ראיון של גורדון פיטרסון על זה:

אם מסתכלים בעולם החילוני הם עברו את הגבול בהמון תחומים: ים ובריכה מעורבים זה נורמלי? גם כיתות לימוד בוודאי שעדיף הפרדה, במיוחד בגיל צעיר, מחקרים הוכיחו שזה יותר יעיל.

כל הטרנד הזה של שוויון גורם לבעיות בהתפתחות היחיד ולפגיעה בזכויותיו, הפוך ממה שמכוונים שואפי השוויון.

העולם הזה לא צריך להיות שוויוני כלל. העולם לא עובד ככה. יש היררכיה ומדרגות.

אחוז גבוה בעולם הדתי חושב שצריך שוויון, רק הם מתרצים כל מיני דברים בתורה ובחז"ל בצורה מעוותת כדי להסתדר עם השקפתם, עד שנבין את היסוד הפשוט הזה שהעולם לא שוויוני ויש מדרגות והבדלים, אז העולם הזה ידרדר לתהום.

הדתיים יגידו כל מיני תירוצים, כמו מפרידים בתפילה כדי שלא יהיה היסח הדעת וכדומה, אבל מה עם זה שהנשים מאחורה, לא מצטרפות למנין, ולכן לא יכולות להיות שליחי ציבור לעלות לתורה וכדומה. אז יגידו שהנפש של האשה מתקשרת ל-ה' על ידי עבודת ה' הפרטית שלה, אבל זה עדיין דחייה מסויימת מהמרחב הציבורי.

חייבים להודות ביסוד הפשוט שנמצא בחז"ל והראשונים מאריכים בו, שבענייני קדושה יש עליונות לגבר על אשה.

יש תלונות תלכו ל-ה' שקבע ככה את תורתו.

בעניינים פיזיולוגיים פשוטים, אי אפשר להכחיש שהגבר יש לו גוף חזק יותר, וזה נותן לו יתרון להתמודד עם המון דברים בעולם, וגם היום חלק מהחילוניות מנסה להכחיש את זה. אבל אם אי אפשר היה למדוד את זה בכלים עובדתיים, אז גם הדתיים היו מכחישים את זה, ומנסים לתרץ כל מיני תירוצים.

צריך להסתכל על המציאות.

נכון שלגבר יש גוף חזק יותר (מסת שריר), אבל למעשה זה לא ממש נותן לו יתרון. לגברים יש סיבולת נמוכה יותר והם נוטים למות הרבה יותר מוקדם באופן גורף - בין השאר בגלל שהם חזקים יותר ברמה המיידית ולכן יוצאים למלחמות וכדומה.

כל כך כואב שזה מה שקרה. ה' יאמר לצרותינו די.

ואם כן- שלא יפרסמו תמונות.

א. לא סביר, יש מספיק כוח פוליטי כדי שזה לא יקרה ולא נראה שזה ישתנה. אגב היו תקדימים מעניינים בתקופת ההשכלה בגרמניה ממליץ לקרוא על זה לעומק

ב. הויכוח אינו לוגי-שכלי, אנחנו כבר מזמן נמצאים בעידן פוסט־אידיאולוגי. ואולם גם בויכוח שכלי הנחות היסוד שונות מהותית וזה לא כזה קל לשנות אותן.

ג. מי שרוצה לשמור את ההלכה - מוזמן. מי שלא רוצה - הבחירה בידו

ד. יש כל-מיני גישות שונות בזה. @חסדי הים לוקח את זה למקום של עליונות, שוין, מי יודע.

באופן כללי:

בעולם הטבע באופן מובנה בעלי־חיים שונים מתחלקים לתפקידים שונים לפי קריטריונים ביולוגיים למשל אריות מגינים על טריטוריה ולביאות צדות, אצל יונקים בכללי הבנות משקיעות הרבה זמן בהיריון והנקה, מינים אחרים כמו חלזונות דו־מיניים אז הם בערך אותו דבר

גם מבחינה היסטורית המינים באנושות התחלקו (באופן כמעט אוניברסלי) לתפקידים מגדריים מסוימים ברמה כזאת או אחרת, (אפשר לסייר במוזיאונים ארכיאולוגיים ולבחון כל־מיני מוצגים מנקודת המבט הזאת וזה מאוד מעניין)  אפשר לקרוא לזה פטריארכיה מרושעת (שנוצרה על־ידי...???) ואפשר לקרוא לזה סדר הגיוני שנוצר לאט־לאט על־ידי המציאות במקומות שונים בעולם

בהתחשב בכל האמור התורה שהיא ההדרכה של האדם איך לחיות לפי "הטבע הנכון" ("למינו" בתורת הרש"ר הירש) מסבירה מה בדיוק המינים השונים צריכים לעשות, איך נראה בית תורני, מהי משפחה נכונה, מהי חברה מתוקנת כו'. כמובן אפשר לעשות מה שרוצים ולהגיע למצב של דגנרציה מוסרית וחברתית בסדר בדיוק בשביל זה יש לנו בחירה חופשית.

הרש"ר מסביר שבמשפחה התורנית האיש בוחר את דרכו הרוחנית והאישה בוחרת את האיש שמוצא חן בעיניה. הרעיון מאחורי זה הוא שלשני הגורמים בבית (האיש והאישה) יש המון כוח וזה מצב מאוד בעייתי אם כל־אחד הוא אינדיבידואליסט רומנטיקן שמושך לכיוון שלו. וזאת באמת רצינית שיש בהרבה משפחות - מהיכרות אישית שלי - את האישה מעניינת קריירה, את הגבר מעניין הבית, או לחילופין, מישהי מתחתנת עם מישהו בעייתי כדי "לאלף" אותו, כו' כו'. אז הרעיון הוא שהגבר שבגדול ניחן ביותר אסרטיביות וכוח גופני יותר מתאים לדברים כמו קריירה ו"הכיוון הכללי" של הבית (לא שאין נשים שיש להן קריירות מוצלחות... פשוט כשהן מגיעות לגיל 35 הסיכוי להוליד ילדים צונח צניחה חופשית + אי־אפשר להתעסק בדברים כמו היריון / הנקה כשאת מנכ"לית ועובדת 80 שעות ביום)

פועל יוצא מכך עקב אורח החיים השונה יש גם שוני במצוות שבהן מחויבים, הזכר מקבל מצוות שקשורות יותר ל"זיכרון" ו"חיצוניות", למשל תפילין וציצית, וגם כמובן תפילה (שלפי הרש"ר - אחת ממטרותיה העיקריות הן להחדיר בלב את אמיתות התורה ו"הדברים החשובים" -> רוב התפילה אינה בקשות אלא שבחים, תהילות, שינון מאורעות היסטוריים כמו יציאת מצרים, התבוננות ביסודות החיים הדתיים בקריאת שמע כו'), ולימוד תורה מעבר לרמה הבסיסית של ידיעת הלכות ומוסר

אותי ההסברים האלה משכנעים אפשר להיכנס לעובי הקורה אצל הרש"ר הירש או אצל כל פרשן אחר שמוצא חן בעיניך אבל האמת היא שאין משכנעים אלא למשוכנעים

מה שיש כמה תל־אביבים שחושבים שזאת מצווה גדולה שגברים יתחככו בנשים ברחוב ולכן אסור לבצע כל הפרדה אפילו באירועים המוניים, לא מחכמה שאלו על זה וגם אין מה לומר להם.

ביחס להפרדה פשוט מאוד, נראה לי MeToo ראייה מספיקה בפני עצמה, גם ביחס לכמות ההטרדות שנשים עוברות בחברה מעורבת שבה אין כללים ברורים לגבי מה אסור ומה מותר (האם זה בסדר לשים יד על הכתף? ומה אם זה יותר משנייה אחת? ומה אם זה נעשה בתמימות אבל הגבר לא יפה לכן זה מטריד? אין תשובות לשאלות האלה) וגם ביחס לסלק את הגברים מכל שמץ של חשד

ולא יודע משום־מה אני לא אוהב להתחכך בבנות באוטובוס, אני לא מרגיש בנוח לראות בנות בלבוש שהיה מבייש שבטים נידחים באפריקה בחוזרן מן הים, ואני גם לא מרגיש בנוח ללכת לים בידיעה שבנות מסתכלות עליי משתכשך, אני לא מרגיש בנוח כשמפלרטטים איתי או מסביבי, אולי זה רק אני, אבל מי אמר שאני גרוע יותר מאותם תל־אביבים שחושבים שחובה לפלרטט ולהביט ולהטריד (אבל כמובן להיכנס לכלא אחרי זה כי MeToo)

לא יודע, אם כל הכופרים יחליטו מחר שלצום ביום כיפור זה לא מגניב, או שלא לרצוח זה פאסה, או שהאיסור לגנוב מחזק את המעמד האריסטוקרטי ושלמעשה מבחינה פילוסופית אין שום הצדקה לשום בעלות פרטית על משאבי טבע ולכן חוקי גניבה רק מחזקים את המעמדות ההיסטוריים וצריך לבטל אותם... שיהיה להם לבריאות, אני עסוק בלחיות את החיים שלי.

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל