זה כאילו כל המבטים עליו יהיו "תראה מה עשית"

זה יותר חמור כי זה כל האומה.

מצד שני, הרמב"ם אומר בהלכות מלכים שהם סוללים את הדרך למשיח.

אז יש בהם דברים טובים, עם כל הטבע של הרציחה והאכזריות שלהם.

רק שהוא חזר בתשובה אבל המורשת נשארה

גם לגויים. והגר הערבי שהזכרת יעיד

למרות שאני נוטה לחשוב שכנראה לא נרגיש כלפיו שהוא אשם, אבל לדעתי זה כי נדע שהכל היה משמים... לא בגלל הבחירה.  

זה לא כל כך פשוט הקטע הזה

אני מאמין שכנראה הילדים שלו ראו אותו שודד וקיבלו דוגמא.. וכל שכן שהוא היה השורש של האומה, כתוב שהגוים תקועים לפי השורש שממנו הם יצאו. 

וגרים זה כבר סיפור של ניצוצות קודש וכו' עד כמה שידוע לי

יש להם חיוב של 7 מצוות בני נוח משמע שניתנת להם בחירה. 

אשמח לקבל מקור שאומר שהגויים תקועים לפי השורש ממנו יצאו.

ברור לי שלא נרגיש כלפיו שאשם- הבן אדם עשה תשובה! תראה איפה מנשה היה ואיפה נמצא היום - זה כוח התשובה. 

קשה להבין את זה אבל זה חסד ה'. 

לגבי הגרים אתה צודק.

באמת לא יודע איך מסתדר הבחירה שלהם, עם זה שהם רצועת מרדות לישראל ואמורים לייסר אותנו במקרה וחטאנו

לגבי השורש, 

נראה לי שזה נלמד מהעניין שכשהציעו להם את התורה כל אומה סירבה בדיוק בגלל מה שפגום אצלה בשורש

(פסיקתא רבתי, כא)

"בתחילה הלך לו אצל בני עשו אמר להם מקבלים אתם את התורה אמרו לפניו רבונו של עולם מה כתיב בה אמר [להם] לא תרצח אמרו לו וכל עצמם של אותם האנשים לא הבטיחם אביהם אלא על החרב שנאמר על חרבך תחיה (בראשית כ"ז מ') אין אנו יכולים לקבל את התורה אח"כ הלך אצל בני עמון [ומואב] אמר להם מקבלים אתם את התורה אמרו לפניו רבונו של עולם מה כתב בה אמר להם לא תנאף אמרו לו וכל עצמם של אותם האנשים אינם באים אלא מניאוף הדא [היא] דכתיב ותהרין שתי בנות לוט מאביהן (שם י"ט ל"ו) אין אנו יכולים לקבל את התורה אחר כך הלך לו אצל בני ישמעאל אמר להם מקבלים אתם את התורה אמרו לפניו רבונו של עולם מה כתיב בה אמר להם לא תגנוב אמרו לו כל עצמם של אותם האנשים אינם חיים אלא מן הגניבה ומן הגזל הדא היא דכתב יהיה פרא אדם וידו בכל יד כל בו (שם ט"ז י"ב) אין אנו יכולים לקבל את התורה"

ראיתי שיש מפרשים שהם גם ככה לא היו מקבלים את התורה בגלל הפגם שלהם, 

רק הקב"ה הציע להם בשביל לעורר אפשרות של יחידים שיהיו גרים מהם.

כן אני נוטה להסכים עם זה שכנראה לא נאשים אותו בפועל

אבל אחרי הכל מכיוון שזה יצא מההתנהגות שלו, לא יודע, נראה לי  בכל זאת יהיה באויר רגשות אשמה 

מה הייתה הבחירה של ישמעאל אם כבר היה כתוב שיהיה פרא אדם וכו'?

בחיפוש בקצר בקורקונדנציה המילה מופיעה לעתים נדירות למדי ומשמעותה תמיד חיית מדבר צמחונית כלשהי - ככל הנראה חמור המדבר:

הינהק־פרא עלי־דשא אם יגעה־שור על־בלילו:

מי־שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח:

למיטב ידיעתי חמור המדבר (הנקרא בימינו ערוד) אינה חיה מזיקה (כל-עוד אינה מרגישה מאוימת), ובעיקר מתאפיינת בכך שהיא חיה במדבר, מאוד טריטוריאלית, וחיה בקבוצות קטנות כאשר יש זכר מנהיג שהנקבות הן נשותיו (לפי ויקיפדיה)

רש"ר הירש על הפסוק:

בנה של הגר לא יהיה ״אדם פרא״; הוא יהיה ״פרא אדם״, ה״פרא״ שבין בני האדם. (״פרח״, ״פרע״, ״פרא״, ״פרה״, וכן ״ברא״, ברה״, ״ברח״ – כל אלה הבדלי משמעויות דקות של רעיון בסיסי אחד: לזכות בחירות ולהיות לאדם חפשי. ״פרא״, בייחוד, מציין – היות חפשי מעול אדם וממגבלות העיר. מכאן: ״פֶּרֶה לִמֻּד מִדְבָּר״ [ירמיהו ב, כד] – חית בר, שאיננה מסוגלת לסבול את מגבלות העיר.) צאצאיך יהיו בני חורין, אשר לא יסבלו את עול האדם או מגבלות העיר. מילה אחת זו, ״פרא״, מתארת את האופי החברתי של הישמעאלים.

השורש החזק יותר ("פרע") לרוב בעל קונוטציה שלילית יותר (פורע מוסר, ותפרעו כל עצתי, למה תפריעו העם ממעשיו - התנהגות חופשית אנטי-חברתית או אנטי-מוסרית)

אם ישמעאל רוצה לחטוא אז הוא עובר להגדרה של "פרע" החזקה יותר (עי"ן בין השאר מסמלת את הרוע - כמו באיוב לח "וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר" - עי"ן תלויה)

ואם הוא רוצה להיות צדיק אז הוא יצור מדבר חברותי שמעדיף את חיי החופש והטבע על-פני הווי בורגני

עבר עריכה על ידי אני))) בתאריך כ"ז בתשרי תשפ"ד 01:20

חשבתי על 2 רעיונות. הראשונה שיש להם בחירה לטוב ולרע אבל ה' מודע לזה שרוב האנשים יבחרו ברע (כי יצר לב האדם רע מנעוריו וכו') ולכן אותם אנשים(שבחרו ברע) יהיו אותם שפוגעים בעמ"י כי טבע הרע להרע.

השניה שיש בהם מן בסיס של רוע שטבוע בהם ושזה גזרה ורק מעבר לזה זה בחירה כמו עם פרעה שה' הכביד את ליבו ואז עולה השאלה למה נענש אם ה' הכביד את ליבו? אלא בגלל שהוסיף על מה שה' ציווה מתוך רשעות עצמית.

תודה על המקור.נכון הם תקועים ברמה שלהם ולא יכולים להתקדם לרמת יהודי אבל גם ברמה שלהם יש להם את האפשרות להגיע לשיא האפשרי שלהם וזה שמירת 7 מצוות בני נח.

מממ בתחיית המתים כנראה כמו שאמרת נבין איך המהלכים עבדו פחות או יותר ונבין את המשמעויות וכו' כך שלא יהיה מה להקפיד או משו. אפשר לראות את זה מאדם וחווה. תאכלס אם הם לא היו חוטאים היינו חיים עכשיו חיי נצח.. אז יש מקום של לרטון קצת עליהם אבל בפועל לא יהיה עליהם שום אשמה וכאלה כי כולנו חוטאים ואין אדם שלא חוטא (להם היה חטא אחד סה"כ ויש את מה שכתוב על זה שהנשמות עוברות דרך קברי אדם וחווה והם סוג של מחזירים לו על זה שהאשים אותל במוות)ובמקרה הזה גם היו כלולים בהם גם כל נשמות ישראל אז אין מה לכעוס עליהם ספציפית) וכמו שאנחנו מצליחים להבין את זה (בעקבות ההסברים) שאין מה לכעוס עליהם אין גם מה לכעוס על ישמעאל.

נ.ב זאת שעה קשה ואני ממש לא מרוכזת ולא בטוחה במה שכתבתי כלל וכלל

יוכל לתקון".

אבל עדיין הוא עשה את מה שהוא יכול וחזר בתשובה.

לא נראה לי שזה קשור.

כי כולנו רואים את הדמיון ויודעים שהוא השורש שלהם

אולי זה יעבור בסבבה כי אנחנו רחמנים (וגם ככה ידעו שהכל משמים)

אני נזכר שפעם מזמן הייתי בסמינר שאחד המרצים היה גר ערבי שאמר שהוא היה קשור לחמאס בעבר ובכל זאת הרעיפו עליו אהבה

סיפר על איך הוא גילה את האמת וכו'

כתוב על חילות נבוכדנצר שלא קמים ולא נידונים

משמע חסידי אוה"ע כן

על פניו זה מחלוקת בין הרמב"ם (שלא יקום) לרמב"ן (שכן יקום).

אם תרצה בהזדמנות אשלח המקורות לזה.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍