזרו ממש אז יאללה מי צריך אותם.

ככה אתה נשמע ויותר גרוע מהצד.

יום כיפור אינו מכפר על בין אדם לחברו זאת סיסמא ריקה מתוכן. אף אחד לא מיישם את זה באמת. זאת סיסמא רומנטית בערך כמו "רק באהבת חינם ננצח". אין אהבת חינם. אף פעם לא הייתה אהבת חינם. נסי לאהוב את גלעד קריב. או את ענת הופמן. או שתעשי סיבוב פה בפורום אקטואליה. תראי כמה אהבת חינם נשפכת שם. כמו שלא באמת אנשים עכשיו מבקשים סליחה בעשרת ימי תשובה. דקה אחרי יום כיפור כולם חוזרים לסורם. לשנוא, להחרים, להלחם. הכל אותו דבר. העיקר להתפלל *לאלהים* שיסלח לי שפגעתי בראובן במקום לארגן תפילה המונית עם נוסח שמייחד את התפילה לראובן שמעון ולוי. תארי לך את מבקשת סליחה מאבא שלך בגלל שעיצבנת את אח שלך. "אבא, תסלח לי שהרבצתי לאחי בסדר?"

וזאת בדיוק הנקודה שלי לגבי "הלחיות בהרמוניה". הנה, דוגמא מצויינת. את לא פה בשביל לחיות בהרמוניה ותראי איך העולם נראה. כמו הפרצוף שלי בערך. אם הגישה הייתה שכן צריך לחיות בהרמוניה והדת הייתה חלק מהגישה הזאת, העולם היה הרבה יותר נורמלי לחיות בו. לקחו את הדת והפכו אותה למשהו שהיא לא הייתה אמורה להיות מלכתחילה.

גם לגבי חוקים אזרחיים. תתפלאי, חוקים אזרחיים משתנים בהתאם לזמן. פעם לנשים בשווייץ לא הייתה זכות בחירה. עד 1975. כן כן, שווייץ "הנאורה" והנייטרלית. בישראל פעם היה חוק שאסור לבעול אישה שלא בהסכמה על ידי מי שהוא לא בעלה. פעם החוק בישראל היה שחברות צריכות לשלם 26% מיסים. היום זה 23%. חוקים משתנים עם הזמן מתוך סיבה, לא מתוך גחמה. בוודאי שצריך חוקים. בלי חוקים יש אנרכיה. אבל החוקים צריכים להתאים לזמן (ולא, לא כמו הרפורמים. לא כל הצגת תפיסה של התאמת חוקים לזמן זה רפורמים. יש מספיק דוגמאות גם של לא רפורמים).

שוב. זה שאנשים בוחרים לא להקשיב לתורה זה בעיה שלהם מה הקשר שאתה מקשר את זה לתורה. התורה היא אור ואם בן אדם בוחר כן,*בוחר* לא לשמוע לה זה שלו נטו . יש תקופות שעמ"י היה במצב רוחני יותר טוב ויש תקופות כמו עכשיו שזה לא מושלם. זה לא קשור לטיב התורה או לרלוונטיות שלה כי עובדה שמי שנאמן לתורה החיים שלו אחרים,מאושרים, האמות מוסר שלו גם אחרות. זה עובדה.   והתורה גם מודיעה שיש בחירה ואנשים מנצלים את הבחירה לפעמים לרעה. ויש יצר רע בעולם ולכן אני לא מבינה מה הפלא שלך. אנחנו יכולים לעבור על דברים שאנחנו יודעים דהם לא טובים כי קשה לנו לא כי אנחנו לא מאמינים בזה.

לכן גם אמרתי לך שבאנו לעבוד!! לא לשבת על מי מנוחות. ויש הרבה כאלה שמצליחים בזה כל אחד עם העבודה וההתקדמות שלו.

הדרך חשיבה שלך קצת מעוותת גם עם חוקי המדינה יש הרבה (וזה כולנו) שעוברים עליהם ומה זה אומר עם חוקים? שאין צורך בהם? שהם פוגעים בנו כי אנשים מחליטים לא להקשיב להם?

מה הקשר?

לגבי ההרמוניה ברגע שהולכים לפי התורה אז כן נוצרת הרמוניה והתורה בעד שלום ואנחנו מתפללים על זה אבל רק שהמטרה העליונה זה לא זה אלא זה אחד התוצאות המבורכות. ובכללי הרמוניה לא אמורה להיות  המטרה העליונה ואם כן איך תאכוף את זה? מה תעשה אם מישהו לא עומד בכללים? מה תפגע בו? מה תהרוס את ההרמוניה בשביל ליצור הרמוניה? קיצר זה טיפשי.

בנוסף לגבי החוקים שאפשר לשנות אותם וכולי.  כמה דברים

א.יש כאן בעיה שזה כל פעם תלוי ברמת מוסריות של אותה תקופה. אי אפשר לסמוך על מוסר אנושי. (ראה ערך תקופת השואה)

זה משהו משתנה ולאו דווקא לכיוון חיובי.

ב.כל בן אדם עם ערכים שונים בתכלית איך אפשר לתת חוקים שמצד אחד טובים לקבוצות מסויימות ומצד שני פוגעות בקבוצות מסויימות. בסוף בני אדם מחליטים אותם והם נובעים מתוך התפיסות הפרטיות שלהם. לדוגמא לגבי כל עניין  קידום הלהט"ב פעם זה לא מוסרי והיום זה נחשב שיא המוסריות בקבוצות מסויימות. הייתכן? מה השתנה? וזה גם לא תואם את כל האנשים. זה מתחבר ל'א'

לגבי התורה, שוב, מהחינה היסטורית, אם כבר מדברים על עובדות, היהדות *אף פעם* לא היטיבה עם בין אדם לחברו. יותר נכון להגיד *היהודים* גם "הנאמנים" שבהם אף פעם לא יישמו את מה שהתורה עצמה כותבת במקרים רבים במצוות שבין אדם לחברו. אף פעם. תמיד יהודים רבו והתפלגו. כולם דיברו בשם אלהים והמציאו ק"נ טעמים להצדקה של המעשים או הכשרה בדיעבד של מעשה לא ראוי לאחר מעשה. וכל זה לא ייחודי ליהדות. זה נכון גם לכל דת אחרת, נצרות ובטח שאיסלם.

כשאני אומר הרמוניה זה נשמע לך רומנטי כזה וניו אייג'י. אז לא. *את* השתמשת במונח הרמוניה כאילו אני איזה מחבק עצים שמאלני ביערות האמזונס(לא שיש עם אישיות כזאת בעיה) ואני פשוט עניתי על זה. מה שאני אומר זה דבר פשוט, אם בני אדם היו עושים מהדת כמטרה ולא כמצעי, העולם היה יותר טוב.

מה זה אומר? זה אומר למשל להבין שלכל דת יש פיסה מן "האמת" (למי שמאמין בבריאתנות). שכל דת יש לה נימה אחת קטנה ממטווה אחד גדול וזה בסדר להיות נוצרי/יהודי/מוסלמי/בודהיסטי/שינטואיסטי/הומו/לסבית אם אתה מפיץ טוב בין בני אדם בעולם.  אתה לא חייב לחלוק איתי את האמונה שלי. לפעמים אורח החיים שלך יכול להיות מנוגד אלי אם אתה הומו למשל אבל אני אקבל אותך כבנאדם באשר אתה. רק אל תנסה לשנות אותי (לא הדתי את ההומו ולא ההומו את הדתי).

ואין צורך לאכוף הרמוניה. הרמוניה לא אוכפים. הרמוניה נוצרת באופן טבעי. כמו דמוקרטיה וחירות. אמנם יש חוקים של חופש ביטוי וכאלה אבל הדמוקרטיה לא נאכפת, היא נשמרת. החירות נוצרה באופן טבעי. זאת דוגמא מצויינת לגישה שלוקחים מונח ועושים ממנו את המטרה ולא האמצעי. כאילו, עכשיו צריך הרמוניה אז נקים משטרת הרמוניה ונאכוף כי ככה די שרוט אמר (בהנחה והוא אלהים).

ואם הזכרת את הרמה המוסרית המשתנה מדור לדור, את צודקת. רק חבל שהרמה המוסרית העולמית עלתה דווקא כשהעולם עבר חילון מאסיבי ב 150 שנים האחרונות. רק מאז המהפכה התעשייתית החילונית העולם התקדם למוסריות גבוהה יותר כפי שהוא היום. לפי הדת מותר לשכב עם ילדה בת 3 או להכות אישה במקל לפי הרמבם. היום אין דברים כאלה. לא כי הדת החליטה שזה לא מוסרי, כי העולם התקדם לשם והאחיזה של המוסדות הדתיים כבר לא כמו מה שהיה פעם. צר לי, אבל הדוגמא שהבאת מחלישה דווקא את הצד שלך. נכון, הייתה שואה, אבל זה לא היה הלך הרוח העולמי. זה היה סטיה של אומה ספציפית בנקודת זמן ספציפית על רקע פוליטי ספציפי מדרך האנושיות ודרדור להיות חיית אדם. עובדה שהעולם המערבי היום לא מאפשר לזה לקרות.

מה שאמרתי על זה שאנשים דתיים יותר מאושרים זה מוכח. אני לא רוצה להתייחס עכשיו לדתות אחרות. זה לא הנקודה ועוד שהם ינקו הרבה מהיהדות אז לא מפליא אותי שהרי בכל שקר טוב יש צד אמת. הנקודה זה עניין הגבולות בעיקר.

גבולות זה דבר חיוני לאנושות כמו שילדים חייבים את זה,וכל העולם שלנו עם גבולות. נתינת גבולות המותאמת לטבע האנושי עוזרים למימוש הפוטנציאל האנושי ומיצוי כוחות החיים שלו בצורה המיטבית. ולכן ההלכה היא היא הנותנת אושר לאדם. דווקא הגבולות. לכן ההפקרות זה הפך החופש -זה הבית מאסר מטעם היצר הרע. האדם שלא מקבלת עול מצוות נאסר במאסר יצרו.

שוב, אתה משליך על התורה ללא הגיון. מה אשמה התורה בזה שאנשים לא מקיימים אותה. הפוך .המסקנה המתבקשת זה-תראו מה קורה כשלא מצייתים לתורה אם נקיים אותה יהיה לנו נהדר,בואו נשמור תורה ומצוות!

וגם אתה ממשיך להמציא (לא יודעת אם בכוונה או מחוסר ידע) כאשר אתה אומר שאף פעם עמ"י לא הקפידו על בן אדם לחברו.  זה *שקר!* היו תקופות שעם ישראל היו מאוחדים ולמדנו שבתקופות האלה גם כאשר הם לא הקפידו על בין אדם למקום ה' לא פגע בהם בגלל שהיו מאוחדים. וגם אומות העולם היו בשלום (עיין ערך דור הפלגה(שלא נענשו כ"כ בחומרה בגלל שהיו בעצה אחת וכו), תור הזהב)

דת אמצעי? רציני? איך? אולי בהנחה ולעולם הזה לא היה תכלית. אבל יש תכלית ב"ה וצריך להיות מכוונים אליה.

כמו שאמרתי לך דווקא התורה היא הכי הכי מבינה שיש. זאת תורת חיים. היא נותנת בחירה. כן גם בחירה ברע היא בחירה אפשרית.אז אין מה לחפש אחרי מושגים שנולדו לא מזמן כמו 'דמוקרטיה' 'נאורות' וכו' כדי להרגיש מעודכן.

ודווקא המצחיק הוא שאותם 'נאורים' לא מוכנים לקבל את ה'חשוכים' ופועלים לבטל אותם זה לא נקרא קבלה זה רמיסה בשביל ערכים/חוקים חדשים. לא זה לא התקדמות. ממש לא. ואכמל.

אני לא מסכימה שזה סטייה. אני מאמינה שברגע שאין כפיפה לתורה אנשים יכולים להיות חיות טרף יותר ממה שהם חושבים. והשואה היתה הצצה קטנה ללאן אפשר להגיע עם זה.

ודווקא הפוך. דווקא עם התפתחות ההשכלה וכו וכו ועליית ה'מוסריות'כביכול אז התחיל השואה. לא לפני. זה היסטוריה.

העולם המערבי היום לא מרשים אותי במיוחד. הפוך.ההתדרדרות המוסרית היום הגיעה לשפל המדרגה וזה שאתה לא רואה את זה רק מוכיח כמה נמוך הגענו שאנחנו כבר לא מרגישים את זה.

אני לא סומכת על מוסר אנושי וההיסטוריה מעידה. אני סומכת רק על המוסר האלוקי שמכיר אותנו והוא הוא הבורא.

זה הכי הנקודה. זה ליבת העניין. שאין שום יתרון לדת אחת כלפי האחרת. דתיים מאושרים יותר מלא דתיים זה נכון. גם נוצרים וגם בודהיסטים.

ובוודאי שצריך חוקים. יש חוקים. חוקים אזרחיים שמשתנים בהתאם לזמן. תארי לך שלא היו מחוקקים בשנת 2006! את החוק לאיסור סחר בבני אדם? תארי לך שלא היו מתקנים את נוסח החוק בחוק העונשין שקבע שבעילה שלא בהסכמה *על ידי מי שהוא לא בעלה* דינו מאסר? בוודאי שצריך חוקים. אבל החוקים הם דינמיים. משתנים מעת לעת. מתעדכנים. אם החוק בישראל לא היה מתעדכן היית צריכה לשלם קנס של 50 לירות אם היית נוסעת באופניים ברחובות. הרי זה מגוחך. לא כן חוקי התורה "שלא משתנים".

אני לא מאשים את התורה. שאנשים לא מקיימים אותה. אני מאשים את האנשים שמשתמשים בתורה כדת להצדקה של הרג ושנאת האחר. לא מדובר פה על קומץ אנשים שלא מקיימים את הדת. מדובר פה על שנאה שהיא בילט-אין בדת של כלל האנשים כפי שהיא נהוגה היום. אני מדבר על שנאת הומואים ורפורמים אצל היהודים והנוצרים והמוסלמים (אצל הנוצרים והמוסלמים לא הרפורמים). זאת שנאה פר אקסלנס בשם הדת. את זה מאשים. ולא יעזורו מכבסות מילים כמו "לא שונאים אותם. שונאים את המעשים שלהם". זאת שנאה עם מכבסת מילים. וזה נחלתם של כלל הציבור הדתי.

אני לא ממציא שום דבר. נחרבו לך שתי בתים בגלל שנאה על מה את מדברת. ועוד לפני זה הייתה מלחמת שבטים אחד בשני. שלא לדבר על מלחמות המלכים. אף פעם לא היינו מאוחדים. אף פעם. זה לא היה קיים.

ואת לא מסכימה שזאת סטיה, נהדר. אבל היסטורית גם אנשי תורה היו חיות טרף. ודווקא בתקופת השואה (והאמת שבערך דור לפני) התחילה צמיחת המוסריות המערבית של היום. השואה זה דוגמא לאן בני אדם יכולים להגיע עם או בלי תורה. בתורה יש מצע מאוד מבוסס ללהגיע להיות חיות טרף כמו מצוות עיר הנידחת למשל. המזל שלנו שהיהדות מעולם לא הייתה אימפריה ועם כוח. לו היהדות הייתה מתפשטת במקום הנצרות למשל, המצב ביהדות מבחינת חיות טרף היה זהה. נשארנו קטנים ומקומיים ולא אימפרייה וקולוניאליסטים. תמיד היינו פרובינציאה של שלטון זר מעל השלטון המקומי שלנו. זאת הסיבה היחידה שהיהדות לא טבחה טבח המוני בבני אדם כמו הנצרות והאיסלם.

המוסריות של היום היא בהרבההההה יותר גבוהה ממה שנדמה לך. היום אסור פדופיליה. אסור סחר בבני אדם. אסורה עבדות. אסורה כריתת ידיים לגנבים כמו שהיה נהוג פעם. אסור לאנוס. לא מתייחסים בחוק אל נשים כשפוגעים בהן בהיבט הממוני. אלא בהיבט הפלילי כמו כולם. ואם בעיניך המוסר המערבי הוא התדרדר זה מראה עד כמה זה טוב שהעולם הדתי כבר לא שולט בכיפה כי אחרת נהרות דם ניו ממשיכים להשפך בשם הדת והאל כל אחד כפי דרכו.

אני לא אומר שלא טוב שתהיה דת בכלל. להפך. לדת אכן הייתה השפעה מכריע על הנושא של מוסר. אבל המטרה המקורית של דת לא הייתה להפוך אותה כקרדום לחפור בו. כמו שכתבתי לפותח השרשור, ברגע שהפכו את עבודת האל לעיקר ואת היחס לבני אדם כטפל, הדת החטיאה את המטרה ונעשתה ללא מוסרית בעיני. לא רק היהדות. כל הדתות.

שימי לב שאני לא מדבר על התורה באופן ספציפי. אני מדבר על הדתות בכללותן.

יש כאן הרבה נקודות שאני לא מסכימה איתן. לא אוכל להתייחס לכל ובמיוחד שהחוסר הסכמה שלנו הוא בכלל באופן הסתכלות על הדברים. אז קצת מיותר.

אני אתחיל מהסכמה בזה שזה לא טוב שמשתמשים בדת בצורה מעוותת כדי להתיר התנהגויות אסורות.

לגבי להטב הם פוגעים בקיום העולם זה מעבר לדת. אפילו ברוסיה הסובייטית שדת זה מילה אסורה אצלם תראה סלידה מהלהטב זה לא קשור לדת רק. אתה אוהב אנשים רוצחים?גנבים? שקרנים? אלימים?מחבלים? וכו?

יופי גם אני לא אוהבת אנשים שפוגעים בה' ובעמ"י 'משנאי ה' אשנא' זה המוסר שלי וזה שלך.תכבד אכבד. אדון נאור שמוכן לקבל את הלהטבים אבל לא את התורה. שמענו איזה מוסריות.

אתה ממציא כי אמרת במפורש ש*אף פעם* לא היו בשלום.וזה שקר. אומנם זה לא היה תמיד ואולי לרוב לא היה ככה אבל מתי שכן היה צריך לומר שהיה.

חיות טרף? קודם כל יש דינים לכל דבר. לא פועלים על פי שיקול דעתנו האישית. דבר שני הבעיה פה שאתה לא רואה את ה'. לא מוסרי בעיניך להרוג אותם אבל להיות כפויי טובה לה' ולהשתמש עם כל מה שנתן להם ה' ולהשתמש בו כנגדו זה מוסרי בעיניך?

בתקופות הטובות של עם ישראל שהיו בתפארתם היה נהדר פה. גם לשכנים.

שוב. אני ממש לא מאמינה במוסר אנושי. ויצר לב האדם רע וכו

"רגע שהפכו את עבודת האל לעיקר ואת היחס לבני אדם כטפל, הדת החטיאה את המטרה ונעשתה ללא מוסרית בעיני. "  הכל הוא חלק מהתורה. בן אדם שמקפיד על בן אדם למקום ללא בן אדם לחברו לא עובד ה בשלמות. זה חלק בעבודת ה'. ולדוגמא בן אדם  שלא מכבד את הוריו זה נחשב לו שלא מכבד את ה' הא בהא תליא. אי אפשר להפריד בין מצווה חמצווה הכל חשוב וחלק מעבודת ה'.

וחוץ מזה הלוו מתן תורה זוכר? ה' נתן לנו את התורה בשביל שנעבוד אותו. כן אותו. זה לא משהו שהומצא עכשיו. ושוב אין סתירה עבודת ה' כוללת את כל המצוות.

לא אכפת לי מדתות בכלליותן.

ונראה לי אסיים את הדיון פה ב"נ.

לגבי הלהטב, זאת דוגמא מצויינת לבדיוק מה שאני אומר. את ממציאה (לא את ספציפית, ברעיון) צידוקים בדיוק למה שאמרתי. מדברת (שוב, לא את ספציפית) גבוהה גבוהה על אהבת חינם ולא תשנא את אחיך וכו' אבל חוץ מהומואים. וחוץ מרפורמים. וחוץ משמאלנים. וחוץ מרבנים שלא חושבים כמוני. וחוץ מציונים. וחוץ מחסידים. וחוץ וחוץ וחוץ וחוץ. יעני תאהבי רק את מי שחושב, מתלבש, מתנהג ונראה כמוני בדיוק. זאת הצביעות של הדת שאני מדבר עליה. את תמיד תוכלי למצוא באמצעות שקלא וטריא וסיבובים אינטלקטואלים לשנוא כל אחד וזה בדיוק מה שהדת היום עושה. זאת צביעות במיטבה. לכן אני גם אומר שזה לא קומץ אנשים שלא מקיימים את התורה, זה ממש חלק מובנה באמונה הדתית של כל אחד היום. עצם הטיעון שלך "לא אוהבת אנשים שפוגעים בה'" זה בדיוק מה שמביא לעולם ישי שליסלים, עמיר יגאלים, ועמי פופרים וכד'. זה סעיף סל שאפשר להכניס לתוכו את כל מי שתרצי. ואפילו אם תאמרי שלא לוקחים את החוק לידיים והם פעלו עצמאית זה לא משנה את העובדה שהקונצנזוס בדת זה לשנוא את הלהטבים ואת הרפורמים ואת הרבנים שחושבים אחרת ואת השד יודע מי וכאן הדת חוטאת למטרה. המטרה מקדשת את האמצעים.

תשתדלי בבקשה לא לרדת לפסים אישיים עם אמירות כמו "אדון נאור שמוכן לקבל להטבים אבל לא את התורה" גם כי זה לא נכון וגם כי זה לא מנומס.

כשאני מעביר את הביקורת שלי על הדת, זה לא חד כיווני. כשאני מדבר עם חילוניים תל אביבים אני מעביר עליהם ביקורת נוקבת לא פחות. אני לגמרי מודע לצביעות שקיימת גם בצד השני. אני בניגוד לדתיים מחד וחילונים אנטי דתיים מאידך מקבל גם את האמונה של הדתיים וגם את האמונה של הלא הדתיים אבל מעביר ביקורת על הדרך שבא כולם מתנהגים.

אני לא מאמין בהשם. ולכן אני לא כפוי טובה כלפי משהו שאני לא מאמין בו. וכמוני גם השאר שלא מאמינים. שוב, זאת אותה השיטה להצדיק שנאה בשם הדת. תאמיני לי, אם הדת הייתה השולטת כמו פעם היו ממציאים לך תירוצים להתנהג כמו באפגניסטן ואירן וזה היה מקובל על מי שהוא מאמין.

לסיכום, כל הדתות הן אותו שטאנץ ולכן מה שקרה לנצרות וקורה לאיסלם יכול לקרות גם ליהדות אם רק יתנו לפן הדתי עוד ועוד כוח. במקום שהדתות יוסיפו אור וטוב לעולם הן משיגות את התוצאה ההפוכה לגמרי בגלל שהעיקר הוא אלהים והטפל הם בני האדם.

"אני לא מאמין בהשם"

הנקודות פתיחה שלנו שונות ולכן לדעתי לא נוכל להגיע להסכמה.(יש לי מה לומר על עצם האמירה הזאת אבל שויין..)

רק אומר שאתה כותב הרבה פעמים לא מדוייק בידיעה שזה לא מדוייק וזה בעיה בכללי וגם כי זה מוריד את איכות הדיון.

לגבי אהבת/שנאת חוטאים שוב זה בהכרח קשור לאמונה בה' ואמיתות התורה. אין מה לעשות. ברגע שאתה מתכחש למציאות ה' בעולם דברים נראים מעוותים אבל, זה הכי מוסרי שיש. הכי.

אני שמחה שאתה חושב שזה מעליב.(אשתדל)

לגבי הסיכום-כמו שאמרתי לפני בתקופות שעמ"י היו עם כוח וכולי המצב היה נהדר והיו אור לגויים וכו'. אני חושבת שאולי קיבלת תמונה חלקית שלא משקפת את היהדות כראוי.

אמרת שאתה ביקורתי לשני הצדדים ואני מאמינה לך.שלא תטעה גם אני ככה. ואני חיה בדרך הזאת מתוך בחירה בזה בכל יום מחדש. כן בחירה.מבחינתי אם לא הייתי בטוחה שהדרך הזאת היא הנכונה והאמת מזמן הייתי משנה מסלול וב"ה שלא צריכה.

לדעתי כדאי להפריד בין דתיים לתורה עם כמה שזה קשה.

לסיום,יש לי אליך שאלה אישית שאתה לא חייב לענות עליה..

בתור אחד שהצהיר שלא מאמין בה' יתברך... תמיד עולה לי השאלה מה מחזיק אנשים כאלה בחיים עם כל הקשיים של החיים שכל יום יש ניסיונות וכו' מה מחזיק אותך בעולם כזה מורכב ומאתגר?כאילו בשביל מה אתה סובל? למה אתה מחכה/מצפה/מקווה/? מה המטרה? מה יחכה לך בסוף המירוץ הזה? מה מחזיק אותך בעיתות משבר?

אני לא כותב שום דבר לא מדוייק. אף פעם. למעשה, רוב מה שאני כותב אני כותב מתוך ספרים שקראתי ולמדתי וחקרתי ודרשתי היטב. אין שום דבר לא מדוייק בהשתלשלות העניינים ההיסטורית שדנתי איתך. אפילו אם תקחי את גדעון השופט בספר שופטים שכתוב "ותשקוט הארץ 40 שנה" או אהוד בן גרא ששקטה הארץ 80 שנה זה לא בדיוק 40 לפי המפרשים (למשל ב"סדר עולם" ולא בדיוק 80 וצריך לכלול בתוך שנות השקט גם את שנות השעבוד ועוד כהנה וכהנה ומה גם שמדובר על שקט של מלחמה ולא שקט חברתי של "אור לגויים". אף פעם לא היינו אור לגויים. למעשה, הגויים היו אור לנו אם כבר. קחי למשל את החודשים "העבריים" שלנו. ידעת ש"תמוז" זה אל מסופוטמי? ו"אלול" זה "קציר" בשפה האכדית ששלטה בכנען? החודשים העבריים שלנו הם למעשה החודשים שבלוח שנה הבבלי הקדום. גולי בבל הטמיעו את זה אלינו ולא להפך. אז לא, אני לא ממציא ולא כותב לא מדוייק. לא היה באמת תקופה נהדרת בארץ הזאת אף פעם. תמיד התחוללו תמורות, מלחמות, כיבושים, פילגש בגבעה, ועוד מרעין בישין.

יודעת מה? אני אלך איתך. נניח והייתה פה תקופה טובה עשרים שנה מכל הבחינות. נניח. 20 שנה זה כלום. תעשי במחשבון 20 חלקי 5,000 שנות קיום ישראלי את תקבלי מספר שלא תוכלי לבטא אפילו.

אי אפשר להפריד בין דתיים לתורה או לכל דת אחרת מהסיבה שהדתיים ניכסו לעצמם את הטקסט. ואני לא מדבר על מקרי קיצון. אני מדבר למשל עליך. מה שאת בעצמך כותבת על האמונה בהשם ורצון השם וזה התכלית וזה הכי מוסרי ואני שונאת את מי ששונא את השם וכו' וכו' וכו' מראה לך עד כמה מושרשת השנאה לאחר גם בקרב אנשים רגילים לחלוטין. יותר מזה, כשבא מישהו וכבר כן רוצה להפריד בין הדתיים לתורה ולנסות להבין אחרת ישר קופצים עליו "רק גדולי ישראל יכולים. רק גגולי ישראל קובעים. מי אתה בכלל? מה אתה בכלל? " וכאלה.

השאלות שלך בסיכום הן נושא אחר כבר. אם תרצי תפתחי שרשור נפרד ונקיים דיון גם על זה.

נשמע מעניין מה שהולך כאן..

שבני האדם הפכו את הדת למטרה בפני עצמה ולא אמצעי בלבד.

אבל אני חושש שהבנתי את המשפט אחרת ממה שהתכוונת. אם כי כנראה לא רחוק מדי.

לגבי ההיסטוריה - אני לא חושב שזה נכון שהדת הזיקה יותר מאשר הועילה. 

לעניות דעתי התהליך ההיסטורי היה פחות או יותר כזה:

פעם פעם, החזק היה זה ששלט, ולא היה שום סדר חברתי. 

העולם הברברי של לפני 3000 שנה, כמו גם זה של לפני 2000 שנה, היה הרבה פחות מוסרי מאשר העולם של היום.

בגדול, הנצרות והאיסלאם יצרו שינוי אדיר בעולם בכך שהם יצרו הנחות יסוד מוסריות ברורות, 

גם אם לא הכל תואם למה שמאמינים היום, אבל נוצר שלד של מוסר בעולם.

החידוש הגדול של תקופת ההשכלה באירופה, שהיה חידוש גם בהיבטים מוסריים וחברתיים וגם בהיבטים אחרים,

לא היה בכך שהיא השילה מעליה את הדת.

החידוש היה בהתחלה של חדשנות. 

מה שנכון הוא שלדתות (בייחוד במסגרות גדולות וחזקות) יש נטיה חזקה לשמרנות, מה שעמד במקום שיצר הפרעה להתפתחות הזו.

(ובפרט הכנסיה שהתבססה במידה רבה על הערצה ואמונה עיוורת ועל שלטון בכח הזרוע.)

אבל בגדול- כתבת בתחילת דבריך  שיש פוטנציאל גדול לדת להפוך את העולם לטוב יותר, אז לדעתי מה שקרה הוא

שהמשכילים לקחו את הפוטנציאל הזה ומימשו אותו בעזרת החדשנות. אבל הם לקחו את אותו הפוטנציאל שגנוז בדת, לא המציאו משהו חדש.

אגב, גם חקר האמת ללא משוא פנים הוא חלק מזה. ולדעתי זה צריך להיות חלק ממה שהדת מקדמת.

אלא שלצערנו כבר נוצרה מלחמה קשה בין החדשנות והשמרנות, והדת ברובה התבצרה בחלק השמרני.

ובמובן מסויים, הביקורת שלי על הקשר בין הדת לשמרנות היא בעיקר הנקודה בעיני בזה שהפכו את הדת למטרה בפני עצמה.

כאילו להיות דתי פירושו לעשות את מה שאבותיך עשו, במקום להבין, להעמיק, לחפש, לרצות, לחלום על עולם טוב יותר ולפעול עבורו.

זה נכון שיש בשמרנות משהו אמיתי, אבל גם בחדשנות, וחבל שהדת מוצאת את מקומה רק בצד השמרני.

(שזה דבר שלדעתי קרה הרבה באשמת הכנסייה, שיצרה את "כללי המשחק" ביחסים שלה עם ההשכלה.)

לגבי הקטע האחרון, גם שם אני מסכים איתך רק באופן חלקי,

ולדעתי זה בדיוק הדבר שעליו זועק הראי"ה קוק בשני המאמרים האחרונים ב"עקבי הצאן": "דעת א-להים", "עבודת א-להים".

אבל זה לא נכון לומר שהבעיה היא עצם המרכזיות של עבודת א-להים, 

אלא שהבעיה היא שלא מפתחים את עבודת א-להים לחיבור עמוק למידותיו ולחזון השלם שלו.

חיבור עמוק למידות של ה' אמור בעצם גם להאיר את האור של האדם, 

כמעט ברמה ששמה את האדם במרכז. 

(ואולי לא רק כמעט, האדם במרכז, וה' במרכז של האדם. לא ה' במרכז והאדם בשוליים, אלא ה' במרכז של האדם. ויש להאריך)

וביחד עם זה מגיעות גם המידות הטובות ואהבת האדם, וכו'.

הייתי מאריך גם לגבי עצם השאלה האם עבודת ה' היא באמת צריכה להיות מרכזית יותר וכו', אבל נראה לי שזה פחות הדיון כאן.

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

איזה חגורה יש בקורקינטים?
 

ובאופן כללי כל הממונעים הקטנים האלה הם מסוכנים, ולכן מזל שלפחות יש עכשיו חובה חוקית לשים לוחית רישוי.

בעלות על אופנוע מעלה את מחירי הביטוח והחיים אבל אופניים חשמליים וקורקינטים לא.

זה די מוזר.

קורקינט זה נחמד לעירוני.

אופנוע בין עירוני

לדוגמה,:

יש לי חבר שגר במרחק של פי 2 כמעט זמן נסיעה ממני לעבודה

לי לוקח 40-50 דקות. תלוי בפקקים. לפעמים גם יותר.

אצלו זה קבוע. 25 דקות.

תמיד אני חצי צוחק עליו שלא שווה כלום אם מתים או חס וחלילה נכים.

הוא צוחק (בציניות מפחידה) שהוא נוסע מהר מאוד (לא שאלתי כמה. אבל מניח שזה סביב 140-150 ומעלה לפי מהירות ההגעה) כדי שאם תהיה לו תאונה זה יהיה בוודאות מוות (כך לדבריו)

שאלתי אותו ומה עם הילדים? הוא אמר שבשביל זה יש לו אופנוע כדי שהוא יוכל לבלות איתם יותר זמן שהוא בחיים והוא אמר שהוא עשה לעצמו ביטוח חיים גדול כך שאם הוא ימות, לפחות לא יהיה לילדים בעיה כלכלית.

כן. זה שחור לגמרי. אבל הפקקים יכולים לשבור כמעט כל אחד.

עולה על האוטובוס בתחנה האחרונה לפני הכביש מהיר, ויורד בתחנה הראשונה בצד שני. בדרך כלל זה מהיר כמעט כמו רכב. הקורקינט בתא המטען.

אם יש נתיבים צהובים (כלומר נת"צים) אז זה יותר מהיר מרכב.

אם זה רכבת קלה מתחת לאדמה זה בכלל חלום.

זה כי לפני כעשור, כמה נערים השתללו על הכביש לפני (לא זוכר אם אופניים או קורקינט)

למזלי תפסתי מהם הרבה מאוד מרחק מאחור

פתאום אחד נפל. והם התחילו לצעוק עליי כאילו יש לי קשר לכך. (הייתי כ50-100 מטר אחריהם עם האוטו)

למזלי כנראה חוץ מכמה צעקות, הם לא עשו כלום.

זה היה יכול בקלות להגמר בחקירה במשטרה (ולך תוכיח שהיית כל כך רחוק ואין לך קשר לנפילה ההיא)

מאז אני עם מצלמת דרך

לפני מספר שבועות ראיתי סרטון שבו פרופ' לגינקולוגיה מנסה לטעון שדיקור מי שפיר אינו מסוכן כלל.

הוא אמר:

לפי המחקרים, רק X אחוזים מהנשים שעוברות דיקור מי שפיר יעברו הפלה. וזה ממילא גם אחוז ההפלות הרגיל ללא דיקור, כך שאין בדיקור כל סכנה.

ובכן, אני לרגע לא מזלזל בידע הרפואי שלו וביכולת שלו לבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, אבל מחקרים אפעס הוא לא יודע לקרוא.

המחקרים שדיברו על אחוז ההפלות שיש לאחר דיקור מי שפיר (ואני מדגיש שזה אחוז מאוד נמוך, בערך אחד לאלף), חישבו זאת לאחר שהם חישבו את אחוז ההפלות שיש ללא כל דיקור.

זה כמו שאני אגיד:

הסיכוי של אדם בן 80 למות אחרי תאונת דרכים במהירות 30 קמ"ש הוא 10%, אבל זה ממילא הסיכוי של אדם בן 80 למות השנה, כך שהתאונה לא מסוכנת כלל".

לא, כפרה עליך, התאונה מוסיפה 10% על הסיכוי הקיים ממילא למות בגיל 80, היא לא מחליפה את הסיכון הזה בסיכון אחר אלא מתווספת אליו.

ושוב אני מדגיש:

אני לא חולק עליו שדיקור מי שפיר זה הליך בטוח מאוד. אבל עדיין יש הבדל בין סיכון של אחד לאלף לבין 0 סיכון, ובעיקר הציקה לי הפרשנות השגויה למחקרים.

נכון שדיקור מי שפיר הוא בעל סיכון מסויים

אבל יכול להיות שלדעתו הסיכון מתגמד לעומת היתרונות של הבדיקה.

''הסיכון להפלה אחרי דיקור הוא רק אחד לאלף, וזה ממילא הסיכון להפלות בשלב הזה של ההריון גם בלי דיקור, כך שלדיקור אין סיכון כלל''. 
 

זה לא ניסוח לא מוצלח, זאת הבנה לא נכונה שהולידה משפט שגוי

ושכחתי כמובן להוסיף שביבי אשם...

ודבר נוסף- לא שמעתי את הפרק אבל הרבה פעמים בתקופה הזו טיעונים הולכים למקום רגשי ולא מבוסס מדעית.

אבל תיאורטית יכולה בפוסט אנונימי כי אני בקבוצה שלהם

במחשבה נוספת, נראה לי שיש כאן טעות טקטית ולוגית בלהעביר דברים שמישהו שאני לא מכירה כתב. הרי אם מישהו יענה הגיונית, זה לא יהיה אליי, אז לא אוכל להגיב לו ולהודות. ואם מישהו יתקוף, אני לא אוכל לענות להגנתך.

בקיצור, בקבוצה שם יש אפשרות לשלוח פוסט אנונימי, ואם אני אוכל אז גם אתה ❣️

נ.ב

איזה כיף שעוד מישהו מקשיב לחיות כיס. זה פודקאסט על נושאים מעניינים בדרך כלל והוסיף לי המון ידע

הכותב מפריך שתי טענות מרכזיות שהועלו בפודקאסט:

בנושא בטיחות מזון: הוא מתנגד לקביעה שניתן להסתמך על חוש הטעם והריח כדי לזהות מזון מקולקל, או להסיר עובש באופן בטוח. הוא מסביר שחיידקים ורעלנים מסוכנים (כמו בוטולינום או ליסטריה) הם חסרי טעם וריח, ושהעובש הנראה לעין הוא רק חלק קטן מזיהום עמוק ובלתי נראה בתוך המזון.

בנושא תזונה ועונות השנה: הוא דוחה את הרעיון שהגוף זקוק לויטמינים ספציפיים בהתאם לעונה של הפירות, ומציין שתהליך הכנת הריבה הורס את הרכיבים התזונתיים בפרי. בנוסף, הוא מבהיר כי הופעת פירות בעונות מסוימות היא תוצאה של תנאי אקלים וגנטיקה של הצמח, ולא כוונה מכוונת לספק צרכים תזונתיים אנושיים, ומדגיש שצריכת ויטמין C מוגברת בחורף אינה מונעת מחלות עבור אדם ממוצע.

במשפט אחד?

הכותב יוצא נגד הטענות המדעיות המוטעות והמסוכנות, לטענתו, שהושמעו בפודקאסט בנוגע לבטיחות אכילת מזון מקולקל ולתפיסות תזונתיות שגויות לגבי צריכת פירות עונתיים.

בשלוש מילים?

ביקורת על פסאודו-מדע.

במילה אחת?

הפרכה.

איך זה ממחיש?

האימוג'י מסמל שלילה ודחייה של הטענות שהועלו בפרק הפודקאסט, כפי שפורטו בפוסט. הוא משקף את העמדה הנחרצת של הכותב, השוללת את הטיעונים שהציג כאילו היו עובדות מדעיות.

בנורווגיה, ליד תאריך התפוגה של מוצרי מזון רבים, כתוב "עדיף לפני, אבל לא נורא אחרי ..."

או: "se lukt smak - לראות להריח לטעום" (יענו, לא לזרוק את הגבינה דקה אחרי תאריך התפוגה)

יעני זה מתחלק לשתי קטגוריות של מוצרים, חלק זה "לשימוש עד" וחלק זה "עדיף לפני"

יש מוצרים שעליהם כתוב ''לשימוש עד'', ויש כאלה עם הכיתוב ''עדיף להשתמש לפני''. זה לא מקרי. 
 

האם צריך להתייחס לתאריך תפוגה של מזון? | מגזין | מכון דוידסון

הויטמינים וערכים התזונתיים שבה מתגמדים לעומת כמויות הסוכר שהיא מכילה

כמו שלא שותים ויטמנציק כדי לספוג ויטמנים.

מסכים עם כל מה שאמרת

ורק מוסיף, שאכן לצערנו החברות הגדולות זוכות לפחות רגולציה והקפדה מאשר יצרנים קטנים.

ראה ערך פרשיית היונים בעלית.

א. לא בדקו את המקום בזמן אמת כמו שנדרש (גם לא כשרותית. אבל לא מדברים על זה)

ב. גם שגילו. משרד הבריאות לא דרש לפרסם את זה בריש גלי. אלא הסתפק בהתחלה בהתחיבות של עלית להזמין מדביר יונים בזמן שיש שוקולדים נגועים בסלמונלה בשוק.

ג. גם אחרי שזה התפוצץ. משרד הבריאות אפשר למפעל להמשיך לפעול. נטען שעשו שיפוצים ותיקונים.

ד. ההנהלה וכל העובדים ידעו בזמן אמת שיש יונים במפעל. מישהו ישב על זה בכלא?

וזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה.

סיפור דומה קרה בעלית גם בעבר .

אתה יודע מה היו עושים ליצרן קטן?

במקרה הטוב היו סוגרים לו את המפעל לצמיתות

במקרה הפחות טוב. הוא היה יושב בכלא

במקרה בעלית הן פשוט עשו צרכים על הפס יצור של השוקולד 

ממשרד הבריאות.

לרוב לעסקים קטנים אין כשרות טובה, וממילא כנראה האוכל לא הכי נקי/ אף אחד לא שוטף את התותים לפני שהם הופכים לריבה ובטח שלא משגיח על הגידול שלהם..

מבחינתי חותמת כשרות מוכרת זה כמו מותג

כשיש על המוצר את הכשרות אז אני יאכל בבטחה בלי לפחד שמסתתר גוש עובש.

(מוסיפה שלא קראתי את הכל רק את השליש הראשון..(

לא איכות ולא בריאות

פרה שנשחטה כשר למהדרין.  אם הבשר לא נשמר כמו שצריך והתקלקל. זה עדין כשר.

טבח שחתך חסה גוש קטיף אחרי שהיה בשירותים ולא שטף ידיים. זה עדיין כשר.

עגבניה מלאה עובש. כל עוד אין בה תולעים. היא עדיין כשרה

זה לא קשור.

אוכל שלא מעלה עובש במשך זמן לרוב מעובד ומשומר מדי עד כדי כך שאפילו מיקרואורגניזמים נמנעים ממנו.

וכמובן שילמו לו ביד רחבה עבור שירותיו אבל התלונה שלי היא על הבנק, לא עליו כאדם פרטי וכשחקן.
בפרסומת הוא על תקן הדמות, לא השחקן בחיים האמיתיים שמגלם אותה.

 

עקב התנהלותו במקום אחר.

לא תומך בהסתכלות הזו אבל מבין את דבריך

אין לי עניין אישי איתו. שיהיה בריא ויחזור בתשובה שלמה במהרה.
הוא מופיע בפרסומת בדמות אותה הוא מגלם בתכנית, לא בדמותו הפרטית בחיים "האמיתיים".
ושוב פעם, הבעיה שלי היא עם הבנק, לא איתו. בעיני לא פחות מחילול השם בפרהסיה, שממומן לפחות בחלקו על ידי לקוחות הבנק שאני ביניהם.

אני לא צופה בארץ נהדרת, כי מתארת לעצמי שיש שם

הצגות כמו אלו שהזכרת, אבל פעם אחת כן הסתכלתי

והם בדיוק הציגו את בכירי החמאס בקטר. זה מתחיל

בערביה המבקשת באנגלית תרומות עבור תושבי

עזה המסכנים, כשברגע החמסניקים מתהוללים

בבית מלון יוקרתי. זה היה משעשע. ממש.

@על סף ייאוש ישר כח.

אני מתלבט אם יש טעם להתלונן כאשר אני לא לקוח הבנק

לפעמים גם פרסום שלילי הוא פרסום

ולראות אדם עם כיפה בפרסומת זה יותר טוב מלראות אישה עם חולצה פתוחה, שיער גולש וחיוך מפתה.

וכן באופן כללי במדינה שלנו ובפרט בעולם הפרסום והמדיה היחס לתורה ולמצוות נע בין פרסום טוב וחיובי ואמיתי ועד לפרסום נלעג. אנשים שמניחים תפילין ואחר כך יוצאים למסיבה, אנשים שיוצאים לבר בשבת ומאחלים שבת שלום, משפיעניות רשת שמקבלות על עצמן ללבוש חצאית אבל על החלק העליון מי מדבר..

הדברים רחוקים מלהיות מושלמים. אבל יש כאן בסיס רחב של מסורת, בסיס רחב של יהדות ושל מודעות דתית ברמה כזו או אחרת. ומתקדמים לכיוון גאולה שלמה במהרה בקרוב.

שלפיו חרדי יחיד הוא יותר זהב טהור מ-דתי יחיד.

לסכן את חייך בשביל לשמור על עם ישראל?

להחזיק את הדלת פתוחה כשמישהו נכנס אחריך לבית מרקחת?

לחצות עם זקנה את הכביש?

אור מתוך החושך כזה.

שגם לחרדי יש לב.

אני הופתעתי מאוד לגלות את זה

כן, בהחלט לא. יש שם המוני אנשים טובים. לא יודע למה זה חידוש ולא יודע למה הפורום לאחרונה מוצף בשרשורי - מי יותר טוב.

למה אצל החרדים זה יותר בולט בעיניך?

כי אתה לא מצפה מהם מה שאתה מצפה מאוכלוסיות אחרות, כמו שכתבת בתגובה הבאה שלך ("אני הופתעתי מאוד לגלות את זה")

אם כן, יש לזה שם - soft bigotry of low expectations - Wiktionary, the free dictionary

או בעברית - גזענות של ציפיות נמוכות.

"גזענות של ציפיות נמוכות" (Soft Bigotry of Low Expectations) היא תופעה שבה הנמכת רף הדרישות מאוכלוסיות מוחלשות, מתוך רחמים או כוונה טובה לכאורה, מובילה בפועל להנצחת הפערים.

מדוע זו גזענות?
הגישה מונעת מתפיסה סמויה של עליונות – היא מניחה מראש שקבוצה מסוימת אינה מסוגלת לעמוד בסטנדרטים אנושיים אוניברסליים.

לפחות לאחדים מאיתנו?

כמה יפה ונאור רוחב הלב המתגלה כאן,הפרגון, היכולת לזרוק

פירורי מחמאה ל"ציבור החרדי".....

רבותי, הציבור החרדי הוא הציבור השומר על תורת ישראל, על עצמו,

על נקיות והשקפה נכונה....הוא לא חשוך, הוא מואר!

מעניין מדוע למקרא התגובות האלו, עולה בי אסוצאציה על ימי הביניים

והתפיסה הגויית על היהודים.....

הערות כגון אלה, גורמות  ל י  לשנות מבט על הציבור הדת"ל -

כזו שנאה. כזאת בורות. איך יבוא המשיח כך, איך?

מתארת לעצמי אילו תגובות אקבל עכשיו. 

נמאס לי כבר להגיב. אתם ממש ראש בקיר. ממש!

מתפלאת עליך במיוחד פשוט אני; אתה מדען, נכון?

חוקר, נכון? מתיימר להיות אובייקטיבי, נכון?

בבקשה. הדוגמא הכי טובה למי שמעמיד את המדע

בראש מעייניו.

קצת ענווה רבותי, קצת ענווה....

לא מתכוונת לענות כבר על שום תגובה

כזו. אתם לא מוכנים לרדת מעץ הדיעה

הקדומה, העמידה העקשנית על...

אני כבר לא יודעת מה לאמר.

איך כתב כאן מישהו? שכל אחד יתקן

את עצמו, בראש ובראשונה, ואת הפגמים

שהוא רואה בסביבתו....מבינה שהציבור

שלכם טהור לגמרי....

נו, אולי בזכותכם תבוא הגאולה סוף סוף....

לא כתבתי כאן שום דבר רע על החרדים,

רק שאלתי את הפותח למה הוא חושב שכפרטים הם "זהב טהור" שבולט יותר מהדתיים.

זה הכל.

רציתי לכתוב.

לא בא להמעיט חלילה בערך אף אדם ואף ציבור.

לאחרונה נתקלתי, לא מקרה אחד ולא שתים, באנשים המוגדרים כחרדים חזקים, כאלו שיש מצב שאם היינו נפגשים בהפגנה הם היו צועקים עליי [וצעקו חבל על הזמן, אשמתי, ניסיתי להתווכח] אבל פגשתי אותם בחיים האישיים שלהם, בכל מיני סיטואציות לא ציבוריות, ופשוט נדהמתי מההכלה שלהם, מהעדינות הטהורה, מהרצון הטהור לעשות הכל בשביל יהודי אחר.

מין התמסרות מטורפת שלא האמנתי שקיימת, לצאת מגדרך למען יהודי אחר.

הדדיות כזאת.

אני מנסה להסביר, יודע שכמה שלא אסביר מי שלא פגש לא יבין.

לרגעים חלפה בראשי מחשבה, הלוואי עלינו.

הלוואי עליי ביישוב שלי כאלו אנשים.

לא אומר שאין, כולם מיוחדים וטהורים, לא יודע, פגשתי שם משהו מיוחד.

זהב טהור. עדינים, טהורים, נקיים, לא יודעים לפגוע בזבוב.

[פגשתי גם הרבה לא כאלה, סבלתי מהם רבות במידה כזאת או אחרת. את זה אני מכיר מזמן...]

זה שינה לי את המבט. הרגשתי שהם חיים את הערבות עם כל יהודי עמוק בנשמה.

הם חרדים שנמצאים בחרדה, הם מפחדים על המקום שלהם, מפחדים להשתלב איתנו...

אבל אוהבים, מכל הלב.

הכי בעולם.

וערבים לנו.

[נ.ב. יש מגמה של זליגת אלימות לחרדים. בהפגנות אתה רואה אנשים מאוד עדינים הופכים לעבריינים. מישהו דואג לעשות את זה. לצערנו. מקווה שמשהו יקרה כאן במדינה הזאת מהר, שלא נפסיד את הזהב טהור הזה, שלא ייפגם].

אולי אדייק יותר

התמסרות ללא גבולות.

זה לא נעצר בשום מקום. הוא יעשה בשבילך הכל, יהפוך את העולם, יצטרך לצבוט את עצמו חזק להפסיק לעזור לך כי זה כבר יותר מידי..

לכתוב את זה.

בכל חברה יש אנשים ט ובים יותר וטובים פחות.  האדם הוא אדם, בכל חברה. יש גם יהודים

שאינם שומרי מצוות בעלי חסד גדולים ולב גדול מאוד.

ויש את המיינסטרים (שונאת את המילה הזאת); אלה שיזמינו אורחים שאחרים ימנעו מלפגוש

אותם אפילו...והם עושים זאת במאור פנים ועם כל הלב, והם יושבים יחד איתם ועשרת ילדיהם

בני ובנות זוגם וכל הילדים של כל זוג....אלה הם הטופ שבטופ.

אולי אם מדברים על 

 אומר מה השאיפות שלה. מה היא מעמידה בראש מטרותיה.

מה היא הכי מעריכה.

אולי, כמו שהחברה ש"השחירה" אמרה לי, בציבור הדת"ל יש יותר הקפדה על חוקי

המדינה, על חוקי התעבורה, למשל.

ייתכן.

אבל לא העילית שבעילית. הם מקפידים על הכל מכל כל, בזהירות המירבית.

אתם רואים את החרדים כשחורים, מסכנים, כלואים, סגורים...

ובא נניח שהלבוש החרדי צורם לכם. אבל האם זה אומר משהו על האדם

שלובש אותם?  אם הוא בעל חסד, או גס רוח, וכו'...לא.

זה כן אומר, אני חושבת, על החברה שהוא שייך (בדרך כלל ב ו ח ר)

להיות חלק ממנה כי הוא מאמין בהשקפה שלה ובדרך שלה לנסות

לממש אותה ולדבוק בה.

מפריע, אני יודעת, ההתבדלות הזאת. אבל היא תוצאה של המתירנות

החילוניות, ההדרדרות המוסרית שמסביב.

איך זה, שאנחנו גרים באותה מדינה, אפילו באותה עיר,

אפילו באותה שכונה או בשכונה סמוכה, ואתם לא מכירים

אותנו בכלל?

אין ספק שהמגזר הדתי (מתכוונת לחזק יותר לא ללייט)

מורכב מאנשים טובים מוסריים והגונים.

אלא, אני מרגישה שהציבור הזה מדי נוגע

בעולם החילוני. גם בלבוש. כן. לבוש אמנם

זה לא הכל אבל זה משהו. זה מחבר או

מבדיל.

ואולי אני טועה. רואים, אנו גרים לפעמים

באותה עיר, באותה שכונה, או בשכונה סמוכה

אבל אולי אנחנו לא מכירים אתכם בכלל...

אבל שאין לנו לב...למה, ריבונו של עולם?

מי הקים את יד שרה, את עזר מציון, את דרכי מרים

את כל הגמח"ים ומה לא....מי?

אז בחברה או במילים אחרות, במגזר, שמקדיש

כל כך הרבה כוח וזמן לעזור לזולת (ויש גמחים

שאפשר להתקשר אליהם באמצע הלילה

וזה בסדר), יש כל מיני אנשים.

שמשתדלים יותר ולפעמים פחות, שמתחשבים

יותר ולפעמים פחות...

ויש את העילית שבעילית. כמו השכנים שלי.

חייבת לספר לכם ש"הכל טוב" שלי  זה משני בחורי חמד סרוגים

שעמדו בתחנה וניסו לתפוש טרמפ כי כבר לא היה להם אוטובוס.

ניסיתי להציע כסף למונית, אבל הם סירבו, ומלבד זאת, לאן

שהם היו צריכים להגיע, זה כבר היה יותר מדי יקר.

(לו היה בבית בעל, היינו מזמינים אותם ללון אצלנו

ולצאת לדרכם למחרת, אבל לא יכולתי כמובן).

והם כל הזמן ענו (לתהייתי, איך יגיעו בשעה כזו כשאף

אחד לא עוצר)  - הכל טוב, הכל טוב.

מאוד מצא חן בעיני הביטוי האופטימי והחיובי

הזה , אז אימצתי אותו קצת.

(נזכרתי בו רק עכשיו, כי באופי שלי, הביטוי

הזה ממש לא מתאים לי.....)

הם היו כל כך חמודים. למרות (!) שלא

היו חרדים, למרות (!) שהיו לבושים

אחרת, הם היו כאלה חמודים וטהורים.

היה מאלף לפגוש אותם.

אז יש רבים כאלו, בציבור החרדי, גם אם רובם פחות מפורסמים מאלו שהזכרתי, יש רבים מאוד כאלו בציבור החרדי, יש רבים כאלו בציבור הדתי לאומי וכן, תופתע - יש רבים כאלו גם בציבור החילוני.

מה שעצוב, שנהיינו כל כך סקטוריאליים, שזה בכלל חידוש.

וכולם נפעמים לגלות שגם במגזרים וציבורים אחרים יש אנשים טובים.

חן המקום על יושביו

חן המגזר על אנשיו