וחוץ מאירועים מאוד מאוד מיוחדים, כמו חתונה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה, לא חושבת שאפשר לשלב יציאות מהבית לאירועים ולהגיע הביתה ״מתי שהוא בלילה״…

יש שם יותר נשים שיוכלו לענות לך.

זה משתנה מאחת לאחרת

אני בעד שזה יהיה יום שרוף אגב

מבחינתי גם למצוא זמן לישון צהריים או לחזור מוקדם מהעבודה

אבל כל אחת ומה שטוב לה

ואני אגב לא עושה את כל ההכנות באותו יום כי זה לחוץ לי מדי, אאכ ולקחתי חופש באותו יום

שעתיים נשמע לי מוגזם ממש

מה שאפשר יום קודם תעשי יום קודם

יום שאני משתדלת לא לדחןף אליו כלום אפילו צהריחם או מכינה מראש או שנצא לאכול או נזמין

זה דווקא נשמע נהדר ושאתם מקיימים את המצווה הזאת בהידור גדול

(ורק אציין שיש כאלה שאצלם זה ערב מתוח ומעצבן או להפך שלא כל כך מתרגשים ופשוט נותנים חיבוק והולכים לישון, אז שוב נראה לי שמצבכם נהדר). 

יש מספיק לעשות לא צריך להעמיס ולהיות מותשים כל הזמן.

ליל טבילה זה סיבה הכי טובה לעצור את העולם אבל באופן כללי כדי להוריד הילוך שיהיו עוד לילות בחודש לא רק אחד.

כל הכבוד שאת מקדישה לזה זמן מיוחד, ליל טבילה לא צריך להיות עוד מטלה ביומן, כן צריך לתת לזה את המקום והרוגע, ככה תבואי לבעלך בשמחה

ובקדושה. מאוד חשוב. חבל שלא שמים לזה דגש בלימודי הדרכת כלות.

"לי  טוב עם זה" אומרות הכל, או לפחות את מה שבאמת חשוב.

אם לך, לכם, טוב עם זה - זה באמת מה שמשנה.

בנוסף, ההתמקדות שלך לפיה את דוחה דברים אחרים, היא *לא* כי את נמנעת או מגזימה או עוצרת את העולם - אלא כי את *מנכיחה ומאפשרת* למשהו מאוד חשוב עבורך בסדרי העדיפויות להיות קיים כרגע.

כלומר זה נראה שזה מצביע אצלכם על שורש מאוד מאוד משמח וחיובי - של השמחה בביחד הזוגי, של ברכה גדולה בו ב"ה, של מידת החשיבות שלכם לביחד שלכם.

וזה נפלא יקרה!

כלומר כל הפעולות נובעות מ"כלל הן" ולא "מכלל לאו" - מאהבת מרדכי ולא משנאת המן -

מהאהבה ביניכם והאהבה לזמן המקודש לכם ולא כי לא אכפת לכם מדברים אחרים.

אלא לייקר ולתעדף בסדרי העדיפויות את ליל הכלולות החודשי שלכם, ולאחריו כל השאר.

מתוך מקום של עוצמה.

מתוך מקום של ביחד חזק ואוהב.

מתוך מקום של כבוד לאהבה והקירבה ביניכם.

וממילא מתוך התמלאות נפלאה כזו פנימה - ממש "למשפחותם" - ניתן גם להקרין ולהאיר הרבה יותר גם במעגלים רחבים ונרחבים יותר לסביבה שלכם.

ומתוך המלאות פנימה גם הכוחות החוצה מתחזקים (ולא להיפך)

אשריכם ממש, זו זכות גדולה

ותהנו מכל פרי עמלכם באהבה, בשמחה ובשלווה תמיד

למה לא להתייחס לזה כאירוע? זה בדיוק מה שזה אמור להיות.

אם היה לך חתונה או משהו אחר ביום הזה, זה כנראה היה דורש ממך כמה שעות.

אני רואה בהקדשב ליום הזה כלכתחילה ולא כדיעבד.

וכמובן ששעות ההתארגנות משתנות מאחת לשניה.

הרגלים, יכולת וכו'.

למשל לא דומה אחת שמורידה שיער בשעווה לאחת שלא / עשתה לייזר.

לא דומה אחת עם ילדים לאחת בלי.

לאחת שהאיש שלה עוזר לה לאחת שלא.

אבל ככלל, אני חושבת שאם היה אפשר להקדיש לזה יום שלם, לגמרי לא הייתי מתנגדת ליום של הקדשה לאנרגיה הנשית שלי.

אדרבה.

טיפול פנים, עיסוי, אמבטיה מושקעת, וכל מה שאפשר.

זה יום שהקב"ה נתן לנו כדי להתחבר לגוף, לאנרגיה שלנו ולנשמה שלנו, מי אני שאתנגד?!?!😘

נשואה מעל לעשור.

נראה לי הזיה להיות בזום/מפגש/ווטאבר בערב טבילה.

אם הייתי יכולה הייתי גם נעדרת מהעבודה לאותו יום, אבל זה לא אפשרי.  כשהייתי סטודנטית הייתי עושה את זה על חשבון ה20 אחוז

יצאתי בערב הבייתה טבלתי מהר וחזרתי למשרד..

קשה לי להבין למה זה כך כך משפיע על החיים אבל כל אחת מה שנוח לה וזורם לה...אני רק קצת בהלם מהעיניין שזה לוקח יותר משעה שעה וחצי...

יש בנות שמתאפרות כל יום אז צריכות לשבת להוריד את האיפור טוב טוב,

יש כאלה שבהתארגנות יושבות שעה (באמת שעה) באמבטיה,

יש כאלה שהמקווה רחוק אז נוסעות כמות זמן עד שמגיעות ואז גם חזור,

יש כאלה שהולכות למקווה פופולארי אז בכיף אפשר לחכות חצי שעה רק עד שמגיע התור לטבול,

ויש כאלה שכנראה הכל ביחד 😅

אני כמוך מתקתקת אותה, אבל מבינה למה זה יכול לקחת הרבה זמן

כל אחד ומה שהיא מקפידה עליו

ומה היא כוללת בהכנות שלה

כי אני מתחילה יום קודם להוריד ציפורניים וכו'

אבל אני לוקחת את היום הזה כמו ערב חג,

הבית צריך להיות נקי, אוכל טעים...

לא רוצה לחזור מהמקווה ולראות כלים בכיור,

זה כמו ערב שבת שאני לא אלך לסתם דברים, מתארגנים לשבת, הכל צריך להיות נקי, רגוע, נעים ויפה

לא רוצה שזה יהיה זמן לחוץ ועמוס ועייפים ולריב עם בעלי... אני רוצה להיות רעננה ועירנית לערב.

להגיע שמחה, רעננה ורגועה תורם הרבה לקשר הזוגי. לא כדאי לטבול, לסמן וי ולסיים עם הסיפור. 

כי זה רגשי

זה בסיס החיים

זה לא סתם קפיצה למים

כשאשה טובלת עם ההכנות היא מתחברת נפשית ופיזית  לגוף שלה למיניות שלה לעונג שלה לגבר שלה

ועדיין יש לה בסיס מעולה לחיים

יש כאלה שהרוגע קריטי להם ויש כאלה שדווקא האדרנלין מיטיב איתן..

לא הייתי קובעת כלל כזה..

זה קפיצה למים.

אבל קפיצה שמשפיעה עמוק פנימה

כל אחת והאופן שבו זה משפיע עליה

חושבת שכל עוד נוח לך לסמן איקס על כל היום כדי שזה יהיה מוקדש לטבילה - לכי על זה

במציאות חיי למשל זה פחות אפשרי, יצא שגם ביום של לימודי ערב שילבתי טבילה כי לא רוצה להפסיד יום לימודים (זה גם היה שיעור לפני מבחן כך שהיה לי חשוב להיות נוכחת)

מעבר לזה? טבלתי גם ביום של חתונת גיסתי

החופה הייתה כשעה אחרי השקיעה, 

בעיר של האולם תיאמתי מראש עם מאפרת שגרה ליד המקווה 

הבאתי איתי את השמלת ערב, בעלי ותינוקי חיכו בבית כנסת קרוב

אף אחד לא חשד בכלום

בקיצור, זה לגמרי עניין של החלטה שלך מול עצמך עד כמה היום הזה מוקדש לזה בלבד או שאפשר להתגמש לטבול ולהמשיך בשגרת החיים

לגבי אחרי המקווה, אני כן חושבת שכדאי להשאיר ערב פנוי אחרי הטבילה לשהות משותפת

לא הייתי אומרת לבטל מלאכה החל מהשקיעה, אבל כן לקראת 20-21, למה לא? רוצה להנות..

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר