אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בַּסְּעוּדָה.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם,
וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן,
וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם.
(סידור המשנה לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
הגמרא (ברכות נא ע"ב) מביאה את טעם המחלוקת ברישא: "תנו רבנן דברים שבין ב"ש וב"ה בסעודה ב"ש אומרים מברך על היום ואחר כך מברך על היין שהיום גורם ליין שיבא וכבר קדש היום ועדיין יין לא בא ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום שהיין גורם לקדושה שתאמר דבר אחר ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם".
ביסוד המחלוקת כתב הגרי"ד ברשימת שיעורים: "ואשר נראה לפי זה לומר ביסוד המחלוקת שבין ב"ש לב"ה דנחלקו בגדר ברכת בורא פרי הגפן בקידוש, דלפי ב"ש ברכת בורא פרי הגפן דקידוש אינה חפצא דברכת קידוש אלא חלות ברכת הנהנין בעלמא. ולכן סברי דברכת היום קודמת דצריך לסמוך בורא פרי הגפן לשתייה, ולא להפסיק בינה לשתייה בברכת היום. מאידך ב"ה סברי דברכת בורא פרי הגפן אינה ברכת הנהנין בעלמא שבאה להתיר את הטעימה מהכוס, אלא מהוה חפצא של ברכת קידוש, ולכן סוברים דליכא הפסק כשמברכים אותה קודם ברכת היום, דהא שתיהן מצטרפות לחפצא דקידוש ביחד".
וכבר הגרי"ש אלישיב כתב כן בדעת בית הלל שברכת בורא פרי הגפן מעצם הקידוש:
'וללמדינו שברכת בפה"ג בקידוש כל עיקרה הוא כחלק מן הקידוש."
יש לזה כמה נפקא מינות להלכה, כמו אדם שכבר שכבר עשה קידוש, ואז בא להוציא אחר שלא שמע קידוש, לפי בית שמאי מספיק שיגיד את הקידוש כדי להוציא את חבירו בקידוש ולא צריך את ברכת היין, ואז אם השני רוצה לשתות יין הוא יצטרך לברך בעצמו או לשמוע מאחר. לפי בית הלל גם ברכת הגפן זה חלק מהנוסחה של הקידוש והוא יוכל להוציא חברו ידי חובה.
הזוהר בפרשת ויחי כותב: "אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הַאי גֶפֶן דִּמְבָרְכִינָן בֵּיהּ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. בּוֹרֵא, הַיְינוּ דִכְתִיב, עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי. פְּרִי הַגֶּפֶן, דָּא עֵץ פְּרִי. עוֹשֶׂה פְּרִי, דְּכַר, עֵץ פְּרִי דָּא נוּקְבָא. בְּגִינֵי כָּךְ, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן דָּא דְּכַר וְנוּקְבָא כְּחֲדָא. "
נראה שאומרים ברכת הגפן כחלק מהותי מהקידוש כי מקדשים את היום על ידי חיבור הזכר והנקבה להשפיע שפע קדושת היום.