בעלי לא עשה צבא, אבל רוצה להיות שותף במאמץ המלחמתי.
יש לו כמה ימים פנויים בשבוע.
הוא אמר לי היום שהוא שמע שאפשר להתנדב ב'שורה', וחושב לעשות את זה בימים החופשיים שלו.
מצידי אמרתי שאני מוכנה לזה.
אבל אני חוששת על הנפש שלו. זה מקום כל כך קשה.
ואני חוששת שהוא לא ילך לטיפול אם יתעורר צורך.
האמת שבעיני, כל מי שנמצא שם צריך לעבור איזשהו טיפול אחר כך. לפני שיתעורר צורך.
אבל כשאמרתי לו את זה, הוא זלזל בזה ואמר שהוא לא חושב שצריך.
באופן כללי יש לו רתיעה גדולה מטיפולים. הוא למד מקצוע טיפולי והוא מאוד בעד שאחרים ילכו לטיפולים מקצועיים, כל עוד זה לא הוא.
מה הייתן עושות?
