אולי כדאי לך לחשוב לעבור למשרה אחרת במשרד החינוך? מורת שילוב או משהו בסגנון

או לעבור לעבוד עם ילדים יותר גדולים

מילא כשהייתי צעירה והיה לי מלא מה להרוויח, ניסיון, התמקצעות, תחושת משמעות ושליחות

הייתי חזקה בזה ונחשבת מורה מטורפת,

אבל התחושת שליחות ומשמעות מתחלפת לבית..

היום זו פסגת השאיפות 🤣

וזמן לפיפי!! 

לא, פחות מעניין אותי שילוב, מה גם שכולן רוצות אז קשה להכנס לתחום..

ולא שמעתי על כך שתמורות לאנגלית יותר קשה.. דווקא בגלל שזה ליבה יש הקבצה וזה אמור להקל. 

ביסודי לרוב המורות לאנגלית מאוד קשה ושוחק והן צריכות להיות מאוד יצירתיות ולעבוד קשה.

לדעתי שווה לך לשקול כן את העניין של לימודים רציניים או תואר אולי יעוץ חינוכי או ניהול. אולי תוכלי להשתלב במשרות משרדיות וניהוליות במשרד החינוך.

אולי מורה לאמנות אם זה מה שאת אוהבת.

עיצוב גרפי זה מדהים ויש נשים מצליחות אבל לרוב הן עצמאיות

פחות מעניין אותי כל האופציות, פשוט לא רוצה להשאר במערכת.

גם חלק מהן ניסיתי אבל חוששת מאאוטינג 

היועצות בתחתית שרשרת המזון מבחינת תנאי השכר של עובדי ההוראה

הן הופכות לכולבויניק של הכל מהכל במערכת

הן גם חלק מצוות ניהול אז עובדות סביב השעון

מחויבות לזמינות תמידית ולהתערבות באירועי חירום

החופשים שלהן לא באמת חופשים

ומצד שני חייבות ללמד כחלק מתנאי השכר וגם כדי להשלים משרה כי יש בקושי 1.5 ש"ש לכיתה. זה אומר להיות גם מורה מקצועית מול כיתות שלמות ומלאות ולא רק הקבצות. וכמובן מחויבות בתורנויות כמו אחרונת המורות ומילויי מקום על ימין ועל שמאל.

והשכר לא מתגמל ואין תקנים ואין שעות

גמול ייעוץ יותר נמוך מגמול חינוך

בקיצור אם עד עכשיו היה לך התלבטות עכשיו היא נגמרה 🤣

ושכחתי... אינסוף מליאות והשתלמויות!!!!

ואף אחד לא משלם על השעות נסיעה האלו לקצות צבל ולא על העבודה שמצטברת ומגיעה הביתה ולא על הדלק ...

ולא בטוחה שהן מקבלות פחות משאר המורות.

שאר הדברים שכתבת נכונים, ויועצות זה סיוט

על גמול ייעוץ במשרה מלאה?

כי כמעט ולא קיים משרת ייעוץ מלאה ואז הגמול יורד בהתאם

ורק לאחרונה הכניסו תיקון והעלו אותו

כך שזה לא משנה אם זה במשרה מלאה או לא.

גם לפני התיקון הוא היה גבוה ממחנך, כי יש לזה עוד תוספות.

להגיש שהעבודה משתלמת? לא בטוחה בכלל. אני לא הייתי מוכנה להיות יועצת.

אבל השכר גבוה ממורה.

אני לא יודעת מאיפה הנתונים לגבי משרה מלאה. יש לי כמה חברות יועצות וכולן עובדות במשרה מלאה.

אבל מודה שלא ניסיתי למצוא עבודה כזו, כי אני לא יועצת כך שלא יודעת המ יש לשוק להציע.

וזה עדיין נורא מקומם שבמקום לקבל את הגמול המירבי (אז היה 12%)

יועצת במשרה חלקית תקבל 9% ומטה

(תלוי אם יש לה רישיון זמני או קבוע)

זה נורא מקומם שמתווכחים על משהו שלא בקיאים בו, אני מקבלת את התלוש הזה כל חודש כבר מעל עשר שנים אז אני יודעת על מה אני מדברת 

משמח שלפחות העלו עכשיו את הגמול ייעוץ.

המצב אצל מטפלים פרא-רפואיים ומטפלים רגשיים אפילו יותר מקומם. אין מושג כזה 'גמול טיפול', וגם לא אפשרות לקבל גמולים אחרים על תפקידים שונים שמורים יכולים לקחת (ריכוז מקצוע/שכבה וכדו'), אז יוצא שאנחנו מקבלים פחות מרוב המורים שעובדים איתם (גמול חינוך מיוחד כן מקבלים, אבל גם בזה היה רק לאחרונה תיקון על עיוות שהיה עד לא מזמן - שמי שעבדה בגני תקשורת למשל היתה מקבלת גמול חנ"מ חלקי כי היא עבדה דרך המתי"א, למרות שהגננת שהיא עבדה איתה עם אותם הילדים היתה מקבלת גמול מלא).

ועוד משהו מתסכל ומעצבן - חוסר הכרה בהתפתחות מקצועית אמיתית שאנחנו עושים.

יש אפשרות להעלות את המשכורת על ידי השתלמויות, אבל מאוד קשה למצוא השתלמויות שבאמת מקדמות אותנו מקצועית (יש שיפור בזה לאחרונה, אבל לא מספיק בעיני)

ואז כשאני בוחרת להשקיע מכספי וזמני כדי ללמוד משהו שבאמת מקדם אותי מקצועית (קורס רציני ומקצועי שעולה לי יותר מ-1000 ש"ח) - אני צריכה להתחנן כדי שיאשרו להכיר בו כשעות השתלמות... (קורס שעשיתי בעבר לא הוכר לי. היום כבר כן מסכימים להכיר בו אבל אי אפשר לקבל הכרה רטרואקטיבית. קורס נוסף שאני עושה השנה אולי כן יוכר, עקרונית כבר יש עליו אישור אבל עוד לא קיבלתי אישור לגבי...).

ומדובר בתארים שנחשבים קשים, עם תנאי קבלה גבוהים.

אז עם תנאים כאלו מזלזלים, רובם לא מגיעים למשרד החינוך, ואז מי שכן במערכת עובד פי כמה וכמה יותר כי אין מספיק כוח אדם...

מזל שאני כל כך אוהבת את בית הספר שאני עובדת בו, ואת העבודה שלי שם, ששווה לי להמשיך שם למרות הכל.

אבל בהחלט יש הרבה מאוד לתקן במערכת החינוך...

המצב בפרא רפואי והטיפולים הרגשיים דרך משרד החינוך במצב גרוע יותר. זה נכון.

גם התנאים של הפסיכולוגים החינוכיים גרועים יותר מהיועצות. למרות שההכשרה שלהם כביכול קשה יותר.

אגב, גם אני כיועצת עשיתי הקיץ קורס סופר נחשב ב 5000 ש. שבהחלט מקדם את המקצועיות שלי. ולמרות כל הבקשות שלי לא הסכימו להכיר בו כשעות השתלמות.

הרבה לא יודעים בכלל עד כמה מעוות תנאי ההעסקה של היועצות. לפני שנים יצא דוח מבקר המדינה עם מסקנות חמורות על מצב הייעוץ במשרד החינוך ולא נעשה עם זה כלום. מחסור בתקנים, שעות מגוחכות, החיוב לשלב שעות הוראה שמהווה פעמים רבות סתירה לתפקיד הייעוצי טיפולי, אין תקצוב לשעות מערכתיות למרות שנוספו עם השנים ככ הרבה תפקידים מערכתיים שהיועצת מחויבת בהם, מחויבות לזמינות ועבודה בחופשים, אינספור מליאות וכנסים ברחבי הארץ מעבר לשעות העבודה, כל העיסוק בוועדות חנמ טפסים זכאות ואיפיון שילוב כל נושא ההכלה והשתלבות שעבר הרבה רפורמות עם השנים והכריח את היועצת לצבור עוד ועוד תפקידים ללא תגמול וכו וכו

לק"י

שלא תמיד יש גם דברים נצרכים באמת.

נניח הוראת קריאה לילדים על הרצף וכדומה.

אני יודעת שכרגע זה בבדיקה וטיפול.

לפעמים אני סתם בוחרת השתלמויות קלות כדי לסמן וי. בלי קשר לתחום שלי.

גם אני עשיתי לאורך השנים כמה השתלמויות שלא קידמו אותי בשום דבר, חלקם אפילו לא קשורים למקצוע שלי. וזה מגוחך שזה מה שמעלה לי את המשכורת, אבל כשאני באמת דואגת להתפתח מקצועית ומשקיעה בזה הרבה כסף ואנרגיות - זה לא מזיז לשום דבר (או שאני צריכה לעבוד קשה מאוד כדי שיסכימו להכיר לי בזה...)

ספציפית השנה אני עושה קורס שידעתי שכן אפשרי שיכירו בו כהשתלמות במסלול אישי.

אז עשיתי מה שצריך כדי שיכירו בו, שלחתי את כל הטפסים, וקיבלתי תשובה ש'הקורס לא ברשימת הקורסים שמאושרים למסלול אישי', עם קובץ מצורף של הקורסים המאושרים, שהוא באמת לא מופיע בו.

אבל ידעתי שהוא כן מאושר, אז חזרתי למי שאמרה לי שהוא מאושר, ושאלתי אותה על זה, והיא אמרה לי איזה סעיף זה צריך להיות בטופס של רשימת הקורסים. בדקתי שוב בטופס ששלחו, והוא לא היה שם. אז חיפשתי את הקובץ של רשימת הקורסים המאושרים בגוגל, ואכן בקובץ המעודכן שמצאתי שם הקורס שלי נמצא.

מה מסתבר? שהקובץ ששלחו לי, שהקורס שלי לא מופיע בו, הוא קובץ משנת תשפ"א... מי שאמור לאשר לי מסתכל בקובץ מלפני שלוש שנים ועל סמך זה לא מאשר!🤦

ואם הקורס הזה כבר אושר ונמצא ברשימה של הקורסים המאושרים, למה בכלל צריך כזה תהליך ארוך ומסורבל בשביל לאשר אותו באופן אישי לכל אחד שרוצה לעשות אותו?

כתבתי שאני לא בקיאה על משרות שיש בשוק היועצים, כי לא חיפשתי משרה כזו. 

ובזה כנראה את לא בקיאה

נכון שהוא באחוזים אבל הוא הגמול היחיד שיש לו מדרגות לפי אחוז המשרה

כמו שכתבתי למעלה

את יכולה לפתוח בפשטות יומן המורה ולראות את ההבדלים בגמולים

זה עניין פשוט שתיקנת אותי וזה לא נכון

אני מכירה 3 שעובדות משרה מלאה בייעוץ. (2 מהן לא מלמדות בכלל, בגלל הסכם שיש להן עם המנהל)

והשלישית יש לה כמעט משרה מלאה, והיא מדריכה ארצית שמשלים לה למעל 100%)

אולי יש הרבה אחרות שעובדות חלקיות משרה.

רק מגיבה למה שתיקנת אותי

ואולי אדייק את עצמי, שכנראה כן קיים יועצות במשרה מלאה, פשוט יש גם הרבה עם תקנים קטנים בייעוץ וזה משפיע על הגמול. אולי את מכירה מציאות אחרת סביבך ב"ה, אבל זה לא משקף תמונה מלאה. וכן, יש יועצות רבות שמקבלות גמול נמוך ממחנכת. בוודאי בשנים הראשונות לייעוץ כשאין עדיין רישיון קבוע, וגם אחכ אם אין להן מספיק שעות ייעוץ.

ובעבר היתי חותמת על כל מה שכתבת. עברתי לפני כמה שנים לעבוד באולפנא, ומאז יש לי משרה מלאה במקום אחד. צוות שכייף לעבד איתו ומבין את המקום האמיתי של יועצת, גם השכר בתיכון גבוה יותר. וגמול יעוץ, גבוה מגמול חינוך.

כן, זה עמוס, כן צריך זמינות לאירועים חריגים בכל שעה.

יש עבודה גם בחופשים( לא מטורף, אבל בהחלט יש).

אני מלמדת רק נושאים יעוציים, ולא מחויבת בתורנויות( כשהיתי ביסודי היתי מחויבת).

וצריכה חהודות לה' על מקום העבודה שלי. אז,גם ביעוץ, תלוי איפה , אני מבינה שבהסכמים החדשים זה אמור להשתפר אצל כולם, כי יהיה תקן מחייב לשעות ייעוץ גם ביסודי, עליה של הגמול, גמול על עבודה בחופשים. 

אני גם באולפנה אבל קטנה לצערי

ולכן שנים קיבלתי גמול נמוך ממחנכת כי לא היו לי מספיק שעות ייעוץ ואני לא היחידה

ואז יהיו יותר שעות יעוץ לכל כיתה.

מכירה יועצות שמשלימות את המשרה בשעות הוראה , וגם זה משאיר לך ימים פנויים לפתח תחום טיפולי בנוסף ולעבד בו.

זה מה שאני עושה... מפתחת עסק פרטי

ב"ה שלא ישמע אחרת יש לי סיפוק גדול מהעבודה שלי

וגם בהחלט רואה שליחות גם בלפתוח קליניקה

רק רציתי להשמיע את הקול של היועצות שהרבה מהן עובדות בתנאים שלא מכבדים את הפרופסיה. ולא רק היועצות, אלא כמו שכתבו פה עוד הרבה במשרד החינוך, וזה חבל. כי שוב, זה מבריח את הטובים החוצה.

הלוואי ויהיה שינוי, בשביל הדורות הבאים.

אבל זה לא המצב בכלל בשאר בתי הספר

מי שבקהילת היועצים ולוקחת חלק במאבק נחשפת לנתונים המלאים

עבדתי בשני בתי ספר שונים ובשניהם עשיתי מילויי מקום ותורניות וככה גם חברותיי למקצוע

זה אומר שאין יועצות שלא עושות?

לא

אבל זה אומר שזה נתון להחלטת המנהל והתמונה מורכבת

אני עברתי לתחום קצת שונה בהוראה וממש נהנתי.

השנה עברתי דירה ולא מצאתי בתחום הזה, חזרתי לתחום הקודם ואני ממש סובלת.

יש לך דרך לשנות קצת בתוך ההוראה?

מקצוע אחר/להיות מורה מקצועית ולא מחנכת/ גן/ גיל אחר..

אולי ללמוד אבחון דידקטי?

לא ממש עניתי לך על עבודה בתחום אחר לגמרי..

אבל זה אופציה..

אני מורה מגיל 27 וכיום בת 41

אבל לאחרונה דיי מיציתי. אצלך זה מהצד של בעל במילואים, אצלי פשוט יש ילדים קטנים ומרגישה שנמאס לי מהאינטנסיביות של עבודה כזו.

אני מורה לאנגלית לכיתות הכי מוצלחות בחט"ב וזה מלא עבודה ובדיקת מבחנים בלתי מסתיימת, דיי נשבר לי.

אם זה לא מבחנים, זה להכין שיעורים מורכבים ומאתגרים, לבדוק הכתבות, להתעסק בישיבות, שעות פרטניות על הבוקר, להגיע על הבוקר לעבודה ולסוע רחוקץ

בא לי לעשות לביתי, להשקיע בזוגיות, משפחה וכו.

מרגישה שמאז הקורונה הכוחות מוגבלים ובא לי להשקיע במקומות הנכונים...

השאלה-מה אפשר לעשות?

והייתי רוצה לעשות יותר לביתי.

ואני מלמדת את כל הרמות באנגלית, דווקא הקבצות גבוהות זה קל משמעותית.

אני כן מסכימה שזה מקצוע שוחק ולא פשוט.

אצלי זה מלא לשבת, לתכנן, בכיתות טובות צריך לאתגר, להעביר שיעור יותר מושקע, כל שניה בוחנים וכו.

מעניין שאת אומרת. ואם כ"כ קל לך אז למה השרשור?

הבית ספר שאני בו השנה עם כיתות מצטיינות שוחק אותי במיוחד,

כולם שם פלצנים קפוצי תחת (סליחה על הביטוי), כלומר אובר רציניים, רק מדברים על הרמה ועל לאתגר,

ואתה נכנס ללופ ורוצה עוד יותר להצטיין,

כאילו אם לא תתעסק רק בזה אז אתה לא מורה מספיק טוב.

בבי"ס הקודם שלי הייתי מלא באינטרנט.....עכשיו אין שניה לגרד את הראש.

נראה לי שגם הגישה הזו מייאשת אותי.

עם כל הכבוד, קצת פרופורציה........................................

כתבתי, בשונה ממך.

מה שכן, יכול להיות שגם כך הייתי נשחקת.

בהקבצות נמוכות לרוב יש יותר תלמידים עם קשב וריכוז.

כך או כך כרגע מחפשת חלופה 

וזה גם קבוצות קטנות, מכירה, הייתי שם....

בכיתות הכי טובות את נדרשת לרמה גבוהה. ואין להכביר מילים, אפשר להבין.

אבל זה נראה לי יותר הגישה של בי"ס הנוכחי שמעצבנת אותי מאשר הכיתות עצמן.

בבית הספר הקודם היו מורות מבוגרות, שחוקות, כולן זרקו אז לא הייתי חייבת להשקיע המון כדי להיחשב תותחית.

פה יש תחרות כולן אובר משקיעניות ורציניות....

מצחיק, פעם "זלזלתי" במורות אימהות שהן ראש קטן ולא מקצועיות.

ועכשיו כשאני עצמי חווה את האימהות בראשיתה, זה מרתק אותי ודורש חשיבה ותכנון והשקעה בהכל,

ולהשקיע רק בהוראה נראה לי מכלה את הכוחות שלי ומותיר אותי עייפה ולא מסופקת כי אין לי מספיק זמן למה שבאמת חשוב!

שזה בכלל מטורף,

חברות שלי הורידו משרה בכיף....עובדות יומיים וכו.

רק אני לוקחת משרה מלאה אז מה הפלא?

וזה שוחק. ואני לא משקיעה בעצמי. ולא אוכלת בריא ובמתח יחסית רב הזמן.

נמאס לי....בא לי עבודה בנינוחות. שיהיה לי זמן לקרוא כתבות על תזונה ולייף סטייל.

אני מכירה עוד כמה כמוני שעשו לתחום הזה או להנה"ח או לשניהם יחד

זה קורס של פחות משנה, על כל אחד מהם או על שניהם יחד.

עבודה משרדית כמובן אבל לא ממליצה לעבוד כחשבת שכר או מנהלת חשבונות יחידה אם את לא רוצה עומס, כי אז זה מצריך בחלק הימים שעות נוספות אם לא בא לך. יותר כדאי כחלק מצוות לדעתי . יש עבודה בכל מיני מקומות כי צריך חשבות שכר ומנהלות חשבונות בכל עסק בערך

תנאים נוחים ושכר טוב בעיניי, אבל תלוי לאן מתקבלים כמובן. ואני עובדת יום אחד מהבית, אבל זה תלוי בגמישות של המעסיק כמובן.

בהצלחה!

אפשר באישי.. (איפה, עלות, מבחנים, מציאת עבודה).. מתעניינת בזה עכשיו

למדתי במכללה כמובן. לא רוצה לחשוף איפה אני גרה אבל כמעט בכל עיר יש מכללות שמלמדות את המקצוע הזה

אני למדתי לימודי ערב פעמיים בשבוע. לקח קצת יותר מחצי שנה בערך

עלה 7500 

בגדול יש מבחנים פנימיים ויש מבחנים של לשכת רואי החשבון

המבחנים הפנימייים ממש קלים בעיניי, המבחנים של לשכת רואי בחשבון בירושלים מצריכים הרבה השקעה

בזמנו הייתי עם ילדים בבית ולא יכלתי להתתפנות לזה ממש, אז ניגשתי פעמיים ולא עברתי ועזבתי את זה. זה לא חייב שיהיה, אבל זה כן תנאי בחלק מהמקומות ממה שראיתי

(האמת שגם יש לי תואר אקדמי אז הסתמכתי על זה שיש לי רזומה וזה יפתח לי דלתות גם בלי התעודה מלשכת רואי חשבון

אם בא לך לשאול עוד דברים בכיף

ורק משתפת שקצת עצוב לקרוא את השרשור הזה ולראות עד כמה מערכת החינוך שוחקת ואין שום שינוי

ואני כותבת את זה בתור מורה שבסה"כ שנה שלישית במערכת וכבר מתחילה לחשוב אחרת גם

זה עניין של הליכה אחרי העדר במקצוע הזה, בעיקר אצל דתיות וחרדיות.

כי זה נח להיות זמינה בחופשים לילדים.

תואר קל באופן יחסי ומתאים לכל מי שלא השקיעה בתיכון ויצאה עם ממוצע בגרות מינימלי.

שעות נוחות.

צפי לעליית שכר וכו' ..

ואז הרבה אנשים נופלים בפח הזה.

מתחילים בלעשות תואר הכי קל סתם שיהיה משהו ביד, ואחכ נתקעים כמה שנים עד שמבינים שהתואר בחינוך לא שווה להם כלום בעולם בחוץ שהוא לא חינוך ולא טיפול, ואז בנאדם יכול למצוא את עצמו עם 3-4-5 ילדים שצריך לפרנס, ועם תואר בחינוך בלבד אז חייבים להמשיך לשרוד עוד כמה שנים.

אגב, רוב ההסבות הם מהוראה. לא סתם..

כולם..

אני לפחות, ויודעת שיש עוד הרבה כמוני, בחרתי במקצוע בגלל אידיאל שרק כשמגיעים לשטח ונתקלים במערכת הנוכחית מבינים שאין אפשרות לממש אותו 🤷🏻‍♀️

אני בעלת תעודת בגרות ופסיכומטרי מעל הממוצע, יכלתי לבחור בכל מקצוע כמעט ובכל זאת בחרתי בהוראה לא כי התפשרתי- להיפך! מבחינתי ויתרתי על שכר גבוה ועוד תנאים שיש בחברות נחשבות כדי להוסיף טוב במערכת. היום אני יודעת שבמצב הנוכחי איך שמתנהלת מערכת החינוך אני לא יכולה לשנות הרבה, שעם אידיאלים לא הולכים למכולת ושהחוסר הערכה כלפי המורים והמקצוע מקשה ממש להישאר.

מה שקורה זה שהמורים הטובים שיכולים לאפשר לעצמם הסבה למקצוע אחר יותר נחשב או שפחות דורש עושים את זה.. וכולנו (יותר נכון ילדנו) משלמים את המחיר 🤷🏻‍♀️

וסליחה מהפותחת על הסטת הנושא🙊

גם אם המערכת לא מתגמלת

❤-🐌

כי המערכת לא מתגמלת

זה כואב

ותמיד אפשר לעזוב את ההוראה וללכת לעבודות שלא דורשות תואר ובינתיים לעשות איזה תעודה או תואר. 

וזה מה שהרבה מורות (והטובות שבהן) עושות

אבל אז אילו מורות יישארו לילדים שלנו?

באמת שואלת.. אצלנו בתחילת שנה כמעט ונפתחה השנה כשעוד לא הייתה מחנכת לבן שלי🤷🏻‍♀️

ולא אספר לך על מה המנהל שלי מתפשר כשהוא לוקח מורה לעבודה, רק כדי שיהיה לו צוות.

וזה עצוב..

כי בעיני זה לא אמור להיות אינטרס רק של המורים, אלא בראש ובראשונה של ההורים שצריכים לדאוג שיהיו לילדים שלהם מורים טובים וזה יקרה כנראה רק אם ישפרו את התנאים..  אחרת כל הטובים יברחו מהמערכת..

ולא לקחתי אישית בכלל, הכל טוב❤️

פשוט לא יכלתי שלא להגיב על האמירה הזאת

וסליחה שיצא קצת עליהום עליך בשרשור🙏 לא הייתה הכוונה שלי בכלל, זה נושא רגיש אצל עובדי הוראה שמישו מבחוץ פשוט לא מבין  

אבל וואלה גדלתי להורים מורים, ראיתי את כמות העבודה בבית, גדלתי למציאות כלכלית מאד מחושבת בגלל המשכורת שלהם

ועדיין מאד מאד האמנתי בחינוך, הרגשתי שזה באמת מה שאני רוצה לעשות. לא כי זה נוח אלא כי אני באמת אוהבת ללמד, אוהבת את הקשר עם בני נוער, תחושת משמעות וכו'

וגם, עם כמה שתעודת הבגרות שלי טובה מאד, והצלחתי גם בתחומים ריאליים הם מעולם לא עניינו אותי ולא גרמו לי לרצות להשקיע בהם. אז גם לא הרגשתי שזה הכיוון שלי

ובכל זאת, מרגישה שחוקה.

מה אני אעשה מפה? שאלה טובה. כרגע נשארת במערכת

לאמא מורה, ומזה ידעתי שאין מצב בחיים שאהיה מורה.

למרות שבכישורים שלי אני לגמרי יכולה להחזיק כיתה ולהיות מורה מעולה. אבל לא, המעטפת לא שווה את זה.

אפשר להרגיש משמעותית ותחושת סיפוק גם בעוד המון מקצועות אחרים. הנה אני לא מורה ומרגישה סופר משמעותית וסיפוק גדול כל יום בעבודה.

לכן לדעתי זה קצת תירוצים כאלה למה הלכנו אחרי העדר במקום פשוט להודות בזה.

כך או כך, בלי קשר אליי, הייתי רוצה לדעת שלילדים שלי יהיו מורים טובים, מרוצים, מסופקים מהעבודה שלהם, מרגישים מוערכים ושמחים לקום בבוקר לעבודה.

וכרגע מערכת החינוך לא הולכת לשם וזה עצוב 

יש לי ממוצע בגרויות ופסיכומטרי גבוהים ממש

התקבלתי לאן שרציתי

לתארים נחשבים באוניברסיטאות נחשבות

אני גם ריאלית וגם הומנית עשיתי בהכל 5 יחידות

יכולתי לבחור בכל מקצוע שרציתי

פשוט תחומי המדעים המדויקים לא מעניינים אותי

הגעתי מרצון להשפיע ולעבוד עם אנשים בעבודה משמעותית וקיבלתי תנאים פח.

כל תחומי החינוך והטיפול במשכורות נמוכות מאוד ולא מתגמלות. היוקרה של המקצועות האלו נמוכה ובסיכום זה מבריח את הטובים, וחבל.

כבר שנים מדברים על זה ואין שינוי

לא לעבוד כ3 חודשים בשנה(רבע שנה!!!!) ולקבל עליהם משכורת.

לעבוד 3/4 שעה שמוחשבת שעה.

לא להזדקק לבייביסיטר וקיטנות עד בלי די בכל ערב חג, חול המועד, חופשות וכו'..

להתחיל בשמונה ולסיים יחסית מוקדם לשאר המשק.

אז נכון, יש אסיפות מורים והורים, להכין שיעורים ולבדוק מבחנים, להיות בקשר עם הורים ותלמידים. אבל זה כלול בשכר. שעות שהייה או איך שקוראים לזה.

הפסקות במערכת הם באמת גרועות אבל לפעמים זה עניין של גבולות מתי לפנות למורה בהפסקה.

לא רציתי להכנס לזה,

אבל בעוד הרבה תחומים התנאים "פח".

ואין בהם את כל ההקלות והיתרונות של החינוך שפירטתי מעלה. 

אם זה כל כך אטרקטיבי בעינייך

אני באמת לא יודעת מאיפה להתחיל לענות לך

זה כמו שגבר יחזור הביתה ויגיד לאשתו שבחופשת לידה, מה קשה לך את בחופשה!

זה בערך אותו רמת האנרגיה שיש לי בכלל לענות

את לא יודעת על מה את מדברת

אני נופלת מהרגליים אז אני לא דוגמא.

אבל התחומים שהזכרת - אומנות, עיצוב פנים, פרנסה זה לא. אלא אם עשית לך שם ואת מאד מוכשרת. ועכשיו במלחמה לזרוק עבודה מסודרת וללכת אל הלא נודע צריך לחשוב פעמיים. ❤❤

אני רוצה לבחון את כל האופציות.

אני עובדת כסייעת אישית, ככה שאני בדיוק בתפקיד "המשקיפה", לא עובדת כל כך קשה בעצמי, אבל רואה את הדרישות והתנאים.

באמת באמת, שזה לא סביר.

אם רוצים שמורה יגיע לכל תלמיד, קודם כל מספר התלמידים בכיתה לא מאפשר את זה.

יש להם אינסוף מטלות שלא נגמרות, השתלמויות, ישיבות, שיחות עם הורים, שיחות עם תלמידים, הכנת שיעורים. מורה שרוצה לעשות את העבודה שלו בצורה טובה, צריך בוודאי להשקיע מעבר לשעות שמשולמות לו.

שלא נדבר על זה שכמעט אין כלים להתמודד עם בעיות משמעת, כי היום צריך ללטף את התלמידים, והתלמידים בגישה שהכל מגיע להם (וחלק מההורים גם מגבים את זה). אז עוד לפני שמורה בכלל מתחיל ללמד, הוא צריך להתמודד עם בעיות משמעת שכמעט לא מאפשרות להעביר שיעור.

מספר לא מבוטל של תלמידים שהלימודים בכלל לא מעניינים אותם, לקויות למידה, הפרעות קשב, סיפורים מורכבים בבית ומה לא.

קחי את כל זה, תערבבי בכיתה אחת, תוסיפי קורונה ומלחמה שרק מחמירים את המצב, וקיבלת מקצוע ששוחק גם אנשי החינוך האידיאליסטיים ביותר

כל מה שבאמת חשוב לאזרחים-

ביטחון

בריאות

חינוך

מקבל תנאים שצריך להיות ממש אידיאליסט כדי לשרוד.

ולא, לא מדובר ברופאי נשים שעושים הרבה כסף. לרופא משפחה יש 10 דקות למטופל מקסימום. לאן הולכים כל המיסים????

ורק החופשים בלבד הם פקטור.

למה פח?

אין לי זמן לפיפי, מגיעה הביתה עם שלפוחית מפוצצת.

לא תמיד מספיקה לאכול

תורנית חצר בהפסקות הבודדות

נגמר הקול אחת לכמה חודשים

חוסר הערכה של הורים, ויש כאלה שצורחים עלייך ועוד

להמשיך? יש עוד

לבדוק מבחנים, להתמודד עם הורים, דרישות מההנהלה, בעיות משמעת בעיות רגשיות של ילדים...

מוזמנת בשמחה. נראה מה תגידי אחר כך

ואני ב"ה חכמה, התואר דורש מאוד.

מסכימה לגבי ההליכה אחרי העדר, אבל יש כאן בעיה שורשית. גם מורות חילוניות פורשות לרוב. המערכת אכן לא פשוטה ומאוד שוחקת.

חינוך ומתמטיקה זה משהו יותר דורש.

אולי גם אנגלית, פחות מכירה, אבל שואלת את עצמי מה יכול להיות קשה בלימודי אנגלית? אולי עודף מטלות, לא קשה מבחינה שכלית כמו הנדסה, מתמטיקה, פיזיקה וכו'..

יש מלא מכללות בארץ שלומדים יום-יומיים בשבוע, חפיף כזה, ומוציאים תואר בקלות.

שוב, לא מדברת פה על אף אחת באופן אישי. מדברת על הכלל ככלל.

למדתי עוד שלוש שנים הסבה לאנגלית. סה"כ שש שנים.

ולא כי מרחתי, לא היה אפשר בפחות..

יכול להיות שבעינייך לימודים ריאליים דורשים יותר השקעה. יש לי אח בהייטק שאף פעם לא הבין איך אני מצליחה במקצועות הומניים כי לו היה ממש קשה בזה...

להגיד שזה תואר קל זה פוגע, מאוד. למדתי המון ואחכ גם תואר שני והשתלמויות בלי סוף.

וכן אנגלית זה מקצוע מאוד דורש בייחוד כשזו לא שפת האם שלך.

ובלימודי הוראה יש המון מטלות בשוטף ועבודה מעשית שגם היא לא קלה בכלל.

לכולם קל לומר שזה מקצוע קליל, אבל צריך לחשוב לפני שמדברים. במקרה הזה כותבים..

אולי יהיה לך עבודה יותר נעימה בבתי ספר ללימוד אנגלית

אנשים יותר בוגרים ונטו ללמד שפה

אולי יהיה לך אופציה ללמד בזום גם מהבית

אשמח לשמוע אם יש למישהי רעיונות פרקטיים בלבד!!

תודה! 

בעלה בהייטק יכולים להסתדר בלי המשכורת שלה

והיא ממילא עם תינוק

את יודעת מה מעניין אותך?

כי ה3בה מקצועות "יושבים במשרד"

אני לא יודעת מה יכול להיות רלוונטי...

אבל כתבתי מה שמהותי. לא רוצה תואר חדש.

קורס או תעודה ברמה של חצי שנה-שנה גג

אוהבת אמנות, עיצוב, אנגלית טובה. לא ריאלית. הומנית..

בגדול משרד זו הגדרה רחבה אבל התכוונתי בעיקר לא לקחת עבודה הביתה.

ולשבת קצת, כי היום אני בקושי יושבת.. 

כל הזמן לשבת, עם 2-3 ילדים כל פעם

כן עמוס כי צריך להספיק הרבה ילדים ביום,

אבל אפשר לעשות את זה בנחת..

בהצלחה ממש יקרה!!

אפשר לעשות קורס ייבוא ייצוא

אפשר גם חשבות שכר או הנהלת חשבונות, יש בזה הרבה ביקוש וזו נחשבת עבודה אימהית נשית יותר, קורס בנושאי הייטק ודומיו לא יודעת אם יתאים לך אבל גם יש, רק שהשוק לא משהו עכשיו לפי מה שהבנתי

או לנסות להתקבל עם התארים שלך כיום לעבודה משרדית אדמיניסטרטיבית.

אולי הדרכה או הטמעה בסגנון של הקורסים שמלמדים בג'ון ברייס, או ניהול רשתות. זה מחשבים אבל גם, עבודה עם ביקוש יחסי כי צריכים מנהלי רשתות בהרבה מקומות ויש לך אנגלית טובה אז זה סיפתח טוב

אני הייתי עושה חיפוש קצת באתרים של דורשי עבודה בעיר מגורייך להבין פחות או יותר את השוק.. זה יכול לתת לך רעיונות גם לדברים שלא חשבת עליהם.

נתת כמה כיוונים..

מה זה ייבוא ייצוא? 

בהרבה מקומות זקוקים לדוברי אנגלית, במגוון תפקידים פקידותיים/ תרגום.

אני יודעת שיש גם הרבה משרות מהבית בתחום, או משולבות. נסי לעשות חיפוש על משרות לדוברי אנגלית,

יכול להיות שזה המפתח שלך למחשבה הלאה אם ובמה להתפתח...

כן מדברת ברמה גבוהה, ואנגלית מעולה אבל בכל זאת יש הבדל.

מה שכן. רעיון טוב.. השאלה איך מגיעים לזה.. 

לפעמים יש להן קשרים משפחתיים/ חברים, זה הכי טוב בעיניי.

ויש קבוצות ומשרות שבהן ממש מחפשים דוברי אנגלית (גם אם לא כשפת אם. בהרבה מקומות עבודה עיקר העבודה

היא הבנה וכתיבה ברמה גבוהה). יודעת על גיסתי דוברת האנגלית מבית שאפילו בייביסיטר מציעים לה ב60 ש"ח לשעה,

אם היא דוברת אנגלית. (סטודנטית שמשלימה הכנסה)

אבל מה אם לשנות תפקיד או גודל משרה?

אם את אומרת שהמנהל וצוות מעולים זה מדהים- סביבת עבודה נעימה זה ממש משמעותי ליוםיום..

לפעמים תפקיד שיותר מאפשר מבחינת השעות מרווח נשימה או שאת יותר מחוברת אליו ומרגישה מסופקת ממנו יכולים לשנות את התמונה...

וכמובן, קטונתי ממש..

יכול להיות שכבר ניסית את זה וזה לא רלוונטי.. או לא רלוונטי בלי קשר..

ככה זה במשרד החינוך.

עכשיו אני חווה את זה ביתר שאת בגלל המלחמה. אין אפילו אוורור של טיולים וכאלה.. 

לא הייתי מסוגלת להמשיך לעבוד גם בבית וגם בעבודה בלי לנשום.. הייתי מורה לתחום מסויים והיום אני עובדת בתחום שלמדתי אותו אבל לא בהוראה..

נהנת מאוד ושמחה ממש שעזבתי את ההוראה..

נכון שאין חופשים כמו משרד החינןך אבל מבחינתי זה פלוס כי אז אפשר לצאת לחופשות בזמן הלימודים של בתי הספר ואין עומס בכל מקום

בתור מורה, בסהכ שנה שניה וכבר חולמת על פרישה כי לא מסוגלת יותר עם התנאים הבלתי והעבודה השוחקת... עצוב לקרוא שזה לא רק "לא מתאים לי" ועשיתי טעות שלמדתי את זה... אלא שזו ההרגשה של הרבה מדיי מורות במערכת.

לגבי מה ששאלת , כמה כיוונים:

הכיוון של האנגלית, תרגום וכדו'.

בכיוון של עיצוב גרפי, לעשות קורס של UX UI וכדו'. בניית אתרים, דפי נחיתה וכאלה. אפשר למצוא בזה עבודה כשכירה, ומאמינה שהרבה מקומות מאפשרים עבודה היברידית.

תמיד אפשר גם ללמוד עיצוב גרפי ו/או עיצוב פנים ולנסות להתקבל במשרד, אבל ממה שאני מכירה - הרוב עצמאיות.

בהצלחה!

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת

באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.