סוד הקסם היפני

הבית העסק הנבחר של יעל זלץ נראה לי ה3 או ה2 בסדרה

ליעץ זלץ יש גם קורס דיגיטלי שמעתי שהוא מאוד מוצלח

לשים במסדרון או בכניסה לבית - יש אחד באיקאה שיש בו איזה 6 ווים, אפשר לקנות שניים כאלו

ברגע שיש מקומות תליה דברים מתחילים להסתדר (כמובן שזה פתרון נקודתי אחד לבעיה אחת)

מעילים-

יש מתלה ייעודי בכל חדר.

שקיות-

לא צריך לשמור המון.

לאחסן בצורה מקופלת בקופסה. בשיטת קונמרי. אפשר קופסאות נפרדות של גדולות בינוניות והקטנות. אני שמה בשקיות גדולות ומאחסנת במיין יחידת מדפים צרה שיש לי צמודה למכונת הכביסה.

לגבי פתרון יסודי, יש מסדרות בתים, וכאלה שעושות ייעוץ- למשל בתאל אליאב. אולי שווה להסתכל באתר שלה לראות אם את מתחברת..

לנו יש עמוד כזה שיוצא ממנו ווים וזה מכיל המון מעילים, סוודרים, מטריות.

נח מאד.

אצלנו זה נמצא בנישה בסלון. בהתחלה העברנו בשבת לחדר, עכשיו רק כשיש אורחים...

שקיות אצלנו נמצאות מקופלות בתוך שקית נייר כזאת שיש לה בסיס, כמו של קסטרו.

נעליים במגירות.

לגבי מה לזרוק- כל כך כל כך מזדהה! אבל גיליתי שאני מסתדרת גם בלי 30! חצאיות לבת שלי (תכלס, היא בכלל לובשת שמלות, אבל החצאיות כאלה יפות וטובות...)

מצרפת ל@באורות שכתבה להעיזר במסדרת בתים. יש לי המלצה. בפרטי אם תרצי.

אתחיל מהסוף, מסדרת בתים, מבינה שמדובר בעלות כספית גבוהה, מבינה שהן עובדות קשה ומגיע להם הסכום, בשלב זה אין לי את היכולת לכזו הוצאה.

מתקן/עמוד למפעילים, אין שום נישה בבית, זו דירת שכירות ואין ככה מקומות אחסון או "פינות".

מתחילים ממקום לכל דבר. אם אין מקום לכל חפץ, יניחו אותו על השולחן/ כסא/ רצפה ואז גם יש בלגן וגם אי אפשר לנקות.

בלי מתקן תלייה אין סיכוי למעילים מסודרים. שאר החפצים צריכים מקום מסודר ששמים אותם שם (ארון/ מגירה/ קופסא)

כשהבית מסודר, יותר קל לנקות אותו.

בחדר ילדים שמנו מעל מיטת הילדה כמו מעקה למעילים על קולב. קצת יותר מסורבל מלתלות על ווים, אבל מסודר יותר

MULIG מוט לתליית בגדים, לבן, ‎60-90 ס"מ‏ - IKEA

מושלם,משנה תודעה,ממש ממש ממליצה!

וזה זול יותר מסדרת בתים.

אני גם בהתמודדות הזאת,לא קל🩵

אם יש לך פייסבוק

וגם בסטטוס בוואצפ

היא נותנת בלי סוף טיפים פרקטיים ממש!

אם תרצי אשלח לך מספר שלה

@תוהה לעצמי

זה ממש ממש קשה להתחיל לסדר, לארגן, לזרוק...

במיוחד למי שזה לא בטבעי שלה

אז כל הכבוד לך!

לי עזר: קצת ספרים כמו שכתבו (לקחתי מהספריה), לשמוע הרצאות יוטיוב ופודקאסטים כמו של יעל זלץ בת אליאב וכו'

והדבר העיקרי: לנסות לשים דברים במקום מייד (נניח כשמגיעים הביתה אז ישר לשים את הסוודר והתיק במקום, גם של הילדים כל עוד הם לא עושים את זה בעצמם)

ואם יש משהו שרואה שלא במקום - אז לקחת אותו מייד תוך כדי מה שאני עושה (נניח הולכת מהחשר לסלון ורואה שהבימבה באמצע המסדרון, אז לקחת אותה למקום). הטיפ הזה מצד אחד לפעמים  מערער את שלוות הנפש שלי כי אז אני עסוקה כל הזמן בלסדר, מצד שני הוא יעיל אז צריך לדעת מתי להפעיל אותו.

לגבי השאלות הספציפיות:

אם אין מקום למתלה מעילים הייתי בוחרת כסא אחד בסלון שעליו שמים את כל המעילים בערימה, ואז הבלגן שלהם ממוקם במקום אחד.

שקיות: דוחפת הכל לתוך שקית רמי לוי/אושר עד גדולה, מונחת על המייבש ושלום.

לבחור כל פעם כמה דברים שהם לא בשימוש - ולזרוק או למסור אותם. לא לעשות את זה לכל הבית בבת אחת, אלא להסתכל מסביבי בחדר/בסלון: יש פה דברים שלא בשימוש? בואו נוציא. אפשר בשלב ראשון רק לקחת ולשים בשקית כדי לפנות מקום בעין, או להחליט ישר לזרוק או למסור.

אם קשה לך מדי ובעלך פחות סנטימנטלי ממך - אז לתת לו את המשימה..

אני גם עובדת על זה... אז מבינה אותך מאוד וכל הכבוד לך!

התכוונתי לפודקאסטים/הרצאות יוטיוב באופן כללי

אבל אפשר רק להקשיב בלי להסתכל...

פשוט לכתוב בגוגל יעל זלץ.

אם אין לך צורך ממשי בהן, וגם אם כן אז שומרים 2 נגיד..

לדעתי זה חלק מהעניין של לשמור על הסדר כשמקום האחסון מוגבל : להשתמש במקום שיש בצורה חכמה ויעילה ובמקביל להעיף מה שאיננו הכרחי

שקיות הן לא הכרחיות לדעתי 

לגבי המעילים: הייתי קונה אפילו מעמד לתליית מעילים. יש כאלה שעומדים על רגל ומניחים אותם בסלון. אצלנו זה בכלל לא תלוי, יש לי מתחת למיטה של הילדים תיבות פלסטיק של אחסון והמעילים נמצאים בתוכן

התגעגעתי לנקות, לארגן,לסדר

לא יודעת מאיפה את…

אבל עשית לי חשק מטורף.

מפונה מהבית וזה מאוד חסר לי

אולי תתני פה טיפים,איך נראית שגרת ניקיון וסדר אצלך, ונחכים?

לק"י

בא לי לקחת שבוע חופש ולאפס את כל הבית....

וליבי איתך🤗

קשה להיות מנותקים מהבית...

וכיף לראות אותך פה!

יאלה, בואי

בתקווה שתחזרו בקרוב לביתכם

וואו... איזה קשה זה😥

ליבי איתך❤️

שמנו על הדלת כניסה וככה ישר שנכנסים אפשר לתלות

לי זה הכי נוח..

ממליצה

לק"י

יש לנו בחדרים. אבל לא תמיד נח לתלות שם.

ויש לילדים הרבה קפוצ'ונים, שהם בשימוש במקביל. צריכה למצוא להם פתרון נח.

אולי ארגז לזרוק לתוכו. אבל איפה לשים?....

יש מאחוריה קיר

אין לנו אפשרות לנצל את הדלתות למתלים

שנפתחת, "נשענת" על הקיר.

עם המתלה..

לא נורא

טיפה פחות נוח אבל הנוחות של המתלה בכניסה מנצחת

אבל תכלס לא משתמים בו למעילים. זה לתיקים של הילדים יותר, כשאני זוכרת לפנות אותם מהסלון בערב😅

בעיקר בימי שישי

PINNIG מתלה מעילים עם ספסל אחסון לנעליים, שחור, ‎193x37x90 ס"מ‏ - IKEA

והאמת שאני צריכה לחשוב אם זה מתאים לנו או שעדיף משהו שזורקים הכל לתוכו.

מקום במיוחד בשביל זה.

זה עוזר למצוא את מה שצריך בשניה וגם נראה מאד מסודר.

אם שמים הכל בארגז יותר קשה למצוא אח״כ.

לק"י

ואם אני מסדרת, לפחות שיהיה פשוט.

אני צריכה באמת לחשוב מה מכל האפשרויות יהיה הכי נוח.

זה פותח את הראש לשמוע כל מיני רעיונות.

בסגנון כמו בתמונה נניח.

בחדר של הילדים זה ממש ליד הדלת אבל לא במקום ספציפי.

אצלנו זה בנישה כזו. 

קודם כל חובה שיהיה מקום *מוגדר* לכל דבר בבית ואז כל אחד יכול לעזור לסדר כי ברור לכולם מה המקום של החפצים.

מעבר לזה להקדיש כל יום 10 דקות לפינה אחת בבית. לא פרויקט גדול, משהו קטן.

אני מפעילה מכונת כביסה ומתחילה או אפילו שעון מעורר לכמה זמן שיש לי ויאללה...

בשלב של הגדרת "המקום" לכל דבר.

קניתי היום כמה כלי אחסון גדולים ושקופים ויאלה, מתחילה את הפרוייקט.

הם לא מכבסים כל יום, ולפעמים מחליפים ולובשים בשבוע כמה מהם. אז אי אפשר להכניס לארון את ה"משומשים".

חוץ מאשר במתלים מאחורי הדלתות.

אצלי אם זה לא צריך כביסה זה הולך לארון

כל עוד זה לא מלוכלך והם לובשים לא רואה בזה בעיה האמת

אולי באמת אקנה ארגז גדול לכל המעילים והקפוצ'ונים

אבל אולי נקנה סל גדול לקפוצ'ונים ולמעילים.

לאט לאט, כל פעם כובשים עוד חלק בבית

אבל ספציפית לגבי מה ששאלת

לגבי מעילים לנו יש מתלה אחד

וגם סל כביסה גדול ליד הדלת שמה הקטנים פשוט זורקים תיקים ומעילים

ועוד קופסא לנעלים כנ''ל

כי לתלות במתלה הקטנים לא זורמים וככה יותר קל

גם ספסל אחסון כזה יפה בכניסה יכל להיות פתרון טוב

לשקיות פשוט יש לי את המתלה שקיות עם החורים

שמה בו הכל.לא מקפלת שקיות או משהו דוחסת שם

לא מרגישה שמשתמשת בהן באופן כזה שדורש קיפול מסודר והשקעה

ובכללי

לקלוט מה הנקודות תורפה דל הבלגן

ולנסות למצוא פתרון נקודתי לכל דבר

נגיד סלסילאות וקופסאות מיועדות ל..מסמכים ומכתבים עד למיון

עטים כלי כתיבה וכו

גומיות וסיכות

וכו

שלב א: פינוי בינוי

לפני סדר עומק יש קודם כל סדר בסיסי. כדי להתחיל לסדר צריך משטחים נקיים.

משטחים: רצפה, שיש, שולחן, ספה.

מתחילים מהמשטחים הגדולים בבית:

רצפה- לטאטא הכל לערימה אחת (הכל ביחד בשלב הראשוני)

שיש- כל הכלים לכיור, מגבון על הכל

שולחן- לפנות מכל החפצים והניירת. כלים לכיור. משחקים  וחפצים ששייכים לחדרים בערימה. ניירת בערימה אחת. השאר לפח. להתרכז רק בשולחן לא ללכת לסדר את החדר! להשאיר ערימה שמיועדת לחדר לאחר כך. המטרה כעת: שולחן נקי!

ספה- כנל כמו השולחן.

כשארבעת המשטחים הגדולים האלו ריקים כבר תרגישי שיפור עצום. עכשיו אפשר להתחיל לסדר.

כדי להתגבר על השלב הזה אני משתפת ילדים:

כותבת את המשטחים וכל אחד בוחר מה הוא מפנה. ילדים קטנים מקבלים משטח קטן ומוגדר.

רעיון מהיר נוסף (לא נותן מענה מלא אבל ממזער נזקים כשצריך למהר): כל ילד מרים 20 פריטים מהסלון למקום. והם עושים את זה מהר כי כל אחד רוצה לסיים את ה 20 הכי קלים מבחינתו ("אמא כל טישו נחשב בנפרד?").. לא פותר הכל אבל חסכת לעצמך כ 60 פריטים להרים לבד.

שלב ב: מיון

כל החפצים שטיאטת לערימה אחת לשים במקום.

הערימות לחדרים

הניירת למגירת ניירת או למכתביות ילדים או לפח.

בגדים מלוכלכים לסל

אם נשאר זמן לשטוף את הכלים.

שלב ג: סדר עומק

תכתבי מה מפריע לך. איזור או קטגוריה.

מעילים- מצוין שעלית על זה שהם צריכים מקום. כתבו לך הרבה עצות ורעיונות למקום עבורם.

כל פעם "תתקפי" איזור אחד או קטגוריה אחת שצריכה פתרון.

הבעיה שאנחנו רוצים לסיים הכל בפעם אחת, והזמן שלנו מוגבל ויש גם את השוטף. לכן חייבים לוותר על חלום מקל הקסם ולעבור לשיטת הפרד ומשול. ובהתמדה. כל פעם לטפל נקודתית באיזור מסוים, מדף מסוים, מגירה, או קטגוריה בעייתית.

בהצלחה ❤️

💖💖💖

איזה קטע, תוך כדי הקלדה מגלב פה משהו, תגידו לי אם זה קורה גם לכן

עד כה לא הצלחתי להוסיף סמיילים ולבבות.

התחלתי לכתוב את זה, כתבתי שאני לא מצליחה להוסיף לב ..ואז פתאום הופיע מעל המקלדת הלב שהוספתי פה, אב בחרתי אותו והוא צורך, אז איך אפשר להגדיר שאוכל לבחור כל מיני תוספות

תולה פשוט בארון, גם לילדים. עניין של הרגל. זה לוקח שניה. מתלה תופס מקום ואם יש בית קטן וגם ככה עמוס סתם מעמיס על העין.בכללי כמה שאפשר לסגור בבית ולא לראות נותן הרגשה של מסודר. 

שקיות שאמרת אני מקפלת יפה למרובע ומכניסה יחד.

תשאלי עוד שאלות, אני אוהבת שאלות על ארגון וסדר

דברים שתלויים תופסים הרבה יותר מקום מקופלים.

את חייבת לקרוא את "קסם היפני".

היא תלמד אותך לקפל בצורה שלא תופסת נפח.

וגם תנסי לעדות סויץ'..כשאת מתפטרת מחפצים תחשבי שאת *משאירה את הדברים האהובים ומשמחים" כך הם יבלטו עוד יותר כי לא יהיה מה שיחביא אותם

לבין "בית מעוצב ומדהים".

היה לי בית עם ערימות חפצים בחדרים

ממש הרגשתי איך זה פוגע לי בבריאות ובבהירות המחשבה

זה משליט אווירה של ייאוש...

המחשבה היא קודם כל לארגן בצורה בסיסית

ולדעת שכל פריט שאת זורקת תורם לך לבריאות!

ממש ככה!

וגם תרופות עולות כסף... אז משתלם לזרוק אפילו אם תצטרכי לקנות עוד אחר כך.

לדבר עם עצמך, לשבח את עצמך כמה זה טוב כל צעד קטן.

סדר:  זה קודם כל מיון, שהדבים לא יתערבבו ונצליח לחיות את היומיום.

על זה יגיע אחר כך הנראות והעיצוב ושהכל נאה...

אז כדאי ללכת לחנות כמו מקסטוק ולקנות המו המון סלסלות פלסטיק בכל הגדלים.

בשלב הראשון,

את ניגשת לכל פינה או חדר בבית ומשתדלת "לבודד"

עשיתי במקלחת סלסלה גדולה לכל השמפו, סבון

סלסלה קטנה למברשות שיניים ולמשחות

עוד סלסלה לכל מיני קרמים ודברים שלא ידעתי לאן לשייך.

ככה גם כששמפו נגמר את פשוט זורקת את האריזה... יותר קל לזהות את זה

עשיתי ככה עם חומרי ניקיון וסקוצ'ים מתחת לכיור במטבח

עם חד פעמי (סלסלה לסכו"ם שהתערבב במיקס, סלסלה לצלחות וכוסות, וכו')

אגז או קופסה גדולה לנעליים של הילדים בכניסה לבית

עוד קופסת פלסטיק שקופה (האלה על גלגלים) שהם זורקים לתוכה את התיקים והמעילים כשחוזרי מבית הספר והגנים.

לילדים בגילאי יסודי קניתי מגירון של "כתר" (שוב, אולי זה לא יפה או מעוצב אבל זה פרקטי!!)

הדבקנו פתקים על המגירות :

"בית ספר"

"יצירות וכלי כתיבה"

"חפצים אישיים"

והסברתי שאלו המגרות הפרטיות שלהם, הם מנהלים אותן

וכל מה שמחוץ למגירות אני מרגישה חופשי לזרוק.

זה הוריד משמעותית את הבלגן, וכשהיה וביקשתי מהם לסדר היה להם יותר קל לארגן.

אז כן, הבית נראה כמו חנות סטוק שהכל בסלסילות... אבל ממוין!!

אין יותר ערימות

ואת רואה לבד מה מיותר וזורקת.

אפילו עשיתי כמה סלסלות של בלגן שקשה לי למיין עכשיו

ומתישהו אני או מישהו אחר אמיין...

בהמשך ב"ה עברנו לבית מרווח יותר

הכל היה נראה אחרת וגם יותר יפה.

מתפללת שיקרה גם לך!

נשמע טוב,

לא כתבתי זאת, אבל יאמר לזכותנו שאין אצלינו מאגרים של אוכל, חומרי ניקוי, שמפו וכדו'.

אנחנו גרים באזור מרכזי בקרבת סופרים ומשתדלים שלא יהיו מיליון אריזות, לדוג' , יש לי במלאי בדכנאחד פתוח ואחד סגור (שמפו ומרכך שיער אחד באמבטיה ואחד סגור בארון, מרכך כביסה אחד ליד המכונה ואחד סגור, חומר לרצפות,אחד בלבד )עד כדי כך שהגיע בחורה לעזור לי במעבר דירה ואמרה, וואהו, זה חומרי הניקיון שלכם.... זהו... אצלינו יש חנות,סה"כ היה לי חומר לרצפות, סנו ג'ל כחול אורנים, מנקה חלונות, סנו תנורים ועוד משהו, זהו,אין צורך בהרבה.

הקושי שלי זה החומר לימודי של הילדים, ביגוד שכבר קטן ורוצה שיהיה בבית בייסיק מכל מידה, אם מישהו יגיע ויצתרך,כל מיני שגעונות כאלו.

כמה שהעפתי,עדיין יש עוד.

את לא "אגרנית" באופי

תנסי לחשוב איך הגעת למצב כל כך יעיל של חומרי ניקוי מעטים ומאורגנים

ולהשליך את ההיגיון הזה על הביגוד ושאר החפצים המיותרים... 

מה שעבד כאן יעבוד לך כאן.

ואם יש בגדים שקשה מאוד להפרד מהם אפשר להניח במחסן או בארון מוגדר

העיקר שלא יתערבבו עם כל הדברים שאת צרכה ביומיום.

איזה כייף שיש פה את המקום הזה, לפרוק, לקבל רעיונות ועצות.

לנשים האלו שתמיד, תמיד כייף להיכנס אליהן לבית.

תמיד, תמיד הכל בוהק, הכל במקום ויש מרחב פתוח בלי כלים בכיור*, בלי דברים שמסתובבים על הרצפה, בלי מעילים בסלון...

*אישית,סוברת. שלא צריך לשטוף כלים כל רגע, זה בסדר לראות כלים מבצבצים.

*זה בסדר שיש משחקים המעילים בסלון.

רק שואלת....

הנשים הללו שלא מתרגשות מביקור "הפתעה" כלשהו כי תמיד מאורגן אצלם.

האם אתן, אותן נשים מאורגנות מרוצות מכך או שאתן קצת מקנאות באלו שפחות חולות ניקיון ומעט מבולגן אצלם.

כמובן שההפך ,אני מעידה על עצמי שאני חולמת להגיע למצב הזה כמו שהבית שלהן נוצץ, לכל דבר יש מקום והכל מסודר.

היא ארון כניסה לבן בכניסה לבית

כרגע אין לנו אפשרות למצוא מקום/ תקציב לארון כזה

אבל בהמשך אני מקווה שנצליח

זו בעיניי הדרך הכי טובה ליישוב הדעת

כשהכל מכוסה מאחורי 2-4 דלתות לבנות ולא רואים כלוםם

כל מתלה אחר מעמיס מאוד על העין כי הוא הופך לעמוס

בכל משפחה יש בממוצע 3 עליוניות לכל ילד וזה פלוס תיקים כפול מספר הנפשות במשפחה יוצר עומס אדיר שכל מתלה פתוח יראה עמוס איתו

באופן כללי כדאי שכל דבר ימצא את מקומו מאחורי דלת סגורה של ארון. גם שיש צריך להיות ר-י-ק. חוץ מקומקום וסקוטש או נטלה. השאר בארונות. פעם הייתי משאירה את השמן והמלח בחוץ וכדו. הגעתי למסקנה שככל שיש יותר משטחים ריקים ולבנים ככה יש יותר נחת בעין

יש לי מדיח ולא כל דבר כדאי להכניס אז גם אצלי יש הרבה פעמים כלים לייבוש שנשארים על השיש.

אבל באמת שהרבה יותר אידאלי לנגב עם מגבת ופשוט להכניס

אני מעדיפה להיות פה במקום

יש לי מדיח וגם מתקן לייבוש

אבל הוא בפינה כזאת פחות בולטת בעין

ומוציאה כשצריך.

אבל זה לא אומר שהשיש ריק...

יש עליו קומקום, מתקן לייבוש כלים, מתקן לייבוש בקבוקים, תרכיזי פטל, מתקן לכוסות ח"פ, נטלה, סקוצ'ים בכלי שתלוי על הקיר מאחורי הכיור

וזה כשהשיש מסודר...

בקיץ יש גם מכשיר שמכין סודה.

אין מקום להכל בארונות ובאמת המיקסר והמעבד מזון בחוץ

טוסטר זה קטן זה בארון

אבל כל מיני דברים קטנים שממלאים את השיש מה שאפשר להכניס זה עדיף בעיניי

אצלנו קומקום, מיקרוגל, טוסטר נמצאים במדף.

אמנם פתוח, אבל זו תחושה מסודרת.

מעבד מזון ומיקסר נמצאים בארון וזה מרגיז להוציא כל פעם, אז משתמשת בהם פחות. הייתה תקופה שהחלטתי שהמעבד מזון יישאר על השיש, כח עדיף לי ה'בלגן' שלו מאשר לא להשתמש כי קשה להוציא.

הלוואי היה מקום כזה

העיצוב של הבית לא מאפשר, אין נישות, לא מאוחרים דלתות, לא בכניסה לבית וגם לא בחדרים.

מקווה להצליח להעיף מלא דברים בתקופה הקרובה ולפנות מקום בארונות.

עצם המודעות והרצון לעשות שינוי זה רוב העבודה

מעכשיו והלאה זה נרכש

בשנים הראשונות של הנישואים שלנו הייתי במצבך. הייתי מתביישת לפתוח את הדלת של הבית. הייתי אגרנית ודחיינית ופרפקציוניסטית. ולא ידעתי לשמר סדר באופן יומיומי.

את כל הכלים לסדר אפשר ללמוד. צריך רצון ומודעות.

שנים קראתי את יעל זלץ וזה עזר לי מאוד.

רוב השינוי התודעתי והמודעות זה בזכותה.

ואחר כך התחלתי לעשות שינוי משמעותי

הבנה מה עיקר ומה תפל

לעשות כל יום קצת ולא הכל בבת אחת

לתכנן מראש ולחלק למנות קטנות

ליצור הרגלים על ידי התמדה

ועוד ועוד

בעיניי זה כלים משמעותיים לא רק לסדר בבית אלא גם לאורח חיים בריא ורגוע.

את עושה את השינוי בתקופה נהדרת בשנה!!! יהיה לך הרבה יותר קל לקראת פסח!

את תראי כמה זה יכניס לבית שלך שמחה שלווה ואיכות חיים לך לבעלך ולילדים בעז"ה!

ממש אוהבת לקרוא אותך.

אז היום את במצב של לפתוח את הדלת תמיד כי את פחות פרפקציוניסטית או כי יותר מסודר או גם וגם?

אני גם באמצע לעשות סדר רציני של הבית.

זה באמת ככ כיף! אף פעם לא יצא לי לעשות דבר כזה ונראה לי אני מפתחת תחביב😅

אבל עדיין איכשהו תמיד יש את הדברים הקטנים האלה שמפוזרים בבית, נגיד מפתחות, מגבונים על הספה בצד שיהיו נגישים.

מסוג הדברים שאני לא מצליחה למגר ושאם חמןתי היתה אומרת לי שהיא בדרך הייתי מייד מסדרת גם אותם שיהיה יותר נעים בעין.

מבינה למה אני מתכוונת?

בטח מבינה על מה את מדברת. יש אצלי המוני פריטים כאלו.

באמת צריך לבחור לפעמים בין מראה נקי לזמינות ונגישות. כי מצד אחד מאוד נעים בעין שהכל מאחורי ארונות, ומצד שני נח שיש חפצים מסוימים מאוד זמינים . זה עניין של מינונים וגם שעות ביום.

ולשאלתך-

אני לא מגדירה את עצמי היום פרפקציוניסטית בכלל. וכיף לי לפתוח את הדלת של הבית. הוא נעים ומסודר במידה משמחת.

אבל

אני עדיין לא מהנשים שאין אצלן אף חפץ מיותר,

שכשהן פותחות את הדלת את אפילו לא מבינה מה יכול להתבלגן שם כי הכל משטחים חלקים וריקים.

אני מאוד נהנית לראות את זה אצל אחרים, ומשתדלת להתקרב לזה אבל

אולי אני גם לא אהיה ממש כזאת אף פעם.

אני אוהבת עיצוב, אוהבת צבע, עציצים

הבית מלא בצבעי פסטל, בכריות

זה לא מראה נקי כמו העיצוב המודרני

זה מראה הרמוני

אבל זה גם מראה שמתבלגן מהר יותר כי מטבעו הוא מלא יותר בפריטים וצבעים

וגם קשה יותר לתחזק את זה עם ילדים

לדוגמא, כריות בספה

בעלי טוען שזה עבדות

אבל אני מאוד אוהבת את זה

אז זה מעמיס וצריך לתחזק אבל זה גם יפה

עוד דוגמא, הספה שלנו בצבע מנטה בהיר מאוד מבד ואני מאוד אוהבת אותה

בואי נגיד ככה, הרבה יותר קל לתחזק ספה דמוי עור בצבע כהה, אבל לא הייתי קונה כזו לבית שלי

עם השנים הבנתי שאני צריכה לדייק נכון יותר מה נכנס הביתה, ומצד אחד משמח ומצד שני לא הופך אותי לשפחה

אז לא, אין לי שטיח בסלון למרות שזה יפה מאוד בעיניי

ואת סלי הקש באמבטיה החלפתי בפלסטיק על גלגלים בלי מכסה שקל לי מאוד לשנע למכונת כביסה ואני לא צריכה כל היום לסדר מחדש את הבד שמצפה את הסל מקש. 

גם הכסאות של שולחן האוכל הם מעץ פשוט בלי ריפוד וככה קל יותר לתחזק וכו

בקיצור, מי שמתחברת לעיצוב מודרני, זה לרוב הרבה יותר קל ליצור מראה נקי ולא עמוס בפריטים כי בבסיסו הוא עיצוב נקי ופחות מורכב בעין

ובסוף צריך למצוא מינונים שמצד אחד משמחים ומצד שני לא מייצרים תחושה של עומס ועבדות

והאמת שמרגיש לי שיש דברים שימושיים שאם הם לא יהיו נגישים ויהיה להם מקום קבוע לא משהו אז זה רק יבלגן יותר.

פשוט אמא שלי זה לגמרי מסוג הבתים שאין אפילו כף בכיור אף פעם. לכל דבר יש מקום. אין אף פעם שום פריט לא במקום ואפשר לעלות אליה בכל שעות היממה ולקבל בית מדוגם.

היא מאוד זריזה ומסודרת וכולנו יצאנו שה' ישמור הרבה בגלל שהיא עשתה בשבילנו.

אוהבת אותה מאוד, כן? אבל עכשיו אני בעבודה על זה. לרכוש כלים שלא ממש יש לי.

תקני לבן או צבעים בהירים וחלקים

זו עוד מסקנה שהגעתי אליה

זה מייצר משטח גדול בחדר שיש לו צבע בהיר וחלק וככה החדר נראה פחות עמוס

1. נובה טי פעם אחת ופעמיים גיינפיקס

2. הנובה טי עשה כתמים כמה ימים לפני הוסת הגיינפיקס לא. חוץ מזה דימום רגיל עם שניהם

3. בהתחלה כן, וקיבלתי היתר גורף לבדוק מינימום בדיקות. הפסק יום ראשון ואחרון. כשראיתי שהכל בסדר אז כן בדקתי יותר

4. כן ולא.

כן כי זה מנע הריון

לא כי זה עשה לי בעיות גינקולוגיות אחרות ומסתבר שכנראה התקנים לא יושבים אצלי טוב..

1. ג'ניפיקס

2. התקנתי אחרי לידה, כשהווסת חזרה האריך- כיומיים שלושה הכתמות לפני ועוד יום עד להפסק.

3. הרבה הכתמות, הקלות בשבעה נקיים

4.סהכ כן במיוחד שהייתי ללא ווסת מס' חודשים, אבל ברגע שהגיעה היה מבאס בגלל הנ''ל 

1. נובה טי

2. הכביד במחזורים הראשונים אחרי ההתקנה, וקצת גרם להכתמות לפני הוסת בוסתות הראשונות. אחר כך היה די רגיל. ייתכן שהזמן להיטהר התארך ביום. לא בטוחה שזה קשור להתקן.

3. רק בהתחלה ואז באמת קיבלתי פסיקה מיוחדת אבל תוך פעמיים-שלוש זה הסתדר.

4. כן!

1. מונה ליזה

2, האריך את הווסת ביום בערך והכביד את הדימום

3. אין דימומים בין ווסתיים ב''ה

4. במניעה הכי טובה שניסיתי

אני מאוהבת במחזור החודשי. זה משפיע פלאים על החשק;)

זה לא הורג לי את הספונטניות - מה שקרה עם הדיאפרגמה.

בקיצור

מבחינתי זאת המניעה הנבחרת

וניסיתי- גלולות הנקה, דיאפרגמה, שקפים ונרות

1. מונה ליזה

2. לא

3. לא היו דימומים בין וסתיים.

4. מרוצה מאד. שגר ושכח.

1. נובה טי

2. בהתחלה כן, מחזורין ארוכים יותר( האריך לי מ3 ימים ל5 ימים) וגם דימום כבד יותר אבל אחרי 4 חודשי הסתגלות הגוף שלי חזר לעצמו

3.היו ממש מעט, בהתחלה בהסתגלות קיבלתי היתר לבדוק רק הפסק, יום ראשון ויון אחרון

4. ממליצה מאוד. הייתי עם ההתקן תקוםה ארוכה מאוד וזה באמת שגר ושכח. מניעה מעולה בלי כל הבאלגן לש ההורמונים

בהצלחה

נובה טי

כן

כן. עם ליווי הלכתי צמוד הצלחתי לא להיאסר רוב הזמן

כן,עד שנהייתה לי דלקת באגן ונאלצתי להוציא, לא החזיק הרבה לצערי, 7 חודשים

1. כנראה נובה טי, לא בטוחה

2. כן וכן. גם וסתות יותר כואבים יחסית

3. נראה לי שלא

4. הייתי מאוד מרוצה. מבחינתי היה הכי חשוב ללא הורמונים.

2. לא

3. מעט כתמים לפני

4. כן, עד שנכנסתי להריון עם ההתקן, חצי שנה אחרי שהתקנתי אותו! אז בדיעבד ממש לא מרוצה..

יצא לי לכתוב על זה כנה פעמים בשרשורים שונים

1. שמתי מירנה - דימומים לא פוסקים וכבדים כחודש ומשהו. ישמע יוזר אבל הרגשתי פיזית משהו זז לי בבטן .התייאשתי והוצאתי.

2. התקן נובה טי- גרם לי לדלקת חמורה באגן וברחם . לקחתי פעמיים טיפול משולב של אנטיביוטיקה בהפרש של כמה חודשים אחד מהשני . כמובן שזה גרם לבלגן רציני בגוף ובקיבה וזה גרם לי להקאות ושלשולים.

הרופאה המצליצה שכדי להפטר מהדלקת,צריך להכנס להריון. וזה מה שעשיתי...

בסוף זה עשה פעולה הפוכה ההתקן הזה 🤣מודה על הילד הזה אבל תכלס הגיע בזמן שלא הייתי בנויה נפשית... בקיצור

לא מתאים לכל אחת ....לרגישות שבינינו.

3. כל הזמן אומרים לשים תחתונים כהים .. קצת קשה לי עם זה

מה,אם יש דם אז מתעלמים ממנו כאילו לא ראיתי ?

ההתקן הזה ממש דפק אותי כי יש לי עד היום כל מני מכאובים טרום ובים וסתיים שלא היו לפני.

לגבי הדלקת שזה עלול לגרום, זה כתוב במפורש כתופעת לוואי לא שכיחה בעלון . שימו לב.

בהצלחה 

גם אני נהייתי עם כל מיני כאבים והרגשות מוזרות במהלך החודש

אולי סוג של דלקת כרונית (כמובן לקחתי אנטיביוטיקה לטיפול אבל כנראה זה לא ממגר לגמרי)

לא יודעת

התייאשתי לבינתיים מהתקנים

אם תבינו את המשמעות

להכניס גוף זר לרחם

כדי שיגרום לסוג של "דלקת פעילה או לא פעילה"

וכך ימנע הריון. .. נשמע לי מזוכיזם

וזה באמת מתסכל

כי נשים דתיות אין להן ממש פתרון אחר ...

הלוואי שיהיה משהו כבר שמונע 100 אחוז בלי הורמונים וכשר הלכתית

שמתי מונה ליזה

הרגשתי כאבי בטן לעיתים קרובות

עשה דימומים והכתמות כל.הזמן

אחרי חודשיים התייאשתי והוצאתי

1. נובה טי

2. בהחלט

3. בהתחלה לא, בשלב מסוים כן. אבל אני לא יודעת אם זה קשור דווקא להתקן או לזריקות הרזיה שלקחתי במקביל. קיבלתי היתר לבדוק 3 פעמים, ראשון אמצע ושביעי.

4. היה ממש מעצבן לקבל כל חודש, וגם אז, הווסת היתה מאוד מאסיבית וארוכה. אבל אחרי 10 שנים של הריונות הנקות וגלולות סופסוף נהיה לי חשק נורמלי, מה שמשפיע עליי לטובה גם בהריון הנוכחי. אז בסוף זה שווה את זה. 

1. מונה ליזה

2. ממש בקטנה

3. כן, להפחית בדיקות

4. כן. חוץ מאשר בתקופות עם הרבה כתמים 

1. נובה טי

2. כן, אבל ככל שהחודשים עברו זה היה פחות משמעותי. בהתחלה היה איזור ה8 ולפעמים אפילו 9 ימים, ואחרי כמה חודשים (לא יותר מדי) היה סביב ה5-6 ימים

3. ב"ה לא היו

4. מאוד! המניעה שהכי אהבתי. הרגשתי שאני מחוברת לגוף שלי וזה נתן לי המון

1.נובה טי כבר פעם שלישית,אז יש נסיון יש מה להשוות בין הפעמים

2.פעמים קודמות האריך ביום יומיים,הפעם לא תמיד הרבה פעמים יכולה לעשות הפסק ביום הרבעי.

3.בקודמים היו המון התמים בין ווסתיים השתדלתי להתנהל איתם נכון,רוב הפעמים הכתם היה דווקא ביום האחרון של ה7 נקיים,וזה היה באסה ממש.

הפעם אין שום דבר ממש.

זה כן גורם לי לכאבי תופת לפני המחזור ותוך כדי.וגם בקןדמים זה גרם לי לכאבים

4.אף פעם לא הייתי מרוצה משום מניעה אבל זה היה הכי פחות גרוע.עם גלולות נכנסתי להריון,והתופעות לוואי של ההורמונים הוציאו אותי מדעתי.

דבר נוסף אף פעם לא חיפשתי דווקא מומחה הלכתי למי שהיה פנוי באותו זמן.כולם היו בסדר.

1.נובה טי

2.כן וכן

3.קיבלתי פסיקה לעשות את המינימום בדיקות וללבוש שחור בשבעת נקיים. אחרי החודש הראשון לרב לא היה כתמים וכו'

4. מצד אחד ההורמונים היו קשים לי ממש מצד שני פה בלי הורמונים זה האריך לי את המחזור ל7-8 ימים וגם קיצר ל27 ימים שזה היה קשוח לי

היה דימום כבד מאוד וממש כאב לי כל ווסת ( לא יודעת אם קשור כי הוצאתי בווסת וב"ה נכנסתי להריון מיד אחרי )

אני שוקלת לעשות התקן הורמונלי אבל לדעתי אם זה לא היה הולך כן הייתי חוזרת לזה

מקווה שעזרתי 

1. התקן מונה ליזה

2. האריך את הוסת, אבל דווקא היה פחות כבד

3. היו דימומים רק בחודשיים הראשונים, והתקנתי כשהייתי טהורה אחרי לידה אז לא הייתה בעיה עם 7 נקיים

4. הייתי מרוצה מזה שלא הכנסתי לי הורמונים

מונה ליזה, היה מעולה כל עוד לא קיבלתי מחזור בגלל ההנקה. מהרגע שקיבלתי היה סיוט.

האריך מאוד. הכביד מאוד וגרם לי להיות ממש חלשה למרות שההמוגלובין היה תקין.

היו כתמים לפני ואחרי מחזור. היו הקלות לשבעה נקיים אבל לא תמיד זה עזר... וגם ההקלות היו אחרי אכזבות רבות. טבילה שנדחתה בשבוע בגלל בדיקה לא טובה ביום השביעי וכדו..

בגלל כל הכתמים לקחתי פרימולט נור כדי להאריך מעט את הזמן טהרה.  

והתחרפנתי מהכל.

הוצאתי את ההתקן ועברתי לגלולות..

אז ממש לא הייתי מרוצה.  

1. שמתי מונה-ליזה

2. כן וכן

3. היו קצת הכתמות לפני המחזור, לא אחרי.

4. היה זוועה. המחזורים הפכו לבלתי אפשריים, כי חוץ מדימום ארוך-ארוך הם לוו במיגרנות וכאבי מחזור ששיתקו אותי יומיים שלושה כל חודש. ויצא שהיינו מותרים בערך עשרה ימים בחודש.

אח''כ עברתי למירנה וקיבלתי את חיי בחזרה.

זה מה שהרופאה המליצה לי...
2. המעיט דימום ביומיים הראשונים ואז פרץ של דימום ליום אחד- סיוט. וזהו
3. כן יש לי בין וסתיים אבל אצלי זה גם קשור לצוואר רחם רגיש, בהחלט יש לי פסיקות מיוחדות בגלל מצבי.
4. לא מרוצה, הייתי מעדיפה להימנע מגוף זר בגוף
אבל אין לי ברירה ואין לי משהו אחר. מרוצה כי אני לא בהריון ב"ה ותכלס מרגישה רגיל ומתנהגת רגיל כאילו אין לי כלום.

ניסיתי נובה טי

לעולם לא אחזור אליו

האריך והכביד מאוד ווסת

היה מלא בין לבין כתמים

קיבלתי היתר לראשון ושביעי אבל לא ממש עזר

לא ממליצה בכלל

חצי שנה של סיוט היה, ועוד אחרי לידה ראשונה עם כל הלחץ שבדבר.

(אבל כן שמעתי בנות שהיו מרוצות ממנו אז זה די אינדיבידואלי)

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

כולל קמח מצה וכו'

לי זה עושה כאב בטן נוראי כל שנה

אני פשוט לא יכולה לעכל את המאכל הזה

וכל מה שעשוי ממנו (עוגיות, עוגות, בלינצ'עס, קרקרים)

זה פשוט נהיה גוש בקיבה וגורם לכאבי בטן

אני חושבת שזה מהמצות. אחר כל השתדלתי לא לאכול מצות, חוץ ממה שחיבים

והתינוק היה רגוע. גם אנחנו לא אןכלים קטניות  מצאתי מה לאכול. 

אוכלים דגים עם הרבה ירקות.

אפשר להקפיץ חזה עוף עם כרובית.

קציצות בשר עם רוטב וקינואה

בבוקר חביתה עם גבנצ וירקות.

תנסי מצות שיבולת שועל זה קצת יותר שפוי.

מרק עוף עם ירקות

עוד קצת וזה נגמר

אני לא אוכלת מצות מחוץ לליל הסדר והסעודות כי זה עושה מלא כאבי בטן.

מתמלאים מעופות, דגים, בשרים עם ירקות חיים/אפויים/מבושלים וכמובן הרבה תפוחי אדמה. לא לשכוח לשתות הרבה מים. שקדים ואגוזים זה גם משביע. שייקים של פירות בין לבין.

ואיך בא לי להראות את זה לכל הטוענים בתוקף (ובתוכם רופאים) שהאוכל לא עובר בחלב אם ולהתנזר מחלבי וכו' זה מיתוס 🥴 

חיבוק לקטני!! מקווה שירגיש יותר טוב בקרוב!

כולל רופאי גסטרו.

רופא התווכח איתי שהשילשולים של הבן שלי זה דבר נפוץ בגיל ולא קשור לאוכל שאני אוכלת. בפועל היתה מובהקות מוחלטת בין המאכלים הבעייתיים לו (לקח לנו זמן לעלות עליהם) לבין השילשולים. ברגע שגילנו את הכל לא היה שילשול אפילו פעם אחת! למרות שהיה במעון וזה גיל שילדים נדבקים הרבה אחד מהשני.

לפני כמה זמן הייתי איתו אצל רופא גסטרו אחר, אמרתי לו מה היה לו כתינוק, מיד כתב את זה בהיסטוריה הרפואית עם השם המקצועי. רופא שמכיר ומבין. 

חלבונים וירקות יחד

ולא לערבב עם מצה בכלל חוץ מסעודות שבת-חג מאוד יכול להקל על העיכול לאכול קודם מצה לסיים ואז לאכול ירקות ובסוף חלבון

או לאכול מצה עם ירקות בלבד גם אפשרות

אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים 

עושים על האש

מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט

חבל לקחת סיכונים מיותרים

אתמול טיילנו ליד הבית וכשהיתה אזעקה רצנו לבניין סמוך

קצת קשה גם עם תינוקת שצריך לסחוב....

מהמם ושקט

קחו בחשבון ששומעים אזעקות הירדן

בארץ היו אזעקות בערד

וכל ירדן הפעילה סירנה....

הם כנראה לא ממקדים לאזור 

אם אתם אוהבים מסלול קצת מאתגר

אז יש את תלכיד פיראן

אנחנו עשינו מסלול מעגלי

התחלנו בבאח נחל/פלס

ירדנו לואדי

טיפסנו לחווה של אורי

וחזרנו דרך הכביש לרכבים

הכל פורח ומקסים

בני הארבע- חמש כבר צעדו הכל לבד

עם קטנים

יש שם סולמות בקיר שצריך לטפס עליהם וזה מפחיד עם קטנים

לא אוהבת פקקים

אבל עכשיו הכבישים פנויים

אז לקחתי את הילד לחוף

תרפיה בחול

קצת טבל רגלים

אסף צדפים

היה כיף

ולא היו אזעקות

לא בדרך ולא בים

בא לי גם....!!!

איזה חוף?
מקום רגוע בכללי?

היה ברשלצ

יש שם רצועת חופים עם חניה לכל האורך

בפעמים אחרות שהייתי שם במלחמה היו אזעקות בדרך

ספציפית שהייתי עם הילד היה שקט

איזורי העוטף שקטים יחסית.

לקחנו את הילדים לפארקים.

נהנו מאד.

מחר על האש עם המשפחה

שלישי אולי איזו חווה לשעתיים בבוקר.

הילדים מאוד נהנו

אחכ נכנסנו ליישוב ושיחקנו בגינות 

מזג אויר מעולה

ולא היו אזעקות

איזה טוב שיצאנו מהבית קצת

המצב בבית כבר הגיע לחרום 🙃

לא משהו מיוחד,

הכי חשוב שקרוב למרכז מסחרי עם ממ"ד

הילדים נהנו עד השמים וגם אנחנו

אם יוש רלוונטי לכם

היינו אתמול עם כל המשפחה המורחבת והיה מדהים!

בקושי יש שם אזעקות ויש שם מיגונית קרוב

מסלול שכונת אביעד

והאנשים שם ממש חמודים! היה מעניין לשמוע על המקום ולדבר איתם...

ואם לא אפשרי(בהרבה מקרים זה רחוק מידי)

להמשיך לנסוע ולא לעצור בצד בדרכים מסוכנות בטחונית.

כמעט אפס אזעקות.....

אז זה קצת מצחיק לומר לא לנסוע דווקא לשם.

אם כבר הדרך היא מסוכנת באיזור כביש 6, או כבישי המרכז...

כן קובעים אבל עם חברים/ משפחה לעל האש בטבע/ בבית

השנה לא יצא לפועל, הן בגלל המלחמה והן בגלל שאני נאלצת לעבוד בחול המועד ולמי יש כח לארח אחרי יום עבודה

אבל לא מוותרת על להוציא את הילדים מהבית

אתמול היינו בחוץ בפארק, היום כנראה אקח אותם לחוף לשחק בחול

לא כמו חול המועד רגיל, אבל יותרטוב מלהיתקע בבית

את ה"על האש" עשיתי להם אתמול בבית בנינג'ה

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...

אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...

ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

שהקושי נובע מכל מיני דברים.

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

שהניפוץ חלום הוא החלק הכואב מבחינתך. שעוד לא השלמת עם זה שחמותך היא לא מה שחלמת.... כי סך הכל ממה שכתוב פה נשמע שהיא בנאדם טוב והכל, רק לא מה שחלמת עליו. אם תשלימי עם זה, אולי יהיה לך יותר קל.

ועוד משהו, יכול להיות שאת מעריכה אנשים לפי האינטליגנציה שלהם? ראיתי שהרבה פעמים לאנשים אינטליגנטים קשה להעריך אנשים שהם לא. אולי כדאי להתמקד בזה, למצוא את הדברים הטובים שיש בה (ובטוח יש אם היא גידלה את בעלך) ולמצוא מה בה ראוי להערכה.

חלק מהקושי שלי זה שהשכל מבין אבל הוא לא מצליח להשליט על הרגש...

אני חושבת אבל שזה באמת ערבוב של כמה דברים יחד. כלומר זה לא רק הניפוץ חלום. זה גם דברים שהיא עושה שלא קשורים לקשר שלנו.

לדוגמא, אני מגיעה מבית שמקפידים על ההלכה, וזה ממש חלק ממני באופן מובהק.

ב"ה בעלי הוא גם ככה וזה חשוב לו.

ההורים שלו, פחות. בלשון המעטה.

לכאורה זה בכלל לא קשור אליי! עבודת ה' שלהם ומה אני נדחפת.

אבל כשאני מתארחת, זה כן משמעותי.

כי יש דברים כל כך קריטיים בכשרות למשל שאין לה כח או שזה לא משנה בעיניה.

ואז זה כן משפיע עליי. אם זה לא היה משפחה בחיים לא הייתי אוכלת אצלם. ב ח י י ם.

פעם אחת שהיינו אצלם אז היא הוציאה עוגת שמרים. ואז שניה לפני שאכלנו היא זרקה שאחותה הכינה... אחותה לא שומרת שבת בכלל!! לא שומרת כשרות!! רק לא אוכלת בשר וחלב ביחד. מה נסגר שהיא הגישה את זה?!?!

עכשיו ברור שיש דברים שלא קשורים אליי בכלל אבל בגלל המנטליות שממנה אני מגיעה, קשה לי להעריך אותה.

אני מעריכה את זה שהיא משתדלת מאוד שיהיה קשר טוב בין הילדים. שהיא משתדלת להתעניין. שהיא סבתא אוהבת לנכדים.

אבל לצערי אני לא מצליחה שהדברים האלה יהיו הדומיננטיים בלב... השלילי גובר על החיובי

וואוו...

חיבוק לך.

אם זה ינחם - אני אוהבת מאוד את חמתי, וגם היא לא בקטע של מזגן ולא בקטע של דאודורנט לדעתי😵‍💫

אבל יש לה אחלה אוכל והיא נקייה באוכל ולא מעניין אותי מה היא עושה עם הכביסה שלה האמת

למזלי בעלי שם לה תנאי שאם היא רוצה שנגיע שתדליק אותו ותוודא שהוא גם עובד (היו כמה חודשים שהיה מקולקל והיא מבחינתה הוא לא חסר לה וסבלתי נורא. סבלנו האמת, ואני עוד לא ישנה שם ולא מחבקת אותה או מתקרבת יותר מדי,רק בחגים שמביאה לה מתנה)

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.

ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו

אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

מתמודדת עם משהו מאוד דומה. צריך לדעת לעצמינו קודם כל שזה באמת לא מקרה קלאסי וההתמודדות לא פשוטה! אישית הפסקנו להגיע לשבתות.

ובקשתי בפירוש בלי חיבוקים. אני ממש נמנעת. מנסה להיות נחמדה ולעזור מרחוק בהרבה מורכבויות שיש במשפחה.

משתפת אותך בכנות שזה היה תהליך של כמה שנים להבין שאנחנו ממש בסדר ויש כאן מורכבות אמיתית שלא מאפשרת את הקרבה שדמיינתי, אלא מצריכה מסירות מסוג אחר.

מגעיל אצלם נורא. ממש הדוגמאות שהבאת. כשאנחנו מגיעים אנחנו שוטפים רצפה ומבינים שהפעם האחרונה שהיא נשטפה היתה פעם שעברה שהגענו. (ולא מגיעים הרבה כאמור) בקיצור..... חיבוק מבין ומזדהה. את גיבורה ואלופה שככה מתאמצת ומכבדת ונזהרת בכבודם.

הרבה

אני שומעת ממה שאת כותבת שאת קצת דומה לי

מרגישה רגשות קשים, אבל הראש רציונלי ופרופורציונאלי, ולא "מאשר" את הרגשות.

והפער הזה קשה מאד, הוא גורם לנו להרגיש משוגעות, כח למה אני יודעת א ומרגישה ב, אני לא רוצה להרגיש ב. זה לא הגיוני להרגיש ככה, זה לא פיר להרגיש ככה.

אז אני כאן כדי לומר לך שאני מבינה, ומשהו שלמדתי זה שאין רגשות "רעים", רגשות נועדו שירגישו אותם. מותר וכדאי לשבת בתוכם, כן, גם אם זה לא נעים.

וכמו שאת בתור אמא מדהימה שמתקפת את הרגשות של הילדים שלך כמו שכתבת, תהיי קצת אמא לילדה שבתוכך ותתקפי גם את הרגשות שלה.

ואת יכולה לכתוב מכתב לחמותך, שלעולם לא תשלחי,  והוא יהיה קשה וכואב ואחכ תזרקי אותו. ואת יכולה גם לכתוב מכתב לעצמך - החמות העתידית,  שבו תספרי לעצמך איזה חמות את הולכת להיות

ומחזק...

תודה רבה רבה!!

מרגישה שאת מבינה בול. ואיזה רעיון מקסים לכתוב לעצמי איזו חמות אהיה... זה ממש לנתב את המחשבות למשהו חיובי ובונה.

מעריכה מאוד!!

 משחרר את הצורך לפרוק, עצם הכתיבה היא הפריקה.

קרה לי שכתבתי דברים בפורום ועצם הכתיבה כבר הקלה עלי, שלא הזדקקתי לתגובות בכלל

ויש לי מחברת שאני כותבת דברים, בכלל תובנות מחשבות,ף לעשות לעצמי סדר בראש. שמחה שבעלי לא יכול לקרוא את הכתב שלי חחח

להגיע פחות לשבת שלימה

ויותר לבקר מידי םעם