חיבוק ענקי ענקי

אם יכול לעזור מצרפת לך הודעה שכתבתי על דרכים למלא עוד קצת את ארגז הכלים שלנו לימי המלחמה,

הלוואי שתמצאי שם אפילו משהו קטן שיכול לחזק 🙏

כאן: למלא עוד קצת את ארגז הכלים שלנו לימי המלחמה - הריון ולידה

את גיבורה ואלופה, גם אם בעל כורחך

וב"ה שהקב"ה יתן לכם כוחות ושמחה ונחת שלמה ורק בשורות טובות בקרוב ממש 🙏

אין לי עצות פרקטיות חוץ מלהגיד שאולי מותר להישבר קצת

ואפשר לבכות ולשחרר את הקושי.

כמובן שאם את מרגישה שזה יותר מידי אז לפנות לעזרה.

אבל את מלא זמן מחזיקה ומחזיקה

אולי אפשר קצת להרפות... ואז לאגור כוחות מחדש.

מותר לך! מציאות בלתי הגיונית!

אני בדיוק במצב שלך! בעלי בעזה, יצא פעמים משמחת תורה, בלי שבת בכלל.

בהתחלה הייתי מפורקת. בכיתי המון (אחרי שהילדים הלכו לישון...) ברמה של בכי לא נשלט באמצע זום של העבודה.

עכשיו מרגישה הרבה יותר חזקה.

תני לעצמך להישבר! תרשי לעצמך לבכות!! נראה שאת צריכה את זה...

תמצאי חברה שאת יכולה לבכות לה, לפרוק לה את הקושי.

תנסי אחרי שהילדים ישנים, למרות שלפי דעתי גם בסדר שהם ייראו אותך בוכה. ותתווכי להם את המצב, גם לך קשה, גם לך עצוב.

לפי דעתי צריך לתת מקום לקושי, לכאב, לגעגוע. אחרי שנותנים לו מקום, יותר קל להיות חזקים אח"כ.

ואחרי שתתני מקום לקושי...

לי מאוד עוזר עכשיו לחשוב רק על ההווה. על בעלי, הוא בחיים עכשיו.

בטוחה שלא פשוט להם, פיזית ונפשית. אבל טוב להם, לפחות ככה אני מרגישה מבעלי. הם עסוקים במלאכת קודש!! סופסוף מוציאים לפועל את מה שהם התאמנו עליו שנים.

אנחנו חלק משמעותי מדפי ההיסטוריה. לוקחים חלק גדול בהחזרת הגאווה של עמ"י. נלחמים את מלחמת הקב"ה!!

לי מאוד עזר, "להוכיח" לילדים שאבא עושה מצווה ממש ממש חשובה, עד כדי כך שהיה מותר לו לסוע בשבת!!

ועוד משהו, תנסי כמה שיותר להקל עליך בשגרה. אני עברתי לחד"פ (גם בהריונות בקושי עשיתי את זה), מרשה לעצמי לתת לילדים ללבוש את אותו בגד יומיים (במידה והוא נראה בסדר...) ולא מתעקשת על דברים שבד"כ דורשים ממני מאמץ. תרשי לעצמך לשחרר!!

ותמשיכי לפרוק כאן!! תמיד יהיה לנו חיבוק בשבילך!

תשמחי על כך שהצלחת לדבר איתו לפני שבוע...

אני מדברת עם נשים של חיילים של בעלי, שהבעלים שלהם לא ייצרו איתן קשר מתחילת הלחימה (גם אחי לא התקשר בכלל..) מסכנות, לא הייתי רוצה להתחלף איתן..

אני נאחזת בכל דבר קטן שאני מקבלת במצב הזה...

אם כן אז את יכולה לבכות עכשיו.

תשחררי, זה חשוב ממש. אי אפשר להחזיק הכל יותר מדי לבד.

אולי תסעי להתפלל בכותל או במקום אחר שתרגישי בו שהלב נפתח?

אם את רוצה אני יכולה להיפגש איתך היום.

לי עוזר להתחזק כרגע בהחזקת גודל השעה.

לשמוע את פקודות הקרב, את הקריאה של הרמטכ"ל.

לא תמיד זה חיזק אותי, זה כלי אחד מיני רבים.

האם יש רב שאת מתחברת לשיעורים שלו?

ממליצים פה הרבה על הרב ראובן ששון.

אני אוהבת לשמוע גם את הרב אריה הנדלר.

אולי הרבנית ימימה?

יש גם הופעות חיזוק. אם אין לך יכולת להכיל מילים אז אולי ניגון ושירה יצליחו לפלס את הדרך ללב ולחזק אותו.

מציעה להיום להכין מרק מחמם מפנק ומנחם.

להדליק בויילר לאמבטיה טובה.

אם תרצי תכתבי לי מאיפה את בארץ, אוכל לשלוח לך אירועים לנשות המגוייסים, זה ממש חשוב להיטען כדי להחזיק גם מול הילדים.

ומותר גם לשתף את הסביבה שקשה.

אפשר לבקש מחברים של הילדים שיזמינו אותם.

בע"ה תזכו להחזיר להם בשמחות.

עכשיו זה הזמן להיעזר בסביבה.

חיבוק גדול גדול 🤗❤️😘

אני לא במצבך- בעלי לא בעזה ויוצא יותר..

ועדיין נשברתי כבר מאה פעמים

במיוחד ביום שהולך חזרה

אני לא יודעת לענות

רק אומרת אם זה מעודד

שגם אם נשברים

יש אחר כך

איכשהו בסוף נאספים

את לא חייבת להיות תמיד חזקה!

אני הכי לא אוהבת שאומרים לי "את גיבורה וכו", לא בחרתי בזה והייתי מעדיפה לוותר על זה...

מותר לך להתפרק ולבכות, תמצאי חברה או דמות אחרת לספר לה ולשתף. זה ממש חשוב!

תנסי להקל על עצמך במה שאפשר, לקחת עזרה, כל דבר עוזר.

כותבת לך בתור אחת שמממממממש קשה לה לבקש עזרה ומממממממש רגילה להסתדר לבד, אל תישארי לבד.

כל עזרה שמציעים לך (ומתאימה לך כמובן) - תקחי! ואל תתעסקי בשאלה אם זה מתוך רחמים או רצון אמיתי.

בעזרת השם יהיה טוב 💕

זה באמת כל כך קשוח.

הדרך להיות חזקה באמת היא לתת לעצמנו להשבר נכון לפעמים❤️

להחזיק חזק זה לא אנושי

אחרי הדמעות יש הקלה

תבכי תרוקני תשברי-

ואחר כך תבני את עצמך מחדש.

אני אומרת שכל המערך הזוגי משתנה עכשיו עם המלחמה

זה מציאות קשה ומאתגרת

וצריך למצוא מנוחה לפעמים

להפסיק לחשוב על זה.

כמה שהגעגוע שורף

והרצון להרפות בוער

ומצד שני הכאב הנורא והשמחה שהבעל שותף בדבר כזה גדול

זה קשה

זה גלים

פעם נמצאים בגאות ופעם בשפל.

תתחזקי שאת לא היחידה

תשברי תבכי

ותתחזקי

המלחמה בנויה מהמון חזיתות

ואנחנו לבד במערכה

הם שם מתחזקים מהכח של הביחד ומהאנרגיות של העשיה המשותפת

אנחנו בודדות מאוד מאוד.

בהצלחה

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

ושהצלחתן לענות

ושהצלחתי לראות🤣

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

אלא אם יש במתנס השכונתי,

ואז מה שהם מבינים, זה נחמד בלי טרחה מרובה.

אם תלכי להצגות בסגנון של תיאטרון, מה תעשי אם הקטנה תבכה והגדול ירצה להישאר בהצגה?

וגם תכלס חבל על הכסף.

אפשר לעשות כל יום משהו אחר קטן נחמד.

אתלי מאוד אהבו פנסים וסביבונים מדליקי אורות או צבעוניים.

אפשר להכין להם כתרים (או לשמור מהגן אם שרד..)

שירים, ריקודים קצת, ארוחת ערב וזהו..

את מדליקה איתם נרות?

אם הם הולכים לישון לפני שבעלך חוזר, כדאי להדליק איתם גם לפני כן כשהם ערים עדיין

ואח"כ את ההדלקה האמיתית תעשו אתם כזוג.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

קנינו להם דברים של יצירה - לצביעה, וחוברת למי שרלוונטי (ממקסטוק, משהו חמוד של חנוכה) וכל יום נעשה יצירה או שנכין מאכל טעים (לאו דוקא קשור לחנוכה) או משהו בסגנון.

אולי נקבע גם הדלקת נרות אחת עם שכנים שהם חברים.

ילדים בגיל הזה לא צריכים הרבה. פעילות אחת נעימה זה חוויה מספיקה בשבילם 

שירים של חנוכה, לרקוד איתם, לשחק על הרצפה בסביבונים ולטגן סופגניה. מהמם.

הצגות בעיני זה לרוב תרבות יוון ואז זה יוצא בדיוק ההיפך החג...