גם אני ככה עם הפס'

הרגיש לי אכזריות, וגם לא הבנתי מה הטעם בנקמה זה לא שאתה נהנה מזה. עכשיו אני יותר מבינה... מה המשמעות של להחזיר את הכבוד... עדיין יש לי הרבה מה להעמיק  וללמוד בזה

ולגמרי, אני ראיתי סרטונים איך מאמנים אותם להיות שאהידים לשנוא ולרצוח יהודים- כבר מגיל הגן! ולהבין שחייב להרוג שם את כל מי שנגוע באידיאולוגיה הרעילה הזאת 

והרב שמואל אליהו אמר שאין אכזריות גדולה מלרחם על אכזרים. זה לא מוסריות!

יש לנו בעיה שאנחנו רגשיים היום וקשה לנו ללכת לאור השכל במקום לאור הרגש.

קשה לנו להכריע מה טוב ומה רע, 'אולי הכל עניין של דעה סובייקטיבית?'

וקשה לנו לקבל קיום של רוע בעולם, כל דבר מזעזע בעיננו. כאילו אנחנו יותר מוסריים מאלוקים ואנחנו נקבע מה מוסרי.

(לכן קשה לנו להתמודד עם אתגרים בחיים היום והנפש שלנו חלשה יותר מפעם... זה נראה לנו לא צודק, סתם סבל חסר משמעות... טוב סטיתי מהנושא)

לגבי השימוש באכזריות, אני למדתי מזה שאולי שכחתי משהו חשוב... אני לא בטוחה שאצליח להסביר אותו בלי שישמע פשטני אבל:

שיש מעבר למה שאנחנו רואים. שהעולם הזה הוא לא מה שאנחנו רואים אלא הוא יצוג לעולם רוחני.

אולי בעיניים אני מסתכלת ורואה בן אדם צלם אנוש זה לא עושה לי חשק לפגוע בו, אבל צריך להתייחס למהות. 

כשאני רואה מחבל אני לא צריכה ללכת שולל אחרי העיניים שלי ולרחם אני צריכה לראות מהות: המהות היא רוע, ורוע צריך לחסל. בלי עכבות.

סליחה על החפירה תודה על הבמה ולילה טוב

נ.ב באיזשהו מקום משמח שצריכים לשכנע אותנו בצורך להרוג מאשר הפוך.

אבל אני קצת חולקת על ההסתכלות.

אכזריות ורחמנות זה עניין של הסתכלות. כמו שכשחותכים אברים לאדם בניתוח זה נראה אכזרי אבל כולם יסכימו שזו רחמנות אז גם במקרה הזה אני לא חושבת שלהרוג מחבלים זה אכזריות.ממש לא. תתנו לי בכיף להרוג. זה מצווה וזה מעשה טוב. כי מחבל הוא רע ואנחנו לא רוצים רוע בעולם. הרוע זה לא להרוג את המחבל אלא להשאיר אותו חי.

אני חושבת שהבעיה שלנו היום זה לא רגישות אלא בלבול במה זה רע וטוב. 

אני חושבת שגם הרגישות זה אישיו אבל היא נובעת מהבלבול לגבי רע וטוב.

באופי שלי אני לא סובל קונפליקטים, ואני לא אוהב לשאוף גבוה. ביחס לקונפליקטים אני מעדיף כמה שפחות רעש, כמה שפחות בלגן, כמה שיותר מו"מ, כמה שפחות התנגשות ישירה (ככה זה בכל מערכות היחסים שלי עם אנשים). ולגבי שאיפות אני אוהב להישאר מציאותי גם אם זה אומר להיות over-שמרן.

זה מסוג האירועים שמעמידים במבחן את אופני ההתמודדות הכי בסיסיים שלי עם המציאות. אין כזה דבר שקט תעשייתי. יש כוחות ממשיים של רוע שאו שנלחמים נגדם ומנצחים אותם או שמפסידים נגדם. והשאיפה יכולה להיות רק הבסה מוחלטת של הרוע, לא דיפלומטיה פרגמטית, לא פשרות, לא de-escalation. פשוט לירות ולפוצץ ולא להסתכל אחורה. יש אנשים שזה בא להם טבעי (לרוב אני גם לא מסתדר איתם בגלל זה) אבל עבורי זה פשוט משהו כל-כך חדש, מערכת של מושגים שלא הכרתי, ולומר את האמת היו לי כל-מיני סיטואציות בחיים שאני מתחרט שלא פעלתי בצורה הזאת (וכך גם בטח חצי מהמדינה כרגע).

רש"ר הירש דברים ז': הכתוב מזהיר שוב ושוב שלא לגלות כל רחמים כלפי האוכלוסייה הכנענית. מכאן אנו למדים שלהיות חסר־רחמים אינו מתאים לאופיו ולתכליתו של העם היהודי. נטיית העם היהודי היא, ותמיד צריכה להיות, לגלות רחמים כלפי כל יצור חי, והעם היהודי צריך לראות את הדרך חסרת־הרחמים בה נהגו בכנענים כדבר היוצא מן הכלל, שצוּוה במפורש על ידי ה׳, והיה צורך השעה. [...] מלמדנו שהרחמים עליהם יביאו בוודאות למפלת ישראל – כפי שבאמת קרה.

אני חושב אבל שלאמיתו של דבר, זה לא שאנחנו באמת נוכל (או אמורים לרצות להיות יכולים) להגיע לרמה כזאת כמו בפסוק (הגם שמצד מידת הדין זה כנראה מתבקש). המאירי אומר על אותו מזמור בתהילים שהוא התגשם על-ידי המדים כמו בישעיהו י"ג, אז ב"ה במקרה ההוא הקב"ה נתן את העבודה השחורה למי שנהנה לעשות אותה, אלא שבמציאות שלנו אין מי שיעשה במקומנו את העבודה השחורה, ואין מה לעשות אלא לשחרר את הדוב השכול לנתוש ולנתוץ כדי לבנות ולנטוע, או לתת לעולם למות עם אותה נאיביות הרסנית.

ויאמר שמואל כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך וישסף שמואל את אגג לפני יי בגלגל:
 

רלב"ג:

ויאמר אגג אכן סר מר המות. ידמה שאגג היה ירא כשהגישוהו לפני שמואל אסור ונקשר בכבלי ברזל וכאשר ראה שמואל והיתה צורתו מוכחת על גודל חסידותו ורחמנותו אמר באמת סר מרירות המות כי נפלתי ביד מי שראוי שירחם עלי וכאשר הבין שמואל מדבריו שהוא היה חושב שינצל על יד שמואל אמר לו אין הענין כן כמו שאתה חושב אבל תדע כי מות תמות מיתה אכזרית וזה ראוי לך מדה כנגד מדה כאשר שכלה נשים חרבך כשהרגת בעליהן כן תשכל מנשים אמך במותך:

וזה מאוד מעניין, בפסוק עצמו יש אינספור נקודות בלתי רגילות, ראשית הנאום הדרמטי, שנית השיסוף (hewing) הסימבולי הבלתי-רגיל, הביטוי "לפני יי בגלגל" שרומז למקום שבו המליכו את שאול, מצד שני מתייחס גם למזבח הגדול שהיה בגלגל (לפני יי לעתים מאוד קרובות הכוונה סמוך למזבח) או גם כפשוטו.

האיש זק״א (שאגב. ראיתי ברוטר שהוא התמוטט אתמול ופונה לבית חולים) תיאר שהם נכנסו לבית של משפחה אחת עם אבא אמא וילדה בת 7 בערך. קשרו להם את הידיים מאחורה. עקרו לאבא עין, חתכו לאמא שד, חתכו לילדה כמה אצבעות. כלומר הם עינו אותם אחד למול השני. ורק בסוף הם עשו טובה וגאלו אותם מהיסורים האלה עם כדור בראש.

המחשבה על הסיטואציה הזאת מנקרת לי בראש ואוכלת אותי. יסורי איוב מתגמדים לעומת הזוועה הזאת.

ראיתי קצת תמונות. לא יותר מדי, אבל ראיתי. להעלות חמה לנקום נקם, רציתי לדעת. אבל העדות הזאת שלו היא וואו. וואו. וואו. 

לפחות לא בעולם המערבי.

העולם המערבי קוצר עכשיו את הפירות של החלטות מאוד, מאוד קשות שהתקבלו במלחה"ע השנייה (וגם מרשה לעצמו לצקצק ולבקר) במלחמה מול הרוע, ונהנה מהפריווילגיה לשקוע לנרטיביזציה ו"לכל אחד יש הצד שלו בסיפור" ו"בלתי מעורבים" כשאין לו הצורך להכניע רוע אמיתי, כי אין צורך להסתכל לרוע בעיניים. אפשר להתעלם, להסיט מבט, לא לשמוע כשהוא דופק בדלת, עד שהוא שובר אותה.

אותן עדויות עבורי, הזויות ככל שתהיינה, הן דווקא תופעה כמעט בנאלית מבחינה היסטורית. יצא לי לעסוק המון בתחום הג'נוסייד וככה בדיוק זה נראה. אלה אותן עדויות מהטבח היפני ב-Nanjing, רצח העם ברואנדה והשואה הארמנית. אלה גם אותם תהליכים מקדימים - סמויים אמנם, לפחות לישראלי המצוי, שחי מעבר לגדר הביטחון, ואינו דובר ערבית. (ובאמת ככל שחופרים עמוק יותר בתחום הג'נוסייד אפשר לראות שעם כל כמה שזאת אמירה הזויה אפשר לומר שברוב המקרים הנאצים "בררו מיתה יפה" בהשוואה לדברים הרבה, הרבה יותר הזויים שהם פשוט נורמה אוניברסלית של הרוע כנראה)

התודעה הזאת שנאצים שאובים מפלנטה אחרת, שזה לא יכול לקרות שוב, שהקיצונים לא מייצגים את הרוב, שזה לא יפה להשוות, זאת בדיוק השאננות הצ'מברליינית כשהביא את פתק השלום מהיטלר

במובן מסוים זאת חכמת הבדיעבד, אבל החכמה הרלוונטית שאפשר להפיק מההיסטוריה זה שחושך לא מגרשים במקלות אלא בפצצות. את רצח העם ברואנדה (גם כן קונפליקט שנוצר כתוצאה מדמוקרטיזציה של המון משולהב על-ידי רעיונות פוסט-קולוניאליים) לא מנע לא הסכם ארושה, לא האו"ם, אלא סיים אותו ה-RPF בפצצות ותת-מקלעים (והרבה), הרס מוחלט של כל מה שקשור לג'נוסייד באופן הכי אכזרי שאפשר מבלי לאבד צלם אנוש, משפטי שדה והוצאות להורג, וכמה עשורים של דיקטטורה נאורה מה שנקרא. וכששואלים את פול קגמה "למה ככה חזק", התשובה היא שבעיות אפריקניות פותרים בדרכים אפריקניות. והאמת אני בספק אם יש לדרג המדיני איזשהו ידע לגבי איך פותרים קונפליקטים ג'נוסיידליים גם בטווח קצר וגם לטווח ארוך (שזה אפשרי - אם ארה"ב הצליחו לשכנע את היפנים שהקיסר הוא לא אלוהים אז נראה לי שאפשר לשכנע גם את הפלסטינים שאין להם צורך במדינה), הגם שעכשיו הם יודעים קצת מה קורה כשלא פותרים אותם (אני מקווה)

התמונה של מלחמה שיש לרבים בראש זה מלחמת ויאטנם או עיראק, מלחמה הרחק מהבית סביב אינטרסים פוליטיים שבה נהרגים אינסוף חיילים ואזרחים תמימים ובסוף לא יוצא מזה כלום, זאת פשוט האסוציאציה והתודעה, אפילו לא "רוע הכרחי" אלא משהו שאפשר לפתור גם בדרכים אלטרנטיביות,

כשאומרים "מלחמת האור בבני החושך" הכוונה היא שלא רק שאמורים להיות מוכנים להילחם כמו בעלות הברית במלחה"ע ה-II אלא להתגאות בזה ולדעת שעושים את הדבר הנכון

טוב זהו לבינתיים זה ה-rant שלי

איך רוע כזה יכול להיות קיים.

ביחד עם חיסול המחבלים, חייבים לסלק מפה את כל העזתים. בין היתר כדי לעזור לכל הנפגעים נפשית להשתקם מעט. שידעו שהרע כבר לא פה.

לשאוף להיות אדם מוסרי, כמו שביארתי בשרשור אחר.

מצד הרגש, אנחנו רחמנים בני רחמנים, וזה קשה לכן שאול נכשל במחיית עמלק, ואני מאוד מזדהה אם דברי הרלב"ג בתועלויות על שמואל לפני ששיסף את אגג שציטט כבר @אחו, ואני מאמין שהייתי מצליח כמו שמואל, אבל זו התמודדות.

אפילו הסברה עולמית בסיסית של "תושבי עזה לא באמת חפים מפשע" לא קיימת.

ואפילו לא שוללים אזרחות ומגרשים מהמדינה את כל אלו שהביעו תמיכה במעשי החמאס.

דווקא נראה שבמלחמה שהיא לא עם עמלק או 7 עממין, די מוסכם הלכתית שלא הורגים אישה או קטן. (כל עוד לא מפריע למטרות המלחמה. ואצ"ל..)

ספציפית על הפסוק הזה יש מדרש:

...בת בבל. אמר לה הקב"ה (תהלים קלז ח) אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו. מהו לנו. אמר להם הקב"ה לי ולהם גמלת יחד ולא לישראל גמלת בלבד כל הרעות אלא לי ולהם גמלת. לכך נאמר (שם ט) אשרי שיאחז ונפץ את עולליך אל הסלע. אמר הקב"ה עתיד אני בעצמי לנפץ את עולליך כשם שבעולם הזה נפצת את עוללי. ולא שמענו שבחרבן הבית נפצו את עולליהם של ישראל שמענו שיצאו בקולרין ששרפו את הבית ושכבו עם הנשים. ושנפצו העוללים לא שמענו. אלא כך אמר הקב"ה כשם שעשו כך אני עושה להם (נחום ג ט-י) פוט ולובים היו בעזרתך. גם היא לגולה וגו'. (שם יא) גם את תשתכרי וגו'. לכך נאמר אשרי שיאחז וגו'. אמר הקב"ה כשם שנפצת את עוללי שהמליכוני תחלה עליהם ואמרו (שמות טו יח) ה' ימלוך וגו'. שנאמר (תהלים ח ג) מפי עוללים ויונקים וגו'. לכך נאמר אשרי שיאחז וגו'. לא פחות ולא יותר. בנוהג שבעולם אם יכה אדם בנו של אפרכוס או של מלך נוטלין את ראשו ושורפין אותו או צולבין אותו. אבל הקב"ה אינו כן אלא (ישעיה נט יח) כעל גמולות כעל ישלם. לכך נאמר את גמולך וגו'. וכן יש בספר ירמיהו (איכה ג סד) תשיב להם גמול ה' כמעשה ידיהם. וכתיב (תהלים כח ד) תן להם כפעלם וגו' כמעשה וגו'. וכתיב (שם י ב) יתפשו במזימות זו חשבו. מהו חשבו אמרו לכו ונכחידם מגוי וגו'. אתה כן עשה להם שנאמר (איכה ג סו) תרדוף באף ותשמידם מתחת שמי ה'. אמר הקב"ה וכן אני עושה להם שנאמר (עובדיה א יח) לא יהיה שריד לבית עשו וגו'...

ככה שנראה שגם אם תכננת, הקב''ה יקדים אותך..

אמר רבי אסי ארבעה קבין מוח נמצאו על אבן אחת עולא אמר תשעת קבין 

אמר רב כהנא ואיתימא שילא בר מרי מאי קראה (תהלים קלז, ח) בת בבל השדודה אשרי שישלם לך וגו' אשרי שיאחז ונפץ את עולליך אל הסלע:

שופטי בג"ץ ממשיכי דרכו של אהרון ברק. נציגי ה"דת" ההומנית חילונית.

הרבה אנשים, ממגוון מקצועות, התפכחו.

אבל אפילו אחד משופטי בג"ץ לא שמעתי מתפכח. מכה על חטא. מבקש סליחה על כל הרע שנגרם בגללו, ובפרט מתושבי העוטף שברובם תמכו בו ובסוף נפגעו (עוד יותר) בגללו.

כמה שחצנות יש בשופטים האלה, כמה אכזריות, כמה אדישות לכאב של אחרים.

נקווה ונתפלל שכמו שיש עכשיו אחדות במלחמה מול האויבים מבחוץ, ככה תהיה אחדות אח"כ בסילוק האויבים מבית.

הרב שמואל אליהו: "לתקן את החרפה המוסרית שקשרה את ידי הלוחמים והטייסים"

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

זה נראה לי רק יגביר לי

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

בערב

אז אפשר לומר שכן.

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

שואף ליותר בע"ה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

תודה רבה על העדכון המשמח

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.

איזה היתרים יש?

עשיתי בגוגל - שאל את הרב מכון כושר מעורב

נכנסתי ל-5 תוצאות בעמוד הראשון של התוצאות

כולם כתבו שאסור

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה