שריטה ראשונה שלי- שעון על יד ימין וצמיד על יד שמאל

איך את מעיזה??

פיגוע*

אבל שריטות אחרות בהחלט כן

כל אחת בדרכה ...

כן הרוב שלנו

אבל לא לאהוב שוקולד זו לא שריטה. לאהוב זו כן

ברוך השב

יש דבר כזה הרעלת מים וזה קרה לכמה אנשים.

מה שמוזר שאתמול אכלתי מרשמלו וחשבתי לעצמי להמיס את זה ונראלי עלה לי במחשבה לעשות את זה על הפלטה..

ללכת עם כפכפים לא באותו הצבע?

תופס

ללכת עם כפכף אחד

בוא נמשיך אותו!
 

רק נראלי שקצת לאהבנתי את הקונספט.

כאילו אנחנו מעלים רעיונות ואתה מאשר?

לקום בבוקר ולדבר עם היצר הרע.

האסון הגדול בצרפת. הנה וויקיפדיה-

"קוראסון (מקור השם והמצאתו)

הקוראסון (בצרפתית: Croissant; נהגה בשיבוש עברי כ"בורקס צרפתי") הוא מאפה שמרים מקופל המזוהה עם המטבח הצרפתי. על פי הסברה העממית (והבדיונית), המאפה הומצא על רקע אירוע אקלימי טראומטי בצרפת של המאה ה-19 הידוע בשם "האסון הקר".

רקע היסטורי: האסון הקר

בחורף של שנת 1836, פקדה את צרפת צניחת טמפרטורות קיצונית ששיתקה את המדינה. התקופה, שזכתה לכינוי "L'Astre Froid" (האסון הקר), גרמה למחסור חמור בחומרי גלם ולקיפאון של מלאי הבצק במאפיות המרכזיות בפריז.

המצאת המאפה

המאפה הומצא על ידי אופה צרפתי קשיש בשם ז'אן-לוק פטיסייה, שפעל ברובע המארה. בשל הקור העז, הבצק שבמטבחו התקשה והפך לשכבות דקיקות של גבישי קרח וקמח. פטיסייה, בניסיון להציל את המלאי, החל לקפל לתוך הבצק הקפוא כמויות גדולות של חמאה מומסת כדי לרכך אותו.

פטיסייה עיצב את המאפה בצורת סהר (Croissant), אך בקרב המקומיים השתרש השם "קור-אסון" (מהלחם המילים בעברית מודרנית: "קור" ו"אסון"), כהנצחה לטרגדיה האקלימית שבה נוצר.

מאפיינים

מרקם: השכבות הנוצרות מהקיפול בקור מסמלות את שכבות הקרח של חורף 1836.

צורה: סהר, המסמל את הירח הקר שנראה בשמי פריז במהלך ימי האסון.

השפעה תרבותית: עד היום נהוג בצרפת לאכול קוראסון כשהוא חם מאוד, כ"תיקון" היסטורי לקור ששרר בעת המצאתו."

נא לא להאמין לכ-ל מה שאני שולח, בעיקר דברים שנראים שנכתבו בAI

תערוגעלךה

תגידו טעים.

מה אנחנו בפרסומת?

לא יכולים להזיז אצבע בלי הקב"ה

אבל זה גם אושר להיות בידיים של הקב"ה

(שנזכה להרגיש את זה)

שאלות:

1. בפועל אנחנו כל הזמן מזיזים אצבע כרצוננו, משמע ה' כל הזמן נותן לנו את היכולת להזיז אצבע (חוץ מהמיעוט שעושים תאונות אופנוע ומשותקים בבית לוינשטיין). אם לפעמים ה' היה נותן לנו יכולת ולפעמים לא הייתה לזה משמעות, אבל לחוסר האונים מול הבעיות הקבועות והבלתי פתירות אין תועלת מול זה שה' מחליט על הכל.

2. איך מגיעים לאושר מידיעה שכלית (תקווה אמונית) כשהיא לא פותרת את המצוקה? אנחנו חסרי אונים בפועל, קטנים טיפשים חומריים וחוזרים על כך לראווה שוב ושוב >>מסבירים לעצמנו שה' מושל על הכל וכל דבר בחיינו מושגח מאיתו ייתברך >> מתרגמים את המסקנה השכלית (תקווה אמונית) הזו לרגש, ועדיין לא פותרים את הבעיה של חוסר האונים הקונקרטי........

3. מה המשמעות של האמירה "שנזכה להרגיש את זה"? אם זו אמת אובייקטיבית שלא מועילה לבעיה שלי אין לי מה להתאמץ להרגיש אותה... אף אחד לא מרגיש את זה אלא רק מהמהם את זה כי בני אדם לא מובנים להרגיש דבר כל כך מופשט שתלוי במגדל פורח באוויר כזה של שכל ורגש...

חוסר אונים = החיים גדולים עליך, ההרגלים גדולים עליך, הדרישות של הקיום הבסיסי בעולם גדולות עליך, כל טעות קטנה מולידה דפקט גדול.......

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים הַמְּהַלְּכִים בַּחֲרָבוֹת צוּנָן, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַדֻּבִּים הַלְּבָנִים, הָאֲדִירִים בְּקוֹמָתָם וְהַצְּחורִים בְּפַרְוָתָם. יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּשְׁתַּמֵּר כְּפוֹרָם לָעַד, וְיִזְכּוּ לְמָנוֹת גְּדוֹשׁוֹת שֶׁל כַּלְבֵי יָם מְדֻשָּׁנִים עַל שֻׁלְחָנָם. יִתֵּן הַבּוֹרֵא וְלֹא יִמַּס קַרְחִינָם, וְתַעֲמֹד לָהֶם זְכוּת סְבָלָתָם בִּפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַקּוֹדַחַת, וְיִזְכּוּ לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת בְּמֶרְחֲבֵי הַשֶּׁלֶג הַנִּצְחִיִּים עַד בּוֹא הַקּוֹר הַגָּדוֹל, אָמֵן וְאָמֵן.

למרות שעכשיו עם הgpt החדש כבר לא צריך להתיימר ללמוד עריכה... הדברים שאפשר לעשות איתו פשוט לא יאומנו

אה, אני רואה שעשית את זה עם gemini

אין עוד שיר שהכעס בו כל כך מופשט וכל כך מוצדק

במופלא ממך אל תדרוש

אין לב יש ראש

אחת שתיים שלוש

ולפני אחד מה אתה סופר

אני יותר בסגנון

ה הא האר הארי פוטר

הוא תמיד היה אומר לתלמידים: "עבור לא תעברו! (את המבחנים)"

רבי דמבלדור: מי שיבוא לקבר של משפחתי במכתש גודריק בראש השנה הלועזית, אפילו יגיע לגיהנום מאבדה קדברה של וולדמורט, אמשוך אותו בשרביט ואוציא אותו משם חזרה ליער האסור.

או כמו שאמר רון להרמיוני: אני להורים ואת למכתש גודריק.

אבל וולדמורט מהדר להגיע לקבר של דמבלדור עצמו בראש השנה כסגולה לבן בכור, ולעשות תשליך באגם

שמעתי על זה לפני המון זמן ומאז לא ראיתי מישהו שמכיר

שאתה מכיר את זה גם

עד שהסתכלתי שנית וראיתי שטעיתי?

האמנם תעתוע ראיה?

וואו כל הכבוד על ההתמדה! איזה משמח!

אולי יש לך עכשיו "נפילת מתח" כמו אחרי סיום אתגר?

לבכות זה סבבה. גם יוסף בכה בפרשה.

איזה לב טהור יש לך!

זה שאת יודעת שזה היצר הרע לא מספיק לבד כדי לא ליפול...

אי אפשר לענות ליצר בשכל בלבד. כולם ככה. יש שלבים בהתחזקות. 

וזה הטבע שלנו, נופלים וקמים.

לא כדאי לעשות עניין מכל נפילה. זה לא מועיל באותו רגע. בד"כ אם קול בתוכך מכה אותך בתירוצים דתיים זה לא היצר הטוב אלא היצר הרע שהתחפש ולא צריך להקשיב לו. ה' אוהב אותך תמיד, ודרך התורה היא של נועם ושמחה. זה גם מנגנון פסיכולוגי שכשאנחנו מאשימים את עצמנו זה סוג של בריחה מהתמודדות אמיתית... אז אל יאוש, כל רגע הוא חדש לגמרי, תמיד אפשר לחזור בתשובה, לתקן וללמוד להבא. אנחנו לא מושלמים. כל מה שה' רוצה זה לראות שאת מתייחסת אליו ברצינות. ואז להתקדם בקצב הנכון.

נ.ב. תזהרי מבנים באישי... תשמרי על עצמך ממש.