ואני לא חושבת שיש עניין למצוא זכות אצל המוסלמים. למרות שמסכימה עם הדברים(ויש גם את האמונה באל אחד)

דע מה שתשיב לאפיקורוס, חלקית כי אני צריך את זה למחקר ההיסטורי שלי שעוזר לי להבין יותר טוב מדרשים שאני חוקר שנכתבו באותה תקופה שחלק מהם פולמוס יהודי נגד רעיונות שצמחו באיסלאם המוקדם וחלקית כי אני מנסה להבין בכלל את העולם שאיסלאם הוא מרכיב חשוב בתוכו במיוחד במציאות הישראלית כדי להתמודד עם התופעות שהאסלאם מצמיח.

בנוסף, נכון שעשיתי קורס אינטנסיבי בתואר שני שלי שנתיים, שנה אחת בערבית, ושנה אחת בתולדות האסלאם, אבל זה לא משהו מרכזי אצלי, אני מסתכל על זה מתוך התורה שהיא עיקר.

שמביאים זה במקרים מאוד קיצוניים.

אעתיק לך בערבית ובאנגלית מסורה سورة النحل (16, 106):

مَن كَفَرَ بِٱللَّهِ مِنۢ بَعْدِ إِيمَـٰنِهِۦٓ إِلَّا مَنْ أُكْرِهَ وَقَلْبُهُۥ مُطْمَئِنٌّۢ بِٱلْإِيمَـٰنِ وَلَـٰكِن مَّن شَرَحَ بِٱلْكُفْرِ صَدْرًۭا فَعَلَيْهِمْ غَضَبٌۭ مِّنَ ٱللَّهِ وَلَهُمْ عَذَابٌ عَظِيمٌۭ

Whoever disbelieves in Allah after their belief—not those who are forced while their hearts are firm in faith, but those who embrace disbelief wholeheartedly—they will be condemned by Allah and suffer a tremendous punishment.

בהערה כתוב:

This refers to ’Ammâr ibn Yâsser, an early revert to Islam, who was tortured to leave Islam. To save his life, ’Ammâr pretended to denounce Islam, but his heart was full of faith. When he told the Prophet  about what happened, this verse was revealed, reassuring him that his faith was intact.

זאת אומרת שמדובר במקרה קיצוני של אדם מעונה, ואז הוא יכול להגיד בפה שהוא לא מאמין, ועדיין הקוראן מזהיר מאוד שהלב ימשיך להאמין באל בכל הכח.

זה מאוד מסוייג בקוראן.

לעומת כל המשפטים נגד צביעות.

השיעים נהגו בתקייה تقیة יותר כי היו תחת רדיפות עזות.

לגבי יאסר ערפאת, אני לא מכיר בדיוק ההקשר שהוא אמר את הדברים. אני רק יכול להגיד באופן כללי שלא טענתי שאין מוסלמים יחידים צבועים, רק שבכלליות המוסלמים האסליים הם בד"כ לא צבועים וישירים איתך. לגבי יאסר ערפאת אני חושב שהוא לא היה אדם ישר והוא כן היה צבוע, על אף שאני לא בקיא לפרטי פרטים בביוגרפיה שלו, ושוב אני לא יודע באיזה הקשר הוא אמר את הדברים.

ואז ארבו להם ורצחו אותם?

והערה כללית- לדעתי כל הדיון הזה חסר יסוד מלכתחילה. כל בר דעת מבין שאדם לא יכול להיות דתי באמת ולעשות את הדברים שהם עשו ועושים. האיסלאם לקח רעיון נכון של מונותואיזם ועל גביו הוא מעצב אמונה מעוותת וציוויים אכזריים בהתאם ליצריו הברבריים. הוא משתמש באלהים בשביל דברים נוראים והוא יענש על כך חזק.

אין סיבה לנסות להבין אותם. רע כזה לא מבינים אלא משמידים. המחשבה שיש טוב כלשהו מאחורה גרמה לנו כל כך הרבה רע וצריך לעקור אותה מהשורש.

מן הסתם לא כל המוסלמים אותו דבר, אבל כשאני רואה את התמיכה המוסלמית העולמית בחמאס, אני מבין שמשהו דפוק באופן מובנה באופי שלהם ובדת שהם בדו לעצמם.

ל@אתגליא

אם כי היחסים עם ח'ייבר خيبر והיהודים באזור זה נושא יותר רחב.

על כל פנים זה היה סכסוכים סביב הסכמים, המוסלמים טוענים שלא עברו על שום הסכם.

לא התכוונתי להיכנס לשרשור הזה לדון בכל האיסלאם, אלא לציין תכונה ספציפית. ברור שגם התכונה של לא להיות צבוע, גורם להם להביע ולפעול בעזות מצח דברים מחרידים.

לבדות בשם או במצוות אללה דברים נוראים שאין להם שום קשר אליו אלא לאכזריות שלהם שרוצה למצוא הצדקה ולהגדיל את עצמה.

בעצם זה הרבה הרבה יותר מצביעות. זה שקר מהסוג הכי גרוע שיכול להיות. לקחת את אלהים ולהשתמש בו בשביל יצרים הכי נמוכים ורעים שיש.

אז להגיד "אני לא צבוע אני מאמין באמת" זה שקר גס. אתה לא באמת מאמין באלהים, אדרבה אתה משתמש בו כמסגרת לדבר האהוב עליך מכל שבשבילו שווה לך לחיות ולמות- רצח ואכזריות.

אסור להיות כמו בג"ץ, שעוצמים עיניים מהרוע הפלסטיני בשביל לחיות לפי השקפת העולם והאמונות שהם רוצים לחיות על פיהם. אין חיפוש של אמת אלא של מה נוח, אפילו כשזה בא על חשבון חיים של אנשים, ועוד אנשים מהעם שלהם.

בעיניי הם גרועים מהנחש החמאסי. הנחש מתנהג לפי מי שהוא, הם בבחירתם החופשית משחררים אותו לחופשי.

ככה אסור להתרשם מהטיעונים המוסלמים, גם אם הם מגובים בשם אללה או בשם הספר שקדוש להם. צריך להסתכל במבט פשוט במציאות ואז הכל ברור.

והתאוות הם משהו מוחשי ואמתי בעולם.

אם מדברים על הצד האידיאלי, גם בתנ"ך יש תיאורים של רצח ואכזריות כלפי אויבים.

שוב אני לא דן כאן ברובד המוסרי שזה דיון הרבה יותר רחב. אבל בסוף בצורה קרה והגיונית ברובד הקיומי, אם אתה רוצה להתקיים פה בעולם בין שבעים זאבים, אתה צריך צד של רצח ואכזריות כלפי אויבים.

כמו שאנחנו חושבים ככה כלפיהם, הם חושבים ככה עלינו.

שלך במצווה או ברצון ה'.

ואין בכלל מה להשוות בין התנ"ך לבינם.

הם לא חושבים עלינו ככה (דוג' הזויה- סינוואר קיבל אצלנו טיפול לגידול בראש שהציל את חייו. הוא באמת חושב שאנחנו כמוהם?). הם מחפשים תירוצים להצדיק את האכזריות שלהם. בדיוק כמו שהם משתמשים באלהים ובדת בשביל להצדיק את האכזריות הזאת.

לא לאיסלם.

אופי של "פרא אדם" - אחד קופץ להזיק לשני בלי לחשוב פעמיים או לנסות לצאת מנומס

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.