ויכול להגיד לך שאני מבסוט עד הגג.

פותח את היום עם נרגילה וכשאני מוסיף את המים אני נזכר בים של הכמעט טביעה...

האמת שיש לי הרבה מה לומר על כל העניין של שבתאי צבי.

תגיד זה אמיתי שהוא נפטר בכיפור?.. כי לי זה מעלה אסוציאציות מסוימות

למה שהוא יפטר דווקא בכיפור? כשכל העניין של המשיח זה לכפר על הדור..

אני מוצא עוד הקשרים ורמזים בסיפור שלו..

ישעיה ד' ב' וכדומה..

לעומק בכתבי ר' מנחם מנדל משקלוב שעלה לירושלים וגאל את החורבה. הכתבים שלו מאוד מאוד מסובכים.

אבל ממה שקראתי על הכתבים, הוא כותב ששבתי צבי היה לו תפקיד בגאולה.

זה בלי להתייחס לרבי יהודה חסיד עצמו שייסד את החורבה, שהוא או לפחות אנשים וודאי בחברתו האמינו שהם המשך של אותו רוח גאולית של שבתי צבי.

זה רוח שמתעורר בזמנים מיוחדים בדורות כמו בר-כוכבא, גם אם זה נכשל במציאות, זה יוצר הדים רוחניים גאוליים לדורות הבאים.

ייסוד וגאולת החורבה היה פתח להרחבת היישוב הישן שהוביל לציונות ולמדינת ישראל.

אתה בעצם מאמין שיתכן שהוא היה המשיח רק שהוא לא הצליח? בבחינת נפל?

בר נפלי..

כך המורה הבין את דעת שמואל בגמרא ש"אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד".

מסקנת המורה בגימנסיה - סלק שיעבוד מלכויות והמשיח כאן.

(כך מופיע בספר יאיר של משה שמיר, לא זוכר איפה)

שם לב שאני אמור היום לעסוק במחקר באחד שטען שהוא משיח במאה השמינית.

הכל מתקשר הרוחניות למעשה.

קרה לי לאחרונה גם המון פעמים. בעצם פעמיים.

למרות שבעניין הזה נראה לי שאני פשוט מאוד חכם ולכן צופה את מה שהולך לקרות.

אף על פי שמה שקרה הוא יוצא דופן מאוד.

למשל האינטרנט שלי היה דפוק מיום חמישי בבוקר, ויצא שהתקשרתי לבזק רק ביום שני, 

ועל הדרך אני אומר לעצמי בטח הטכנאי שיענה לי ישאל למה לא סידרתי את זה לפני כן ואם זה לא חשוב לי.. וכבר הכנתי תשובה מוכנה מראש.

ואשכרה זו השאלה שהיא שאלה אחת לאחת. ותכלס זו שאלה חטטנית שלא רלוונטית כלל לעזרה שאני אמור לקבל כך שזה נדיר.

טוב חפרתי סתם פה עכשיו.

והיה מקרה שמישהו שאל אותי לפני יומיים משהו ברחוב אחרי שכל היום אני חושב שישאלו אותי ולכן הכנתי תשובה מראש. 

וזה תכלס קרה רק לפני כמה שנים .. אז זה יוצא דופן ונדיר. זה כבר נראלי סוג של נבואה. קצת שונה.. 

עד כאן החפירה להיום. (אמשיך לחפור מחר בע"ה)

כשמסתכלים בפרספקטיבה רחבה היסטורית, אי אפשר לשלול את עצם הצפייה החזקה לגאולה של עם ישראל שזה כח רוחני חזק מאוד, וזה יצר גלים במשך הדורות. יש חוקרים שטוענים עד הציונות.

ברור ששינוי הלכה ועבירות לשמה זה מסוכן מאוד, אבל הנקודה של צפייה לגאולה גם אם היא לכאורה נכשלת במציאות, היא יוצרת הדים רוחניים חזקים לדורות הבאים.

לגבי רבי נתן הוא היה אחד מגדולי המקובלים בזמנו, והרבה מהתורות שלו והמסורות שלו המשיכו, לא רק ספר הבריאה שעכשיו פרסמו. אם הוא כתב את חמדת הימים, וגם ברור שמסורות שלו הגיעו לרמח"ל.

הוא היה נגד שינוי הלכה, רק היתה לו צפייה חזקה לגאולה, כמו שרבי עקיבא היה לו עם בר-כוכבא.

רוצה גזוז?

גזוז מישהו?..

אבל ראוי לציין את ט"ז בכסליו, גם בהקשר של החלטת האו"ם החשובה...

ושם אלוהים אחרים לא תזכירו

ההצבעה נעשתה אחרי שקיעה, ולכן כ"ט בנובמבר מצויין בי"ז כסלו.

החל משנת 2014 מציינים בישראל בתאריך הזה את "יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל" - שנקבע כך בגלל ההצבעה באו"ם.
 

לפי האתר הזה, ההצבעה היתה ב-17:35, ולפי לוח השנה שמוצג באתר ישיבה, בשנת תש"ח מוצאי שבת וישלח היה ב-17:14 בניו יורק.

מעבר לזה, צריך לסדר את הלוח על ימי השבוע שלא יצא אד"ו ראש, כלומר ראש השנה לא יצא בימים ראשון, רביעי או שישי ובשביל זה צריך שפסח לא יצא על בד"ו. את זה מסדרים עם 'המשחק' בחשוון-כסליו. זה לא תלוי במחזור של התשע עשרה.

בטור בהלכות ראש חודש, מודפסות טבלאות שמראות את כל הסדרים והיחסים בינהם. צריך קודם למצוא בטבלא, באיזה מחזור ירח (כלומר 19 שנה) אנחנו ואז בתוך הטבלה השניה את סידור השנים במחזור הזה.

(אולי היה יותר מתאים להזכיר את זה בשרשור הפרובוקטיבי הקודם...)

נתן העזתי היה נביאו השקר..

בהבנת הקבלה.

כנראה חמדת הימים מכיל הרבה רעיונות שלו, גם אם טוענים החוקרים שכנראה שהוא לא חתם אותו. הגר"א והחיד"א מצטטים את חמדת הימים ועוד הרבה גדולים.

היעב"ץ היה בין הגדולים היחידים הרציניים שהתנגד. אבל הוא עבר את הגבול בחששו לשבתאות.

אה גם אם אתה רוצה לסמוך על איזה סיפור מספר לא מוסמך בשם רב שלא הגיע לקרסוליים של הגר"א והחיד"א בהלכה, זה נראה שגוי.

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

מה שלא הורג אותך - מחשל אותך.

מה שהורג אותך - מחשל את אמא שלך.

מה שהורג את אמא שלך - נותן לך שבוע "מיוחדת"...

נ.ב. הומור שחור זה מנגנון הישרדות אנושי.

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

מסופר כי לאחר מאסרו המפורסם בשנת תרפ"ז (שלזכרו נקבע חג הגאולה יב-יג תמוז), שאלו את הרבי הריי"ץ לתחושתו לאחר כל מסכת הייסורים שעברו עליו, והשיב:

"אם יציע לי מישהו למכור לי במיליארד, רגע אחד של ייסורים בעתיד – לא אקנה. ואם ירצה מישהו לקנות אצלי עבור מיליארד, רגע מייסוריי בעבר – לא אמכור".

אני חושבת שהקשיים הפכו אותי לאישה טובה יותר, עם יותר איכפתיות ותשומת לב לאחרים ולקשיים שלהם.

אבל, אני חייבת לציין שהקשיים שלי לא היו קשים כמו שהיו יכולים להיות בנסיבות אחרות, והייתי עם הרבה תמיכה מסביב.

גם בעבר,ברור

גם הנוכחיים.