המערבל מכיל גג 1 קילו
ברור שזה לא מספיק להפרשת חלה..
צריך לעשות פעמיים
ואז לחבר אותם ואז להפריש?
או שלא צריך לחבר
ולקחת מפה ומפה?
המערבל מכיל גג 1 קילו
ברור שזה לא מספיק להפרשת חלה..
צריך לעשות פעמיים
ואז לחבר אותם ואז להפריש?
או שלא צריך לחבר
ולקחת מפה ומפה?
לא חייב שיהיו דבוקות ממש אבל שיהיו באותו מקום ולא שתי קערות נפרדות
ושזה יהיה בצקים שלא אכפת לך לערבב
רק יש לציין שקילו לא חייב בהפרשה דווקא בקילו קמח חיטים, אם זה למשל קמח שיבולת שועל או משהו אחר, אז כל מקרה לגופו..
יש מצב של קילו בודד שחייב בהפרשה? אשמח להרחבה או מקור...
הפרשה בברכה או בלי?
הרי המידות הן בנפח ולא במשקל, ולכן אם זה שבולת שועל למשל, במשקל של 900 גרם יש מעל הנפח של 45.2 ביצים.
בהתיישבות של תלמידי ר' אלישיב שיבולת שועל לגר"ח נאה קמח מלא:
1.197 קמח, עיסה זה יותר.
מאיפה הבאת את הנתון הזה?
לפי מה שמביאים אין מצב שקילו בודד חייב בחלה.
השיעור אמנם קרוב אליו, אבל לא מדוייק.
במחלוקת בינו לחזו"א בוודאי שנוקטים כמוהו, אך לא בדיוק .
ולגבי המידות המדוייקות, אתה יכול לראות בספר הידורי המידות ובעוד ספרים שדייקו בזה.
על כל פנים אתה לא יכול להורות לברך, נגד רוב הפוסקים.
מאיפה הבאת את הנתון הזה? מהספר שהזכרת?
מה שפסקו כר"ח זה לגבי מחלוקתו עם החזו"א. אבל הדיוק שהוא דייק מהכדרהם הטורקי התברר כטעות.
תלמד הספרים: שיעורי תורה, מדות ומשקלות של תורה, מדות ושיעורי תורה, מידה כנגד מידה, הידורי המידות וקריית אריאל.
ומאמין שתשתכנע לבד. אפילו הרע"י לאור דברי הידורי המידות הכריע דלא כר"ח נאה.
זה ארוך לפה, אבל ז"ב.
שציינת לגבי שיבולת שועל, זה עיקר הדיון פה.
לפי דעתי צריך להחמיר כדרהם מצריים, שזה 50 סמ"ק, כמו שרמזתי במקום אחר בשרשור.
אבל אני חוכך להחמיר גם לצד השני כדעת הפוסקים כגר"ח נאה, והסיבה לכך היא שצריך ביצה בינונית של אותו זמן אותו מקום, וזה משתנה לפי המקום והזמן וסוגי התרנגולות.
בפרק לז בהידורי המידות כתב: שבחיטים רגילות זה 1.2 קילו, בחיטים מלא זה כ 1.15,בשעורין 1.05, בכוסמין 1.175, בשיפון כ 1.04 ק"ג ובשיבולת שועל זה כ 0.89 ק"ג.
ניתן למדוד את זה ולהווכח כדבריו.
כמו שכתבתי אני חושב שצריך להחמיר כמותו, ולצרף עד לשיעור 1.197 בשיבולת שועל ולברך, בגלל שינוי גדלי הביצים במקום ובזמן.
כי קרוב.כשעושים את ההפרשה עצמה
תתפללי על כולנו🙏
אני מנסה להבין איך מפרשים שלא עושים ידנית
כי בדרך כלל אנחנו עושות בלי מערבל
אז בגדול את לוקחת קילו בערך מכינה ועוד קילו מכינה במערבל ואז מערבבת בניהם?
בבצק בשעת ההפרשה.
מעיקר הדין אפשר להפריש כבר משעת הלישה.
אם את מכינה את הראשון והוא טופח, אז את יכולה לחבר לשני משעת לישת השני ולהפריש או לעשות את זה בשעת התפיחה של השני.
על כל פנים, אל תאפי את הראשון עד שעד מחברת לבצק השני ומפרישה.
לא אמור להיות הבדל... פשוט את עושה את הבצק בשתי נגלות ומתייחסת לזה כאחד.
כששניהם יתפחו תשימי אחד ליד השני (לא חייב לערבב רק שיהיו צמודים) ותעשי את ההפרשה
צריך לשים בכלי שיש לו צדדים ועומק וגם אז שיגעו אחד בשני כדברי הרא"ש.
אם הם מחוץ לכלי, הם צריכים להידבק אחד לשני, עד שננשכים אחד מהשני, זאת אומרת שאם מפרידים, זה לוקח חלק קטן מהבצק של השני איתו.
יש גם את ההיתר של כיסוי במפה אבל יש לזה כמה פרטי הלכות.
חייב כלי?
אם אני מוציאה את שניהם ושמה על השולחן צמודים?
הבצק שיעור חלה, לכן אם זה לא מונח בכלי, צריך להדביקם ביחד, עד שאם מפרידים אחד מתנתק קצת מהשני, ואז להפריש כשמודבק יחד, או שיהיה בכלי עם דפנות ויגעו זה בזה נגיעה כל שהיא.
או יש את הפתרון של מפה, אבל יש בזה פרטים שונים.
אם יש בכל אחת מהעיסות כשיעור, והב"ח והש"ך אומרים אפילו בעיסה אחת כשיעור, אז מספיק שיהיו מונחים לפניך, ואז מפרישים מהבצק שיש בו שיעור.
שצריך לצרף כדי שיהיה שיעור,
זה תופס לצרף בצורה כזאת?
השולחן בנגיעה כל שהיא ולכסות אותם במפה, וזה נקרא צירוף. יש מחמירים גם לשים מפה מלמטה, אבל מעיקר הדין לא צריך.
לפי דעתי כשיש בעיסת בצק אחד שיעור חלה, אז לא כדאי לכסות במפה, כי לא צריך ואנשים יתבלבלו בדין.
ראיתי את זה פעם בהפרשת חלות, ולפי דעתי לא נכון לעשות כך.
כל מה שכתבתי בשרשור זה לגבי עיסה של אדם אחד. לגבי עיסה של שני אנשים, יש בזה יותר סיבוך.
הכי עדיף לזכות את הכל למישהי שמפרישה או לעשות את כולן שותפות, אבל יש בזה פרטי דינים שלא נכנסתי אליהם בשרשור.
קמח מחייב ברכה.
(לפי דעתי אם זה שיעור קמח קצת פחות מהשיעור, צריך להחמיר להוסיף עד 1.66, כי לפי ממצאי החוקרים שיעור חלה הוא אפילו פחות מהגר"ח נאה, לכן אולי חייבים בברכה בפחות ולכן עדיף להוסיף עד השיעור של הגר"ח כשזה קצת פחות כדי ודאי לברך על ההפרשה)
לענין צירוף: אם הבצק מאותו קמח או שני קמחים שמצטרפים, צריך לשים את הבצק בכלי אחד, וצריך שיגעו זה בזה.
או שאת יכולה להדביק את הבצק משני הכלים השונים ביחד, עד שאם יפרדו יתלשו קצת מהבצק של חבירו.
יש עוד דרכים לצרף ואולי ניתן להקל בזה יותר, אבל זה כעיקרון.
אני שמה מגבת גדולה שמכסה את שתי הקערות.
בב"י.
גם אני לא בטוח, אבל אם שתי הקערות בסל לכאורה זה לא מצטרף כי הקערות חוצצות, אלא אם כן יש נשיכה, ואז כבר לא צריך סל.
מי אומר לשים את שתי הקערות בסל?
שמספיק שזה באותו בית.
אני מצמידה את הקערות אחת לשניה וזהו.
כמובן, שזה לא שייך לנידון השרשור איפה שאין שיעור בשתי העיסות.
אז לסיכום אפשר להכין קילו ואז עוד קילו ואז לחבר?
וזהו?
כל הדיון היה על איך לחבר
(אבל באמת חשוב שזה יהיה אותו סוג בצק)
פשוט ביאס אותי שאין לי מלכתחילה קערה של מיקסר של 2 ומעל קילו
וזה גם באלגן כי אני צריכה יותר מ2 קילו
אז איך לשנות את הכמויות ..
אבל נזרום
אם זה בסוגי עיסות שונים , אתם צודקים וזה המדד.
אבל אם זה שינוי פחות מהותי (כגון רמת מתיקות וכדו'), עדיף לצרף גם אם מקפיד כל שאין דרך אדם להקפיד בזה, לחומרא (בלי ברכה) (שכן על פניו זה מלחוקת אחרונים, ותלוי בין הדרישה לש"ך, ואין הכרע כ"כ מדברי התרוה"ד קפט).
העיסות ממש לבצק אחד, אז כל המינים יכולים להתחבר.
אבל בנידון של השרשור שזה לצרף על ידי להדביק עד שאם מנתקים מושכים חלק מבצק השני, או כלי אחד על ידי נגיעה או כיסוי במפה על ידי נגיעה, יש בזה פרטי דינים, לגבי איזה מינים מצטרפים זה לזה ואיך.
שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"
בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.
לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת
והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה
וביקשת בלי "תהא שנת":
תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת
תפילה, שירה, פתיחות זולת
תקופה של פרנסה זמינה
מהשנה של הבחירות הקודמות
תאכלו שוקולד פלוס זנגביל
תנין שבולע פטריה זוהרת
תוכי שאוכל פסטה זולה
תרצה שנעשה פוקר זבל
תהה שנת פתרון זהב
תופסת שנכנסת פה זהירות
תהא שנת פרס זכאית
תהא שנת פייס זכייה
תהא שנת פורום זורמת
פורום דתי.
זה הכי מקורי שעלה לי
אבל בגילי זה באמת אחרת
אני תמיד בתנועה
לחלום
להגשים
לשפר
להתמיד
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי