קשיים באכילה נכונה שלי (בהריון)אנונימית בהו"ל

היום בבוקר לא מצאתי מה ללבוש.

הכל נצמד ומדגיש שומנים מיותרים לחלוטין בגב באגן בבטן (מעל הבטן ההריונית.. נשאר קצת מקום)

אני נמוכה יחסית ונהייתי ענקית.

(אמנם מי ששוקלת 100 תגיד שאני לא אבל בגובה שלי גם במידה 40 אני נראית שמנה יחסית,  ק"ו במידה 44 בהריון)

אני יודעת מעולהההה מה אמורים לאכול

אבל יש לי מלא בעיות

 

אני בבית כרגע.. כל הזמן נגישה לאוכל

כמיהה עזה למתוקים ושוקולדדדד יכולה לאכול קילו ברצף בלי לחטוף בחילה

יש לי בעיות בררנות קשות, חצי ויותר מהירקות לא אוכלת, לא אוהבת מרקים עם מליון דברים לא מזוהים, כמו הילדים שלכן.. בקיצור..

מרגישה שצריכה לעשות שינוי

יש כאן מישהי שעשתה משהו שעזר לה? תהליך כלשהו?

המלצה לפודקאסט שכדאי לשמוע?

תזונאית טובה?

כי אני יודעת מה אמורים לאכול, אני פשוט לא מצליחה להחזיק בזה מעמד

ומיואשת, וזה עושה אותי עצובה....

היימעיין אהבה
ממליצה לעקוב אחרי שירי כהן, יש לה תכנים מעולים בענייני וגם יש לה פודקאסט של כמה פרקים, קוראים לו 'אוכל נפש' 
תודהאנונימית בהו"ל

באמת אני קוראת אותה

מתלבטת על התוכנית שלה כי זה המוןןןןןן כסף

מצד שני מרגיש כמו פתרון יותר נכון מעוד דיאטה שלא תחזיק מעמד

קודם כל ממני-נביעה

חיבוק גדול!!!!


תזכרי לחבק את עצמך!

לא לאכול את עצמך בנוסף לשוקולד🫣💗


💗💗💗


טיפ נוסף-

אחד אחד..

לאט לאט..

את אוהבת שוקולד?

תנסי כל פעם להוריד קוביה

קוביה אחת!!

..


בהצלחה מותק!!

תודה על התגובהאנונימית בהו"ל

באמת גורם לי לשנאה עצמית

בדיוק מזה את צריכה להמנע..נביעה

שנאה עצמית- מוביל למלאא שוקולד לנחם..


תאהבי את גופך, כמו שהוא, תכבדי את עצמך.

ראיתי מלא נשים מלאות יפיפיות מטופחות אוהבות את החיים.


קודם תשמחי בעצמך.


תמצאי דברים שישמחו אותך


לכי תעשי לעצמך קורס איפור לעצמך

או סטיילינג, תהי עסוקה בדברים טובים, שעושים לך טוב.

וביחד עם זה:

פחות קוביה אחת.

ברגע שתהיה עסוקה בדברים אחרים האובססיה והנחמה מהאוכל תרד לך.


את תצליחי!!

אני מאמינה בך!!

💓💓💓

עוקבת ומזדהה מאוד. וחיבוק ♥️ציפצופית

ואני חושבת שאת אלו ה שאת בכלל רוצה, ומודעת. זה חלק ראשון וקריטי ותהליך

הבעיה שהרצון שליאנונימית בהו"ל

מוביל בעיקר לשנאה עצמית

שמבקשת עוד שוקולד...

אני טוענתהמקורית

שהאכילה הזו לא תפתר רק באמצעות תזונה בריאה

כי תזונה בריאה יכולה לשעמם וליצור אפקט בומרנג

מה שכן יכול לעזור, זה לזאול את עצמי מה המשמעות של אוכל בשבילי ולאיזה צורך או נותן מענה, על מה הוא מכסה בעצם


זו יכולה להיות תחושת בטחון. בטן מרופדת זה תמיד יותר בטוח


זה יכול להיות הצורך בסוכר בתוך מעגל של המון סוכר. סוכר זו התמכרות, הוא מפריש הרבה הורמונים משמחים והוא בעיקר זמין


זה יכול מענה לא נכון לטריגר כמו עייפות, חוסר אמונה בעצמי להצליח זבאה לידי ביטוי בכשלון חוזר באמצעות אכילה של דברים שאני יודעת שלא תקדם אותי (זה מהתת מודע אגב, הויתור הזה)


כשאנחנו אוכלות בצורה שלא מיטיבה לגוף שלנו, בין אם זו אכילת יתר מבחינת כמות ובין מבחינת ההרכב, אנחנו מזיקות לעצמנו ומונעחת מעצמנו מתן מענה אמיתי לצורך על ידי השתקה באמצעות עוד אוכל


עכשיו, את בהריון אז מן הסתם תאכלי יותר מהרגיל

את בהריון אז מן הסתם תעלי במשקל. בהריון לא מרזים בדרכ.

ולכן אני ממליצה לך דווקא על ליווי רגשי מול הנושא של האוכל. למה אין לך מוטיבציה להכין לעצמך ארוחה מזינה גם כמה ימים קדימה? או אפילו כל יום ביומו?

את עם ילדים בבית?

עובדת מהבית?

מצליחה לנהל זמן?

את ישנה מספיק? הרבה פעמים עייפות מיתרגמת לרעב, במיוחד בערב

מה את עושה בעצם כל היום בבית? טוב לך ככה? אם לא, זה גם יכול לקבל ביטוי דרך האוכל


ובאמת שאם כבר טיפ - תדאגי לעצמך לארוחת בוקר טובה. לא להגיע לשלב שאת מעולפת ומחפשת סוכר זמין. זה לא חייב להיות פריכיות עכשיו. זה צריך להשביע אותך ולספק לך אבות מזון שיזינו את הגוף ולאכמו סוכר שמתפרק מהר ואז מהר צריך עוד ממנו

את צודקת מאדאנונימית בהו"ל

בעצם זה די מה שאני מחפשת

קצת ליווי סביב הענין של האכילה, פחות דיאטה..

ולגבי הארוחת בוקר- אני מרגישה שכשאני מכינה לי ארוחה טובה אני נהיית רעבה יותר מהר. זה נורמלי?

מה את אוכלת כשאת מכינה א. בוקר?המקורית

אם בעיקר פחמימה אז כן

אבל אל תשכחי שגם את בהריון כמובן אז מן הסתם יש יותר תחושה של רעב גם בגלל הורמונים וגם יש צורךכמובן

את שותה מספיק? גם צמא מיתרגם לפעמים לרעב

ניסיתי יומיים לאכול פליאואנונימית בהו"ל

זה לא משביע אותי

מכינה לי סנדויץ טוב עם חלבון (חביתה נניח) וירק חי- פלפל/מלפפון.

 

קודם כלהמקורית

לוקח זמן להתרגל לפליאו ותמיד מומלץ לעשות את השינוי הזה בהדרגה

אבל בלי קשר

אחרי כמה זמן את נהיית רעבה שוב? הגיוני שבטווח של שלוש שעות תרגישי רעבה שוב ותצטרכי אוכל.

השאלהאנונימית בהו"ל

אם בלי לאכול ירקת כמעט אני יכולה לשרוד בפליאו.

בכל מקרה בהריון זה לא מומלץ, למי שלא אכלה ככה קודם, ממה שהבנתי.

נכוןהמקורית

ואני שוב חוזרת - את הולכת על פתרון של דיאטה, כשיש מנגנון רגשי מאחורי האוכל

ממליצה לך לקרוא קצת תכנים של שירה גבאי

היא מאסטרית בnlp שנותנת מענה לדברים כאלה, אני נתרמתי ממנה מאוד.

אני קוראת שאת גם מאוד ביקורתית ומאשימה את עצמך, משהו בערך העצמי שלך לא שלם וזה ככהנ מיתרגם לאוכל ולתסכול מאוכל ולעוד ועוד דיאטות שנידונו להיכשל מראש.

כשאת רעבה תאכלי, אין שאלה

האם את אוכלת רק כשאת רעבה?

התנפלות על סוכרים זה משהו שצריך למנן. התמכרות לכל דבר.

אני לא הצלחתי עד שלא עשיתי שינוי בראש, כל דבר אחר הכניס את הגוף שלי למצוקה שגרמה לי לצרוך כפול ולפצות

תודה על ההמלצהאנונימית בהו"ל

בהחלט שאני מחפשת פתרון יותר אמיתי מדיאטה

במיוחד שאני לא מצליחה להתמיד בזה ממילא...

 

וכן, אני מסכימה שהדחף למתוק למשל הוא מקביל לקו מצב הרוח שלי...

המקורית

מחזקת את ידייך לטפל בזה מהשורש.

לא רק בגלל העניין של האוכל והמשקל

אלא בגלל שזה סימפטום. התהליך מאפשר לעצמנו להכיר את עצמנו  טוב יותר, וזה כלי חזק והכרחי בדרך למענה רגשי אמיתי לעצמנו ולריפוי

תכלס באמת הכי עוזר בעיני מסגרת כלשהיבאורות

יש את אמא חוזרת לג'ינס, לוקח זמן לקלוט את הקונספט ולהתחבר אבל כשמתחברים זה ממש נחמד ומדרבן.

פחות מתחברתאנונימית בהו"ל

מה זה שונה מכל קבוצות התמיכה הקלאסיות?

ניסיתי לגגל ולא הבנתי

לא ניסיתי ככ קבוצות אחרותבאורות
אבל יש שם הרבה דרבון, אתגרים יומיים, דוח שאת צריכה לדווח כל יום מה אכלת, תפריטים, אימונים...
את מדברת מנסיון?אנונימית בהו"ל

מה קורה כשעוזבים את התוכנית?

כמה כלים יש להתמודדות רגשית?

כן אני כבר שנה שם, עם הפסקותבאורות

יש הרבה דיבור על אכילה רגשית, על שליטה במה שאוכלים, על הרצון להיות בריאה ולא רק לרדת במשקל.

אבל בסוף זה קבוצה, זה לא פרטני. אף אחת לא תשב עליך ספציפית, את צריכה לבוא ולכתוב וכוכב תקבלי תגובה מהמדריכות.  זה גם דרך הפייסבוק (בקבוצה פרטית של המשתתפות) אז צריך לקחת בחשבון שעוד נשים רואות מה את כותבת.


מבחינת מה קורה כשעוזבים- יש לך בתאוריה את כל הכלים. עכשיו השאלה אם את מצליחה לבד או לא. יש נשים שמצליחות, יש כאלה שצריכות מסגרת קבועה, יש כאלה שפעם בכמה חודשים נרשמות לחודש כדי לקבל דרבון..

תתחילי משינוי קטןהכל לטובה

למשל לחם מלא במקום לחם לבן

סלט ירקות ממה שאת כן אוהבת

חלבונים איכותיים

אבוקדו, טחינה ושומנים בריאים.


בגלל שאת בהריון הייתי עושה עם ליווי של תזונאית מוסמכת כי בהריון יש דגשים וצרכים שונים.


ומה עם ספורט? הליכה קלה בערב, אולי חוג כלשהו. זה גם נותן דרייב. אפשר עם חברה.


אפשר לצלם לחברה ארוחות שאת משקיעה בהן כדי לקבל מוטיבציה ועידוד.


ואני חושבת גם שאל תהיי ביקורתית כלפי עצמך

מה שהיה היה ועכשיו את משתדלת להשתנות , לזכור שזה תהליך וכל הכבוד לך! את הכי אלופה בעולם 

תודה!אנונימית בהו"ל

מנסה בעיקר לשמור על הספורט

כי בתזונה ממש ממש קשה לי

פשוט לא טעים לי.

סלט, מרק, 

באמת - אוהבת פחמימות....

 

אני ביקורתית אבל יש לי הרבה על מה..

חיבוק גדולרבע ל7

יש אופציה להפסיק לקנות מתוק?


לבחור יומיים בשבוע או כמות אחרת שיהיה העוגן שלך

ובאותו יום לקנות משהו אחד ולהחביא שאף אחד לא יאכל לך ובסוף היום או מתי שמתאים לך לאכול


איזה ירקות את כן אוהבת?

אולי להכין סלט כל ארוחה 

מנסה לא לקנותאנונימית בהו"ל

ןאז מכינה לי שוקו/קפה מתוק כי חסר לי הסוכר

כאילו אני נשברת ואפילו על דברים לא טעימים..

 

עושות שינוי הסדנאות של אמא חוזרת לג'ינסאורוש3
ממש ממליצה
קראתי את רוב התגובות שלך למה שבנות כתבואיכה

אז כמה דברים -


קודם כל בין לאכול בריא ללטחון שוקולד בכמויות יש המון הבדל..

אל תחששי כל כך לשנות את התזונה שלך בהריון, סהכ צריך לשמור על זה שאוכלים את כל אבות המזון ואם את לא הולכת על איזשהו כסאח כנראה שתצליחי לעשות את זה.

תנסי להגביל את עצמך למשהו מתוק פעם ביום, נגיד אם כל היום לא אכלת שטויות מגיע לך מעדן מפנק בערב, כיף כיף אחד, שורה של שוקולד וכן הלאה.

ובלי להגזים בזה.

אל תשווי שוקולד בכמות גדולה לכוס קפה עם כפית סוכר, או שוקו. ברור שזה עדיף..


תנסי לבנות לעצמך תפריט שמפנק אותך, אבל הוא עם ארוחות מסודרות. ותגבילי בו את הכמויות של הפחמימות..

אני לא יודעת כמה לחם את אוכלת עכשיו, אבל לקבוע שאת אוכלת שתי פרוסות לחם במקום שלוש. (נגיד כדאי לדעת נגיד שפיתה אחת שווה לשלוש פרוסות לחם. אבל זה לא סוד שפיתה זה מפנק, אז תשימי לב מה את אוכלת באותה ארוחה, נגיד טיפה יותר ירקות, או ביום שהצלחת יותר בדיאטה)

אם את מתפנקת מפסטה/ פתיתים אז תאכלי, אבל פשוט בכמות מוגבלת (בדכ ממליצים על כוס אחת של פחמימה מבושלת..)


יש המון דברים מפנקים שהם לא בהכרח מתוקים או לא בריאים, והם כמובן סובייקטיביים.

אבל יכולה לנסות לתת לך דוגמאות -

טוסט זה מפנק, ולא הכי לא בריא שיש.

בייגלים עם דברים מושקעים

גבינות שמנת

זיתים מושקעים

עגבניות שרי

גבינות להוסיף לסלט


קורנפלקס (שוב, לשים לב לכמות.. זה פחמימה עם תוספת סוכר..)

גרנולה שווה


ואם את יכולה להוסיף גם פעילות גופנית, תבוא עליך הברכה


זה סיכום קצר מהאינספור דיאטות שעשיתי.

לא חושבת שתרדי ככה במשקל, צריך משהו יותר מסיבי ואינטנסיבי בשביל זה.. אבל כדי לשמור על המשקל ולא להגזים השטויות זה אמור לעזור.


בהצלחה.

תודה על התגובה המושקעתאנונימית בהו"ל

אני מרגישה שאם אני אוכלת משהו מתוק קטן אני חייבת אחר כך עוד אחד ולכן פחות מתחברת ל'לתגמל' את עצמי בשוקולד.

ברור שאני לא מדברת כרגע על משהו קיצוני, בטח לא בהריון. חושבת שאם אין עודף משקל חריג בעיה לרדת במשקל בהריון לא?

עוקבים הרי אחרי העליה שתהיה תקינה..

 

אני מדברת על למצוא איזה דרך להפסיק לאכול שוקולד כמענה לעצבים, להפחית התמכרות למתוק.

ואני מרגישה שקשה לי לאזן את האכילה שלי כי אני רעבה בסוף, ואני בכלל לא אוהבת ירקות, ואוכל בריא. אוהבת לחם. בריוש. פסטה... הרבה מוצרי בצק. הרבה מתוק. רק הדברים שרשמת סוביקטיבי הם ברשימה ה'בריאה' שלי כרגע (ביחס, גבינצ נשמע לי פחות נורא מכריות..)

 

ממש בא לי להגיב לךטארקו
אבל זה אני לא פנויה עכשיו להודעה ארוכה


אז מגיבה כדי שהשרשור הזה יקפוץ לי ומקווה שאגיע לזה בהמשך היום... מזדהה מאוד עם המקום שלך ויש לי מה להגיד שעבד אצלי...

נשמע מסקרן, מחכהאנונימית בהו"ל
הדבר העיקרי שעזר לי באופן אישי לא לטחון שוקולדפנסאי
זה פשוט לא להכניס אותו לעגלה בקניות…


אני כן קונה אחת ל… שוקולד, אבל חפיסה אחת או שוקולד אישי ככה גם כשאני רוצה ומחפשת את זה בבית, פשוט אין.


ואז או שמוצאים אלטרנטיבה או שהולכים לישון מבואסים שאין שוקולד… אבל לפחות לא אוכלים את זה…

כנ"ל הפסקתי לקנות פשוטשירה_11

 זו השיטה יחידה שעבדה לי

משתדלת להכין עוגיות בבית

אני דווקא משתדלת לא להכין עוגיות בבית...נביעה

כי אז יש לי תירוץ לאכול: כי זה "בריא"..

עוגיות קנויות לא עושות לי את זה.. אז אני לא אופה הרבה, בעיקר קונה לילדים (ערגליות, חיוכים..)

וככה מונעת מעצמי את הפיתוי..

אצלי עזר רק שינוי קיצונידבורית

הורדתי סוכר לגמרי ל 21 יום

בעיקרון אמורים להוריד גם גלוטן אבל אני הלכתי רק על הסוכר.

עשיתי את זה מחוסר ברירה כי בחיים לא הייתי חולמת שזה אפשרי

אבל זה אפשרי לגמרי!!!

שחרור מוחלט כבר מהיום הראשון

תחושה של חופש

והבנה שלפני כן הייתי פשוט משועבדת!!

זה איזן את הגוף שלי ממש

פשוט הוריד לי את החשק הבלתי פוסק לסוכר

אחכ היה לי קשה לאכול הרבה סוכר

היום, שנה אחרי, אני אוכלת הכל

אבל לא חזרתי לרמה של פעם

אוכלת סוכר אבל לא בטירוף

בלי שום מלחמה פשוט הגוף מאוזן יותר

מנצלשתחנוקה

נשמע מענין

אני עשיתי פעם ניקוי עשרה ימים והשפיע לטובה אבל לא לטווח של שנה

את חושבת שיש משהו בתקופה יותר ממושכת?

ממה שאני יודעת גמילה של הגוף מסוכר לוקחת 21 יוםהמקורית
כנראה שזה פרק הזמן שדרושדבורית

אני אוכלת היום מה שבא לי, כן?

גם סוכר וכמה שאני רוצה

העניין שמה שאני רוצה השתנה

ואין מלחמה, פשוט שותה תה וקפה בלי סוכר וזה טעים לי והכל טוב. וגם אם בא לי מתוק (ובא לי!) זה לא בכמויות של פעם ולא בתדירות הזו.

מה ששמתי לב, שפרק הזמן הקריטי הוא הבוקר

אם פותחים בוקר עם סוכר זה מה שבא כל היום

בוקר צריך לפתוח בכוס שתיים מים לפחות

ואחכ עדיף פרות

הכל הולך אחרי ההתחלה

פירות זה סוכר.. בריא אבל סוכראנונימית בהו"ל

מענין שזה לא יוצר גם גירוי לסוכר.

ושתית מים על הבוקר מאד קשה, במיוחד בהריון. חייבת משהו בקיבה ש'יתפוס' את המים

האמת על הבוקר הכי קשה לי

לא מצליחה להסביר לקיבה שלי להתחיל עם משהו אחר חוץ מקפה ופחמימה. 

ההשתדלות שלי זה קפה לבד, לא תמיד מצליחה.

 

אבל תודה לכל מי שמגיבה כאן זה ממש טוב לי

גם לשמוע עוד כיוונים 

וגם להתעודד שאני אל היחידה עם קשיים באכילה.. (ושיש אנשים שיצאו מזה!)

תנסי בבוקרנביעה

סלט

לחם עם שמז וזעתר טוסטר

קוטג/ גבינה..


זה פתיח מעולה ליום


וזה טעים!!

גם אני צריכה את הקפה בבוקרהמקורית

עם פחמימה.

זה מה שמחזיק אותי לא מורעבת. וזה בערך הגלוטן היחיד שלי באמצע שבוע

אני אוכלת בייגלה שטוחים/ הנשנושים האלה שמגיעים כמו חטיף שהם קרקרים כאלה עם גבינת שמנת

או תפוח אדנה וביצה מרוסקים.

זה ממש ממלא אותי

מה עם להחליף את זה לפחמימה בריאה?באורות
למשל מאפינס בריאים (נגיד בננה שיבולת שועל), או דייסת קוואקר, סנדויץ בריא?
הקפה זו היתה הבעיה אצלידבורית

ברגע שהפסקתי נפתח לי התאבון לאוכל בריא

והפסקתי לחפש מתוקים

כשנגמלתי מסוכר הורדתי גם קפאין

יש תחליף קפה שעשוי מעולש, נגמלתי וטעים ליסודית

בחנויןת טבע יש גם קפה שעשוי מדגנים.

זה מפספס את כל הפואנטהדבורית

אצלי עבד להתחיל להכניס לגוף את מה שהוא צריך. בלי משחקים.


שתי כוסות מים עם מיץ לימון סחוט בבוקר

אחכ פירות

בצהריים חלבון וירקות

אחכ תמרים שקדים

בערב מרק עדשים, דייסה


ברגע שהגוף מקבל את מה שהוא צריך נגמר החשק האינסופי למתוק.

והרבה מים.


זה קצת נשמע כמו תפריט רעבבאורות
לא דבר שקל לעשות...
וגם, לא מתאים להריון לדעתיבאורות

אין פה כמעט פחמימות מורכבות.

לא כתבתי הכלדבורית

אפשר להוסיף על זה פרוסת לחם בבוקר  וכו

וכן בהתחלה זה קצת קשוח

אבל זה זמני

אחרי 21 יום אפשר להרפות

והיופי שלא חוזרים להתחלה בכלל

הגוף פשוט מתאזן

אני הרפיתי יותר גם בשבת בתוך ה 21 יום

לא. זה טבעי ואני לא הוספתי סוכרסודית

לקפה אף פעם.

זה נטול קפאין וטעים

עדיין המוח מזהה את הטעם ומתעורר בבוקר😅

אולי זו הבעיהדבורית

שהמוח נשאר באותו הרגל

שמחה שזה עובד אצלך 😍

אצלי הייתי צריכה לשבור הרגלים

והמים עם לימון בבוקר עשה את העבודה

היום אני כן שותה קפה בבוקר אבל לא חייבת אותו איך שפוקחת את העיניים ולא כל יום וזה ההבדל

גם אני מאז די עברתי לתה צמחיםסודית

ברגע שההתמכרות למתוקים נגמרת הגוף ממש נהנה מאוכל בריא וזה טעים לו.

הסוכר מבלבל אותו.


אולי תוכלי לעזור לי עם קמח שיפון מלא? אני אוהבת מאד את הטעם אבל המשפחה שלי מזדעזעת מלחם שלא תפוח ורך.  רקלערבב עם קמח חיטה מלא? איך עוד טריקים? ראיתי שמחמצת יוצא נהדר אבל חוששת שלא אצליח להכין

מחמצת זה פחות קשה ממה שזה נראהמכחול
(לא ניסיתי עם שיפון)
בדיוק מה שכתבת בפסקה הראשונהדבורית

הסוכר מבלבל את הגוף

אצלי זה שיבש את המנגנון של הצמא והרעב. עשה אותי חלשה ועייפה.


אבל עם השאלה פנית לאדם הלא נכון

אני? קמח שיפון מלא? הלוואי

לצערי אוהבת את הקמח הלבן.... (שזה גם סוכר בסוף אבל לא נורא...חחח זה יהיה האתגר הבא בהמשך)

אני מכינה בצק משולב של שיפון וכוסמיןיעל מהדרום

לק"י


בצק נוזלי שמערבבים עם כף/ מרית.

אחרי שהוא תופח, לוקחים ממנו חתיכות עם ידיים רטובות ושמים בתבנית.


עד כמה שזכור לי זה יוצא רך.

תקשיבי את אלופהחנוקה

ממש רוצה להתחיל באתגר כזה אבל נשמע לי בלתי ישים

אני באמתתתת מכורה לסוכר

אני הייתי מכורה ממשדבורית

והתחלתי רק מחוסר ברירה ולא מרצון

פשוט נדבקתי במשהו לא נעים מהילדים ותרופות לא עזרו לי להיפטר מזה

לכן הייתי חייבת להוריד סוכר וכמה שפחות פחממות

תדעי שלא עשיתי שום דבר קיצוני שהביא אותי לעצבות וכו. כשהתחשק לי מאוד חרגתי. ובכללי אני נגד דברים קיצוניים. ובשבת הרפיתי.

התמקדתי בעשה טוב ופחות בסור מרע

ההתחלה של הבוקר עם המים והלימון עושה לך חשק להמשיך להישאר נקייה כל היום. ובראש אמרתי לעצמי שכל דבר בריא שאני אוכלת זה ברכה, ולא התעכבתי על מה שהתפספס לי. אלא רק עודדתי את עצמי על מה שאכלתי בריא וטוב.


שכחתי לכתוב שבאותה תקופה הייתי אוכלת קבוע יוגורט בבוקר עם גרנולה ביתית אחרי או עם הפירות. זה ממש משביע 

רוצה לשתף עוד קצת בתפריט?חנוקה

כי המים עם הלימו נשמע לי טוב, הוספתי לרשימת הסופר כמה לימונים יפים

כן בשמחהדבורית

אכתוב עוד בהמשך מקווה לזכור

מוזמנת להציק לי גם בפרטי

מנסהדבורית

בבוקר הייתי אוכלת פירות

ואז יוגורט עם גרנולה. אם תרצי מתכון פשוט להכנה בבית בשמחה.

אפשר גם להוסיף את הפירות ליוגורט. נגיד רימון ותפוח ירוק ממש טעים.

בצהריים הייתי אוכלת רגיל

לא משהו בריא במיוחד

סתם מה שהכנתי תמיד לילדים

נגיד אורז וקציצות

אחהצ הייתי אוכלת תמרים ושקדים

ובערב מרק, או סלט טונה עם מלא ירקות וחסה. או פרוסה עם חביתה. או דייסת קוואקר.

הייתי אופה , כשהייתי מצליחה, לחמניות כוסמין בלי סוכר. ממתיקה עם סילאן.

ולאורך כל היום תה נענע ומים


אה!!! איך שכחתי!

היה מציל אותי כדורי תמרים ושקדים

שמים במג'ימיקס 20 תמרים ו 2 כוסות שקדים, 2 כפות קקאו ו5 כפות מים.

מגלגלים בקוקוס וזה וואו כמה שזה טעים.

היה לי קבוע כדורים כאלו במקפיא וכשהייתי צריכה משהו שירים אותי, זה עם כוס תה צמחים היה פשוט נפלא.

וואי את הנשמה התאומה שלי!מחי
בדיוק התפריט שלי (בזמנים טובים כשאני מקפידה על הבריאות), כולל כדורי התמרים אותו מתכון בול
חחחדבורית
אתן מזכירות לי את הימים האלו וזה עושה לי חשק לחזור להקפיד קצת יותר על מה נכנס לי לפה
תודה על הפירוט!חנוקה

סילאן לא נחשב סוכר?

אולי סוכר יותר בריא אבל כשאת אומרת שעשית 21 יום בלי סוכר סילאן כן אכלת? דבש? פירות מתוקים?

נמנעתי רק מסוכר לבן וחוםדבורית

לא מכל הממתיקים

גם גלוטן בסוף הופך לסוכר

וכנל הפחמימות

בסוף אנחנו צריכים סוכר בגוף

רק כדאי שיגיע בצורות בריאות יותר

אז כן אכלתי גם פירות, תמרים, סילאן ודבש

אני עשיתי הפוך 🙃המקורית

הורדתי גלוטן כמעט לגמרי

ומשם ראיתי את האור

אני עדיין צורכת סוכר כמובן, גם שוקולד, גם גלוטן בשבת בעיקר וממש מעט ביומיום אבל הגלוטן היה עקב אכילס שלי בהמון מובנים

גם מבחינת המשקל וגם בנראות. הבטן שלי מתנפחת נורא כשאני אוכלת גלוטן והוא לא עושה לי טוב במערכת העיכול בכלל

אני מאמינה בזהחנוקה

שלכל אחד יש גוף אחר וגם לי באמת הגלוטן לא מוצלח 

(אם כי תמיד טעים ומנחם)

את אוכלת פחמימות אחרות? (קטניות, אורז, תפו"א, קמח שיפון)

או שיותר הורדת פחמימות?

אוכלת בעיקר תפוחי אדמה ובטטות כפחמימההמקורית
אורז לא מאוד אוהבת האמת אבל יוצא לי לפעמים כשיש לי חשק ממש
מעניןחנוקה

בתפיסה שלי תפוחי אדמה זה סוכר.. ז"א פחות בריא מקמח חיטה בטח קמח מלא.

אבל שוב כל הדברים האלו מאד אינדיווינדואלים וכל אחת מכירה את הגוף שלה ומה שטוב לה

נכון, זה סוכרהמקורית

אבל אני לא אמרתי שאני מתנזרת מסוכר אלא

שהצלחתי להקטין דחף למתוק שנובע מתוך מנגנון רגשי

אבל אם אני כבר צורכת - יותר טוב לי ללא גלוטן כי כאמור, זה לא עושה לי טוב

השתדלתי גם להפחית בגלוטןדבורית

אבל לא באופן מוחלט כמו הסוכר

אבל אני באופן כללי לא אדם של פחמימות זה לא הבעיה שלי.

אני אדם יותר של חלבןנים ו- סוכר. ..


אה ושכחתי! באותה תקופה גם הורדתי קפאין לחלוטין. שזה היה גם התמכרות שלא עשתה לי טוב בכלל. הקפאין והשוקולד ....

עונה לך אחרי שקראתי חל מהתגובותעלמא22

דבר ראשון, לא עושים דיאטה. לא בכלל ובטח שלא בהיריון. חיים אורח חיים בריא. אם תשני את השפה יהיה לך הרבה יותר קל מבחינה פסיכולוגית.

 

מעבר לזה, אני מסכימה עם מי שאמרה לך לשנות לאט לאט, כל פעם משהו אחד.

לשתות יותר מים

לעבור לפחמימות מלאות

לאכול יותר ירקות (איזה ירקות את אוהבת? את לא אוכלת אותם גם בסלטים?)

לישון יותר מוקדם

לאכול רק כשאת רעבה ולסיים כשאת מרגישה שבעה, בלי להתפוצץ מהאוכל

לאכול חלבון בכל ארוחה (תורם לשובע לטווח הארוך)

לדחות את המתוק לשעות אחה"צ- אם את פותחת עם זה את היום זה מגביר את החשק למתוק

 

יש דיאטנית שאני עוקבת אחריה (אני עוקבת גם אחרי אמא חוזרת לג'ינס, השיטות שלהן די דומות ברעיון) שהיא ממש לא מתנגדת לפחמימות, אלא משלבת אותם בצורה נכונה יותר בתפריט שלה. גם מתוקים. היא דוגלת שבשעת אחה"צ (או ערב, לצורך העניין) את צריכה לשבת ולאכול משהו מתוק ומפנק עם כוס שתיה חמה. אם יש לך משהו לצפות לו מראש כל היום, זה יותר מפנק ויותר כיף. ואם נגיד את לוקחת שוקולד, אז תשברי לך מראש כמות מוגבלת של שוקולד ותשבי בסלון עם כוס קפה או תה בלי סוכר (היא אומרת שהסוכר בשתיה החמה צריך להיות עד כפית, בשקלול של כל הכוסות שאת שותה במהלך היום), ואז יש פחות סיכוי שתקחי עוד.

 

גם אני בהריון, ואני ממש לא מקפידה על הדברים האלה, אבל כשכן הקפדתי (לפני ההריון, ובשילוב של עוד דברים שהיא אומרת אבל אני לא יושעת אם אפשר להגיד אותם כי יש דברים שהם רק למי שבאחת התכניות שלה ובשילוב של ספורט שעשיתי) ירדתי ממש יפה במשקל, ואני אכלתי גם פיצה, פסטה, וכל מה שרציתי, בגדול. בעז"ה אחרי שאני אלד ואוכל לחזור לעצמי אני אחזור לעשות את הדברים האלה. ברור שזה לוקח זמן ושינוי חשיבה, אבל זה שווה את זה.

 

אם תרצי יותר פירוט, אני אכתוב לך בשמחה

אני אשמח לקישור לאתר של הדיאטנית הזוחנוקה

שאומרת דברים מאד מענינים

ממה שאני יודעת אז עדיף לאכול את הדברים הפחות ביריאם בבוקר מאשר בערב

כי אז המערכת פחות מצליחה להתגבר עליהם

מה שהיא אומרת הגיוני כי ברור שמתוק בבוקר מייצר דחף לעוד מתוק..

אבל ממש בראש אחר ממה שתמיד הכרתי

אז אשמח להיחשף לעוד תכנים שלה.

 

אגב מה קורה עכשיו שאת בהריון?

את אוכלת הכל? יחסית לעצמך שומרת? איך את חווה את השינוי באכילה ובמשקל?

 

דווקא לא בהכרחבאורות

זאת מעיין דיין(אם זיהיתי נכון)

הרעיון שלה זה שדווקא אחהצ זה עוזר אפילו לגוף המתוק הזה כי בעצם יש הרבה פעמים עייפות כזו. ולפתוח את הבוקר עם מתוק גורם בעצם לחשק למתוק לאורך כל היום.

בערב באמת לא בריא לאכול אבל זה בלי קשר-עדיף לאכול קליל ולסיים לאכול 3 שעות לפני השינה.

זאת באמת מעיין דייןעלמא22אחרונה

מעיין דיין - מעיין דיין

זה הקישור לאתר שלה, אבל את רוב התוכן אני צורכת באמצעות הפייסבוק, אינסטגרם או קבוצה בוואטסאפ. הרסה פעמים היא מביאה שם גם מתכונים והרבה יותר טיפים מאשר באתר.


אני יכולה להגיד לך עליי שכשאני אוכלת מתוק בבוקר, אני באמת מרגישה צורך למתוק כל היום, ואם לא אז הרבה פחות. גם העניין הזה של לחכות עם המתוק לאחרי הצהריים ממש עוזר, כי את יודעת שלא הורדת לגמרי, ואת תוכלי עוד מעט משהו מפנק, זה ממש גורם לך לחכות לזה כל היום ולאכול את זה בהנאה הרבה יותר גדולה מאשר ככה סתם. לפחות אצלי זה ככה.


בכל מקרה אני אוכלת הכל. זה מה שאני אוהבת בשיטה שלה, שאין דבר כזה אסור או לא אוכלים, הכל מותר, רק לשים לב לזמן וכמובן לכמות. אני חכולה להגיד לך שאני ממש הורדתי כמויות של אוכל, בעיקר בארוחת צהריים.


הייתי אצלה בתכנית קצרה כזאת, שקיבלתי את העקרונות של השיטה שלה וליווי קצר בוואטסאפ. כשזה נגמר אני עדיין המשכתי עם כל העקרונות שלה ובאמת המשכתי לרדת במשקל. חזרתי ללבוש בגדים מלפני ההריון הראשון שלי, שזה שימח אותי מאוד. לצערי אחרי כמה זמן הפסקתי הכל. עברתי משהו אישי ונפשי שגרם לי ממש לזרוק את הכל לפח, ובאמת עליתי במשקל בחזרה (אם כי אני לא חושבת שהספקתי להגיע למשקל ההתחלתי שלי). כן יש דברים שאני ממשיכה איתם, כמו מעבר לקמחים ולחמים מלאים ובריאים יותר (גם חלות ופיצות שאני מכינה בבית אני מחליפה חלק מהקמח בקמח כוסמין מלא), מנסה לשתות יותר מים, וכו'. אבל כן יש דברים שיותר קשה לי איתם, אז כרגע אני עוזבת את זה.

אני ממש מקווה שבעז"ה אחרי הלידה ואחרי שאתאושש אני אצליח להחזיר את עצמי למסלול הנכון מהבחינה הזאת.


ועוד משהו לגבי מה שבאורות אמרה, שכחתי מזה לגמרי, אבל באמת היא אומרת לסיים לאכול בערך 3 שעות לפני השינה, וזה ממש תורם למערכת העיכול לעבוד טוב יותר בלילה ובבוקר קמים פחות רעבים ועם פחות חשק למתוק. זה נגיד משהו שאני ממש לא הצלחתי לעמוד בו, בשום שלב..

התיעצות אמצעי מניעה אחרי לידהאנונימית בהו"ל

אז מחר יש לי תור לרופאת נשים אחרי לידה ואני לא מפסיקה לחשוב על איזה אמצעי מניעה אני רוצה.

ניסיתי להתקשר היום כמה פעמים להתייעץ עם מכון פועה אבל כנראה אין שם נציגים היום

אז חשבתי להעזר בחוכמת ההמונות

בעצם אחרי החתונה ועד ההריון הראשון הייתי קצת עם גלולות וגם בין ההריון הראשון לשני וזה ממש לא עשה לי טוב מבחינת המצב רוח והחשק.

אחרי הלידה השניה שמתי התקן נובה טי (לא הורמונלי) והיה לי מדהים! הרגשתי מחוברת לעצמי ובעלי התלהב כי אף פעם לא חווה אותי ככה.

אבל זה עשה לי ווסתות מאוד ארוכות וכואבות והייתי רוצה לנסות משהו אחר בכלל זה

מבחינת בעלי הוא חושב שזה עדיין שווה את זה כי למרות שהזמן שבו אנחנו מותרים הוא קצר יותר אנחנו בכל זאת יותר יחד מאשר עם גלולות כי יש חשק. וגם הוא מקבל אישה נחמדה יותר באופן כללי כשלא שולטים בי ההורמונים.

אבל ניסיתי לחשוב אם יש פתרון שהוא טוב יותר, חברה המליצה לי פעם על נובהרינג

ניסיתי אחרי הלידה השניה לחודש והיה לי ממש מוזר התחושה בנרתיק

הבנתי שאולי לא הכנסתי עמוק כמו שצריך, איך זה אמור להרגיש? וזה לא מפריע באינטימיות?

וזה משפיע על מצבי רוח וחשק?

הצ'אט המליץ לי על התקן הורמונלי במינון נמוך

מישהי יודעת לספר לי על זה?

ובכללי אשמח לשמוע מנסיונכן, די בלחץ להגיע מחר לרופאה עם כיוון מסוים

אגב, אפשר לבקש ממנה כבר באותה הזדמנות להכניס התקן אם אבחר בזה?

תודה מראש!

קוראת הכל

עוקבתניקזמני

לגבי הנובה טישימושית

לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,

במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.

מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים

ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)

נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.

אני לבנתיים חזרתי שוב ושוב להתקן הלא הורמונליקנקן שבור

לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו

כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל

ולא גוש הורמונים עצבני ;)

מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.

אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים

יש דיאפרגמה (לאחר שאלת רב)פרח חדש

מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום

בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים

לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..

זה עדיין נחשב לפחות אחוזי מניעה, וגם פחות נחשימושית

מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.

אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה

אני באמת לא בטוחה שזה פחות באחוזיםפרח חדש

יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן

או התקן שזז או נפלט ולא שמו

אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים

אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)

ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים

כך שבלי ספק זה עושה את העבודה

בסקרים על מניעה, אחוז המניעה שלו נמצא פחות מאחוזשימושית

המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...

ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין

האמת שאני לא ככ סומכת על מה שאומריםפרח חדש

על התקנים

שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו

אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת

הסקר שראיתי (הייתי חלק ממנו) מראה אחרתשימושית

התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.

זה היה 3 סקרים בשנים שונות.

ובכל אופן אם אין סיבה להחליף מניעהשימושית

אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...

נכון. עדיין בהרגשה שלי אניפרח חדש

כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)

אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)

לא הייתי קוראת לזה הימור שימושית

בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.

יתכן וזה קשור לזה שהתקן זה משהו שאי אפשרפרח חדש

לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?

לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה

כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה

בהחלט גם קשור לזהשימושית

חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.

למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.

גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים

גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...

לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה

גם את זה בדקתי, אני רוצה משהו בלי התעסקות בכללקנקן שבור

תודה!

אם ההתקן לא עושה לך בעיות אז בטח שזה עדיףפרח חדש

אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם

אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.

כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..

זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום

ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים

אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)

מסכימה עם כל מילה, ב"ה שאצלי טפט טפוקנקן שבור

זה בסדר

טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.

כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה

אצלי לצערי לא היה הבדלפרח חדש

זה גרם לי לדלקות

3 התקנים שונים

נובה טי

גנפיקס

ומירנה

כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.

אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות

את רגישה לעגילים שלא מזהב?שימושית

זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)

ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.

האמת שלא יודעת. אני הולכת רק עםפרח חדש

זהב או מצופה זהב

מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..

אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת

מעניין, אני ממש רגישה אם הולכת לא עם זהבקנקן שבור

וההתקן בסדר גמור לי

@פרח חדש וואו לא הכרתי שההתקן גורם לכאלה דברים, אויש מבאס ממש

כי תכלס זה האופציה הכמעט יחידה של שגר ושכח באמצעי מניעה

מבאס מאודפרח חדשאחרונה

היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..

ממש באסה

אני היחתי מנסה התקן הורמונלימקרמה

ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות

וזה גם בהפרשה מקומית

יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח

הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים

אולי שווה לנסות לא הורמונלי מסוג אחר?שלומית.

יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי

תודה רבה לכולן, קוראת ומחכימהאנונימית בהו"ל

מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?

ממש קשה ליאובדת חצות

הילדים עלו לכיתה א וזה משמח ומרגש ב"ה

אבל מרגיש לי כבד כל הסיטואציה

השבוע הזה הרגיש כמו נצח

ועוד לא התחלתי שיעורים פרטניים ואת כל המערכת האמיתית שלי בעבודה

לארגן תיקים, לשדל אותם לעשות את זה איתנו, להכין אוכל, להשתגע כי הם בררניים ואחרי שטרחת לתאם עם כל אחד מה הוא אוהב לראות שלא אכלו כמעט כלום,

פתאום זה לוקח מלא זמן

פתאום זה פחות קליל מהגן ויותר דורש ומחייב

זה מתערבב לי ונוגס לי בזמן שגם ככה לא היה לי עם מטלות הבית והעבודה שלי

שולחים שיעורי בית פתאום בשעה שש בערב אחרי שחשבתי שאין כלום וזה מפתיע

ועוד צריך לעקוב אחריהם באפליקציה אחרי החגים

וואיייי זה ממש מלחיץ וקשה

גם ככה היה לנו לא פשוט עם התנהלות והתארגנות

פתאום במקום להנות איתם אני רוצה כבר לסיים את המטלות וזה מרגיש גם להם כבד ורציני ומחייב

במקום פשוט ללכת לגינה ולהנות כמו פעם

איך הופכים את ההתנהלות לזורמת ופחות מלחיצה לי ולהם? מי יכול לתת לי לו"ז לכיתה א אחר הצהריים?

היום חזרתי מפורקת מיום עמוס בביצפר

שמתי להם טלויזיה והלכתי לנוח

אח"כ כשקמתי שניהם בכו וצרחו (לא מווסתים)

אחד רצה להזמין חבר מהגן וכשהוא לא יכל הוא ממש בכה וצרח והשני בכה וצרח שהוא רוצה גינה

ואני פשוט רציתי להתחרפן

כואב לי הראש

ועוד לא הכנו מערכת

והבית עם כביסות וכלים

ועוד לא הכנתי שיעורים לעצמי למחר מה הולכת ללמד

אתמול ישבתי עד 12.30 בלילה להכין כי אחד הילדים בכה שכואבת לו הרגל והייתי צריכה להרגיע אותו

אני חייבת לו"ז ערב

מרגיש שהכל נהיה יותר מורכב ומסובך בהרבה ואני צריכה שוב להוריד משעות העבודה כדי לצלוח את כיתה א עם שניים

אני פשוט לא יודעת איך להתנהל נכון ולסנכרן אותם ואותי במתכונת החדשה

עוד לא דברתי על חוגים והסעותאובדת חצות

שכבר ניסינו שני חוגים לכל אחד

וההתנהגות שלהם והעקשנות והסירובים לעזור/להתקלח/מאבקים

אני יכולה לישון מוקדם ולהשאיר את הבית נוסע או שוב לא להכין שיעורים למחר ולהיות בלחץ לעבודה שלי

או שהכל יהיה פיקס ולישון מאוחר מאד

מציעה לך לחשוב על שעה שבה מבחינתכם הם צריכיםשמשית123

להיות במיטות, ומשם ללכת אחורה לכל משימה ועוד קצת מרווח להתמרחויות.

יש לי ילד בכיתה א בשעה 19 הוא אחרי מקלחת אוכל. אם את צריכה זמן להתאושש אחרי עבודה אז ממש לא לרשום לחוגים.

באיזה שעה אתם חוזרים הביתה?

כשהם ילכו לישון בשעה סבירה זה ישפיע גם על היכולת שלהם לשתף פעולה ( לא פותר את כל הבעיות, אבל עוזר מאוד), יישאר לך זמן למטלות הבית ותוכלי לישון בשעה סבירה ולחזור פחות גמורה מהעבודה.

הודעות ששולחים בשעות מאוחרות, האמת? שולחת פתק שלא עשינו כי קיבלנו את ההודעה מאוחר ולהעלות את העניין באסיםת הורים.

אני לאט לאט למדתי שתחילת שנה זו הצפה והרבה הודעות ולהחזיק ראש, יודעת שאחרי החגים דברים נראים אחרת

כשהילדים רוצים להזמין חבראובדת חצות

ואני אומרת לא הם ממש בכו וצרחו

יצא לי החשק להזמין להם

ומצד שני מבינה את הצורך החברתי

אבל התגובה שלהם הפתיעה אותי

שמתי להם מסך והלכתי לנוח שעה

וכשקמתי לאחד הייתה ציפיה שאזמין חבר

והשני רצה ללכת לגינה

ושניהם צרחו והיו לא מווסתים

ונראה לי שהזדקנתי בשנה

לא הייתי חד משמעית איתם והתבלבלתי שהיה

איך אתן מתנהלות מול זה?

לפי מה שמתאים ליהמקורית

הרצונות שלהם זהנחמד אבל זה צריך להתאים גם לי. בטח במשו לא אקוטי כמו לפגוש חבר

אמרת לא והוא מתבאס? תני לו. לא חייב לרצות אותו. הוא יצרח עד שיירגע,תתני לו חיבוק ותמשיכו הלאה בחיים

איזו שעה זו היתה?שמשית123

אני גם תמיד מסכימה להזמין ללכת, אפילו שיש לי ילדים גדולים שיכולים ללכת לבד ולחזור לבד אם אני מרגישה שזה ישבש את הלוז ולא מתאים לי, אז לא

גם אצלי התחיל כיתה אילד בכור

ובכללי התחלות חדשות

הם חוזרים ממש מוצפים

וטלוויזיה זה עוד יותר מציף

אז לא אומרת לא להביא אם את צריכה רגע לנוח, פשוט להבין שזה התוצאה של אחרי ולנשום עמוק לקראת זה

אני מעדיפה לשבת איתם רגוע כשהם חוזרעם ואז להוציא משחק שלא הוצאנו מלא זמן- פליימוביל, מגנטים

ולשכב על הספה לידם כשהם נכנסים לקטע

קופסאות אוכל- הכנתי איתם ביחד טבלה של מה מכינים כל יום. הם החליטו מה כל יום, רק דברים שהם אוהבים. שוקולד מסכימה ביום שישי. ואז זה ממש מסודר לנו ולהם

קופסאות אוכל מכינה בערב

ושיעורי בית אצלנו זה בקטנה עכשיו.. אז לפעמים כשחוזר מהבית ספר ולפעמים בערב כשרגועים יותר

מה עם בעלך? אנחנו מנסים לסדר את הבית תוך כדי המקלחות וההרדמות ומה שנשאר אז אחרי שנרדמים

רק לגבי המערכת- בגיל הזה (וגם אחרי) אני מכינה להםיעל מהדרום

לק"י

אלא אם כן, יש להם רצון להכין בעצמם. וגם אז צריך להכין איתם או לבדוק שהכינו נכון.

יבוא יום והם יכינו. תורידי מעצמך דברים מיותרים.

הלוז שלי לכיתה אהמקורית

היה צהרון

וחוג אחד בשבוע לכל ילד ונגמרתי

אם את שואלת אותי זה נחמד אבל לא מאסט. יותר חשוב בעיניי לשבת איתם על שיעורים ולצאת לגינה/ לעשות ערב בבית. החיים עמוסים וסה קשוח אחרי יום עבודה להתחיל חוגים גם, בטח כשאת ככ עמוסה. אז הייתי חושבת על זה שוב, מבחינת תדירות וכמות ונחיצות

מעירה מוקדם משכיבה מוקדם

מערכת אני דואגת להם כי לא ציפיתי מהם לדאוג לזה בטח לא בתחילת שנה

לדעתי הבעיה היא שאת עובדת גם אחרי שעות העבודה, והרבה. זה גוזל ממך מלא אנרגיות וזמן

הייתי הולכת לכיוון של הפחתת עבודה יומיומית מהבית ככל הניתן. את גם בנאדם.

מה יש להכין מערכת בא'?חילזון 123

מה יש להם חוץ מחשבון ועיברית?

אצלי הם לוקחים כמעט הכל כל יום ודי.

לא הייתי משדלת אותם להכין איתך. אפשר לחכות עם זה.

אוכל - תחליטי איתם תוכנית מראש לכמה ימים ותכיני להם זריז לבד.

תודיעי להם שחברים תזמינו רק בהמשך אחרי החגים.

ומסכימה שזה עמוס ומלא דברים קטנים ומעצבנים בבת אחת. אחכ זה מתאזן לדעתי.

אצלינו יש גם מדעים/ הלכה/ משנה ועוד....יעל מהדרום

לק"י

אבל אני בהחלט מכינה לה בעצמי.

לפעמים היא רוצה להכין, אז מכינות ביחד.

בחודשים הראשונים בכיתה א?חילזון 123

וגם אם יש, זה דברים שנשארים בתא לא?

וגם אם אין תא, בכיתה א' אין קיצושע או חומש הכל חוברות דקות

ההתחלות קשות 🤍כתבתנו

זה בהחלט שינוי משמעותי, ולוקח זמן להתניע את זה. זה הכי הגיוני וטבעי שעד שזה יכנס לשיגרה יותר מוכרת והמשימות יקחו הרבה פחות אנרגיה- זה יהיה איטי ומעצבן ודורש ריכוז גבוה ויותר כוחות כדי להשתלט.

לא כיף, חיבוק גדול, בעזרת השם אחרי תקופת הסתגלות לחוצה יותר זה אמור להסתדר.

עד אז, להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי כולכם. לא להצליף בעצמך על כל טעות, גם לך קשה ומותר להיות אובדת עצות 😉, טעויות הן חלק מהחיים והן מדייקות אותנו ומציבות לנו מטרות שיש דרכים להתקדם אליהן. לחבק את הילדים ולהיות איתם בזה גם אם אמרתם להם לא, ואגב, לגמרי יש בהם כוחות לשרוד כשאומרים להם לא.

ובבקשה, אל תשמעי את זה בטון מנוסה ומתנשא, כל כך מכירה שהתקופה הראשונה של שינוי גדול היא כבדה פי שמונה מהשיגרה שתגיע. ומה שרובנו חוות כל פעם עם ילד אחד- אצלכם זה כפול! אז זה באמת נורמלי ההרגשה שדברים יצאו מאיזון ואני מעריכה שתוך שבועיים שלושה זה יהיה בעזרת ה' מאחוריכם. בהצלחה יקרה, זה באמת לא פשוט.

אצלינושיפור

משאירים הכל במגירה בכיתה, חוץ מחוברת קריאה שחוזרת הביתה לשיעורי בית כל יום. אין אצלכם מגירה בכיתה להשאיר חוברות?

ולא בסדר ששלחו שיעורי בית ב6, הייתי מוותרת באותו יום...

לא חייב חוגים אם זה מעמיס. השנה לא רשמתי אף ילד לחוג כי הרגיש שזה יותר מדי בשבילי.

כל החוסר ויסות הרגשי ישתפר עם הזמן. הגיוני שהם עדיין מוצפים מתחילת שנה.

ולגבי אוכל, לא להתרגש מזה שלא אוכלים. חבל, זה יוצר לחץ סביב האוכל. אולי תעקבי בשביל עצמך כדי לראות מה אוכלים ומה פחות (נגיד שמתי לב על אחד הילדים שלי שאם אני מביאה לו אותו כריך יומיים ברציפות אז ביום השני הוא פחות אוכל ומאז אני יותר משתדלת לגוון) אבל אל תדאגי, הם לא ירעבו...

אצלינו הדבר היחיד שהשתנה בלוז צהריים בתחילת כיתה א' זה 10 דקות שיעורי בית שהתווספו.

אתם ממש בתחילת שנה, לאט לאט תלמדו איך לסדר את הלוז בצורה יותר יעילה, וכולם יסתגלו ויהיו יותר רגועים. אל תרגישי שהמצב כרגע זה המצב הנתון לכל השנה. שיהיה בהצלחה!

דבר ראשוןהשם שליאחרונה

תמיד ההתחלה קשה, אחר כך הם מתרגלים ואת מתרגלת והסדר יום החדש כבר יותר זורם.

בשלב הזה לא צריך לדרוש מהם לסדר את התיק.

אם זה בא מהם, אז מצוין, אבל אם לא- יותר קל לארגן לבד מלרדוף אחריהם.

בהמשך הם ילמדו לקחת אחריות ולסדר את התיק.

לגבי האוכל, אני מבינה שזה חדש לך כי בגן עם קיבלו אוכל.

לא צריך יותר מידי להשתגע.

אם הם אוהבים משהו מסויים ואין להם צורך בגיוון, אפשר לשלוח כל יום אותו דבר.

וגם אם הם לא אכלו, לא להילחץ מזה.

אפשר לנסות אפשרויות שונות ולמצוא מה הם אוכלים, אבל בלי לחץ.

אם יותר קל לך, אפשר להכין את האוכל מהערב.

אם שולחים שיעורי בית רק בערב זה לא תקין, וכדאי להגיד למטרה.

אפשר לשאול את הילדים מה היה לשיעורי בית, יכול להיות שהם ידעו מעצמם, או לבדוק אם סימנו עמודים בחוברת.

פעילויות אחר הצהריים, זה תלוי ביכולת שלך.

את יכולה להסביר להם שבתחילת השנה לוקח זמן להתרגל, ולכן כדאי פחות ללכת לחברים וכד'. ובהמשך תוכלו לחזור לפעילות אחר הצהריים.

מתי הילדים חוזרים הביתה?

יש הבדל אם מסיימים מוקדם, או שיש צהרון.

אצלינו לא היה לוז ממש קבוע.

היינו חוזרים הביתה בסביבות 14:15 אוכלים ארוחת צהריים.

לפעמים מייד אחרי זה היה שיעורי בית, לפעמים זה היה יותר מאוחר.

לפעמים היינו בבית, לפעמים יצאנו לגן שעשועים.

אחר כך ארוחת ערב, מקלחת השינה.

תתכנני את הזמן כך שהם ילכו לישון בזמן ולא יתעכבו.

בכי רב בבוקר - גן חדש תקין?shiran30005

בן 3 וחצי התחיל גן שפתי/התפתחותי (הגיע ממעון) ועדיין יש בכי רב שהוא לא רוצה ללכת, לא כיף לו שם, זה מתחיל מרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר שלא רוצה לקום מהמיטה, שואל קודם "יש גן"? ואז מתחיל בכי, לא מוכן להכנס לכן הכל סביב בכי. כל הילדים האחרים רגןעים ורק הוא בוכה

הגיוני? הוט הגיע ממסגרת של מעון, זה גן קטן, הצוות נראה בסדר והוא עדיין ככה כל בוקר

אני קיבלתי ים המלצות על הגן הזה ומשמיים בעירייה הןא שובץ לשם, אבל הרגשה שלי שהצוות קר כזה, לא מכניסים הורים לגן -מוציאים ומכניסים את הילדים מהדלת, אין ווטצאפ שמעבירים תמונות, כי כך בעצם אנחנו יןדעים שהילד בסדר,לא יןדעת גם לי מרגיש לא משהו. כמובן שאני לא משדרת לילד כלום כלום.

לעבור גן? נראלי לא יתנו לי כי שוב זה גנים שפתיים וזה לא לפי בקשת ההורה, מצד שני גם הילד לא משהו

בבית הוא פשוט גמור, או שהוא עייף או שבאמת קשה לו רגשית והוא ככה, רגילה לילד שמח אנרגטי

מה הייתן עושות? דיברתי עם הגננת אמרה שיש לו קושי ממש סביב ארוחת בוקר ובקושי אוכל אבל חוץ מזה הוא בסדר

איך הוא היה בתחילת שנה בשנים הקודמות?שימושית

היה אחרת לגמרי לכןshiran30005

אז היא הכיר את הצוות ואת רוב הילדים ופה זה חדש לו, אבל אני רואה ילדים אחרים שכבר סבבה ואצלי זה כאיחו יום ראשון שלו

עצם זה שקיבלתי המון המלצות על הגן שם עודד אותי אבל בפועל זה שונה ממש, לכן לא מסתדר לי

הצוות נשאר אותו צוות מאז שהמליצו על הגן?שיפור

הבן שלי גם עדיין לא הסתגל לגן (בן 3)שימושית

אבל זה לא מוזר לי כי גם בשנים קודמות היה לו קשה למרות שהכיר ילדים,

ועכשיו שהוא נכנס לגן חדש לגמרי אני לא מצפה אפילו להסתגלות עד שבועיים אחרי סוכות...

ולפעמים הרושם שיש לנו בהתחלה הוא לא הרושם שנקבל בהמשך אז אני כן הייתי נותנת הזדמנות וגם מדברת עם הגננת בערב לראות מה אפשר לעשות.

אוי😥 קשוח... וממש מבאס שאי אפשר להיכנסשיפור

ואין וואטסאפ עם תמונות. לפחות מעודד שקיבלתם המלצות.

אבל התחלתם ממש לפני שבוע, זה נשמע לי קצת קיצוני, אבל עדיין הגיוני לשלב הזה. גם לי יש ילד בגן שממש מחורפן בבית מאז תחילת הלימודים, ויש בקרים שבוכה בפרידה. בכללי אני מכירה אותו שלוקח לו זמן להסתגל ולרוב זה קורה רק אחרי החגים. אם שבועיים שלושה אחרי החגים הוא עדיין יהיה ככה, אז הייתי מתחילה לחשוב על הכיוון של להחליף גן.

אני אחכה עוד קצת כמובןshiran30005

כי ההתנהגות שלו מוזרה גם בבית. אולי כי עוד קשה לו

הוא אומר "לא כייף לי שם בכלל"

תיכף יוצאים לחופשת חגים אז כל הרצף נקטע

גם הבן שלי בתחילת כל שנה אומר שלא כיף לושיפור

אולי גם שווה לנסות לדבר עם הגננתשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 12:58

איך אפשר לעזור לו. אולי אפשר להכין לו ספר על הגן החדש עם תמונות מהגן עם הצוות ולהקריא לו בבית. ואולי לגננת יהיו עוד רעיונות.

מקליט כמובן- גם כשהכל בסדר ובטח אם יש חששטרכיאדה

ולגבי תמונותשיפור

אני משערת שלא מצלמים מסיבות סודיות. אולי אפשר לבדוק את האפשרות לצלם רק אותו בשבילך כדי שתוכלי לדבר איתו מה עשה בגן באותו יום.

יש לגננת טלפון כשרshiran30005

אבל לסייעת יש ווטצטפ, הם אמרו אנחנו לא צלמות אנחנו גננות...

הם פשוט לא רוצים כי תמיד ניתן למצוא פתרון כמו מייל/דדך הסייעת

זה נורמות אחרותהשם שלי

כשאת נמצאת בסביבה שבה לכולם יש ווטסאפ, ולכל דבר יש קבוצה, תרגילים לשלוח תמונות. אז את מצפה לקבל תמונות מהגן במשך היום.

אבל בחברה שבה אנשים מתנהלים בלי ווטסאפ. וגם אם לחלק יש, אין קבוצות של כל מסגרת. אז לא רגילים כל הזמן לצלם ולשלוח תמונות.

תחשבי איך היה עם הגדולים שלך.

אני מניחה שאצלם לא שלחו תמונות בקבוצת ווטסאפ, ולא ציפית לקבל.

יכול להיות שהצוות בגן לא מבין את הצורך שלך בתמונות, ולא ישקיע בשביל למצוא פתרון, גיזה לא משהו שהן רגילות אליו.

תראי איך הוא בחגיםממתקית

הוא נוסע בהסעה לגן?

עונה כצוות פרא בגן עיכובנויה12345

קודם כל לגבי הכניסה של ההורים לגן, גם אצלנו לא נכנסים, לא כי אנחנו מסתירות משהו, בעיקר כי כל הורה פועל אחרת, יש כאלו שנשארים הרבה זמן, מתחילים שיחות עם הצוות, עם הילדים ומפריעים להתנהלות של הגן.. אז מעבר לכמה ימי הסתגלות שבהם כן נכנסו ההורים, משהו כמו יומיים שלושה וזהו, נפרדים מהילד בדלת והילד נכנס לגן.

לגבי הבכי, יש לנו עדיין ילדים שבוכים, ויש כאלו שעדיין בוכים כל היום כמעט, הם עדיין קטנים, באים ממעון, כמו הבן שלך, ולא מכירים את שאר הילדים וזה יותר קשה.

אני לא הייתי ממהרת להסיק שקורה שם משהו, הייתי מציפה את המורכבות מול הגננת ורואה איך אפשר לעזור לילד.

תודה, מרגיש לי שהצוות קר קר ממשshiran30005

וזה מה שמפריע לי

שדיברתי עם הגננת השבוע אמרתי חה זה ילד עדין ורגיש מאוד, אמרה הוא בסדר בגן, כן כמו שאמרו לי במעון שהוא בסדר בסדר ובתכלס היה פער מטורף

היום הוא בכה כל אחהצ, כבר ממש הייתי על הקצה אפילו לא אכל כלום, זה לא הילד שלי..

קשה לי להאמין שיש אלימות וכאלה אבל הקרירות שלהם מוציאה אותי מדעתי

אין צורך ללכת רחוקאפונהאחרונה

לאלימות וכו'.

גם אם הגננות מקסימות,

ברור שהילד לא מקושר אליהן

ולא מרגיש בנח בגן...

וזה לא טוב, לא טוב לילד קטן להיות כמה שעות בואקום היקשרותי -

גם אם יש גננות או הורים אחרים שחושבים שזה נורמלי.

"ימי ההסתגלות" לא מעניינים, מעניינת ההסתגלות עצמה, והילד שלך לא הסתגל ועדיין זקוק להיקשרות העיקרית שלו בתקופת המעבר הזו.

אני חושבת שאם לך יהיה ברור מה הוא צריך ולתווך את זה לגננת - יש סיכוי לרכך אותה כלפיו, וגם מבחינת הנהלים מול הצרכים שלו.

אם תרצי מוזמנת לפרטי, אשמח לעזור לך להתכונן לשיחה הזו.

אם הוא ככה משתף אזרק טוב!

תשאלי אותו מה לא כיף לך בגן?

מה היית רוצה שיהיה אחרת?

תשמעו ממנו מה הוא יכול ומצליח לשתף אותך. אולי כיוונים שלא חשבת בכלל.

הכל נשמע לי הגיוני חוץ מזהבאתי מפעם

שלא מכניסים הורים ומביאים אותם לדלת.

באיזה קטע? מה אנחנו בקורונה?

היה מפגש הכרות לפני תחילת השנה? נכנסתם פנימה?

בדיוק מה שעלה גם לי!מנסה לענות

אנחנו לא בקורונה.

הבן שלי גם התחיל גן

הוא בוכה כל בוקר שלא רוצה ללכת

אני משחקת אתו קצת בגן ואז הולכת

מוציאה אותו מוקדם ולא משאירה לצהרון…

הגננת שולחת תמונה שנרגע.

אומרת גם לעצמי לקחת עוד קצת אוויר.. יהיה בסדר

בהצלחה!

ככה זה הרבה פעמים בחינוך מיוחדDoughnut

ההורים לא נכנסים לגן עצמו והצוות מוציא להם את הילדים, זה נוהל סטנדרטי בהרבה מקומות.

עבדתי תקופה במעון שיקומי, ההורים היו מחכים בכניסה והצוות היה מוריד את התינוקות מהכיתות למעלה עד הפתח.

סתם לתשומת הלב...ממתקית

לא שולחים תמונות בגנים שפתיים- צריך אישור מכל ההורים, אסור ככה לשלוח

את יכולה לבקש אישית שישלחו תמונות רק של הבן שלך במהלך היום, לא כל הגננות אוהבות את זה...זה עלול להפריע למהלך סדר היום כשהן שניה מוציאות טלפון.

בחינוך מיוחד- שפתי- לרוב לא אוהבים לתת להורים להיכנס, כי יש ילדים עם בעיות שונות וזה עלול לעשות להם לא טוב וכו.... למה אמא שלו באה ושלי לא... בד"כ יש הסעות.

צוות קר- תבדקי ותעכבי, יצרת קשר עם הגננת? אם לא זה הזמן, תסבירי לה שקשה לו, והוא צריך תשומת לב ויחס וחיבוק בבוקר כשמגיע.

נכון.מתואמת

בגן של הבת שלי ביקשו אישור מכל ההורים לצלם את הילדות ולשלוח את התמונות של כולן לכל הילדות הביתה.

בגן שלה דווקא מכניסים את ההורים לגן אם הם באים, ומעודדים לזה אפילו, אבל האמת שאני יותר מבינה את הגישה ההפוכה, שלא רוצים לבלבל את הילדים, מה שיכול לקרות כשהורה נכנס, ולכן הגיוני לא לתת להורים להיכנס לגן.

בכל אופן, פותחת יקרה, יש מקום לתחושות הבטן שלך, אז תמשיכי לעקוב❤️

זה בכל הגנים ככה לא רק שפהאפונה

ונשמע לי הזוי שלא נותנים להורים להכנס.

אצלינו שולחים תמונות...מחתימים על זה בתחילת שנהיעל מהדרום

לק"י

וגם בעבודה שלי שזה חנ"מ- נראה לי שמותר לשלוח להורים תמונות רק של הכיתה הספציפית. נראה לי שגם חותמים על זה.

בצהריים אני מבינה שמשחררים ילדים לכניסה לפי ההורים שמגיעים, כדי שלא יקרה מצב שבבלגן של הורים שיוצאים ונכנסים יצא ילד שלא אמור לצאת.

בבוקר אני גם לא מבינה מה הבעיה להכנס (עד שעה מסויימת), אבל אולי זה שונה קצת כי זה חנ"מ.

התכוונתיאפונה

שבכל הגנים לא שולחים תמונות לפני שכל ההורים חותמים, חנ"מ ורגיל.

לא הבנתי למה בגן של הפותחת לא מחתימים הורים ושולחים תמונות...

לגבי הסוף מסכימה איתך

הנוכחות של ההורה גם נצרכת בפרידה של הבוקר הרבה יותר מאשר בצהריים.

משפחית שעושות את החג בבית עם המשפחה הגרעיניתכי לעולם חסדו

יש לכן טיפים?

איך להלהיב את הילדים? איך לשמוח למרות העומס הבלתי נגמר תודה לה'?

איך לחלק משימות ככה שגם אנחנו ההורים מספיקים לאכול?

ובכלל טיפים לאווירה

אצלנו כל ההתלהבות היא סביב הסימניםחזקה בעורף

מכינים כמובן את הסימנים הרגילים, אבל גם חושבים לפני על כל מיני סמנים מיוחדים וטעימים. הילדים מתים על זה❤️

דוגמאות מהשנים הקודמות:

קולה- שנשמע בקול אבא ואמא

ביצת עין (הגומי הזה) - שנראה את הטוב בכל אחד

בננה - שיבנה בית המקדש (החליטו שזה מתאים🤷🏽‍♀️ אני זורמת)

חטיפים - שיחזרו כל החטופים (ב"ה כבר לא רלוונטי)

וחוץ מזה כמו סעודת שבת רגילה… לא הבנתי מה השאלה באיך לחלק משימות?

אהבתי!הבוקר יעלה

יש רעיון לעוד ברכות מתוקות?

השנה עדיין לא עשינו סיעור מוחות וקניות🤫חזקה בעורף

באמת כדאי כבר להתחיל…

אבל הכי ממליצה לך לתת לילדים שלך לחשוב על רעיונות, כשזה בא מהם זה הרבה יותר כיף ויוצר חיבור יותר לחג❤️

רעיון מתוק, הולכת לנסות את זה השנה שימושית

אצלו הולך גם, שומר שה' ישמור עלינוסטודנטית אלופה

אוכל שווה ברמה הכי גבוהה, קינוחים ברמת שףממתקית

זו הנחמה הכי גדולה שלהם שלא חוגגים עם משפחה.

מה הכוונה לחלק משימות? בחג עצמו? כדי שתספיקו לאכול?

אתם אוכלים יחד איתם בסעודות החג

אם הכוונה בין ההכנות לחג, שתספיקו לשבת בנחת ולאכול- אז תלוי בגילאי ילדים...

אחד מקלף, אחד חותך, אצלי יש אחת גדולה שאחראית על העוגות

אחד אחראי על ריקון האשפה ואחד אחראי להעסיק את הקטנים...

אנחנו לרוב עושים ראש השנה לבדשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 13:07

מסדרים את הסימנים על השולחן ביחד עם הילדים, נותנים להם תפקידים כמו לפרוט את הרימון ולחתוך את התפוח. זה כבר ממש מרגש. מתחילים את הסעודה עם הסימנים, אומרים ביחד את הברכות וטועמים ביחד. יש לנו גם ברכונים מיוחדים לברכות. בדרך כלל יש לכל ילד דבש קטן מהגן והם ממש אוהבים את זה.

לוקחים את הילדים לתקיעות שופר.

הכי פשוט הכי אווירת חג.

וואי בדיוק רציתי לפתוח נושא כזה שימושית

כמה טיפים שהגעתי אליהם במהלך השנים-

קודם כל – קופסת חג. לכל חג יש לי קופסה שאני שומרת משנה לשנה, עם משחקים, קישוטים ודברים מיוחדים לחג. השנה נפתח אותה ביום שישי בבוקר בע"ה, כדי לתת להם זמן להתרגש ולהתלהב. ילדים קטנים ממש מחכים ומתלהבים כל פעם לפתוח ולהיזכר בדברים שיש שם.

על השולחן – תיבות שנה טובה. ליד כל מקום שמה תיבת דואר אדומה קטנה, וכל אחד מכין כרטיסי שנה טובה לאחים, להורים וכו'. זה ממש חמוד, והילדים נהנים לקבל ולפתוח את הכרטיסים.

אני גם שמה לכל אחד צלחת קטנה עם סימני החג, ומכינה לכל ילד מקום עם השם שלו. ככה גם השולחן נראה חגיגי וגם חוסכים את ה"אני רוצה לשבת פה!" 😅(לפעמים הם רבים בכל אופן אבל זה חוסך לפחות חצי מהמריבות)

בסעודה – אנחנו מכינים דברים שמתאימים ברמה לילדים, וגם הם רוצים לשתף את מה שלמדו בגנים ובבית ספר אבל אחרי החלק הזה הם לגמרי יכולים ללכת לשחק,

מבחינתי הם לא צריכים לשבת ליד השולחן כל הסעודה. אנחנו אוכלים ומדברים בהתאמה לשיח בוגרים, ואם אחד הילדים רוצה לבוא לאכול – אני מביאה לו. אני לא רודפת ולא משכנעת. אכל מנה אחת? מצוין.

בוקר החג- ביום התפילה ארוכה, אז חשוב לי שהם יאכלו משהו משביע לפני הסעודה, אז לפני או אחרי התקיעות, תלוי מתי אנחנו הולכים לשמוע שופר, עושה קידוש ומביאה להם סלט פירות ולחמניה ממולאת בשר טחון, זה משביע ומזין אותם ועוזר להם להיות רגועים

לוח זמנים גדול וברור- לילדים שלי (וללהרבה ילדים בכללי) חשוב לדעת מה עושים ומה בא אחרי מה, אז אני לוקחת גליון גדול ומכינה מסלול שמתחיל בכניסת החג ומסתיים בצאת החג, לאורך זה מציירת סמלים שמסבירים מה עושים (משחקים, קידוש, תקיעות, משחקים שוב, סעודה, מנוחה וכו') וחלון סימון וכל פעם מעהבירה את החלון סימון למה שעושים עכשיו. זה ממש מפקס אותם...

ועוד משהו שעוזר לי מאוד – שקיות הפתעות. אני מכינה לכל ילד שקית עם כמה דברים קטנים כמו חטיפים קטנים ופרסים מהכל בשקל, ונותנת אותה בזמן שאני רוצה להתפלל. זה נותן לי בערך רבע שעה-עשרים דקות של שקט.

ולא לשכוח שלא כל מה שעובד שנה אחת עובד פיקס גם בשנה שאחריה. צריך לראות את הילדים, את העייפות ואת מה שמתאים באותו רגע ❤️

וואווו!!!! איזה השקעות!!!! מהמםםםם!שיפור

מהמם, איזה יופי!נעומית

מקסים. אפשר רעיונות של מה את מניחה בקופסאת החג?ממתקית

למשל בראש השנה- קישוטי שולחן של רימון וכו? מה עוד אפשר?

ככה-שימושית

משחקים- שופרות, רימונים/דגים/חלות עגולות/גזר וכמה דברים בסגנון הזה מפלסטיק למשחקי דמיון, סולמות וחבלים שמכרו פעם באיזה דוכן בקניון עם סמלים של ראש השנה

משחק זיכרון ופאזלים ל ראש השנה, חוץ מזה כמה משחקי קופסא ששמורים רק לראש השנה ויום כיפור

ספרים על ראש השנה

קישוטים- פלייסמטים תפוחים ופלייסמטים בצורת דגים, חבקי מפיונים שונים, קישוטי פלסטיק קטנים של רימונים, תפוחים, שופרות חיתוכי שנה טובה, מאזניים וכו'

יש לי גם חבק לבקבוק יין של שנה טובה,

התיבות דואר האדומות הקטנות ועוד כל מיני דברים בסגנון הזה.

עוקבתבוקר אור

חג הוא מלהיב מעצם טבעומתואמת

מזה שהוא מתקיים רק פעם בשנה

אצלנו גם ממציאים סימנים לכל מיני מאכלים, וגם אצלנו יש משחקים מיוחדים לכל חג, שנשמרים בארון למעלה (פאזלים בעיקר).

ואני משתדלת לכתוב לכל אחד מבני המשפחה פתק קטן לסיכום השנה שלו ולתפילה על השנה החדשה, ומצרפת לזה פרס קטן. (אני באמת צריכה לדאוג לזה השנה, תודה על התזכורת🤭) שנה אחת גם יצרתי פאזל מתמונה משפחתית, וכל ילד קיבל חלק ממנו והם היו צריכים להרכיב אותו יחד.

והייתה שנה שגם יצרתי קובץ סיפורים על הסימנים - סיפרתי אותם לאורך הסעודות, והילדים היו צריכים לנחש באיזה סימן מדובר. (אולי השנה אמחזר את זה, כי הקטנים דאז גדלו ויוכלו עכשיו להשתתף)

מעבר לזה, אני חושבת שחשוב להשקיע בתפילות - מחזורים למי שיכול להתפלל, מחזור לקטנטנים בשביל הקטנים, ובעיקר - הסבר לילדים לפני שאני מתפללת בעצמי, שעכשיו משתדלים לא להפריע... (נראה אם זה יצליח השנה)

כבר כמה שנים אנחנו עושים בביתמנסה לענות

כי זה הכי נוח מבחינת הילדים

והשנה גם שאלנו אותם והם אמרו שהכי טוב בבית..

שולחן-שמים קישוטים מיוחדים על השולחן- ראנר מיוחד / מפה חדשה / מפיות וכלים חדפ חגיגיים (כדי שלא אצטרך לשטוף כלים כל החג.. מוריד עומס). היתה שנה שהבת שלי הלכה אתי לחנות ובחרה קישוטים לשולחן וכל שנה היא שמחה לערוך ולקשט אתם.

סימנים-גם אנחנו ממציאים עוד סימנים והילדים ממש מתלהבים וחושבים גם בעצמם. למשל- מנגו-שנתמוגג משמחה, קינואה-שלא נקנא באחרים, קולורבי-שנשמע בקולו של הרבי בננה-שנתבונן בטוב שה' נותן לנו וכו'.

תפילה-אפשר לקנות לבנים טלית. לקטנים-להכין שקיות עם ערבוב של חטיפים כדי שיתנו להתפלל, להביא משחקים קטנים שאפשר לשחק על הרצפה בשקט, להביא כלי רכב-בימבה וכו' שיוכלו לשחק מחוץ לבית הכנסת

טיפיםאמאשוניאחרונה

ההורים מכינים מעטפות עם שמות בני המשפחה, וכל אחד כותב כרטיס ברכה/ ציור לאחרים.

מעסיק אותם יופי בערב חג.

הייתה שנה שהיחס בין האחים היה מאתגר במיוחד, עשיתי פרוייקט שכל אחד קנה מתנה לאחים שלו והביאו אחד לשני בערב חג.

עצם זה שכל אחג בא איתי בנפרד לחפש מתנות, שהיו צריכים להשקיע מחשבה מה ישמח כל אחד, שקנו מיוזמתם משהו בשביל האיר, ובסוף עוד הביאו לו את זה,

ממש עשה טוב לאווירה משפחתית.

באמת הרגשתי שמשהו זז להם מקנאה ותחרות לנתינה ופירגון.

זה היה חד פעמי כי באמת דרש השקעה ממני בלכוון ולדבר, ולעודד אותם לחשוב טוב.

זה היה תהליך שלם.

אבל אולי זה יכול לתת השראה.

אפשר נניח להכין בנק מילים, וכל ילד צריך לבחור מילה שמאפיינת כל אחד מהאחים, ואתם תוסיפו גם עוד כמה.

את ההכנה אפשר לעשות עם הצאט שיתן רשימת מילים ולהדפיס ולגזור

ואז הם רק צריכים ליישם.

אפשר גם שכל אחד מכין משהו לחג. מנה אחרונה, עריכת שולחן, דבר תורה, חידון, וכד'

אפשר אחד תוכן אחד משהו פיזי.

מה שזורם לך.

אם אפשר כדאי לקנות משחק שווה לחדש בחג, זה יכול להעסיק שעות.

אחרי החג להחביא עד כיפור.

אם יש לך קטנים, אולי כדאי שבעלך יתפלל בותיקין כדי שתוכלו לאכול בשעה נורמלית ובכלל, שלא יהיה חצי יום בבית כנסת כי יומיים רצוף ולדאוג לכל הארוחות והכל, באמת יכול לצאת קצת קשוח.

להכין את הקטנים לתקיעה שופר. (בקטע שלא יבהלו שזה אזעקה או בכללי ילדים עלולים להיבהל)

אפשר להשמיע ביוטיוב כדי שיבינו ולא יהיה תיאורטי.

כדאי להכין אוכל שנוח לתת לילדים בחופשיות שלא עושה הרבה לכלוך ולא חייב לחמם.

למשל שבלולי פיצה או שניצלונים.

שלא ינשנשו ביסקוויטים כל היום עד הארוחה.

אם יש גדולים לעשות רשימת תורנות.

4 ארוחות צריך יותר סדר מבד"כ.

מי עורך, מי מפנה, מי רוחץ כלים.

אם יש בעיות עם המקומות, כדאי לדון/ להחליט מראש ולשים כרטיסי שמות,

עדיף טנטרום שעה לפני הארוחה ולא דקה לפני שהכוס קידוש כבר ביד.

בסעודות בערב כדאי להאכיל טת הקטנים בזמן התפילה ככה שבזמן הארוחה עצמה הם יוכלו לפרוש לשחק ואתם תוכלו לאכול ולשבת עם הגדולים יותר ולהנות מאווירת החג.

לנשום עמוק ולזכור שעם כל העומס, בסוף אתם בבית שלכם ויש לכם גמישות מלאה בקבלת החלטות. לא להתקבע על מנהגים, לאט לאט תמצאו את המינון האידיאלי.

לדאוג למשהו שישמח אותך בחג. אולי את מאלה שכרגע לא חושבות שזה מה שיטריד אותם ובעיקר דואגות לתפריט וקניות ולו"ז ותעסוקה לילדים,

אבל אז מגיע החג וזה כן עלול להיות קצת מבאס.

אז גם אם אין לך זמן לחפש שמלה/ מטפחת/ בושם

לפחות איזה פינוק קטן (אפילו משהו אכיל)

דיברתי על גמישות, אבל בא לי לשתף שליל הסדר הראשון שעשינו בבית שכחנו לדאוג לקערת סדר. רבע שעה לפני הדלקת נרות חיפשנו אלתור,

לא היו לי קעריות חד"פ או מכלי הפסח.

מצאתי חבילת מנגטים סגורה

ומגש עגול חד"פ (האלה של המשלוחי מנות) גם כן חדש שקניתי ולא השתמשתי ולא נגע בחמץ.

הדבקתי מנג'טים על המגש והרי לנו קערת סדר.

במילים אחרות- תהיו סלחנים מול המציאות, לוקח זמן ללמוד איך עושים חגים בבית. הכל טוב!

לנשום עמוק, בסוף הכל עובר, מטעויות לומדים, ובסוף זוכרים את הדברים הטובים.

שנה טובה וחג שמח!

הגיוני שאני לא מצליחה לתפקד בבית בתחילת הריון?הריון ולידה

שורדת את העבודה בצורה סבירה וחוזרת מפורקת. עבודה לא תובענית במיוחד.

בצהריים אני לא מסוגלת לעשות כלום ורק על הספה.

ברגע שאני קצת מתאמצת יש לי כאבי בטן חלשים (לא התכווצויות סתם כאב עמום)

מהריונות קודמים זכור לי שההתחלה היתה קשוחה אבל לא זוכרת עד כדי כך חוסר תפקוד.

מוסיפה שב"ה מדובר בהריון תאומים הפעם.

הגיוני למדיישירה_11

איזה כיף מזל טוב

הגיוני בריבועקנקן שבור

תחילת הריון זה דבר מעייףףףף

תכפילי פי כמה כשזה הריון תאומים! מזל טוב מרגש

ותשמרי על עצמך עם ההתכווצויות

בטח.מוריה

תאומים זה קשוח.

ויכול לגרום ליותר חוסרים שעלולים גם להגביר עייפות.

איזה קטע יש עכשיו עם תאומים.

נהיה נפוץ. 😅 (ילדתי תאומות לפני כ3 חודשים)

בבריאות שמחה וידיים מלאות.

השורה האחרונה 🤣 הבדל פעוטבאתי מפעם

את בערך הרביעית ששואלת כאן בחודשיים האחרוניםשיפור

זה ממש לא רק את...

ובהיריון תאומים עוד יותר...

השורה האחרונה שלך הכי חשובהמתיכון ועד מעוןאחרונה

הריון תאומים זה קשה ממש, הרבה מעבר לפי 2, תנוחי, תפרגני לעצמך ותשתפי מי שנוח לך שיעזור

חיזוק לנושא שלא קשור לפורום, אבל יש פה אוסף נשיםקנקן שבור

מדהימות עם המילים הנכונות תמיד, אז מרשה לעצמי

מנסה לכתוב בלי שיזהו, אז סליחה אם זה קצת מעורפל

יש לי איזה מכרה רחוקה, שאם תקבל משהו שהיא מאוד רוצה ופועלת לקבל אותו, אני אפסיד.

לא הפסד לדורות, אבל כן הפסד כספי יחסית משמעותי, וגם תקופה של חוסר נוחות שממש מטריד את שלוותי.

עכשיו אם זה לא היה פוגש אותי בצומת, הייתי הכי מפרגנת לה בעולם, ואפילו עוזרת לה לקבל מה שהיא חולמת עליו.

יותר מזה, בכמה משפטים שאזרוק למישהו, אני כנראה יכולה לטרפד לה, זה לא יהיה הפסד בשבילה לתמיד, זה רק ידחה מה שהיא רוצה בכמה זמן, אבל לי (לנו) זה ייתן מרווח נשימה שאנחנו ממש צריכים.

ברור לי שאני לא אגיד כלום, אני לא אקלקל לה

צריכה ממכם חיזוקים שמה ששלי שלי, ומה ששלה שלה, והכל ממנו יתברך

תודה מראש

זה ממש מטריד את שלוותי

מחזקת אותךאפרסקה

זה נשמע כמו ניסיון מאוד קשה.

קשה לפרגן במצב כזה, ולא בטוח שאני הייתי מצליחה לפרגן במצב כזה (הכוונה לשמוח באמת בשמחתה).

לטרפד לא הייתי מעיזה, כי לכי תדעי אם יבוא יום והיא תשמע על זה בצורה הפוכה מאיזה מישהו וזה יגרום לאי נעימות מאוד גדולה. סיפורים היום מתפשטים כמו אש.

וחיבוק על ההתמודדות!

תודה שכתבת!קנקן שבור

אני לא אטרפד כי זה אסור לי הלכתית

אז מבחינתי זה מספיק

אבל היצר הרע עובד שעות נוספות באילו ואם...

ואפילו לפעמים עולה בי תפילה או משאלה שזה יטורפד לה ממקום אחר (זה לא כזה מופרך, אבל אני כמובן לא אגרום לזה לקרות)

ומנסה ממש לחזק את עצמי שכל אחד ומה שמוכן לו משמים

וואו איזה מצב קשה. חיבוקקופצת רגע

האמת שלא ממש הבנתי את הפרטים,

וכתבת שבכוונה כתבת מעורפל.

אבל יכול להיות ששווה לך להתייעץ עם רב? זה מתאים לך/לכם? כדי להבין מה הדבר הנכון לעשות. יש דברים שאם זה בא על חשבונך אולי זה לא נחשב לטרפד לה אלא לדאוג לעצמך?

תודה, אני אנסה קצת להבהיר את זהקנקן שבור

זה לא המקרה, כי אם אספר את המקרה יזהו אותי

אבל זה על אותו עיקרון

נניח שהיא אמורה לקבל קידום בעבודה, שהקידום הזה יגרום לתקופה (מדגישה שזה לתקופה, כי אח"כ זה אמור לחזור לקדמותו בע"ה) להרעה בתנאים שלי. דבר שידעתי מראש כשנכנסתי לעבודה שיכול לקרות והסכמתי לזה.

בין היתר אני ארד לתקופה בשכר שלי, ואצטרך לעבור לעבוד ממקום שפחות נוח לי ורחוק לי משמעותית מהבית, אבל שוב ידעתי שזה יכול לקרות מראש.

עכשיו יש אופציה, שאם המעסיק ישמע נקודה ספציפית אצלה, הוא פחות ירצה לגייס אותה עכשיו, בנקודת זמן הזאת, וידחה את תחילת העבודה שלה לתקופה אחרת, שלי תסתדר הרבה יותר טוב מבחינת כל הנ"ל ואז כל ההרעת תנאים לא תשנה לי כל כך.

אני יודעת על הנקודה הזאת כי אני מכירה אותה קצת, אבל הוא לא יודע ואני כמובן לא אגלה לו. אבל לא מופרך שהוא ישמע את זה ממקום אחר. ההעסקה שלה עדיין לא סגורה מאה אחוז, נראה בכיוון טוב.

ולה עצמה, זה ממש קריטי דווקא עכשיו לקבל את העבודה הזאת

לכן אין פה מקום לשאול רב, זה זכותה, ואני ידעתי על זה מראש.

יוואו איל אני מבסוטה שהצלחתי למצוא דוגמא שתסביר ממש את הנקודה, ועדיין שזה לא יהיה המקרה שלי

תודה השם

ותודה לך שהגבת

וואי נשמע ניסיון קשהרקאני

ערב ראש השנה עכשיו

אולי תתפללי שבזכות שאת עומדת בניסיון

תהיה לך שנה טובה ומוצלחת במיוחד בתחום הזה

ותעריכי את עצמך

לפעמים מרוב שברור לנו שלא נעשה משהו שאסור

אנחנו לא מעריכות את עצמנו על זה

כן ברור שלא תעברי על ההלכה

אבל עדיין מגיעה לך הערכה על ההתגברות

תודה, על מילים מדוייקות בשבילי, מעריכהקנקן שבור

❣️רקאניאחרונה

גם אני עברתי היום התמודדות מעצבנת בסגנוןשמשית123

רציתי לעזור, ובסוף דברים השתנו כך שהעסקה שהצעתי בעצם פגעה בי (לא באשמתה) אבל היא לא הציעה לי לחזלש את העזרה והתחלתי להרגיש איך הלב מתעצבן ומתרעם.

אז קודם ממש ישבתי ואמרתי לעצמי שזה בסדר, ומכעיס שדברים לא הסתדרו, באמת משהו שהיה לי מאוד חשוב שלא יצא לפועל רק בגלל העזרה שהצעתי בהתחלה.

ואחרי זה חיזקתי את עצמי שה' יכול לסדר הכל, ושום דבר לא מסובך בשבילו, ואם הדבר שלא הסתדר טוב בשבילי אני מבקשת שזה יסתדר בקלות, ואם לא אז שאצליח לקבל את זה בשלוות נפש. זה הכניס בי הרפיה כזו שבאמת שימחה אותי..

בהצלחה רבה גיבורה ♥️

זה נשמע ממש קרוב או דומה לסיטואציה שליקנקן שבור

כי גם פה במקרה שלי היא ידעה שזה הולך לפגוע בי, אבל יודעת גם שאני מודעת לזה והיא נקלעה לאירוע בטעות, זה יכול להיות כל אחד אחר שאני לא מכירה.

ועדיין היה לי קצת מקום בלב שבגלל ההכרות שלנו היא תנסה לחפש משהו אחר ולא לגרום לי להיות במצב שהוא ממש לא טוב לי, אפילו שזה לתקופה.

תודה שכתבת, חיזקת אותי ממש

ושולחת לך חיבוק חזרה והרבה כוח, השם ישלם לך ממקום אחר יש לו שפע אינסופי!

עוד מישהי נתקלה בתופעה?? (תופעות של אנטיביוטיקה)אהבה.

אז שהבן שלי היה ממש קטן נתנו לו אנטיביוטיקה והוא נהיה משוגע ממנה, כאילו קיבלנו ילד אחר.

היה לו פתאום התקפים של זעם וצרחות ודברים באמת מוזרים. לא מצאתי סיבה לזה ולכן חשבתי שזה קשור לקפיצת גדילה או משו, למרות שזה התחיל ממש ביחד עם האנטיביוטיקה .

לפני יומיים התחלנו שוב מוקסיפן- ואותו דבר! בהפרש של שנתיים אומנם

אבל הילד מחורפן. בחיים לא ראיתי אותו מתנהג בכזאת צורה.

הלכתי איתו ברחוב והוא השתטח וצרח שהוא רוצה נקנקיה חחחחח באמצע הרחוב! זה סיפורים שאני תמיד שומעת אבל לא הייתי חולמת שהוא יכול להתנהג ככה. הוא ילד עדין ומתוק וחכם וסופר מתקשר, ופתאום הכל בצרחות, הכל בטירוף.

בלילה הוא נרדם רק באחד בלילה אחרי כל מיני דברים מוזרים שהוא פתאום רוצה

הבוקר קם בשש צרח במיטה- חשבתי שקרה לו משו, אני רצה אליו ואני שומעת אותו צורח גלידהההה גלידהההההה

חחחח מה זה ההזיה הזאת??

מציינת שהוא גם חוזר לעצמו בין הגלים של השיגעון הזה.

בבוקר הכנתי לו מטרנה לבקשתו וכשסיימתי התחיל לצרוחחחחחח ואני כבר איבדתי את זה- צעקתי עליו די די די די

אחכ הוא ישב עם עצמו ושיחק ואז אמר בטון של צעקה כמו שעשיתי לו- די די די אני רוצה מטרנה חדשההה חחחח

הוא כזה חמודדדד

מישי שמעה על הדבר הזה??

זה הגיוני בכלל??

שמעתי על משהו דומה עם כדורי שינהשיפור

האמת הייתי סומכת על תחושת הבטן שלך שזה מהאנטיביוטיקה. לא יודעת אם זאת סיבה לא לתת, אולי לנסות לבקש סוג אחר.

שאלתי את הצ'אט והוא אמר שזה קשור!אהבה.
  • בעלון הרשמי של אמוקסיצילין מופיעות כתופעות לוואי נוירולוגיות/התנהגותיות: היפראקטיביות הפיכה, אי־שקט (agitation), חרדה, נדודי שינה, בלבול ושינויים בהתנהגות.

  • יש אפילו דיווח רפואי ותיק על שינויים התנהגותיים בילדים לאחר amoxicillin-clavulanate.

  • במחקר שעקב אחרי תופעות לוואי בילדים, דווח גם על היפראקטיביות שיוחסה לאמוקסיצילין.

  • מצאתי גם דיווח מ-2026 על מקרה של agitation בעקבות אמוקסיצילין, אם כי זה היה במבוגר ובתגובה הרבה יותר חריגה, ו

עכשיו אני נזכרת שהוא קם בלילה ואמר אמא אני מפחדאהבה.

וואי אני בשוק מזה

תנסי לזכור או לכתוב לךיראת גאולה

ובפעם הבאה שיצטרך אנטיביוטיקה (בתקווה שלא תהיה חח) - תבקשי מהרופא סוג אחר.

מעניין לבדוק אם עכשיו זה אותו סוג אנטיביוטיקה שקיבל בעבר.

קרה לנו משהו כזה עם תרופה לייבוש נוזלים באוזניים. ובאמת בתופעות לוואי היה כתוב דברים כמו עצבנות וחוסר שקט.

זה אותה תרופהאהבה.

השאלה אם להפסיק עכשיו?!

שאלה לרופא... אולי יחליף לסוג אחראורוש3

לא הייתי סומכת על הצ'טאפרסקה

בעיניינים רפואיים. הוא חרטטן לא קטן והוא ימצא לך תמיד איזה מחקר נידח שלא עבר ביקורת עמיתים שמאשר בדיוק את החשש שלך, כדי להתחנף אלייך ולרצות אותך.

בכל מקרה מסכימה שזה ממש מוזר והייתי אומרת לרופא פעם הבאה שתהיו אצלו

חשוב לדווח לרופא עכשיויום שני

לכל תרופה יש תופעות לוואי נדירות ויש נפוצות.

הרופא מקבל החלטה אם לשנות תוך כדי טיפול.

בנוסף, חשוב שזה יהיה כתוב בתיק הרפואי של הילד

במיוחד שהתופעה חוזרת בפעם הדשנייה.

איזה חיידק יש לו?פרח חדש

כי סטרפטוקוקוס יכול לעשות תופעות נוירולוגיות שמשפיעים גם על ההתנהגות

דלקת באוזןאהבה.

האמת שיש לו מלא פעמים דלקות באוזן (עניין תורשתי) ואני ממש נמנעת מאנטיביוטיקה.

הפעם הזאת הוא כבר שלושה שבועות עם חום עולה ויורד, צינון שיעול וכו, אז ברור שהאוזניים גם יצטרפו לחגיגה.

הלכנו איתו לרופא שהביא ישר אנטיביוטיקה בגלל האוזן. אני לא רציתי לתת וחיכיתי ובאמת חום ירד.

אבל אחרי שבוע שוב עלה ואז הוא התחיל גם להקיא והיה ממש לא נעים, הלכנו איתו למיון כנראה שהתייבש מרוב ההקאות..

לא ראו משו חוץ מאודם באוזן, ובבדיקות דם עליה במדדי דלקת, אז הם מניחים שזה דלקת אוזניים (למרות שאין אוזניים חריפות ) (ומה הקשר ההקאות)

עשינו גם צילום חזה, תקין בה

בכל מקרה מתחילים אנטיביוטיקה בגלל החום הגבוה והאוזן

לא יודעת🤷🏻‍♀️🤷🏻‍♀️

נשמע שצריך אנטיביוטיקה מדדי דלקתאורוש3

זה המדד הכי טוב. אבל תפני לרופא שיראה אולי לתת סוג אחר. יכול להיות אבל שההתנהגות היא מהמחלה עצמה. חום גבוה וגם בכללי מחלות זה משבש הכל. לפעמים אצלי אחרי המחלה כבר, היה עוד שבוע של עייפות ועצבנות.

רק לגבי הקאותדרקונית ירוקה

באוזן יש את מרכז שיווי המשקל של הגוף לפעמים כשיש דלקת היא יוצרת לחץ על האיזור הזה וזה גורם להקאות. כמו שיש אנשים שמקיאים בנסיעה

כשהילד שלי היה עם דלקת חריפהוהרי החדשה

נתתי לו תרופה שהיה בה סטרואידים ובתופעות לוואי היה עצבנות וחוסר שקט והוא באמת הפך לילד אחר וזה היה מלחיץ. כשסיימנו את התרופה הוא חזר לעצמו...

אצלו אין דלקת חריפה וזה לא עם סטרואידיםאהבה.

דיברתי עם הרופאאהבה.אחרונה

הוא רוצה לעשות עוד בדיקה פיזית כדי לשלול החמרה של הדלקת או משו אחר ואם לא ימצא סיבה אחרת לאי שקט יחליף את האנטיביוטיקה

השלב הזה בחיים..חזקה בעורף

שהרגש רוצה עוד הריון❤️

והשכל קצת עוצר…

ואז באים ערוץ 12 ומשחררים לעולם עוד עונה של בייבי בום🤦🏼‍♀️🤦🏼‍♀️🤦🏼‍♀️

תודה באמת🤪

טוב לדעת שיש עוד עונה...😉שומשומונית

בול כמוך.

מזל שאני אחרי לידה, אז הרגש על אש קטנה🤭🤭🤭

יש קישורים לסדרה?מחכה עד מאוד

אני רואה דרך 12+ יש את כל הפרקים (שיצאו…)חזקה בעורף

יואו ממשמחכה להריון

איזה חשק זה עושההה 😂 התינוקות מתוקים מדיי ואיזה כייף שיש עונה חדשהה

דווקא לי כשאני רואה בייבי בום זה לא עושה חשקממתקית

זה רק עשה לי חששות- הייתי ממש מרגישה את הכאב כשראיתי את הנשים בצירים

הזכיר לי את הכאב, הלא נודע.

כמובן בסוף אחרי- זה רק התמוגגות, כמה זה כיף אחרי...

מסכימהמחכה להריון

זה יותר עושה לי חשק לתינוק

פחות לכל מה שסביב חחח הסוף הריון והלידה עצמה זה באמת קשוח

יאן לא ידעתי שיש עוד עונה!שלומית.

עכשיו אני אתלבט אם לראות עכשיו או לחכות לשלב שאני אהיה בהריון ולקראת לידה לפתוח את הצ'אקרות

וואי מזדהה כל כךתוהה לעצמי

לא רואה בייבי בום, אבל הייתי בערב נשים ענק השבוע שלדעתי הרוב שם היו בהריון.. עשה לי חשק מטורף

וואי הצלחת לראות בלי להרשם? לא בא לי לפרנס אותםאורוש3

באפליקציה לא צריך מנויסטודנטית אלופה

וזה לא משהו ששווה להם?אורוש3

לא מבינה בזה, אבל כניראה עצם זה שמורידים א האפליקצסטודנטית אלופה

מהווה איזה שהוא תגמול עבורם (אולי פרסום וכו)

באתר שלהם לא עובד?מרגול

אבל עצם הצפיה יש בזה פרסומות וזה מפרנס

(לי לא מפריע, אבל כתבת שלך כן…)

ראיתי את הפרק הראשון באתר,יש עוד?מחכה עד מאוד

תכנסי ל-"הרשם" ואז יש שם בצד שמאל למעלה ''חזרה''קנמוןאחרונה

ואת חוזרת לפרק ויכול לראות אותו בלי שנרשמת

הופהה טוב לדעתשירה_11

חחח עשית חשק לצפותשמ"פ

אני בדיוק לפני כמה ימים אומרת לבעלי נראה לי שאני יהיה מוכנה עוד מאט

אני אתמול ב3 לפנות בוקר אחרי שעות של צרחות - לא משנה, שכח מזה כרגע 😅

אולי יעניין אותך