שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד חַיָּבִין לְזַמֵּן.

אָכַל דְּמַאי,

וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ,

וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ,

וְהַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל כַּזַּיִת, וְהַכּוּתִי –

מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶם.

אֲבָל אָכַל טֶבֶל,

וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ,

וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ,

וְהַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל פָּחוֹת מִכַּזַּיִת, וְהַנָּכְרִי –

אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶם.

(סידור המשנה לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)

לרפואת תמר בת אסתר מלכה

הגמרא בברכות אומרת לגבי מקור הזימון (מה ע"א): "מה"מ אמר רב אסי דאמר קרא (תהלים לד, ד) גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו רבי אבהו אמר מהכא (דברים לב, ג) כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו".

המאירי אומר שזימון זה לא מהתורה, בניגוד לברכת המזון: "ואע"פ שברכת המזון מן התורה אין הזימון מן התורה, ומ"מ דרשוהו דרך סמך ממה שנא' גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו שנמצא אחד מתרה את השנים להוועד עמו לרומם את האל".

יכול להיות שהוא פוסק כרב אסי שמביא מקור מתהלים, ואילו לפי רבי אבהו זה כן מהתורה.

הגמרא בברכות (מח ע"ב) דורשת: "תנו רבנן מנין לברכת המזון מן התורה שנאמר (דברים ח, י) ואכלת ושבעת וברכת זו ברכת הזן את ה' אלהיך זו ברכת הזמון... רבי אומר [אינו צריך] ואכלת ושבעת וברכת זו ברכת הזן אבל ברכת הזמון (תהלים לד, ד) מגדלו לה' אתי נפקא".

הפני יהושע אומר שלפי תנא קמא ברכת הזימון מדאורייתא ולא רק אסמכתא.

התוספתא בברכות (ו, א) אומרת: "ברכת הזימון [נ"א המזון] מן התורה שנאמר: (דברים ח) 'ואכלת ושבעת וברכת' זו ברכת הזימון. 'וברכת את ה' אלהיך' - זו ברכה ראשונה 'על הארץ'- זו ברכת הארץ 'הטובה' - זו ירושלים וכן הוא אומר (דברים ג) 'ההר הטוב הזה'. 'אשר נתן לך'- זה הטוב והמטיב".

אם גורסים 'ברכת הזימון מן התורה', אז בפשטות, ברכת הזימון לא רק אסמכתא אלא מהתורה, בדומה לפני יהושע בתנא קמא בגמרא.

ככה פוסק הראב"ד על הרי'"ף (כתוב שם לראב"ד מסכת ברכות דף מד עמוד א):

"ברכת זימון שהיא מן התורה".

הפני יהושע אומר שגם אם ברכת הזימון דאורייתא, זה עדיין גדר של הזמנה וזימון לברכת המזון, ולא חלק מהברכת המזון עצמה.

נראה להגיד שענין ברכת הזימון זה לזמן ולהכין אותנו לברך לשם ה', וזה 'יהי שם ה' מבורך' ו'נברך שאכלנו משלו', לכן הבבלי לומד ברכת הזימון מדאורייתא מ'כי שם 'ה' ' אקרא הבו גודל לאלהינו', ו'את 'ה' ' אלוהיך', כגמרא ביומא לז ע"א: "תניא רבי אומר (דברים לב, ג) כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו אמר להם משה לישראל בשעה שאני מזכיר שמו של הקב"ה אתם הבו גודל". לפי התוספתא יכול להיות שברכת הזן כלולה בברכת הזימון כדעה של רב ששת (ברכות מו ע"א), ולכן הם לומדים הכל מ'וברכת את 'ה' ' אלוהיך'.

גם מהמקור של כוס ברכה רואים שזה קריאה בשם ה' (ברכות נא ע"ב): "מאי קראה (תהלים קטז, יג) כוס ישועות אשא ובשם 'ה' ' אקרא". זאת אומרת שכאשר קוראים בשם ה' לפני ברכת המזון אז צריך כוס של ברכה, וזה מלווה אותנו לאורך כל ברכת המזון, כי כל ברכת המזון צריך להיות לשם ה'.

אפשר להאריך בזה, אבל זה גם כן ענין ברכת התורה: "מנין לברכת התורה לפניה מן התורה - שנאמר: בכי שם 'ה' ' אקרא הבו גדל לאלהינו" (ברכות כא ע"א), שהלימוד יהיה לשם ה', כמבואר בר"ן נדרים פא ע"א.

הרבה פעמים כשאוכלים ושבעים, קשה לכוון בברכה לשם ה'. "פן תאכל ושבעת... ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך" (דברים ח), לכן ברכת הזימון מעוררת אותנו לכוון לשם ה' במהלך ברכת המזון.

שיר שהכנתי לזכרו

זכר צדיק וקדוש לברכה

לא הייתי עושה היום כ ל ו ם בבית! ממש!   עונג רצוף, הכוזרי, דעת תבונות, רמח"ל, מהר"ל (אם אי י

טועה, אין לי זמן כרגע לבדוק) - תוך השוואה לאפלטון, אריסטו ועוד - חכמה צרופה. נפלא.

זה כמו המעבר מהצד לעולם האימון והטיפול בעולם הדתי

מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד וחולמים להגביר לאט לאט למקסימום

אני מחפש את הניקית "הדובדבן שבקצפת"

הייתה פעילה פה לפני כמה שנים, אם יש כאלה שמכירים את הניק הנוכחי שלה

ויוכלו להגיד לה או משהו

למה יש את זה בכלל? למה לא מספיק מסרים?

זה ממש מיותר.

מי שמסכים איתי שיצטרף לעצומה...

סתם צוחק בקשר לעצומה, אבל נראה לי זה ממש מיותר.

זה השיר השני שלי כאן. 

(ע"פ ההיתרים של הרב אוירבך והרב יצחק יוסף לשמוע שירים שקטים בשלושת השבועות)

הכנתי אתמול בAI, מבוסס ברובו על הקינה "למי אבכה".
מה דעתכם?

לדעתי החצי דקה האחרונה הכי יפה.
אם מצא חן בעיני אחד שטוב ביצירת וידאו, מוזמן... אני טוב מוזיקה ולא בוידאו

לְמִי אֶבְכֶּה וְכַף אַכֶּה, 

וּבִבְכִי אֲמָרֵר וַהֲמוֹן מֵעַי אֲשַׁנֵּן

הֲלַמִּקְדָּשׁ וְאָרוֹן אוֹ כְרוּבִים

שֶעוֹרבִים וְקִפּוֹד שָׁם יְקַנֵּן

[Chorus]

וסוֹד תּוֹרָה, הֲיֵשׁ מוֹצִיא לְאוֹרָה? 

וּמִי הוּא זֶה עֲלֵי הַדּוֹר יְגוֹנֵן

זְכֹר הַשֵּׁם, ואָחוֹר אַל תְּשִׁיבֶנּוּ

קְרַע אֶת הַשָּׁמַיִם וּבוֹא אֵלֵינוּ