היי חברות
התחברתי במיוחד, אני ממש מרגישה מועקה גדולה. המצב לא פשוט, מכניס לחרדות ודאגות. אין לנו מרחב מוגן ואין אצלנו אזעקות- גרים ביהודה ושומרון. אבל חוששת כל כך מחדירות😬🥺 בעלי במילואים ואני בבית עם ארבעת ילדי ופשוט בודדה. מנסה לעבור כל יום בפני עצמו אבל כל יום מרגיש כמו נצח, ועוד הרבה ימים לפני
אני כותבת והדמעות זולגות, הילדים מרגישים אותי לחוצה ודואגת והם מתנהגים בהתאם...ועוד שבת לבד לפנינו ואני חייבת להיות חזקה
מרוב לחץ ודאגות התקשרתי לבעלי ובכיתי שיחזור כבר, שדי שקשה לי. אחר כך כעסתי על עצמי איך אני מחלישה אותו ככה, במקום לתת לו כח ומוטיבציה
אנחנו גרים ביישוב ענק ככה שיש פה ושם עזרה לנשות חיילים אבל העזרה לא הגיעה אלי, ותכלס אני לא ממש צריכה עזרה טכנית אלא מישהו שיבוא לגור איתי כאן. אני מרגישה ממש לא מוגנת
ניסיתי לבקש מהמשפחה שיבואו והם סירבו ולא הציעו שאני אבוא אליהם. וגם אם היו מציעים זה לא היה רלוונטי..ענייני משפחה מסובכים
בקיצור לא יודעת מה אני רוצה ומה יהיה
כתבתי מבולגן אז סליחה מראש
