חברים של הילדים אחהצ, הצילויער גשם

כותבת כדי לשחרר ושלא יצא על אף אחד

אני מתחרפנתתתת.

ממש קשה לי לארח חברים בעיקר בנים.

דווקא אלה שספציפית הגיעו היום לא מדי מבלגנים והבן שלי יודע את ההוראות ולא מוציאים מליון משחקים.

אבל הרעש, הריצות, הטיפות על הרצפה, לדאוג שישטפו ידיים אחרי שירותים כי הם לא מודעים לזה, להעיר שבלי נעליים על ספות ועוד

זה פשוט מתיש.

הבן שלי יודע להגיד שאצלנו לא עולים פה ולא נוגעים שם, אבל לפעמים הוא שקוע מאד במשחק ולא שם לב מה הם עושים, גם אם הוא בעצמו מקפיד מתוך הרגל ובכללי גם ילד מאד מסודר ונקי.

אוף. זה ממש סיוט בשבילי

ואני תוהה למה ומנסה לשחרר אבל לא מסוגלת

הרגע הבית היה מצוחצח לשבת

ובמוצש החזרתי הכל פיקס

ושטפתי שוב כי הגיעו בשבת אורחים בהפתעה

ועשו בוץ מהגשם שירד בלי הפסקה.

עכשיו עוד פעם לכלוך. ואני לא מסוגלת להשאיר ככה

אחרי שילדים זרים משתמשים בשירותים ונוגעים בכל מקום.

מבאס אותי שזה ממש אתגר בשבילי

ושתמיד אני צריכה לעבוד אחרי.

מה הפתרון, לא לארח וזהו?  

כשאני חושבת על הילדים שלי בוודאות אני יודעת שאחרים

כולל כשהם אצל בני דודים, לא צריכים לטרוח אחריהם כי הם לא מלכלכים

וזה מאד מתסכל. 

את תמיד ככה עם ניקיון?הבוקר יעלה

יודעת לומר שזה אישיו אצלך?

כי כנראה זה שם וזאת הבעיה ולא עצם האירוח.

לדעתי כדאי לטפל בזה קודם.

ובלי קשר לארח זו מעמסה וקל וחומר ילדים. אבל כ"כ חשוב.

בעלי מצר לא פעם על כך שאצלו בבית לא אירחו כי חמותי חולת ניקיון. 

אבל זו לא בעיה...שמן קוקוס

גם אני ככה וממש שלא רואה את זה כבעיה.

אם לך זה עובד אז מצוייןהבוקר יעלה

אבל נראה שלפותחת מפריע.

בעצמה כתבה שמבאס שזה אתגר עבורה.

ואם זה מונע ממנה לארח לעניות דעתי כדאי לטפל בכך.

יודעת על עצמי שגם בתור אדם בוגר לא נעים לי להגיע לבתים של חברות חולות ניקיון שמעירות כל רגע לילדים..

והילדים שלי באמת בסדר אבל בכל זאת ילדים.

אז זהו שיער גשם

אני לא מעירה כל רגע

משתדלת מאד לתת את המרחב ולהתעסק בשלי.

כן מתזכרת שטיפת ידיים כשנכנסים

אחרי יום שלם בחוץ.

זה למשל פעולה בסיסית ולא שגעון שאני יכולה לבלוע או לטפל בו.

או אחרי שירותים, מי לא מלמד ילד לשטוף ידיים בסבון אחרי שירותים?!

לא יודעת, אולי התמזל מזלי שאני מוקפת באנשים לא הגיניים

ואני זו שצריכה לבקש מהילדים כי לא נראה שהם מכירים את הנורמה.  

אני כמובן אומרת בנעימות

חמודים דבר ראשון שוטפים ידיים כשחוזרים

הנה יש שם סבון...

ולא רודפת אחריהם כל שניה,

אבל זה הופך את האירוח למעמסה גדולה.

אצלנו למשל לא שוטפים ידייםהבוקר יעלה

כשנכנסים הביתה..

לא לסקול אותי בבקשה. 

זה פשוט עניין של סטנדרטים ונורמותהמקורית

שאנשים מסגלים לעצמם ומשליכים כלפי אחרים. כולנו עושים את זה האמת.

גם אצלי לא נוהגים בזה באופן קבוע, אבל בגלל שאני לא תמיד בבית כשוחזרים🤷

ויש אנשים שלא נוהגים בזה בכלל. אין סקילה חלילה. פשוט סטנדרט אישי. (כך לדעתי לפחות)

מנסה לחשוב על הילדים שליהבוקר יעלה

הולכים לאורחים ומבקשים מהם לשטוף ידיים כמגיעים הביתה, בהנחה כמובן שהן לא מלוכלכות, אז זה יהיה להן מוזר ומאוד לא נעים. ופשוט ירגישו לא בנוח.

כמו שיש עניין תרבותי אם להוריד נעליים בכניסה לבית.. 

לא יודעת אם ממש להרגיש לא בנחהמקורית

יש עניין של התאמה לזסביבה בה נמצאים

אצלנו לא היה את זה בבית, אבל יש לי חברות שאמהות שלהן ממש הקפידו

פחדתי לנשום ושייצא אבק

אבל תכלס, התרגלתי לזה

גם אנחנו לא שוטפים ידיים כשנכנסים הביתהריבוזום

(עשינו את זה בקורונה. עכשיו כבר לא.)

כמובן, אם היינו בגינה או בפארק ושיחקנו באדמה \ הילד ניקה את האבק מכל המכוניות המלוכלכות בדרך... אז כן (בתקווה שאני זוכרת בזמן). אבל סתם כך לא.

ואחרי שירותים אנחנו כן מאוד מקפידים.

לא התכוונתייער גשם

לתת הרגשה רעה למי שלא נוהגת ככה.

לי היה די ברור שזה אלמנטרי,

בתגובות אני רואה שפחות.

וזה בסדר, כל אחת ומה שחשוב לה.

אני לא יכולה בלי זה.

זה חלק ממה שכל כך טוב בפורוםריבוזום
מקבלים תמונה יותר רחבה ולומדים שיש כל מיני נורמות וסטנדרטים, גישות ונקודות מבט. בכל מיני תחומים.


לי ממש לא עשית הרגשה רעה. רציתי פשוט להוסיף את הזווית שלי - ואני מקווה שזה התקבל באותו אופן מהצד השני

לא הרגשה רעה חלילההבוקר יעלה

אבל חשבתי אולי אני החריגה?

לגבי שירותים כן שוטפים ידיים אבל אני לא על זה כל הזמן ובהחלט יתכן שהם שוכחים, כי הם ילדים.בכנות לא הייתי מעירה על כך לילדים לא שלי.

ולא מדברת על להוריד מים שכמה שאני מזכירה אני עוברת בכל חדרי השירותים בבית ומוצאת אוצרות, ומורידה כמובן.

ממש לא נתת הרגשה רעהמתנות קטנות ♥️

אין סיבה שזה יעשה לי הרגשה רעה כי אני לא רואה בזה צורך, יש לנו חצר ונכנסים יוצאים כל היום, ויש ילדים גדולים ומתבגרים ואין שום מצב שאבדוק,שכולם כולל החברים שלהם שטפו ידיים .

זה שזה חשוב לך,מובן ממש, השאלה האם את לא יכולה לשחרר את זה לגבי אורחים?

עד איזה גיל תבדקי שהחברים של הילדים שוטפים ידיים? יסודי? תיכון? ממילא תצטרכי לשחרר. הרי אין מצב,שהבן שלך יביא חברים בגיל 15, ותבדקי אם שטפו ידיים בכניסה לבית או אחרי שרותים. רוב הסיכויים שלא ישטפו כשיכנסו, מקוה בשבילך שישטפו בסבון אחרי שרותים, ואם לא את לא תעירי להם, ואם תעירי, הבן שלך יפסיק להביא חברים. אז אולי לנסות לשחרר כבר עכשיו, חלקית לפחות? 

חח וואי הדוגמה הזו מצחיקההההאוהבת את השבתאחרונה
גם אצלנואביול
בעלי היה שמח שכן, אבל אני לא יכולה על הזמן לשטוף ידיים לכל הילדים. זה מחרפן אותי
לגבי הנורמותמתנות קטנות ♥️

אני לא מכירה את הנורמה של לשטף ידיים כשנכנסים הביתה, וגם הילדים שלי לא מכירים.

שוטפים אצלנו ידים עם סבון אחרי שרותים, אבל אני לא על זה ולא בודקת שזכרו,  מודה שיתכן ששוכחים לשים סבון לפעמים. זכותך לבקש שיקפידו על זה אצלך בבית, זה הבית שלך, אבל אלו לא הנורמות של כולם אז הגיוני שאם לא תבקשי לא יזכרו לעשות.

אני לא יכולה לומר לך, שחררי את הנקיון, כי אני יודעת שקשה לשחרר סטנדרטים של נקיון, אולי להזמין רק חבר אחד בכל פעם? ואז יש יותר שליטה?  אולי לתחום אזור למשחק?

באופן כללי, לי חברים לא מפריעים בכלל, אלא אם הם באים אלי בבקשות.

אני לא מתעסקת איתם בכלל, לא שואלת שאלות על הכיתה כמו שכתבו פה, הם באו לבן שלי , לא אלי, כילדה היתי מובכת כשבאתי לחברה והאמא התחילה לשאול אותי שאלות.  אני גם לא מביאה ארוחות ( אלא אם כן באו מייד אחרי הלימודים). ובדרך כלל חברים הם לא עול אצלי אלא ההפך, יש תעסוקה לילד ואני פנויה לעניני.

היו בעבר חברים שהתפרעו ושהרגשתי שהנוכחות שלהם לא נעימה בבית, ופחות הזמננו אותם. אבל אלו היו מקרים חריגים.  מבחינצי נקודת ההנחה היא שאצרי אחר צהריים של ילדים בבית,  גם הילדים שלי, הרצפה לא נקיה, אז לא מצפה גם מחברים.

 

ברור שאת לא רודפת אחריהםאני זה א

ומעירה בנועם..

אצלי למשל לא שוטפים ידים אחרי כל כניסה מהבחוץ. רק אם נניח שיחקו באדמה או שהידיים מלוכלכות.. יש לי גם חצר אז זה כניסה ויציאה מיליון פעם ביום.

אחרי שרותים משתדלת ללמד אותם לשטוף אבל מודה שהם לפעמים מדלגים והאמת לא מגעיל אותי באופן נוראי אני מבינה שזה ילדים וכן אומרת להם ישטוף(לילדי הפרטיים) אבל קורה שלא שוטפים..

מזדההאורוש3
אההההה.... מזדהה בטירוף!!באתי מפעם

אני לפעמים מתפוצצת מעצבים כשיש חברים,

גם לא נעים לי להעיר יותר מידי, כי לא בא לי להביך את הילדים שלי, אבל יש ילדים חסרי בושה, חסרי גבולות,

ובא לי לצרוחח עליהם ועוצרת את עצמי.

איזה דור, הזיה.

אנחנו היינו באות לחברות, לוחשות מרוב בושה, מנומסות , על הכל אומרות תודה אוספות את הבלאגן.

הילדים היום באים ישר שואלים מה יש לאכול. מי הזמין אותכם לארוחת צהריים? מתחילים לרוץ, להרעיש, להוציא אלף משחקים ... 

לא נראה לי שזה הדור אלא גילטארקו
את זוכרת את עצמך ככה בגיל גדול יותר מינהסתם ממה שהילדים שלך מביאים חברים...


אני בכל מקרה יודעת שגם אנחנו היינו ילדים חסרי טאקט עם חברים חסרי טאקט🙈

חחח התיאוריער גשם

ותודה על ההזדהות

גם @שמן קוקוס

מזדהה איתך מאודשמן קוקוס
מניחה שזה תלוי בגיל של הילדים, אצלנו עדיין מגיעים עם הורים אז אני מעירה וההורים בדרך כלל כבר מדברים עם הילדים שלהם.
צודקת שזה לא הגיל. אבל עדיין,באתי מפעם

בחיים לא הייתי שואלת מה יש לאכול, גם לא בתור ילדה בגן חובה.

אם הילד רעב, מה הוא יעשה?המקורית
את לא מצייה כיבוד לילדים שבאים הביתה לשחק כמה שעות? נראה לי לגיטימיי. הם מוציאים מרץ. הם רוצים לאכול משהו.
להציע ברוריער גשם

אני נותנת ארוחה מבושלת

ואם לא רוצים/ אוהבים שואלת אם רוצים פרוסת לחם עם ממרח או מגישה נשנוש כלשהו

אבל כשילד תובע אוכל או נכנס למטבח ומתחיל לשאול שאלות, זה הופך למעיק ולא נעים. 

זה נכון. אבל זה בעיקר כי את מסתכלת אליו כשווההמקורית

אלייך לדעתי, בגובה העיניים

והוא לא. הוא פשוט ילד חמוד שמרגיש בנח לבקש

כך אני רואה את זה בכל אופן.

מציעה מציעה. סתם מחפשים מה לאכול משיעמוםבאתי מפעם

אני גם מוציאה שאריות מארוחת צהריים, עוף ואורז, אחת החוצפניות פה התלוננה שהיא כבר אכלה היום עוף והיא רוצה משהו אחר.

מאמי, את גרה קומה מעל, לכי הביתה שלך... 🥴

את זה אני אומרת בשקט לעצמי, אבל לה אני אומרת שזה מה שיש לנו היום.


ואני לא מדברת על ילדים ששיחקו יפה שעה ואז מבקשים לאכול, מדברת על זה שהם נכנסים כמו רוח סערה, בום טרח, שוברים משחק שיושב פה שנים, איך שברת את זה בדיוק? צריך לזה המון כח?? והוא מסביר שזה היה בטעות.... בשניה שהם נכנסים הם רוצים לאכול, וכל חמש דק' מחפשים משהו אחר, מרגישה כמו דיילת פה של חבורת פרחחים לפעמים. 

אוי. באמת לא לעניין האמת..המקורית
אם זה ילדים מאוד פעלתנים ולא מאוד מנומסים אז ברור שצריך למנן.


התכוונתי בדבריי לילדים חמודים ומנומסים. נו הנדירים האלה שיש אולי רק במוזיאונים 😅

צריך לדעת לאיזה חברים סבבה להזמין ואיזה לאאחת פשוטה

יש ילדים חמודים שמשחקים עם הילדים שלנו יפה, אוספים אחריהם ולרוב לא מלכלכים וכו..

ויש ילדים ממש שובבים שקשה לארח אותם.

אני ממש לחלק אומרת שלא מתאים עכשיו וחלק מכניסה בכיף.

אין מה לעשות, צריך להבין מה הגבולות שלנו ומה מתאים לנו ומה לא.

אחרת יישבר לנו לגמרי וחבל

חד משמעית. מנסיון...באתי מפעם
אולי לארח רק ילד אחד כל פעם?רינת 24
היו כמה חברים...יראת גאולה

לי יותר נעים לארח חבר אחד,

בד"כ אחד פחות משמעותי מבחינת ניקיון,

גם כי כשהם כמה יש להם יותר ביטחון והם יותר שקועים בעצמם מאשר שמים לב מה קורה,

וגם כי את יותר שמה לב להעיר בזמן.

וגם מבחינת משך הזמן, לפעמים חצי שעה פחות זה לפני שהם איבדו את זה, והתחילו לחפש תעסוקות נוספות.

אבל כנראה שבגיל גדול יותר זה כבר פחות עובד כך או כך, וצריך איכשהו למצוא את שביל הזהב.

זה באמת מתסכלאני זה א

כשזה כל כך חשוב לך.

אני חושבת שאם זה ככה מקשה עליך הייתי עושה הפסקה קצת מאירוח חברים ובנתיים מבררת למה זה ככה מביא אותך לקצה?

אולי להזמין יום לפני שגם ככה מנקה ואז זה על הדרך הניקיון וגם עיצה קטנה נוספת אני זוכרת שכילדה שהגיעה לבתים שהסדר שם והניקיון ממש חשובים היה לי לא נעים בכלל ואני לא הייתי ילדה מלוכלכת אבל כן הרגשתי חא בנוח שזה יותר מדי אז ברור שאת לא צריכה לעשות מה שלא נעים לך אבל אולי גם לטובתך קצת לשחרר ניקיון..

בעבר הייתי חייבת שהכל יהיה פיקס היום אני מבינה שעם ילדים זה לא שייך. ואגב עדין גם אחרי ששחררתי הרבה הבית שלי נקי ומסודר מאוד כי סדר וניקיון זה אופי אז גם כשמורידה סטנדרט עדין זה לא לגמרי..

עניתי למעלהיער גשם

אז זהו ש - הריון ולידה

תודה על ההבנה של התסכול. 

לדעתי את תופסת את הסיטואציה מנק ראייה לא נכונההמקורית

ז"א - את מצפה מהם להתנהל כמו הילדים שלך ולהיות נינוחה בבית

אבל זה לא ככה באמת

במקומך, אם הייתי מזמינה ילדים לבית - הייתי נכנסת למצב ספיגה. לא שוטפת ערב לפני, כי אחרי זה כבר יהיה מלוכלך

מכינה ניירות ניגוב לשטיפת ידיים ושטיח ברצפה מתחת לכיור  ומכינה את עצמי לרעש של ילדים. ולשירותים מלוכלכים

הם סהכ ילדים שבאים מבחינתם לשחר. הבית שלך הוא מקום חם לעשות את זה. ואת צריכה להיות עליהם כל זמן שהם פה

אם כבד לך אז להזמין פחות ילדים. או בימים פחות גשומים שאז יש פחות בוץ

אבל לשחרר בעיניי זה הכרחי כדי שייצא מוצלח

מאיך שאני חווה את זה,ילדים נהנים שבאים לשחק אצלם בבית. וגם הפוך. הציפייה מאמא מארחת היא לאפשר את החוויה, בגבולות כמובן שמותר וצריך שיהיו

ואם זה לא מתאים אז לא

לא יודעתיער גשם

אם אני מצפה שיתנהגו כמו הילדים שלי

אבל לא נראה לי הגיוני שאוותר על עקרונות

כשילדים אחרים באים רק כי בבית שלהם אין הקפדה על זה.

אני חושבת שבסופו של דבר נעים להיות אצלנו

אני אכן לא מארחת בכמויות

וכשכן, עושה מה שאני יכולה כדי להיות רגועה ושיהנו.

הבעיה שבפנים אני לא נהנית ואפילו סובלת לפעמים. איך משחררים את זה? אין לי מושג.

אולי אני לא בנויה לארח וזהו ואני צריכה להשלים עם זה

שאני לא בנאדם אגואיסט אלא פשוט קשה לי מדי בנושא הזה.


אני חושבת שמול אנשים אחריםהמקורית

עם נורמות אחרות צריך לגלות גמישות. אני באמת מאמינה בזה וחיה את זה. אבל זו הנורמה שלי מה שנקרא.


אבל זה בעיקר גם בשבילך. את סובלת הרי מהקיבעון הזה כשזה נוגע לאירוח ממה שאת אומרת  ואת לא מאוד גמישה ממה שאני שומעת ממך.. וזה בסדר אם את לא רוצה לשנות את זה, יכולה להבין אותך

השאלה היא אם המחיר של זה שווה. ואת זה רק את יודעת❤️

הפתרוןאמאשוני

כנראה ללמוד לשחרר.

ההנאה של הילדים שלך מלארח חברים אמורה להיות משמעותית מספיק כדי ללמוד לשחרר.

לא כל הזמן יורד גשם ויש בוץ.

אפשר להגדיר איזור בבית למשחקים.

חצר/ מרפסת/ סלון/ מסדרון/ לובי.

מה שיותר קל לך להתעלם.

לגבי שירותים אם יש לך יחידת הורים עם שירותים צמודים תנסי להתעלם מהלכלוך שבשירותי ילדים עד הערב.

עדיף להזמין מנקה פעם בשבוע שתאפס את הבית.

אפשר לקבוע יום קבוע למנקה ולהעדיף את היום שלפני כיום שניתן לארח בו בחופשיות יחסית. וגם לא חייבים כל שבוע.

אפשר לשים כיסויים על הספה, אפשר לשים ניילון בשולחן.

כל מה שיאפשר לך להסיר את הלכלוך בקלות בסיום הביקור.


ילדים שלא יכולים לארח חברים בגלל כל מיני סיבות עלול להיווצר להם חסך משמעותי וחוסר ביטחון במקום החברתי שלהם, אז לא כדאי לאסור לחלוטין.


תזכרי שעודף סטריליות זה ג'וק וזה בסדר שלכל אחד יש את הג'וקים שלו, אבל זה לא שהבעיה באורחים או בילדים שלך. וזו הגישה שצריך לבוא איתה להתמודדות הזאת לדעתי. להבין שלך זה מפריע, אז לנסות למצוא פתרון כמה שפחות שיפריע לך ולא להימנע מהביקורים או להעיר להם כל שניה.

(נגיד בימים גשומים אפשר לבקש שיורידו נעליים ואפילו להביא להם גרביים להחלפה ואז הם יכולים להתרוצץ בחופשיות יחסית, זה מצריך אקטיביות בתחילת הביקור ואז אפשר לשחרר)

רעיונות טוביםיער גשם

צריכה לראות איך אני מתחברת.

הלוואי מנקה. כרגע זאת אני ואין לי תקציב להביא.

גם כיסוי  לספה למשל אני לא אתן שיעלו עם נעליים, כי זה לא שכל יום אזרוק לכביסה.

ואני יודעת שלא אפשרי להמנע מאירוח ולא הייתי רוצה לעשות את זה לילדים שלי, לכן אני חושקת שפתיים מדי פעם ומוכנה להתאמץ בשבילם.

כן מנסה להבין איך לשרוד את זה ולא להרגיש נורא עד כדי כך.

לגבי כיסוי ספהאמאשוני

לא חייבים לכבס כל יום.

אם מארחים אחת לשבועיים, אפשר לקראת הביקור לפרוס,

לאחר מכן לנער ולקפל לביקור הבא.

בין לבין הספה תהיה בלי כיסוי.

ככה אמא שלי עושה כשבאים נכדים וב"ה באים הרבה, והספות זה ממש רגיש אצלה.


בין לארח בתדירות יומיומית לבין לא לארח בכלל יש הרבה מנעד באמצע.

זה מה שאמא שלי עושה עם כורסאאני זה א
שרגישה אצלה מבחינת לכלוך. מכסה כשבאים הנכדים ולפעמים כשזה אירוח ארוך אני מבקשת שתכניס לחדר כי גדול עלי חשמור שהכיסוי לא יזוז ולא יגעו וכו...
וואי אני מהכיון ההפוךאוהבת את השבת

הבית מבולגן ולא ככ נקי רוב הזמן

אני מנקה לקראת זה שבאים חברים של הילדים

כדי שלא ייבהלו מהבלגן

והאמת לא מזיז לי שמבלגנים כי זה גם ככה מבולגן ולא נקי

..


לא יודעת אם עוזר שאני כותבת

אבל סתם עוד נקודת מבט


חיבוק ואני ממש מודהמת מהמאמץ שאת עושה בשביל זה

ושאת כ"כ רוצה..

באמת אלופה...

וואי מזדההאביול
לפני שאני מזמינה אני מסדרת..
מעריכה את הפרגוןיער גשם
ואת הכנות. איזה כיף לך שזה לא מפריע לך. 
אני למדתי עם הזמן לשחרר. כי אני רואה שזה ממשפרח חדש

חשוב לילדים להביא חברים

לא מדברת על כל יום

בדכ יש אצלינו יומיים בשבוע קבועים שהם יכולים להזמין חברים.

שאר הימים לא מתאימים לנו מכל מיני סיבות, חוגים, יום של המנקה,

החברים באים ואני משתדלת להראות להם שאני מאוד שמחה שהגיעו

מדברת קצת עם הילד והחבר, שואלת אותם איך הולך בכיתה

עושה להם כל מיני שאלות נחמדות

ממש חשוב לי שהילדים שלי ירגישו שאני שמחה שהם משחקים.

יש ילדים באמת מופרעים

בדכ אני מציבה כללים

אם לא הולך אז הביקור גם נהיה יותר קצר. פשוט באיזשהו שלב אני אומרת להם שאנחנו מתחילים אמבטיות לארוחת ערב וזה הזמן ללכת..


מבינה אותך ממש!מתואמת

והבית שלי מתלכלך בערך ככה כל יום מהילדים הפרטיים שלי, כן?

אבל כשמדובר בילדים של אחרים זה איכשהו יותר מעצבן... מה גם שאי אפשר לנזוף בהם יותר מדי אם הם עושים שטויות... וחוץ מזה - אני אישית מרגישה שזו מעין פגיעה בפרטיות...

(זוכרת שפעם אחת כשהגדול שלי היה בגן חובה, הגיעו אליו חברים תאומים. בשעתיים שהם היו פה הם הספיקו לזרוק מהמרפסת את המגלשה ולשבור אותה, להעלים את הבובה האהובה על אחד הקטנים דאז ולשאוג בקולי קולות... כשאמא שלהם הגיעה לא העזתי לומר לה כלום אבל לא הזמנתי אותם יותר מאז...)

אז אני בהחלט בעד לבחור את החברים של הילדים, ולהזמין רק את הממושמעים והרגועים. וכמובן - פעם בשבוע זה מספיק...

למזלי עכשיו העיקריים שמזמינים חברים אלה הבנות במשפחה, ככה שלרוב באמת יש אורחות רגועות ונחמדות.

מקווה שתמצאי את דרך האמצע המתאימה לך ❤️

חברים של הבן התחלתי להביא רק שנהאני זה א

שעברה וגם אני מארחת רק בימים שאןשר לשחק גם בחצר ואת הפחות מופרעים והממושמעים.. כאחו שראיתי שהאינטרקציה איתם לא מוצלחת או שלחלופין לא יודעים מצי לחכת ונתקעים עד מאוחר מדי לא מזמינה.

וגם למדתי חהגיד מראש אנחנו יכולים עד שעה איקס ואני תמיד אומרת מוקדם מה שבאמת ואז אם נמשך קצת לא מרגיש לי שמכביד.

פעם בשבוע גדול עלי משתדלת אבל פעם לבת פעם לבן  בפרט שהשנה הבנים לומדים עד מאוחר אז אין הרבה זמן לחברים...

אצלי פשוט חלק מהילדים משגעים אותי כל יוםמתואמת
שהם רוצים להזמין חברים/ללכת לחברים (בעיקר אחת, כרגע) - אז פעם בשבוע זו פשרה...
אמאלה ואבאלהדבורית

נשמעת חוויה מפוקפקת למדיי...

גם אלינו הגיעה פעם ילדה חביבה

ללא הזמנה

והתחילה לקפוץ על הספה עם נעליים

בלי שבכלל הזמנו אותה כן?

ישר לסלון על הספה עם הנעליים

משם זה רק הידרדר

ומאז הבת שלי קיבלה הנחיה ברורה- היא לא נכנסת אלינו יותר הביתה גם לא בטעות!

יש ילדים שטבעי להם לקפוץ על הספהמתואמת

כולל הילדים שלי 🙈 (רק שאצלנו אני מרשה רק על ספת הילדים, ובלי נעליים)

אבל באמת יש ילדים בלי גבולות, והדרך היחידה היא לא להזמין אותם...

לא לא זה לא היה כזה כמו שלי ושלךדבורית

מבטיחה לך

היא דפקה בדלת

לא שאלה אם אפשר לבוא, לא אם מתאים

לא שלום לא תודה

התפרצה הביתה כאילו זה גן המשחקים שלה

ניגשה לספה והתחילה לקפוץ

והיא לא היתה בגן

היא היתה בכיתה ד בערך

וזה לא נגמר בזה

ואמא שלה לא חיפשה אותה גם לא אחרי 3 שעות

וואי, באמת נשמע הזוי...מתואמת

מקווה שהכול בסדר אצלה בבית

(והאמת - הילדים שלי אמנם קופצים על הספה אצלנו, אבל אין סיכוי שהם יעשו את זה בבתים של אחרים... גם אצל סבא וסבתא הם יודעים שזה לא בא בחשבון...)

זה ממש נשמע שמשהו לא לגמרי היהריבוזום
תקין באותו זמן בבית אצלה
וואיאביול

כנראה קרה משהו בבית... 

תודה על ההבנהיער גשם

והשיתוף.

אני באמת מקווה למצוא נוסחה שתתאים לי.

ברור שאני מוותרת על סטנדרטים שלי כבר ומאזנת הרבה, כי אני לא יכולה לחנך את כל הילדים להתנהג כמו שאני רגילה.

אני רק רוצה בפנים יותר השלמה, על הפער הזה אני צריכה לעבוד ואמן שאצליח. 

מדהימה! עצם זה שאת באה מתוך רצון להשלמהמתואמת

ולעבודה עצמית - ראוי להערכה ענקית!

מתפללת איתך שתצליחי... וגם אני 🤭

אפשר לפרוק? בתקווה שלא יהיה אווטינגאנונימית בהו"ל

יש לי גיס דתל"ש, בזוגיות עם קונסרבטיבית.

אנחנו דוסים מתנחלים.

היא טבעונית.

הם פציפסטים.


עד כאן רקע.

הם עשו חנוכת בית אצלם, כיבדנו

מפה לשם בעלי התבקש להגיע בלי האקדח. כיבדנו


אני אחרי שיחה קשוחה עם בעלי על מצבנו, אחרי התברברות בדרך כי שלחו לנו כתובת לא ברורה+ פקקים של המרכז

אני כבר עייפה, רעבה ועצבנית, אבל בשעה טובה הגענו.


נכנסים לריח של מרק טוב, שבושל בבית. אני נזכרת שהוא אמר שהוא אוכל גם טרפות. מבינה שאני צריכה לוותר על המרק.

רואה פיצה קנויה, נרגעת, מגלה שהוא מחמם אותה בתנור.

מישהי דתייה מהמשפחה מביאה לביבות, אני בונה על זה, מגלה שגם אותם הוא מחמם.

מסתכלת מאיזו פיצרייה הפיצה, בודקת עליה בגוגל, כתוב שהיא כשרה ללא תעודה. מבינה שגם עליה אני נאלצת לוותר.


נזכרת באירוע חלבי שעשינו לא מזמן, כמה השקעתי שיהיה מכל סוג גם משהו טבעוני...


בעלי מרים טלפון לפיצריה ומבין שיש תעודה, עוצר את גיסי מלחמם את שאירות המגש של חומם. אוכלת משולש פיצה קרה, עם תוספות שאני ממש לא אוהבת. וזהו, כי אכלו מהמגש הזה גם כאלה שלא אכפת להם מכשרות...


וככה אני מסיימת את הערב עם אכזבה גדולה, עייפות, רעב, עצבים

אהה ושיעמום מנושאי שיחה לא מעניינים.

וואי וואיינעמי28

אנשים שיכולים להכיל מחבלים מרוב טוב הלב שלהם והראש הפתוח והחכם שלהם אבל אוכל כשר לחצי מהמשפחה, את זה הם לא יכולים להכיל 🤦🏼‍♀️


סורי שמחממת אבל הם בילתי

מילא הם היו עקביים עם יכולת ההכלה שלהם.

תחושה של לא רצויים....ללכת?מולהבולה

חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק

אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים

ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם

שיבוא

הקטע הוא שעלינו מקשים

אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!

אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון

בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..

אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?

זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.

אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)

מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????

אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים

ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו

לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל

הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם

אני לא כתבתי על אנשים.כתבתי עלינובורות המים

וכבר התנצלתי אם זה פגע או נשמעמתנשא

לא לזה התכוונתי


אז אפשר לעצור את הדיון...

משאפים לאסטמה ועצבנות ועייפות - קשור?אמא טובה---דיה!

הרופא אמר שלילד (בן 4) יש כנראה אסטמה, ונתן טיפול במשאפים לחודשיים - 

כל יום פעמיים, ובכל פעם 2 לחיצות מהכחול ו-2 מהכתום.

 

התחלנו לפני כמה ימים, והילד התחרפן. הוא עצבני בטירוף וישן המון המון.

 

יכול להיות שזה קשור למשאפים?

 

ובכלל קראתי את תופעות הלוואי בעלון ונלחצתי.

המינון שהוא לוקח נחשב גבוה?

יכול להיות שזה מהמשאפיםshiran30005

בהמשך שהגוף יתרגל כבר לא יהיה ככה אל תדאגי.

זה לא נחשב מינון גבוה הוא כבר גדול

אבל איך גיליתם רק עכשיו? מה היה בשנים קודמות?

הוא רגיל למשאפים בכללי?

הבן שלי מקבל מינון הרבה יותר גבוה (בן 3 עוד מעט) ואין לו תופעות כי הוא כל הזמן על זה 

העצבנות קשורה בהחלטגלסגולכהה

לגבי השינה אני לא מכירה תופעת לוואי כזאת.

תודה לכן על התגובות. מבאס. הוא ממש מסכן מזה.אמא טובה---דיה!

יודעות בערך תוך כמה זמן עוברות תופעות הלוואי?

וזה נכון שזה ממכר ושאחר כך אי אפשר להפסיק?

זה ממש תלוי בילד עצמו ובמצב.גלסגולכהה

סטרואידים זה לא ממכר, אבל יש תופעות לוואי ידועות. לצערנו אם יש מחלה שדורשת טיפול לפעמים זה הטיפול היחיד המתאים והוא מציל חיים.

אם את חוששת אפשר לקבוע תור לרופא ריאות לילדים

תודה רבה. היינו אצל מומחה ריאות, זה מה שהוא אמר.אמא טובה---דיה!

איזה תופעות לוואי?

הבת שלי מטופלת במשאפים לפי תקופות^כיסופים^

לא ראינו אצלה עצבנות במהלך השימוש במשאפים


ובטוחה שהרופא אמר לקח 2 לחיצות המכחול פעמיים ביום?

בעיקרון הכחול עד כמה שידוע לי הוא רק לזמן התקף..

לבת שלי היו התקפים חמורים שהיא הכחילה ונסענו איתה כמה פעמים למיון והכי הרבה אמרו לנו פעמיים לחיצה אחת מהכתום, ובזמן התקף פעם או פעמיים מהכחול

עכשיו נזכרת שלפעמים גם סטרואידים^כיסופים^
המינון יכול להתאים, זה לא חריגshiran30005

אולי זה מינון גבוה אם רק עכשיו התחילו לתת משאפים כי בדכ מתחילים עם 2 ליחצות מהכתום בלי הכחול/אפור.

אנחנו לקחנו תקופה ארוכה 4 לחיצות מהכתום ומהכחול יותר -בילד קטן יותר אז המינון לא חריג.

אבל- כן כדאי להתייעץ עם רופא ריאות טוב!! לא סתם רופא ריאות , לצערי יש לי ניסון מר עם רופאים סנדלרים...

זה לא נשמע לי מינון חריגטארקו

גם אצלנו זה המינון שניתן כבר פעמיים

ובזמן התקף אפשר משאף כחול בלי הגבלה.


פעם אחת קיבלנו גם 3 פעמים ביום מינון כזה.


עונה לכולן. אין לו בכלל התקפים.אמא טובה---דיה!

פשוט יש לו כל הזמן צפצופים מהריאות (בסטטוסקופ, לא בנשימה),

והמון דלקות ריאות חוזרות.

ברור, זה סטרואידים.. ממש משפיעאמא לאוצר❤

לגבי העצבנות בוודאי

לגבי השינה דווקא הרבה פעמים זה עושה הפרעות בשינה אבל בטח גם קשור לפחות בעקיפין

זה לא מהמשאףחנוקה

אבל אם הוא מקבל סטרואידים אז חד משמעית

זה משפיע מאד.

לא מכירה בשביל להציע תחליף, אבל זה תרופה חזקה ביותר

למה, משאף כתום נחשב חזק מאוד?shiran30005אחרונה

אם כן איך נותנים אותו בחופשיות ככה?

לנו נתנו הנחיה לתת חודשיים 4 לחיצות ערב , 4 בוקר למנוע התקפים וזה לא עזר

אם זה כזה חזק איך נותנים ככ הרבה והיד קלה על ההדק? 

אני בהלם. לא יודעת איך להגיבמחי

שמעתי את הקטן שלי (בן שנתיים וחצי) בוכה, הלכתי לבדוק מה קורה כי אחד האחים מציק לו הרבה לאחרונה, אני מגלה אותו סגור בחדר והרגליים שלו קשורות. הלם!!

כעסתי מאוד על הילד (בן כמעט 7) ואמרתי לו שזה אסור ורק גויים רשעים עושים ככה, אבל תכלס אין לי מושג מה הייתי אמורה להגיב. רוצה לדבר איתו על זה מאוחר יותר לא מתוך כעס.

מצד אחד אני מבינה שזה מעשה שובבות ילדותי ולא משהו אכזרי כמו שזה נתפס בראש שלי, אבל אני בכל זאת מזועזעת מהרעיון 

אני פחות מופתעתoo

ילד בן 7 הוא עדיין קטן ושיקול הדעת שלו לא רחב במיוחד

הוא כנראה ראה בזה סוג של משחק

אין מה ממש לכעוס


הייתי אומרת בפשטות שאסור לסגור ילד אחר בחדר וכמובן שאסור לקשור אותו וזהו

הבעיה שזה לא עוזר כשרק אומרים לו שאסורמחי
הוא ממשיך לעשות דברים שאמרנו לו מלא פעמים שאסור
צריךoo

להשגיח עליו שלא יעשה

וגם להמשיך לומר מה מותר ומה אסור

בסוף זה אמור לחלחל


ילד בן שנתיים צריך השגחה מפני בן 7

זה הגיוני לגמרי 

כמובןמחי
אבל אפילו אמהות צריכות להתפנות לפעמים
הגיוני 😂oo
אם הוא היה ככה רק קצת זמן זה לא נעים אבל לא נורא
וואו באמת מלחיץכורסא ירוקה

לא יודעת מה הייתי אומרת לו אבל הייתי דואגת שאם שניהם בבית תמיד אחד מהם יהיה בטווח ראיה של מישהו בוגר.

יודעת שזה קשה על גבול הלא ישים, אבל ילד שמסוגל לעשות דבר כזה יכול לעשות גם משהו מסכן חיים שהוא לא מבין שזו המשמעות, ונראה לי שההשגחה פה מהותית.


סליחה אם אני מלחיצה


ואגב לדעתי ההתנהגות הזאת לא הכי תקינה לגיל. חוץ מההצקות לקטן הוא מתנהג בסדר? וההצקות הן ברמה הזאת? 

ההצקות בדרך כלל לא ברמה כזאתמחי

ודווקא עם דברים מסוכנים הוא ממש נזהר

כנראה שכאן הוא לא הבין את המשמעות של מה שהוא עושה 

לא ישיםחנוקה

אני חושבת שצריך להזהר לא להכניס כאלה רעיונות לראש של עצמינו

חברה אמרה לי שהיא לא הולכת לשירותים כשהיא לבד עם הילדים

וואלה לא נשמע לי תקין בעליל.

אמא היא גם בן אדם עם צרכים.

גם לי יש ילד שובב מאד מאד מאד

והוא קטן ולא מבין סכנה

ועדיין יותר הייתי חושבת איך למנוע מצבי סכנה לא עי השגחה מתמדת שלי

(אלא אם כן השגרה אצלכם זה ש2 ההורים בבית, ואפילו אז)

יש לי ילד בן 6. גם בת השלוש וחצי שלי מבינה מה הכוונה מסוכן

אז הייתי מסבירה שלקשור זה מסוכן.

מה שמסוכן הוא רק ברשות ובהשגחה של אמא. כמו לגזור, לחתוך, לקלף..

(אגב אצלינו יש מלא דברים מסוכנים באמת בגלל הקטן. גם מטריה זה מסוכן- כי בקלות משתחרר שם שפיץ דוקר. ועוד שלל דברים בסגנון. וגם גומיות קטנות זה מסוכן. ושקיות מכולת. ועוד ועוד.)

ואגב לשכב ככה 5 דקות ואפילו 10 זה לא כיף אבל לא מסוכן

אבל היא אמרה שהוא עושה גם מה שמסבירים לוכורסא ירוקה

ואני חושבת שיש פער בין לא ללכת חמש דקות לשירותים וכשאת יוצאת לוודא שאף אחד לא עשה משהו קיצוני לבין לתת להם להסתובב בבית חצי שעה-שעה ואז לגלות ילד כפות בחדר סגור.

וגם עם הפער, וואלה יש ילדים שאי אפשר ללכת איתם לשירותים. עם הגדול שלי ממש לא הבנתי למה אי אפשר להגיד לילד "שב פה רגע עם ספר אני תיכף חוזרת" בגיל שנה וחצי. וגם אני בזמנו חשבתי שהוא ילד ממש ממש שובב.

עם השניה שלי גיליתי מה זה שובב בקיצון (ואני אפילו לא יודעת אם באמת גיליתי איתה את הקיצון). בגיל גם יותר קטן וגם יותר גדול באמת פחדתי ללכת לשירותים, ולפעמים הרשיתי לעצמי ומצאתי אותה במצב מלחיץ. אז גם אם משהו נראה לא ישים, האלטרנטיבה היא לפעמים מחיר שאת לא רוצה לשלם  וכן יש מצבים וילדים שדורשים ממך למתוח את הגבול ואם צריך גם להביא בייביסיטר שתהיה איתך בבית.


את מצליחה להביא בייביסיטר שתהיה איתך כל היום בבית?חנוקה

השובב שלי הוא השלישי

וכן הוא מלמד אותי דברים שלא ידעתי..

על סיכונים וסכנות

ואנחנו ממגנים את הבית

אבל המחשבה שלי זה איך הבית יהיה בטיחותי ולא איך יהיה לי כל הזמן זוג עיניים עליו

אני באמת לא מתרחקת ממנו לחצי שעה.

בגדול שהילדים בבית אני איתם כל הזמן

אבל היא מדברת על ילד בן שבע! השובב שלי בן שנה וחצי ואכן אין שכל אין דאגות ויש צרות

(למשל, למדו בגן שאש חם ומסוכן0 אז הוא רוצה להכניס יד לאש לבדוק אם חם..)

בגיל 7 אמור להיות הבנה של סכנה.

ועם בן השש שלי, וגם בת השלוש וחצי- כן אני מצפה שדברים מסוכנים לא ייעשו.

דברים אסורים קורים מעת לעת.. 

 

פעם הם שחקו בשרוכים והכינו שרשראות וקשרו לצוואר

הסברתי שחוטים על גוף זה מסוכן

ואסור לקשור על יד על צוואר או על רגל.

וזה גם גרם לי להעלות את החוטים למקום לא נגיש לפעוט כי הוא לא מבין סכנות...

 

שימי לב שאמרה שעושה מה שאסור (סבבה לצערי גם שלי) אבל מה שמסוכן לא

לכן הדגשתי שאפשר להרחיב את מטריית הסכנות.

 

הזכרת לי שפעם אחים שלי קשרו אותי לכסאפאף

לא נרשמו נזקים לטווח הרחוק 😅

אחים עושים שטויות, לא הייתי הולכת ללא תואם גיל-אלא להבין מה קורה ביניהם, ולהעלים דברים מסוכנים.

(אקדח סיכות למשל, אני מכירה מישהו שהידק את אח שלו הקטן, והוא היה מעל גיל 7)

עשו לי משהו אחר, לא קשירה לכיסאכורסא ירוקה

לא יודעת אם זה גרוע יותר או פחות אבל בעיניי זה מזעזע. וממש יכול להישאר עם ילד לכל החיים.

אני גם חושבת שזה מאד תלוי מה הגיל של הילד שעשו לו את זה, כמה הוא מבין שזה בצחוק (וגם כמה זה באמת בצחוק), ואיך הקשר בין שני הצדדים - אם מדובר באחים שהם חברים ברגיל זה יעבור הרבה יותר בקלות מאשר אם כמו שהפותחת תיארה שהילד הקטן כבר רגיל שהגדול מציק לו.


ולגבי הסיכות, זה שזה קרה חא הופך את זה לנורמטיבי.. נשמע ששם זה נגמר בסדר ואני שמחה בשבילו, אבל הידוק יכול להיגמר ממש רע. זה ממש ממש מסוכן

ברור שהידוק זה רע!פאף

לכן אמרתי שצריך לדאוג שלא יהיו נגישים דברים מסוכנים ללא השגחה, כולל דברים כמו דלגית-שמעתי על אח שהחליט שאח שלו הקטן זה כלב וצריך להוציא אותו לטיול, בנס נגמר בטוב!

הקשר נורמטיבי בין אחים זה קשר שמציקים בו הרבה וגם משחקים ביחד.... וכשההפרש גדול-יותר מציקים😅

גם לילדים בני 7 אין יותר מדיי שיקול דעת...

יכול להיות שיש גם קושי אצל הילד, וצריך לדבר על הדברים, אבל גם לזכור שאחים מציקים ואין להם יותר מדיי שיקול דעת 

ברור שאחים מציקיםכורסא ירוקה

אבל בקשר נורמטיבי הם בגיל כזה כבר מבינים מה פוגע ומה לא.

גם אנחנו הלכנו מכות, אבל לעולם לא מכות כואבות. ואני מסכימה ששיקול הדעת מעורער אבל יש דברים שנראה לי צריכים להיות ברורים, לא מאליהם אלא כי ילדים נתקלים בסיטואציות ושומעים את התגובה של מבוגרים אליהם - ילדים מנסים להכנס לקופסאות/ארונות למשל, אז עד גיל 7 הם שומעים מספיק פעמים (בטח אם יש אחים קטנים) שזה מסוכן, וידעו שנגיד להכניס ילד למזוודה ולסגור זה דבר מסוכן, גם אם הם לא מבינים מה בדיוק הסכנה.

אותו דבר קשירה של ילד, בגפיים או בצוואר, נראה לי שעד גיל 7 ילד נתקל/מתנסה במספיק שטויות כדי לדעת שזה מסוכן ושזה משהו שלא ייעשה.


בחוויה שלי ההצקות הן יותר דווקא בין גילאים קרובים. אולי בגלל שזה מה שחוויתי זה מה שנראה לי נורמטיבי, לא יודעת.. כשאני קואה הצקות בהפרשי גיל גדולים זה נראה לי סימן לדינמיקה לא בריאה בכללי ולבעיה שמסתתרת תחת מעטה תמים ולא להצקות נורמליות

יש פה כמה דברים לא נכוניםoo
בקשר נורמטיבי לא בהכרח יודעים בגיל 7 מה פוגע ומה לא (וגם בגיל יותר גדול)


המכות שילדים הולכים הרבה פעמים כואבות


לא בהכרח שבגיל 7 יודעים שקשירה היא פגיעה


יש מלא הצקות בהפרשי גילאים כמו שיש חברויות בהפרש גילאים

עם חלק אני לא מסכימה, חלק לא הובנתיכורסא ירוקה
בקשר נורמטיבי לא בהכרח יודעים מה פוגע, אבל אם יודעים שמשהו פוגע לא עושים אותו (כשלא מדובר בריב נקודתי)


אישית אני מצפה מילד בן 7 להבין על דברים ספציפיים שהם פוגעים, אבל אולי במקרה קיצון באמת יש ילד שהגיע לגיל 7 בלי לשמוע מעולם שזה מסוכן  ואז הייתי בודקת טוב טוב מה גרם לו בגיל 7 להחליט לראשונה בחייו לקשור מישהו .


ילדים הולכים מכות כואבות. אמרתי שאצלנו בבית דאגנו לא להכאיב כשזה היה הצקות סתם. זה היה דוגמא לזה שאם ילד יודע שמשהו פוגע הוא *אמור* לדעת לא לעשות אותו


ברור שיש הצקות בהפרשי גילאים. הנקודה שלי היתה שהצקות כאלה, ברמה מסויימת ובטח אם הן סדרתיות, *לדעתי* מעידות על דינמיקה בעייתית

לדעתי (הלא מקצועית) זה תקין לגילדיאט ספרייט

זה נשמע מזעזע אבל הוא לא רואה את זה כמו שאת רואה.

הייתי מסבירה שלא תקין ובו זמנית מפקחת קצת יותר, כמה שאפשר כמובן. 

מבינה מאוד את הזעזוע שלך❤️מתואמת

נשמע לי שזה משהו שהוא שמע או ראה - מספיק שראה תמונה שמתארת את הגולים לבבל, וכבר הראש שלו חשב איך להמחיש את זה במציאות... ומי יותר טוב בשביל המחשה מאשר האח הקטן וחסר האונים?

בכל אופן, אמרת לו נכון, שזה משהו שגויים רשעים עושים, ולא אחים שאוהבים זה את זה.

נראה לי שבשיחה איתו תדגישי יותר את האהבה והאחווה שביניהם, וגם תנסי לנתב אותו שיסביר לך מה קורה לו לאחרונה, למה הוא מציק הרבה לאח הקטן. נשמע לי שבזה טמון הפתח לשיפור המצב, כך שלא יישנה מקרה כזה.

ואם את רואה שהוא לא מבין כשמסבירים לו דברים כגון אלה, אולי כדאי לבדוק לעומק אם ההתנהגות שלו תואמת גיל או לא...

ובינתיים כמובן כמה שאפשר להשגיח ולהגן על הקטן. (ומי כמוני יודעת כמה זה קשה, מאוד קשה......)

זה ממש לא כיף לגלות דבר כזהמדברה כעדן.
מזדהה עם התחושות שלך


אבל מה שעושים, מסבירים שזה אסור. ואם חלילה *זה חוזר* הייתי משתפת את הפסיכולוגית של הבית ספר... פעם אחת זה מעשה שטות... פעם שניה זה כנראה חיקוי וצריך להתערב יותר... נראה לי לפחות

עוד כיווןאיזמרגד1

אני חושבת שחשוב להסביר לו למה זה לא בסדר, חוץ מלהגיד לו שזה לא בסדר

לנסות לחשוב איתו ביחד מה אחיו הקטן הרגיש כשהוא היה סגור בחדר לבד ולא יכל לזוז 

תודה יקרות על כיווני המחשבהמחיאחרונה

בעזרת ה' אדבר איתו על זה שוב ביישוב הדעת.

כמובן שעכשיו אני רגועה יותר ויכולה לחשוב על זה בצורה יותר שקולה

אני מטאטאת ערימה ענקית של בלגן לכיוון הכניסה לביתתודה לה''
מכל הסלון והחדרים,


בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣


מי זורמת על שרשור יציאות של הבעל (על משקל פניני ילדים)?

הוא באמת אלוף!חנוקה

לכן קשה לי להתלונן...

 

אמרתי לו פעם שלא פייר שאני לא יכולה אפילו להתלונן עליו...

אבל לגבי הטאטוא- כל הקאצ' שהוא משאיר באמצעעעע החדר

תוך כמה זמן ורמוקס אמור להשפיע?שמש בשמיים

הגיוני שהילד קיבל ורמוקס ביום שישי ועדיין מתעורר מסכן בלילות?

היו לו תולעים, ראיתי אותם. שמנו לו וזלין בפי הטבעת וזה עזר. ביום שישי נתנו לו ורמוקס ולא ראיתי שיפור משמעותי, עכשיו הוא התעורר בוכה ומסכן ולא ידע מה הוא רוצה והיה נראה בבירור שמשהו מציק לו, לא הסכים לי למרוח לו וזלין וחזר לישון ככה.

 

יש פעמיםתקומה

שמנה אחת לא מספיקה, ואז ממליצים לתת שני לילות ברצף.

כמובן אני לא גורם רפואי

אבל זה מה שנאמר לנו

תודה! אז לשאול את הרופא ילדים?שמש בשמיים

או שאפשר לתת על דעת עצמי עוד מנה?

זה שלךתקומה

אני נותנת חופשי עוד מנה

אבל לא לוקחת כאן אחריות

תודה על התגובה!שמש בשמיים
הרופאה שלנו אומרת לתת 3 ימים ברצף ואז שוב ביום ה10תודה לה''

הרופאה השנייה שלנו אומרת מנהגים אחת ואז אחרי שבועיים עוד מנה


זה פשוט הבדלים בין רופאים


יש כאלה שנותנים טיפול משפחתי ויש כאלה שרק למי שסובל...

ואיך אני יכולה לדעת אם נדבקתי ממנו?שמש בשמיים

אתמול בלילה הייתה לי תחושה ממש מציקה בפי הטבעת, אז הרהרתי שאולי נדבקתי, אבל איך אפשר לדעת על עצמי?

בדרך כללתקומה

אם ממש רואים את התולעים, ההמלצה היא לתת טיפול לכל המשפחה, בגלל שזה באמת מאוד מדבק. אבל בשביל זה באמת תצטרכי לבקש מהרופא

ולהחליף מצעים ומגבות, לכבס הכל ב60 מעלות.

שאלתי את הרופא והוא אמר לתת רק לושמש בשמיים

הוא לא בגישה של לתת לכולם כי לאחד יש (סה"כ הגיוני, השני עדיין עם טיטול אז נראה לי פחות מדבק ככה ואנחנו מבוגרים אז גם פחות יש לנו ממי להידבק והילד בטח נדבק בגן)

אולי לאור העובדה שמציק לי אז כן כדאי שגם אני אקח, צריכה לבדוק אם מותר בהריון והנקה...

אסור בהריון לפי מה שאני זוכרתתודה לה''
זה לא לגמריתקומהאחרונה

נכון

נגיד באתר של כללית, כתוב שמחודש רביעי היא נחשבת בטוחה לשימוש

בחודשים לפני כן, פשוט אין מספיק מחקרים אז צריך להתייעץ עם רופא לפני שימוש.


זו תרופה שיש לה שם רע משום מה, אבל מכמה רופאים ששאלתי, היא דווקא נחשבת בטוחה לשימוש. (ושוב, לא לוקחת אחריות על התשובות שלי בפורום, רק משתפת מידע)

הסרת משקפיים- שואלת בשביל אחותיהשם גדולל

עם משקפים מהיסודי

מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר

רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?

תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר

עשיתי לפני ההריונותאחת כמוני

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

איזה סוג עשית?השם גדולל
איך הייתה ההחלמה שלו?השם גדולל
היא ממש חוששת לעשות אותו עם מספר ילדים בבית
מהניסיון שליואני שר

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.


ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

תודה רבההשם גדולל
ככהאחת כמוני

יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.

אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.

חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.

אני עשיתימחכה להריון
היו לי שני ילדים שעשיתי.. היום אני עם ארבעה ולא חזר רואה מצוין ברוך השם
איזה סוג עשית?השם גדולל
מכירה מישהיניגון של הלב

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

מעניין למה זה חוזר.. מבאס לשמועהשם גדולל
אצלה עברו יותר שנים ממה שאמרו להניגון של הלב

וגם לא באמת חזר לה מספר גבוה, היא מסתדרת בקלות גם בלי משקפיים

עשיתי בתור רווקהשומשומ

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

איזה כיף, ב"ההשם גדולל
ליאיזמרגד1

היה מספר ממש גבוה, עשיתי לפני החתונה ומלכתחילה נשארה מידה נמוכה. אני חושבת שעלה לי עוד קצת אחרי, אבל אני עדיין לא משתמשת במשקפיים

מבחינת ההחלמה היה לי כמה ימים קשים. אני חושבת שאי אפשר לדעת מראש איך יהיה אז כדאי להיערך מראש לכמה ימים- שבוע של תפקוד נמוך יותר ועזרה בבית עם הילדים.

איזה מספר, אם אפשר לשאול...השם גדולל
היה לי מעל 10איזמרגד1

עכשיו יש 1-2.

אגב רואה ששאלת לגבי ניתוח נוסף, אני עשיתי בקייר לייזר והם מתחייבים שאם המידה עולה ומבחינה רפואית אפשר לעשות עוד ניתוח הם עושים ניתוח חוזר חינם...

מעולה,תודההשם גדולל
עשיתי וחזרכובע שמש

עשיתי לפני החתונה בגיל 19, אחרי לידה רביעית חזר לי למספר הקודם. 

באסותא טוענים שהמחקרים מראים שאין קשר ללידות (קשה לי להסכים איתם)

בכל מקרה עכשיו מחכה לפני שאעשה ניתוח נוסף.

חייבת לציין שלא מתחרטת. היה שווה להיות בלי משקפיים 11 שנה...

וואו, יש אפשרות לעשות ניתוח נוסף?השם גדולל
כן. יש להם אחריות לכל החייםכובע שמש

אם כמובן זה מתאפשר מבחינה טכנית למבנה העין וכו'.

במדידות ובדיקת התאמה הם לוקחים בחשבון גם ניתוח תיקון

לי כחודשיים אחרי כל לידהואילו פינו

עלה המספר

במספר שלם..

אז חוששת מאוד לעשות לייזר ושיחזור לי...

והיה לך מספר משמעותי?השם גדולל
סתם מעניין לדעת.. ברור לי שאצל כל אחת זה שונה
לא עשיתי לייזרואילו פינו
התחתנתי עם 2.. עכשיו יש לי 5 אחרי 3 לידות..


שאלה נוספת: מה הטווח מחיריםהשם גדולל

למי שיש הסדר עם הקופ"ח? נכון לתקופה זו..

והאם אפשר לשלם בתשלומים? 

תלוי בסוג הניתוחואני שר

בביטוח שיש בקופת חולים

ובהסכם של קופת חולים עם המקום


הפער לאותו ניתוח באותו מקום בין השתתפות קופות חולים יכול להגיע לאלפי שקלים (מניסיון), אז צריך לברר ספציפית.

יודעת על גיסתיבשורות משמחות

שעשתה

המספר עלה לה ובמהלך הזמן גם הסתבך ונהיה קרע ברשתית

וואי איזה באסה ואיך היא עכשיו?השם גדולל
רפואה שלמה!
הייתה תקופהבשורות משמחות

מורכבת עם הראייה

עכשיו יותר בסדר אבל כן זקוקה לטיפות קבוע

והנזק לרשתית הרופאים אמרו לה שזה כנראה וודאי מהניתוח

יש פה עניין של סיכוי מול סיכון

זה גם תופעה שהחלה הרבה דיי הרבה שנים מהניתוח אבל ממה שהבנתי ממנה זה אחת מהסיכונים לטווח רחוק של הניתוח

דוד שלי עשה ועלה לו אחרי 10 שנים בערךזוית חדשה
ובלי לידה מן הסתם 🙃
משהו שצריך לדעת- אחרי לייזר, סביב גיל 40+ יש צורךואילו פינו

במשקפי קריאה..

קצת מוקדם יותר מאנשים ללא משקפיים..

אולי הגיל קצת משתנה אבל ממה שהבנתי זה די מחייב שיהיה 

דווקא הרופא אמר לי הפוךשומשומ
שזה מעכב את הזוקן הראיה. 
מכירה כמה שעשו והתחיל להם ממש מוקדם🤷‍♀️ואילו פינו
לי פעם אופטומטריסט אמרבארץ אהבתי

שלפי מצב העיניים שלי עכשיו, לא בטוח שאני אצטרך משקפי קריאה. אבל עם אני אעשה לייזר, אז אני כן אצטרך אחרי גיל 40.

(לא בטוחה שהבנתי אותו מדויק. בכל מקרה לא עשיתי לייזר ולא שוקלת לעשות כרגע).

זה דווקא הגיוני,מאמינה-בטובאחרונה

לאנשים צעירים יש מספר מינוס - קשה להם לראות למרחוק וזה נובע משרירי עיניים שכאילו חזקים יותר מהנדרש.

כשהגוף מזדקן ונחלש שרירי העיניים נרפים, אז למי שהיה מינוס והיה לו קשה לראות למרחוק יכול להיות שיתבטל לו המספר ויראה בסדר אבל אם עושים ניתוח אז אחכ יותר סביר שיצטרכו משקפיים ל ספר פלוס - קושי לראייה מקרוב.

מנגד זה טיפה יותר מסובך כי יש גם מולטי פוקל - אנשים שבמקביל צריכים מספר פלוס ומספר מינוס.

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


בחיים לא חשבתי על זה האמתמרגול

את מדברת עלייך או על ילד קטן?

אני לוקחת משככי כאבים, אבל בשביל הכאב, לא בשביל החום.


ותלוי גם כמה החום גבוה. 38.5 לא דומה ל40.5

בכללי הגוף צריך מנוחה. תקשיבי לגוף. אם את עייפה תלכי לנוח. אל תאכלי אם את לא רעבה (הרבה פעמים מערכת העיכול קצת מכבה את עצמה כדי שהגוף יתמקד במערכת החיסון)

גם אם את אוכלת - דברים קלילים. מרק, שייק, דברים כאלה. אני הייתי תמיד גם שותה תה.

תנסי כמה שיותר לנוח גם נפשית. עזבי אותך מהמיילים שצריך לענות להם וכו. תהיי במיטה תקראי ספר. כשתהיי עייפה תישני. כזה…


ונראה לי שהגוף מספיק חכם בשביל להעיר אותנו בעת מצוקה. לא מבטיחה. אבל כך נראה לי. 

התכוונתי לילדיםשירה_11
שמסוכן שהחום עולה ואני לא בשליטה לא?!


ותודה על התשובה המפורטת קראתי כל מילה וזה באמת מה שאני עושה עם עצמי כשאני לא מרגישה טוב

מגבת לחה על הראש/ מקלחתנפש חיה.
גם אם ביום אני מושכת, בלילה אני כן נותנתטארקו

בדיוק בגלל מה שכתבת למטה שזה מפחיד לתת לחום לעלות בלי להיות בבקרה.


אם לא, תביאי אותם אלייך למיטה


וגם

אני נותנת נורופן/אקמולי אם החום מעל 39

או אם החום נמוך יותר אבל הילד סובל


לא ממהרת לתת אבל גם לא נמנעת מלתת לילד כי גם לאפשר לגוף מנוחה ולא מלחמה מאפשר החלמה טובה יותר.

ממש ככהחנוקהאחרונה

זו גם ההמלצה שאני מכירה

בלילה בפרט אצל תינוקות כן לתת כי את לא במעקב.

הבן שלי מתנגד לתרופות, אז לא רבה איתו אם זה לא חיוני (אנטיביוטיקה נניח)

אבל הוא כבר גדול יחסית, בלילה מעיר אותי אם לא מרגיש טוב.

 

בגיל קטן יותר נתתי לפני השינה

הסברתי שבלילה חייבים.

שמה איתי במיטהעוגת גבינה.

מלבישה בגדים קלים.

לא מכסה בשמיכות.


בלילה לרוב אעדיף לתת. ואם לא אתן זה כבר שאראה שחיונית ובסוף חולי וכבר לא מעלה חום גבוה.

אולי יעניין אותך