שרשור הארי פוטר!!גלויה

להעלאת המוראל פה - שרשור פנטזיה על הארי פוטר.

מה שבא לכן, עם קשר לפורום ובלי קשר לפורום...

 

מתחילה- מה הקסם שאת הכי צריכה עכשיו? 

הכוונה למילה של הקסם! למשל: אציו! כישוף זימון. 

בואו נראה אתכן

 

 

נראה לי שחשבתי על השרשור בעקבות סיפור של אחת החטופות (שהתברר שנרצחה)

נערה על הרצף האוטיסטי שמאוד אהבה הארי פוטר

והתמונה שלה שרצה ברשת היא עם בגדי הגוורטס, שרביט והספר השישי. )

 

מי זוכרת את המילים של התעתקות?גלויה

3 מילים שמתחילות בכ׳: כיוון, כוונה,כוננות

 

אז גם לי יש 3 כ׳: כלים, כביסה ו-כיבוד הריצפה... 

 

 

אני צריכה את אבן החכמיםאמא---

להחזיר מישהו אהוב שנפטר...

הקסמים של מולי וויזלישיפור

שהתפו"א מתקלפים לבד וכן הלאה...

וגם הקסם של סבתא של טונקס שהבגדים היו מסתדרים לבד במזוודה כולל גרביים מקופלות - לסדר את כל הבגדים בארון😅

חד משמעיתהשקט הזה
לנופף בשרביט בקלילות ושהשבת תהיה מוכנה מעצמה
האמת.. גלימת ההעלמות לקצתנביעה
זה כאילו שהלכתי ואפשר לנוח בשקט


😆

אבל תכלס, לדעתי ג.ק.רולינג,היא אכזרית ברמותנביעה

שונאתתתת


שהיא הרגה את סריוס,


את לופין וטונקס,


כאחת שאוהבת מאוד לקרוא הארי פוטר-

הייתי יותר משמחה לכמה שינויים...

לפחות אכזריות

יותר רחמים.

כן... ואת פרד גלויה

ובכלל הסידרה עם מוסר נוצרי. 

כבר כתבו על זה רבות. 

ועכשיו שאת כותבת, זה באמת מרגיש כמו הספר השביעי, שכל כמה דפים עוד דמות אהובה מתה... 

(אני לגמרי בכיתי כשדובי מת. ועוד קראתי באנגלית בלי להבין חצי בערך...)

עכשיו צריך לכתוב משהו שמח. 

 

ראיתי עכשיו את הסרט החמישימחכה עד מאוד

וואלה ממש עודד אותי.

הם רוצים להלחם ברעים!!

הם רוצים לנצח!!

הארי רוצה לנקום את הרצח של סיריוס

גם אני רוצה לנקום!!!

את הרצח של חייל מהמשפחה שלי

יצא פריקה

האמת הייתי משתמשת באבדה קדברה

על כמה שיותר ערבים!

וואי לגמריגלויה
דווקא אני לא חושבתבוקר אור

פשוט ריאלית

היא לא הרגה את האנשים ה"חשובים" בסיפור

אבל ברור שכזו מלחמה חייבים למות אנשים 

הייתי רוצה משם את הבהירות הזוממשיכה לחלום

לכולם ברור שיש רע, שיש טוב ושצריך להשמיד את הרע.

אף אחד לא חושבת אחרת

בא לי להעתיק את זה למצב שלנו

קשה לי לשמוע שיש בעולם מי שמאשים אותנו 

קשה לי שיש בתוכנו מעטים שחושבים שצריך לרחם על האכזרים האלה

נכון, לגמרי...מתואמת
אם כי גם שם יש בלבולים, בספר החמישי למשל, כשמשרד הקסמים מעדיף להכחיש את שובו של וולדמורט ולהכפיש את מי שטוען שחזר... כמה זה דומה לכל מיני מצבים ותקופות במדינתנו...
^^גלויה

הרגע כתבתי אותו הדבר  

ועדיין, מתכחשים לזה שחזרשיפור
לא לזה שאם חזר צריך להלחם בו
נכון...מתואמת
כשקראתי את הספר החמישיגלויה

שהארי נלחם במשרד הקסמים שמכחיש שוולדמורט חזר

הרגשתי כמו בגירוש מהגוש. 

דווקא זה אחד הדברים שהיה לי קשה שםבארץ אהבתי
שכשהארי נפגש עם וולדמורט בספר הרביעי, הוא לא מנסה להרוג אותו, הוא מטיל עליו 'אקספליארמוס'. איכשהו גם מול האויב הכי גרוע, לא מספיק ברור שצריך לפגוע - רק לנטרל מנשק...
כן, זה מוסר נוצרי. אפילו בספר השביעיגלויה

לא זוכרת איך אבל זה גם יוצא שהארי לא הרג אותו ישירות או משהו כזה. 

הוא מטיל עליו אקספליארמוס, והקללה פוגשתמתואמת

באבדה קדברה של וולדמורט, ומחזירה את האבדה קדברה על וולדמורט.

אכן מוסר נוצרי...

אגב גם זה שדמבלדור כל הזמן אומר להארי שהכחהשקט הזה
שלו מול וולדמורט זו האהבה זה מאד נוצרי.


האמת צודקתממשיכה לחלום

זה באמת ממש שגוי

חחח ממש כמו מדינת ישראל 🤦😥מטילדה
זה בדיוק זה - המוסר הנוצרי המעוותבארץ אהבתי
ולצערנו המציאות כבר הוכיחה את מה שאמרו חז"ל - כל המרחם על אכזרים, סופו שמתאכזר לרחמנים.
דווקא יש שם אמביוולנטיותמקקה

סנייפ רע ובסוף מתייחסים אליו כטוב ועושים לו אידיאליזציה

הילד של הארי הולך לסליתרין

סנייפ חזר בתשובהשיפור
הילד של הארי הולך לסלית'רין?ריבוזום
אני זוכרת רק שהוא אומר לו שזה לא יהיה נורא אם הוא יתמיין לסלית'רין. אולי זה באחד הספרים הנלווים לסדרה שלא קראתי?
זה בספר השמיני (שיש כאלה שקוראים לומתואמת

הספר שאין לנקוב בשמו)

זה בעצם תסריט של מחזה שכתבו אנשים אחרים בשיתוף עם רולינג, והוא מתחיל להתרחש 19 שנים אחרי הסדרה (בעצם ממשיך את הפרק האחרון שבסדרה).

לגבי סנייפ - אני חושבת שגם הוא מבטא את אחד העיוותים המוסריים שרולינג שותלת בסדרה. עיוות של אהבה עיוורת שמנצחת הכול. (חפרתי על זה בפורום הארי פוטר כאן בערוץ)

סנייפ אוהב אותהגלויה

אפילו שהיא התחתנה עם מישהו אחר...

בעיני זה לא אהבהזוית חדשה
זה אובססיה 
בדיוק, ולכן זו לא באמת אהבהמתואמת

אהבה היא משהו שנבנה, וחלק גדול ממנה הוא הנאמנות והבלעדיות. (זו באמת אובססיה, כמו ש @זוית חדשה כתבה)

וזה משתלב עם כל מוסר האהבה הכללי שמובע בסדרה, שחלקו צודק יותר (כמו אהבת לילי לבנה הארי, שהצילה אותו), וחלקו מעוות (בשם המוסר הזה הארי לא הורג ישירות את וולדמורט).

ולכן סנייפ בעיניי לא באמת אמין...

סנייפ היה טוב כל הזמןממשיכה לחלום

הוא הקריב את חייו בשביל הטוב

ובסוף פשוט מגלים את גדלות הנפש שלו.

שהוא היה כל כך אמין שהוא הצליח להסוות את עצמו.

אגב, לכל אורך הסדרה יש רמזים שהוא טוב כי דמבלדור סומך עליו

לא כל הזמן, רק מהרגע שהבין שוולדמורט יהרוג את לילישיפור
הוא לא בדיוק היה טובזוית חדשה

כן, הוא הציל אנשים, אבל עדיין הוא היה מרושע להארי.

וגם העזרה שלו נבעה מהאובססיה שלו ללילי, לא מטוב ליבו.

אויש חבלממשיכה לחלום

לא חשבתי על זה ככה

ממתי סנייפ הוא טוב?אביול
אמנם אל גמרתי את כל הסדרה אבל עד הספר הרביעי לפחות הוא ממש לא מצטייר טוב... מתנהג ברשעות להארי (רק בספר השלישי בסוף מתגלה שהוא מנסה לעזור אבל כל שאר הזמן לא...) 
חכי תגיעי לסוף;)ממשיכה לחלום

זה טוויסט רציני בעלילה

אבל חברותינו חכמות ומעמיקות והן חידדו לי שהוא לא באמת טוב.

אלא פועל ממניעים אנוכיים

למרות- ספוילרממשיכה לחלום

שברגע האחרון 'הוא מעניק להארי את הזכרונות של אני רוצה להאמין שהוא כן בחר בטוב

@מתואמת מה דעתך?

הוא העניק לו את הזיכרונות וביקש בתמורהמתואמת

שהארי יסתכל לו בעיניים (כלומר - לראות בפעם האחרונה את העיניים של לילי). בזיכרונות עצמם גם הארי מגלה את הקשר של סנייפ עם לילי, ולכאורה סנייפ היה יכול להסתפק בנתינת הזיכרון שממנו הארי מבין שעליו ללכת לוולדומורט ולמסור את עצמו למות.

אפשר לומר שהוא לא לגמרי אכזר כמו אוכל מוות מצוי, אבל אי אפשר לומר שהוא טוב...

טוב השתכנעתיממשיכה לחלום
דבריך דברי טעם
חחח אוקיאביול
וואי התחברתישיפור
כשהתחלתי לקרוא את ההודעה שלך עלה לי רעיוןמתואמת

אבל הוא התעופף מראשי כשהגעתי לסיום ההודעה...

מקווה שאזכר בזה שוב.

בגדול כל הקסמים הביתיים בהארי פוטר נחשקים אצלי אבל הכי אני מצטערת שיש את החוק ההוא שאי אפשר לזמן אוכל מהאוויר/מכלום (לא זוכרת את שמו של מי שקבע את החוק הזה) - זה היה יכול להיות לי הכי שימושי, בטח לפני שבת...

גלויה

לא זכרתי שיש חוק כזה!

אבל טוב לדעת ששאת גם במועדון (גריפינדור כמובן...)

אני דווקא מעדיפה (ומתאימה יותר) הפלפאףמתואמת

אם כבר מדברים על מסרים שגויים מבחינתנו בהארי פוטר - אז רולינג מעריכה מאוד את האומץ, בעוד שכיהודים אנחנו מעריכים יותר את טוב הלב (כמו בהפלפאף).

הנה, עכשיו במלחמה - נכון, החיילים לוחמים באומץ, וגם אזרחים נהגו ונוהגים באומץ, אבל העיקר (לדעתי) הוא הלב הענק של עם ישראל, שנרתם לעזרה בכל חזית ועורף אפשריים (ואפילו מרחם על אכזריים ) - וזה מה שיציל אותנו בסופו של דבר. כי הקב"ה מעריך את המעשים הטובים התמידיים ולא את הגבורה הרגעית בקרב.

[חפרתי... 🤭]

גלויה

חפירות נהדרות!!

מתחברת, גם אני חשבתי כךשיפור
יוצא הדופן הראשון לחוק שינוי היסודות של גאמפ ריבוזום
אשרייך!מתואמת
וואוו!גלויה

איפה זה מופיע? 

ובטח הרמיוני אמרה את זה...

זה מופיע בספר השביעימתואמת
ואכן הרמיוני אמרה זאת - לרון, כשהוא היה רעב במסעות הבריחה שלהם, והתלונן שאמא שלו יודעת לזמן אוכל מהאוויר וחבל שהם לא עושים את זה... הרמיוני מסבירה לו (בכעס) שהיא לא מזמנת אותו מהאוויר אלא רק ממקום אחר שבו הוא נמצא, ושזה אחד מחוקי היסוד של גאמפ.
חמשת חוקי היסוד של גמפהדרים
כמובן שאת הקסמים של מולי וויזליאביול
שלבעלי היצה יכולת התעתקותבוקר אור
והוא היה קופץ לפה מידי פעם
וואי הייתי רוצה להתעתקזוית חדשה
ואם כבר שרשור בשבחו של הארי פוטר, אז אני רוצה לציין גם את התרגום של גילי בר הלל שרק השביח את הספר.
נכון!גלויה

עם הברקות לשוניות כמו: ההגיגית. 

היא נהדרת ממשממשיכה לחלום
עבודה מבריקה
ממש מסכימה!רקלתשוהנאחרונה
נזכרתי במה שרציתי לשתף...מתואמת

אחד הדברים החזקים מבחינתי בסדרת הארי פוטר הוא רעיון הסוהרסנים.

אני ממש מרגישה אותם בעצמי, לפעמים. ועכשיו, בתקופה האחרונה, עוד יותר ממש צריכה להילחם במחשבות הרעות שקופצות עליי מדי פעם, כאילו סוהרסנים משתלטים עליי...


פעם כתבתי על זה שיר:


סוֹהַרְסָנִים בָּאִים בַּלַּיְלָה.

מְלַפְּפִים אֶת הַנְּשָׁמָה,

יוֹנְקִים מִמֶּנָּה כָּל שְׁאֵרִית תִּקְוָה.

זוֹרְעִים אֶת פַּחְדָּם הַשָּׁחֹר

הָאָטוּם,

מַקְפִּיאִים אֶת הַלֵּב,

עַד שֶׁנִּדְמֶה שֶׁהוּא מַפְסִיק לִפְעֹם.


סוֹהַרְסָנִים בָּאִים בַּלַּיְלָה.

וְלִי אַף שַׁרְבִיט

וְלֹא מַטֵּה, כְּדֵי לִקְרֹעַ אֶת יָם הַקֶּרַח.


וְכִכְלוֹת הַנְּשִׁימָה,

אֶצְעַק אֶסְפֶּקְטוֹ פָּטְרֹנוּם

אֵין עוֹד אֶקְסֵפְּט דֶּה פַּטְרוֹן -

אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.


וְיִבָּקַע לִי הַיָּם,

וְאֶחְצֵהוּ טְרוּפַת-נְשִׁימָה

שֶׁבְּאֶחָת שָׁבָה.

וְאָחוּשׁ אֶת הַנְּשִׁיקָה -

וְהִיא

נְשִׁיקַת אֱלוֹקִים.


וואוו!גלויה
וואווו מדהיםאביול
מקסים! תודה!מכחול
ואוו חזק. תודה!!לפניו ברננה!
אמאל’ה מושלם !!!!הדרים
אני ממש לא גרופית ולא בקטע של הארי פוטרטארקו

אבל מוקפת באנשים שכן

בעלי ואח שלי הקטן(בן 9) מחנכים את הבן שלי היטב ללחשים קוסמים🙈


נגיד כשבעלי מדליק פנס בטלפון הוא אומר "לומוס" לעוזרת האנושית של גוגל.. וכשמישהו פה בבית רוצה משהו ואין לו כח להביא הוא אומר "אציו"

וכשאנחנו אצל ההורים שלי כל היום הם עושים משחקי לחשים כל היום.....


זהו, רק רציתי להידחף לשרשור🫢

חחח וואי זה טובהבוקר יעלה
ככה גדלתי חחחח מדהים שיש גם היום הדרים
וואי חתיכת ספוילר כל השרשור הזה חחחאביול
אני רק בספר החמישי ואתן מגלות הכל...
וואי וואיממשיכה לחלום

תתרחקי מפה מהר!

לא שווה ספוילר

סליחה... הכל פה ספוילריםגלויה

יצאתי מנקודת הנחה שכולן פה קראו את כל ה7....

חחח כל חיי לא הבנתי מה כולם מוצאים בהארי פוטגאביול

ואז בעלי שכנע אותי לראות איתו את הארי פוטר 1... משם הכל היסטוריה.

אבל ברור שהספרים יותר טובים מהסרטים... 

גם אני ככה, בדיוקעלמא22
בעלי ואחים שלו מאוד אוהבים את הארי פוטר, אני תמיד התרחקתי.. אבל הסכמתי פעם לראות איתו את הראשון, ואז לאט לאט המשכנו לראות. מתישהו גם התחלתי לקרוא את הספרים, אבל לא בסדר מסוים, בגלל שכבר ראיתי את כל הסרטים אז אמי יודעת מה הולך לקרות..
חחח טוב לשמוע שאני לא היחידהאביול

כשלקחתי את הרביעי הספרנית שאלה: מי קורא את זה? כי הילדים שלי קטנים...

אז אמרתי לה שאני, והיא חייכה קלות והזהירה אותי שזה ספר "בוגר" יותר... 

רידיקולוסאמא ל4 + פצפון
כדי לנצח את הפחדים....


אהבתי את השרשור! 

מהמםהדרים
אז אני בשבת חשבתי על זהלפניו ברננה!

שאבא שלי יצא כמה פעמים בלי מפתח

וכל פעם שהוא דפק אמא שלי שאלה מי זה..

וזה ממש הזכיר לי את הסצנה שמולי פותחת לארתור את הדלת והוא צריך לענות על שאלה שרק שניהם יודעים את התשובה. ואז היא רוצה לפתוח לו והוא לא מאפשר לה עד שהיא תענה לו.

וזה ממש שימח אותי

שלאויבים הארורים שלנו אין פולימיצי🙈

לגמרי! ברוך ה'!שיפור
גם אם הם הין יכןלים לייצר פולימיציבוקר אור
הם בכל מקרה היו צריכים להשיג שערה של מי שהם רוצים להתיזות אליו או משהו..
זה דווקא לא היה קשה להםמתואמת
עם כל מי שהם רצחו וחטפו
נכון, חשבתי על זה בהקשר שלפניו ברננה כתבה האמתבוקר אור
וגם היה לוקח להם חודש😜
מן הסתם כבר היו להם מאגרי פולימיצי שנאספומתואמת

במשך שנים.

בדיוק כמו שיש להם מאגרי תחמושת...

וואו, איזו מחשבה! באמת מזל!מתואמת
וזכור לי שקראתי שהיה חמאסניק שניסה להתחזות לישראלי ולקרוא לחיילים לבוא בעקבותיו - וב"ה זיהו אותו מהר. אז בטח אם היה שיקוי פולימיצי הקב"ה היה עוזר לנו והיינו מזהים אותו בכל זאת...
לגמרי!! ב"ה ותודה לה' ששומר עלינו!!לפניו ברננה!
ואני שמעתי סיפור אחר - על גשש בדואי שקרא למחבלים בערבית לבוא ואז ירה בהם
גם את זה קראתי! לא ידעתי שהיה בדואימתואמת
קראתי את שני הסיפורים האלה בחדשות די ברצף, וזה ממש המחיש לי כמה ה' שומר עלינו למרות הכול!
מולי פולי שלי... חחחחחהבוקר יעלה
איזה אנגלים מצחיקים😅ממשיכה לחלום
באנגלית זה Mollywobblesמתואמת

חייבת להודות שבעברית זה נשמע חמוד יותר, אבל זה בטח כיוון ששפתהאם שלי היא עברית ולא אנגלית...


ועכשיו באמת הסתכלתי מה פירוש השם, והוא לא כזה חמוד...

Why does Arthur call Molly mollywobbles?


In the books, Arthur calls Molly his "Mollywobbles." The word collywobbles means "a feeling of fear, apprehension, or nervousness" which alludes to Mrs. Weasley's tendency to worry.


אילו עומקים את מגלה פה😅שיפור
חחח זה גם שנון 🤣לפניו ברננה!

לא חמוד במובן של חמידות אבל בהחלט מגניב.

זה צ'אט ג'יפיטי שענה לך?

כן, בהחלט שנון מתואמת

גוגל ענה לי את התשובה מסתבר שהוא לא רע

(פשוט כתבתי בגוגל Arthur weasly's nickname for Molly, והוא כבר נתן לי את האפשרות של השאלה Why does Arthur call Molly mollywobbles?)

וואלה מולי פולי עדיףהבוקר יעלה
חידשת לי!! 
התעתקותהבוקר יעלה
לבקר את בעלי בלי לנסוע כמה שעות לצד.. 
הייתי משקה את כל המחבלים שנתפסו בוריטסרוםהדרים
שזה השיקוי שגורם להגיד אמת . כדי לאסוף מהם מידע על עזה ועל מקומות מסתור וכו בייחוד לפני כניסה קרקעית. כמובן אחכ אבדה קדברה על כל אחד מהם, וגם קרושיאטוס קטן לא יזיק לפני כן 
אולי נותנים להם. לכי תדעיהמקורית
כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

מסכימההמקורית

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמוןאחרונה

אני עוד שניה מביאה לך סטירהשאלה גנים

נגמרה לי כל הסבלנות אלייך!!

כמה זה נורא (ממאה עד מאה ואחת 😜) שאמרתי את זה?

זה קרה אחרי ערב מלאאא מלא מלא סבלנות מצידי,

נחת, הכלה ושחרור

באמת!

אבל הילד גמור מעייפות וכאילו אין עם מי לדבר

פשוט הרגשתי שזה המשפט היחיד והאחרוו שנשאר לי לאמר

כדי שהוא באמת ילך לישון...

(בן 10)

תיכנסו בי חופשי

אוכלת את הלב מאז שזה קרה...

אני כותבת לך שזה לא נוראדיאט ספרייט

כי זה מה שאני אומרת לעצמי שכזה קורה לי (ולצערי זה קורה לי לא מעט).

לא יודעת אם עזרתי.

ברור שעזרת, זה תמיד מנחם לדעת ❤️שאלה גנים

אוף באסה שזה קורהעל הנס

אבל זה נורמלי לגמרי.

ילד צריך גם לדעת שלאמא יש גבול.

נכון שזה לא נעים אבל זה גם מלמד אותו על גבולות.

אני בכנות חושבת שילדים לא נולדים למלאכים הם נולדים להורים,אנשים בשר ודם שיש קצה לגבולות היכולת שלהם בשביל שילמדו לחיות בעולם עם אנשים רגילים ולא בעולם של מלאכים.

וזה ברוך השם קורה לכולנו ולא מעיד עלייך כאמא כלום חוץ מיזה שהוא עבר את הגבול ומתח את קצה גבול היכולת שלך🫶

גלוי נאות,גם אני אתמול התפוצצתי על בת ה10 שלי שעברה כל גבול אפשרי....

תודה על התגובה ❤️ וחיבוק גם לך 😉שאלה גנים

אין לי ניסיון בזהרקאני

כי הילדים שלי עדיין קטנים

אבל נשמע לי הגיוני שקורה כזה דבר

שאמא מגיעה לקצה

אני חושבת שאפשר להתנצל

ולהבהיר שההתנהגות הייתה קשה והביאה לקצה

"אתה זוכר מה אמרתי לך אתמול אחרי שעשית כך וכך?

אז תדע שאמא ממש לא התכוונה ולא רצתה לדבר ככה

אני אוהבת אותך ולא רוצה אף פעם לתת לך סטירה, היה לי כבר ממש קשה איך שהתנהגת

אבל עדיין אני מבקשת סליחה כי לא רציתי לדבר ככה"

משהו בסגנון

צודקת לגמרי, אני צריכה לדבר איתו על זהשאלה גנים

תודה שהזכרת לי. התנצלות היא דבר חשוב למרות שממש קשה לי לעשות את זה (כי נו הוא היה פשוט בלתי!)

בתקשורת מקרבתאמאשוני

יש התייחסות שלמה לצרכים של שני הצדדים בדינמיקה,

וזה מה שאני ממש אוהבת בדרך הזו.

כשמנהלים את הסיטואציה בצורה מאוזנת שמתייחסת לצרכים של שני הצדדים אז לא מגיעים לקצה יכולת השליטה העצמית.

נכון שלפעמים מגיעים אליה כדי ללמוד את עצמנו,

אבל זה מתוך מסגור של להכיר את עצמנו, ולא מתוך נסיון לעשות משהו שאנחנו לא יכולים (להתאפק יתר על המידה)

המשפט הזה אכן נוראי, אבל לא נפלתי ממנו, ילד בן 10 עשוי לחוות דברים יותר נוראיים.

מה שבעיני חבל, זה דווקא עלייך.

כ"כ התאמצת להיות בהכלה כל היום, ובסוף בגלל משפט אחד, את מרגישה ממש רע.

את אמא מהממת, ולא מגיע לך להרגיש ככה.

לכן ללמוד להיות קשובה לעצמך בדרך שתוביל לפתרון אידיאלי גם לך וגם לילד זו מתנה בעיני ❤️

ממליצה ממש ללמוד תקשורת מקרבת, לי זה שינה הרבה בחיים לטובה ב"ה.

תודה, אני אוהבת שאת כותבת על זהשאלה גנים

למרות שספציפית פה לא חושבת שזה היה קצה גבול היכולת כמו - טוב, אין שום אופציה אחרת, כלום לא עוזר, זה הדבר היחיד שנשאר לי לעשות כדי להזיז אותו לישון (לא מצדיק בכלל את מה שאמרתי רק אומרת שזה פשוט לא ממש היה מתוך זהו נגמרו לי הכוחות כמו מן חוסר ברירה מעוות כזה)

יש לך המלצה ספציפית איפה אפשר ללמוד את זה?טרכיאדה

יש קורסים חינמיים?

אני אוהבת את הפודקאסט של דני מקוריאמאשוני

אבל הוא לא בדגש של הורות.

דווקא חושבת שזה יתרון. קודם להבין ממקום נקי את הרעיון. אבל זה לא ישר יישומי,

זה להבין את התאוריה וזה יכול לעזור בהקשרים אחרים.

מול ילדים זה טיפה שונה, כי אם בדינמיקה מול שכנה,

כל אחת אחראית על הצד שלה,

מול ילד ההורה אחראי גם על הבנת צד הילד (לילד יש יכולת מוגבלת להסביר. למשל ילד שמתחצף לא יודע להגיד "קשה לי")

וגם על קבלת ההחלטות בסוף (אפשר לשאול את הילד לדעתו, אבל אם הורה החליט, הילד סר למרותו בכל מקרה)

יש את הקורס של הבית להורות מקרבת, אבל הוא לא חינמי.

יש הרבה מאמרים ברשת שיכולים לספק הצצה, אני גם אוהבת את התכנים של לריסה גינת.

לדעתי ללמוד תקשורת מקרבת פותח את הראש ועושה סדר בקשר של הורה וילד.

🙏שאלה גניםאחרונה

האישוoo

הוא לא המקרה הספציפי

אלא המחשבה שזה פתרון למשהו

לאיים בסטירה/ אולי גם לתת

אם יודעים שזה לא פתרון

גם בזמני מצוקה וחוסר אונים

לא חושבים ככה ולא מדברים ככה

אם את רוצה שזה לא יקרה שוב

את צריכה לשנות אמונה

ואז גם במקרים שאין לך פתרון אחר

זה לא יצוץ כאופציה לאמירה

תודה! את צודקת לגמרישאלה גנים

למרות שזה באמת לא אופציה מבחינתי... בשום מצב לא נותנת לו סטירות

(פעם לגמרי הייתי עושה את זה, כיום זה ממש לא אופציה)

אולי סתם נשאר לי מפעם התחושה שזה מה שמאיים הכי טוב 🙈🙈🙈

זה גרוע, אבל לפעמים קורא לי גםטארקו

אני חושבת שהילדים יודעים להפריד מתי זה "אם הייתי יכולה אז, כי הגזמת ברמות"

ומתי זה באמת סכנה שהם הולכים לחטוף

וואלה זה אנושי לאבד את זה

האם זה סבבה? ממש ממש לא

אבל זה קורא.

תודה רבה, מעודד לשמוע ❤️שאלה גנים

לא נעיםשנהב

להרגיש את החוסר אונים הזה שבאמת אין שליטה עליו.

אין לי ילדים בגיל אז אולי קל לי לדבר (ואולי בגלל זה אני מדברת עדיין מהמקום של הילד), אבל בעיני שווה לדבר על זה איתו. הוא כנראה יודע שגם הוא הגזים.

להגיד לו אני אוהבת אותך, אני לא רוצה לדבר אליך ככה, אתמול באמת נגמרה לי הסבלנות.

צודקת לגמרי! צריכה לדבר איתו באמתשאלה גנים

אני בזמנים כאלו לפעמים אומרת לילד מה אניפרח חדש

מרגישה

שאני עצמי כבר עייפה

וקשה לי כי נגמרת לי הסבלנות

עוזר לי לשחרר את העצבים בצורה כזאת

זה נכון לגמרי - הבעיה שעשיתי את זה!!שאלה גנים

זה בדיוק העניין,

הרגשתי שהערב היה מושלם מבחינתי

דיברנו בכיף, הסברתי לו בפשטות

מה אני צריכה עכשיו / מבקשת ממנו ש...

הייתי סופר סבלנית והסברתי שוב שאני צריכה עכשיו עזרה וכו' וכו'

והוא המשיך לשחק כאילו כלום...

ונשארתי רגועה הרבה זמן עד שהרגשתי שזהו זה, זה פשוט לא מוביל לשום מקום 😪

אז קודם כל זה מצויין כי בטאת את הרגשות שלךפרח חדש

והוא מבין מה הוביל אותך לזה

פעם אחרת

מה יקרה אם פשוט תלכי לחדר שלך והוא ימשיך בשלו?

ולא להשכיב אותו לישון?שאלה גנים

אני לא אלך לחדר כי יש לי כל-כך הרבה מה לעשות בבית בנתיים.

והוא פשוט ישכב על הספה ויקרא ספר עד אמצע הלילה, אין לו בעיה (אל תשאלי איך אני יודעת 😂)

קראתי בספרים של לייף סנטריראת גאולה

שלא להיות סופר סבלנית כשאת כבר מתחילה לאבד את הסבלנות, אלא לומר את זה.

להגיד שאני תיכף מאבדת את הסבלנות זה אנושי ובסדר גמור.

מה שהכי מתסכל זה כשאנחנו מתאמצות להיות סבלניות, ואין תגובה. ואז פתאום בום נגמרה הסבלנות ויוצאת המפלצת.

אז עדיף וטוב לומר שאני תיכף מאבדת את הסבלנות. ולעשות את זה רגע לפני.

וואלה צודקת, זה נשמע טוב, שומרת לי ❤️שאלה גנים

זה תמיד ככה אחרי הכלה מוגזמתל666

כשאנחנו יותר מדי מכילים ומוותרים , הרגש השלילי שלנו עולה עולה עד מתפרץ בלי שליטה.

בדיוק קראתי איזה פוסט בפייסבוק של מנחת הורים. היא כותבת שההורים מודרניים מכילים, מכילים , רצים לטיפולים, קונים. ואחרי שכל זה מתפוצץ להם בפנים , כבר אין להם כוח להגיב נכון ולהכיל ולהציב גבולות , הם פשוט מתמלאים במרירות ומתרחקים.

וואי אמאל'ה זה כזה נכון!!! קשה למצוא את הגבול...שאלה גנים

שזה לא נוראבשורות משמחות

וכדי ללמוד את האיזון של עצמי... צריך להיות בקיצוניות

זו עבודת המידות הרמב"ם

עכשיו להבא תדעי מה יותר נכון לך ולו בהתנהלות מולו ומול עצמך

להבטיח שזה לא יקרה שוב? לא..

אבל כשזה כבר במודעות, וכל צעד קטן שתעשי לטובת שניכם יקדם אותך זה לא העניין להגיע להישג מלהיות אמא מושלמת.

זה להנות מהדרך ומההצלחות הקטנות שהצלחתי להיות מה שאני באמת רוצה להיות.

תודה רבה 🥰שאלה גנים

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^אחרונה

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדשאחרונה

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

טוב, אז גם אני בשאלת קשיי השכבה...מתואמת

לא מדברת על הגדולים (מגיל 7 ומעלה), שזה סיפור אחר,

ואפילו לא על הילדונת בת הארבע וחצי, שאצלה מצאנו את הנוסחה (סיפור ושירים עד שהיא נרדמת, לפעמים אם היא מאוד עייפה מספיק לומר לה לחכות לנו במיטה עד שנבוא לספר לה ולשיר לה, והיא כבר נרדמת לפני).

מדברת על הקטנה, בת שנתיים וחודשיים.

היא פשוט בלתי רדימה בעליל!

מכניסים אותה למיטה - תוך רגע היא בחוץ.

סיפורים לא מעניינים אותה, שירים מרגיעים אותה רק אם היא ממש-ממש עייפה (ומכיוון שהיא ישנה צהריים, זה קורה רק בשעה מאוחר מדי).

גם מהעגלה היא למדה להשתחרר.

הדרך היחידה שלפעמים עובדת היא להפעיל לה סרט - ככה לפחות היא נשארת במקום. אבל גם זה לא תמיד מרדים אותה בסוף. והלילה למשל היא אמנם נרדמה ככה (בעגלה) אבל באמצע הלילה התעוררה והתחילה להסתובב ולעשות שטויות, ואנחנו היינו גמורים...

אתמול התחלנו להרכיב לה "כלוב" מסביב למיטה בעזרת רשת פלסטיק כזו. לפני שנים עשינו את זה לתאומים כשהיו בגיל הזה (כי גם הם כל הזמן היו יוצאים מהמיטה) וזה עבד מצוין. הם היו משתוללים שם יחד אבל לפחות לא מחריבים את הבית...

אלא שהמתוקה הזו, עם כל השובבות שלה, רגישה מאוד, והיא ממש נבהלה כשראתה את זה, אז ויתרנו על הרעיון...

בקיצור, טיפים אחרים להורים עייפים ולבית שאיכשהו צריך להישאר שלם?

תודה!מתואמת

מכיוון שבארץ מלטונין הוא במרשם רופא, אנחנו לא ניתן את זה בלי אישור מרופא. (לילדה האחרת שהזכרתי בשרשור כאן אנחנו מתכוונים לתת מלטונין, אחרי שקיבלנו אישור מרופא)

אם המצב לא ישתפר בקרוב אז נפנה לרופא לקבלת עצה, ואולי נעלה את הרעיון של מלטונין.

תודה רבה על החיזוקים!

בהמשך לשרשור השכבות, הילד לא אוכל בא. ערבטוט

אני יושבת לידו בארוחה, משדלת לאכול. לא תמיד בהצלחה.

ברגע שנכנסים למיטה מתחיל לבכות שהוא רעב מאוד.

אני נוטה להגיד לו שהיה זמן של ארוחה, ואם הוא רעב שיחכה לבוקר. אבל תוהה אולי זאת טעות והוא עוד לא בגיל של הסקת מסקנות.

הוא בן 4, ילד נבון.

מה אומרות

בעיני תגובה מעולהמקקה

גם אני עושה בדיוק כך. וגם בזמן האוכל מזכירה שאחר כך המטבח סגור

יש לו מסוגלות להביןהגלה

מצד שני אין ספק שקשה לשים את הגבול הזה

לבן שלי סביב הגיל הזה גם היה קטע קבוע של להזיכר בהשכבה שהוא רעב

בהתחלה אפשרתי

וברגע שזה נהיה קבוע

הייתי מטרימה לו כבר בארוחת ערב

אתה בטוח שבע?

אתה זוכר שאחרי המקלחת וצחצוח שיניים אנחנו לא אוכלים?

אם אחרי המקלחת וצחצוח שיניים נזכר שהוא רעב אני מזכירה לו שמי שהתקלח וצחצח שיניים לא אוכל ובבוקר הוא יוכל לאכול

ברגע שהתמדתי בעקביות גם עם התזכורת בארוחה וגם עם הגבול אחרי המקלחת לאט לאט זה הפסיק

תודה, חיזקתן שפועלת נכוןטוט

לי כשיהיה לי כח היתי מאפשרת משהו בריא ולא הכי טעיםאונמר

היו מבקשים במיטה, אני אומרת מי שרעב ממש אפשר גזר מקלות.

אם הוא ממש רעב הוא יקח, וזה לא מלכלך ומרגיך לאכול ירקות ויש פה יתרונות על החסרונות.

למיטה הבאתי לו. אכל סיים כל טוב.

היום גם זה לא כי הם כן יותר מצליחים להתרכז בארוחה לאכול יפה.

אבל אומרת את זה רק מהמקום שלך כאמור שתרגישי אם נכון לך...

כשזה היה קורה אצלנורק לרגע9

אני מרשה פרי או ירק במיטה. משהו לא מלכלך כמו תפוח או מלפפון.

אני לא רוצה למנוע מילד רעב לאכול, מצד שני באמת הם צריכים ללמוד שיש את הזמן של האוכל ואחכ אי אפשר, אז מבחינתי זה מעביר את המסר.

באמת זה עובר להם מאוד מהר אחרי פעם-פעמיים כאלה.

^^^ לא למנוע לגמרי אוכליערת דבש

אצלנו מי שרעב אחרי הארוחה יכול לאכול לחםהריון ולידה

בלי כלום.

לא מונעת אוכל ולא פותחת מטבח ולא מביאה אוכל שמעודד להמשיך בהתנהלות.

בארוחת ערב מזכירה - שבעת? אחר כך יש רק לחם בלי כלום

תגובה קצת אחרתטארקו

מתי אתם אוכלים ארוחת ערב וכמה זמן לוקח מאז עד שהוא הולך לישון(ונזכר שהוא רעב)?

בכללי אני חושבת שאת פועלת נכון. הייתי מאפשרת אולי משהו כמו מלפפון או לחם בלי כלום אבל ממש לא לפתוח מחדש ארוחה

אבל אם קבוע הוא לא רעב בארוחת ערב ןכן אחכ, הייתי עושה קצת חושבים, אולי ארוחת ערב יוצאת קצת מוקדמת לו ביחס לארוחה הקודמת שלו, והוא באמת עדיין לא רעב שם(נניח אם הוא בצהרון לפעמים אוכלים פרי לקראת 4)

ואחרי שעה+ ומקלחת והכל הוא כן רעב

ןאז אולי כדאי לשקול לאחר לו קבוע את זמן הארוחה, להחליף עם מקלחת או משו דומה..

אני מאפשרת אם אומרים שרעביםשקדי מרק

תפוח או מלפפון.

אצל הקטנה נהיה התניה כזאת כשנכנסת למיטה מבקשת לאכול אז כבר לא בטוחה שזה מוצלח איתה..

אצלי בגיל הזה גםילד בכור

היא פשוט רעבה יותר מאוחר

אז קודם מקלחת ואז ארוחת ערב

מי שרעב כשנכנסו למיטה יודע שאפשר מלפפון או תפוח

שאז זה לא נורא מבחינת צחצוח שיניים וכן משביע רעב קטן ולא פותחים עכשיו ארוחה

הם אוכלים את זה במיטה

הבן שלי בן 6 יותר עושה את זה עוד מאז שהיה קטן.. כשהוא מבקש אני יודעת שזה באמת מרעב ולפעמים הוא אוכל גם 3 מלפפונים ונרדם תוך שנייה

התבלבלתי.רק אמונההה

מאפשרת חתיכת תפוח או מלפפון. מביאה למיטהמנגואית

אני קוראת תגובות ורואה שאני לא מיוחדת ;)מנגואית

לגמרי נכון!מתיכון ועד מעון

זה בהחלט גיל שהוא יכול להבין סיבה ותוצאה.

הייתי מזכירה בזמן הארוחה שכשיורדים מהשולחן האוכל נגמר ולא יקבל יותר, אז שירד רק שהוא בטוח שהוא שבע

מאפשרת לחם עם ממרח לא מתוקחרותאחרונה

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגוןאחרונה

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..