נשמע שעברת חוויה ממש לא נעימה

מזדהה מאד עם מה שרשמת על שימת לב לפרטים. ועל העבודה מול זה. ממש.

ובכללי על להתחבר לעצמנו על היתרונות והחסרונות שלנו.

מוסיפה רק שאני דווקא מרגישה שיש הרבה הכלה של בנים את הבנות, הצרכים שלהן, הקצב שלהן..

וזה מאד מוערך בעיני.

לנו יש ציפיות מאד גבוהות מהם.

מרגישה את זה גם במקום שלי וגם בשיח..

לא נכנסת כאן לוויכוח מי יותר ופחות.

רק מעלה פה הערכה

והלוואי שהייתי מצליחה להסתכל יותר בעין טובה.

אני מדברת על הפורום יא מצחיקים

רק לא מבינה מה קורה נהיה פה איזה אוירה בפורום של "אנחנו מושלמים אבל כל העולם אשם"

ברור, זה "הם"

טוב אז זה הם תמשיכו עם הדיבור הזה נראה לאן נגיע

ביקורת.

מה לעשות שאני פה בפורום לא בא לעשות פוצ'י מוצ'י לאף אחד, אלא ליצור אי נוחות שמזיזה אנשים מהכסא, וגורמת להם לחשוב.

אני משתדל למעט בהתקפות אישיות, ובד"כ להודעות האישיות יותר בפורום אני מתייחס ברכות ועידוד. גם כאשר מנסים למשוך אותי בשיחות אישיות לתקוף מישהו, אני תמיד אומר למי שמציע את זה שצריך לדון לכף זכות ולראות את הצד שלהם ואני אף פעם לא מלכלך על מישהו בשיחות אישיות.

המטרה שלי היא בכלל לא אישית, אלא לתקוף תופעות כלליות.

אני גם לא מושלם, אפילו רחוק מאוד מכך שפל ונבזה, לכן דווקא בגלל כך יש לי כמה זמנים בשבוע שאני יושב מול שני אנשים שמעבירים עלי ביקורת. כך משתפרים.

אני הודיתי בשרשור הבררנות שאני גם נכשל בזה, וכמו שדרשנים אומרים בתחילת דרשתם שהביקורת צריכה להיות מופנית קודם כל לעצמך.

עכשיו כדי שהתגובה לא יצא כמתחנף לאף אחד, אגיד בכלליות בלי קשר לפותחת השרשור שאני לא מכיר אותה בכלל בצורה אישית, שלבנות קשה יותר לקבל ביקורת.

אצל בנים אנחנו תמיד מבקרים אחד את השני.

כן. זה עוד דבר שאתן צריכות להשתפר בו בלקבל ביקורת.

את אומרת די להאשים את הצד השני, וזה בדיוק מה שאת עושה.

יש בנים בררנים.

יש בנות בררניות.

לא כולם ולא כולן אותו הדבר.

אף אחת מאיתנו לא יוצאת עם כל הבנים, אף אחד מכם לא יוצא עם כל הבנות.

אשמח שתתייחסו אליי כאני, ולא כאחת מתוך כלל בעל זהות ואישיות זהה.

כולנו צריכים להיות רגישים, לכולנו יש מידות לתקן.

ואם אתם כאן בפורום, כנראה שגם יש תסכולים, כנראה שעשיתם כבר דרך מסוימת, כנראה שכבר ציפיתם והתאכזבתם. 

אבל גם אם היה לכם קשר - אחד או יותר - שהיו נוראיים, זה לא אומר כלום לגבי הקשרים הבאים!

וזה ההזדמנות להביע איחול שלמשה התותח שמשקיע פה המון יהיה זמן וכוח לעשות שיהיה אפשר לעשות לייקים לתגובות

אפשר בינתיים לעשות  

והרבה פעמים זה מרגיש מוזר לכתוב תגובה רק בשביל

גם תחשבי שנגיד מלא אנשים אוהבים תגובה ורוצים לבטא את זה

לא כולם עכשיו יתחילו לעשות כי זה סתם יעשה את השרשור ארוך ומציק ויראה מוזר

זה בדיוק מה שאני אומרת 

יותר מדי יש פה שרשורים בפורום שמדברים על בנות בכללי ומאשימים את זה שהבנות גרועות בזה שהם עוד לא מתחתנים... מבינה את המרמור אבל בואו מה זה הרמה הזאת 

(ולא יריתי לעצמי ברגל כי לא התייחסתי לכל הבנים אלא לכמה ספציפים ברור שאני לא אעשה רפרנסים)

מהחווייה שלך האישית אלא משרשורים כאן, ופה את קובעת שזה מרמור שלנו, זאת אומרת חוייה אישית שלנו.

לפחות אצלי זה לא נובע ממרמור כלל, אלא בצורה טבעית אני בוחן את העולם בצורה כללית, וכל דבר שאני מתבונן עליו יש לי חיוביות וביקורת.

מה שמצחיק שאת כן מודה למהות של דברינו לגבי הבררנות או השיתוף היתר.

הטענה שלך שעל אף שזה האמת זאת השמצה. זה כבר תלוי איך את רואה את זה. אני לא רואה ביקורת עלי כהשמצה.

אם היו עושים שרשור ביקורת אמתית על דברים שגברים חסרים בהם, הייתי שמח.

זוהי הודעתי האחרונה בשרשור כי זה לא שרשור שעוסק במהות טענות ענייניות, ואין לי התעניינות אלא לדבר במהות המציאות בין טוב או רע.

....🤺

הגבר שלך יכבד אותך לא יהיו מלחמות בנים בנות -גן שולה.

גבר שמתייחס / מכליל זה כי הוא נכווה

זה לא מתוך כוונה רעה אלא דרך התמודדות 

גם פה בנים מרשים לעצמם להקליד במציאות משפט היו מפחדים להגיד לך

נכון באמת יש בנות שעובדות מלא על המידות ויש כאלה שעדיין לא..

שאני עובדת על המידות לא צריכה שאף אחד ימחא לי כפיים ,מבחינתי שירקדו מקרנה.

העיקר שאת עושה את שלך וזה מולך 

(מול עצמך סגור) של אני עשיתי את שלי עכשיו זה מלמעלה.

נכון אני פשוט לא הבנתי למה זה הדיבור בפורום

זה לא מקדם אף אחד

ממנו ולהעריך אותו. ומותר לבקר אבל בצורה עדינה ועקיפה או הומוריסטית (כמו בשרשור ההוא על השיתוף של בנות..) כדי שהביקורת תתקבל, שהרי זו המטרה.

צריך להדגיש את החיובי. נניח נכון שבנים לא טובים בלשתף תחושות, אבל הם ממש טובים בלשתף בדיחות.

אבל זה לא היה ביקורת. לביקורת בשביל לתקן עניין כלשהו אין צורה כזאת. גם לביקורת שהיא חלק מפריקה יש מקום, אבל זה לא זה.

זה לחפש באופן שיטתי את מי להאשים. על מה להצביע שבגללו הכל נתקע כביכול.

זה לא משנה אם זה אמת או לא העניין הוא שאם מחפשים חסרונות מוצאים. אבל אם כבר רוצים להשתפר זה לא מועיל היחס הזה.

כתבתי את זה באופן כללי על ביקורת.

אגיד עוד משהו שקשור ולא קשור.

יש לפעמים מחשבה בדור שלנו, בגלל כל מיני סיבות וביניהן כל ההרצאות והאימונים והמידע הזמין, שאנחנו מבינים בצורה טובה את המין השני. אבל צריך לדעת שזו הבנה חיצונית, כדי להבין ולתפוס באמת צריך לחוות (ואז גם כל ההבנות מקבלות מבט אחר). ובשביל לחוות באמת צריך להתחתן (אני לא מדבר רק על מגע, אלא בעיקר על זה שאז נחשפים ליותר עומק בנפש של השני). כל נשוי יגיד את זה.

הבעיה היא שיש נטיה (מודעת או לא מודעת) לנסות להשלים את החוסר הזה של חוויה של המין השני דרך עוד הבנה או בדרכים אחרות ואז הבעיה מחריפה והחתונה מתרחקת. צריך קצת להיות כמו נער או נערה שמתאהבים בקלות כי החוויה שלהם לא נמצאת מאחורי כל מיני שומרים שצריך לעבור.

מעניין

אני לא יודעת אם ירדתי לסוף דעתך... 

לדעתי הבעיה היא שאנחנו מנסים בכלל להבין. זה כל הקטע שאנחנו שונים, לא? אני מחפשת מישהו לכבד אותו יותר מלהבין.. אם אני לא מצליחה להעריך ממש לכבד את הבנאדם אני יודעת שהוא לא יכול להיות בעלי. ואם אני מבינה אותו זה קצת מוריד לי מהכבוד אליו... הוא לא צריך לחשוב כמוני חוץ מבאמונות.

אבל השומרים שצריך לעבור יכולים להיות גם דברים חיוביים...

השומרים הם חיוביים בעקרון, הבעיה היא שלפעמים הם חוסמים מלהיכנס גם את אלו שאמורים להיכנס..

אמן

נכון

אני חושב שכן צריך להבין אבל ברמה סבירה.

למה אם את מבינה אותו זה קצת מוריד לך מהכבוד אליו?

כן ברור שאני רוצה שגם נבין אחד את השני אבל זה הבנה אחרת.

אני רוצה שיהיה לנו שאיפות דומות ושפה משותפת, שאני ארגיש בנוח איתו להיות אני. שיהיה מה שיחבר ביננו, שנראה בעין טובה אחד את השני.

אבל אני לא מחפשת להבין כי אני לא חושבת שאני יכולה לרדת לעומקו "לאשר" את דרך החשיבה שלו, אני יותר מחפשת לכבד אותה כי אני מבינה שהוא שונה ממני.

לא בהשוואה ולהבדיל אלף אלפי הבדלות- אם היית מבין את אלוקים היית יכול לכבד אותו? לסמוך עליו וללכת על פיו? 

מה שיגרום לי לכבד באמת מעבר לכבוד בסיסי, זה אם אני מעריכה אותו ויכולה לסמוך על הכיוון שלפיו הוא מכוון את הבית.

מוזמן להסביר במסר

חבל...

גם לא נותנות להשמיץ אותן בנחת

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

מה שהכי נגע בי היה לראות כמה הוא השקיע בסבתא שלי בהקשבה בעדינות וביחס המכבד שנתן לה.

ואצל ההורים התחברתי במיוחד לזה שהם תמיד ביחד גם כשהם לא מסכימים הם עדיין מחייכים אחד לשנייה ויש ביניהם חום יציבות ציניות הומור בעיניי יש בזה משהו ממש קסום.