קשר עם שכנה חרדייה.אנונימית בהו"ל

אני מקווה שזה בסדר לכתוב את זה, אם לא - תמחקו.

לא רוצה בכלל לפגוע באף אחת!!!

 

אבל קצת קשה לי לאחרונה עם השכנה החרדייה שלי. בכללי היא מתוקה ממש, אבל עכשיו כל פעם שאני רואה אותה זה צורם לי.

 

כי בעלי מגוייס, יש לי שני גיסים בעזה, 20 בני דודים מגויסים, בערך 300 אנשים שאני מכירה מגויסים. אולי אפילו יותר.

 

וכל פעם שאומרים שנהרגו חיילים ל"ע אני מתה מפחד, כי יש סיכוי חלא קטן שזה מישהו שאני מכירה. ונהרגו כבר כמה אנשים שאני מכירה.

 

והיא פשוט ממשיכה בחיים שלה, בעלה נמצא כל יום בבית, גם בצוהריים וגם בערבים ובלילות. ובשבתות!

 

והיא לא מפחדת, ואין אף אחד שהיא מכירה שעלול לקרות לו משהו ח"ו.

 

ואני יודעת שזה לא שהיא עשתה את זה בכוונה, אבל אני לא מצליחה לדבר איתה רגיל.

 

בעז"ה זה ישתנהסודית
כבר עכשיו 2000 חרדים ביקשו להתגייס לצה"ל.
יש המון חרדים שמתגייסים ויש המון חרדיםבתי 123

שהיו רוצים להתגייס וצהל לא רוצה אותם ומקבלים פטור

אני מציעה להפסיק להאמין לנתונים שהתקשורת מפרסמת

נכוו, לא מזמן הראוהמקורית

כתבה שמדברת על זה שצהל לא מגייס גם את האלפים שביקשו להתגייס מתחילת המלחמה

בכללי צה״ל עכשיו דחה גיוסיםלא מחוברת

הם לא מאורגנים וזה לא הזמן.

זה בירוקרטיה מכירה כמה אנשים (חרדים) נלחמו לשיגיסו אותם וכן הצליחו.  

אישית אני מכירה מישהו שהתפקיד שלו בצה״ל זה לשכנע חרדים להתגייס. 

לא רק עכשיו במלחמה אלא באופן כלליבתי 123

בצבא לא ערוך לקלוט חרדים ויש מעדיפים שלא לקחוט אותם בכלל.

ואם כבר חשוב להוסיף שרובם הגדול מתנדבים בארגונים מצילי חיים בלי לבקש שום הכרה או תגמולים מהמדינה

היא לא אשמה בזה שיש פוליטיקה חרדיתהמקורית

וכל הבלאגן🤷


תפסי מרחק אם קשה לך, אבל צריך להבין שזה הרבה מעבר לאינדיבידואל שמולך

ואגב,יש גם ישראלים רגילים כביכול שלא מתגייסים. לא יודעת כמויות, אבל זה עלה הרבה בשנים האחרונות

את מאנונימי אז די קשה לדעת איך להגיבבתי 123

(חשוב לי לציין שאנחנו חרדים ובעלי כן היה בצבא)

בכלליות אני חושבת שרואים במוחש איך כל ההסתה של התקשורת נגד החרדים פעלה טוב טוב.

באותה מידה לשכנה שלך יכל להיות בעל ג'ובניק או בעל שלא התגייס מסיבות אחרות.

תהיה בטוחה שאין לב של אישה כרגע בישראל שלא דואג לשלום החיילים ואין אף אחת שישנה רגוע בלילה ואין עין אחת שנשארה יבשה. ואני לא מכירה אף אחד שלא תורם בממונו או בגופו למלחמה לחיילים לנשים שבעלם במילואים. מתפללים ומקדישים את על שיעורי התורה למען ניצחון עם ישראל ושלום החיילים.

כל אחד תורם את חלקו למדינה וברור שאם אין תלמוד תורה אין מי שיחזיק את הקיום שלנו בארץ וגם אין על מה להילחם.

אנחנו חייבים להשאר מאוחדים ולהשאיר בצד את המחלוקות שהתקשורת והפוליטיקאים ממציאים מאינטרס.

אני בהחלט יכולה להבין את ההרגשה שלךשירה_11

ואני חושבת שגם אני הייתי מרגישה כמוך

 

סוג של גם היא צריכה להשתתף במצב הזה, אבל שתדעי שמאוד יכול להיות שגם לה יש קרובים בצבא ובעזה,

אני עם בעלי בבית, יש לו פטור ולא גייסו אותו ואני כל היום מדברת על הנשים שבעליהן גויס, כל יום כל היום.

 

ואנחנו חרדים וזה נראה כאילו הוא נולד בכולל, אבל בצוק איתן גם הוא היה בעזה, והרבה מהגדוד שלו נהרגו. וכנראה שכל אחד והזמן שלו לתפקידים הקשים יותר.

 

מוסיפה על תגובתךהמקורית
אני ובעלי נראים 'חרדים רגילים' ושנינו שירתנו ושנינו פטורים ממילואים
מבינה מאוד את הקושי שלךאני זה א

רק יכולה להגיד שמכירה הרבה חרדים שמגוייסים נכון לא כמו בציבור החילוני והדתי חאומי אבל יש בהחלט חרדים מגוייסים וחוץ מזה שאצלנו במשפחה עש כמה מגוייסים וחוץ מאחד החתנים שחרדי ולא מגוייס יש גם חילוני וגם דתי לאומי שלא מגוייסים אז זה קיים אצל כולם..

שולחת לך חיבוק על הקושי להיות לבד אני ממש מבינה אותך 

מבינה אותךאמאשוני

אני גרה בתוך קהילה דתית לאומית וכולם אצלנו בביכ"נ מגוייסים כל אחד יותר קרבי מהשני

וביהכ"נ ממול הכל כרגיל..

מלא גברים וצעירים כאילו אין מלחמה.

ומסעדות יש את האיזורים של העיר שכל שולחן שני יש חייל עם המשפחה שלו, ויש את האיזורים שכולם יושבים משפחות משפחות ללא אף מגוייס,

וכ"כ הרבה שיחות של:

מה גם אבות מגויייסים? כן...

איך זה נקרא שהם עכשיו חיילים? מילואים

מה הם שם גם בשבת? כן, נשמה, כן. זה מה שעושים במלחמה.

ואז כשאני בתל אביב גם שם עסקים כרגיל. אחוז מגוייסים נמוך יחסית.


אשרינו שזכינו להיות מהמתגייסים להגן על עמנו.

אני מרגישה חובה וזכות עצומה להיות חלק מהמערך הלוחם.

מי שלא רוצה להיות שותף אי אפשר להכריח אותו, ההפסד כולו שלו.

אדם יכול לעמול כל חייו להשתדל להיות צדיק וללמוד תורה ולקיים מצוות, הוא לא יגיע למדרגת חייל שמשרת ונלחם ומוסר נפשו למען הגנת עם ישראל.

סליחה צרם לי ההשוואהאנונימי054

אין נעלה מלימוד התורה

ואי אפשר להשוות

כמובן שגם חייל שלוחם בחירוף נפש להגן על עמו מעלתו עצומה עד בלי דיי

אני ובעלי שנינו חרדים ויוצאי צבא , עברנו מבצעים , סגרנו שבתות בלחימות ,בעלי שירת גם בקבע, ושנינו היינו בתפקיד חשוב מאוד במערכת והיום בעלי תורם את חלקו בללמוד במסירות נפש לזכות החיילים ואני תורמת את חלקי בלשלוח אותו בזמנים שהם קשים

אנחנו מפונים מהדרום חודש וחצי עם ילדים קטנים והכי מתבקש שארצה אותו איתי צמוד בזמן הזה

אני גאה בשירות הצבאי שעשינו בכל קנה מידה

אני חושבת עליכן נשות המגוסים כל יום וליבי איתכן  מאוד ומעריצה את הגבורה שלך

אבל אין מקום להשוות ולזלזל בלומדי התורה כי מי שמבין את ערכה יודע שבלי תורה אין לצבא שלנו שום כוח!

די לפילוגים ולמחלוקות כולנו אחים וכולנו ב-יחד באחדות ננצח

כל אחד וחלקו הוא

^^ תודה על התגובה שלךעטלף עיוור

למרות שאני חושבת שגם המשפט הראשון שלך קצת שם את הדברים במקום של השוואה והיא מיותרת.

אבל לגמרי איתך! לימוד תורה מחזיק את העולם!

גם אם זה לא נראה לעין!

ולכתוב באותה תגובה על חרדים וחילונים בתל אביב שאוכלים במסעדות זה פשוט לא מתאים!

 

ומוסיפה-

אני עובדת במקום שיש בו הכל, דתיים חילונים וחרדים.

ולא, ממש לא כל הדתיים מגויסים ולא כל החילונים.

(ודווקא יש גם חרדים שכן אבל זאת לא הנקודה).

אז מה נגיד על בחור דתי שלא מגויס וממשיך לעבוד כרגיל? הוא הרי תורם הרבה פחות למלחמה מאברך ממוצע, לפחות בעיניים שלי ומקווה שבעיניים של כל אחת פה.

 


 

 

בחור דתי, ששירת בצבא בעברקופצת רגע

וכרגע לא מגויס - שירת את המדינה בעבר, ואם יהיה צורך בחיילים נוספים, יגויס גם עכשיו.

וכשהוא ממשיך כרגע לעבוד, הוא ממשיך לשלם מסים. והכסף הזה חשוב למדינה עם כל הוצאות המלחמה כרגע ועם הצורך לפנות ולפצות ולצייד צבא ועוד ועוד...

אז קצת קשה לומר שהוא לא תורם כלום.


אני מבינה את הצורך של האברכים שיכירו בתרומה שלהם, אבל חושבת שהמינימום זה להכיר את המציאות ואת התרומה של אחרים. 

עכשיו גם הכנסת את העניין הכלכלי... אשמח מאודבתי 123

להסביר לך עד כמה המדינה מרוויחה מהחרדים שלומדים תורה.

שוב די להקשיב לתשקורת!

את כתבת שבחור דתי ממוצע שרק עובדקופצת רגע

תורם פחות למלחמה ( אפילו כתבת 'הרבה פחות')

אני הכנסתי את העניין הכלכלי, כי, מה לעשות, חיים בכלל ומלחמה בפרט עולים כסף.


אני סקרנית, בהסכם זבולון ויששכר, רק זבולון תורם וליששכר אין תרומה?


שוב, מי שמבקש הכרה בזכותו, חושבת שצריך לשים לב שגם הוא מכיר בזכויות אחרים ומכיר תודה. 

א. זה לא מה שכתבתי ב. אני שמחה מאוד שישבתי 123

לי הזדמנות להסביר כמה אברכים תורמים לכלכלת המדינה ואני מהיותר זקנות פה בפורום ומבינה דבר שניים בכלכלה.

(ושוב אני אדגיש. בעלי היה בצבא שנינו עובדים ומשלמים הרבה מיסים).

אברך שיושב בכולל מקבל מהמדינה כמה מאות שקלים יתר המלגה שלו מגיעה מאנשים כמונו שתורמים להם והרבה מגיע מחו"ל. אברך שחי בצורה כזו כל הכסף שמקבל זה כסף שהולך נטו לכלכה. מאיפה יש לאושר עד ושופרסל כסף למיסים שמשלמים אם לא מהמשפחות שקונות אוכל? מאיפה יש לבנק מיסים לשלם אם לא מהאזרחים שמשלמים משכנתא ל30 שנה?

לא צריך ללכת רחוק כדי לראות שמדינות שהלכו לפי המתווה הכלכלי השקרי הזה וגם הביאו מעט ילדים פשוט קרסו כלכלית.

דבר נוסף שלא מספרים לך זה שאם כל החרדים יצאו לצבא ולעבוד תהיה פה אבטלה מטורפת. אנשים שיושבים ללמוד לרוב רציניים מסורים וחכמים מאוד. הם יתפסו מקומות עבודה של אנשים אחרים שצריכים לפרנס.

אז תהיה אבטלה והמשכורות יהיו נמוכות יותר כי יהיה פחות ביקוש לעובדים.

אז אני מבקשת די להסתה! אין מישהו שאינו חשוב למדינה חיילים לומדי תורה כולם!

וזה לא סותר את מה שרשמתי שאין להשוות את מסירות הנפש של חייל לוחם שמסכן את חייו למען כולנו.

מקווה שלמדנו כולנו משהו מהמלחמה הזו וזה לא לתת לאוייב בדיוק מה שהוא רוצה.. והוא רוצה שנלחם ביננו.


נכון, לא את כתבת, עטלף כתבהקופצת רגע

לא שמתי לב שהגיבה לי מישהי אחרת.


לעצם העניין, לא מסכימה איתך.

לא נשכנע אחת את השניה וזה כנראה לא הזמן להתווכח. 

יפה שאת מתחילה להתווכח ואת גם מחליטהבתי 123

מתי לסיים.

השרשור הזה התחיל כפריקה של אנונימית וחבל שזה אנונימי

והפך לשרשור הסטה ושיסוי

עצוב שלא למדנו כלום 

כי אני אכתוב ולא נשכנע אחת את השניהקופצת רגע

למשל, מי אמר שמצופה מהציבור החרדי רק לצאת לעבוד? למה שחלק מהם לא יקימו עסקים ויספקו תעסוקה לכולם?

מי אמר שאם הציבור החרדי יצא לעבודה תהיה בגלל זה אבטלה?


ושוב, לי אישית אין עניין להתווכח כרגע.

אני הגבתי לעטלף עיוור שעשתה השוואה בין אברך לבין 'סתם דתי' שתורם הרבה פחות, לא שמתי לב שהדוברת התחלפה, מחילה.


רק אני לא מבינה למה רק לצד אחד של הדיון מותר להיפגע? לי אסור להיפגע מההשוואות האלה?


אז ניסיתי לסיים את הדיון בלי להעליב עוד, מתנצלת אם לך זה לא מתאים. את מוזמנת להגיב ולחדד ואני אגיב או לא... 

פשוט כי מה שרשמת לא נכון עובדתיתבתי 123

בקשר לצבא אין פה ויכוח. חרדים מתגייסים פחות משאר האוכלוסיה ואין פה מקום להשוואה.

אבל חוץ מזה מי תורם יותר למדינה ועם ישראל?! זה שקר אחד גדול

מזמינה אותך לחפש מספרים אמיתיים. כמה אחוז מהאוכלוסיה החרדים באמת יושבים ולומדים בכולל שנים בלי לעבוד

השאר עובדים ובעלי עסקים ומתנדבים ותורמים.

והנשים החרדיות עובדות באחוזים גדולים יותר מאשר נשים במגזר הכללי. והרבה פעמים החרדיות עובדות בעבודות קשות שאין אף אישה שמוכנה לעבוד בתנאים האלו הכל כדי שבעלה יוכל ללמוד תורה ולהחזיק את הקיום שלנו ואת הסיבה שלשמה אנחנו כאן ולשמה מגיע לנו את הארץ הזו

מי תורם יותר *כלכלית*?קופצת רגע
נראה לי שעדיף לעצור את הדיון פהבארץ אהבתי

הודעות בפורום לא ישנו התנהלות של מגזר שלם.


את כתבת קודם שכדאי לעצור את הדיון, ואני מסכימה איתך.

מותר לא להגיד את המילה האחרונה. באופן טבעי על כל טענה שאנחנו שומעים, אנחנו רוצים להגיב ולהסביר את דעתנו.

אבל בואו נתגבר ונחליט שעוצרים פה.

מתוך כבוד אחת לשניה. מתוך אהבת חינם של עם ישראל.

גם אם אנחנו עדיין חושבות השניה טועה.

בשביל להרבות זכויות לעם ישראל...

צודקת 👍קופצת רגע
מסכימה מאודבתי 123

אני חייבת לומר שאני חשופה בעיסוקים שלי להרבה אוכלוסיות

ואני מרגישה שתמיד נותנים לצד אחד לפרוק והצד השני לרוב הקול החרדי שותק כי הוא יודע שאין טעם לויכוח שאין לו סוף.

לי הפעם כן היה חשוב למחות על העיוות בעובדות.

שיהיה רק טוב לכולן

תגדירי מה היא תרומה כלכליתבתי 123

האם רק מס ישיר?

האם מס עקיף?

האם מי שמביא יותר ילדים וכפועל יוצא המדינה מעסיקה יותר גננות ומורים ויכולים לפתוח יותר עסקים כי יד מי שיקנה.

אולי בכלל אלו שמקפידים לקנות רק תוצרת ישראל? כי מי שקונה בנקסט זורקת כסף החוצה.

אולי מי שתורם הכי הרבה אלו חברות הממתקים? בזכותם חברת טבע משלמת הרבה מיסים למדינה והרבה רופאים ורופאי שיניים מתפרנסים ומשלמים מיסים

אולי חברות ההייטק שמביאות משקיעים מחול.

או כוללים שאת רוב התרומות מביאים מחול כסף שנכנס ישירות לעסקים ישראלים.

זו לא הסתהתקומה

זו מחלוקת אמיתית על אידיאולוגיה.

אני הייתי כאן פעם בפורום במשתמש אחר, ואחת מהסיבות שדי עזבתי היה בגלל שרשור שבו נשים כתבו שמסירות נפש על תורה שווה ממש למסירות נפש של חייל במלחמה.

אין לי שום דבר נגד אנשים פרטיים,

אבל התפיסה הזו כל כך פוגעת

שום דבר לא משתווה לחייל שמת במלחמה כפשוטו, והניסיון להשוות בין הדברים הוא מעוות.

לא כל חוסר הסכמה הוא הסתה, יש כאן וויכוח אמיתי על אידיאולוגיה, שנכון שאצל כל אדם היא מתבטאת אחרת ולכן לא נכון להכליל, אבל האידיאולוגיה שאומרת "לימוד תורה הוא מעל הכל, חלוקת תפקידים לפי שבטים, מסירות נפש על התורה משתווה למסירות נפש של חייל" ועוד ועוד זו לגמרי אידיאולוגיה שקיימת, והוויכוח הוא מול הרעיון ולא מול אנשים

הסתה היא כשכותבים שקריםבתי 123

וכשכותבים על תפיסות עולם של אחרים כאילו זו האמת רק כי התקשורת אמרה ככה.

מותר לחשוב אחרת מותר להאמין אחרת.

אסור לפגוע במישהו אחר אסור להפיץ שקרים ואסור להכליל ולהאשים מגזר שלם  

אבל למה מה שאני חושבת זה בגלל שהתקשורתקופצת רגע

אמרה,

ומי שחושבת כמוך זה בגלל שהיא מחזיקה בדעות הנכונות?


באמת, אם אני אגיד לך שהרבנים שטפו לך את המוח, לא תיפגעי?


אבל לך זה סבבה שאת אומרת לי שיחה שאני חושבת זה באשמת התקשורת?

( עכשיו ניסיתי לשאול באמת, בטון לו מתריס, תנסי לקרוא את זה ככה אם תצליחי)

א. את לא מכירה אותי וכמו שאת מבינהבתי 123

אני לא גרה בקהילה חנוקה ואף רב לא שטף לי את המוח אף על פי שאנחנו חרדים

אני מכירה את החרדים ואני כן מכירה את האוכלוסיה החרדית ואת גווניה.

יכול להיות שאת צודקת חלק מהדברים שנאמרו כאן הם שקר מוחלט והכללה. ואת צודקת אני לא צריכה לקבוע אם שמעתם את זה בתקשורת או במקום אחר. אני באמת מעריכה כאן כל אחת ואחת גם אם היא לא בדיעות שלי.

העניין של התקשורת זה דוקא ללמד זכות כי אם אני שומעת שמדברים דברים כאלו על אוכלוסיה שלימה אני מעדיפה לחשוב ששמעו והאמינו בתמימות לתקשורת שמהווה עבור הרבה אנשים מקום שאמור להיות אמין

נשמה את בתיבוקר אור

לא מסכימה עם חלק ממה שכתבת

אבל מעריכה אותך מאוד❤️

מסכימה איתך מאוד. עד שלא מבינים מהו שכולשוקולד פרה.

אפשר לצאת בהצהרות מכאן ועד גבעתיים

מי אמר שלא מכירים?את בתוך הציבור?אנונימי054

לא. אז לא להגיד סתם שום אברך או בכלל אדם ירא שמיים לא יפחית לשנייה מערכו של חייל, להפך, אם תחפשי במקומות הנכונים תמצאי ים אחדות אהבה ונתינה אחד לשני


 

ממש מקומם המשפטים הללו וההשקםה שאברך לא תורם כלום או תורם פחות

עד שלא תהיי במקומם אל תשפטי,אני כן הייתי בשתי בצדדים, לא באתי מעולם חרדי , והמשפחות שלנו נותנות מיסים מכובדים ומשרתות בתפקידים בחירים מאוד בצבא ובמשטרה  

לכן מרשה לעצמי להגיב ככה כי זה ממש בורות להגיד שאברך לא תורם כי הוא לא עובד או לא מגוייס

כמה הרס התקשורת הזאת עושה


 

סליחה אם נשמע תוקף זה פשוט ממש נגע בציפור נפשי והייתי חייבת להגיב

לא אישי כלפייך

זה התקשורת שטשטשה יפה מאוד ויצרה את ההרס שהגענו אליו.

הגבתי למי שכתבה שאברך תורם יותר 'מסתם דתיקופצת רגע
שעובד'.


לא מסכימה וגם אני לא אוהבת השוואות (ויכולה גם להיפגע מהן)

בדיוק עם כל העצב גם אני לא שופטתבתי 123

פה את אלו שמגיבות ככה.

התקשורת והפוליטקאים שכל מה שיש להם זה אנטרס להשאיר את כולם דתיים חרדים חילונים חלשים מפוחדים ושונאים

כי כעס מתורגם למספרים בכלפי וכעס וסטרס מתורגם לבזבוזים וכסף ותרופות.

אני מתחננת אל תתנו לזה יד.

כולנו פה אחד בשביל השני ובמיוחד פה בפורום אחת בשביל השניה.

יש פה הרבה חרדיות ואסור לתת יד לתגובות פוגעניות ושקריות פה בתוך הפורום

אולי יש לו פטור ממילואים?עלמא22

גם בעלי וגם אחד האחים שלי וגם הגיס שלי, לכולם יש פטור ממילואים, באופן רשמי. כל אחד מהסיבות שלו.

אז זה אומר שהם פחות תורמים? ובכן, לא. מעבר להתנדבויות ותרומות, הם ממשיכים לעבוד וככה הם תורמים לכלכלה של המדינה, שזה חשוב וקריטי בעת מלחמה, כדי שהמדינה לא תקרוס מבחינה כלכלית (אגב, בעלי באופן ספציפי הוא איש כוחות ביטחון, אז בהחלט אי אפשר להגיד שהוא לא תורם למלחמה, למרות שהוא כביכול עובד כרגיל)

לא מסכימה איתך.אמא לאוצר❤

לא הייתי אומרת שהם לא פחות תורמים.

הם פחות תורמים. נקודה

וזה בכלל לא משנה מה הסיבה שהם לא מגוייסים

הם גם תורמים? בהחלט.

כל אחד חשוב לא משנה מה הוא עושה.

אבל באופן חד משמעי הם פחות תורמים מאנשים שמסכנים את נפשם ומפסיקים את כל חייהם כל להילחם על החיים של כולנו

להגיד שאין הבדל וכולם תורמים באותה מידה בעיני זה פוגע

בחיילים ובמשפחות שלהם שמקריבים עכשיו כל כך הרבה בשביל שהם בכלל יוכלו להמשיך לעבוד.

אז מתנצלת, הם פחות תורמים

וזה בסדר גמור, ואף אחד לא מאשים אותם, אבל להשוות את התרומה זה לא פייר.

זאת האמת הפשוטהאמאשוני

מסירות נפש בהגנה על עמ"י חשובה יותר מלימוד תורה,

כל אחד לפי חלקו זה בנוגע למי שלא יכול להילחם אז שיהיה תומך לחימה, כל אחד בדרכו.

מי שיכול, פשוט שצריך להילחם.

אין פה שום זלזול באף אחד.

מקורכיסופי לילה

אפשר בבקשה לקבל מקור מוסמך למה שכתבת?


ובכלל, במחשבה הזו שכולם צריכים להתגייס  יש  איזושהי חוסר הבנה במציאות הפשוטה.

בעם ישראל היו 12 שבטים, ושבט אחד מתוכם היה שבט לוי ואחד יששכר. ושניהם-התפקיד שלהם היה ללמוד תורה.


גם עכשיו בעמ"י- ישנם יהודים שתפקידם להילחם ממש, כאלה שתפקידם לתמוך בלוחמים, וכאלה שתפקידם ללמוד תורה ולמשוך שפע של הגנה על הלוחמים.


זה פשוט לא מובן לי כל פעם מחדש איך בתור יהודים מאמינים אנחנו לא מבינים את זה.


ואם כל החרדים היו מתגייסים- מי היה לומד תורה שתגן ותשמור.

סליחה שאני אומרת את זה אבל זו חוסר אמונה וביטחון לחשוב שכוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה- בגלל שאני לוחם אז אנחנו מנצחים.

להילחם זו השתדלות כמו שללמוד תורה זו השתדלות.

והתוצאה בידי הקב"ה.



אני מסכימה עם החלוקה שלך, אבלהמקורית

זו לא נחשבת מלחמת מצווה?

במלחמת מצווה מגייסים אפילו נשים

זה בקטע העקרוני

עזבי שהצבא לא מסוגל לקלוט את כולם.. אבל אם זו מלחמת מצווה, אז @אמאשוני צודקת במה שהיא אומרת

רק שהעניין הוא,שכדי להיות מגויסים במדינה למלחמת מצווה צריך להיות מגויסים קודם בכלל במדינה שלנו..

אני בטוחה שאפשר לתרום במלחמה גם בתפקידי רבנות וכו', אבל צריך להתחיל ממשהו

אני חושבת שזה לא סותראין כבר כח

בעלי לומד ומלמד תורה כל היום כל החיים

זה השליחות שלו ומתאמצים עבור זה כולנו כמשפחה ושמחים בזה


אבל

במלחמה

אפילו חתן יוצא מחופתו

זה המקום בו קורית ההתרחשות המרכזית כרגע בעמ''י

זה מגלה כח של מסירות נפש שאין למעלה ממנו

בגוף ובנפש

שם השכינה שורה כרגע


ובעיני .כן זה מחוייבות  של כולנו

וזה לא סותר את התורה

להפך


יש מספיק אנשים שלא מגוייסים מסיבות שוונות, שמבוגרים יותר שגם ילמדו תורה

ובכללי כולנו נראה לי משתדלים להתפלל לומר תהילים לפעול גם באופן הרוחני..


אישית לא מתחברת לפטור מצהל בגלל לימוד תורה

חושבת שזה מעמיק את הברית לתורה ברובד עמוק יותר

מעל טעם ודעת

ושביחד

זה עמוק פי כמה

כמו דוד המלך

כמו עמ''י כל הדורות

שלא נתן לצבא להיות חילוני

אלא להפך

צבא ה'


אבל כן חושבת

שבחברה החרדית

זה מורכב

וזה גם באמת בעיתי מצד הצבא שגם הוא שבוי בתפיסה מעוותת על חרדים ולא מקבל אותם בזרועות פתוחות ומאפשר גם שרות נקי וטהור הלכתית כמו שצריך וכו

ומעריכה ומייקרת מאוד מאוד מאוד את ההתמסרות לתורה שיש דם

ממש

לומדת מזה

והלוואי וגם אצלינו היה יותר יראת שמים וכזאת אהבת תורה


כרגע

מול מצב נתון

שבלי קשר לדת'ל או חרדי

חושבת שהכי הכי חשוב


לא להעמיק פרוד

לא לחשוב לא טוב על אף אחד

לא לשפוט

לא לקטלג

לא להתעסק במה שבמילא לא ישנה משהו עכשיו


הדבר היחיד שנתן לי תקווה וכח ואמונה בימים האלה

זה עם ישראל החפה המתוק הטהור שהתגלה פה

מכל המגזרים

חילונים קדושים מתוקים מדבש

חרדים חסידים שיצאו לבסיסים, שעבדו בחקלאות

היחד והאהבה והחיבור ביננו

בעיני

זה הכלי נשק הכי מרכזי שלנו בסיפור הזה


ולכן בעיני

הקושי מול בשכנה

מובן אולי

אבל עזבי

לא עכשיו

זה לא באמת הרי עוזר למשהו

אם צובט לך-אז עדיף קצת לשמור מרחק

אבל בעיני

אולי אפשר לשנות גישה

למצוא דרך ליצר יחד גם ככה

הלב פתוח עכשיו

להזמין להפרשת חלה לזכות החיילים ..לומר יחד תהילים לאפות עוגות וכו

כולם ישמחו לקחת חלק

כולם מעריכים את המסירות נפש


מקוראמאשוני

מצוות השירות הצבאי מול לימוד התורה


אם תרצי עוד מקורות אוכל לחפש אח"כ אבל בכנות, מקורות זה לא מה שישכנע אותך, נכון?

אם חתן יוצא מחופתו בוודאי שגם לומד תורה צריך לצאת מאוהלה של תורה.


יש מי שלא יכול להילחם מפאת גילו או מצבו הנפשי או הפיזי.

לא כולם יכולים לעשות את הדבר הכי חשוב באידאל, גם אני לא יכולה לקום ולהילחם עכשיו.

אבל מי שמסוגל ויכול, בוודאי שמובחר יותר שילך להילחם עכשיו.

אני שמחה ומודה לה' שבעלי זוכה למלא עכשיו את צורכי עמ"י בדרגה הגבוהה ביותר כרגע.

עד כה הסכמתי איתך אבל עם זה לאבתי 123

צריך לוחמים וצריך לומדי תורה.

גבר שיכול לשבת וללמוד תורה ולא הולך להלחם עדיף שישב וילמד תורה.

יש מספיק בחורים גם חרדים אגב שלא מסוגלים ללמוד ולא חסר תומכי לחימה.

אל תשכחו בבקשה שרוב החרדים מתנדבים וחלקם תוך סיכון ומסירות נפש זקא איחוד הצלה ועוד ועוד 

להיפךאמאשוני

גבר שיכול להילחם עדיף שילך להילחם.

מי שלא יכול להילחם, שישב ללמוד תורה.

צר לי על ההרגשה שלך ואת ממש צודקת במשפט האחרוןבתי 123

אין השוואות החיילים מוסרים את נפשם כדי לשמור ולהגן על כולנו.

מי שיושב ולומד תורה לא מגיע למדרגה הזו

עם ישראל לא יכול להתקיים בלי צבא וגם לא יכול להתקיים בלי לומדי תורה וזו בודאי שמירה רוחנית לכולנו.  לכן אין מה להרגיש כעס כלפי האחר את לא יודעת אילו חיים ואילו דאגות אחרות יש להם.

זה באמת קשה ממשבארץ אהבתי

להיות עם בעל מגוייס, ועם כל כך הרבה קרובים מגוייסים... המתח הזה באמת גדול, ביחד עם הקשיים האחרים של להחזיק את הבית לבד, והגעגוע לבעל, והכל...


 

והקושי הזה פוגש אותנו בהרבה מקומות שמוסיפים לרגישות.
 

אני בטוחה שהשכנה שלך מרגישה מחוברת לכלל, וכן דואגת על עם ישראל והחיילים. אבל זה נכון שהיא פחות מרגישה את זה כמוך. זה לא משנה את כל שגרת החיים שלה כמו אצלך, ואצל עוד הרבה...

 

אבל זה לא משנה מה עם השכנה שלך.

אם את מרגישה שקשה לך מולה, את יכולה לנסות להפחית קצת את הקשר עכשיו. תדאגי לעצמך, ותעשי מה שעושה לך טוב.

כבר כתבו פה נשים אחרות שהבעל שלהן מגוייס, שהן משתדלות לצמצם קשר עם חברות שהבעל שלהן בבית, כי עצם המפגש מוסיף לקושי.

זה בסדר להרגיש את הקושי, וזה בסדר לעשות מה שמקל עלייך.


 

מקווה רק שאת מצליחה בכל זאת לראות אותה (ואת כל מי שבעלה לא מגוייס) בעין טובה. ולהבין שכולנו שותפים במלחמה, כל אחד במקום ובדרך שהקב"ה שם אותו. כל אחד עם ההתמודדות שלו ועם הדרך שהוא מסוגל לתרום לכלל.

(ולפעמים דווקא מי שלא מגוייס מרגיש גם קושי מול מי שכן, ומצטער על כך שאין לו אפשרות לתרום באופן שמרגיש הכי משמעותי בימים אלו...)


 

חיבוק על ההתמודדות שלך. שולחת לך הרבה כוחות...❤️

מרגישה צורך להגיב..חזקה בעורף

בתור אחת שבעלה בעזה וכל האחים שלה בעזה. וכבר ראתה הרבה פרצופים אהובים ליד מודעות האבל...


דבר ראשון- חיבוק, זה קשה כ"כ!!!


אבל, בשבילך, אל תוסיפי לך עוד קושי בחיים עכשיו.

שחררי...

המלחמה הזו לימדה אותי לא לשפוט ולא לקנא באף אחת. פשוט להגיד תודה על מה שיש לך!! ולהתפלל לטוב בשביל כולם!


אין לי מושג מה קורה בבית של השכן, עם מה הוא מתמודד, המלחמה הזו פוגעת בכולנו בכל אחד מאיתנו...

ואנחנו לא יודעים איך ובמה.


שני דברים שמאוד עזרו לי עם ההבנה הזו זה דבר ראשון הסיפורים שרצים ברשת על משפחות /זוגות שלא גוייסו מכל מיני סיבות. וכמה זה קשה ושובר (ראיתי שיתוף של מישהי שבעלה עם פוסט טראומה, לא יכול להיות במילואים. היא לא מקבלת עזרה כי בעלה "בבית" מצד שני, ההתמודדות שלה עם הפוסט טראומה שבטח עכשיו מתעצמת אצלו, לפי דעתי קשה בהרבה מההתמודדות שלי) וכמה זה פוגע בזוגיות שהבעל רוצה להתגייס ולא יכול ונשאר בבית.


ולגבי הקנאה, אני זוכרת שבשבועיים הראשונים שלא היה שום סיכוי לאפטר, בעל של חברה שלי הצליח לקבל אפטר, הוא גם היה עם בעלי בדרום, וקצת קינאתי כי בעלי לא קיבל.

הוא כבר לא יקבל אפטרים יותר😔

מאז נזהרת מאוד לא לקנא באף אחת!! להגיד תודה על מה שיש לי.


תשמחי שבעלך לוקח חלק במלחמה החשובה הזו!!

הם אשכרה עסוקים במחיית עמלק!! אמאל'ה, איזו מצווה חשובה!!!


וגם את נלחמת!! את גם אלופה!! תנסי לדבר איתה רגיל, תנסי להילחם גם במערכה מול היצר הרע (שהיא לפעמים אפילו קשה יותר) ובזכות אהבת החינם הזו אנחנו ננצח!!!

כ"כ נכוןהבוקר יעלה
וככ כ"כ עצוב ☹️
😭😭😭מחי

הצורה שכתבת את זה פשוט ריסקה אותי 😥

לפחות הם זכו להיפגש עוד פעם אחת... שובר את הלב 😪

אגיב בתור חרדיתאנונימית בהו"ל

שבעלה לא מגויס וכמו שאת מתארת הרב לא בצבא (יש לי גיס שכן במילואים כרגע, אם זה עוזר..)

תדעי לך שמהמקום שלי אני מבינה אותך

אני שבועיים לא הייתי בנאדם.

שנאתי את השהות של בעלי בבית. שנאתי את כל מה שסביבי דפק ותקתק כרגיל.

לא יכלתי להסתכל על חברות דשאמרו לי 'לא שומעות חדשות, זה עושה לי רע'. איך אתן מעיזות שיהיה לכן כל כך טוב??

לא ידעתי איך להכיל את זה שקורה דבר כל כך נורא ואנחנו כחרדית מתוך החברה החרדית חיה לה ב'בועה' מנותקת

ולקח לי הרבה זמן להתאפס על עצמי

ולהבין שככה זה קרה. כרגע בתוך המלחמה פחות יש דרך לשנותא ת זה

וכן אני רוצה לחשוב על איך אנחנו צריכים להיות יותר מחוברים לעם שלנו, להרגיש חלק.

 

רוצה לומר לך שאני מבינה את ההתרחקות שלך.

מצד שני יש מצב שאני השכנה שלך, ואני משתוקקת לעזור לך במה שתרצי, רק מביך אותי הסיטואציה.

באמונה, עד עכשיו לא חזרתי לצאת להליכות עם בעלי. זה מביך אותי. מרגישה לא ראוי להראות בציבור איתו, אפילו שיש סביבי מלא גברים (חרדיים וגם לאו דוקא)

 

ואם השכנה שלך היא לא אני, והיא באמת אדישה, אז דברי איתה. תנערי אותה קצת. לא בכעס, בשיתוף כנה, שייפתח לה הלב.

שתאמץ חייל לתפילה. שתכין לך ארוחות. שבעלה יהיה קצת עם הילדים שלך, מה שרלוונטי. ו

זה לא בשבילך, זה בשבילה. שתהיה חלק מעם ישראל.

תגובה יפהאמאשוני
כל הכבוד לך! תודה על התגובה הזוקופצת רגע
נשים יקרות,בארץ אהבתי

השרשור פה נוגע בנושאים נפיצים ורגישים.

בינתיים אנחנו מאפשרות לשרשור להמשיך, אבל מזכירות לכל מי שמשתתפת בדיון -

יש פה נשים שבאות מרקע שונה, מתפיסות עולם שונות, מחינוך שונה.

דרך הודעה בפורום לרוב לא נצליח לשנות את הדעות של כל מי שחושבת אחרת ממני.

אבל הודעה בפורום בהחלט עלולה לפגוע.


אז מותר לנו לדון גם בנושאים שיש לנו דעות שונות בהם.

ומותר לכל אחת לבחור אם להיכנס לדיון כזה, או להרגיש שזה לא עושה לה טוב ולא להשתתף בשרשור הזה.

אבל אנחנו מבקשות, שכל אחת שבוחרת להיות פה, תשתדל להיות רגישה במילים שלה. לחשוב אם אפשר לכתוב בצורה עדינה.


יש פה הזדמנות להכיר תפיסות עולם שונות, וזה חלק מהיופי של הפורום. אבל אם זה גורם לתחושה רעה ולפגיעה במישהי פה, זה לא שווה את זה.

במיוחד בימים אלו - בואו נתחזק בעין טובה אחת על השניה, ונשתדל להרבות בדיבור טוב על עם ישראל.


ואם מישהי מרגישה שהשרשור עובר את גבול הטעם הטוב, או שנכתבים דברים שלא צריכים להיכתב, מוזמנת לדווח לנו ואנחנו נעצור את הדיון.

(למי שלא מכירה - לוחצים על השלושה פסים בצד ההודעה, בוחרים 'דווח', ואז אפשר לפרט לנו וכל המנהלות יראו את זה).

אני חרדייהאמא---

ובעלי לומד כל היום, ובאמת לא עשה צבא.

(במאמר מוסגר - רק רוצה להגיד שאח שלי, בני דודים שלי, וחברים בעזה.

אני דואגת מאוד ושותפה מלאה בעזרה למי שכ"כ צריכה את זה כרגע לידי.)

מסכימה איתך שיש פערים אדירים בכמה הלחימה משפיעה על היום-יום של הציבור.

ואנחנו כביכול ממשיכים את השגרה כרגיל.

אני הכי בעולם לא רוצה להכעיס ולפגוע, ואף פעם לא הייתי במקום שלכן, אז אם לא מתאים לכן, פשוט תדלגו.

אבל אני מציעה לך לנסות לחשוב על זה בצורה הזאת:

נכון שישנם כל מיני תפקידים של חיילים? יש חילים קרביים שנכנסים לעזה, ויש כאלו בגבולות ויש כאלו בעורף שמפעילים דברים, וכו'... אז תנסי לחשוב על זה שחלק מהחיילים שלנו הם גם האברכים שיושבים ולומדים (תנסי ממש לדמיין אותם עם מדים והכל) בצבא חזק צריך את כל סוגי החיילים. והתורה מגינה ומצילה. ומי יודע כמה חיילים ניצלו בגלל התורה של בעלי?

מסכימה במיליון אחוזים שהקושי שלנו כרגע יותר קטן. אבל למשל בעלי, קיבל על עצמו עוד כמה שעות לימוד במאמץ גדול מאוד, כשותפות ללחימה, אז מבחינתי אני כמו אישה שבעלה במילואים וחוזר ללילות ושבתות. הוא בקושי נמצא בבית ורוב העול עלי... ויש גם כאלו חיילים. לא באה להגיד שזה קשה כמוכן!! ואני מעריצה של כל נשות המילואים!!! ומתפללת עליכן!! ועוזרת מאוד למי שבקרבתי...
אבל אני באמת מרגישה שיש לבעלי חלק בלחימה הזאת. וחלק גדול. הוא בתפקיד עורף, אבל יש לו תפקיד!!

אני רק רוצה להגיד לך כל הכבוד!! ותודה רבה לכם!אמא לאוצר❤אחרונה

אני ממש ממש מאמינה שזה חלק בלתי נפרד מהלחימה שלנו שאנחנו חייבים את החיילים שישבו וילמדו!

והאמת שמה שלי מאד קשה זה שיש הרגשה כאילו החיילים האלה, לומדי התורה שלנו,  לא מתנהגים כמו חיילים *במלחמה*

בהרבה ישיבות (אני מכירה ממש) שגרת הלימוד ממשיכה כרגיל

וזה מה שמכעיס אותי,

לא שלא מתגייסים 'בפועל'

ממש לא

אלא שלא מתנהגים עכשיו כמו חיילים של תורה במלחמה!

נכון, אתם חיילים!!!

וחיילים במלחמה צריכים לתת מעל ומעבר!!!

וללמוד ולהתפלל כמה שהם יכולים!!

גם בלילות

וגם בהפסקות

וגם שכבר קשה!

כמו שכולם עושים בחזיתות השונות!

אז אם אתם באמת באמת מאמינים (ואני באמת מאמינה בזה) שאתם ממש חיילים וממש הכרחיים למאמץ המלחמתי אז זה לא הזמן ללכת להתנדב ולחפש איך לעזור במלחמה, זה הזמן ללמוד עוד ועוד ועוד...כי זה מה שאנחנו צריכים יותר מהכל!

מבינה מה אני באה להגיד?


אז אני מאד שמחה לשמוע שיש אנשים שלוקחים את התפקיד החשוב וההכרחי הזה ברצינות

ואני ממש מודה לך על ההשקעה וההשתדלות בשביל זה

ומבקשת ממך בכל לשון של בקשה

תמשיכו ככה!!

גם כשזה קשה, ואני בטוחה שזה קשה!! גם לך וגם לו.

תזכרו את כל החיילים שנלחמים עכשיו בשדה הקרב, ומחרפים נפשם, ותתאמצו עוד קצת, בשבילם, אני בטוחה שזה ממש מגן עליהם וגורם לניסים גדולים ורעש בשמיים

חיזקו ואימצו ❤️

אנחנו מאחוריכם כמו שאתם מאחורינו

וכמו שאנחנו משתדלות ומשתדלים להחזיק מעמד אפילו כשזה ככ ככ קשה וכבר ככ ארוך ומתיש

תמשיכו גם אתם

תחזיקו חזק

ובעז"ה בזכות כולם תבוא גאולה אמיתית

תודה לך ולבעלך על התרומה החשובה ככ הזאת למלחמה❤️

מאשת מגוייס שמאמינה ככ בכוח של התורה לשמור ולהגן עלינו😘

אני גם רוצה להגיב בתור חרדיתדיאן ד.

ואנסה מאוד מאוד בזהירות להביא עוד נקודת מבט.

 

קודם כל, גם כחרדים אנחנו חווים את המלחמה, את הפחד והדאגה לחיילים לחטופים ולכל עם ישראל והצער על כל מי שכבר לא איתנו.

אני לא חושבת שאני יכולה לנסות להשוות את עצמי למישהי שדואגת לבעלה שנמצא בחזית.

כי באמת בעלי לא בחזית.

 

אבל אני מבחינתי ממש לא המשכתי בחיי השגרה שלי.

מתפללת המון על כל אחד ואחד, דואגת וחרדה.

יכולה לשמוע סיפורים על חטופים או אנשים שנהרגו ולהתחיל לבכות בעבודה.

כי אנחנו עם אחד והלב שלי איתם.

וגם לי יש קרובי משפחה שנמצאים בחזית וכל המשפחה דואגת ומתפללת עליהם מאוד.

 

אבל מה שאני רוצה להגיד זה בעיקר שהמלחמה הזו חידדה לי את הייחודיות של עם ישראל.

כי אנחנו לא עם ככל העמים.

זה כל כך לא מובן מאליו עם ששרד כל כך הרבה שנים מפוזר בין העמים והצליח לשמור על הייחודיות שלו ועל הזהות שלו.

וזה מדהים שאחרי השנה המפלגת שעברנו, ברגע של קושי העם כולו התגייס למערכה (כל אחד בדרכו...)

וזה לא מגיע סתם מהאויר כי יש לנו כל כך הרבה מטען שמגיע איתנו.

אנחנו העם הנבחר!

והתקופה הזו חידדה לי עד כמה אנחנו צריכים לשמור על ערכי הנצח שלנו.

שהיהדות זה מעבר לשמירת תורה ומצוות, זה מה ששומר עלינו בתור עם נצחי ובלתי מנוצח.

ולא שחלילה אני אומרת משהו על מישהו שהתגייס ונלחם עבורנו. מעריכה כל אחד ואחד, אל תקחו את זה למקום כזה.

אבל החרדים לא מתגייסים בגלל עקרונות רוחניים, לא כי מחפשים לברוח מסכנות או רוצים חיים קלים.

אפשר כמובן לא להסכים עם העיקרון, אבל בסוף זה מגיע ממקום ערכי, ואברכים ונשותיהם משלמים מחיר על הבחירה שלהם (רמת חיים למשל).

 

מקווה שאני מצליחה להעביר את הנקודה שלי, קצת מתקשה לארגן במילים את הרעיונות והמחשבות שלי.

אבל מקווה שלפחות את הלב והרגש כן הצלחתן להרגיש.

 

 

מבינה אותך אבל לאו דווקא כלפי חרדים.שמן קוקוס

יש חרדים בצבא, יש אחרים שתורמים באיחוד הצלה וכו ומוסרים את הנפש.

זה שיש סביבי גברים רבים שלא במילואים ונשים שממשיכות בשגרת חייהן מפריע לי מאוד וקשההההה לי עם זה, אבל לא הייתי מכלילה חרדים.

איך את יודעת שהם ממשיכים בשגרה?רבע ל7

יש מצב שכן אבל גם יש מצב שלא ואת פשוט לא יודעת


אם את צריכה עזרה, תבקשי אותה בבקשה

שוב אני עם הקטנציק בן החצי שנה והמיםפה לקצת

אז בהמלצתכן הבאנו לו מים בכוס רגילה ואנחנו מביאים לו לשתות.

אבל מאז שהתחיל לאכול נראה שקשה לו עם היציאות וחשבתי שאולי כי לא שותה מספיק.

אז קניתי את כוס הפלא מתוך מטרה שיוכל לשתןת לבד כמה שרוצה ולא להיות תלוי בנו שנשקה אותו.


אבל הוא לא מצליח להבין איך לשתות ממנה, אנחנו מביאים לו לפה והוא מחכה שישפך כמו בכוס רגילה.


ניסיתי קצת ללחוץ כדי שישפך לו לפה וינסה להמשיך לשאוב אבל זה לא הולך, שותה מה שנשפך ואז מתעצבן ומעיף את הכוס


רעיונות איך ללמד אותו לשתןת?

התלבטתי בין הכוס הזאת לכוס עם קש, בטח עם קש זה עוד יותר קשה.

אוי, מסכנידרקונית ירוקה
אני הורדתי את השסתום בהתחלה, שישפך בקלות לפה. אחרי שלמדו לשתות החזרתי אותו וכך לא נשפך סתם.
אז זה כמו שנתנו לו בכוס רגילהפה לקצת
ואז כנראה לא שותה מספיק כי תלוי בנו
אבל רק לכמה ימיםדרקונית ירוקהאחרונה

עד שיבין שיוצאים מים מהפתח.

בימים האלה אפשר להציע כל חצי שעה מים

יש לך קשיות פשוטות בבית?יעל מהדרום
לק"י

אם כן, תנסי איתן ותראי אם נוח לו.

הןא לא מבין שצריך לשאובפה לקצת

הוא שם בפה ומחכה שישפך

אנסה עם קשית פשוטה. עדיף לקצר לו אותה, לא?

כן. תקצרייעל מהדרום
לא עקבתי קודםאחת כמוני

אבל למה לא כוס עם פיה שמרימים ושותים כמו מבקבוק.

או בקבוק תינוק רגיל?

אני גם חושבתיעל מהדרום
בקבוק תינוק אמרו לי שעדיך שלא כדאיפה לקצת
נראה לי כדי שלא אצטרך לגמול ממנו אחכ

ולא חשבתי על הכוס עם הפייה, אולי אנסה גם את זה

אני לא חושבת שזה נורא בקבוק למיםיעל מהדרום

לק"י


הבן שלי בן 5 חודשים, ועוד נראה לי פיצי בשביל כל מיני כוסות.

אבל אולי עוד חודש זה ייראה לי אחרת.


(בינתיים הוא בכלל לא שותה מבקבוק. כשאחזור לעבודה, הוא יצטרך. אז נראה לי שנעשה בקבוק אחד גם למים.

עד כה לא נתקלתי בקושי להעביר מבקבוק תינוק של מים לכוסות אחרות/ בקבוק רגיל).

^^והבת שלי בת שנתיים עם בקבוק רגיל למיםטארקו

היא לא מכורה והיא שותה גם מכוס

אבל זה מאוד נוח לי שיש לה את זה גם ללילה וכו.


המלצתי לך בשרשור הקודם על הכוס של נוק שהיא משו בין בקבוק לכוס, אני חוזרת על ההמלצה 

מה הבעיה עם בקבוק מים?Doughnut
למה צריך לגמול מבקבוק מים? אני לא רואה בעיה בבקבוק רגיל עם מים בפנים, אצלי עד גיל שנתיים משתמשת בבקבוק רגיל למים.
אולי בקבוק ספורט?אפונה
לא נראה לי שבגיל הזה זה מתאים לבדיעל מהדרום

לק"י


המטרה שלה זה שיוכל לשתות לבד כשהוא רוצה כמה שהוא רוצה

אההאפונה
למה חשוב שישתה לבד בגיל הזה? 
גם לי זה נראה גיל צעיר לסמוך עליו שישתה כמה שבא לויעל מהדרום
לק"י

אבל תקראי את ההודעה הפותחת. אולי יענה לך.

לדעץי הכי נוח בקבוק תינוק, מקל על התינוק ועלייךאוהבת את השבת
אם זה רק למים אז לא יהיה לך מסובך לגמול..
לי ממש לא היה קשה לגמול ילדים ממים עם בקבוק תינוקלפניו ברננה!
לא שאלת אבל- רסק עגבניות מזרז יציאותאוהבת את השבת
הכוונה לעגבנייה שמרסקים אותה/לקופסת רסק עגבניות?נפש חיה.

אני שמעתי שעגבנייה מגורדת עם קצת שמן זית /אפשר גם לתבל

ולתת לילד לאכול מזה

כן, מה שכתבת בתגובה, בתוכן, מצוייןאוהבת את השבת
תודה, אתן לופה לקצת
הבאתי לו היום ממש קצת רסק עגבניות אבל סתם לאכול, לא ידעתי שמזרז יציאה
רק לדעתי לא כדאי הרבהבתאל1
כי זה חומצי ואחכ יכול לשרוף לו ביציאות...
בעיני עצירות הרבה יותר חמור מבקבוקיום שני

עצירות עלולה להוביל למעגל קסמים לא רצוי אצל תינוקות: היציאה כואבת להם, אז הם נמנעים.

אין להם הבנה של מבוגר.

כך הרופא הסביר לי.


ובקרוב הימים החמים, תינוק שלא שותה יכול להגיע להתייבשות חס ושלום.


יש כל כך הרבה דברים התינוקות הגמלים מהם בשלב כלשהו - שינה עם ההורים, מוצץ, חיתולים...

אפשר לתת בבקבוק למים בלבד. רוב התינוקות מצליחים להיגמל ממנו בקלות יחסית סביב גיל שנתיים


לדעתי להמשיך בכוס רגילהאפונה
ולהשקות לעתים קרובות יותר.
אצלינו עם קש היה הרבה יותר פשוט דווקא. שווה ניסיוןליני(:
כוס הפלא לא הצלחנו ללמד...
עד מתי אתן אוכלות חמץ?שירה_11

כלומר

באלי כבר שהבית יהיה מוכן נמאס לי מהמצב הבין לבין הזה

מצד שני מוקדם להתחיל שביתת רעב 😅

חושבת איך לעשות את זה

או לחשוב על אוכל שהוא או כשר או חמץ אבל לא מלכלך 🤔

עד בדיקת חמץ. אוכלים בחדר מדרגותפרח חדש
עד בדיקת חמץיעל מהדרום

לק"י
 

ואז מנקים שולחן וכסאות. שיש וכיורים.

את התנור והכיריים ניקיתי, אבל אנחנו לא מכשירים אותם. ככה שאפשר להשתמש בהם, ומה שמתלכלך לנקות עם מגבון או משהו קליל.

 

קונים גם אוכל מוכן. גם כדי להקל עלינו ולפנות עוד זמן לנקיונות.

אם יש אפשרות, אז אפשר בערב בדיקת חמץיעל מהדרום

לק"י

 

צהריים וערב לאכול בחוץ או רק ערב.

ואז לנקות לפני.

בעיקרון אוכלים חמץ עד ערב החגהשם שלי

אני מתכננת לבשל חמץ עד מחר. לסיים חבילת פסטה אחרונה.

ביום שני להכשיר את המטבח, ואז כבר לא לבשל חמץ, וגם לא בכלי חמץ.

יש לנו עוד כמה מנות של נודלס, שאני יכולה להכין גם אחר כך רק עם מים רותחים.

לחם- אוכלים עד ערב החג. אפשר גם להשאיר את הטוסטר, ולהכין טוסטים.


בימים האחרונים אנחנו אוכלים במרפסת. מקווה שלא יהיה יותר מידי קר וגשום.


אחרי שנכשיר את המטבח נוציא כלים של פסח, אפשר להתחיל לבשל אוכל כשר לפסח.

אנחנו החלטנו שאין חמץ בבית מעכשיו והלאה.לפניו ברננה!

מקווה שבאמת נעמוד בזה. אם נראה שאנחנו רעבים נקנה פיתות ונגביל לפינה מסויימת.

מקווים מאוד להכשיר את המטבח מחר (זה בעצם אומר לעשות הכל מחר. רק רוקנו את הארון של המזווה.. המטבח שלנו פיצי אז יש מצב שזה ריאלי)

חשבנו על כל מיני אוכל שאפשר לאכול ולשבוע גם לא חמץ.

חמץ מבושל עד בדיקת חמץעוד מעט פסח

מוציאה טוסטר אובן גדול החוצה, ואת הכירה החשמלית שיש לי.

ואז אני מבשלת חמץ בחוץ. מכשירה את המטבח סופית רק בשלישי בערב לפני בדיקת חמץ (שיש וכיורים).


ברביעי בבוקר עוד נאכל פיתות/קורנפלקס עם חלב וכאלה, בחד''פ בחוץ.

אני מקווה שמחר וזהוהמקורית

כאילו תכלס - אני בעיצומו של הכשרת המטבח ואת הכיריים כבר עשיתי, גם מיקרו וגם את הנינג"ה כבר ניתקתי

רק הכנתי טוסט פה לכולם היום וניקיתי גם אותו


הילדים מתנגדים לבורקסים קנויים מראשון עד שלישי אז כנראה שאקנה פיתות מחר בבוקר ויאכלו במרפסת. נמרח עם חדפ.

עד רביעי בבוקרניק חדש2

אבל אם הייתי צריכה לבשל לחג התשובה היתה משתנה

מחר בע"ה ננקה מקרר

כיריים ותנור בשני בע"ה (תנור לא מכשירה רק מנקה)

שלישי בעלי יכשיר את הכיור והשיש.

ויאכלו במרפסת מה שנשאר בע"ה 

גם כשבישלתי לחג, מן הסתם שהכשרנו רק בערב בדיקת חמץיעל מהדרום

לק"י


אז זו גם אופציה...

(מכשירים רק שיש וכיורים, יש לנו טוסטר אובן וכיריים חשמליות לפסח).

אני לא סובלת בינלביןחנוקה

לכן את המטבח עושה בהסתערות...

וזהו מחר כבר יכולה לבשל פסחי בעז"ה.

 

מה שכן אני מאפשרת קטניות עד פסח

בקטניות יש הכללל תדעי לך לא חסר כלום

ככה יש לילדים נשנושים טעימים

מכינה אורז במיקרו (של כל השנה כמובן) ולא אכפת לי אם נשאר פירורים בבית.

לא רוצה שיאכלו חמץ בבית גם אם זה פיתות כי עושה לי לחץ (אני עם קטנטנים אבל)

מי שצריך חמץ אמיתי יש מחוץ לבית שקית עם בייגלה (קטניות אבל הם לא עלו על זה בנתיים)

ופיתות עם ממרח שלא דורש קירור, וכמה סכיני חדפ.

וכמו שמסתדרים שבוע של פסח ולא רעבים ב"ה

ככה לא נהיה רעבים גם מחר והלאה..

 

אני פותחת את המטבח של פסח בלהכין מגש גדול של עוף בתנור, שזה כמה דקות עבודה, וככה יש אוכל מבושל ותחושה טובה בבית.

 

רק אני מכשירה ממש רק בשלישי?עדיין טרייהאחרונה

עד שלישי בבוקר עוד מבשלת... כל הארונות מטבח כשרים אבל את השייש, מיקרוגל, כיריים, פינת אוכל ושטיפה כללית עושה ביום האחרון.

אז אוכליפ חמץ מבושל עד שלישי צהריים ואז בדרך כלל מזמינים משהו חמץ לערב ובבוקר אוכלים פיתות עם שוקולד לפני סוף זמן אכילת חמץ במרפסת ומנקים אחרי.

ליל הסדר- רעיונות לדרבון הילדים להשתתףפה לקצת

אז ליל הסדר כבר ממש קרוב.

יש לי 5 ילדים מתוקים, הגדול בן 5.


למדנו על ליל הסדר, יציאת מצרים וגם שירים שקשורים.

רעיונות איך לדרבן אותם להיות שותפים? לפחות את שני הגדולים.


חשבתי אולי כל אחד שיענה תשובה לתת משהו אבל לא באלי להתחיל להתקשקש בליל הסדר עם משחקים כי זה יסיח אותם מהעניין.

אולי לתת להם פתקים ואחכ להמיר במשהו?


אשמח לכל רעיון שיש לכם כדי להעשיר את הסדר ולהפוך אותו ליותר חוויתי ומעניין לילדים


מוזמנות לנצלש חופשי

אני מכירה שנותנים אגוז על כל תשובה או שיח שקשורנפש חיה.

ואפשר להחליט שכל נגיד 5 אגוזים זה שווה שוקולד או משהו כזה

(אפשר לתת שוקוצ'יפס קטן על כל תשובה לא משנה מי הילד)

אצלינו הם אוהבים שאלות על החגים בלי תמורהיעל מהדרום

לק"י


אני קוראת לזה "חידון".

גם בני הכמעט 6 וה-3.5.

אני שואלת בסבב שאלות לפי הגיל.

אצלנו מחלקים קוביות שוקולדעכבר בלוטוס

וגם הם עושים הצגה: מי אתם? בני ישראל. ומאיפה אתם באים? ממצרים ולאן אתם הולכים? לארץ ישראל

וזה כיף להם ממש להציג עם מטפחות וחיתולים

 

כדאי לקנות הגדה עם ציורים עשירים וממש להראות את הציורים

להשמיע להם מעכשיו שירי פסח ופסח עצמו לשיר איתם

 

בגדול להשתמש במלא מתודות להגדה

את יכולה לעשות גוגל 'מתודות לשיעורים' ולמצוא רעיונות חמודים

כשאנחנו היינו ילדים (וגם היום אצל ההורים שלי)בארץ אהבתי

מי שמשתתף תוך כדי הסדר (שואל שאלה, אומר משהו שלמד, וכו') - מקבל כפית של חרוסת, או קניידלעך (שני מאכלים אהובים מאוד אצלנו בפסח).

זה גם עוזר לילדים שלא ירעבו מידי עד שמגיעים לשולחן עורך, וגם מעודד השתתפות...

(יודעת שאצלכם קניידלעך לא רלוונטי, אבל אם הכיוון נשמע לך, אולי תחשבי על משהו אחר שיכול להתאים אצלכם).


אצלנו הכנו שנה אחת 'מסלול' של ההגדה (נראה לי שקיבלתי את הרעיון מישהי פה).

בעצם זה עוזר לעקוב אחרי סדר ההגדה (יש שם את כל הסימנים של הסדר, ארבעת הכוסות, ובתוך המגיד חילקנו לקטעים, וגם נתנו להם כותרות שעוזרות להבין את הרצף).

תוך כדי הסדר יש 'חייל' שמסמן איפה אנחנו נמצאים בהגדה. והילדים מתחלפים ביניהם בתפקיד של לקדם את החייל לפי מה שאומרים.

אצלנו זה ממש היה מוצלח.

אפשר גם לשדרג עם 'כרטיסי הפתעה/שאלה' וכדו'

יש לך במקרה תמונה של המסלול?שופטים

זה נראה לי ממש משהו שיכול לעבוד פה,

וגם אבקש מהגדולים להכין אז בכלל יעסיק אותם

מה היהתקומה

איתם בשנים קודמות?

את שואלת כי הם לא השתתפו ואת רוצה לדרבן שכן?

כי מהניסיון שלי, בטח בגילאים האלו, הם מאוד סקרנים.

אז אם נותנים להם מקום, משתפים אותם בשאלות, זה ממש עושה את העבודה ולא צריך מעבר לזה.

אפשר באמת להכין מראש עם כל אחד מהם משהו קצר שיגיד, זה גם עוסר

אצלנו אנחנו באמת נותנים פתק מיוחד על כל שאלה יפהמתואמת

ובסיום הסדר ממירים כל מספר פתקים בפרס.

ואני גם מספרת להם סיפור שמלווה את ההגדה (בכל חלק של ההגדה יש "פרק" בסיפור), וככה הם נשארים ערניים.

יש כאלה שגם נותנים לילדים להכין הצגות. בגילים של הילדים שלכם כדאי לעשות את זה ביחד איתם.

בשנים הבאות, כשידעו כבר לקרוא, הם יוכלו לקרוא חלקים בהגדה...

אנחנו כן מחלקים משחקים קטניםפה משתמש/ת

משתדלת לתת לכל הבנים אותו דבר בכל פעם ולבנות אותו דבר..

ככה אין קנאה

ובסוף כולם יקבלו אותה הכמות


אפשר לחלופין לחלק קוביית שוקולד,תפוצ'יפס,הפתעה אכילה

או פתק כלשהו שתמורתו בסוף הערב יקבלו פרס 

עשינו שנה שעברה בנתונים דומים לשלך לראשונהחנוקה

קודם כל להתכונן אתם בעצמכם לליל הסדר. להבין את מבנה ההגדה.

דבר שי ארוחה לפני הדלקת נרות החג +מנוחת צהריים מאד משמעותי.

דבר שלישי אנחנו עשינו קדש ורחץ כרפס יחץ בזריזות ואז עברנו למגיד לספה. ישבנו שם עם נשנונים לילדים ופשוט שיח משפחתי חמוד.

לא בהכרח נצמדנו ללשון ההגדה אבל היה להם חויה

אחרי חצי שעה הלכו לשחק ואנחנו המשכנו קצת לנשמה של מבוגרים

ואז באו לסעודה.

שירים של נרצה היו תוך כדי האוכל ואח"כ כבר הלכו לישון

זה היה להם ארוך אבל נשארו בטעם טוב וגם אנחנו

אצלנויערת דבש

אנחנו ההורים עושים הצגה

למשל על עשרת המכות

ועל איך בני ישראל יצאו ממצרים

חלק מההצגה קומית ומשעשעת

וגם הילדים מציגים

עושים לנו פנטומימה ואנחנו צריכים לנחש למה התכוונו ועוד


על כל שאלה/ תשובה יפה מקבלים-

בעבר פרס קטן

וכיום בגלל שגדלו - פתק

ובעבור הפתקים יקבלו מתנות יפות בהמשך החג ( פעם עשינו יריד שיכלו לקנות בו לפי מה שצברו


בין לבין מקבלים גם שוקולדים על התנהגות יפה ושאלות/ תשובות יפות

אצלנו נותנים אגוזיםאפונה
אבל האמת שאישית אני חושבת שהעניין עם הפרסים זה כי אנחנו לא מספיק מאמינים שהסדר עצמו וסיפור יציאת מצריים זה מספיק מרתק ומסקרן...
לדעתי ליל הסדר מאוד מעניין לילדים!יראת גאולהאחרונה

מה שהכי משמעותי לדעתי, זו הגדה עם תמונות ברורות, בעיקר שמייצגות את סימני הסדר, ככה הילד יודע באיזה שלב אנחנו ומה אמורים לעשות עכשיו.

כל שנה אני מתכננת להשקיע ולהכין אחת כזו ביתית עם השירים שלנו והדברים היותר בולטים אצלנו.

פעם אחת הגננות הכינה הגדה מהממת, כל דף היה בעצם תמונה של הילד עם מה שעושים בסימן הזה (וזהו, רק המילה של הסימן ותמונה), וזה היה כרוך בטבעות כמו ספירלה שאפשר להפוך, וככה הילדים הופכים כל פעם לראות מה עושים עכשיו, והילד נהנה לראות את עצמו. מהמם! ההגדה הזו (יותר נכון מה שנשאר ממנה) משמשת אותנו עד היום!

חוץ מזה, הילדים תמיד שמחו להשתתף והתלהבו מהחוויות.

בעצם גם בעשר המכות, שאת זה הם מכירים טוב מהגן ומהסיפורים, עשינו מעין הצגות / פנטומימות קצרצרות על כל מכה.

קשה כאןהשמש תזרח

הכל טוב יש בית ילדים איש אוהב רכב כסף בבנק והכל קשה קשה אין סבלנות לקושי כל בכי של הילדים כל מילה לא במקום של האיש כל אתגר קטן מפיל אותי.. אני זרה לעצמי. פעם הייתי עם חוסן.. קשה.

הלילה ממש נעלבתי מאיזה משפט שהאיש שלי אמר לי הוא הלך לישון כאילו לא קרה כלום. מרגישה שהוא מתאמץ לשמור על עצמו מהעצב והקושי שלי שלא ידבק בו גם שלא ימשוך אותו למטה ותכלס מבינה אותו אבל מרגישה לבד ושאין מוצא.. יש גם עליות במצב רוח אבל הרבה הרבה עצב וכעס... עם חברות אני משחקת אותה שהכל טוב, לא יודעת למה קשה לי להניח את הקושי.


אני כמה חודשים אחרי לידה ולא חזרתי לעבודה הגעתי למסקנה שכנראה כבר לא טוב לי כבר להיות עם הקטן בבית ואולי זה יעזור לחזור לעבודה, אז כנראה חוזרת לעבודה אחרי פסח.. אבל ממש חוששת שזאת לא החלטה נכונה וזה יוסף לאתגר ולקושי וגם בעלי אמור להיות במילואים אחרי פסח אז בכלל מפחדת


אני גם באיזה תהליך טיפולי שיתמוך.. עוזר אבל עדיין קשה


צריכה חיבוק ונירמול


תודה

חיבוק ממשבתאל1

בדקת דיכאון אחרי לידה?

את יוצאת קצת בשביל עצמך? עושה דברים שמטעינים אותך? 

כן אבל זה לא ככ ממלאהשמש תזרח

דיכאון אחרי לידה העלתי את המחשבה על זה בטיפול.. המטפלת אמרה שהיא חושבת שאם יש דיכאון אז זה משהו מינורי יחסית.. אולי גם אתייעץ עם הרופא משפחה למרות שוואלה אני מתביישת. יודעת שאין לי במה אבל מתביישת.

ולעשות דברים בשביל עצמי, ממש משתדלת. יוצאת עם בעלי מידי פעם, הולכת לחוג שאני מאוד אוהבת, נוסעת להורים מידי פעם, אני נהנית ברגע שאני עושה את זה אבל זה לא ממלא אותי לאורך זמן.. בניגוד לפעם שדברים כאלה היו ממלאים אותי לכמה ימים

לא מבינה בזה ככבתאל1

אבל אם זה דיכאון מינורי... יש מן הסתם מה לטפל לא? פשוט יהיה יותר קל לצאת מזה... אני מניחה.

אם הייתי חודש חודשיים אחרי לידה אז זה עדיין זמן שקשה מאד והכל מציף וההתמודדות עם תינוק חדש עדיין טריה, הורמונים משתוללים וכו'. אבל נשמע שאת הרבה יותר מזה.

הלוואי ותמצאי משהו שיעזור לך.

מחזקת אותך להתייעץ עם הרופא משפחה או לפחות עם אחות

חיבוק♥️המקורית

האמת שהייתי פונה לרופא משפחה, נשמע לגמרי כמו דכאון

אל תישארי עם זה לבד, ניכר שקשה לך

ואין קשר לרכב/ בית/ כסף, מבטיחה לך. הייתי שם כמוך וגמלי זה קרה. טיפול טיפול טיפול ♥️♥️♥️

תודה. מה עזר לך כשהייתי שם?השמש תזרח
שיחות וכדוריםהמקורית
מצטרפת לשאר... גם לי זה נשמע לגמרי דיכאון❤️מתואמתאחרונה

תפני ישר לפסיכיאטר לאבחון מלא - פסיכיאטרים הכי מבינים בזה.

ולא לחשוש לקחת כדורים במקרה הצורך... ובמקביל להמשיך בטיפול.

בע"ה תצאי מזה מחוזקת יותר❤️

טבילה בערב חגאנונימית בהו"ל

אז אחרי שנים שלא יצא לי ב"ה, צריכה לטבול בליל הסדר


כמה שאלות כי שכחתי לגמרי...


בדרכ בטבילה באה עם כפכפים. הפעם לא אסתובב עם כפכפיפ בערב חג...

אז איך הולכים מהחדר שעושה בו עיון וכו לבור טבילה? יחפה?


מלחיץ אותי הקטע שלא מתקלחים במקווה

אני תמעד מתארגנת בבית, ובמקווה שןטפת את עצמי שוב

מרגישה ככה כאילו אני צריכה ללבוש בגדים הכי נקיים בעולם. .

אצלנו המקווה יש כפכפים למי שצריכהכחל

אני אישית אוהבת רק את שלי, קשה לי עם דברים שהם לשימוש הציבור הרחב🙈 אבל אולי יש אצלכם ויעזור לך.. או שתקחי בשקית

ואני יודעת שבמקרים כאלה, עושים טבילה אחת נוספת בהתחלה, שהיא כאילו במקום השטיפה הנוספת במקווה

לא יודעת מה התכוונת בגדים הכי נקיים בעולם, אבל אם את מתרחצת בבית ולובשת בגד נקי, איפה הבעיה? למה הכוונה נקי במיוחד?

בהצלחה רבה!

הרב אליהו כותב בפירוש שאישה לא צריכה לחשושלפניו ברננה!

ללבוש את בגדיה בין ההכנה לטבילה.

אשתדל לחפש לך מראה מקום בהמשך


באופן כללי טבילה בשבת וחג יש בה הרבה מקום שצריך להתגמש מההרגלים שלנו ועדיין הטבילה כשרה ומהודרת❤️


לגבי כפכפים אצלינו יש כפכפים של המקוןה שהבלנית מחטאת בין הטובלות אז אין לי רעיון..

יש מקוואות עם כפכפים חד"פמולהבולה
יש שם כפכפים חדפ... אצלנו לפחותבתאל1
ובעוד מקומות שהייתי בהם
נראה ליש א
תצטרכי לא לשים דאודורנט עד אחרי הטבילה
נכון. לא למרוח כלום כאילו עשית שטיפה במקווההמקורית
 
זה הזוי ללכת יחפה עד לבור טבילה?אנונימית בהו"ל
בעיני לאיעל מהדרום
אני הילכתי יחפה. למה לא להשאיר מראש את הכפכפים?מרגולאחרונה

ליד השער של המקווה או אם הן שם במקרה אז בפנים

שקית עם זוג כפכפים שלא כזה אכפת לך עליהם (אפשר לקנות במיוחד במקס סטוק או לקחת זוג ישן נושן)


לכאורה יפתור את הקושי של ההליכה, לא?

התנהלות סדר במקום מאתגראנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י' בניסן תשפ"ו 22:54

אנחנו מתארחים אצל חמי וחמותי

חמי אדם שמאוד צריך שהכל ילך בדרך שלו

חייב שיהיה מסודר

בלי רעש

כל דבר קטן מקפיץ אותו

לדעתי מצידו אין שום בעיה שלא נגיע

לחמותי זה מאודדד חשוב

היא מאוד אוהבת את המשפחה והילדים, הם החיים שלה

היא עוזרת לנו בלי סוף עם הילדים

מפנקת באוכל ובאירוח מעל ומעבר

באמת אישה ממש מיוחדת

היא הזמינה אותנו כבר בטו בשבט, בקיצור ממש חשוב לה שנהיה

אבל אני לא יודעת מה לעשות עם הילדים וחמי

בגדול הם ילדים לא מופרעים אבל ילדים..

הוא יכול באמצע סעודת שבת להגיד להם בתקיפות תרדו הרגע למטה לשחק שם

כדור רק בחוץ!!!! (מבינה לגמרי, אבל ילד בן שנה וחצי לא מבין כללים של בית ולפעמים נכנס בטעות עם כדור ומייד אנחנו מוציאים אותו, אבל התפספס כנראה)

הכלים זה סרוויס מאוד מאוד יקר (מעל 500 שח לצלחת!)

חשוב לו מאוד שהשולחן יהיה יפה ומהודר אז חייבים לערוך בכלים האלה אבל כל תזוזה של ילד הוא ישר מסתכל ולכולם נעתקת הנשימה (הבן שלי שבר צלחת כזאת לא מזמן, זאת היתה סעודה נוראית עם אווירה לא משהו בכלל)

אז הצלחתי לשכנע שהילדים יאכלו בחדפ אבל מפריע לו המראה

בקיצוררר

אני ממש לא יודעת מה לעשות עם ליל הסדר

חשוב לי שהילדים יחוו חוויה נעימה כמה שיותר בגבולות האפשר

ואנחנו שם, זה לא הולך להשתנות

טיפים?


 

אני כן אגיד שאני מרגישה עליו שבהתחלת הסעודות הוא תמיד מתאמץ ומנסה להיות בטוב אבל לאט לאט עולה לו

פיצלתי לך לשרשור נפרד (אז ערכתי את הכותרת)יעל מהדרום
לק"י

זה פשוט נושא קצת שונה, וגם שהשאלה שלך לא תטבע בשרשור השני.


וחיבוק! איזה מאתגר זה נשמע...

תודה! אכן מאתגר מאוד...אנונימית בהו"ל
אמלה, בעיניי ממש מפחידדיאט ספרייט

אבל אם חמותך אישה כ"כ מיוחדת למה שלא תפתח את שה מולה?

מה דעתנ על ההתנהלות הזו? 

 

גם לה לא קל עם זהאנונימית בהו"ל

זה השתנה עם הגיל שלו והולך ומקצין.

יכול להיות שזה נשמע יותר מפחיד בפוסט שלי כי אין את הקונטקסט, בגדול הוא איש טוב ואיש חסד עצום ובאחד על אחד במצב רוח טוב או בשיחת בוגרים הוא נעים ומעניין ויש שיח טוב.

אבל כשלא אז פשוט לא......

והיא יודעת שזה מאתגר אבל אין לה מה לעשות עם זה, גם עליה הוא לפעמים יוצא בלי קשר

חיבוק דבר ראשוןלפניו ברננה!

אני ממש ממש מעריכה אתכם על המיסגור של הדברים וההבנה של הערך של לבוא ולהיות ביחד שגובר על הקושי שאתם יודעים שתעברו.


כמה דברים שחשבתי עליהם-


דבר חשוב מאוד בעיני זה לעשות לילדים הכנה. נכון שילד בן שנה וחצי אי אפשר להכין אבל גדולים יותר זה בהחלט אפשרי: מה מותר ומה אסור, מתי מותר כל דבר. באיזה זמנים יהיה אפשר להשתולל קצת ואיפה.


לקנות כמה משחקים מעניינים מאוד ותואמי גיל. אם לקטן יש בבית משהו שמעסיק אותו שעות להביא את זה איתכם, ובכללי לחפש לו משהו שילכוד את תשומת ליבו ושהוא יהיה ממוקד בו הרבה זמן.

לגדולים יותר אפשר משהו כמו כדור מבוך (אחד לכל אחד, שלא יצטרכו לעשות תורות, המטרה בזה היא שקט 😉), פופיט, וצעצועי תחושה כאלה (סקוויזי נראה לי קוראים לזה..)


לצאת לטיול בבוקר וגם בצהריים.


שנה אחת ראיתי טיפ יפה פה בהקשר אחר אבל אולי זה יעזור גם בסיטואציה שלכם - לבקש שבחלק ממגיד כל משפחה תצא לכמה דקות לחדר אחר וההורים יספרו לילדים את סיפור יציאת מצרים - זה יכול לתת זמן התאווררות גם לו וגם לילדים באמצע הסדר.


תיאום ציפיות איתו - מה הכי חשוב לו שיהיה בסדר ואיך אתם חושבים שתוכלו ליישם את זה. זמנים שאתם חושבים שיהיו מורכבים שיהיה מוכן מראש ואם יש לו ולכם רעיון איך לנטרל את זה מראש.


אם מבחינתו זה רלוונטי לתת לילדים תפקידים בסדר - ככה הם יהיו מכוונים על התפקידים ופחות יתפזרו.


בהקשר של החדפ, יש את החדפ היפה שהוא אמנם יקר יותר אבל לפעמים יכול להיראות ממש כמו אמיתי.

עוד רעיון - אצל ההורים שלי הסט שבת הישן משמש לילדים. הסט היפה למבוגרים בלבד.

אפשר לנסות לעשות את זה עם סט שהמראה שלו יחסית נייטרלי או מתכתב עם הסט היקר ואז זה לא יפגום מדי במראה של השולחן.


העלית דברים מעולים!אנונימית בהו"ל

ולא הכרתי את כדור מבוך, נראה בול.

יתאים גם לילדה בת 5?


הסט הישן זה רעיון ממש טוב, לדעתי יש להם משהו מתאים אפילו.


ותודה על החיבוק❤️

בן ה6 שלי הצליח בזה ממש יפהלפניו ברננה!

בת ה4 התעסקה בזה המון אבל לא יודעת עד כמה הצליחה.. 😅

כל פעם ביקשה ממני עזרה כדי להתחיל


וזה היה רעיון של אמא שלי

שקנתה לילדים כשבאנו אליהם לראש השנה מיד אחרי לידה..

מצוין! תודה רבה!!אנונימית בהו"לאחרונה
טיפיםאמאשוני

הייתי משחררת את העניין שיחוו סדר בטוב, ומתרכזת שלא יחוו סדר ברע.

זה אומר (לדעתי) שכדאי לחתוך עם הקטנים לישון מוקדם ככל האפשר.

כדאי להאכיל את הילדים בזמן שהוא בתפילה.

כדאי לבקש מחמותך עזרה עם זה.

ילדים שבעים בד"כ יותר רגועים.

אפשר למשוך אותם עם סבלנות ושקט עם צופר קטן.

נגיד עדש או שוקולד ציפס.

תינוק בן שנה וחצי לדעתי אין עניין שיהיה בסדר. אפשר להרדים אותו.

אם תקני גביעים פלסטיק זה יכול לעבוד מול חמיך?

תחפשי בחנויות חדפ של חרדים.

זה בד"כ מה שעושה בלאגן.

ולסכם מראש שרק אבא ממלא גביעים (חצי כוס)

להושיב את הילדים בשיטת הפרד ומשול.

כלומר אין ילד שיושב בין שני ילדים, אלא ילד מבוגר ילד ילד מבוגר.

אם יש גם גדולים יחסית אז לא להושיב ליד מי שקרוב בגיל, אלא לסירוגין.


למחרת לצאת עם הילדים כמה שיותר.


בטווח הארוך יותר, כדאי לדבר עם בעלך שהוא או חמותך ידברו עם חמיך.

יש דברים שהם אולי פחות בשליטה אצלו ויהיה לו קשה להשתנות.

אבל למשל לארח ולא לאפשר חד"פ, זו בעיה. יש דברים שכדאי לשקף לו שבמכלול כדאי לו לשחרר.


חוץ מזה אולי לבעלך יהיו רעיונות, הוא גדל איתו בבית..

תודה!אנונימית בהו"ל

קצת עצוב לי אבל צודקת על השינוי חשיבה, מאמינה שזה יעזור לי להשקיע את הכוחות במקומות הנכונים.


הבעיה עם השעות שינה שמשובשים פה מהמלחמה רציני, לא מאמינה שאצליח להשכיב את הקטן לפני 9 והוא גם קולט יפה מאוד שיש חגיגה בלעדיו, אבל אולי שווה להשקיע את המאמץ.


ותודה על שאר הטיפים, כותבת לי שלא אשכח.


לגבי לדבר איתו, בעלי אומר שאין מה כי חמי לא ישתנה וזה הוא וזהו ואנחנו צריכים להחליט אם ואיך להתמודד עם זה. גם לבעלי זה חדש יחסית כי גם אם חמי היה כזה זה לא היה בעוצמה כזאת...

וגם בסוף אני לא חושבת שזה מוסיף לו שאנחנו באים, אולי רק מפריע. זה לגמרי בשביל חמותי וכנראה שגם הוא מאפשר את זה בשביל חמותי

לא רוצה להיכנס לפינה הזאת בזוגיות שלהם שכנראה גם ככה שברירית.

(אני יודעת שהוא אוהב אותנו מאוד, לא מזמן קרה משהו לבן שלי והוא התקשר נסער כמה פעמים לבעלי ואלי והרגישו כמה הוא דואג ואוהב אותו ורק רוצה שיהיה לו טוב, הבעיה שהוא לא מביע את זה בכלל. משתדלים לזכור את זה בראש גם אם לא להרגיש את זה)

טיטולים של רמי לוי baby טובים לדעתכן?פלפלונת
הם זהים לבייביסיטר, לנו הם אחלה כרגעטארקו

כשהייתה קטנה יותר לא התאימו לה

לנו טוביםהשם שלי
הם בדיוק כמו בייביסיטר.
תודה, טוב לדעת שעוד מרוצים.פלפלונת
מעולים לנו, קונים רק אותם^כיסופים^
תודה. ושאלה - מותר בשבת? כי זה מדבקה בעייתיפלפלונת
במה זה שונה מטיטולים אחרים?השם שלי

נראה זה זה יותר סקוץ' ממדבקה.


אף פעם לא חשבתי שיש עם זה בעיה,

אבל נראה לי שבגלל שזה נועד להיסגר ולהפתח, ולא סגירה קבועה, אז לא אמורה להיות בעיה.

לא מכירה שאסור, מה ההבדל בינהם לבין טיטולים אחרים?טארקו
בכל מקרה זה לא הדבקה של קבע אלא זמנית.
לאחד הילדים שלי לא היה טובבתאל1

אבל שווה לנסות..

יש רגישים יותר ויש פחות.

אנחנו לא אהבנופה לקצתאחרונה
לא זוכרת למה
דילמת ליל הסדר המשפחה והבעלשירה_11

חח זה הכותרת שמצאתי


כבר שנתיים שאנחנו אצל ההורים שלי בליל הסדר

והשנה ניסע למרכז (אזעקות וכו בעלי ממש חשוב לו)

ודווקא השנה יצא שההורים שלי לבד בחג, לא לבד לבד אלא עם 2 אחים שלי קטנים (10 ו16)


ואמא שלי ממש ביקשה שרק אם זה לא יעשה לי בלגן אם אוכל להגיד לבעלי שנהיה אצליהם כדי שלא יהיו לבד


לא יודעת מה נכון לעשות

מצד אחד ההורים שלי שלא רוצים להיות לבד בליל הסדר

מצד שני בעלי שכבר רוצה ליסוע להורים שלו וגם שם יש אורחים זה לא יהיה לבד כמו אצלינו


אמא שלי ממש לא לוחצת עלי והיא הכי מבינה אבל איזה קשוח זה הבחירות האלה 

תראיאפרסקה

אצלנו בצד של בעלי הוא היחיד מהאחים (הם שלושה) שאנחנו מגיעים לליל הסדר לחמותי, הגיסים אף פעם לא באים. אנחנו הולכים שנה לפה שנה לפה. אם היינו הולכים תמיד לצד עם פחות אנשים, בחיים לא היינו אצל ההורים שלי בפסח. וגם לא בר"ה וגם תכלס לא בשום חג. לדעתי זה ממש לא פייר.

לדעתי את יכולה לשאול בעדינות אבל ממש ממש לא לקחת קשה אם הוא יסרב, כי באמת זה אומר ששוב לא תהיו אצל הצד שלו.

מתנצלת אם לא הבנתי נכון את הסיטואציה

האמת שאחרי שנתייםשלומית.

אצל המשפחה שלך נראה לי יותר הוגן שתהיו אצל המשפחה שלו, לא משנה כמה אנשים יש בכל צד. לדעתי גם אמא שלך תבין את זה...

האמת שהייתי מרגישה מאוד לא בנחהמקורית

עם בקשה כזו

כי זה כאילו מטיל את האחריות על זה שהם לבד על בעלך כזה בעקיפין.. בטוחה שהיא לא התכוונה אבל במקומך הייתי אומרת לה : אמא אני לא רוצה להעמיד אותו במצב לא נעים מול ההורים שלו וכבר הודענו להם שאנחנו מגיעים

לא הייתי מבקשת מבעלי דבר כזהרוני 1234

הכי הוגן לצד שלו השנה.

והם לא לבד! נכון ששני ילדים זה לא אוירה חגיגית ומיוחדת אבל זה ממש לא כמו להיות לבד באמת.

אני רק - שני ילדים זה לגמרי אווירה חגיגיתהמקורית

ומיוחדת. זה בכלל לא עניין של כמות.

לא לכולם יש יותר מ2, כל משפחה וההרכב שלה

 

סליחה, לא התכוונתי לפגוערוני 1234

הניסוח שלי לא היה מדויק.

התכוונתי שיותר חגיגי אם יש אורחים. גם אנחנו "לבד" השנה (הורים ו3 ילדים) והילדים שלי מבואסים מזה.

לא נפגעתי, הכל בסדר המקורית

אבל אולי יש כאלה שמנסות ורוצות וכן יכולות להרגיש לא בנוח ולכן כתבתי


ואנחנו לפחות הרגשנו שאורחים זה פחות. בליל הסדר עצמו לפחות.

יצא לי לארח כמה פעמים, היה נחמד והילדים שלי באמת תמיד אוהבים אורחים אבל אנחנו מעדיפים את ההרכב שלנו 

אתם גם לא מתארחים אף פעם בליל הסדר?רוני 1234
לא. מהשנה השלישית לחתונה לאהמקורית
למחרת כן
אנחנו שנים לבד בליל הסדר, מבאס אבל זהפלפלונת

המצב.

בלי להיכנס למהות הבקשהתהילנה

אני חושבת שיש פה משהו לא תקין כאילו את צריכה לבחור בין אמא שלך לבין בעלך. אפשר להרגיש ככה וזה שלך (למרות שמומלץ לשנות) אבל עצם זה שאמא שלך משתמשת בזה, אומר שכך היא רואה את זה וזה ממש לא תקין.

בתור התחלה הייתי אומרת לה: אם יש לך משהו לומר לו, מוזמנת להגיד לו בעצמך.

דוקא האמא נשמעת מאד עדינה ומתחשבתרוני 1234

והדגישה שרק אם זה לא עושה בלגאן.

צרם לי הניסוח שלך " מוזמנת להגיד לו בעצמך". לא נראה לי שזה יתרום לשלום בית…

הבקשה של האמא באמת לא הוגנת אבל לא צריך להפוך אותה למפלצת מרושעת…

לי זה נשמע מאוד מניפולטיביתהילנה

וגם לא נכון. הזוג צריך להתייחס לעצמו כאל יחידה אחת. האמא אומרת מבין השורות: אני יודעת שאת ילדה טובה שתבוא אליי לחג כי ביקשתי. מי שמפריע זה בעלך ה.... אולי תבקשי ממנו, בבקשה, אם לא קשה לך, שגם הוא יהיה ילד טוב, לשם שינוי.

אבל אולי אני טועה. עצם העובדה שהפותחת מופעלת ומרגישה שזה "קשוח הבחירות האלו" זו נורה אדומה

אני נוטה להסכים עם זההמקורית
הסמנטיקה של הבקשה קשה גם לי
מסכימהEliana a
אולי גם סתם ניסוח לא מוצלחיעל מהדרום
וואוו אני לא יודעת איך הגעת לזנשירה_11
אבל מעריכה שהגבת
^^^ לגיטימי לבקש, ולגיטימי לסרביעל מהדרום

לק"י


אם מבקשים בעדינות, ויודעים לקבל סירוב.

(במקרה הזה אולי מראש לא הייתי מבקשת, אבל אולי האמא רואה את זה אחרת).

הבעיה בניסוח של הבקשה להפוך את הבנזוג למעצורתוהה לעצמי

לייצר הפרדה של ברור לי שאת רוצה לבוא לעשות אצלנו,אממה יש לך בעל שמפריע ותוקע את העניין.

יש פער גדול מאודדד בין לומר שאם מתאים לכם נשמח שתבוא אלינו השנה כי לבד לנו, לבין לומר לה לבקש ממנו לוותר. מבקשים מזוג המקבלים תשובה מזוג, לא רלוונטי מה קורה ביניהם באמצע ומי זה שקשה לו.

לא ראיתי שכצבתי שהיא ביקשה לוותרשירה_11
עונהשירה_11

היא כתבה הכי בעדינות

והיא בכללי מאוד זהירה וקודם כל הבעל

והפעם מתוך המצוקה שלה היא רשמה בעדינות אם יש מצב שבעלי יסכים וכשרשמתי לה וואי קשוח היא רשמה לי עזבי שכחי מזה 🩷🩷🩷🩷

אממתקומה

חושבת שזה מאוד תלוי דינמיקה בינך לבין בעלך.

יש לך אפשרות לשתף אותו באופן פתוח?

בלי שהוא ירגיש מחוייב אלא באמת תשתפי אותו בדילמה כמו ששיתפת אותנו כאן?

אם כן, זה מה שהייתי עושה.

שומע, הורים שלי השנה רק עם שני האחים שלי. אני יודעת שהיינו אצלם כבר בשנתיים האחרונות, ולכן הכי הגיוני שנהיה אצל הורים שלך, אבל זה כן ממש ישמח אותם אם נגיע.

מה אתה חושב?


לא חותמת על הניסוח, אבל משהו כזה.

יותר להתייעץ איתו ולקבל החלטה זוגית מאשר להנחית

אם את חושבת שזה לא ילך, אז לשחרר. כי באמת הוגן שתהיו איתם

תגובה קצת אחרתמולהבולה

דווקא כן הייתי מבקשת מבעלי

לדעתי להשאיר לבד,לא משנה אם הייתם גם עשר שנים שם זה מבאס ממש

ויש מיד אחרי ליל הסדר שבת חוה"מ ואז שביעי של פסח,לא חסרים זמנים להתארח ולאחר ב"ה 

בעיני ליל הסדר זה שונה מהחגים והשבתותפרח שמח

זה ערב משפחתי שונה ואחר. בתור ילדה עשינו שנה שנה וזה היה לי מאוד משמעותי..

וזה החג היחיד שאמרתי לבעלי שבו נעשה שנה שנה כי רוצה שהילדים יחוו גם את הצד שלי וגם את הצד שלו.

והקפדתי על זה וילדתי בשנה כשהיינו אצל ההורים שלי(הייתי אצליהם אחרי הלידה)

זה לא שההורים לבד, הם עם 2 אחים

מעלה כיוון,חשבתי שאני חזקה

אולי אמא שלך לא ממש התכוונה שתעשו שינוי בתוכניות אלא יותר לשתף/ לפרוק שחסר לה שלא תהיו איתם?

אני מכירה שאצלנו לפעמים שיתוף מגיע בצורה של בקשה לא ממשית (יש כאלה שלא ממש יודעים להגיד קשה לי ש, או חסר לי ש..)

אולי לא נכון במקרה שלך, מעלה כאפשרות..

גם אצלנו השנה ככה יצאמאוהבת בילדי

שנה שעברה היינו אצל חמותי, השנה רצינו להיות בבית.

כל שנה 2 האחים שלי מתארחים אצל ההורים כך שגם אם אנחנו רוצים- אין לנו מקום.

(לא היינו אצל ההורים שלי 7 שנים בליל הסדר! ואנחנו גרים בניין לידם...)

בכל מקרה השנה 2 האחים שלי החליטו שהם לא באים וההורים שלי היו אמורים להשאר לבד.

במקביל גם אצל חמותי - גיסתי שאמורה להיות שם הולכת השנה לחמותה. בעצם יצא להם שכל הנשואים הלכו לצד השני. והם נשארו עם הקטנה לבד (בת 20).

 

אז אמרנו שנלך להורים שלי, כי הם באמת לבד.

וחשבנו שחמותי אותי תלך לחמותה, אבל בסוף גם הסבתא מתארחת...

 

בקיצור יצא לא נעים שכאילו "העדפנו" את ההורים שלי.

אבל! ההורים שלי ידעו מראש להגיד לי שהם יהיו לבד. אצל חמותי יש עוד ילדה...

 

סתם מבאס הקטע הזה. במיוחד שהשנה רצינו לעשות בבית...

ואני  חוששת שזה יהיה תקדים לכך שהאחים שלי יראו שיש מי שיהיה עם ההורים אז הם קצת מתנערים מלהתארח.

חשוב לי להגיד שגם אצל חמותי וגם אצל אמא שלי אנחנו  מאד נהנים. פשוט רצינו להיות בבית.

 

וזה שאני הולכת להורים זה בזכות השרשור שהיה כאן בפורום על הכיבוד הורים.

את אומרת שזה עם שתי הילדים שלהםEliana a
לא רואה פה שהם לבד

אפשר שתעשי אצל בעלך . שבת אפשר אצל ההורים 

מעדכנתשירה_11

קראתי טת כל התגובות תודה לכן 🩷


מה שבסוף קרה זה ששיתפתי את בעלי בכנות שקשוח לי שההורים שלי מבואסים מזה שהם לבד יחסית

ושאמא שלי בדרך כלל סבבה עם זה והפעם שה כנראה ממש חשוב לה


בכל אופן

הוא אמר שקודם כל שחשוב לו שאהיה שמחה

ואם אמא שלו בסדר עם זה אז נלך להורים שחי

אז הוא באמת הסכים מכל הלב ולא הרגיש שהוא מוותר או מפסיד (אננ מאמינה לווגם חמוצי אמה שמה שטוב לנו טוב לה


אז נהיה אצל ההורים שלי 

ממש יפה מצדו!המקורית

וגם חשוב ששיתפת כדי לא להישאר מבואסת עם עצמך

אנחנו ממש דוגלים בשיתוף 😅שירה_11
אני לא יודעת לשמור מה אני מרגישה כשזה נוגע אלינו
זה ממש בריאתקומה

ונכון!

אני חושבת שזה ממש חשוב ואיזה כיף שיש ביניכם ככה שיח פתוח 

נכוןשירה_11

היינו בעבר לפני כמה שנים בכמה מפגשים של טיפול זוגי שעשו לנו כל כך טוב שמה שהיה לפני הטיפול כאילו לא קרה


תודה להשם

זה כל כך חשוב לשתף בלי ביקורת ושיפוטיות

והכלה

לגמרייערת דבש
אלופים וכל הכבוד! @שירה_11
איזה כיף שהסתדר🙏🏽יעל מהדרום
וואו כל הכבודרקאני

לו ולך

חמותךאמאשוני

יודעת ששינתם תוכניות כדי שההורים שלך לא יהיו לבד?

כדאי לרמוז על זה, למרות שהיא זרמה עם השינוי, שתבין שזה נובע מכיבוד הורים ולא מזה שאתם מעדיפים את ההורים שלך אלא מעדיפים שלא יהיה צד לבד. היא בטח יכולה להזדהות ולהעריך את החשיבה שלכם.

בטח בעלי דיבר איתה לפני כןשירה_11
אם היא הייתה אומרת לא זה לא היה קורה 
גם יש אצלה הרבה אורחיםשירה_11אחרונה

אולי יעניין אותך