אין מקום להסתפק בזה

ממש בקלות. זאת עובדה שאף אחד לא מפקפק בה, אפילו לא חמאס וחיזבאללה.

השאלה אם באמת נשתמש בה או שנגיע לאיזו הפסקת אש מסכנת שתשאיר את הסטטוס קוו פחות או יותר אותו דבר.

בצוק איתן לא ניצחנו.

אנחנו מתנהלים רק קצת יותר נכון מאז, אבל לא נראה שיש לנו מטרה של השמדת האויב באופן ממשי.

ולכן אם לא יקרה שינוי מהותי, בהנחה שתפיסת המציאות שלי נכונה, אנחנו לא בכיוון של ניצחון.

מצד שני, העם מאד רוצה ניצחון. ואולי זה יכריח את ההנהגה לנצח. אולי.

בטווח הקצר לא מאמין שננצח, לטווח הבינוני והארוך אני רואה בכל החושך הזה שורשים של גאולה.

התחלתי לחשוב ככה אחרי שראיתי את מי ביבי החליט לצרף לקבינט המצומצם, את מי שהם חלק מהבעיה, ובוודאי שלא יכולים להיות חלק מהפתרון (גם הוא עצמו חלק מהבעיה), ובהמשך מהתבוננות עקבית במציאות המסקנה שלי רק התחזקה. בטווח הקצר אנחנו מפסידים.

כמובן שיש להגדיר מה זה נצחון - נצחון זאת תבוסה *בעיניים של האויב*, נצחון זאת עקירת כל מחשבת זדון מצד מליוני חיות הטרף שמסביבנו בדבר הרצון לחזור על הזוועה הזאת שוב, עוד שנה, שנתיים, חמש, עשר.

ההצלחה המטורפת שלהם ב- 7.10 עוררה אצל מיליארדים של מוסלמים ברחבי העולם תשוקה בוערת לדם יהודי ושמה את חייהם של מליוני יהודים ברחבי העולם בסכנת מוות.

אני לא רוצה לרפות ידיים ולא לייאש, הלוואי הלוואי הלוואי שאתם צודקים ולא אני, אבל אני לא חושב שאני סתם ׳פסימי׳ או ׳פחדן׳, אני די רואה בזה מבט מפוכח על המציאות, כמו ריב״ז ערב החורבן שמתבונן במציאות ואומר ״בני אדם ששולקין תבן ושותין מימיו יכולים לעמוד בחילותיו של אספסיאנוס?״.

הסתייגות חשובה - כמובן שלקב״ה דרכים משלו להתערב במציאות לטובתנו אם ירצה. למשל אולי, האפשרות של פיצוץ רציני בין הנוצרים למוסלמים שכבר שותים להם את הדם בקשית באירופה נראית לי עניין של זמן וזה נתון שיכול לשחק מאוד לטובתנו.   

ואם מנהיגנו (או הלחץ הציבורי עליהם) לא מספיק ירצו, אז עלולים לסיים שוב באיזה תיקו שבו כל מיני פוליטיקאים במדים או בלי, יסבירו למה זה בעצם ניצחון.

לצערי הרב, אם שר הביטחון ברצינות בונה על זה שתושבים יחזרו כשצריכים להיות בכוננות ריצה לממ"ד - הוא לא בונה על ניצחון.

"הביטי למעלה ביתי על ההר

ההר שהיה כמפלצת

עוד יש תותחים שם ביתי על ההר

אבל הם מאיימים על דמשק"

רק זה ניצחון!

עזה תהפוך להיות בערך כמו רצועת הביטחון - ארץ מטעני הצד והפיגועים הספורדיים, כנראה עד שיימאס לנו להסתובב שם

אני חושב שלא תהיה מלחמה עם חיזבאללה ההימור שלי הוא שבשלב מסוים שני הצדדים יתקפלו בכנות עצובה זה קצת גדול עלינו להיכנס לבוץ הלבנוני ברמה כזאת

אני חושב שיש הרבה שינויים לטובה בעיקר אני מתעניין בשינויים הרוחניים ב"ה רואים התעוררות בקרב העם אבל ברמת הדיפ-סטייט אין שינוי מהותי לצערי

אני אמרתי את מה שלדעתי יקרה - אשמח להתבדות, אשמח לדעת אם לדעתך יקרה משהו אחר

מה צריך לעשות? לצערי אין לי מספיק ידע צבאי / ניהול כיבוש בשביל להגיד לך

בפועל הם עשו את העבודה פחות או יותר, כמו ציר פילידלפי וכמ ועוד מקומות מושמצים כאלה.

עובדות בשטח עכשיו במקום שרצועת הביטחון תהיה רצועת הביטחון, רצועת הביטחון זה מטולה ומנרה ואביבים... אז ברור שהיה לזה ערך

מה שאני אומר זה שכל שטח שיש לו אופי של "רצועת ביטחון" (רש"פ, עזה, ארה"ב בעיראק ובאפגניסטן) בסוף לאט-לאט נוצרות גם בעיות מבצעיות וגם בעיות תודעתיות (שגם משפיעות אחת על השנייה) שמובילות להתקפלות ברמה כזאת או אחרת

הבעיה המבצעית היא שאין רצון להשיג שליטה 100% אז מתפשרים על פחות ובגלל שזה הופך להיות ארץ מטעני הצד אז הופכים את זה לישיבה במוצבים ומדי פעם יזימה, ואז פחות יזימה, ואז הוראות פתיחה באש גרועות (אותו דבר כמו ברש"פ), האם זה עדיין עוזר? אין שום ספק, אבל לאט-לאט נזק תודעתי ורוצים להתחפף משם (כמו בעזה שחשבו שעדיף בלי הממשל הצבאי...) ואז באה מכה רצינית שמזכירה למה מלכתחילה נכנסו לזה

גם רצועת הביטחון וגם פילידלפי (ועזה כולה) הושמצו בדיוק מהסיבה שאתה מציג  עכשיו.

נצחון יהיה רק אם כל רצועת עזה, או לפחות- יותר ממחציתה, תחזור לשליטת ישראל מלא מלא. לא כמו שטחי c ביו"ש, אלא נקיה לחלוטין מישמעאלים.

כנ"ל בגבול עם לבנון.

לא רואה את השינויים. אם היינו מדברים במבצעים קודמים על כיבוש מלא וניצחון, ניחא. אבל זה לא המצב.

בצוק איתן הכריזו מראש (באופן אווילי לחלוטין) שלא נכבוש את רצועת עזה.

הצבא הורס לא רק תשתיות צבאיות של החמאס, אלא את התשתיות השלטוניות של חמאס, ופועל בימים אלה בשכונות שלא פעל טרם תכנית ההתנתקות.

אין הקש בגג.

חיילים ירו למוות בבדואים שבאו לגנוב נשק בצאלים, ולא קרה להם כלום.

ביו"ש מי שזורק אבן חוטף כדור בראש בלי אזהרות. הוא ומי ששלח אותו. שכם קלקיליה וטול כרם עוברות ניקוי יסודי מטרור. ברמה יותר גבוהה מחומת מגן שעצרה את פיגועי ההתאבדות.

ואחרון חביב. חיזבאללה הקימו מוצבים בתוך אוהלים בתוך שטח ישראל, ואנחנו הלשנו לאום כמו החנון של הכיתה. אחרי 7 באוקטובר, כל האוהלים של חיזבאללה  הופצצו.

נרדמנו בשמירה, ואחרי 7 באוקטובר התעוררנו.

 26 מחבלים שנתפסו חיים מאז מתקפת חמאס טופלו בהם, בחלק מהמקרים לצד לוחמים שנפצעו בעזה."

לא צריך יותר מזה

היא נותנת מיליארדים והיא המחליטה

לצערנו זה המצב

הם מבקשים נסיגה תמורת חטופים ונגמרה המלחמה

מבחינתי כל עוד ישארו פלסטינים בעזה. זה לא ניצחון.

לכן כנראה ישראל לא תנצח.

מצד שני. אי אפשר גם להגיד שישראל מפסידה.

לכן צריך להגדיר בדיוק מה הוא ניתחון

כמו באינתיפאדת הסכינים שהשבכ אסף נשקים לא חוקיים וגרם לנשק לעלות יקר מאוד.

וכל מה שקשור לירי תמ"ס או rpg, הערבים ביוש יכולים לחלום עליו.

המטרה היא לעשות אותו דבר גם בעזה.

זאת אולי שאיפה לכבוש המקום ולא להשאיר בו נכרים, אבל זה לא ממש קשור לשאלה לגבי המלחמה שלנו, אותה שאיפה יש גם לגבי כל יו"ש, ולגבי חצי ממדינת ירדן (בערך חצי) ששייך לנו, וכן כל ארץ לבנון שלנו היא. ולהרבה ראשונים גם הרבה מסוריא המערבית, ואולי אף דרום טורקיה.

זאת המטרה הכללית שלנו לכבוש וליישב הכל, אבל לגבי לנצח במלחמה בנתיים, המטרה הראשונה לשלוט שמה, שלב הבא זה ההיתשבות. (אם כי יש ראשונים ששלטון עם מס כמו כיבוש ממש.

לדעתי זה לא נכון להתיישב לפני ניקוי המקום

מטרור או תמיכה כזאת או אחרת בו.

אבל הפריקה מנשק היא ברמה גבוהה.

ללא ניקוי מלא מטרור.

או שלא עושים התיישבות

או שעושים כמו שצריך.

הפוך.

צריך להחזיק בטחונית

אבל כדי להקים התיישבות צריך קודם לפעול למיגור מוחלט של הטרור.

ברצועת הביטחון בלבנון לא הקימו התיישבות, וברק הצליח לסגת בקלי קלות.

לעומת גוש קטיף שלקח 3 שנים לעקור והיה צריך 3 החלטות ממשלה ו3 החלטות של הכנסת.

ועכשיו החוק דורש גם משאל עם.

יפנו עם או בלי התיישבות

ראה ערך סיני/גוש קטיף

היתרון שאין התיישבות זה שאין חיכוך בין הצבא לאזרחים.

והנזקים הנפשיים לאזרחים פחותים.

ודבר שני,

רצועת הביטחון אף פעם לא היה שטח ישראלי בשום צורה, בניגוד לסיני/גוש קטיף

כך יורדת ההסתברות שזה יקרה.

לכן לא מסרנו את יו"ש.

לגבי גוש קטיף וסיני, אל תשכח שמשהו השתנה ואז והוא החוק שדורש משאל עם.

אלא בגלל שממשלות השמאל לא הצליחו להגיע להסכם שלום שמשרת את האינטרסים של ישראל

וממשלות הימין בכלל לא חשבו לנסות

ועדיין, אם ירצו לפנות,

יצליחו.

לא שאני בעד פינוי של איזה חלק של ישראל

אבל אני בעד למגר טרור לפני ישוב

את רצועת הביטחון בלבנון מסרנו ללא הסכם.

אמנם מסרנו גם את גוש קטיף ללא הסכם אבל זה היה בגלל מיעוט תושבים.

לכן ביו"ש עשינו ההפך בחומת מגן שבו הגברנו את האחיזה הצבאית שלנו ביו"ש

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)