השאלה -מי קבע מה משמעותי יותר ופחות? לדוגמא מי קבע שמי שעכשיו לומד להצלחת החיילים עושה מעשה פחות משמעותי מהחיילים עצמם? משמעותיות לא נקבעת על פי חיצוניות.

דווקא במעשים שהם מאחורי הקלעים וכו' יש את הקסם והיופי שלהם ובשביל להבין את זה צריך אמונה.

אבל לא שופטת אותך כי כאמור אני גם מתמודדת עם זה...

בחורה יכולה להגיד תהלים ובזכות הבל פיה המלחמה מצליחה, והחיילים שעושים מצוה עצומה לוקחים מהרוח של האשה ומיישמים את זה בפועל, אבל השורש מגיע מהבל פיה.

הזמן הזה בין סוכות לחנוכה מתייחס להבל כמבואר בבראשית רבה שזה הזמן שהבל חי, ולכן הקולות של הבל פיהן של עם ישראל מנצחות את חרבם של ישמעאל.

חיים את

אני אישית מאד מתחזק ומחכים מהתגובות שלך פה.. מאד אוהב לקרוא אותן.

לוקח הרבה השראה מדברים חכמים שאת כותבת

לפעמים מה שמשמעותי זה דווקא זה שמאחורה ולא ההוא שכולם רואים

זה מזכיר לי, כאחד שצופה בכדורגל, בדרך כלל בעולם זוכרים את החלוץ שמכניס גולים 

ופחות את השחקן שחטף ליריב ומסר את כל המסירות החכמות קדימה שזה מה שהחזיק את הקבוצה תכלס.

רק כשהוא פצוע וחסר במשחק פתאום שמים לב שהקבוצה מקרטעת

מחזק

אני יודעת שגם למאחורי הקלעים יש משמעות, אבל לפעמים דווקא מרגישה שיש לי יכולת ורצון לפעול בחוץ כאילו שהיותי בת זו מגבלה חיצונית... 

אם נמשיך על דרך המשל, 

מאמין ש90 אחוז מהשחקנים שמאחרי הקלעים בכל זאת חולמים להכניס פעם איזה גול ניצחון. 😏

מה נעשה לא לכולם מזדמן חח

הגבר בבטן שלה ל9 חודשים והוא התפתח בקרבה ממש.

היא הולידה אותו. היא עטפה אותו בחום, דאגה לו לצרכים הבסיסיים שלו, העניקה לו אכפתיות ואהבה. העבירה לו חינוך מוסר בסיסי, תורת אמך.

היא השורש.

אשה של בעל גם יכול להיות מאוד מרכזי בעיצוב בעלה אבל זה תלוי במקרה.

אין כמו אמא וכל גבר מוצלח עומד מאחוריו אמא שמסרה את הנפש.

גם תפקיד של מסירות נפש 

בעיני, הנקודה היא אחרת וצריך להבין את המהות והמעלה כאישה ומימוש המהות הזו, ומתוך התחברות למהות הנשית מרגישים את הסיפוק ותחושת שלמות עם המקום כאישה. 

מסכימה עם מה שכתבת במשפט השני

אני חושבת שלפעמים כולאים אותנו בהגדרות של נשיות חיצונית ולא המהות הזאת

השפעה של החברה הכללית במקום של התורה לדעתי...

אם משהו עושה לך טוב.

תעשי אותו.

אני עושה עד כמה שאפשר אבל לפעמים נשאר להסתכל על הבנים ולקנא בהם

טוב זה המציאות כנראה... אין מושלם...

איזה פחד להיות ברחוב עכשיו.

לא יצאתי מהבית כבר 4 ימים וממש לא קורץ לי לנסות לצאת להילחם במחבלים.

שברגע שאת חדורת מטרה את פשוט רוצה לקחת בה חלק.

בעיקר אם יש אמונה- יש אומץ. מהצריך יותר מזה? יכולת פיזית והיתר מהתורה. זה הכל.

לגמרי הדליקו אותה

הם דרכו עלינו!... הם דרכו על ה'!... הם זבאללות!!!

אם בשביל להרוג ג'וק קוראים לגבר...

יש הרבה חריגים לשני הצדדים.

אבל באופן כללי נשים הן רגישות יותר, זאת עובדה.

(כמו שנשים הן נמוכות יותר. 

זה לא אומר שכל אשה נמוכה מכל גבר, זה אומר שבאופן כללי נשים נמוכות יותר.)

ומלחמה, והרג, ודם, ופציעות, זה משהו קשה מאד.

ואין זמן ופנאי לבכי ולמצבי רוח משתנים...

בפועל כ 40 אחוז מהצבא נשים (לא מדוייק, אבל לא חשוב לפה כמה בדיוק).

בכל מקרה, גם בצבא למשל, יש תפקידים כמו טבח, או איזה רכז תוכן וכל מיני, ויש תפקידים של לוחמים לרמותיהם.

הכל נצרך. כל אחד עושה חלקו.

אז תעשי המקסימום שאת יכולה.

חחח אצלנו כל המשא"ן, וכל המלכ"א ורוב אנשי האגמי"ם ושאר העניינים, ע"י נשים..

רק אמרתי שזה המציאות. מה לעשות

היה נשמע שאתה תומך כי כתבת "הכל נצרך כל אחד עושה חלקו".

בכל מקרה עפ"י התורה זה לא רלוונטי לי ב"ה

התכוונתי שבפועל במציאות נשים הם כחצי מהצבא אולי עושות דברים יותר קלים, אבל למעשה כל אחד עושה חלקו. ולכן היה נראה קצת מוזר שנכתב שרק הבנים עושים כשבפועל זה לא ככה.

והוספתי ְשאם תעשי המקסימום במה שאת יכולה זה מעולה. כמו שאני מאז שנפצעתי שמו אותי לעשות משהו קל יותר. ואכן בזמן מלחמה המשנה (סוטה פרק ח) כותבת שלוקחים אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה, גם הנשים השתתפו במה שיכלו (נתינת מזון למשל).

אם מותר או אסור לנשים צבא זה לא הדיון פה, ולא חושב שיש פוסק שיתיר את זה.

אין ספק בזה, זה מתיש, אני יודע שלפעמים מעל 30 שעות ערים בשביל לטפל בדברים אלו ומלא טרטורים יש

אז זה מה שבאתי לומר בעצם. שלמרות שלמראית עין זה יכול להרגיש שכאילו זה פחות. זה לא באמת ככה.

לכן כל אחד יעשה החלק שלו, וזה הכי מעולה ככה.

הם עושים מלא עבודה שחורה

לפעמים כבר לא נעים לי ..

בואי להילחם ככה זה לא פשוט .. אני לא הייתי מסוגלת וגם אם הייתי חייבת להילחם הייתי חוזרת שבר כלי גם אם הייתי מצליחה,אין בי יכולות כאלה 

לא מתאים לי להיות גבר אין מה לעשות

חוץ מזה אני ממש חושבת שנשים עושות מלא דברים חשובים ..

אף פעם לא היה לי רגשות נחיתות הפוך

לכל תפקיד יש את העבודה השחורה שלו. ואת היתרונות שלו...

ולהלחם אני לא אומרת שזה פשוט ואני מודעת לסכנה הפיזית. תראי מה שכתבתי ל@מבקש אמונה... וגם מה שהוא ענה.

ואני יודעת שלא מתאים לי פיזית זאת המגבלה היחידה לכן אני רוצה לפעמים להיות בן בשביל זה. זה תכלס צריך להאמין ולשמוח איך שה' רוצה אותי... בכל מצב

מלחמות, ריקודים - לאמיתו של דבר זה הכל חיצוניות 

רש"ר הירש בראשית מ"ט

וירא מנחה כי טוב – יששכר שמח לעבוד, אולם רק במידה ובאופן שיהיה בעבודתו ערך לעם היהודי. בעוד שיהודה הוא שבט המושלים וזבולן – שבט הסוחרים, הרי שיששכר מייצג את הגרעין האמיתי של העם היהודי: האיכר היהודי. הוא אינו עובד כדי לעמול בלי הרף ולצבור עושר. בן העם היהודי אינו משעבד עצמו לעבודתו; הוא עובד כדי להשיג ״מנוחה״. הוא יניח ביד זבולן להרוויח הון רב בסחורתו; אך לעצמו, רוצה הוא יותר להשאר בבית. הוא רואה בפנאי שהשיג בעמלו, את הנכס הגדול והרכוש היקר ביותר שיש לו; שכן הפנאי מאפשר לאדם לזקוף את קומתו ולמצוא את עצמו.
עקב כך, נוטה יששכר את שכמו לסבול משאות, תוך שהוא מניח את שבט המושל בידי יהודה ואת דגל הסוחר בידי זבולן. לבו אינו נמשך לא אחר תפארת הצבא ולא אחר רווחי המסחר. הוא מכיר כיבושים אחרים ואוצרות אחרים, אשר ניתן לזכות ולהחזיק בהם רק בשעות הפנאי.
כך נעשה שבט יששכר לשומר אוצרות הרוח של האומה.

ה"ה כאן

ואני מצרף קישור לתרגום של הפתיחה של הספר "אליהו" מאת הרב יצחק ברויאר זצ"ל (מציע ראשית לקרוא מי היה)

Untitled document

מעניין וייחודי.

בשבילך הם יוצאים להילחם, כדי שתמשיכי, כדי שתהיי מוגנת. את המוטיבציה שלהם!

כדי שהנשים ישמרו על הילדים, שיהיו שמחים, שלא יפחדו, שיצחקו וישירו.

לאחים שלי היה מאוד קשה לצאת מהבית, מהילדים. אני שולחת להם תמונות וסרטונים של הילדים צוחקים ומשחקים ונהנים וזה נותן להם המון כוח!

את יכולה להתנדב, לעזור למשפחה עם ילדים שהאבא יצא, או אפילו נשאר. לכולם אין בית ספר עכשיו.  הרבה מפחדים לצאת מהבית, הרבה לא יכולים לצאת מהבית.

זו חזית אחרת, של סוג של להילחם לשפיות עד כמה שאפשר. של המשך החיים כי בשביל זה הם יצאו, כדי שנמשיך.

אפשר לכתוב הרבה דברים, אבל יש משהו אחד שלדעתי הוא הבסיס.

אם היו הופכים אותך לבן (אבל זה כולל הכל. אין פריבילגיה להשאיר שיער), והיית מרגישה וחווה כמה עוצמות של חיים (רגשות, חוויות, הנאות. כלפי עצמך וכלפי אחרים) שהתרגלת אליהן חסרות לך, היית מבקשת לחזור.

כנראה את רגילה לזה אז את מסתכלת על היתרונות של בנים ושוכחת שבד"כ להם יש אולי יותר כלים (הדברים שפירטת), אבל פחות "אור".

בנים בד"כ יחפשו להשלים ולנגוע באור הזה דרך האישה (והילדים), כמו שהשתדלות כתבה.

לכן מהבחינה הזאת הנשים הם מרכז העולם ולא הגברים.

מאוד מענין כתבת יפה תודה רבה!

בתור בן בייניש שחברים בגיל שלי (והתאום שלי) נמצאים עכשיו במלחמה, זה לא קל. אבל עשיתי מה שיכולתי (לא אחשוף מפאת אווטינג), וב"ה כבר קיבלתי כמה פעמים חיזוקים מאנשים (ביניהם רב אחד), שרוב המלחמה היא תודעתית, וגם כשאנחנו צבא ממש חזק, בסופו של דבר מה שקובע זה האם אנחנו יודעים מי זה אויב ומה צריך לפעול כנגדו, וסייעתא דשמיא, כפי שראינו במלחמה האחרונה איך ארגון כ"כ קטן הצליח לפגוע כ"כ הרבה, ושחייבים בדחיפות אנשים שילמדו תורה. המדרש אומר שהצבא היה מתחלק לשלושה, שליש לוחמים, שליש תומכי לחימה, ושליש שמתפללים ולומדים תורה. מופיע בתנחומא בשלח ט' ושוחר טוב תהלים כ"ב: "מה תולעת אין כוחה אלא בפה כך יעקב אין כוחו אלא בפה" (ועייני בר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק בראשית פרשת ויגש אות [י]). המאבק שנראה בעינינו כמאבק פיזי, באמת הוא מאבק רוחני, מעין המאבק של יעקב עם שרו של עשיו. כשה' איתנו, הוא יכול להבריח צבאות ענקיים ע"י השמעת קולות, בלבול של האויב ע"י מחזות עיניים (שהמים ע"י אור השמש נראים כדם). במלחמת יוה"כ יש עדויות על טנקים שלמים שעצרו נגד איזה טנק אחד והרימו ידיים, "אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט", אלא שגם צריך את הצבא בפועל כי ה' מתגלה בעולם ע"י אתערותא דלתתא (השתדלות מלמטה), והמדרש אומר שחזקיה שנעשה לו נס ונהרגו האויבים בזמן שישן, הוא פחות מעולה מדוד המלך שלחם ואמר: "ארדוף אוייבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם". אבל הלחימה היא רק ההופעה בפועל של כנסת ישראל שדבוקה בה', ועיקר המלחמה היא מלחמה רוחנית. (אמנם, דוד המלך שהצליח לשלב את הדברים מבלי שהדברים יבואו אחד על חשבון השני, זה האידיאל (וגם בשעת המלחמה היה דבוק בה'), ואנו הקטנים לא יכולים להגיע לדרגה הזו). אלו מחשבות שלי שאולי קשורות למה ששאלת, ויחזקו גם אותך.

תודה רבה! 

וואו ישר כוח

גם מופיע בתלמוד בבלי מסכת מכות דף י עמוד א
א"ר יהושע בן לוי, מאי דכתיב: עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם? מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה.

כמובן, זה גם הפוך....

היו פעמים שאמרתי למפקדים שלי שאני מרגיש שהחברים שלי בישיבה עושים יותר ממני,

כי אנחנו בצבא נלחמים בידיים קשורות,

והם נלחמים כדי לשחרר את הידיים שלנו.

ספציפית לגבי נלחמים-יש סוגים שונים של לוחמה, הרגע חזרה מילואימניקית מהגבעה שלנו

אני לא רוצה שיקחו את זה למקומות כאלה. זה תכלס מטופש מצידי זה כמו שמישהו עם ידי זהב אך קול צרוד יגיד "איך באלי להיות זמר" אבל אתה לא אז תעשה את התפקיד שלך וזהו. 

זה לא הנקודה של יכולה. לא רוצה לשמח כשזה לרקוד מול כולם בתור בת כי אני יודעת שזה לא מתאים (ואני גם אתבייש מעצמי), אבל כן יש לי חשק לעשות את זה אם זה היה מתאים. זה מתאים לי באופי, לא במציאות. זה חלק מהמציאות להבין שאין דבר מושלם ואין כל מה שאני רוצה כל רגע. 

בסך הכל אחרי תקופה שלפעמים הרגשתי שייכת למקום מסויים בכוח אבל בפועל לא, הייתי צריכה לפרוק קצת...

לדעתי לא הרבה עתיד להשתנות

יש סיבות טובות למה אנחנו לא עושות את רוב הדברים האלו.

אבל כמו שבעלי(המאוד שמרן) אומר בנוגע לדברים שקשורים ליהדות) בעיקר: אם אין בזה בעיה הלכתית, מה הבעיה?

@ימח שם עראפת

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

זה נראה לי רק יגביר לי

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

בערב

אז אפשר לומר שכן.

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

שואף ליותר בע"ה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

תודה רבה על העדכון המשמח

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.

איזה היתרים יש?

עשיתי בגוגל - שאל את הרב מכון כושר מעורב

נכנסתי ל-5 תוצאות בעמוד הראשון של התוצאות

כולם כתבו שאסור

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה