אבל בסופו של דבר, הבחור שבאמת מתאים לך יגיע עכשיו מהר יותר כי את פנויה

בהצלחה!

הזמן עושה פלאים

תרופת קסמים

ולאט לאט תקומי מזה.

זה לא צריך להיות בבת אחת.

תתני לעצמך זמן לכאוב ולעכל.

בסופו של דבר, יכול להיות באמת דבר נפלא, אבל להיות מקורקע במציאות לא זוכים. כמו שציינו עכשיו את חיי הבל בין סוכות לחנוכה. הוא נוצר ביצירה אידיאלית אבל מכמה סיבות הוא לא זכה להיות מקורקע במציאות.

היום הביטוי 'הבל' נהפך למילה לדבר שאין בו תועלת, אבל במשמעות המקורית זה דבר אידיאלי שיכול להימשך לזמן מסויים אבל בסוף לא נקבע במציאות מכל מיני סיבות.

זה חלק מהתוכנית של ה' הכל מושגח

גם הדברים העצובים

ואולי ממנו לומדים יותר ..

תפללי לאבא שיאיר לך שיקח ממך את הכאב ויכוון אותך לתקן את מה שהיית צריכה ולדייק אותך בדרך החדשה 

והכי חשוב תסמיכי על ה' גם ברגעים שאת שבורה ומוחלשת תמיד יש לך כוחות 

גם שזה מרגיש שאת ריקה 

פעם שמעתי שיעור של רב שאומר אם בחור אמר לך לא תשמחי , מי יודע כמה עצב מיותר הוא חסך לך בעתיד. 

תודי אפילו שה" שומר עליך 

אז מודה שלא הצלחתי להגיע לדרגה של לעשות עכשיו סעודות הודיה 

אבל אני כן מאמינה שה' משגיח בכל זאת .. 

זה קשוח ממש ממש. אני מבינה אותך לגמרי. כל פרידה היא קשה, במיוחד אם רצית אותו ככ...

תני לעצמך זמן. תעכלי את זה. עברת חוויה לא פשוטה. תפנקי את עצמך קצת בימים האלו, תדרשי מעצמך פחות, ותצאי מזה.

תזכרי שה' יודע הכי הכי טוב מה מתאים לך. ונכון שכואב אבל בע"ה יהיה לך מישהו שהכי הכי טוב בשבילך.

לפעמים כשקשה לי אני מנסה לדמיין את עצמי כנשואה לבנאדם שאני הכי רוצה, איך הייתי מסתכלת אחורה על הפרידות הקודמות. וזה מעודד קצת.

ולבכות זה משחרר. ממש. תני לעצמך את זה.

ממש נורא.

תעשי לעצמך חסד ואל תתני למחשבות של ׳אין לי סיכוי אי פעם למצוא זוגיות מאושרת אחרי שבר כזה׳ לתפוס מקום של ריאליות..

למרות שזה כל כך כואב ומפרק

תתני לעצמך זמן (הרבה) להתפרק ולהתנחם..

אבל באמת כמו כל הקלישאות בסוף תמצאי!  באמת באמת. בהצלחה!

שלום יקרה

קודם כל חיבוק ענק.. פרידה של קשר שהיה משמעותי בשבילי זה ככ כואב, מפרק, מחליש, מפחיד, מתסכל.. ופשוט עצוב.

כמו שאמרו פה לפני, תני לעצמך לכאוב. אבדת פה משהו יקר.. כמו אבלות..

אל תרוצי להמשך. תני לעצמך הפסקה, תנסי לפרוק לחברה..

לפעמים אחרי פרידה אנחנו מריצות בראש 'מה היה אילו'.

אולי אם לא הייתי אומרת את המשפט הזה , אז הקשר היה מצליח להתקדם.

אולי אם לא הייתי עושה ככה אז הוא היה מרגיש יותר ככה..

וזה מחרפן. זו מערבולת שאין לה באמת מוצא.

כדאי לעצור את גלגל המחשבות הזה בכך שתביני שהכל זה חלק ממך. את זו את יחד עם החסרונות שלך והטעויות שלך. ומי ששלך יכיל וירצה בך יחד עם כל המכלול שלך. את לא אמורה להיות במתח על כל טעות ליד הבחור שלך.

אז אם הוא חתך (אולי) בגלל הדברים הנל שעשית- כנראה הוא לא שלך!

לסובב את המחשבות האלה לחיבור לעצמי. לרצון הטוב שהיה במעשים האלו. וגם אם יש לך מסקנה מהם- זה רק לעתיד. בקשר הבא תתנהלי יותר טוב.

אבל את עשית הכי טוב שאת יכולה בקשר! כי עוד לא היו לך את התובנות האלו..

וזה מכוון מהקב'ה שעוד לא היו לך אותם.

הכל מדוייק מה' ובעז'ה בקשר הנכון זה יצליח.

תרשי לעצמך להרפות.

את עושה את ההכי טוב שלך כרגע ובעז'ה ה' ישלח לך את הנכון בזמנו בקרוב.

'היית קרובה יותר מאי פעם להתחתן'

ועכשיו את קרובה עוד יותר!

כי הוכחת לעצמך שאת מסוגלת להפתח למישהו חדש. לפתוח את הלב. לנכוח בקשר. להתמסר. לרצות באמת להתחתן. להעיז.

אז את בטוח יכולה לשחזר את היכולות האלו עם מישהו חדש!!!

לא עכשיו.. אחרי ההפסקה שתאספי כוחות מחדש

ובפרקטי:

תני לעצמך לפרוק, להתגעגע, לכאוב

חבקי את עצמך

תעטפי את עצמך באנשים שנותנים לך כח

תפנקי את עצמך

תחזרי לבטחון בעצמך ובטוב שלך

בטחון ששלך יבוא ויעריך אותך כמו שאת. את ראויה לזה.

ולאט לאט

תרגישי

שהגעגוע שאת מרגישה הוא כבר

לא געגוע אליו

אלא

געגוע לקשר, ליחד

וזה הזמן לצאת לקשר חדש...

בהצלחה רבה!!! שיהיו בשורות טובות לכולנו.

צריך לתת מקום וזמן לכאב, אבל חשוב מאוד לא להגיד לעצמנו משפטים מייאשים, כי הם נכנסים לראש ומתקבעים, בפרט בזמנים קשים וכשהלב שבור, ואחר כך קשה להוציא את זה וזה יוצר חסימות ומעכב.

במקום זה כדאי להגיד לעצמנו משפטי אמונה.

וחשוב גם להחליט שהיה ונגמר. כלומר- לא מנתחים יותר, לא חושבים, לא מאשימים, לא מדמיינים, לא נתלים, לא שוקעים בזכרונות. גם אם זה קצת מנחם ונעים, זה הרסני.

האם זה עובר?

הכל עובר. הזמן מכהה את הכל. 

אבל, השאלה היא איך זה עובר, ותוך כמה זמן.

לדעתי,

צריך לשהות בזה.

זה כואב.

וצריך לתת מקום לכאב הזה.

אבל -

צריך לדעת לתת לאבל הזה גבול. 

להגיד לעצמך - אני נותנת לעצמי שבוע להתאבל.

בשבוע הזה לתת מקום לכל הכאב והאכזבה. לבטא אותם בצורה שנוחה לך, לדוגמה בכתיבה.

ובסוף השבוע -

קודם כל לפנק את עצמך, במשהו שעושה לך טוב וכיף.

ולהמשיך במסע שלך.

בשלב השני,

בואי נדבר על "זה". מהו ה"זה" שאבד.

דמיינת לעצמך איזושהי תמונה בראש של העתיד, והעתיד הזה נכרת. היה קשר, ואיננו. היה כאן פוטנציאל גדול שנמוג.

מה היה טוב בקשר והיית רוצה שיהיה גם בקשרים הבאים? מה בו מצא חן בעינייך? (ואם "הכל" זאת התשובה שלך, זה בעייה. אין אדם מושלם.)

זה שאף אחד עד אליו לא גרם לך להרגיש ככה, לא אומר שגם בעתיד לא יהיה מישהו שיגרום לרגשות כאלו.

אני מסתכלת סביבי, ואני רואה אנשים שנשואים בשנית עשרות שנים (אם בגלל אלמנות\גירושין), ונראה שהנישואים השניים לא פחות מוצלחים מהראשונים. אני לא חושבת שהם אותו הדבר, אבל אני רואה שאנשים ממשיכים הלאה בחייהם. כמובן שאני מכירה לא מעט אנשים שביטלו אירוסין, כולל ממש סמוך לחתונה - והם קמו מזה, ומצאו מישהו אחר להגשים איתו את הפוטנציאל.

זה לא אומר שזה לא כואב.

זה לא אומר שלא נופלים נמוך.

איבדת משהו.

נכון, משהו די ראשוני, אבל עדיין איבדת אותו.

ולכן חשוב לדעתי לתת ללב לאבד ולעבד את זה, ואז להמשיך הלאה. כי הלאה גדול מחכה לך...

אתם ממש חמודים שמשתתפים בצערי ועונים.

אם אין לי למי לבכות במציאות לפחות כאן אפשר לפרוק.

אז כנראה שזה באמת עובר עם הזמן, אבל עכשיו זה כואב. שה' יעזור לכולנו, אין לי עוד משהו אחר לומר.

את זה שרוצה אותך, את זה שבאמת מגיע לך, שיאהב אותך.

היה בחור אחד שיצאתי איתו,  כל כך כריזמטי, הוא הראה כאילו הוא בעננים מהקשר כאילו הכול מבחינתו חתום, וזה משך אותי גם לחשוב על זה ככה, התלהבתי כל פעם לפגוש אותו,  ואז פתאום הוא חתך ואמר שלא הרגיש כלום מעולם. הקשר היה קצר אבל זה שבר אותי בטירוף. בכיתי כמה ימים. הרגשתי שהוא ריסק לי את האמון, שגבר יכול לומר משהו אחד אבל להרגיש אחרת לגמרי . לקח לי זמן לבנות את זה שוב ולא להיות חשדנית.

וזכיתי באיש המדהים שלי שאוהב אותי, והוא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. מודה לקב"ה שהבחור ההוא חתך, אחרת היו לי חיים אומללים.

טוב לשמוע שגם אחרי כאלה דברים אפשר לקום.

אצלי זה היה אחרת, ידעתי שהוא פחות בכיוון ממני ודיברנו על זה. אבל עדיין כואב לי ברמות, אני מרגישה החמצה נוראית של חיים שלמים.

תני לעצמך עכשיו להתאבל

רק חשוב לומר שאת בסדר גם אם לא עובר, ום אחרי תקופה לא עובר, מותר לפנות לעזרה..

מגיע לך חיים שמחים בלעדיו גם אם זה לא נראה עכשיו

ועבודה עם מישהו חיצוני יכולה לעזור ושווה את השמחה שלך, ושיהיה לך טוב❤️

ועוד משהו שבטוח יכאיב לך, אבל לדעתי כדאי אז אומרת

תזרקי עכשיו את המזכרות ממנו,או שתתני למישהי לעשות את זה בשבילך.. זה תמיד יכאב🙈

עדיף עכשיו ולא אח''כ כשזה יפתח שוב את כל הזכרונות

חיבוק.

יצאתי עם מישהו שמאוד רציתי והוא כל הזמן התלבט ובסוף נפרדנו וממש בכיתי אח"כ והייתי שבורה.

לקח לי בערך 5 שנים להתגבר עליו כולל מערכת יחסים ארוכה וכושלת (באשמתי, לא הייתי מוכנה להודות שלא באמת רציתי את הבחור).

היום אני נשואה שנתיים+ לאדם מקסים, שלא יכולתי לבקש יותר טוב ממנו. לא היו לי איתו פרפרים בבטן כמו עם הבחור הראשון אבל אני כ"כ שמחה בו (זאת לא המלצה להתחתן בלי פרפרים בבטן, רק תיאור המציאות האישית שלי - אני לקחתי סיכון ובמקרה זה השתלם לי).

לדעתי - קחי את הזמן שלך. בסוף הרגשות מתקהים ויפנו מקום למערכת יחסים חדשה שבעז"ה תצליח ותהיה מעולה בשבילך ותשמח אותך.

החוויות שלנו מעצבות את האישיות שלנו ואז הדעות, הרגשות והרצונות משתנים מספיק כדי להכיל ולרצות מישהו אחר.

– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.

– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.

– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.

– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.

– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.

– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.

– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)

סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).

– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.

– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).

תרומות בביט

אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.

מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.

תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.

כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:

בהצלחה!

וכדאי להביא שתייה.

בקבוקים נפרדים.

פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך

ושיהיה בהצלחה🙌

אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה

ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה

מישהו יכול לפרט?😅

תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:

וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.

להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)

לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת

לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי  להיפגש.

למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.

בהצלחה!

בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר

מנסים לעבוד עם מה שיש לנו

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.