בלי בעל מגויס אז הצרות שלי קטנות יותר כמובן
אבל דייי
אבלל - ממש קשה לי לעבוד מהבית כשהילדים איתי.
זה טו מאץ' על הראש של בנאדם אחד
(ואני מתחלקת עם בעלי, אבל אין לו חופש אף פעם כי הוא עצמאי ואין מסגרות מלאות, וגם לא באותם ימים או ימים קבועים אפילו. מקלה במה שניתן ואין פה ארוחות גורמה. יש מדיח, מייבש, חד פעמי, פיתות עם חומוס לצהריים, מעדנים כיד המלך ועוד כהנה וכהנה)
הגעתי למצב שאני חושבת רק על לפתוח את המחשב בבוקר ונכנסת לחלישות כזו. קשה לי נורא לפצל קשב.
אני עדיין לא מרגישה טוב, וברור לי שזה מהסטרס, אז לקחתי כמה ימים להתאושש ולנוח וזה עושה לי טוב
אבל זהו,מחר תיגמר המנוחה כדי שלא יווצר שוב עומס בלתי נסבל שיוביל לקריסה נוספת
וזהו, אין לי כח יותר
אני אוהבת לעבוד. לצאת בבוקר כשאני מאורגנת. אני אוהבת את השגרה שהייתה לי למרות שגם היא הייתה קצת עמוסה. אוהבת שכל עיסוק תחום בזמנים שלו ונפרד מדברים אחרים. ורוצה את זה בחזרה!!!! 😵
אולי גם בישובים באזור
