ויכול להגיד לך שאני מבסוט עד הגג.

פותח את היום עם נרגילה וכשאני מוסיף את המים אני נזכר בים של הכמעט טביעה...

האמת שיש לי הרבה מה לומר על כל העניין של שבתאי צבי.

תגיד זה אמיתי שהוא נפטר בכיפור?.. כי לי זה מעלה אסוציאציות מסוימות

למה שהוא יפטר דווקא בכיפור? כשכל העניין של המשיח זה לכפר על הדור..

אני מוצא עוד הקשרים ורמזים בסיפור שלו..

ישעיה ד' ב' וכדומה..

לעומק בכתבי ר' מנחם מנדל משקלוב שעלה לירושלים וגאל את החורבה. הכתבים שלו מאוד מאוד מסובכים.

אבל ממה שקראתי על הכתבים, הוא כותב ששבתי צבי היה לו תפקיד בגאולה.

זה בלי להתייחס לרבי יהודה חסיד עצמו שייסד את החורבה, שהוא או לפחות אנשים וודאי בחברתו האמינו שהם המשך של אותו רוח גאולית של שבתי צבי.

זה רוח שמתעורר בזמנים מיוחדים בדורות כמו בר-כוכבא, גם אם זה נכשל במציאות, זה יוצר הדים רוחניים גאוליים לדורות הבאים.

ייסוד וגאולת החורבה היה פתח להרחבת היישוב הישן שהוביל לציונות ולמדינת ישראל.

אתה בעצם מאמין שיתכן שהוא היה המשיח רק שהוא לא הצליח? בבחינת נפל?

בר נפלי..

כך המורה הבין את דעת שמואל בגמרא ש"אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד".

מסקנת המורה בגימנסיה - סלק שיעבוד מלכויות והמשיח כאן.

(כך מופיע בספר יאיר של משה שמיר, לא זוכר איפה)

שם לב שאני אמור היום לעסוק במחקר באחד שטען שהוא משיח במאה השמינית.

הכל מתקשר הרוחניות למעשה.

קרה לי לאחרונה גם המון פעמים. בעצם פעמיים.

למרות שבעניין הזה נראה לי שאני פשוט מאוד חכם ולכן צופה את מה שהולך לקרות.

אף על פי שמה שקרה הוא יוצא דופן מאוד.

למשל האינטרנט שלי היה דפוק מיום חמישי בבוקר, ויצא שהתקשרתי לבזק רק ביום שני, 

ועל הדרך אני אומר לעצמי בטח הטכנאי שיענה לי ישאל למה לא סידרתי את זה לפני כן ואם זה לא חשוב לי.. וכבר הכנתי תשובה מוכנה מראש.

ואשכרה זו השאלה שהיא שאלה אחת לאחת. ותכלס זו שאלה חטטנית שלא רלוונטית כלל לעזרה שאני אמור לקבל כך שזה נדיר.

טוב חפרתי סתם פה עכשיו.

והיה מקרה שמישהו שאל אותי לפני יומיים משהו ברחוב אחרי שכל היום אני חושב שישאלו אותי ולכן הכנתי תשובה מראש. 

וזה תכלס קרה רק לפני כמה שנים .. אז זה יוצא דופן ונדיר. זה כבר נראלי סוג של נבואה. קצת שונה.. 

עד כאן החפירה להיום. (אמשיך לחפור מחר בע"ה)

כשמסתכלים בפרספקטיבה רחבה היסטורית, אי אפשר לשלול את עצם הצפייה החזקה לגאולה של עם ישראל שזה כח רוחני חזק מאוד, וזה יצר גלים במשך הדורות. יש חוקרים שטוענים עד הציונות.

ברור ששינוי הלכה ועבירות לשמה זה מסוכן מאוד, אבל הנקודה של צפייה לגאולה גם אם היא לכאורה נכשלת במציאות, היא יוצרת הדים רוחניים חזקים לדורות הבאים.

לגבי רבי נתן הוא היה אחד מגדולי המקובלים בזמנו, והרבה מהתורות שלו והמסורות שלו המשיכו, לא רק ספר הבריאה שעכשיו פרסמו. אם הוא כתב את חמדת הימים, וגם ברור שמסורות שלו הגיעו לרמח"ל.

הוא היה נגד שינוי הלכה, רק היתה לו צפייה חזקה לגאולה, כמו שרבי עקיבא היה לו עם בר-כוכבא.

רוצה גזוז?

גזוז מישהו?..

אבל ראוי לציין את ט"ז בכסליו, גם בהקשר של החלטת האו"ם החשובה...

ושם אלוהים אחרים לא תזכירו

ההצבעה נעשתה אחרי שקיעה, ולכן כ"ט בנובמבר מצויין בי"ז כסלו.

החל משנת 2014 מציינים בישראל בתאריך הזה את "יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל" - שנקבע כך בגלל ההצבעה באו"ם.
 

לפי האתר הזה, ההצבעה היתה ב-17:35, ולפי לוח השנה שמוצג באתר ישיבה, בשנת תש"ח מוצאי שבת וישלח היה ב-17:14 בניו יורק.

מעבר לזה, צריך לסדר את הלוח על ימי השבוע שלא יצא אד"ו ראש, כלומר ראש השנה לא יצא בימים ראשון, רביעי או שישי ובשביל זה צריך שפסח לא יצא על בד"ו. את זה מסדרים עם 'המשחק' בחשוון-כסליו. זה לא תלוי במחזור של התשע עשרה.

בטור בהלכות ראש חודש, מודפסות טבלאות שמראות את כל הסדרים והיחסים בינהם. צריך קודם למצוא בטבלא, באיזה מחזור ירח (כלומר 19 שנה) אנחנו ואז בתוך הטבלה השניה את סידור השנים במחזור הזה.

(אולי היה יותר מתאים להזכיר את זה בשרשור הפרובוקטיבי הקודם...)

נתן העזתי היה נביאו השקר..

בהבנת הקבלה.

כנראה חמדת הימים מכיל הרבה רעיונות שלו, גם אם טוענים החוקרים שכנראה שהוא לא חתם אותו. הגר"א והחיד"א מצטטים את חמדת הימים ועוד הרבה גדולים.

היעב"ץ היה בין הגדולים היחידים הרציניים שהתנגד. אבל הוא עבר את הגבול בחששו לשבתאות.

אה גם אם אתה רוצה לסמוך על איזה סיפור מספר לא מוסמך בשם רב שלא הגיע לקרסוליים של הגר"א והחיד"א בהלכה, זה נראה שגוי.

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל