הייתי בביקור אצל רופא בסיכון המליץ על הפסקת הריון עקב ריבוי מי שפיר וגם המליץ על דיקור מי שפיר אבל זה דיקור שעלול לגרום להפלה.האם עוד מישהי היה לה מקרה דומה והמשיכה את ההריון ללא מי שפיר ובסוף הכל היה בסדר ללא מום כלשהו?
מאוד מיואשת ולא יודעת מה לעשות
שבוע 33
צריך להבין על מה מתבססת ההמלצה שלו ומה המשמעויות.
ממליצה מאוד לפנות למכון פועה , כמובן להפנות אותם לכל הבדיקות והממצאים שיש בינתיים
יש להם ידע רחב מאוד בנושא
בהצלחה! בשורות טובות!
הוא לא נתן לך הפניות לבדיקות נוספות?
אם לא, נשמע ששווה לעשות מי שפיר
דיקור מי שפיר יכול לגרום להפלה באחוזים נמוכים מאוד, ואם הולכים לרופא מנוסה שעושה את זה הרבה הסיכון יורד.
הטכנולוגיה הזו מאוד התפתחה עם השנים, והיום אחרי כמה ימי מנוחה הרוב עוברות את זה בסדר גמור.
ורק רוצה להוסיף שאומנם פה בפורום הרוב אומרות להימנע, אבל בציבור בכללי מאוד מקובל לעשות מי שפיר גם במיקרים די רגילים בלי חשש מיוחד.
הריון.
זה חייב לבוא עם מכלול של נתונים.
תתיעצי עם מכון פועה
ממש לא מפסיקים היון בגלל נתון אחד שהוא רק סטטיסטיקה
(גם לי היה ריבוי בשליש שני+ עוד ממצאים ובחיים לא הזכירו מילה על הפסקה..רק על עוד בדיקות כמו מי שפיר וכו )
גם אם י ש עוד נתונים
צריך לבדוק טוב טוב שזה לא רק סטטיסטיקה אלא עובדות
צריך להתיעץ עם מומחים, עם מכון פועה וכו
שמעלה סבירות חו''ש למומים מסוימים בעובר
ואם יש עוד סימנים אז החשד עולה
אבל זה לא ודאי זה סטטיסטיקה
מה שיאשר את האבחנה תהיה בדיקה ודאית יותר כמו דיקור מי שפיר או סקירות מכוונות ספציפיות וכו
לצערי הריון שלם טבעתי בבוץ הזה מכל כיוון וים בדיקות ורופאים ..
ברור שהנתון שיש ריבוי הוא עובדה
אבל
האם זה בהכרח מעיד על מום בעובר חלילה?
לא..זה רק מחזק את הסטטיסטיקה
לי. שלושה הריונות עם ריבוי מי שפיר
שלחו לכל מיני בדיקות,
ותמיד שאלו עם יש לי סכרת (דווקא בהם לא הייתה)
אבל מעולם לא דיברו על הפסקת הריון.
ב"ה נולדו בריאים שלמים ומתוקים במועד.
(אגב קצת הבנתי מה זה ריבוי מי שפיר כשהייתה לי ירידת מים בבית באחד מהם, מה זה ירידת מים, שיטפון....)
מי שפיר
לא חושבת שקשור*בהכרח*
זה כבר שבוע 33 תינוק גדול ומושלם והכל
אמאלה מלחיץ רק המחשבה זה כבר תינוק לכל דבר הכי טוב שתתיעצי עם מכון פועה
לא שאני יודעת אם מיילדים בגלל ריבוי מי שפיר
אבל בשלב כזה אם יש בעיה שגורמת שההריון מסכן את האמא או את העובר - מיילדים את האישה
'הפסקת הריון' ב'צריך ליילד אותך'.
אלה שני מושגים שונים בתכלית.
( וגם, אולי את לא מודעת לכך? אבל בישראל מבצעים הפסקת הריון, כתלות בנסיבות ובצורך, עד סוף ההריון)
על אישה שהגיעה לחדר לידה בחודש תשיעי
בוכה ורועדת
כי רופא נשים שלח אותה לשם באמירה שהוא חושב שצריך לסיים את ההריון
ולא טרח להסתכל עליה ולהבהיר לה שהוא חושב שצריך ליילד אותה
הפסקת הריון זה אכן מינוח מוזר מאד מאד
אבל לא מבינה בשום אופציה איך אפשר לעשות הפסקת הריון בגלל ריבוי מי שפיר.
יודעת שאפשר לעשות הפסקת הריון כשיש נסיבות שמובילות לשם, למשל מום חמור מאד,
אבל ריבוי מי שפיר?
הפסקת הריון פחות משתמע לשני פנים
ומסכימה איתך שזה מוזרררר
שניסיתי למצא הסבר חלופי
התכוונתי שזה מינוח מוזר בהקשר הספציפי הזה שלא ברור לי למה זו ההמלצה
לא שזה ניסוח מוזר בפני עצמו
לק"י
אומנם לא הפסקה, אבל גם לא נשמע טוב.
אולי גם פה לזה הכוונה.
אולי בתור מי שעברה הפסקת הריון, זה לא כל כך מבלבל בעיני. חוזרים על זה כל פעם שמדברים על היסטוריה מיילדותית.
אולי כמו שכל מי שחוותה הפלות, יודעת וברור לה לגמרי, ש' מספר הריונות' זה לא מושג שווה ערך ל'כמה ילדים יש לך'.
כי לי אישית גם המינוח "סיום הריון" נשמע מוזר מאוד, אבל אני מבינה שאולי הוא מקובל בשימוש של זירוז.
תביעות על רופאים שלא המליצו על הפלה
מי שפיר בשבוע כזה יכול לגרום ללידת פג
כדאי שתתיעצי עם רופא שאכפת לו קצת יותר מהמטופלים מאשר מהפחד על עצמו
בשבוע 35 בגלל עובר קטן ואף קטן....הילד בריא ויש לי אף כפתור מדהיםם!!
הרבה פעמים שמשהו לא נראה להם , אפילו משהו קטן אומרעם הפסקת הריון, צריך ללמוד להכיר את הרופאים, סוג של כס"תח מבחינתם
נס שכבר היית שבוע 35 וקרוב ללידה
ולא היית צריכה לחכות עוד מלא חודשים עד שתראו אותו
אז מה אם המליצו על הפסקת הריון. בשבוע כזה זה אומר לעבור וועדה להפסקת הריון וצריך סיבה מספיק טובה כדי להפסיק הריון. לא ממצא אחד קל.
נשמע שאין את התמונה המלאה, כאשר יש ריבוי מים שולחים למספר בירורים. זה יכול להיגרם ממספר סיבות חלקן נפוצות וחלקן אחת קשורות למומים (ממש לא באה להלחיץ, רק מציינת שזה לא הריבוי עצמו כמו ממה הוא נגרם)
מקווה שיהיו לך בשורות טובות!
שחשדו שיש תסמונת כלשהיא. ב"ה שהכל בסדר. אבל זה לא שהציעו הפסקת הריון בגלל אף קטן...
רק בשביל הכסתח ולא כי הם באמת חושבים שזו המלצה טובה.
רק מריבוי מי שפיר בדכ לא מפנים להפסקת הריון, אלה לבדיקות לראות ממה נובע הריבוי.
ריבוי יכול לנבוע מ:
מום בעובר- נדיר ובדכ ריבוי קיצוני של מים.- הבדיקות שעושים זה סקירה מכוונת.
סכרת- העמסת סוכר של 100.
וסיבה לא מוסברת.
בנוסף דיקור מי שפיר לא עלול לגרום להפלה אלא להתפתחות לידה ככה שבשבוע שלך זה לידה מוקדמת אבל לא הפלה חלילה וגם זה קורה באחוזים מאוד נמוכים.
הסיכון שבאמת יש מום בעובר קטן אם חוץ מהכמות מי שפיר הכל תקין ועשית סקירות ובדיקות במהלך ההריון.
עשית סקירה מכוונת כלשהי בעקבות הריבוי מים?
לא כל מום זה לא משהו בלתי פתיר.
כדאי ללכת לרופא שיתן הפניות לכל הבדיקות.
כשיהיה לך מספיק מידע תוכלי להחליט בצורה הגיונית יותר.
ואם באמת יש צורך במי שפיר כי אין סיבה אחרת לריבוי, וחשוב לך לדעת את התוצאה - אז תעשי. הרבה מאד עושות את הבדיקה, יש רופאים שמומחים לזה.
פעוט בן שנתיים ואחת עשרה חודש?
סיפרתי לכמה נשים כבדרך אגב בגינה.
קיבלתי תגובות לא נעימות ושל הלם.
חשבתי שזה יותר נפוץ, הן די הגיבו בתדהמה ובהסבר שאני צריכה להפסיק ואני לא נורמאלית
מצאתי את עצמי מתנצלת מולן שאני עוד מניקה.
אגב, מניקה רק בבית לפני שינה וכשחוזר מהמעון, זה לא שאני מניקה בחוץ או כל דקה. (שגם זה בסדר נראה לי למי שזה נוח לה...)
הנסיך הקטן שלנו חוגג 3 עוד מעט. אני מתלבטת איך הכי כדאי לחגוג לו.
הכי נוח לנו זה לחגוג בבית אבל זה ידרוש הרבה הכנות מראש.
המשפחה הקרובה שלנו זה בערך 15-20 מבוגרים ו10 ילדים. לדעתי רובם יגיעו כי זה יוצא בחופש הגדול.
אני רוצה שזה יהיה מכובד, אנחנו מביאים אנשים מרחוק. ושלילד יהיה שמח, זה הכי חשוב לי.
אם יש כאלו שחגגו בבית אשמח לשמוע איך חגגתם, איזה סגנון של אוכל היה, איך הפעלתם את הילדים...
הכנתי מרק, פיצות אישיות לילדים, לחם שום למבוגרים, כמה סלטים, גבינות, לזניה
התחלנו באוכל.
ואז הילד עמד על כסא
נתנו לו ציצית וכיפה מתנה
הסברנו מה זה חלאקה (לילד עצמו עשינו הכנה ארוכה מראש)
כל אחד בא וגזר תלתל. מהסבא רבה עד הבן דוד הקטן..
הוא קיבל כל מיני מתנות
ואז עוגה וקינוח
פיצה בורקסים ירקות גבינות (אולי פשטידות וסלטים, לא זוכרת)
גזרנו שיער,הקראנו נוסח לחלאקה שהורדתי מאחד האתרים
עשינו לילדים בועות סבון גדולות בחצר
ונראה לי יצירה כלשהי
לפני שכולם הגיעו הלכנו לרב שיגזור תלתל ויברך אותו
היינו בערך כמוכם מבחינת מבוגרים והרבה יותר ילדים.
זה היה בחורף והכנתי 2 מרקים, פשטידות אישיות, סלטים
ובהמשך קפה ועוגות.
הטקס עצמו עשה אבא שלי עם לוח אותיות ודבש.
זה לבד מרכז עניין.
לילדים קניתי משחקים ויצירות בהכל בשקל. לא היתה תוכנית מיוחדת.
(עוד לא היו אז בני דודים לילדים שלנו...)
בעצם קודם כול נסענו לקבר של צדיק באזורנו, ואז התכנסנו אצלנו בבית.
לא זוכרת איזה אוכל הכנו בדיוק, אבל לא משהו מורכב מדי.
כל אחד התכבד לגזור תלתל לילד/ים, חילקנו מתנות, אכלנו - וזהו בערך.
היה נחמד ומספק בשבילנו.
(כשחגגנו לבן הקטן כבר היו בני דודים, אבל הייתה קורונה אז "הזמנו" אותם להשתתף מרחוק בזום...)
לק"י
וממרחים שילדים אוכלים.
ככה שלא יצאו רעבים. בעיקר שהם גרים רחוק.
ומזל טוב!!
לא עשיתי בבית אבל אם יש לך מקום בבית אפשר להביא מצנח (השאלתי מהגן של הילד)
כשיש הרבה ילדים זה מאוד נחמד..
המצנח שלנו היה ללא חור אז הילד נכנס פנימה והקטנים (בעיקר הגדולים הקפיצו אותו..
אה ויחד עם המצנח קיבלתי מהגן גם כאלה של מעודדות- בזה הילדים פחות השתמשו...
בנוסף קניתי כל מיני אביזרים לילדים בזמן השירים שירקדו- מקלות כאלה שעושים אורות, כובעים צבעוניים, שרשראות כאלה.. משקפיים.. בחנות של השקל.. הילדים נהנו ממש!!
היו בלונים- אז זה גם העסיק קצת את הילדים.
שירים ולהרים אותו על הכיסא..
מזל טוב!
אם יש לך מקום
אחותי עושה באיזה פארק יש שם מתחם קטן שאפשר להשכיר אז זה גם רעיון לעשות במקום כזה
בעיניי לעשות בבית זה מהמם
ולגבי לכבד את האנשים יופי שאת חושבת על זה
אנשים באמת טורחים ובאים
(אנחנו באנו לחלאקה מעל שעה נסיעה, כל המשפחה מ2 הצדדים והבית היה קטןןןןןןןן, האמא התעקשה שהיא עושה בבית, בפועל לא היה מקום לזוז ובעיניי זה היה לא מכבד בכלל
טרחנו נסענו באנו בסוף בקושי היה איפה לשבת בלחץ, היה עדיף שלא)
באו המשפחות (חלקם)
וחברים מהשכונה
הכנו פריקסה, ירקות ופיצה
שירים ריקודים, גוזרים את השיער ועוגות לקינוח
היה ממש נחמד זכור עד היום לטובה💜
קנינו כדורי פלאפל מוכנים, להכין בתנור
פיתות
חומוס, טחינה, מטבוחה
סלט ירקות
כרוב חתוך של חסלט
צ'יפס
מלפח"צ
שתיה
הכנתי עוגת קרמבו ללא גלוטן לקינוח
הכנו מזכרת מהממת לכל משפחה שבאה. ברכת הבנים חרוטה על פרספקס.
יצא מושלם!
אם לתועלת כותבת כאן מאיפה, אם לא מתאים המנהלות יכולות לערוך..
DOLB - Laser works & art | שירותי חריטה בלייזר מקצועיים
נראלי זהו בגדול אם אני זוכרת נכון.
תכננתי להכין שקיות הפתעה לילדים, קניתי שקיות משולשות, תכננתי להכניס מרשמלו, סוכריות שוקולדים אבל לא הספקתי.
הרב של בעלי בא, אמר כמה דברים וגזר ראשון תלתל
אח"כ כל אחד גם גזר וברך אותו.
לא הספקתי להתארגן על לוח אותיות,
אז קניתי אותיות מגנטיות,
סידרתי אותן על לוח מגנט גדול ובמרכזן שמתי קערית עם דבש ואמרנומאיך זה קשור, הוא טעם מהדהד
מתנות וזהו בגדול נראלי.
בעז"ה יש לי מחר ריאיון עבודה למשרה טובה ונוחה ב"ה,
בתוך העיר (אני לא נוהגת) בשעות נוחות ל-אמא
והכי חשוב - בתחום שקרוב לליבי! ב"ה!!
אחרי כמה חודשים בבית
ומעל שנה של נסיונות בעבודות שונות...
אז כתבתי כבר פה
ואני עדיין מנסה לקלוט
שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים. (מותר עדיין לבכות?)
אני חושבת שזה כן יסתדר
כי העבודה מתחילה ב8:30
וקופת החולים די קרובה.
אני אמורה להודיע על זה בריאיון? לא, נכון?
בעז"ה שיהיו בשורות טובות בכל התחומים!
שימחת!
ואסור להם לשאול.
בהצלחה!
גלויהתודה רבה!
כשתתחילי, את יכולה - אם את רוצה לשלוח אישור על כך שהתחלת טיפולים וככה יש לך הגנה מפני פיטורין (לא יודעת אם צריך ותק בעבודה או לא)
וגם תוכלי לדווח שעות היעדרות לצורך הבדיקות.
אם העבודה מתחילה ב 0830 יש לך מספיק זמן כדי לעשות את הבדיקות, במיוחד שזה קרוב לעבודה
וגם לרוב בדיקות פוריות מתחילות ב 7-730.
כשתצטרכי להיעדר ליום שאיבה או החזרה, או שתגידי את האמת או שלא.
אני התחלתי עבודה חדשה בזמן הטיפולים, בעבודה הבינו את זה ממש בטוב.
וואו יקרה בהצלחה!!! אני כל-כך מקווה בשבילך שתתקבלי - קשה ממש למצוא עבודה ועוד כזאת שאת אוהבת.
איתך בתפילה.
ממש אל תגידי להם שום דבר. זה לא רלוונטי.
אחרי שתתחילי ככל שתצטרכי תגידי שאת מגיעה מאוחר וכדו'
תודה!!
רק רוצה לפרוק שבעלי עכשיו במילואים בסבב קשוח, של כמעט שלושה חודשים עם צפי למעט מאוד יציאות,
ושמעתי עכשיו שתי נשים חרדיות שמדברות נגד אנשי מילואים.
בא לי לבעוט במישהו.
כותבת רק כדי לפרוק ולקבל תמיכה.
יש פה מישהי שלה או לילדציש אלרגיה לקרדית אבק?
הרופא אלרגיה רשם לני סטרואידים. וחששתי לתת.
תוהה אם כדאי.
הוא כל חודש סבב של נזלת שיעול וכו.
היה מצב שהגיע לבחילה בגלל הנזלת עד הקאות.
לק"י
ונשמע שמצבו רגוע יותר.
אני יכולה לשאול אותו אם קיבל סטרואידים בעבר.
אצל הבן שלי זה כל השנה
מסכן
כל השנה עם נזלת🤦♀️
לפעמים יותר לפעמים פחות
הוא כן המליץ להרחיק משטיחים, שמיכות צמר וכו'.
משחות סטרואידים וכו'
גם בגיל שנתיים כבר
זה הדבר היחיד שעזר ועוד כל מיני שיטות טיבעיות. תחפשי על אטופיק באינטרנט
מהאלרגיה לכרדית האבק.
חשבתי שאולי יעזור לה אותו היחס פה.
התחלתי בדיוק ספריי לאף וטיפות עיניים.
אין מנוס. אני גם לא כזה חוששת, בכללי מתרופות, אז גם מיזה.
מעדיפה לא לסבול ככה. זה באמת סבל.אבל לדעתי לילד בטוח לתת. מסכן. החשיבה שאולי שמה זה לא בריא היא לא סיבה לתת לילד לסבול.
זוועה ממש.
הוא לוקח בתקופות הקשות אלרג'יקס באופן קבוע בלי קשר לתסמינים, גם חלק מהילדים לוקחים בעיקר בתקופת מעבר
רופפין או אחר תכלת שכחתי את השם. לפעמים סטרואידים לאף.
אבל הוא כבר לא קטן
ולראות אם זה מספיק
כמובן בליווי רפואי, זה גם ככה צריך מרשם. אם את מרגישה שהרופא שהלכתם אליו לא מבין את החשש שלך מסטרואידים אז לכי לרופא אחר שנשמע לך מומחה
אם כבר ניסיתם ולא עזר או אם הרופא חושב שזה לא מתאים כאן אז כנראה אין ברירה אלא לתת סטרואידים, לנסות את המינימום שיתן הקלה. לפעמים נותנים מקומית באף אם זה מתבטא דווקא בנזלת
אבל לחיות עם אלרגיה שמתפרצת זה יותר מזיק מאשר סטרואידים... מכל הבחינות
עבר כמעט חודש מפסח ולא דיברנו
היא התקשרה אליי פעם אחת ולא עניתי כי אין בי כוחות לדבר איתה
התקשרה לבעלי ביום חמישי ואמרה לו שכואב לה והיא רוצה להתנצל על מה שהיה,
שלא הרגישה טוב בגלל מה שעשתה...
אני ממש רוצה לנסות לסלוח אבל לא מצליחה
יש בי משהו פנימי חסום כלפיה וחזק ממש
לא מצליחה ולא רוצה לדבר איתה!!!!!
פתאום עלו וצפו מלא מלא דברים שכואבים לי ונמאס לי פשוט נמאס
מרגישה צורך לנתק קשר תקופה,בלי לדבר איתה,בלי להיפגש
אני ממש תשושה מהסיפור הזה
כי בעלי התחיל להתחנן אליי תוך כדי שהוא מדבר איתה (בשפת הסימנים מדבר איתי) ומבקש שאסלח לה כי מסכנה וכו'...ומה איתי??????? מה עם הרגשות שלי????
וגם עשיתי חשבון שמשום מה רק הילדים שלי הם השעיר לעזאזאל בבית שלהם 😡😡
וזו לא פעם ראשונה מצד עוד אנשים במשפחה וזה קורה לי את הלב
מה דעתכן?
אשמח לתגובות אמפתיות ובעד כלות אם אפשר
מבינה שזה לא רק סיפור הענישה, אלא הרבה מעבר, ותחושות רבות שיש לך בנוסף.
זה נראה שהיא רוצה לתקן, להשתנות
למה שלא תדברי איתה בשיחה בארבע עיניים עלל התחושה שלך כלפי ילדייך מצידה בעדינות? זו היא שרוצה לפתוח ולדבר ולהתנצל, אז אולי שווה לך לנסות להיפתח אליה?
ויפה שהיא רוצה להתנצצל.
להעזר בבעל מקצוע. כמו שנעזרים בטיפול כשצריך בין בני זוג. לבעל מקצוע יש את הכלים לעזור לעבד את המצב, לתת התוויה להתנהלות נכונה בסיטואציה וגם לגשר את זה בינך לבין בעלך. זה יכול להיות הבדל משמעותי מאוד מאוד בניהול המצב הזה..
וחיבוק.
אנחנו גם הרבה בקונפליקט מול אחד האבות שלנו וממש קשה עם זה אבל לא מוצאים פתרון.
עניין של אופי ותפיסת עולם
בטיפול יורדים לשורש העניין. איפה זה פוגש אתכם, איזו נקודה זה מעורר בכם, למה מפעיל אצלכם את הרגש ואת התגובה הזו..
וכשיורדים לשורש, הכיוון למה לעשות בפועל, יותר מדוייק למצב.
הרעיון בטיפול זו עבודת העומק.
ולפעמים, אפילו רק הבירור העמוק עצמו, עוד לפני מה לעשות בפועל, כבר מסדר את הראש ואת הלב ומאפשר אוויר ושינוי..
בהצלחה רבה. השם יברך אתכם
הAI סיכם את זה נחמד:
ייעוץ זוגי מתמקד בפתרון בעיות פרקטיות וספציפיות בזמן קצר, בעוד טיפול זוגי הוא תהליך מעמיק לשינוי דפוסים רגשיים ותקשורתיים ארוכי טווח.
ייעוץ מציע כלים התנהגותיים לקשיים נוכחיים, בעוד טיפול זוגי עוסק גם בתכנים נפשיים מעמיקים, לרוב על ידי מטפל מוסמך.
ההבדלים העיקריים:
מיקוד ומטרה: ייעוץ זוגי מתמקד ב"כאן ועכשיו", פתרון בעיות ספציפיות (כמו משבר אמון, קושי בקבלת החלטות) ושיפור כלים תקשורתיים.
טיפול זוגי מעמיק לתוך שורשי הבעיה, דפוסים אישיותיים, רגשות וחוויות עבר.
משך הטיפול: ייעוץ זוגי הוא בדרך כלל תהליך קצר וממוקד מטרה (מספר מפגשים מוגבל). טיפול זוגי יכול להימשך תקופה ארוכה יותר, בהתאם למורכבות הבעיות.
הכשרת המטפל: טיפול זוגי מבוצע לרוב על ידי מטפלים מוסמכים (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מטפלים משפחתיים) בעלי הסמכה מוכרת.
ייעוץ זוגי יכול להינתן על ידי יועצים שעברו הכשרות פרקטיות ממוקדות.
התאמה: ייעוץ מתאים לקשיים נקודתיים או משברים קלים. טיפול מתאים לבעיות מורכבות, חוזרות ונשנות, או כאשר יש צורך בשינוי רגשי עמוק.
יש מאמר מעניין שבו ההבדל מוסבר ממש בפירוט (מאמצע המאמר בערך):
מה בין ייעוץ זוגי לטיפול זוגי? - בטיפולנט
אם צריך עזרה למשהו ספציפי ממוקד- ייעוץ יכול לעזור.
אבל במקרה של דפוס חוזר או תגובות רגשיות או "יבלת" מהעבר שמשפיעה על ההווה- טיפול ירד לשורש העניין. לרוב, ההגעה להבנה ולהתבוננות תהיה השער לפתרון המעשי.
יותר ארוך, יותר אולי קשה, אבל פותח שערים לשינוי פנימי
ממליצה לא על יועץ, אלא על מטפל משפחתי- עו"ס או פסיכולוג שהוכשר גם בטיפול משפחתי
הרי בסוף תיפגשו זו בזו באיזשהו מתכונת.
בסוף היא האמא של בעלך ,וזה ישאר כך לעד.
החובה שלנו ככלות היא לכל הפחות לכבד ולא להתעלם אם היא מתקשרת, אני חושבת שבכך גם בעלך אולי מעט נפגע .
זה הכלים שיש לה להתמודד עם מה שקרה במפגש אז.
האם זה היה נכון? לא
האם את יכולה לשנות אותה? לא
אבל את צורת ההסתכלות שלך עליה ? כן
לא חייב לשבור את הכלים ולא משחקים. מניסיון לא יוצא מזה שים תועלת. להפך זה עלול לפגוע רק בך בהמשך.
הם אנשים מבוגרים וכך כנראה הם חינכו את בעלך והגיסים שלך.
תנסי לזכור את הדברים הטובים שהיא כן עשתה ל ענך, ולהאחז בהם .ולשחרר. לחמול...
בהצלחה
היא פתחה לך פתח, תדברו איתה על זה ועל מה שמפריע, תתני לה הזדמנות לתקן.
מעניין אותי אם הבת שלך חוותה את זה כטראומה כמוך? כי מניסיוני, אני לוקחת מקרים עם חמותי כקשים והילדים שלי לא, ולי אין כוחות ללכת בגלל מקרים כאלה ואחרים והם רק מחכים לנסוע.. ילדים סלחנים הרבה יותר מאיתנו.
ברור שמה שנעשה לא בסדר, אבל יש לך כאן הזדמנות לפתוח כל מה שמציק.
בהצלחה רבה
הבת שלי בסדר עכשיו
אני כועסת על עוד דברים הרבה יותר קשוחים ..זה רק הצטרף
אבל מרגישה צורך מעט להתנתק...בגלל עוד דברים שקרו
זה הקש ששבר את גב הגמל
לקשר עדין.
לא לשים אצלה את הילדים, לא לפטפט עד כלות הערב....
שלום ומה נשמע ותודה וביי.
ש0ככה יתנהגו אליי?
שאם עשית טעות ינתקו קשר ולא יתנו לך לתקן?
בסדר, היא טעתה. ביקשה סליחה. מה עוד את רוצה?
כתבתי שרוצה להתרחק מעט
לא לנצח
תגובה חריפה ולא נעימה!
אולי לא מה שקרה לך אבל היו דברים, נתתי לזה זמן וחזרנו ליחסים רגילים..
זה לא הזוי, זה אפשרי. תחשבי מה זה לנתק את בעלך מהמשפחה שלו. היית רוצה שינתקו אותך בגלל טעות שאמא שלך עשתה? לאמא שלך היית סולחת..
אז תלכו פחות, אבל עדיין..
גם גיסתי יצא שצעקה על הבת שלי ולא הסכימה לה באיזה משחק.. שוב, נתתי לזה זמן וחזרנו כרגיל..
קצת קשה לי עם מה שכתבת
נראה שאת מחפשת קולות שיצדיקו את התחושות שלך ,שאת לא רוצה לסלוח ולהתנתק..
תחפשי את הקול הפנימי שלך וזאת תהיה לך לתשובה.
תחשבי שגם את בעתיד הלא הרחוק תהיי חמות ,ולא תרצי שחלילה יתייחסו או לא יתייחסו אלייך כך.
מאשר בשבילה. לדעתי ככל שעובר זמן מהאירוע יותר קשה לסלוח כי "הנה לא חייב להיות בקשר" ולא צריך להתמודד
אני חושבת שיפה שהתקשרה לבן, ויפה שהבינה תעצמה ולדעתי מגיעה לה עוד הזדמנות. אבל! אם את מרגישה שאת צריכה עוד רגע תקחי אותו, מודה שגם לא בטוח הייתי מתייצבת שם לאירוח עם לינה פתאום, אבל קחי בחשבון שתצטרכי להתמודד איתה איכשהו כי זו אמא של בעלך. ותבקשי מבעלך שלא ילחץ. שאת צריכה ממנו לגיטימציה לרגש, למרות שזו אמא שלו. סיטואציה לא קלה..
חיבוק♥️
ברור שזה יקרה ויחלוף
אני גם טיפוס הכי סלחן שקיים אבל קרו עוד דברים שגורמים לי לרצות להתרחק רגע
ומצד אחד לא רוצה שזה יתגלגל עוד ועוד
מצד שני. זו התחושה שלי עכשיו.
כדי שיוריד לחץ
מספיק שהוא מדבר איתה כרגע וקחי את הזמן להירגע. והוא יכול גם להגיד לה שאת צריכה את הזמן (או שאת יכולה לכתוב לה הודעה נניח,מה שזורם לך)
שהילדים שלך 'חוטפים' ממנה,
יכול להיות שזה קשור לכמות הקשר שלכם.
אני למשל רואה שסבתות, כמה שהן יותר בקשר עם הילדים, יותר נפגשים, יותר שומרים עליהם, כך הסבתא לוקחת יותר מקום של ההורים.
זה לא משהו טוב או משהו רע, אלא עניין עובדתי.
עכשיו, ברור שגם הורה לא צריך למשוך את הילד לחדר אבל תסכימי איתי שטעות של הורה יותר נסלחת ומתקבלת על הדעת....
מצד שני כשלנו קרה מקרה לא נעים במשפחה שלי
ובעלי החליט באופן חד צדדי שהוא פשוט לא הולך לשם יותר ולא רוצה שום קשר איתם ודי זה היה כואב מאד
הזלתי המון המון דמעות על זה וכעסתי והייתי חסרת אונים בטרוף.
אני חושבת שיהיה יותר מכבד שתעני משהו קטן.
זה מאד מאד פוגע כשמתעלמים.
אולי רק ש-את מבינה, אבל כרגע רוצה קצת זמן לעצמך כדי להרגע. ושזה עניין זמני עד שתרגישי רגועה יותר.
לפחות שהמסר יעבור דרך בעלך שזה זמני ויהיה בסדר בהמשך.
גם בשבילו זה יהיה מרגיע יותר.
ככה לדעתי
לא ברור מאליו בכלל.
את לא חייבת לסלוח, בטח לא מיד ובטח לא כשבעלך בטלפון מסמן לך סימנים.
זה ממש בסדר לקחת תקופה של קצת שקט והתכנסות.
זה לא אומר שאת נגדה, אלא את בעדך.
צריכה את הזמן לעצמך.
ממש קשה לבנות אמון מחדש אחרי כזה מקרה.
לאט לא לרוץ לשום מקום.
עדיף לאט ויסודי מאשר מהר והכל יתפרק שוב בשניה.
אני יודעת שזה פורום הריון ולידה
לא פורום נערות מתבגרות
אבל אחרי עשור נישואין + חמישה ילדים
ועדיין יש לי חצ'קונים!!!!
אני כבר יוצאת מדעתי
יש ימים טובים יותר ופחות,
מנסה כבר תקופה לעקוב אחרי האכילה שלי ולא ממש מוצאת מה גורם לזה
נראלי שחוץ מרקוטן - ניסיתי בנערותי את כללללל המשחות, טבעיות ורפואיות, כדורים ומה לא.
וכלום לא עזר
אז קצת איבדתי אמון...
(רקוטן - לא רציתי לנסות אפילו, מרוב יאוש שבטח אני אהיה מהאחוז הזה שזה לא עוזר להן...)
אז עבר כבר מעל עשור מאז והרפואה בטח התפתחה
אבל אני עדיין חסרת אמון כלפי כל המשחות שמבטיחות הרים וגבעות
אז אשמח ממש לכלללל מידע שיש לכן
הלוואי שאצליח להרגיש כבר אישה ולא נערה מתבגרת...
שאני משתמשת במוצרים של דר ריבה
כמעט ואין לי פצעים
וגם אם הם מגיעים
הם עוברים אחרי יום יומיים
לנושא הזה אני משתמשת בג'ל ניקוי פילינג מסיכה וקרם נגד פצעונים
אז אני בשבוע 8 בה
אפס חשק מיני, ממש. לא מדבר אלי ודוחה אותי קצת. בעלי משום מה בשבועות האחרונים ממש בעניין, ברמה של כל יום כמה פעמים הוא מגשש ומנסה.
כמה אפשר לדחות בנאדם?
אוסיף שבכל ההריונות (3) התחיל לי דימום או הכתמות אחרי קיום יחסים בפעם הראשונה אחרי שגילינו על ההריון, ושניים נפלו. בזה שנשאר מצאו המטומה קטנה והייתי במנוחה איזה שבועיים.אז זה רק מוסיף ללחץ שלי.
אני מבחינתי לא לקיים יחסים עד סוף שליש ראשון (חודש כזה לפחות)
הוא מצדו מתפנק עלי כמה שהוא רוצה ואין לי בעיה אבל אני לא משתפת פעולה יותר מדי, שיהנה בלי להציק לי 
זה נשמע רע ואולי זה אכן?
אני לא יודעת מה לעשות,
יש למישי עצה? או רעיון?
הכי טכני וברור ומובן.
מאמי תקשיב, גם אני בלחץ בגלל ההפלה שהיתה פעם,
וגם אין לי חשק בגלל השינויים ההורמונלים,
אנחנו צריכים להיות בהקשבה ולבדוק מה מתאים לנו.
במקום לגשש פשוט תדברו. אין טוב מיזה.
בדיוק מה שכתבת הכי פתוח כנה וברור
כל דבר אחר יכול להתפרש כחוסר חשק בלי קשר להריון וכו
זו דעתי
תעשו דברים אחרים שכיף לכם ביחד , לצאת לטיול וכו
ותתעודדו, כבר עבר 2/3 מהשליש הראשון😉 עוד מעט יגיע השליש השני וההרגשה תשתפר
טיפה באריכות - אני כל כך מתחברת לתחושה הזאת של "לקיחת האחריות" על הבאסה.
זאת עבודה עצמית לא פשוטה. לומר - זה מאכזב, נכון. ולהשאר שלמה עם עצמי
זה תקף לכל רגש, מול כל בנאדם. אבל קשה במיוחד ברגעים כאלו, עם האיש שהכי חשוב לנו.
ולתת לו להתבאס, כמו שלפעמים אנחנו צריכות להיות עצובות/ כועסות/ מתוסכלות, בלי שיפתרו לנו, רק להקשיב ולהשאר באמפתיה, ולהזהר לא להסחף ולהדבק.
את לא בחרת בזה. עובדה שאם היית יכולה, היית בוחרת אחרת. אז אם לא את אחראית - יש מישהו שלמעלה שהחליט. אז זאת באסה, כמו באסה שפספסנו אוטובוס, כמו באסה שיש פנצ'ר.
וכתבו פה עצות מקסימות איך להתעודד, אחרי שמשלימים עם הבאסה
ושיתמודד עם הבאסה... להגיד שזה מבחינתך לשמור על ההריון גם אם זה לא מוכח שזה גרם לבעיה או משהו...
ואגב בעיני אם אמרת לו בפירוש שאת לא בעניין ועדיין הוא ממשיך לנסות זה לא כל כך סבבה. הייתי מבקשת בפירוש שיפסיק לנסות.
גם לי היה קשה לסרב כל כך הרבה ומידיי פעם הסכמתי כדי לשחרר את הלחץ 😂
לא חיכיתי עד שיבוא לי…
הוא ילד גדול ואם זה לא הריון ראשון הוא יבין.
אנחם אותך שאצלי זה ממש לא חודש, זה ארבעה חודשים שהוא לא מתקרב אפילו בגלל בחילות מטורפות וקושי עם ריחות
