וישנאה אמנון שנאה גדולה מאוד מ"ט אמר ר' יצחק נימא נקשרה לו ... וכי נקשרה לו איהי מאי עבדה אלא אימא קשרה לו נימא ו...

לפי הבן יהוידע היא הייתה פסיבית, רק היא עשתה פעולה לפני, והוא בא עליה ונעשה סריס: "היה להם מין סם למשוח בו שערות שעל ידי זה יהיו חדים וקשים ועוקצים כמו קוצים לבשר האדם הנוגע בהם אך היא כדי להנקם ממנו קשרה נימא בנימא כדי לחזק זו בזו, ויהיה כוחן חזק ומחמת זה נעשה כרות שפכה, עכ"ל. לא שהיא קשרה את הנימא על הגיד.

החיד"א כותב (חומת אנך שמואל ב פרק יג):

אמנם לכאורה הדבר קשה דנימא יכולה לעשות כרות שפכה. ובשו"ת שמש צדקה בסופו הוציא הדברים ממשמעותן ע"ש והפשוט הוא כי בעונו נעשה לו נס לרעה ועל ידי נימא נעשה כרות שפכה. ואפשר דזה כיוין רבי יצחק באומרו נימא נקשרה לו רמז דמן השמים היה דעל ידי נימא נעשה כרות שפכה ומ"מ בא על ידה כמה דמסיק דהיא קשרה לו ומן השמים יוכיח"ו בתוכחות על עון לעשותו כרות שפכה:".

לא היה בפעולה שלה כדי לעשות אותו כרות שפכה, לכן הפעולה לא מיוחסת אליה אלא לשמים.

ולא מאשימים אותה במעשה שהוא עשה, אלא במעשה שהיא עשתה.

אדם מנסה לעבור.

לפי  החיד"א, זה כמו שאדם דוחף מישהו בקטנה ובא רוח שאינה מצויה ומפילה אותו.

כי כל גויה בכל נשג"ז. וכשהתגיירה זה כבר מחלוקת תנאים.

אצל הושע, אם זה היה במציאות, אז זה ממש בכלל ההגדרה.

שזנתה עם כמה.

"ולא קמה עוד רוח באיש" - "אפילו לשכב עם אשה אמרו אין לך כל שר ונגיד שלא בא אל רחב הזונה ובת עשר שנים היתה כשיצאו ישראל ממצרים וזנתה כל ארבעים שנה (זבחים קטז ב)"

לגבי הראשון, לפי התרגום זה היה במראה, לא שבפועל עשה ככה, אבל בפשט זה היה ממש, כמו שעולה מהמצו"ד.

וזה חריג נראה לקרא לילד לפי הטעמים האלו ולא לפי משהו שקשור לילד ישירות. חשבתי אלי זה כי לא בטוח שזה בנו, ולכן נותן משהו כללי (כמו שתוקי).

לגבי השני, זה הגיוני, שכן למה שישנאה כ"כ אח"כ.

"לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה"

מה גם שלא יהיו לה ילדים.

מהבעילה הראשונה לפני ההתגיירות, אז זה לא קשה.

במיוחד לפי ההצעה של תוספות ברש"י שהיא הייתה מעוברת קודם מגוי קודם שדוד בעל אותה.

היא מותרת בכרות שפכה.

לגבי ילדים זאת שאלה טובה, אבל נשים אנוסות (אנוסות דווקא, בעולות היה להן יותר סיכוי) אז היה להן סיכוי נמוך להתחתן, אז היא רצתה כמו בתורה שאמנון יתחתן איתה כיון שאנסה.  

ולגבי האיסור , יש דרכים ליישב (שעשאתו כזה מבחינה מציאותית, אבל מבחינה דינית עדיין לא אסור, ויש מקרים כאלו).

כתבתי מה שהפתיע אותי. מה שלא הייתי מסוגל לשער בעצמי.

זה היה יכול להיות סביב עוד הרבה עניינים ולא חיפשתי דווקא את העניין ההוא.

ק"ו שאין צורך להעלות אותו בפורום מעורב, למה שלא תעלה פה את מסכת נידה כולה ונתחיל דיון?

באשר להושע אני לא זוכר מי אמר את זה אבל כמדומני שיש דעה שאין סיכוי שהקב"ה ציווה כזה דבר על הושע וכל נבואתו היתה בחזיון הנבואה בלבד.

זה תשובה לנקודה 1, אך מאתגר את נקודה 2, במיוחד כשאי אפשר להיפצע ע"י שערות.

מצד שני, אם זה בא לתרץ התנהגות של אמנון שמצויינת בפירוש בכתוב, על כך ששנא את תמר.

בזה וגם בנות צריכות לדעת.

בסופו של דבר עושים צנזורה לבנות בכל התורה כולה מכל מיני טעמים, ואתה רוצה לחזק את הצנזורה.

נשים גם צריכות להחשף לזה, ובמבטם הם יתרמו יותר לתורה הכוללת.

אני לא רוצה להתווכח אם זה נקרא אגדה תמוהה, אבל מה שבטוח שהגמרא התכוונה ברצינות למה שכתבה.

למה לא לדון בדיני כתמים? זה נראה לך מקום ראוי? אבל תורה היא וללמוד אנו צריכים, לא ככה? בוא נפתח דיון.

זו בהחלט אגדה תמוהה והתוספות שם תמוה עוד יותר, אין שום דרך פיזיולוגית להפוך לכרות שפכה על ידי שערות ערווה, אחרת היו מחייבים נשים לטפל במפגע הזה.

סוגי כתמים נועדו לרב מומחה בתחום.

אין עניין לפסוק הלכה בפורום וגם כאן בשרשור הזה אנחנו לא עושים את זה.

באיזה סוגיא אתה רוצה להתחיל.

אזכיר את דברי רבי עקיבא: "שלא אמרו חכמים הדבר להחמיר אלא להקל שנאמר 'ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה' דם ולא כתם" (משנה נידה ח, ג)

מה אומר הירושלמי במקום על זה?

תחפש ותגיד לי.

להפוך לכרות שפכה ע"י קיום יחסי מין.

אבל אתם לא יודעים מה זה עושה לבנות. באמת.

רוצים לדון על דברים כאלו בתירוץ שזו תורה? תעשו בפורום של בנים או שמיועד לזה או שתעשו חדר.

אתם לא יודעים מה עושה לבנות לקרוא את הדברים האלו. זה גם דיון לא צנוע שלא מתאים לפורום מעורב שברשמית יש בו בנים ובנות חופשי, וגם כן, כמו שאמרה @ראשיתך, זה שרשור על גבול ההטרדה. נסחפתם פה לגמרי.

(מלבד הסתייגות על עניין ״ההטרדה״)

ואשמח לדעת למה יש לך הסתייגות בנושא, אם מתאים לך כמובן.

(למה עניתי דווקא לך ולא עונה לאחרים? כי פה זה על מנת להבין ולא על מנת להתווכח)

הזוי שהן משתמשות במילים כאלה חמורות על שרשור שמישהו פתח ללא כוונת זדון לצורך לימוד תורה.

מי שלא טוב לה שלא תכתוב בפורום מעורב לכתחילה..

שהם על גבול האנטומיה הרפואית.

גם לי מאוד צורם השרשור הזה.  

מי שמרגישה פגועה יכולה לא להכנס לשרשורים מעין אלו או להתעלם מהם.

אף אחד לא כפה עליהן לקרוא את זה.

מפה ועד לקרוא לבחורצ'יק שפתח את זה "מטרידן" במילים אחרות יש מרחק אדיר.

וזה גועל נפש.

גם אם, להבדיל, היו רצים כאן תיאורים סביב מה עושה רופא שיניים ומה המראות שהוא רואה, זה היה צורם.  

בלי קשר להלכה ולתורה ולאיברים מוצנעים.  

יש דברים שנוגעים לאסטטיקה.  

נכון, הן קראו בקנאות כל הודעה והודעה ולקח להן זמן רב כנראה.

מכאן אתה למד שהן רצו לקרוא את זה. מי שקראה זו בעיה שלה בלבד.

אני לא אכנס למשל לפורום הריון ולידה כי אני יודע מה אני ימצא שם.

גם כאן, הן רואות שהשרשור עוסק בדבר כזה, שיועילו להתעלם ולא להמשיך לקרוא את כל ההודעות.

לטיעון של פמיניסטית מטורללת שתלך ברחוב בלי בגדים ותטען בהיתממות אבל למה אתם מסתכלים ? אל תסתכלו! בעיה שלכם!

חוץ מזה. שאני חושב שזה לא הפורום המתאים וזאת לא הצורה לדון בנושאים כאלה, גם אם תאורטית אף אשה לא היתה קוראת את ההודעות. 

ללכת כמו שציינת זו עבירה פלילית של התערטלות.

לדון בנושאים תורניים שהצניעות יפה להם היא לא. 

מה גם, שהן הכניסו את עצמן לצרה שיכלו להמנע ממנה.

אפשר לראות שהדיון מתחיל "להדרדר" בצורה הדרגתית כשבהתחלה זה עדין סביל מאוד. הן בחרו להמשיך לקרוא. 

 כשמישהו מסתובב כמו שתיארת, הוא כופה עליך להכשל.

לכתוב על עובדה תנכית זה מאוד מטריד.

אתה גם לקחת חלק פעיל בשרשור למרות ההערה הראשונית שלך. אז בוא..

בהודעה הראשונה הוא מדבר על הנישואין של הושע..

אולי החלק השני .

זה עדין לא סותר שכך כתוב, לא זה מה שאני מגדיר עובדה, אם קרה בפועל או לא.

לא ככה לומדים תורה.

והתורה היא לא פרובוקטיבית.

מבין שיש אנשים שזה עושה להם את זה, לראות מה רב חילה של התורה, אבל אי אפשר לכפות את זה על כולם.

דאבל

למיטב ידיעתי הפורום עובד בצורה כזאת שלא רואים את התוכן מבלי ללחוץ על התגובה. למיטב הבנתי אין גם בכותרות התגובות המקוריות שום־דבר פרובוקטיבי או מזעזע יתר על המידה.

השאלה המקורית היה על שתי סוגיות קשות היינו גומר בת דבליים ומעשה אמנון ותמר אז ברור שהדיון הולך להיות בנושא. לא הבנתי איזו אזהרת צניעות צריכה להיות בנושא. זה כמו לעשות אזהרת צניעות לזה שהולכת להיות אזהרת צניעות. ואני לא מבין מה ההיגיון להיכנס, לקרוא את הכל, ואז להתלונן שזה נורא מטריד. וגם אם מישהו יחליט לפתוח דיון שכותרתו תהיה "חוויות גרפיות מרופא שיניים" ויהיו שם תיאורים קשים אין שום בעיה, יש אנשים שזה מפריע להם ויש אנשים שלא.

והאמת חלק מהתגובות פה מבישות. אם בעיני מישהו לא מוצאים חן מדרשי חז"ל - ברמה הרעיונית - או שהתורה היא לא מתאימה ומגעילה לו, בבקשה, יש דתות אחרות. ומי שמרגיש לא נעים לעסוק בנושאים האלה, אז בבקשה שלא יעסוק בהם. גם בשיר השירים שקוראים כל ערב שבת יש תיאורים צבעוניים, ויש גם הפטרות עם ביטויים מאוד קיצוניים, וגם מעשה אנשי סדום ולוט ובנותיו נקראים בציבור קבל עם ועדה הגם שמדובר בנושאים מאוד קשים, הרבה יותר מאשר פטפוטים על אנטומיה, והייתי יכול לראות איך יש אנשים שהיו מרגישים לא בנוח או שבאמת היו חווים טריגר פוסטטראומטי או משהו בסגנון. אז מי שרוצה להיות מוטרד בבקשה הרשות בידו אבל זה לא נראה שהטהרנות הפוריטנית הזאת היא המצאה יהודית.

אכן אני לא רוצה לזלזל במי שזה באמת מפריע לו, אלא שניקח עניין אחר, אני חושב שאת רובנו מאוד היה מטריד לצפות בשחיטה בחיים האמיתיים, אבל בעבר הלא־רחוק זאת הייתה מציאות סופר נפוצה וזה לא הזיז לאף־אחד. ואחת הסיבות שזה לא הזיז כי אף־אחד לא העלה בדעתו שזה אמור להזיז, שחיטה הייתה פשוט חלק מהכנת אוכל ולא איזה מעשה עם משמעות מטפיזית מחרידה. וזאת אחת הבעיות, מרוב מודעוּת לנושא התגובה נעשית יותר ויותר רצינית, בערך כמו שיש חרדים שמתפרקים מזה שהם ראו איזו תמונה אחת איפשהו אבל אנשים שנחשפו פה ושם או שלפחות יש להם גישה פחות אפוקליפטית ביחס לנושא כן אמנם מושפעים אבל לא ברמה כזאת.

וגם לא יודע, ברמה של עצה טובה קמ"ל, אם איזה פוסט נידח באיזה אתר פורומים ישראלי גורם לך לתחושות קשות זה סימן שצריך לראות איך מפתחים דרכי הסתגלות מתאימות. ויש שלוש אפשרויות, האחת היא לחיות באננס מתחת לים בניתוק מוחלט מהעולם, השנייה היא לנסות לחנך את כולם לדבר רק על מזג האוויר, והשלישית היא לבצע שינוי בתפיסה

אם היינו יחד (החבר'ה כאן, בנים ובנות כאחד) בחדר, מישהו היה חושב שזה ראוי לדון בכך בפורום כזה???

נראה לי ברור שלא,

ולדעתי הסימן הכי מובהק אם השיח ראוי או לא זה מה היינו חושבים על שיח כזה פנים אל פנים.

(ולפעמים מה מישהו שהיה רואה אותנו היה חושב כמו המדרש היפה:

"אמרו לו (תלמידי רבן יוחנן בן זכאי לרבו בשעת פטירתו) רבינו ברכנו אמר להם יהי רצון ושתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם אמרו לו תלמידיו עד כאן אמר להם ולואי תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם" - מסכת ברכות דף כח עמוד ב)

כידוע, אני חושב שפורום מעורב וש.א. בין המינים זה בסדר אבל צריך לשמור על גבולות בדומה לשיח פנים אל פנים.

התלבטתי אם להגיב כאן בכלל או שעדיף לשתוק, החלטתי לא לשתוק ואני מקווה שנכון.

ומוזמנים לעשות כמוני ולדווח על השרשור הזה.

ההשוואה שלך לא נכונה, כשיושבים בחדר סגור בנים ובנות הם נמצאים שם על מנת לדון בנושא משותף לבנים ובנות, 

לכן אף אחד לא יעלה נושאים כאלה שם כי הן לא אמורות לשמוע את זה מבנים. 

כאן אנחנו עוסקים במרחב ציבורי שלא מחייב מהבנות לשמוע את השיח הזה. 

בחדר המשותף אתה כופה עליהן לשמוע בניגוד לרצונן.

אפשר לעשות אזהרת צניעות בהתחלה. כמה פשוט..

לגבי ההשוואה:

א. לפעמים סתם יושבים חבר'ה, ועל זה דיברתי.

ב. זה קפץ ולא מדובר בבחירה, אישית, הייתי שמח שהשרשור לא היה עולה לי בפיד.

ג. אזהרת צניעות וטריגר הייתה התנהלות מינימלית ראויה.

שיעשו אפשרות למי שמפרסם את ההודעה ללחוץ על תיבת "אזהרת צניעות"

וכל מי שמוגדרת "נקבה" לא תראה את זה.

זה ברור כשמש.

מי שמספיק סתום כדי לא לקלוט את זה צריך להסביר את עצמו.

ברור שהדיון הזה עדיף שיעשה במקום אחר.

אבל מפה ועד לבוא בטענות כאילו המקום שייך להן ועוד לקרוא למשתתפים בו מטרידנים, אפילו בור ועם הארץ מבין שלא שייך.

אולי תפסיק לדבר בקטעים קטעים ותכתוב הכל בהודעה אחת?..

אני מבין שזו הדרך שלך לעשות את זה מעניין יותר אבל זה מתיש.

אולי הייתי מסכים אם הדיון הזה היה מתפתח בשרשור שקשור לנושא *אחר*

אז, הייתי אומר שבין הרפרוף בהודעות הן לא צריכות להתקל בדיון כזה..

אבל כאן? שזה בשרשור שמיועד לדיונים כאלה?.. לא רואה בעיה..

של אנשים, ואם מרגישים לא נח, אז מרגישים לא נח, ואני נותן מקום ומכבד את הרגש הזה.

('הטרדה' זו מילה מוגזמת ובכלל לא ראויה)

לדעתי, צריך לגעת בשתי נקודות:

1. נחשפים לתכנים הרבה יותר קשים ולא צנועים ברשת, גם בטעות, אז אפשר כל פעם להרגיש רע, לברוח להדחיק ולהתעלם, או שאפשר לנסות לגשת בצורה שכלית ופשוט לצחוק על זה ולהגיד התכנים האלו בכלל לא שייכים לאיפה שאני, אז כשאני רואה את זה אני לא מדחיק, זה יכול לצוף, אבל זה לא מאיים עלי בשום צורה כי אני לא שם. אני פשוט צוחק על הנבזיות של זה. ככה אתה מתנתק מאותן מראות ותכנים.

2. התנ"ך עצמו דן במקרים קשים: פרשת לוט- סיבוב הבית, בעילת בנותיו כשהוא שיכור, פילגש בגבעה ועוד. חז"ל מלא מדברים אלו. השאלה אם צריך לצנזר את הכל לבנות, אז לא נלמד איתן אפילו פרשת וירא, אולי נקפוץ על יהודה ותמר שמהם מגיע המשיח.

בנות היום חשופות לכל מידע אפשרי, כבר אי אפשר לצנזר. בנות צריכות להיות מודעות לחלקי התורה היותר קשים ולכאורה לא צנועים. כמו שהלכות נידה, זה לא הכי נעים, מאיפה הגיע הדם, איזה צבע וכדומה, אבל לומדים ומתמודדים.

אז אפשר להגיד שרק נעסוק בנושאים כאלו בפורומים נפרדים, אבל בסוף מציאות החיים היא שהכל מעורב היום. כמעט כל שיעור, יש שם גם נשים. אני לומד עם האחיינית שלי מסכת ראש השנה, אז אני אמור לקפוץ על למה קוראים לאשה נידה 'גלמודה'- גמולה מבעלה.

אני מסכים שלא צריך חס ושלום לגלוש מעבר לעצם הדיון התורני למקומות לא ראויים ולא עניינים, אבל אני לא רואה פסול בעצם הדיון התורני.

אולי ההגדרות שלנו שונות למילה הטרדה, ויש לזה מנעד רחב של משמעות.

אבל אני חושב שהטרדה זו מילה שצריך להיזהר בה במיוחד בקונטקסט של היום.

בנות גם יותר רגישות מגברים. ועם מה שבנות עוברות...

נכון שיותר חשופות מפעם. אבל ממש ממש לא בהכרח שהן חשופות.

והדיון הזה חרג מזמן מגבולות הטעם הטוב (אם בכלל התחיל ככזה...)

(ואגב, בהודעה שמסבירה למה הכל בסדר, להתחיל לפרט גם- זה צורם. מאד. ובטוחה שלא רק לי.)

וסליחה, מה שאכתוב עכשיו לא מכוון רק אליך אלא לכולם, מי שלא חווה הטרדה או פגיעה לא יודע מה זה עושה. רק מי שחוותה יודעת עד כמה זה משפיע. זה הופך בנות לצל של עצמן. אם תקראו קצת באינטרנט על דברים שקורים למי שנפגעה בדרך כלשהי, תבינו אולי על מה מדובר. (או שתתלוננו למה בנות לוקחות את זה קשה. כל אחד ומה שהוא בוחר) וזה גם משתנה בין אחת לשניה. אז לקפוץ ולהגיד שהטרדה זו מילה מוגזמת, זו חסר רגישות בקטע אחר.

מיניות.

להגיד שאנחנו לא יודעים איך זה, זו התעלמות גמורה מהמצוקה שלנו הבנים שעוברים את זה.

אולי כן אנחנו יודעים מה זה ופשוט מתמודדים אחרת מכן.

אולי ההתמודדות שלנו זה לא להתעלם מדברים מיניים, אלא להתמודד איתם ודווקא להיחשף בצורה בריאה דרך התורה לשם שמים בדרך שלנו ולא לברוח ולחוות את המצוקה שוב ושוב.

בסדר. אז אני מכבד ונותן מקום לרגש ולהתמודדות שלך, אז אם יש תחילת שרשור שכואב לך אל תקראי את השרשור.

אני לא מיעטתי בכלל בחוייה שלכן ובדרך להתמודד, רק  ציינתי שבמקום ציבורי, במיוחד איפה שאפשר לדעת במה מדובר ולא לקרוא יותר ולהתעלם, אני חושב שזה לגיטימי לדבר על נושאים כאלו.

לא אכתוב יותר כי באמת מה שכתבת בסוף הכאיב לי, אבל זה לא אשמתך.

במחשבה שניה, אני חושב שמן הראוי שהייתי כותב "אזהרת צניעות".

ועם זאת, מי שמתקשה לקרוא את החומר, יכולה פשוט לעבור הלאה לשרשור אחר.

פעם היה בלנ"ו שרשור (שבסוף נמחק) שמישהי התייעצה על משהו גופני של בנות.

לכשראיתי שזהו נושא הדיון (היה אפשר לראות מהמשפט הראשון) עצרתי ונמנעתי מלקרוא את שאר הפוסט והתגובות, בלי שום דרמות.

ודבר אחרון, מי שדיברה על הטרדה, מזילה את המקרים שנשים נפגעו באמת והקשתה לנהל דיון בוגר ואחראי.

מסבירות לנו שמי שלא חווה הטרדה וכו וכו'

וכל זה , על שכמה חבר'ה תורניים דנו בנושא שהצניעות יפה לו. ביג דיל. איזה דרמות.

לא נאה לך אל תקראי סוף פסוק. עם מה שהן הרגישו אי אפשר להתווכח.. אבל על התגובה אפשר גם אפשר.

מישהו פנה אליהן? מישהו דיבר איתן?

תריבו לבד.

@ראשיתך אני מציעה גם לך לפרוש. למרות שזה כואב שככה הם מדברים. גם לי כואב.

הם בנים ובאמת לא מבינים מה בנות חוות❤❤

חבל סתם לעורר אצלינו טריגרים. טוב זה לא יעשה לנו.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש