אם לא מתאים אפשר למחוק
לא מצאתי מקום אחר לפתוח את זה..
גרים בדרום, בלי ממ"ד.
יש ילדים קטנים ובאמצע הריון ב"ה.
בעלי במילואים אבל לאחרונה חוזר הרבה יותר ב"ה.
בתחילת המלחמה היינו מפונים קצת יותר מחודש ובמקום שהיינו הרגשתי יותר בטוחה.
היה לנו ממד ולא שמענו כל הזמן בומים.
לכן אישות התאפשר יותר מבחינתי.
עכשיו אנחנו בבית. הבומים מרעידים לי את הנשמה.
אני בחרדות איומות ורוצה להתייעץ עם הרופא לגבי כדורי הרגעה.
אני מתעוררת מזה בלילות ולא מצליחה לחזור לישון.
אנשים לא מבינים מה עובר עליי כי לא היה אצלינו אזעקות בימים האחרונים אבל אני פשוט לא ישנה מחרדה.
כל בום מזכיר לי איך הכל התחיל ואת התחושה שעוד רגע אני צריכה לזנק מהמיטה ולקחת את הילדים למיגונית בחוץ.
אני כל הזמן דרוכה, לא מתקלחת כשבעלי לא בבית ועוד ועוד השלכות.
אנחנו כל הזמן שומעים את היירוטים באיזור ובעיקר את הבומים מעזה וזה מטלטל אותי.
כמובן שזה משפיע גם על חיי האישות. פשוט אין. אני לא מצליחה להבין איך אפשר להיות בסיטואציה כזאת רגישה כשמצד שני יש בומים כל הזמן ואני צריכה להיות בכוננות של שניות להיות עם הילדים בחוץ.
זה ממש משפיע על בעלי והיתה לנו שיחה קשה על זה בשבת.
מאז יש ממש ריחוק בינינו. יש מתח ועצבות באוויר.
תוהה לעצמי אם אני היחידה שנמנעת מזה עכשיו? לא מבינה איך אפשר
מדברים