הוא כאילו נמצא בתואר רק בגלל או בשביל ההורים, כן?

לי הרגיש קצת מבולגן מה שכתבת

אם כן אז נראלי שהבחור די יודע את כל הטיעונים השכליים, וזה יותר משהו רגשי אצלו של ריצוי או פחד מעימות עם ההורים או משהו כזה

בעיניי הוא צריך יותר תמיכה ועידוד לעשות מה שטוב לו ושהוא רוצה, וואולי גם לתת לחץ נגד שלא יעשה לעצמו רע סתם כדי לאזן קצת את הלחץ מההורים

ומיוחד שבתארים שנמשכים ארבע שנים, השנתיים הראשונות קשות ומתישות בהרבה מהשנתיים האחרות, כנראה שהוא בכל זאת בעל יכולות לסיים את התואר, גם אם זה בלי אהבה גדולה וחיבור רגשי לתחום המקצועי.  

לדעתי שימשיך.  שירכוש מקצוע טוב ומבוקש.  

להיות אדם תורני מאוד, אינו סותר להיות בעל מקצוע טוב בתחומים שאינם תורניים.  

ולא חסרים דוגמאות.  

הרב זיני, שעומד בראש הישיבה הגבוהה בחיפה, רכש בצעירותו תארים במתמטיקה והוא ד״ר למתמטיקה ושימש כמרצה בטכניון הרבה שנים.  

הרבי האחרון מלובביץ׳, זצ״ל, סיים בצעירותו תארים במתמטיקה ופילוסופיה של המדע.

הרב אהרון ליכטנשטיין זצ״ל, שעמד שנים רבות בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות, סיים בצעירותו דוקטורט בספרות אנגלית.  

(ואגב, כל הדוגמאות שהבאתי הם של רבנים רמי מעלה ובעלי שם, שהם ״תוצרת חוץ״.  בחו״ל מאוד מקובל שצעירים תורניים משלבים תורה ומדע. בארץ זה. רבה הרבה פחות מקובל משום מה).

מכון לב בירושלים מלא באנשים שרוצים לשלב תורה ומדע.  

בלי להכיר אישית את הבן אדם, רק מתוך זה שהוא כבר בשנה שלישית בתואר נחשב, אני ממליץ שיסיים.  

מאחר והוא השקיעה כבר שנתיים בתואר קשה אני אישית הייתי מנסה למצוא דרך לפחות להשלים תואר שיהיה ביד לעתיד (אולי למצוא תואר אחר של 3 שנים שאפשר לעבור אליו בקלות ולסגור עוד כמה קורסים לסיום התואר) או אפילו לפרוס את התואר מאוד ובו זמנית להתחיל ללמוד לכיוון של מקצוע תורני.

דברים משתנים בחיים ויכול להיות שעוד כמה שנים עם כמה ילדים יהיה לו יותר חשוב היכולת לפרנס משפחה בקלות ואם כבר יהיה לו משהו ביד יהיה יותר קל לחזור לכיוון הזה.

1. בסופו של דבר - ההחלטה שלו וגם האחריות על ההשלכות של כל החלטה שיקבל לכאן או לכאן. אדם בוגר מחליט בעצמו, לא ההורים ולא אף אחד אחר יכולים להחליט בשבילו.

2. כחלק מזה שהאחריות על ההחלטה היא שלו, הוא גם יצטרך להוריד צפיות מההורים.

זה נכון גם אם ילך בדרך שהם מעדיפים - הם לא חייבים לו כלום, לא סיוע כלכלי ולא בתחומים אחרים. מה שיתנו זה יפה, אבל לא אמור לבנות על זה. ק"ו אם בוחר בדרך שונה מזאת שההורים מעדיפים.

3. אם היה מדובר על בחור שעוד לא התחיל את התואר, או רק התחיל ומרגיש שזה 'לא קשור אליו' - הייתי בשקט אומר לו שילך ללמוד תורה. רק שידאג לשים לב שהוא באמת יודע, בצורה ראלית, איך אמור להסתדר כלכלית בעתיד (עלולים לשכוח את זה כשנמצאים באטמוספרה ישיבתית).

4. כיוון שהוא כבר אחרי שנתיים אינטנסיביות, נראה שחבל לאבד את כל מה שכבר השקיע. יש היום, הרבה יותר מפעם, דרכים לא רעות לשלב לימוד תורה משמעותי גם במסגרת לימודים אקדמאים.

5. במידה רבה, דווקא בעוד שנתיים, עם תואר ביד - הוא יוכל יותר בקלות להשתקע בלימוד תורה, כשהוא יודע שבעת הצורך (ולפעמים כשאברכים מגלים זאת, הם עומדים בפני שוקת שבורה) יש לו תואר משמעותי ביד.

על קצה המזלג:

1. האם אדם צריך לבחור מקצוע בהתאם לדרישות הוריו?

לא. שיעשה מה שטוב לו, אלה החיים שלו, אבל כדאי לזכור שההורים רוצים בטובתו ולכן כדאי לפחות להקשיב להם ולשקול היטב את עצתם.

2. האם קושי בלימודים אומר שיהיה קשה בעבודה?

לא. ברוב המקצועות שאני מכיר התקופה של הלימודים הרבה הרבה יותר מתישה מהעבודה שמגיעה אחריהם. מה זה אומר? שאם רוצים לפרוש רק כי קשה, אז כדאי לזכור שהקושי זמני אבל התועלת תלווה אותנו במשך 60 שנים בערך.

3. אם הלימודים משעממים אז העבודה תהיה משעממת?

לא, אין שום קשר. לא מכיר הרבה אנשים שכיף להם ללמוד אינפי ב' או סטטיסטיקה ג', ובכל זאת מהנדסים שאני מכיר אוהבים את עבודתם ומוצאים בה סיפוק רב.

למה לימודי רבנות בהכרח סותרים את התואר, גם אם זה יצטרך להאריך את אחד מהם.

אולי צריך להסתכל על זה מנקודת מבט שונה:

איך התואר יכול לעזור לי להיות רב יותר טוב בעתיד.

אולי התואר הוא במקצוע שרלוונטי (נגיד) למכון צומת?

גם בלימודים האלה יש גילוי אלוקות, חכמת העולם. אולי הלימודים האלה יכולים להעשיר את העולם הרוחני שלו.

אולי גם ההורים רואים את רכישת המקצוע כחלק מהחיוב של האב ללמד את בנו אומנות.

לבדוק טוב עם עצמו האם התואר באמת לא מתאים לו והשאיפות האיתיות שלו הןאחרות או שהוא מתעצל.

אם מתעצל -שיקשיב להורים

אם לא מתאים לו-אין מה לבזבז שנתיים מהחיים על משהו שלא יהיה בו שימוש.

גם אם יוסכם שלימודי רפואה או הנדסה למשל קשים בהכרח מלימודי רבנות.

לבחור ללמוד רבנות זה ההיפך הגמור מעצלות.

אבל מניח שהתכוונת אך ורק ביחס לתואר שלא יתעצל מלהשקיע בו מבלי להתייחס לאלטרנטיבות.. 

כתבת שחשוב לו לימוד תורה אז חשבתי על תורה לשמה..

אם כ"כ חשוב לו שהעיסוק העתידי יהיה עיסוק תורני למה הלך מלכתחילה ללמוד מה שהוא לומד כיום?

ההורים לחצו עליו?

נראה לי מוזר קצת לכן אני חושבת שאולי זו העצלות כי הרבה פעמים הלימודים נשמעים נוצצים מבחוץ עד שצוללים פנימה.

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

אבל קשה יותר להזיז אותו.

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.