וואוו שאת.

לפני המניעה היה לי לא מסודר בעליל. 40 יום, חודשיים, חמישים יום

מה שבאלו…

כמה חודשים אחר כך לקח לו זמן להתאזן

ואז התחיל להיות מסודר מחודש תמוז (המחזור שבים תמוז לאב בעצם)

כולם היו 30 או 31 יום

חוץ מאחד יחסית בתחילת המלחמה שהיה 39 יום (אבל ניראלי הגיוני בגלל הלחץ והכל, לא?)

מחר זה 30 יום.

יום שלישי 31.

ואני ממש לא יודעת מה לעשןת עם עצמי

מצד אחד חוסר סבלנות מצד שני אני מפחדת לבדןק

ולראות שוב פס אחד…

מה אצלך יותר חזק? הפחד להתאכזב או הסקרנות?

אני למשל בלי סבלנות, בודקת איך שמאחר לי ולקחת בחשבון שזה לא בטוח מעיד על הריון או לא 

יותר קל כשמגיע מחזור

כי רואים אותו מגיע…

אבל כבר כמה חודשים לא יצא לי כי אמור, מחזור שנהיה סדיר (אני לא רגילה שמדייק אז ביום פרישה אני בכלל לא מתייחסת לזה, ופתאום זה כן מגיע בזמן)

זה ניראלך נחשב כבר מחזור סדיר? ונגיד לבדוק מחר זה רלוונטי?

כי שבגלל שלפני המניעה היה מבולגן אז המחזור שלי מבולגן ואין אומדן לכלום?

שאני לא הצלחתי להתאפק ובדקתי ממש ממש מוקדם, ויצא שלילי...

וכבר קצת התחלתי להשלים עם האכזבה, והמשכתי לבדוק בימים הבאים במקביל.

ואז--

הופתעתי לטובה ב"ה!

ואני בהריון!

וזה היה אפילו יותר מרגש ומשמח כי יצא שלילי בהתחלה..

בקיצור אני מאלה שבודקות הכי מוקדם שאפשר והכי הרבה פעמים

אבל כנראה שזה באמת תלוי אישיות וסגנון, וכל אחת מה שטוב לה...

בכל מקרה, מאחלת לך שיהיו לך בשורות טובות!!!

יודעת שטיפשי אבל ממש ממש באלי לספר לו בהפתעה

ואני יודעת שגם הוא אוהב את זה ממש

אז כשיצא שלילי אמרת לו כבר?

(תכלס אפשר לא להגיד כלום ואז הוא לא יודע שבדקת האמת🤔)

כי הוא כבר ידע שיצא שלילי, ועודד והשתתף איתי באכזבה...

ואז בבוקר שיצא חיובי, הוא כבר היה בסדר א', והוא לומד עד ההדלקה (זה היה בחנוכה)

אז מיד אחרי הדלקת נרות, לפני שהתחלנו לשיר, הבאתי לו את הבדיקה עטופה, והרגשנו ממש יחד...

(מסייגת שלי היתה תחושה אז שזה הריון כימי, אז ההתרגשות לא היתה באמת שלימה, וב"ה ראיתי הכפלה בבדיקת דם, אז קצת מרגעת עכשיו...)

אז את יכולה לבדוק מחר..

אם יהיה 2 פסים זה מדהים ןמרגש אבל גם לקחת בחשבון שיש הריונות כימים.

ואם יהיה פס אחד אז או שאין הריון או שיש הריון אבל זה היה מוקדם לבדוק.

בכל מקרה אני חושבת שלא צריך להתבחבש יותר מידי אם לבדוק או לא.  

בודקים ולוקחים בחשבון את כל האופציות.

לדעתי. 

זה פשוט עושה לי מגרד לחשןב על עוד פס אחד בודד מסכן😒

ולא באלי לדבר על זה עם אף אחד במציאות…

מין הרגשה שאם מישי יודעת שאני צריכה לבדןק הריון היא גם מצפה לשמוע ממני שאני בהריון…

את נשמעת מהממת, הלוואי שה' ישמע לתפילות שלך ❤️

כתבת כל כך יפה!

אצלי זה קצת שונה כי אני עוקבת אחרי הביוץ אז יודעת בדיוק מתי אמור להיות וסת.

אבל בכל זאת, במקומך הייתי בודקת מחר על הבוקר (אם המחזור לא יפתיע אותך קודם) ואני תמיד שיתפתי את בעלי שבדקתי ויצא שלילי (אבל בהרבה מהפעמים הוא ידע שאני בודקת וחיכה אתי במתח).

בהריון של הקטן בדקתי לפני האיחור, בלי לגלות לו, ואז שמתי לו את הסטיק בקופסת מתנה על הכרית והוא ממש הופתע. אבל אם היה יוצא שלילי אז גם הייתי מספרת לו, שתדע שבימים הקרובים אני אקבל מחזור ונהיה אסורים.

גם לא עם מקלונים…

חושבת שבאמת אבדוק מחר

אא״כ יגיע מחזור על הבוקר וזהו

ה׳ יעזור אופ

כתבת מאוד מאוד יפה!!

ואני מאוד מסכימה איתך שנכון שיש סיפורי מופת על כל מיני ניסים לאנשים שהתאמצו מעל הטבע

אבל יש גם ניסים לאנשים פשוטים שלא יצאו מגדרם

ויש גם פעמים שאנשים ניסו מאוד מאוד והתאמצו והתפללו

וד' שמר את כל התפילות שלהם וקיבל אותן ולא בהכרח נתן את מה שביקשו.

זה לא אומר שהוא לא שומע ומקשיב לנו...

זה נקרא אמונה!

אבל הפעם ממש השתדלתי כל פעם שבאו לי מחשבות על כן נקלט לא נקלט להגיד ככה לעצמי

אחרי שהיו כמה חודשים שאמרתי לעצמי שבטוח לא נקלט והפסיק לדמיין, ואז חשבתי שלא טוב לעשות ככה כי מחשבה יוצרת מציאות

וכמה חודשים שכל פעם הפלגתי בדמיון על איך לספר ועל בטן עגולה ויפה ואז המחזור הרבה יותר מכאיב…

מתלבטת אם לבדןק מחר בבוקר במידה ולא יגיע מחזור או לחכות לשלישי, שזה 31 יום…

אופ לא כיף לי…

אופ אופ אופ

באלי לבכות

שולחת חיבוק גדול

ושה' ישלח לך המון כוחות להתמודד

ורק בשורות טובות

❤️

הלוואי שהילד שלך היה יודע כה את רוצה בו ומחכה לו!!

איזה אמא מהממת!!!

ואותי היה מעודד כל פעם, לחשוב על זה שיום המחזור המבאס הזה הוא בעצם יום וסת אחרונה אם יהיה הריון חודש הבא!

אז אולי את כבר בתחילת תהליך חדש...

וה' איתך ואוהב אותך!

על האם לבדוק לפני האיחור או לא...

ואיזה כיף שלפחות חיבוק יכלת לקבל!

היא מותק והכל

אבל צריכה ללדת כל יופ בעז״ה

וכל היום מספרת לי כמה היא תתגעגע להריון

וכמה זה כיף התנועות בבטן

ושכבר כבד לה

והלכו לקנות חליפה לברית

יפה שלי את יודעת כמה אני רוצה

שששש קצת….

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים

אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.

גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).

לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

לשני הילדים אין כתמים.

אני בגישה שאם יש לך חשק לפיצה, כנראה הגוף רוצה את זה.

תאכלי ותהני.

אם לא יהיה חשק, אל תאכלי בכח. 

איך פיצה תרגום לכתם לעובר? מהכוונה בכתם?

סליחה, אבל נשמע כמו איזו אמונה תפלה.

וגם אם היה בזה שמץ של אמת- מה הבעיה בכתם בצורת פיצה? נראה לי מגניב ממש

אבל אם יש חשק אז למה לא לאכול?

בכל מקרה כתם לא יהיה את יכולה להיות רגועה

שלא מומשו

הרעיון זה פשוט לסלוח לעצמך כשיש לך חשק כי זה טבעי ואם בא לך ויש לך אפשרות - פרגני לעצמך ותאכלי אם את רוצה

זה הכל

אכלתי פיצה אחת

ועכשיו אכלתי עוד אחת

למזלי לפחות אין לי תאבון

כי לפני ההריון הייתי אוכלת אפילו 3

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?

משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

מתיחות של האזור כדי לשחרר את השרירים התפוסים?

מוזר, אם זה רק שרירים תפוסים זה אמור להשתפר די מהר עם מתיחות ותרגול עם מאמנים.

צלקת מהלידה זה מציק אבל גם בר טיפול ומשתפר עם הזמן.

לפעמים טיפול רגשי יכול לעזור, כי הגוף כבד מתרגל שזה כואב ומתכווץ כל פעם וזה גורם למעגל של כאב.

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה

או תמקד את הפזיותרפיסטית

לקפל את הנעל וכך תוכלי לדעת אם הסוליה גמישה מספיק

אני אוהבת את הנעליים של פאפיה

במבצע באתר ב75 שח

אם את צריכה מידה 19 שזה קטן כנראה יהיה לך מגוון גדול יחסית של נעליים שנשארו מהם מידות

כמה פעמים בודדות ולא ממש להליכה, אז תחפשי בחנויות ילדים כמו שילב, גולף קידס כזה..

אני מתכוונת למשהו כזה-

סניקרס בגוון חאקי

היא התחילה ללכת לפני כמה שבועות

אז היא צריכה כבר נעליים טובות

ויש לנו חתונה אז היא צריכה גם חגיגיות...

אם כבר אז שיהיו טובות לשבת

ובעיקרון לא צריך נעליים שדווקא מוגדרות כצעד ראשון, צריך שיהיו מספיק תומכות לרגל, ועם סוליה רכה אבל מניסיוני במידות פיצקיות קשה למצוא משהו שהוא לא צעד ראשון.

אם את צריכה יותר קטן ממידה 19 אז אני מצאתי רק בנמרוד מידה 18 של אלפנטן.

אני לא יודעת איזה מידה היא

נלך לחנות ונמדוד מקווה ש19 יהיה טוב

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)

כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.

נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.

* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

אני רושמת שם

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

ספורט קבוע

קורס דיגיטלי או פרונטלי לפיתוח תחביב

לימוד תורה

השתלמויות אם יש דברים רלוונטיים

הכנה לשנה הבאה

לסדר או לעצב איזו פינה בבית

התנדבות

לקבוע עם חברות או משפחה או לנסוע למקומות מעניינים כי יש זמן

מזדהה עם הקושי לסדר לעצמי לו"ז ולא ללכת לאיבוד בזמן הפנוי, אולי בזה אני שמחה שאני לא מורה ;)

כל מיני פרוייקטים בבית כמו סידור ארונות וכו'

ספורט

התנדבות

קורס 

אבל אחרי שאני רואה את העבודה שלהן כל השנה, אוותר על החשק הזה...חחחח
 

האמת שבשלב הזה בחיים הייתי שמחה לעבודה עם פחות יציאות מהשגרה, אפילו שמדובר בחופש... אבל מניחה שעם הילדים החשק הזה יעבור

למשהו קבוע יותר עוד אין לי תוכניות. מחכה שבעלי יסיים את המילואים ואז נראה...

יש לך רעיון איפה יש השתלמויות לא יקרות מידי?

בד"כ קבוע מחכה לסדר אלבומים בקיץ

קורס

ימי עיון לנשמה - תנ"ך, בכל לבבך

לקבוע עם חברות/אחים/משפחה

להגיע לסדר דברים שאין לך זמן היומיום

ליצור

וכמובן להאט את הקצב ולהנות מהנחת