ראיון של גורדון פיטרסון על זה:

אם מסתכלים בעולם החילוני הם עברו את הגבול בהמון תחומים: ים ובריכה מעורבים זה נורמלי? גם כיתות לימוד בוודאי שעדיף הפרדה, במיוחד בגיל צעיר, מחקרים הוכיחו שזה יותר יעיל.

כל הטרנד הזה של שוויון גורם לבעיות בהתפתחות היחיד ולפגיעה בזכויותיו, הפוך ממה שמכוונים שואפי השוויון.

העולם הזה לא צריך להיות שוויוני כלל. העולם לא עובד ככה. יש היררכיה ומדרגות.

אחוז גבוה בעולם הדתי חושב שצריך שוויון, רק הם מתרצים כל מיני דברים בתורה ובחז"ל בצורה מעוותת כדי להסתדר עם השקפתם, עד שנבין את היסוד הפשוט הזה שהעולם לא שוויוני ויש מדרגות והבדלים, אז העולם הזה ידרדר לתהום.

הדתיים יגידו כל מיני תירוצים, כמו מפרידים בתפילה כדי שלא יהיה היסח הדעת וכדומה, אבל מה עם זה שהנשים מאחורה, לא מצטרפות למנין, ולכן לא יכולות להיות שליחי ציבור לעלות לתורה וכדומה. אז יגידו שהנפש של האשה מתקשרת ל-ה' על ידי עבודת ה' הפרטית שלה, אבל זה עדיין דחייה מסויימת מהמרחב הציבורי.

חייבים להודות ביסוד הפשוט שנמצא בחז"ל והראשונים מאריכים בו, שבענייני קדושה יש עליונות לגבר על אשה.

יש תלונות תלכו ל-ה' שקבע ככה את תורתו.

בעניינים פיזיולוגיים פשוטים, אי אפשר להכחיש שהגבר יש לו גוף חזק יותר, וזה נותן לו יתרון להתמודד עם המון דברים בעולם, וגם היום חלק מהחילוניות מנסה להכחיש את זה. אבל אם אי אפשר היה למדוד את זה בכלים עובדתיים, אז גם הדתיים היו מכחישים את זה, ומנסים לתרץ כל מיני תירוצים.

צריך להסתכל על המציאות.

נכון שלגבר יש גוף חזק יותר (מסת שריר), אבל למעשה זה לא ממש נותן לו יתרון. לגברים יש סיבולת נמוכה יותר והם נוטים למות הרבה יותר מוקדם באופן גורף - בין השאר בגלל שהם חזקים יותר ברמה המיידית ולכן יוצאים למלחמות וכדומה.

כל כך כואב שזה מה שקרה. ה' יאמר לצרותינו די.

ואם כן- שלא יפרסמו תמונות.

א. לא סביר, יש מספיק כוח פוליטי כדי שזה לא יקרה ולא נראה שזה ישתנה. אגב היו תקדימים מעניינים בתקופת ההשכלה בגרמניה ממליץ לקרוא על זה לעומק

ב. הויכוח אינו לוגי-שכלי, אנחנו כבר מזמן נמצאים בעידן פוסט־אידיאולוגי. ואולם גם בויכוח שכלי הנחות היסוד שונות מהותית וזה לא כזה קל לשנות אותן.

ג. מי שרוצה לשמור את ההלכה - מוזמן. מי שלא רוצה - הבחירה בידו

ד. יש כל-מיני גישות שונות בזה. @חסדי הים לוקח את זה למקום של עליונות, שוין, מי יודע.

באופן כללי:

בעולם הטבע באופן מובנה בעלי־חיים שונים מתחלקים לתפקידים שונים לפי קריטריונים ביולוגיים למשל אריות מגינים על טריטוריה ולביאות צדות, אצל יונקים בכללי הבנות משקיעות הרבה זמן בהיריון והנקה, מינים אחרים כמו חלזונות דו־מיניים אז הם בערך אותו דבר

גם מבחינה היסטורית המינים באנושות התחלקו (באופן כמעט אוניברסלי) לתפקידים מגדריים מסוימים ברמה כזאת או אחרת, (אפשר לסייר במוזיאונים ארכיאולוגיים ולבחון כל־מיני מוצגים מנקודת המבט הזאת וזה מאוד מעניין)  אפשר לקרוא לזה פטריארכיה מרושעת (שנוצרה על־ידי...???) ואפשר לקרוא לזה סדר הגיוני שנוצר לאט־לאט על־ידי המציאות במקומות שונים בעולם

בהתחשב בכל האמור התורה שהיא ההדרכה של האדם איך לחיות לפי "הטבע הנכון" ("למינו" בתורת הרש"ר הירש) מסבירה מה בדיוק המינים השונים צריכים לעשות, איך נראה בית תורני, מהי משפחה נכונה, מהי חברה מתוקנת כו'. כמובן אפשר לעשות מה שרוצים ולהגיע למצב של דגנרציה מוסרית וחברתית בסדר בדיוק בשביל זה יש לנו בחירה חופשית.

הרש"ר מסביר שבמשפחה התורנית האיש בוחר את דרכו הרוחנית והאישה בוחרת את האיש שמוצא חן בעיניה. הרעיון מאחורי זה הוא שלשני הגורמים בבית (האיש והאישה) יש המון כוח וזה מצב מאוד בעייתי אם כל־אחד הוא אינדיבידואליסט רומנטיקן שמושך לכיוון שלו. וזאת באמת רצינית שיש בהרבה משפחות - מהיכרות אישית שלי - את האישה מעניינת קריירה, את הגבר מעניין הבית, או לחילופין, מישהי מתחתנת עם מישהו בעייתי כדי "לאלף" אותו, כו' כו'. אז הרעיון הוא שהגבר שבגדול ניחן ביותר אסרטיביות וכוח גופני יותר מתאים לדברים כמו קריירה ו"הכיוון הכללי" של הבית (לא שאין נשים שיש להן קריירות מוצלחות... פשוט כשהן מגיעות לגיל 35 הסיכוי להוליד ילדים צונח צניחה חופשית + אי־אפשר להתעסק בדברים כמו היריון / הנקה כשאת מנכ"לית ועובדת 80 שעות ביום)

פועל יוצא מכך עקב אורח החיים השונה יש גם שוני במצוות שבהן מחויבים, הזכר מקבל מצוות שקשורות יותר ל"זיכרון" ו"חיצוניות", למשל תפילין וציצית, וגם כמובן תפילה (שלפי הרש"ר - אחת ממטרותיה העיקריות הן להחדיר בלב את אמיתות התורה ו"הדברים החשובים" -> רוב התפילה אינה בקשות אלא שבחים, תהילות, שינון מאורעות היסטוריים כמו יציאת מצרים, התבוננות ביסודות החיים הדתיים בקריאת שמע כו'), ולימוד תורה מעבר לרמה הבסיסית של ידיעת הלכות ומוסר

אותי ההסברים האלה משכנעים אפשר להיכנס לעובי הקורה אצל הרש"ר הירש או אצל כל פרשן אחר שמוצא חן בעיניך אבל האמת היא שאין משכנעים אלא למשוכנעים

מה שיש כמה תל־אביבים שחושבים שזאת מצווה גדולה שגברים יתחככו בנשים ברחוב ולכן אסור לבצע כל הפרדה אפילו באירועים המוניים, לא מחכמה שאלו על זה וגם אין מה לומר להם.

ביחס להפרדה פשוט מאוד, נראה לי MeToo ראייה מספיקה בפני עצמה, גם ביחס לכמות ההטרדות שנשים עוברות בחברה מעורבת שבה אין כללים ברורים לגבי מה אסור ומה מותר (האם זה בסדר לשים יד על הכתף? ומה אם זה יותר משנייה אחת? ומה אם זה נעשה בתמימות אבל הגבר לא יפה לכן זה מטריד? אין תשובות לשאלות האלה) וגם ביחס לסלק את הגברים מכל שמץ של חשד

ולא יודע משום־מה אני לא אוהב להתחכך בבנות באוטובוס, אני לא מרגיש בנוח לראות בנות בלבוש שהיה מבייש שבטים נידחים באפריקה בחוזרן מן הים, ואני גם לא מרגיש בנוח ללכת לים בידיעה שבנות מסתכלות עליי משתכשך, אני לא מרגיש בנוח כשמפלרטטים איתי או מסביבי, אולי זה רק אני, אבל מי אמר שאני גרוע יותר מאותם תל־אביבים שחושבים שחובה לפלרטט ולהביט ולהטריד (אבל כמובן להיכנס לכלא אחרי זה כי MeToo)

לא יודע, אם כל הכופרים יחליטו מחר שלצום ביום כיפור זה לא מגניב, או שלא לרצוח זה פאסה, או שהאיסור לגנוב מחזק את המעמד האריסטוקרטי ושלמעשה מבחינה פילוסופית אין שום הצדקה לשום בעלות פרטית על משאבי טבע ולכן חוקי גניבה רק מחזקים את המעמדות ההיסטוריים וצריך לבטל אותם... שיהיה להם לבריאות, אני עסוק בלחיות את החיים שלי.

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש