מצעים מעולים, מזמינים בנפרד את הסדין, ואת הציפה+ציפית.

יש בכל מיני מחירים, וכל מיני סוגי בד.

אפשר גם להזמין רק ציפיות לכריות אם לא משתמשים בציפה לשמיכה (אצלינו לילדים יש שמיכות פליז וקיץ שאנחנו לא מצפים להם).

אנחנו מרוצים מהאיכות.

אבל אנחנו לא בררנים....

עולה סכומים דו ספרתיים לסט יחיד (לדעתי לא מוכרים שם זוגיים)

מצעים ליחיד עלו  לי שם סביבות 70 ש"ח. יפים מאד וכותנה נעימה ממש. תנסי פעם אחת לראות את האיכות, אם תאהבי זה יחסוך לך הרבה כסף. הם מוכרים מצעים סביב חגים- נראה לי פסח וראש השנה, אולי גם עוד בין לבין.

מאז שגיליתי אותם אפשר לחדש מצעים בכיף ולא לחכות שהם יתפוררו לגמרי.

ואני מרוצה מהאיכות. גם בשבילנו

ואני צריכה לחדש

כי פעם אחרונה שקניתי הייתה לפני איזה 3 שנים

אבל אני ממילא לא אוהבת סאטן

אני אוהבת לגוון אז רוצה יותר מסט אחד

לא שאני לא מבינה אותך...

אבל לגוון זה צורך, ולשמור על תקציב זה צורך. תבואי ממקום בחירי שאת מחליטה מה נכון לך ולא שאת אנוסה ואין לך ברירה...

"אני אוהבת לגוון אבל יש לי תקציב איקס למצעים, אז הגיוון שלי הוא אחת ל...."

אגב אפשר למצוא קופונים או להשתמש בכרטיסים נטענים שעושים הנחות בורדינון... 

ונכון, אבל אני עדיין מסתייגת מלשלם כאלה מחירים ולכן בודקת את האפשרויות שלי

בראייה שלי, זה מחיר מטורף לשלם. אפילו שאיכותי. אז רוצה איכות אבל במחיר שיהיה לי נח והגיוני לשלם.

מקווה לעדכן שמצאתי

ובכלל לא מקום אנוס

סופו של דבר,זה פינוק. המצעים שלי עדיין במצב ממש מעולה. ויש לי כמות לא קטנה

אני מחפשת שיהיה בתקציב שלי.

זה הכל

בראש שלי שנראה לי מוגזם להוציא כאלה סכומים. אידאל כזה

על האיכות לא אתפשר

אולי על האידאל..

זה גם לא מקובל פה בכלל

וגם 2,  לגוון ולהתחדש זה חוויה כיפית

מחזיקים מעמד בכביסות מופרעות

מצעים כותנה איכותיים, מצעים ג'רסי, מצעים סאטן, מצעים פלנל ועוד - דארלן

עוברים כביסות מצוין.

עדיין לא כזה משתלם

וסאטן אני לא רוצה. 

אולי אקפוץ באמת לסיבוב

יעשה לי טוב להתאוורר קצת גם

איך את יודעת שאני יותר עדינה ממך? 😅

70 אחוז הנחה אומר שזה יוצא פחות מ150.

נראה לי מאוד הגיוני לשלם 300 שח על 2 סטים איכותיים

בעודפים יש מציאות… קניתי השבוע פוך בעודפים ורדינון -מציאה. יש גם מצעים

וכיתן מאוד איכותיים

בהצלחה🫶🏽

אני יודעת איפה קונים, אבל המחירים פשוט יקרים לי מדי. גם עכשיו במבצעים זה יקר כשהסט הכי מכוער להתפשר עליו במחיר עולה יותר מ550

כיתן, גולף, ורדינון - הכל מאוד יקר

לא בא לי לשלם סכומים כאלה

שקרוב אליך.. שווה להציץ

זה חצי מחיר מהמחיר בחנות 

בשביל זה, כבר מעדיפה לשלם יותר..

אבל תודה!

למשל יש מבצעים כאלו

סט מצעים BLUE STRIPS | Castro

אבל יש שם כמעט ורק זוגיים.. זה הבאסה של עודפים.

מאמינה שיהיה ברגילה של הכלי בית, אבל הרבההה יותר יקר.

חחח ביוק הסתכלתי וראיתי שסה באתר הרגיל

נקסט ממליצה אבל רק מפעם אחת שקניתי מזמן

ג'רזי סאטן זה סוגים של אריגה זה יכול להיות 100% כותנה 

זה קרררר כזה

ומחליק. לא יודעת איך מצליחים להפוך כותנה למגע כזה פלסטיקי.

יותר נעים לי כותנה

בחורף פלנל 

יש לנו מצעי כותנה מאיקאה יפים וטובים

אפשר לבוא ולמשש ויש מבחר גדול

די מתקמטים, כמו כותנה 100%...

והמחיר אחלה פלוס

חוצמזה ראיתי עכשיו במשביר מבצעים על מצעים במחיר ממש טוב, אבל לא בדקתי איזה בד זה.

בדר"כ במשביר הסחורה מאד איכותית ובמבצעים המחירים טובים מאד.

רק לנסוע לשם ולהסתובב

אבדוק במשביר

ובכללי כל מחלקת כלי בית שלהם. אחלה מחירים

וגם נקסט מעולים 

בחנויות רגילות כאלה גם ב150 ופחות לסט

אאוטלט - The Bedlinen Factory

סט כותנה יחיד מצעית

https://www.xn--8dbcagiuegce0b9bxd.co.il/items~3~5~2.htm?OrderBy=3&Pnum=1&Qsearch=&qmanufact=0&key=

בדגמים ישנים יותר. סטים 100% כותנה. אני משתמשת מעל 8 שנים איכות מעולה. מחיר לסט בין 120-150 ₪

הוא עושה מכירות בישובים. יש לי גם מספר טלפון שלו מוזמנת לפנות אלי בפרטי

מחירים מעולים

אני מקווה שאני לא יוצאת מתנשאת, אבל אני לא ידעתי פעם אז אולי יש פה עוד שלא יודעות.

כשמגדירים סוג בד, יש שני פרמטרים שונים: החומר שממנו הבד עשוי, והדרך שבה השתמשו בחוטים/סיבים מהחומר הזה להכנת הבד.

למשל בד טריקו - יכול להיות 100% כותנה, אבל זו תחושה שונה מאשר סדין שיכול להיות גם הוא 100% כותנה. מה ההבדל? הטריקו הוא בד סריג, כלומר הוא מיוצר בסריגה, באופן שגורם לו להיות מתיח.

לעומת זאת הסדין (הסדין שבדוגמה D:, לא כל סדין), מיוצר בטכניקה של אריגה, ככה שיוצא בד חלק ולא נמתח.

יש עוד הרבה תתי סוגים של אריגה וסריגה, וסאטן הוא פשוט סוג מסוים של אריגה.

מה זה אומר? שבמקום לארוג שתי וערב בצורה הכי בנאלית של אחד למעלה אחד למטה, אורגים בצורה טיפה יותר מתוחכמת - אחד למעלה, שלושה למטה, אחד למעלה, שלושה למטה.

זה מה שנותן לבד סוג של ברק ונפילה טיפה שונים מאשר של האריגה הבנאלית.

ואז אנחנו חוזרות לחלק של החומר - יש סאטן משי, שהוא הכי קלישאה, חלקלק, מבריק ו"נשפך" כמו שכולנו מכירות ולרוב הוא יקר מדי ולא נמצא בארון הביתי שלנו...

לאותו סאטן משי יש "חיקויים" רבים מפוליאסטר - סיבים מבריקים וחלקים שנועדו לתת מראה דמוי משי. זה מה שנראה בחנות בתור "חצאית סאטן", למשל.

אבל אפשר גם לארוג סאטן מכותנה, ואלה המצעים השווים שרואים בהרבה אתרים/חנויות. לא מדובר בסאטן מחליק כמו שאנחנו מכירות מהחצאית, אלא בבד כותנה נעים ורך.

אם זה עובד, מצרפת תמונה של הדגמה של אריגת סאטן VV

אבל הוא עדיין מרגיש שונה

ושאפו על הפירוט!

אני בכל מקרה קצת תחושתית ובאמת הסאטן פחות מסתדר לי

עדיין לא כולם יאהבו את הסטן כותנה. הוא באמת נעים יותר אבל עדיין יש בו משהו טיפה חלקלק

(ליחיד, נדמה לי)

לצערי האתר שלהם כבר לא פעיל, אבל באמת לא נשמע לי הגיוני לשלם 700 ש"ח על מצעים...

לא יודעת אם הם 100% כותנה, אבל הם נעימים לי (ואני מאוד רגישה למרקמים לא נעימים...)

מקווה שתמצאי!

מצעים מעולים מכותנה מלאה ונוחים מאוד

אפשר למצוא במחירים שפויים

יצא לי לקנות בסביבות 150 לסדין יחיד

גם תוצרת הארץ. גם צפיפות טובה. נשאר צבעוני ויפה גם אחרי שנים וכביסות, וממש לא יקר בעיני. 300-350 לשני סטים יחיד. וכמו שהמליצו על בוצר- מעונות קודמות יכול לעלות עוד פחות.

יש גם בחנויות מקומיות קטנות של עיר. ראיתי בכל מיני.

תהני!

בעזרה ואחוה, סטוקים למינהם. תמיד מצאתי. בהרה יותר זול

גם בחנויות הקניונים נראה לי תמיד יקר בטירוף. 

לאחרונה קניתי סט זוגי ב H@O, בסביבות 200 שקלים.

כל המצעים שלי מכותנה ואף פעם לא קניתי במחירים כמו שאת כותבת. 

יש ממה עשוי החומר, ויש גם צפיפות החוטים. לכן, יש סדין 100 אחוז כותנה מצפיפות נמוכה ויש עם צפיפות גבוהה. ותוכלו לנחש שהצפיפות הגבוהה הרבה יותר נעימה וגם יותר יקרה...

ולכן יש מקומות שמוכרים בנמוך יותר... זה לא אותו הדבר מה שמוכרים בכיתן/ורדינון ומה שמוכרים באיזה סופר... תראו גם שככל שזה יותר צפוף אז גם יטרחו לכתוב את זה על האריזה (את הנתון של צפיפות החוטים) וכן, על שניהם יהיה כתוב 100 אחוז כותנה..  

ולא יקר.

גם בורדינון אפשר למצוא בחנויות אווטלט דגמים יפים מעונות קודמות

הם צפיפות 144-138

ונגיד כותנה פרקל זה 188. זה הבדל

האמת קונה את הסאטן, שבעיניי שלהם הוא לא מבריק וקר אלא רך ומאד מזכיר 100% כותנה רגיל.. יוצא בערך 350 לסט של זוג מצעי יחיד.

יש גם את "מצעית" קניתי אצליהם בחנות אבל יש להם גם אתר. יש 100% כותנה, מאד איכותי. וגם יוצא 300 ומשהו ל2 סטים..

בהצלחה!

בכיתן בסוף עונה יש מבצעים מטורפים.

יצא לי הרבה פעמיים לקנות סט יחיד בטווח בין 120-170.

אם יש לך איך להשיג כרטיס חבר זה בכלל חגיגה ויוצא זול ברמות.

אני לא חושבת שצריך להתפשר על מה שאוהבים, פשוט צריך לתנהל חכם בעניין. ולקנות עכשיו שזה עדיין תחילת עונה בטוח יהיה יקר.

היה לי קשה למצוא דגם שאני אוהבת כי לא רציתי צבעוני מדי, ככה שגם אם היו מחירים טובים במקומות אחרים שראיתי - לא ככ אהבתי

ולכן אני משתדלת לא להחליף ולא לגוון עד שבאמת אין ברירה, אם נקרע או נוצר כתם.

מה שכן, שומרת דוגמאות מסוימות לעונות מסוימות אז זה נותן הרגשה של התחדשות.

אם מצאתי דוגמא שממש אוהבת, קונה. כי נהנה ממנה. ואז מתעלמת מהמחיר

מבינה אותך מאוד!!!

שבמילא חצי לא מחסנים

אז אין לי איך להמנע מלחיות..אני לא אעבור לחינוך ביתי ולא אנעל בבית

אני כן שומרת על הז שלקטן לא יתקרבו חברים לש הילדים..ובכללי במילא לרוב הוא צמוד אלי

אנ י גם חוששת לפעמים

זה לא שלא

אני לא אומרת לך מה לעשות

אני במקומך כן היתי הולכת

כי ירושלים זה עיר גדולה

זה לא שההתפרצות עכשיו היא בכל בית שני וכו

ובכללי בחיים יש אצלי כן איזה גבול בין השתדלות להשתדלות עודפת

אצל כל אחד הגבול עובר במקום אחר

ולכן באמת ההחלטה היא שלך

אבל סתם משתפת שזה לא כזה חד משמעי שאסור להפגש עם אף אחד לא מחוסן..

ואני יודעת שמי שהגבול שלה שונה משלי תבוא ותביא לי את כל מקרי המוות חו''ש וכו

אני יודעת

ואני גם לא מתנגדת ולא אומרת לאף אחת מה לעשות

זה עניין של ניהול סיכונים.

אבל פשוט מכירה קצת את עצמי ויודעת שאני אהיה כל הערב בלחץ שהילדים שלהם לא יתקרבו לתינוק, ואחכ שבועיים אני אהיה בלחץ ואבדוק כל סימן שנראה לי חריג אצלו אז לא יודעת אם שווה לי הלחץ הזה

שללכת ולשמור על התינוק בעגלה שלא יתקרבו אליי זה מספיק

הם לא היחידים ואנחנו מסתובבים בין הרבה אנשים 

וגם יש הבדל בין זה שמישהו סביבי לא מחוסן אבל אני לא גרה במקום שיש בו התפרצות, לבין להפגש עם אנשים שכן יש סבירות מסויימת שהם יכולים להידבק ולהדביק.

וגם בעלי די מטיל וטו על ההגעה של התינוקי (מבחינתו הוא גם מוכן להשאר בבית, אבל זה הצד שלו אז פחות הגיוני😅)

פרי (אני דואגת שיהיה מבחר)

דייסה (שיבולת שועל דקה, טיפה מלח, מים רותחים, חלב וחורי טעם כמו דבש/קינמון/רסק תפוחים)

פרוסת לחם

שימי לב שיקח זמן להרגיל אותם שכבר לא מקבלים ביסקוויט. צריך להכין עתודות כח בשביל השינוי

היום בעיקר שטויות (קורנפלקס, בייגלה, ביסקוויטים וכו').

אפשר קרקרים או פריכיות.

3 כיוונים שחשבתי, לא יודעת אם מתאים

גם באמת לא מכירה את הסיטואציה אז אולי הרעיונות שלי לא טובים

1. אולי לחגוג אבל לא ממש בתאריך היום הולדת?

2. לחגוג ביום ולהזכיר במהלך המסיבה מול האורחים את מה שארע לפני 16 שנה ושהתינוקת הזאת שמורה לך בלב עד היום

3. אולי עצם זה שתחגגו את המסיבה יעזור לך להתמודד יותר טוב עם התאריך הזה?

שזה בסדר להיות באבל גם אחרי שנים ארוכות

גם אותי מלוות תחושות (אחרות לא אובדן) שנים ארוכות ואני נותנת להם מקום

אם בעלך רוצה לחגוג בגדול

אולי שהוא יארגן את המסיבה

אולי השתתפות בה בלי הארגון תהיה יותר קלה

נראה לי שזה בסדר שלפעמים חוגגים אירוע בשביל הילדים/ הבעל ופחות בשביל עצמנו

כמובן שזה גם בסדר לא לחגוג אירוע

(אנחנו עושים יומולדת סימלית גם בגיל 3)

(לנו היתה בר מצווה לילד קצת אחרי ה7 באוקטובר

עשינו את האירוע בלי חשק בכלל

אבל לא ביטלנו בגלל הציפייה של הילד

בסוף היה אירוע טוב למרות שהגעתי אליו שאני פיזית לא מרגישה טוב בגלל חרדות

ושמחתי שלא ביטלנו אותו)

א. נשמע שהרגש שלך לא מקבל מספיק מקום

הוא צריך שיראו אותו שיבינו ללב הכואב הזה שיחבקו אותו ..נמשע שאת מנסה להשתיק את הלב..כי ככה נדמה לך משצפים ממך

שנו כבר עבר זמן אז ,...

ונשמע לי שאולי הלב צריך שם מקום יותר להביע את מה משרגיש גם היום אחרי כל השנים

ושזה יתקבל באהבה ובחיבוק ..אולי ללכת אפילו חד פעמי לטיםול שיקשיבו למקום הזה זה לפעמים משחרר.. או לשבת עם חברה לבקש לשתף

או עם עצמך..לכתוב...לבכות את זה ..

ב. מעשית - בוודאי לחגוג להם צריך גם נפרדות מול הילדים - בלי קשר למה שאת מרגישה..

רק מה

לא חייב באותו היום שמאוד רגיש

לא חקרה כלום אם ץבחרו תאריך אחר קצת לפני או קצת אחרי

לגיל שנתיים אני אישית חוגגת בבית רק עם המשפחה המצומצמת ברמת המתנה קטנה ועוגה קנויה ובלון העיקר לרקוד לה ולשמח אותה בפשטות

וגיל 3 היתי עושה חלאקה

גם חלאקה אפשר פשוט יחסית

אבל כן חגיגי וכן עם הזבא וסבתא ומי שחשוב לכם

אבל הניתוק מאותו היום ובעיקר הלתת לעצמך מקום גם בלי קשר לזה אולי ישקיט קצת את הרגיושת הספציפית

נשמע לי שכדאי לך כבר עכשיו לנסות לעבד את התחושות הקשות של האבל, עוד לפני שתגיעי לבר-בת מצווה, שהם אירועים בלתי נמנעים (וגם הילדים יהיו זקוקים להם).

לא יודעת אם כדאי שתעשי את זאת באירוע כזה, שיפיל אותך לתוך המים, אבל כן כדאי כבר עכשיו להתחיל בתהליך, ואולי כן להצליח לחגוג להם עכשיו ברמה זו או אחרת.

היית בטיפול סביב האובדן?

(משתפת מהמקום שלי, אף שזה שונה: הבת הבכורה שלי נולדה כמעט בדיוק שלוש שנים אחרי הולדת אחותי, שנפטרה בגיל חצי שנה. בעיניי וגם בעיני הוריי זו הייתה נחמה גדולה... אני חושבת שזה בזכות תהליך שחרור שעשינו מול התינוקת שנפטרה. היה לנו קל יותר, כי היא הייתה תינוקת מיוחדת, ובעצם הולדתה היה סוג של אבל. אבל עדיין...)

הרבה כוחות, יקרה❤️

קודם כל חיבוק גדול

אני לא מדברת מנסיון

ואני מטבעי שכלתנית יותר

אבל בכל מקרה אני מאמינה שאבל והתמודגות עם אובדן זה מאוד אינדיבידואלי

אז בסוף זה מה שנכון לך

1. אני לא חסידה גדולה של טקסים

וחלקה בסוף זה טקס... אין חובה שכזו

2. מעט מאוד תאריכים הם קדושים בעיני... וגם תאריך יומולדת הוא לא קודש, הוא הזדמנות (ואני אגיד בעדינות שגם אזכרות)

3. אני חושבת שחשוב להקשיב לעצמך, לרגשות שלך, למה שאת מסוגלת ולהיות רחומה וסלחנית כלפי עצמך, שיפוטיות היא רעה חולה גם כשהיא מופנת פנימה

4.(מקווה שאני אצליח להעבירהאת הנקודה הזאת)

אני מאמינה שהחיים חזקים יותר מהמוות

אם זה ביצר החיים על האבל או ששמחתם של אנשים החיים קודמת לזכרם של המתים

ולשם צריך לשאוף

יש פה את בעלך ואת ילדי היומולדת וצריך בזהירות למצוא את האיזון לתת מקום לרגשות שלך אבל במקביל גם לא לדחוק אותם הצידה

16 שנה זה תהליך ארוך

אבל יום יבוא ויהיו בתאריך הזה גם בר מצווה ובת ממווה ואני חוששת שמה שלא קאה ב16 שנה לא יקרה גם בעוד עשור

ובסוף בסוף בסוף

את כותבת בעצמך שאת לא מצליחה להשתחרר

ואולי כדאי לראות איך אפשר לעבור תהליך של אבל ולדעת לחיות לצד הכאב

הלוואי וירבו השמחות במעונכם

והבית יהיה מלא חיים ובשורות טובות

אני חושבת שיש פה עניין של בחירה אם לשחרר את האבל או לאחוז בו כל כך הרבה שנים. במיוחד שמעורבים פה ילדים ואולי הם משלמים או ישלמו בעתיד מחיר מסוים.

אפשר לתעל את הזיכרון והרגש לכיוונים אחרים, למשל להקים גמ"ח לזכרה או כל דבר אחר שאת מתחברת אליו. אולי ללכת לטיפול שיעזור לך

(ניסיתי לכתוב בעדינות, סליחה אם לא הצליח לי. אני מרשה לעצמי לכתוב רק כי עברתי את זה בעצמי)

מבינה לגמרי את הכאב, עברתי גם אובדן הריון. אני חושבת שזו בהחלט חוויה שמלווה לאורך החיים אבל זה שמשהו מלווה לא אומר שהוא פוגע ברמה משתקת שלא מאפשרת שום דבר חגיגה באיזור התאריך. את כותבת שמרגישה נשארת לבד.

 קושי שפוגע בך ולא מתקדם 16 שנים מצריך רמה מסוימת של טיפול, של עיבוד ממליצה ממש לעשות את זה עבורך ולטובתך 

ליבי איתך

דילמה בנושא כואב כל כך

אני הייתי שואלת מה את מרגישה?

אם תחגגי להם מזה אומר? שאת כבר לא עצובה? ששכחת את התינוקת שנולדה?

ולהתעקש להנכיח (בצדק..) את האבל של אותו יום מה ייתן לך להרגיש?

ומה עם הילדים? לא יחגגו ימי הולדת?

זה סתם שאלות שעלו לי

לא פשוט בכלל

❤️❤️❤️❤️

להקשיב לעצמך שהזמן הזה לא מתאים לך אם זה המצב.

ויחד עם זה אולי בתאריך קצת יותר מוקדם או מאוחר, כשאפשרי לך, לחגוג על הילדים הקיימים ב"ה.

זה לא אמור להיות ככה? שאני יבין באמת אם אני צריכה ללכת ולטפל. כי להבדיל ילד שנפטר כל החיים זה יום של אבל אז למה פה זה שונה? זאת הילדה שלי כל החיים, כל הזמן אני מתפללת אליה, סחבתי אותה 9 חודשים, ילדתי אותה ,מה שונה פה? אולי אני ה"מוזרה" בסיפור שלא מוכנה לשחרר

ולמה זה עדיין קשוח לי למרות שעברו ככ הרבה שנים? יש לי מלא חברות שילדו בזמן שלי וקשה לי מאוד לראות את הבנות שלהם, זה בעיה או שזה "נורמלי" ? 

בחוויה שלי אובדן הריון הוא אחר, אבל בחוויה שלך זה כן דומה.

אני לא יודעת להגיד לך מה עושות משפחות שאיבדו ילד אבל אני חושבת שגם בזה יש שונות ולא כל משפחה נוהגת אותו דבר.

אני מתחברת לשאלות של @תהילה 3>, של מה יקרה אם לא תאחזי כ''כ חזק באובדן, מה המשמעות של זה עבורך?

אני לא חושבת שזו שאלה של נורמלי ולא נורמלי אלא של מאפשר תפקוד ולא מאפשר תפקוד, כרגע נשמע שהאבל לא מאפשר לך לתפקד וזה דבר שכדאי לטפל בו, לבחון אותו לגעת בכאב הזה באופן רגיש ולחשוב אותו, להחליט מה לוקחים הלאה ומה משאירים בעבר

יום הזיכרון לא חייב להיות יום של אבל.

בשביל זה יש לנו ביהדות הלכות אבלות מאונן, לשבעה, חודש, שנה, אזכרה שנתית. הדרגתיות באבל.

יש משפחות שהופכות את יום הזיכרון ליום אבל שאי אפשר לעשות בו כלום. ויש משפחות שבוחרות בחיים למרות הקושי שוודאי קיים, ועושות משהו לזכרו או לעילוי נשמתו של הנפטר.

כאן אפילו לא ממש היו חיים בעולם הזה. לא שהצער לא קיים. והגיוני שאחרי לידה שקטה יש קושי לקום ולהמשיך הלאה. אבל אם אחרי 16 שנה את עדיין באותו מקום משתק אז בהחלט ממליצה על טיפול.

אני עברתי אובדן של עובר (שהיה בשלב בו יכולתי לבחור בין לידה שקטה לבין גרידה ובחרתי גרידה). זה היה בשלב כשכבר הרגשתי תנועות. וגם הרגשתי כשהן פחתו... כך שזה ממש הרגשה שהיו חיים ונעלמו... התקופה שאחרי היתה קשה. לקח זמן לחזור לעצמי. לי אישית עזר כן לדבר על זה ולשתף אנשים שקרובים אלי ולספר את הסיפור והשתלשלות הדברים. אחרי זה ילדתי עוד 2 ילדים אחד צמוד לתאריך הגרידה ואחד צמוד לתל"מ של ההריון שנפל. ומרגישה שהתאריכים האלה הם דווקא סמליים ומשמחים אותי שיצאו ככה כי בזמן שלא זכיתי להביא חיים, היה תיקון וקיבלתי מתנה (וד"א הילדה שנולדה אחרי הגרידה שהיא ילדה מהממת! לא היתה נולדת ללא אותה הפלה. אז זו גם דרך להסתכל...)

ממליצה גם על הספר 'כחלום יעוף' של הרב אברהם סתיו.

כמעט, זה דבר שב"ה לא חויתי (חויתי אובדן קרוב אחר) אבל ממי שמכירה שחווה זה אובדן קשה ממש.

בכל מקרה אני לא חושבת שאת צריכה להשוות את עצמך לאחרים, אלא להיות קשובה לעצמך.

אם *לך* קשה שזה עדיין כל כך משפיע עלייך, אפשר לנסות לטפל בזה, אבל באופן כללי אובדן זה דבר קשה וכואב וזה טבעי.

שאת היחידה שנשארה להחזיק את הזיכרון, השאר המשיכו הלאה.

אולי במובן מסויים חלק מחוסר היכולת לחגוג ימי הולדת,

נובע מתחושה שאם חוגגים= השארנו מאחור לגמרי את האובדן?

כי אם כך את מרגישה (אפילו אם זה רק במובן מסויים..)

אז מאוד מובן למה את מתקשה לשחרר ולחגוג.

אז אולי אפשר אחרת וכן להנכיח באירוע את האובדן? כלומר אפשר גם לשמוח בשמחת הילדים שנולדו ב"ה, וגם לזכור שיש להם אחות גדולה שאיננה.

ואני זוכרת שהלידה של הבת דווקא הכי טלטלה אותך, וזה היה רק לפני שנתיים,

אז הגיוני שעדיין הדיסוננס הזה קשה לך..

כיוון נוסף, אולי אפשר לתעל את האירועים לא לחגיגה רגילה, אלא לעשות משהו ערכי ומיוחד יותר שיעזור לך להכיל את המורכבות.

אולי נסיעה לקברי צדיקים לתפילה וטקס חלאקה או נסיעה לכותל.

אני לא מכירה יותר מידי, אבל זה נשמע כמו פעילות נחמדה לגילאים האלו.

מניחה שיש משהו באזור, לא ממש מכירה בעצמי..

אשמח לעוד

לא הכי הכי קרוב...

ילדים נכנסים חינם

ב‘ה בנושא הזה אני מושא קנאתך אבל ההריונות שלי קשים בטירוף! ואני הרבה מוצאת את עצמי מקנאה באילו שרצות ויפות ואוהבות להיות בהריון...

ועדיין מודה על רגע על ההיריון ומאוהבת בתוצאות שלו...!!

ההריון לא קל, הקאות נון סטופ והרבה ריצות לבדיקות אבל זה שגם הלידה אולי תהיה בניתוח וכל הלחץ סביב זה ממש קשה לי.

יש לי ניסיון עם קיסרי, לי זה היה נורא בעיקר נפשית

שמכירה נשים שילדו גם ככה

אשמח לעזור בזה אם תרצי כתבי לי בפרטי

וכמה מרגש לשמוע את פרסום הנס שלך ❤️

ב"ה שתזכי לעוד ועוד ניסים ונפלאות וישועות גדולות במתיקות שלמה 🙏

אני אעשה גם בע"ה.

שתראי עוד ניסים 

תוהה האם זה נכון לשתף את הילדים בזה. מתלבטת אם זה לא יגרום ליותר מידי אכזבה אם הדברים לא יתגשמו כמו שהם מבקשים.

ילדים מתקשים לפעמים להבין מציאות מורכבת

והםתק/סגולה/אמונה , בטח כשנניח לא הכל מתקיים

יכול להיות קשה להכלה.

זאת רק דעתי ואין לה שום ביסוס

תמיד בתקופה הזאת הרשתות למינהם מלאות בבנות (בעיקר) שמספרות את איך שהבקשות שלהם התמלאו, והרבה פעמים זה קשור להריון ולידה.. בתור מטופלת פוריות, אני יכולה להגיד שהקבוצות של מטופלות בתקופה הזאת מלאות גם בסיפורים על בנות ששמו פתק אבל לא התגשם להם.. ואת כל ההאכזבה שלהם, והכאב לראות בלי סוף סיפורים על כאלו שכן התגשמו להם התפילות.. אז לשים לב כשמפרסמים שיש כאלה שזה רגיש להם, וכל שזה רק סגולה ולא מבטיח כלום.. גם לפעמים זה נותן הרגשה שכל מה שצריך זה לעשות את בסגולה הזאת וזהו, הכל מתגשם (ואז מחשבות שהיו לי בכל מקרה, מה, אולי בגלל שלא עשיתי את הסגולה אני לא נכנסת להריון?) אז גם כשמפרסמים חשוב לשים לב שזה לא פיתרון קסם או הבטחה להצלחה..

וכל מי שעושה את הסגולה, לחשוב על זה גם..

עבר עריכה על ידי אמהלה בתאריך א' בטבת תשפ"ו 2:04

זהו יום מיוחד שמסוגל לתפילות וישועות גדולות.

כל אחד בדרכו שלו

קראתי מר' אלימלך בידרמן. כתוב בתהילים: (צ"ב, ז')

"איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת"

אומר ר' אלימלך שאדם שלא מבין את "זאת-חנוכה" הוא כסיל ובער....

והאריך על כך עוד הרבה

וסיים במילים "בזאת אני בוטח".

אינני יודעת את מקור הסגולה להטמין פתק בחנוכיה

גם אני מצאתי פתק שלא זכרתי שהטמנתי מלפני שנתיים

וב"ה אכן תפילתי התגשמה.

אבל צריך לזכור שהסגולות נועדו בשביל לעורר את הלבבות לתפילה

ולנצל את היום המיוחד זאת חנוכה לתפילה ולתחנונים במיוחד ל"בניי ומזוניי"

בשורות טובות

שיתקבלו כל התפילות לטובה

והרופאה נתנה טיפות מסוג אחר.

אולי גם אצלכם יעזרו טיפות אחרות.

ואם הוא מצונן, יכול להיות שזה חלק מהצינון, ולא דלקת.

שדלקת עיניים עוברת לבד, באמת ראיתי את זה על הילדים שלי,  לי, שאני לא ילדה היתה דלקת עיניים שפשוט סבלתי ממנה, הביאו לי משחה בסוף

אם את רואה שמחמיר או לא עובר, תחזרי אל הרופא, אולי ייתן לך סינטומצין, זה עוזר ממש

וגפ הוא המליץ לכבס את המצעים והמשחקים אבל לא עשיתי את זה😅

מה בעצם את מתלבטת

אם ללכת עכשיו למיון?

אני חושבת שבאמת אין כ"כ מה לעשות עכשיו חוץ מלחכות למחר בבוקר ולקוות שלא יצא לבד

ולעבור את הגרידה כמתוכנן.

אולי אם תקפידי ממש לשכב כל הזמן עד הגרידה זה יעכב  במידה מסויימת.

חיבוק גדול ושיעבור בקלות.

היא האם זה שהופיע דימום אוטומטית פוסל את הגרידה?

זאת אומרת אם מחר כשאגיע ואגיד שהתחיל דימום יסרבו לבצע גרידה?

כדי לא לעשות סתם גרידה אם כל התוכן יצא.

הרבה נשים מגיעות מדממות לגרידה