תאמין לי הבנות הללו.. אין להן גבולות. 

צריך את גברת פרידמן שתעשה פה סדר בבלאגן.. תחנך אותן..

סתם.

ברוח האחדות החדשה שמנשבת כאן אני קורא להרגעת הרוחות ושכל אחת ואחת תתעסק בעסקיה בלבד.

כל אחד ואחד ידווח אך ורק על שרשורים שלו עצמו. וגם יגיב לעצמו בלבד. 

אבל רגע יש לי שאלה..

אם אני יורק בחוץ ומשב רוח קל בא ומעיף את הרוק 2 מטר מהבחורה, זו הטרדה?..

כאילו אתה אומר שאי אפשר להעיר לבחורה שהיא יפה? זה ממש עלבון לגברים..

אני ראיתי בעיני שתי בחורים בארה"ב שאחד מהם אמר למישהי dam girl והיא דווקא צחקה ולא נעלבה.

בתחום המיני.

אתה יכול ללבוש כיפה גדולה כמו מוסלמים, ויעירו לך שאתה פוגע ברגשות המוסלמים שאתה מנכס את דתם.

הוא נועד למחוק תגובות לא ראויות ולא נעימות. חשוב שהפורום יהיה מרחב נעים לכולם. לא?

בסוף גם לא כל תגובה מדווחת נמחקת..

תגובות.

כל בן-אדם בפורום יהיו המון הודעות שיצרמו לו. זה החיים לא כל דבר נח ונעים.

ראוי זה קריטריון מסוכן, כי מה שלא ראוי בעיני אדם מסויים, ראוי בעיני האחר.

זה כמו שאני הזדעזעתי מהשרשור של @אריק מהדרום על אשה שנייה, גם אם זה בצחוק והוא לא אהב את השרשור של @לחם מלא השתתפתי בו.

כל אחד יש לו קריטריונים אחרים למה שראוי, אבל לא סותמים פיות בגלל זה.

כמעט אף פעם לא ראיתי שום תגובה שעברה קו אדום מבחינתי שצריך לסתום לו את הפה.

אני בן-אדם שחושב שאפשר לדבר ולדון כמעט על הכל, ומי שלא נותן לזה במה, גורם לדעות האלה להצטבר בתוך בן-אדם ואז הן מתפרצות בצורה מעוותת ומסוכנת ואף אלימה בפועל.

בנוסף לדווח זה סוג של הלשנה על בן-אדם ואני רועד מפני הפסוק: "ארור מכה רעהו בסתר".

אם אני לא מסכים עם מישהו, אני יגיד לו בפנים, אני לא ירכל לו מאחורי הגב.

שוב אני כותב לגבי איך שאני מתייחס לאחרים, אני מסכים עם @הפי שהאדם עצמו צריך להיזהר מלכתחילה.

"זה החיים לא כל דבר נח ונעים"

זה נכון בקטגוריה של התמודדות עם דברים

אבל לא נכון בקטגוריה של הוייצרות שיח בין אדם לחברו .

אם אני רוצה ליצור שיח המשפט הזה : "זה החיים לא כל דבר נח ונעים" לא אמור להיות לנגד עייני.

ולא אמור להיות שם נרדף(למה כבר עשיתי) תקליל .. (יש פה זריקת אחריות) אם אני פוגע באחר אני לעולם לא אדע כמו עמוק פגעתי, ולא שווה להסתכן.

אני התכוונתי לגבי אם מישהו אחר כותב, זאת הגישה שלי כלפי הכתיבה של האחר.

לא דיברתי על משהו ספציפי כן?

אה הבנתי יפה.

אבל עדיין לפעמים עדיף להעיר אחרת כל העולם שלנו יהיה קשוח 

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.