הוא כאילו נמצא בתואר רק בגלל או בשביל ההורים, כן?

לי הרגיש קצת מבולגן מה שכתבת

אם כן אז נראלי שהבחור די יודע את כל הטיעונים השכליים, וזה יותר משהו רגשי אצלו של ריצוי או פחד מעימות עם ההורים או משהו כזה

בעיניי הוא צריך יותר תמיכה ועידוד לעשות מה שטוב לו ושהוא רוצה, וואולי גם לתת לחץ נגד שלא יעשה לעצמו רע סתם כדי לאזן קצת את הלחץ מההורים

ומיוחד שבתארים שנמשכים ארבע שנים, השנתיים הראשונות קשות ומתישות בהרבה מהשנתיים האחרות, כנראה שהוא בכל זאת בעל יכולות לסיים את התואר, גם אם זה בלי אהבה גדולה וחיבור רגשי לתחום המקצועי.  

לדעתי שימשיך.  שירכוש מקצוע טוב ומבוקש.  

להיות אדם תורני מאוד, אינו סותר להיות בעל מקצוע טוב בתחומים שאינם תורניים.  

ולא חסרים דוגמאות.  

הרב זיני, שעומד בראש הישיבה הגבוהה בחיפה, רכש בצעירותו תארים במתמטיקה והוא ד״ר למתמטיקה ושימש כמרצה בטכניון הרבה שנים.  

הרבי האחרון מלובביץ׳, זצ״ל, סיים בצעירותו תארים במתמטיקה ופילוסופיה של המדע.

הרב אהרון ליכטנשטיין זצ״ל, שעמד שנים רבות בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות, סיים בצעירותו דוקטורט בספרות אנגלית.  

(ואגב, כל הדוגמאות שהבאתי הם של רבנים רמי מעלה ובעלי שם, שהם ״תוצרת חוץ״.  בחו״ל מאוד מקובל שצעירים תורניים משלבים תורה ומדע. בארץ זה. רבה הרבה פחות מקובל משום מה).

מכון לב בירושלים מלא באנשים שרוצים לשלב תורה ומדע.  

בלי להכיר אישית את הבן אדם, רק מתוך זה שהוא כבר בשנה שלישית בתואר נחשב, אני ממליץ שיסיים.  

מאחר והוא השקיעה כבר שנתיים בתואר קשה אני אישית הייתי מנסה למצוא דרך לפחות להשלים תואר שיהיה ביד לעתיד (אולי למצוא תואר אחר של 3 שנים שאפשר לעבור אליו בקלות ולסגור עוד כמה קורסים לסיום התואר) או אפילו לפרוס את התואר מאוד ובו זמנית להתחיל ללמוד לכיוון של מקצוע תורני.

דברים משתנים בחיים ויכול להיות שעוד כמה שנים עם כמה ילדים יהיה לו יותר חשוב היכולת לפרנס משפחה בקלות ואם כבר יהיה לו משהו ביד יהיה יותר קל לחזור לכיוון הזה.

1. בסופו של דבר - ההחלטה שלו וגם האחריות על ההשלכות של כל החלטה שיקבל לכאן או לכאן. אדם בוגר מחליט בעצמו, לא ההורים ולא אף אחד אחר יכולים להחליט בשבילו.

2. כחלק מזה שהאחריות על ההחלטה היא שלו, הוא גם יצטרך להוריד צפיות מההורים.

זה נכון גם אם ילך בדרך שהם מעדיפים - הם לא חייבים לו כלום, לא סיוע כלכלי ולא בתחומים אחרים. מה שיתנו זה יפה, אבל לא אמור לבנות על זה. ק"ו אם בוחר בדרך שונה מזאת שההורים מעדיפים.

3. אם היה מדובר על בחור שעוד לא התחיל את התואר, או רק התחיל ומרגיש שזה 'לא קשור אליו' - הייתי בשקט אומר לו שילך ללמוד תורה. רק שידאג לשים לב שהוא באמת יודע, בצורה ראלית, איך אמור להסתדר כלכלית בעתיד (עלולים לשכוח את זה כשנמצאים באטמוספרה ישיבתית).

4. כיוון שהוא כבר אחרי שנתיים אינטנסיביות, נראה שחבל לאבד את כל מה שכבר השקיע. יש היום, הרבה יותר מפעם, דרכים לא רעות לשלב לימוד תורה משמעותי גם במסגרת לימודים אקדמאים.

5. במידה רבה, דווקא בעוד שנתיים, עם תואר ביד - הוא יוכל יותר בקלות להשתקע בלימוד תורה, כשהוא יודע שבעת הצורך (ולפעמים כשאברכים מגלים זאת, הם עומדים בפני שוקת שבורה) יש לו תואר משמעותי ביד.

על קצה המזלג:

1. האם אדם צריך לבחור מקצוע בהתאם לדרישות הוריו?

לא. שיעשה מה שטוב לו, אלה החיים שלו, אבל כדאי לזכור שההורים רוצים בטובתו ולכן כדאי לפחות להקשיב להם ולשקול היטב את עצתם.

2. האם קושי בלימודים אומר שיהיה קשה בעבודה?

לא. ברוב המקצועות שאני מכיר התקופה של הלימודים הרבה הרבה יותר מתישה מהעבודה שמגיעה אחריהם. מה זה אומר? שאם רוצים לפרוש רק כי קשה, אז כדאי לזכור שהקושי זמני אבל התועלת תלווה אותנו במשך 60 שנים בערך.

3. אם הלימודים משעממים אז העבודה תהיה משעממת?

לא, אין שום קשר. לא מכיר הרבה אנשים שכיף להם ללמוד אינפי ב' או סטטיסטיקה ג', ובכל זאת מהנדסים שאני מכיר אוהבים את עבודתם ומוצאים בה סיפוק רב.

למה לימודי רבנות בהכרח סותרים את התואר, גם אם זה יצטרך להאריך את אחד מהם.

אולי צריך להסתכל על זה מנקודת מבט שונה:

איך התואר יכול לעזור לי להיות רב יותר טוב בעתיד.

אולי התואר הוא במקצוע שרלוונטי (נגיד) למכון צומת?

גם בלימודים האלה יש גילוי אלוקות, חכמת העולם. אולי הלימודים האלה יכולים להעשיר את העולם הרוחני שלו.

אולי גם ההורים רואים את רכישת המקצוע כחלק מהחיוב של האב ללמד את בנו אומנות.

לבדוק טוב עם עצמו האם התואר באמת לא מתאים לו והשאיפות האיתיות שלו הןאחרות או שהוא מתעצל.

אם מתעצל -שיקשיב להורים

אם לא מתאים לו-אין מה לבזבז שנתיים מהחיים על משהו שלא יהיה בו שימוש.

גם אם יוסכם שלימודי רפואה או הנדסה למשל קשים בהכרח מלימודי רבנות.

לבחור ללמוד רבנות זה ההיפך הגמור מעצלות.

אבל מניח שהתכוונת אך ורק ביחס לתואר שלא יתעצל מלהשקיע בו מבלי להתייחס לאלטרנטיבות.. 

כתבת שחשוב לו לימוד תורה אז חשבתי על תורה לשמה..

אם כ"כ חשוב לו שהעיסוק העתידי יהיה עיסוק תורני למה הלך מלכתחילה ללמוד מה שהוא לומד כיום?

ההורים לחצו עליו?

נראה לי מוזר קצת לכן אני חושבת שאולי זו העצלות כי הרבה פעמים הלימודים נשמעים נוצצים מבחוץ עד שצוללים פנימה.

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים