הָיוּ לְפָנָיו מִינִים הַרְבֵּה –
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מִמִּין שִׁבְעָה, מְבָרֵךְ עָלָיו.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
מְבָרֵךְ עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה.
(סידור המשנה לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
כתוב בפסוק דברים ח, ח: "ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה רמון ארץ זית שמן ודבש". אלו שבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל.
מצינו שבח שבעת המינים בהקשר של ברכות, כמו אצלנו במשנה שיש עדיפות בברכה לפניה לשבעת המינים, וחכמים קבעו להם ברכה מיוחדת לאחריה מעין שלוש ודעת רבן גמליאל שאפילו מברכים ברכת המזון אחרי שבעת המינים (המשך הפרק משנה ח), ודעת כמה ראשונים להלכה שברכת שבעת המינים לאחריהם דאורייתא כי כתוב אחר כך: "ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך" (טור או"ח ר"ט).
גם לגבי ביכורים מצינו שצריך להביא משבעת המינים (משנה בכורים א, ג). הבאת ביכורים למקדש ומקרא ביכורים והנפת הביכורים וההשתחויה, כל אלו הם כדי להודות ל-ה' על הארץ והפירות, כמו ברכה שמטרתה להודות ל-ה'.
הראקנטי (דברים ח, ח) מפרש: "ארץ חטה ושעורה וגו'. אין לומר שכוונת השבח היתה כפי הפשט לבדו, כי באחד מן המקומות שבחוצה לארץ שבעה מינים אלו לרוב מאד, אמנם נשתבחה בשבעה מינים רמז לשבעה ימי בראשית, והארץ הנזכרת כלולה מכולם, ועוד כי נכלל בחטה כוסמת, ובשעורה שבולת שועל ושיפון, הרי בין הכל עשרה, ועתה הבן השבח."
זאת אומרת שהפירות שאנחנו אוכלים משבעת המינים רומזים למדריגות העשר הספירות הרוחניות העליונות שמתגלות לנו בארץ ישראל.
הב"ח כותב בסימן ר"ח: "הלא קדושת ארץ הנשפע בה מקדושת הארץ העליונה היא נשפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ... ונאכל מפריה ונשבע מטובה כי באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה ונשבע מטובתה".
לכן בגלל שאנחנו ניזונים מהשפע הרוחני העצום בפירות, יש חיוב מיוחד לברך את ה' ולהודות לו, ובברכה להמשיך עוד יותר שפע רוחני לארץ ולפירות.