הבן שלי גם נרדם אך ורק בידיים עד גיל שלושה חודשים. בלילות הוא ישן עלי (אפילו לא לידי, ממש עלי) כי אחרת הוא לא ישן.
כשהיה בערך בן חודשיים הבנתי שאי אפשר ככה ושאני עושה הכל כדי שילמד לישון על משטח שהוא לא אני. באתי מוכנה לתהליך ארוך וזה אכן היה ארוך (רק קרוב לגיל שנה הגענו לשינה עצמאית לחלוטין). ממש ראו עליו שזה הצורך שלו וכל התקדמות דרשה המון זמן וסבלנות.
בהתחלה בדקתי מה מרגיע אותו, אפילו לזמן קצר. הוא לא לקח מוצץ, לא התחבר לשמיכי, חיתול בד או בובה. ניסיתי שמיכות במרקמים שונים, חולצה עם הריח שלי, אפילו בלי כלום. לא היה אף חפץ שהוא נרגע איתו (עד היום אגב).
ניסיתי רעש לבן, טפיחות על הגב, נדנודים, עיסוי עמוק ומוזיקה מרגיעה. שמתי לב שנדנודים מרגיעים אותו, אז התחלנו מזה.
בהתחלה הרדמתי אותו בידיים והעברתי לעגלה תוך כדי נדנוד. ברגע שהפסקתי לנדנד הוא התעורר. אם נדנדתי הוא התעורר רק אחרי חמש דקות. אז התעקשתי, כל פעם הרדמתי והעברתי לעגלה (רק בשנת יום. בלילה הוא עדיין ישן איתי). לאט לאט חמש הדקות התארכו והגיעו לשעה ואפילו יותר, אבל רק אם נדנדתי רצוף.
בשלב הבא עשיתי הפסקות בנדנוד. בהתחלה של שניות בודדות ולאט לאט של זמן ארוך. בסופו של דבר הוא למד לישון בעגלה בלי נדנוד תוך כדי. השלב הבא היה גם להרדם בעגלה, אבל בשלב הזה הוא כבר הכיר אותה ולכן זה הלך יחסית בקלות.
רק מציינת שניסיתי במקביל וגם אחרי ללמד אותו לישון בעריסה. במטחברת הוא לא ישן אפילו פעם אחת. במיטת תינוק עם גלגלים הוא ישן לפעמים ורק עם נדנוד רציף. כשניסיתי לגמול אותו מהנדנוד הרציף הוא בכה ולא ישן. אחרי שבועיים וחצי בלי שיפור ויתרתי על זה. ניסיתי שוב אחרי כמה חודשים והתוצאה היתה זהה.
שנת לילה היתה קשוחה יותר ולכן כשהיה בגיל שבעה חודשים פרשנו מזרן ליד המיטה שלי (זה אזור צר אז הוא היה מוגן בקירות משלושה צדדים) ושם הוא ישן. בגיל תשעה חודשים, אחרי שהוא כבר הלך וידע לרדת בצורה בטיחותית מהספה, העברנו למיטת מעבר בחדר הילדים. כל מעבר כזה היה קשוח ולקח כמה שבועות אבל השתלם בסופו של דבר.
היום בגיל כמעט שנתיים הוא ישן במיטה שלו. נרדם כשאני בחדר אבל בלי מגע וישן רצוף כל הלילה. שנ"צ הוא כבר כמה חודשים לא באמת צריך. מרגיש לי שבכללי הוא זקוק לפחות שינה מהממוצע לגילו.
אגב, לגבי יסוריי מצפון. הגדולה שלי גם ישנה איתי עד גיל חודש וחצי ואז עברה בלי שום בעיות למיטת תינוק. בגיל שבעה חודשים כבר נרדמה עצמאית לחלוטין (אפילו בלי שהייתי בחדר) ככה שבכלל לא בטוח שאם היית פועלת אחרת היה טוב יותר. זה מאוד תלוי באופי הילד.