גם אתךי כרגע זה בעיקר מולו

והוא מתחיל לגדול ולאתגר אותי מבחינה רגשית

מרגישה אין לי מספיק כלים בשבילו עדיין

לפעמים אני מסתכלת על הילדים שלי ושואלת פתאום: "מי ילד לי כל אלה?" ואני הרי עדיין ילדה קטנה בעצמי...

ומצד שני - לפעמים מרגישה זקנה כל כך, ולא מסוגלת להשתובב איתם בעליזות ולקפץ איתם ולהתכופף למשחקים שלהם...

וכנראה שכל הזהויות האלה חיות כולן בתוכי:

אני אמא,

ואני ילדה,

ואני רעיה,

ואני קשישה,

ועוד כמה דמויות כאלה. אני הכול, פשוט כי כך ה' ברא אותי.

והמשימה שלי בחיים היא לעשות שלום בין כל זהויותיי,

ולגדול ולגדל את כולן ואת עצמי...

כל הזהויות הללו בנו,

שכנראה יכולים וצריכים לדור בכפיפה אחת זה עם זה

ועשיית השלום הזה בין כל החלקים הללו בתוכנו והגדילה בהם כמו שכתבת - מקסים וחזק מאוד!

כתבת כ"כ יפה ונוגע

ורוצה גם לומר שגם תוך כדי

וגם עד ש...

עד שנספיק לגדול -

אולי אולי הילדים שלנו צריכים גם את המקומות הקטנים הללו בנו?

אולי על ידי כך הם מקבלים גם הרבה?

כמו אנושיות,

קשיבות לעצמנו

לגבולות שלנו

לצרכים שלנו

למידה מטעויות

צמיחה תוך כדי תנועה

חזרה בתשובה

היכולת לקום לאחר נפילות

היכולת להיות טובים גם אם אנחנו לא מושלמים

היכולת לקבל מודל אנושי ובר השגה מההורים - ובהתאם לכך גם מאיתנו הילדים כאשר נגדל להיות הורים בעצמנו

ונדע לקבל גם את החלקים הקטנים הללו בתוכנו

ואפילו ללמוד דווקא מהם דבר או שניים

ואפילו שהם עצמם, החלקים הקטנים האלה בנו, יעמיקו גם את החלקים הגדולים בנו.

ומה שאת בטוח כבר עכשיו וכל הזמן - זה אמא אוהבת 

ומשתדלת

ורוצה

וזה אולי הכל

❤

איזה יופי לראות את התודה שלך לכל אחת ואחת,

את ההתבוננות הרחבה, ואז המעמיקה, ואז החיצונית, ואז הפנימית

ואת הלב הגדול שלך שמחפש ומבקש ומוצא ואוהב ❤

אני תמיד מתפעלת מהמקום שיש בך, לכתוב לכל אחת

להעניק לה מכל הלב ולהאיר את הטוב שבה

משמח ומחמם את הלב מאוד לשמוע ❤

אבל אז אני מרחמת על הגדול שלי

שהוא הראשון שמפגיש אותי עם המקומות האלה ופוגש אמא ראשונית מאוד

נכון שיש לזה גם פריוולגיות אבל עדיין...

ואני לפחות כן הייתי רוצה להיות יותר מאופקת ואסופה מולם. אבל גם מול עצמי אני לא כזו

אני לעתים מאוד סוערת במקומות הכי פנימיים

אבל רק כאמא למדתי את זה על עצמי. לפני כן הייתי בתת מודעות לגמרי

אז עכשיו שאני יודעת, עובדים על זה

ובכל מקרה, עלדים לא יודעים איך אמא 'אמורה להיות'. את בכל מקרה המשענת והיציבות שלהם

❤️

אנחנו ממש גדלות איתם

ומהם

אבל הייתי רוצה כביכול להיות שלמה יותר

שהם יחוו אמא שמסוגלת יותר להכיל את עצמה ואותם גם בזמן של התפרקות

כרגע בדיוק הגדול שלי מתחיל יותר להפוך לילד והוא כבר לא תינוק

ופתאום הוא דורש ממני דברים שרק עכשיו יוצא לי להכיר

הוא חווה אותי מאוד ראשונית

הייתי רוצה בשבילו לחוות את האמא שאהיה אחרי שאגדל;)

מניחה שאין דרך לקפיצת הדרך הזו 

כלומר, יש בנו צדדים שאנחנו צריכות ללטש ואנחנו נפגשות איתם רק מול ילדים או בעל

אבל מרגע שדקרנו את הנקודה שמפריעה לנו וצריך לפתח- כמעט תמיד יש דרך לטפל בה.

לפעמים זה רק פרפקצזיוניזם ולפעמים זה משהו עמוק שבא לידי ביטוי עכשיו וצריך ללמוד לפתח אותו למקום טוב.

וכנראה שזה גם טוב לילדים שלנו אם ככה ה' ברא את המציאות.

ולפעמים אני גם משתפת את הילד שלי בקושי שלי, ובכשלונות, ובהתגברות, ובאסטרטגיות שאני מנסה. ונראה לי שגם הוא לומד מזה.

ואני גם באמת מאמינה בלהיות אנחנו כמו שאנחנו בלי השלמות.

אחרי הכל הילד בעצמו לא מושלם ואני צריכה ללמד אותו להתמודד עם עצמו כמו שהוא

אבל לפעמים הייתי רוצה קיצורי דרך;)

יכול להיות שאני גם צריכה להרחיב את הכלים שיש לי בהתמודדות איתו 

את יכולה להירשם להדרכת הורים.

לדעתי עדיף כזאת שתעזור לך לגדול.

אני מאוד אוהבת את הבית להורות מקרבת, למרות שגם הם מתחילים מזיהוי בעיה ואז איך לשנות את החשיבה והדינמיקה.

אבל הכי נכון זה ללמוד ולגדול לא דווקא כשיש בעיה.

אפשרות נוספת זה להתחבר לכמה אמהות שהן יותר מנוסות.

נניח אמהות שהילד הרביעי והלאה בגיל של הבכור שלך, ומתמודדות עם אותם אתגרי הגיל, רק עם זווית ראייה מעט רחבה ומנוסה יותר.

רק צריכה למצוא משהו שבאמת מתאים

אבדוק על ההורות מקרבת

ואמהות עם ניסיון זה באמת מאוד עוזר

שאמא יכולה להכיל את עצמה ולחבק את עצמה גם כשהיא לא מצליחה להיות מאופקת ואסופה.

ילדים לומדים מהיחס שלנו לעצמנו המון... הרבה יותר ממה שהם לומדים מהיחס שלנו אליהם.

אבל את צריכה להיות נאמנה לעצמך ולא לכל מיני דעות חיצוניות לוחצות. אחרת את תאבדי חלק מהתובנות שהתבוננות פנימית יכולה להוליד בך.

להיות אמא קטנה זה לא באג, זה פיצ'ר.

כמו שהגוף הפיזי לא יכול ללדת אדם בוגר, אלא צריך ללדת בקטן ולהתחיל מסע גדילה,

כך גם ההורות מתחילה בקטן. בטכני. איך מסדרים טיטול. איך מכבסים בגדים וממשיכה פשוט בלהיות שם.

ועם הזמן לומדים להיות בקשב לצרכים שלי, לצרכים של הילד שלי, של מי שסביבי. לומדים להכיל, לנתב ולגדול מזה.

הכי מובן בעולם ❤️

תני לעצמך לגדול בשקט, אל תדחקי בעצמך לעשות את זה מהר מדי. יש תהליך טבעי של מה שנכון לך.

תהיי קשובה לעצמך זה הכי חשוב.

בהצלחה רבה!

צריך ללמוד לשהות ברגע להחזיק את המסע הזה

ומסכימה לגבי התובנות

צריך ללמוד להקשיב פנימה ולא החוצה

עבודה עבודה

ככה אפשר להשיג תור מיידי
אבל במלא כסף.
ככה עשינו
 

שיש לו החזר מהקופה.
אמנם זה עלה קצת יקר (אם אני לא טועה עלה 1500 שקל, וקיבלנו החזר ממכבי של 800 שקל) אבל זה היה שווה לי בשביל לקבל איבחון תוך כמה ימים, וכדי שהבן שלי יוכל להתחיל טיפול.

אגב, כיום כבר לא צריך לעשות MOXO, ונוירולוג מאבחן על סמך תסמינים ושאלון הורים ומורה.

אני לא הצלחתי לקבל הנחה ממכבי במקרה דומה.
צריך סוג מסויים של ביטוח לא?

אני הלכתי לנוירולוג שנמצא ברשימה של רופאים בהסדר, באתר של מכבי.

את בטוחה ששלך גם היה ברשימה?

(לפני כעשור)

מוקסו בהפנית רופא ילדים

בתשלום פרטי של 200-300 שח

ואז הזמנתי תור לרופאת קשב (מהקופה) בעיר אחרת שהיה לה תור תוך חודש

יותר טוב מבזבוז כסף אצל פרטי שגם ככה ייתן אותו טיפול 

כשמדובר על ילד שממש סובל בלי הטיפול, כל יום הוא קריטי.

אבל לרוב זה לא קריטי מהרגע להרגע

ותור תוך חודש הוא הגיוני

אם זה דחוף

הגיוני לשלם

אני זיהיתי קושי מכיתה א' אבל אמרו לי שרק מכיתה ב' -ג' אפשר להתחיל לאבחן..

סבל של הילדה ברמה אחרת...גם חברתית

בקיצור זה ממש קריטי ..

עלה לך 200-300

אני עשיתי לילדה לפני שנה אבחון אצל נוירולוג פרטי עלה לי 800 וזה נחשב זול 😅

לא אבחון

נוירולוג פרטי עלה לי לפני עשור מעל 1000 (למשהו אחר)

קבעתי דרך פרטי ואני אבקש החזר דרך ביטוח בריאות .

התקשרתי היום להבין את הפרוצדורה

ורק להבין לקח לי כמה דק

למה זה כזה מסובך?

ככ הרבה כספים משלמים לקופת חולים ובסוף כשצריך אותם הם מסבכים את החיים . למה ?

למה ילד צריך לסבול כחצי שנה במקרה הטוב עד שמקבל אבחון וטיפול? זאת שערורייה .

למה מי שצריך מענה רפואי צריך להיות בגדר עשיר בלבד?

מקומם.

והתקציב מוגבל.

אבל לפחות אם מחכים בסופו של דבר יש אפשרות לטיפול, יש מקומות בעולם שגם זה פשוט אין וכל אחד משלם ישירות על הטיפולים שהוא צריך וזה מאוד יקר, ולמי שאין אין בכלל...

מקווה שתגיעו לאבחון ולטיפול נכון ומועיל כמה שיותר מהר

( ורק הערה, לא יודעת מה ביררת היום ומה אמרו לך, אבל לא תמיד הקופה מחזירה משהו, אז טוב שבאמת את מבררת לפני!)

תבררי קודם איך זה עובד עם המרשם לריטלין- אם זה מוכר בקופה, אם אפשר לחדש דרך הקופה וכו'

ואם וכמה אפשר לחזור אליו להתאים מינון סוג, בדרך כלל זה כמה פעמים עד שמוצאים משהו מתאים

שימחת! 

ואסור להם לשאול.

בהצלחה!

תודה רבה!

כשתתחילי, את יכולה - אם את רוצה לשלוח אישור על כך שהתחלת טיפולים וככה יש לך הגנה מפני פיטורין (לא יודעת אם צריך ותק בעבודה או לא)

וגם תוכלי לדווח שעות היעדרות לצורך הבדיקות.

אם העבודה מתחילה ב 0830 יש לך מספיק זמן כדי לעשות את הבדיקות, במיוחד שזה קרוב לעבודה

וגם לרוב בדיקות פוריות מתחילות ב 7-730.

כשתצטרכי להיעדר ליום שאיבה או החזרה, או שתגידי את האמת או שלא.

אני התחלתי עבודה חדשה בזמן הטיפולים, בעבודה הבינו את זה ממש בטוב. 

וואו יקרה בהצלחה!!! אני כל-כך מקווה בשבילך שתתקבלי - קשה ממש למצוא עבודה ועוד כזאת שאת אוהבת.

איתך בתפילה. 

ממש אל תגידי להם שום דבר. זה לא רלוונטי.

אחרי שתתחילי ככל שתצטרכי תגידי שאת מגיעה מאוחר וכדו'

תודה!!

תודה לכולן.

יש עוד שלבים בדרך, אעדכן בעז"ה

שילך לך הכי טוב שיש

גם בעבודה

וגם בטיפולים

בעז"ה אחרי שתתקבלי אם תראי שזה לא מסתדר לך עם השעות תוכלי לדבר עם המנהל/ת

אין שום סיבה שתיידעי עכשיו 

לק"י

ונשמע שמצבו רגוע יותר.

אני יכולה לשאול אותו אם קיבל סטרואידים בעבר.

אצל הבן שלי זה כל השנה

מסכן

כל השנה עם נזלת🤦‍♀️

לפעמים יותר לפעמים פחות

הוא כן המליץ להרחיק משטיחים, שמיכות צמר וכו'.

שמיכה הוא מתעקש לשמיכת נוצות. כי היא כבדה לו על הגוף והוא אוהב את ההרגשה.

אין לנו וילונות או שטיחים.

מקווה שיגיע מהר ונראה שיפור

תודה

משחות סטרואידים וכו'

גם בגיל שנתיים כבר

זה הדבר היחיד שעזר ועוד כל מיני שיטות טיבעיות. תחפשי על אטופיק באינטרנט

מהאלרגיה לכרדית האבק.

חשבתי שאולי יעזור לה אותו היחס פה.

התחלתי בדיוק ספריי לאף וטיפות עיניים.

אין מנוס. אני גם לא כזה חוששת, בכללי מתרופות, אז גם מיזה.

מעדיפה לא לסבול ככה. זה באמת סבל.אבל לדעתי לילד בטוח לתת. מסכן. החשיבה שאולי שמה זה לא בריא היא לא סיבה לתת לילד לסבול.

זוועה ממש.

הוא לוקח בתקופות הקשות אלרג'יקס באופן קבוע בלי קשר לתסמינים, גם חלק מהילדים לוקחים בעיקר בתקופת מעבר

רופפין או אחר תכלת שכחתי את השם. לפעמים סטרואידים לאף. 

אבל הוא כבר לא קטן 

ולראות אם זה מספיק

כמובן בליווי רפואי, זה גם ככה צריך מרשם. אם את מרגישה שהרופא שהלכתם אליו לא מבין את החשש שלך מסטרואידים אז לכי לרופא אחר שנשמע לך מומחה

אם כבר ניסיתם ולא עזר או אם הרופא חושב שזה לא מתאים כאן אז כנראה אין ברירה אלא לתת סטרואידים, לנסות את המינימום שיתן הקלה. לפעמים נותנים מקומית באף אם זה מתבטא דווקא בנזלת

אבל לחיות עם אלרגיה שמתפרצת זה יותר מזיק מאשר סטרואידים... מכל הבחינות

(אנחנו כן קיבלנו במרשם)

נראה לי שזה יותר מומלץ באופן יומיומי

אנחנו קיבלנו את זה לתת באופן יומיומי כמניעה לאלרגיה (אלרגיה אחרת, לא לקרדית האבק, אבל דומה)

אחפש את המרשם שהוא כתב לנו.

וננסה קודם דרך האף

תודה!

אבל היא לא התכוונה לרע... אז התבאסתי על עצמי כזה

באסה שונה מכעס. אני מבינה למה אפשר לסלוח לה אם היא לא התכוונה, אבל אל תכעסי על עצמך שאת מבואסת מהשיחה איתה.

חיבוק, תעשי לך עכשיו משהו כיף לעצמך❤️

אבל שאלה בקטע ידידותי.. 

ובסוף זה יוצא יותר רע אם אני מתחמקת מלענות כמה זמן אני נשואה נגיד, כאילו מה הסיפור שלי

את יכולה לענות בערך

וזה לא עניינו של אף אחד למה אין לך או יש לך ילדים/ עבודה/ בית/ כסף וכולי. 

עשיתי אצלו בשלושה הריונות סקירות מוקדמות ומאוחרות.

נחמד, אדיב ויסודי 

את המאוחרת עשיתי אצלו, היה אחלה

חוויה מצחיקה שאנחנו זוכרים עד היום

את השאר לא מכירה

עשיתי אצלו את כל הבדיקות בשלושת ההריונות שלי.

מקצועי, נעים, יחסית מהיר- בעיני זה יתרון.

על טאובר 

ועל אורן יחזקאל

שניהם היו לי ממש טובים

בבית ספר התורני "נווה אריאל" ומהתרשמותי הוא ממש איכותי עם צוות מעולה.

פקקים יש. כמעט כל בוקר. תלוי בשעות כמובן, אבל אם את לא גמישה בשעות זה קשה.

יש בעיקרון את הקהילה הרגילה של אריאל ואת הקהילה של נצרים שהגיעו לשם ויש להם מוסדות משלהם. יש כמובן גנים דתיים. יש ממד אחד אור זבולון, סיפורים שאני שמעתי משם לא היו מלהיבים אבל זה בטח סובייקטיבי. אם הילדים שלך סבבה עם מסגרות יש מצב שיהיה להם בסדר. אם אני לא טועה לנצרים יש בית ספר תורני לבנות  ותלמוד תורה לבנים. עליהם שמעתי דברים יותר טובים. קהילות יש כמה, בכללי אחלה. השאלה אם את מחפשת משהו ספציפי. 

לגבי פקקים לכיוון ראשון לציון למשל

קראתי בכמה מקומות שאנשים יוצאים מוקדם ומגיעים לאיזור המרכז נגיד לפתח תקווה בין שעה לשעתיים וכל מיני כאלה . השאלה אם זה באמת ככה?

רוצה לדעת אם יש קהילה דתית באיזורים החדשים ממה שידוע לך? או שזה בפיזור כזה בכל העיר 

באיזה שעות אתה יוצאת אם אפשר לשאול?

זה משנה אם יוצאים בשעה מסוימת או שתמיד יש פקקים?

פקקים בבוקר זוועה. אם את יוצאת ב7 אמור להיות סבבה, מאוחר יותר זה פקקים זוועה כמו שכתבו לך.

בתי ספר כמו שכתבו כבר, אבל אני שמעתי דברים טובים על אור זבולון.

נווה אריאל בעיניי מהמם.

לגבי קהילה- תלוי איזה אופי את מחפשת, יכולה לכתוב לי בפרטי שאלות ספיציפיות

הכנתי מרק, פיצות אישיות לילדים, לחם שום למבוגרים, כמה סלטים, גבינות, לזניה

התחלנו באוכל.

ואז הילד עמד על כסא

נתנו לו ציצית וכיפה מתנה

הסברנו מה זה חלאקה (לילד עצמו עשינו הכנה ארוכה מראש)

כל אחד בא וגזר תלתל. מהסבא רבה עד הבן דוד הקטן..

הוא קיבל כל מיני מתנות

ואז עוגה וקינוח

פיצה בורקסים ירקות גבינות (אולי פשטידות וסלטים, לא זוכרת)

גזרנו שיער,הקראנו נוסח לחלאקה שהורדתי מאחד האתרים

עשינו לילדים בועות סבון גדולות בחצר

ונראה לי יצירה כלשהי

לפני שכולם הגיעו הלכנו לרב שיגזור תלתל ויברך אותו

היינו בערך כמוכם מבחינת מבוגרים והרבה יותר ילדים.

זה היה בחורף והכנתי 2 מרקים, פשטידות אישיות, סלטים

ובהמשך קפה ועוגות.

הטקס עצמו עשה אבא שלי עם לוח אותיות ודבש.

זה לבד מרכז עניין.

לילדים קניתי משחקים ויצירות בהכל בשקל. לא היתה תוכנית מיוחדת.

(עוד לא היו אז בני דודים לילדים שלנו...)

בעצם קודם כול נסענו לקבר של צדיק באזורנו, ואז התכנסנו אצלנו בבית.

לא זוכרת איזה אוכל הכנו בדיוק, אבל לא משהו מורכב מדי.

כל אחד התכבד לגזור תלתל לילד/ים, חילקנו מתנות, אכלנו - וזהו בערך.

היה נחמד ומספק בשבילנו.

(כשחגגנו לבן הקטן כבר היו בני דודים, אבל הייתה קורונה אז "הזמנו" אותם להשתתף מרחוק בזום...)

לק"י

וממרחים שילדים אוכלים.

ככה שלא יצאו רעבים. בעיקר שהם גרים רחוק.

ומזל טוב!!

לא עשיתי בבית אבל אם יש לך מקום בבית אפשר להביא מצנח (השאלתי מהגן של הילד) 

כשיש הרבה ילדים זה מאוד נחמד.. 

המצנח שלנו היה ללא חור אז הילד נכנס פנימה והקטנים (בעיקר הגדולים הקפיצו אותו.. 

אה ויחד עם המצנח קיבלתי מהגן גם כאלה של מעודדות- בזה הילדים פחות השתמשו... 

בנוסף קניתי כל מיני אביזרים לילדים בזמן השירים שירקדו- מקלות כאלה שעושים אורות, כובעים צבעוניים, שרשראות כאלה.. משקפיים.. בחנות של השקל.. הילדים נהנו ממש!! 

היו בלונים- אז זה גם העסיק קצת את הילדים. 

שירים ולהרים אותו על הכיסא.. 

מזל טוב! 

אם יש לך מקום

אחותי עושה באיזה פארק יש שם מתחם קטן שאפשר להשכיר אז זה גם רעיון לעשות במקום כזה

בעיניי לעשות בבית זה מהמם

ולגבי לכבד את האנשים יופי שאת חושבת על זה

אנשים באמת טורחים ובאים

(אנחנו באנו לחלאקה מעל שעה נסיעה, כל המשפחה מ2 הצדדים והבית היה קטןןןןןןןן, האמא התעקשה שהיא עושה בבית, בפועל לא היה מקום לזוז ובעיניי זה היה לא מכבד בכלל

טרחנו נסענו באנו בסוף בקושי היה איפה לשבת בלחץ, היה עדיף שלא)

באו המשפחות (חלקם)

וחברים מהשכונה

הכנו פריקסה, ירקות ופיצה

שירים ריקודים, גוזרים את השיער ועוגות לקינוח

היה ממש נחמד זכור עד היום לטובה💜

קנינו כדורי פלאפל מוכנים, להכין בתנור

פיתות

חומוס, טחינה, מטבוחה

סלט ירקות

כרוב חתוך של חסלט

צ'יפס

מלפח"צ

שתיה

הכנתי עוגת קרמבו ללא גלוטן לקינוח

הכנו מזכרת מהממת לכל משפחה שבאה. ברכת הבנים חרוטה על פרספקס. 

יצא מושלם! 

אם לתועלת כותבת כאן מאיפה, אם לא מתאים המנהלות יכולות לערוך..

DOLB - Laser works & art | שירותי חריטה בלייזר מקצועיים

נראלי זהו בגדול אם אני זוכרת נכון.

תכננתי להכין שקיות הפתעה לילדים, קניתי שקיות משולשות, תכננתי להכניס מרשמלו, סוכריות שוקולדים אבל לא הספקתי.
 

הרב של בעלי בא, אמר כמה דברים וגזר ראשון תלתל

אח"כ כל אחד גם גזר וברך אותו.

לא הספקתי להתארגן על לוח אותיות,

אז קניתי אותיות מגנטיות,

סידרתי אותן על לוח מגנט גדול ובמרכזן שמתי קערית עם דבש ואמרנומאיך זה קשור, הוא טעם מהדהד

מתנות וזהו בגדול נראלי.

ואז יוצא גם טעים, גם מושקע, גם ביתי, גם לא ביתי

ופחות עבודה.

למשל:

2 סוגי מרק (מרק כתום ומרק בצל) עם תוספות קנויות:

קרוטונים, שקדי מרק, גבנצ וכו'.

בגטים/ בייגלים קנויים עם גבינות קנויות ודגים קנויים וסלטים ביתיים או סלטים חצי ביתי חצי קנוי.

מגש ירקות ביתי עם רטבים קנויים.

אנטיפסטי בתנור.

אפשר להזמין מגש סושי, או פיצות לילדים וכד'

ולהכין פשטידות ופוקצות לעבות את הארוחה.

יש כמה אפשרויות איך לשלב, שיהיה עשיר באוכל ולא הכל רק ביתי שזה באמת הרבה עבודה.

גם בסלטים אפשר לקנות תערובת ירקות גוש קטיף שרק צריך לערבב עם רוטב.

מזל טוב!