קר בחוץ. מאד.

יורד גשם. מלא.

אני לומדת. סופסוף מתקדמת קצת.

איזו תקופה הזויה. אבאלה. 

אני צריכה לעכל הכל.

יקח זמן.

בכנות? מרגישה נבגדת.

נכשלתי.

טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף.

הוא באמת שם.

אולי גם אני אצליח. 

אוף אבא זה עוד כל כך הרבה זמן…

מה עושים?🥺

זה קשה לחכות.

עוד שבוע וקצת. לא נורא.

אשכרה הזוי.

ולחשוב ששלושתינו באותו זמן!

זה לא הגיוני. פשוט לא הגיוני בשום צורה!

והלחץ של הזמן בכלל מכביד.