כל כך מבינה את הייאוש שלך

ואת השבירה

זה באמת מצב פשוט לא אפשרי

אל תלחמי בזה

אל תאבקי במה א'ת מרגישה

תבכי את זה

תשתפי שוב ושוב חברה או אמא או אחות

תאכלי שוקולד

תקני לעצמך משהו משמח

תכתבי את כל התסכול במחברת.. תכתבי ותכתבי הכל הכל

זה כמו ציר

לנשום לתוכו

להיות נוכחת

להיות

הכאב והייאוש לא ישארו באותה עוצמה לנצח

יש גלים ותנועה גם בקושי

עכשיו את בשיא

זה יאסף לאט לאט

הכוחות יתמלאו יתחדשו קצת

כשלא תוכלי

תתפללי על זה

תבקשי מה'

ועכשיו

באמת חיבוק

מגיע לך

אני מחכה לתאריך סיום שעדיין אין.

ואני שבורה מזמן. 

אני לא יודעת

אבל חיבוק גם לך !

רק רוצה אותו בבית.

חיבוק גדול. 

על כל ההשקעה שלכן בשביל כולנו!!!!

פשוט תודה!!!!! בהערכה ענקיתתת❤️❤️❤️

לא מדברים על כך

אבל

כוחות צה"ל יוצאים מהדרום

תושבי העוטף מסרבים לחזור - מדובר עכשיו על חזרה ל"טפטופים"

תושבי הצפון לא יכולים לחזור - לא נותנים להם צפי, אפילו לא רחוק

כנראה שארה"ב שמה לנו ברקס

ואם לא היא ישירות- אז האג

אני מבינה אותך מאד מאד, זה באמת שובר 

אני עצמי הייתי חולה בשבוע שעבר בדיוק בגלל התחושה הזאת- נשברתי כי לא ראיתי מתי הסוף.

אבל גם סדירניקים משחררים להתאושש בבית

אז דווקא זה שלא משחררים- רומז שסוף המלחמה קרוב.

לגבי חיזבאללה יימח שמם, הם רוצים את ה"ביג טיים" שלהם, ה' ירחם, אז לא חושבת שהם יסלימו כשהצבא כל כך עירני

יש לי הרגשה שסיום המלחמה בדרום קרוב, ויחד אתו יעשו עסקת חטופים (ה' ירחם עלינו שלא ישחררו הנוח'בה)

חוץ מתהילים אני לא רואה מה אפשר לעשות

תנשמי עמוק עמוק,

כל יום לחיות אותו בפני עצמו,

בעז"ה הסוף קרוב הלוואי שגם הצלחנו להשיג איזושהי הרתעה

מסכימה עם הסיום. צריך להתפלל הרבה, בעז"ה שהקב"ה יכוון אותנו להחלטות טובות, שנצליח לנצח באמת את הרוע, וליצור מציאות חדשה וטובה.

לצערי נראה שארה"ב לוחצת והממשלה נכנעת.

לא שאני חושבת שזה טוב לעם ישראל...

לא שאני חושבת שזה הוגן כלפי הנופלים

לא שאני רואה איך תושבי הדרום חוזרים..

אבל כן, זה עצוב,

כמו במלחמת יום כיפור ממש לפני שהשמדנו את הארמיה המצרית ארהב התערבה ומנעה.

ההיסטוריה חוזרת

אבל מה שאני יודעת זה שמי שבאמת מחליט זה הקב"ה (אני יודעת בשכל, משתדלת להחדיר את הידיעה הזו גם ללב).

ובכל מקרה, כרגע יש לחצים אבל עוד לא קרה כלום. וכל עוד יש מקום להתפלל, אני ממשיכה להתפלל ולא מחפשת ידיעות שיחלישו אותי.

בכל אופן, אני לא חושבת שזה נכון להמשיך לדון בזה, זה ממש לא נושא השרשור ולא נראה לי שזה מה שהפותחת רוצה שיתפתח פה.

מוזמנת להמשיך לדון בפרטי אם תרצי...

הצנחנים למג"ד 71: "לא כך חונכנו בצה"ל" - סרוגים

זה רק השלב הראשון

כדי להחזיר את החטופים החמאס דורשים הפסקת לחימה.

לגמרי.

ויש משלחת שדנה איתם בקטאר.

ובכל מקרה, אני באמת לא חושבת שהשרשור הזה הוא המקום לדון בזה. כתבתי את זה גם קודם. מוזמנת להמשיך בפרטי.

לגבי הצפון עוד לא התחילו.

יש לי קרובים ששוחררו וקיבלו תאריך עם צו גיוס חוזר.

של הפותחת.

אני מכבדת את הבקשה.

לגבי הדרום לא כותהת

בצפון בע"ה יהיו שמירה ועיבוי כוחות אבל לא מלחמה.

(אלא אם ישראל תיזום מתקפה)

כי חברה שבעלה שוחרר לפני חודש וחצי עם צו גיוס חוזר לינואר נדחה לו הצו לקיץ..

אני תוהה אם מישהו מורח אותנו🤔

"וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ, וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ. וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה'".

איזה ריח הריח יצחק שגרם לו לברך את יעקב? את המילים "וירח את ריח בגדיו" דורשים חז"ל: "וירח את ריח בוגדיו, כגון יוסף משיתא ויקום איש צרורות".

זה סיפורו של יוסף משיתא: בשעה שביקשו הרומאים להכנס לבית המקדש, חששו לעשות זאת בעצמם וביקשו מתנדב יהודי שיבזוז אותו עבורם. כדי לפתות את היהודים, הבטיחו למי שייכנס שיוכל לקחת לעצמו את הדבר הראשון שימצא. יוסף משיתא נכנס והוציא מנורה של זהב, והרומאים אמרו לו: "אין דרכו של הדיוט להשתמש בזו, אלא היכנס פעם שנייה ומה שאתה מוציא שלך".

אך הפעם הוא סירב ואמר:"לא די שהכעסתי לאלהי פעם אחת אלא שאכעיסנו פעם שניה?". מה עשו לו? נתנו אותו בחמור של חרשים והיו מנסרים בו, היה מצווח ואומר:"ווי אוי אוי שהכעסתי לבוראי".

אני בוחרת להאמין שגם היהודים האחראים על מחדל ה7.10, מתחרטים. וישתמשו בידע שיש להם, ויש להם, לכפר על המחדל שלהם.

ולכן כרגע מנהלים את המלחמה הצבאית והכלכלית לסירוגין, וכשיגיע הרגע המתאים, ה' ידביר אויבינו תחת רגליהם של חיילינו היקרים.

האמת שהאמירה שלך מזכירה לי את ההרגשה שלי בלידות, תוך כדי הצירים הכואבים, כשאני חושבת על כמה עוד נשאר לי ומתמלאת בייאוש שזה הולך להיות קשה מידי (בעיקר אחרי בדיקת פתיחה כשאני עוד לא בפתיחה מלאה ומבינה שיש לי עוד דרך לעבור).

וכמובן שהתשובה שעוזרת לי היא לא להסתכל קדימה, אלא לעבור כל ציר בפני עצמו. כשאני מתמקדת רק ב'כאן ועכשיו', אני מתמודדת טוב ומצליחה לתת לצירים לעבור. זו רק ההסתכלות קדימה ששוברת אותי.

ואני כותבת לך את זה כי נראה לי שבמצב כזה זה באמת קשה לגמרי להסתכל קדימה ולחשוב על תקופה כל כך ארוכה שבה המציאות הזו תמשיך.

אבל אולי יעזור להסתכל על זה כמו בלידה - לעבור כל יום בפני עצמו, כל שבוע בפני עצמו, ולהתפלל לה' שתצליחו לעבור את התקופה המורכבת הזו ולהגיע לסוף בטוב.

איזו זכות יש לכם, לתרום לעם ישראל כל כך הרבה, להיות ממש חלק מהותי מכתיבת תולדות עם ישראל בעת הזאת... (גם אם העשייה שלו לא קשורה ישירות למלחמה. התפקיד שלו נצרך במלחמה, וכנראה שלכן לא יכולים לשחרר אותו. כל תפקיד הוא משמעותי, גם אם זה לא הלחימה ממש בעזה).

ואיזה מדהימה את שלמרות הקושי האישי, את רוצה שהמלחמה תמשיך, שנמשיך להכות באויבים שלנו ולנצח אותם...

שולחת לך מלא כוחות...

ואת תמיד מוזמנת לבוא לפרוק לנו פה ברגע קושי. כולנו מאחורייך❤️❤️❤️

חיבוק ענק!!!!

ממש קשוח😮‍💨

באופן פרקטי,

ומקווה שלא רגיש מדי להציע...

אולי כדאי לפנות לאחד מהארגונים שדואגים למילואימניקים ולשאול איך אפשר לדאוג לזכויות במצב כזה?

בסוף הוא סוג של מילואימניק רק שלא הוגדר כך..

בצור מגויסים מילואים

הם מיעוט מיחואיניקים בגדוד סדיר- אז אפחד לא מדבר על שחרור

יצא לשבת ראדונה הרבה אחרי שכל הבעלים של החברות שלי יצאו

עד כדי כך שהילד בגן סיפר לגננת שבבית שלנו בשבת יש טרמפולינה - והכוונה היא צבית של ההורים שלי שנלך להיות הבית שלנו לסופשים

לפעמים אני חושבת שמישהו צריך להזכיר חהם שהם מילואימניקים

השבוע הראשון היה זוועה

מהשבוע השני הצלחתי לגדול

עברתי תהליך

ובאמת התחזקתי

אבל אין מה לעשות- זה לא הופך להיות יותר קל

להפך- זה מאתגר מרגע לרגע

השבועיים האחרונים היו לי ממש קשים

ואני מחפשת בכל בוקר מחדש את הכוחות

מעט מאוד נשים וזוגות באמת בנויים לחיים שכאלו

מה שלי עוזר

זה לחיות יום ביומו.

לא בחרתי בזה

אבל אין לי ברירה וזו המציאות שלי עכשיו

אני כן יכולה לבחור לנסות כל יום מחדש

מקבלת באהבה את הנפילות שלי

מנטרלת מצפון על התפקוד שלי

ובגדול מאוד סלחנית כלפי עצמי

מרימה לעצמי ומפרגנת לעצמי (גם מול אחרים)

ועושה הכי טוב שאני יכולה

מכירה את תפילת המכורים?

בגדול היא מלווה אותי

(ואני אגלה לך בסוד- שההטבות נחמדות ' אבל הן לא באמת משמעותיות בעיני

לחצי מהדברים אין לי באמת את האנרגיה. .

לא מימשנו את הסרט- למי יש כח לצאת

השובר לגלידה עדין לא מומש- שוב... למי יש כח

זה כמו פלסטר לפציעה קשה...

העיקר זה להקיף את עצמך באנשים תומכים

באנרגיה טובה

והיחס שלך כלפי עצמך הוא הכי חשוב!!!)

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...