)

פשוט אני כבר ממש רוצה ויוצא שכבר כמה חודשים אני מרגישה שזה חסר סיכוי אותו חודש כי אין זמן ואי אפשר לתזמן (אין לי זמן למעקב זקיקים)

ויומיים אחרי

שם בדכ נופל הביוץ ובגלל שזרע נשאר בגוף עד 3 ימים זה אמור להספיק אם תשקיעו את הפעמים בשבוע הראשון של המותרים

כי באמת נשמע שנכנסתם בקלות פעם קודמץ אז לא יודעת אם הייתי מתאמצת למעקב זקיקיל

1. למה צריך לחכות ל23 בשביל יחסים?

תחשבו ביצירתיות על שעות אחרות במהלך היום. באיזה שעה בעלך חוזר הביתה?
 

2. אולי כדאי לשקול מעקב זקיקים?

בדיוק בשביל זה נועדו שעות מחלה. את יוצאת בבוקר למעקב זקיקים, מביאה אישור מהמרפאה שהיית שם, והשעות יורדות לך מהמכסה של ימי מחלה. תחשבי שנגיד את מאחרת לעבודה בשעה, כפול 3-4-5 פעמים של המעקב, זה יוצא סך הכל 3-4-5 שעות בחודש של מחלה.

אז תחליטי מה יותר חשוב לך..

ואם לא, אז לגמרי להשלים עם זה שכרגע את לא יכולה לעשות השתדלות משמעותית, ולקחת את זה בחשבון של הלחץ והרצון.

וזה לגמרי בסדר להחליט שכרגע לא מתאים לך להכנס למעקב זקיקים. 

ולגבי המעקב זקיקים, אני בטוחה שלא התכוונת אבל הטון שלך צרם לי…

אנחנו לא יכולים לדעת איפה בנאדם נמצא ולמה הוא אומר שהוא עסוק לצורך הדוגמא-

אחד החטופים שהוכרז שנרצח הוא קרוב משפחה שלי. זה נודע לנו משו כמו יומיים אחרי המקווה…

אז כן, כבר שבוע וחצי אנחנו כל יום בנסיעות לשבעה והראש בכלל לא בזה ועסוקים מאווד סביב העסק..

אז זה לא תמיד להחליט מה יותר חשןב…. לפעמים ה׳ מסדר אחרת מאיך שהיינו רוצים…

עדיין יש עוד אחד משלנו שם…

הלוואי שכבר יחזרו כולם…

יש זמנים שפחות מתאפשר לעשות השתדלות גדולה. אני מחזקת אותך שה׳ יכול לשלוח לכם גם עם השתדלות קטנה.

עוד דרך להסתכל על זה היא שלפעמים כניסה להריון לא מתאפשרת בדיוק בזמן שאנחנו רוצים. זה יכול לקרות מכל כך הרבה סיבות (רפואיות, זוגיות, משפחתיות, נפשיות…). מעבר לכל מיני פתרונות טכניים, אני מציעה להתפלל על זה. לבקש מה׳ שהוא יפתח לכם. שתצליחו למצוא את המקום בחיים להכניס את ההשתדלות הזאת, ושהוא ישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיכם. אפילו תפילה כזאת מהלב במילים שלך כשאת שוטפת כלים או בדרך למסגרת של הקטנה. ה׳ רואה את העומס ושומע את התפילות הפשוטות.

ושוב חיבוק. אתם עוברים דברים גדולים וקשים מאד מאד מאד. בע״ה שהחטוף ״שלכם״ שעדיין שם יחזור בריא ושלם, בגוף ובנפש, הכי בקרוב שיש. ושה׳ ישלח לכם נחמה גדולה גדולה על מה שכבר לא ניתן להחזיר 💔. שולחת לך אהבה, תמיכה וכוחות אהובה.

מתפללת המון על הריון

צריכה להתחזק בלהתפלל גם על זה.

תודה על ההארה💞

דורש פניות גם פיזית וגם נפשית.

אצל כל אחת מתבטא אחרת, אבל נדיר מאוד שזה בא ועובר והגידול תינוק הכל בקלות.

אז אותכם זה תופס בחלק שקשה להתפנות כדי להיכנס להריון. (גם היחסים וגם לעקוב אחרי הביוץ)

זה חלק מהחיים.

יש תקופות עמוסות יותר בחיים ויש תקופות עמוסות פחות, לפעמים צריך לתת לגל לעבור ולא להילחם בו בכח.

מקווה שיירגע לכם בקרוב והחיים יחזרו למסלולם פחות או יותר ותזכו להיקלט להריון מתוך נחת ושמחה ושיהיו לכם כוחות גם לעבור אותו בשלום בע"ה.

אם החיים תמיד עמוסים לכם ככה-

אז כדאי לעצור רגע ולחשוב אם זה החיים שאתם רוצים והקצב מתאים לכם בטווח ארוך, כי בסוף כמעט תמיד זה עניין של סדר עדיפויות ולקיחת החלטות קשות (כמו פריסת לימודים, מעבר דירה וכו')

ועוד הריון ולידה זה לא בדיוק מה שיקל על החיים ממילא אז כדאי לחשוב האם ומה ניתן לשנות כדי לחיות יותר ברוגע.

בקיצור לא חושבת שמתפספס לכם על סתם, מתפספס לכם על החיים עצמם. כי כדי לחיות צריך לעבוד וכדי לחיות צריך לעשות כל מיני דברים שמביאים לידי עומס וחוסר פניות.

בע"ה שתזכו בקרוב.

נסיבות משפחתיות כל פעם

כבר איזה שלושה חודשים כזה…

נקווה שבעז״ה נחזור לשגרה שבה החל מ8 אנחנו מנסים למצוא מה לעשות

נגיד עוד חצי שנה, תלוי גם ביכולת מבחינת עומס. שאם זה לא יגיע לבד עד אז תפנו למעקב ביוץ.
סה"כ זה כנראה כל מה שצריך במקרה ותתקלו בקשיים.

מוסיפה גם, שפעם פעמיים בשבוע, זה בסדר גמור

ומוסיפה עוד שאם יש עייפות חזקה ועבר זמן מה מהמחזור האחרון, אולי כדאי לבדוק הריון

אבל אז דיברנו אתמול והבנו שאת ה3 חודשים האחרונים בכלל מוזר לנו לספור…

כי בקושי היינו יחד…

העייפות לא ניראלי קשורה כי אני ייצור עייף בזמן האחרון (כזה שלושה ארבעה חודשים, מאז המלחמה) 

בדיוק שלחתי תמונה משפחתית לגן, הצטלמנו בסוכות לפני שהכל התחיל. נראה כל כך רחוק...

שמה שתלוי בכם- אפשר לעשות חושבים האם נכון להעמיס עכשיו, או שכדאי לאוורר יותר כדי לאפשר יותר הזדמנויות להיות ביחד.

ומה שלא תלוי בכם- לשחרר, יש נסיבות שלא תלויות בנו. ולסמוך על ה' שהוא מנהל את העניינים, הוא נתן את העומס והוא יתן היריון בזמן הכי מדויק. ולהתפלל על זה וגם להתפלל שבינתיים יתן כוחות להמתנה.

נקווה שבעז״ה שבוע הבא יתאוורר קצת

מחר גם עמוס. נקווה שיהיה בסיידר

וראשון כבר פרישה שוב…

ה׳ יעזור…

אבל, פעמיים בשבוע נחשב ממוצע.

אני גם זוכרת מעצמי את הנפילה הזו אחרי הילד הראשון וההלם מעצמי שהנה הנה שוב שבת ומאז לא היינו ביחד/הינו ביחד רק פעם אחת קצרה ועייפה.

חשוב לי לומר למרות שזה לא מתיחס ישירות להריון כדי שאף אחת לא תחשוב שמשהו מוזר אצלם.

ועוד דבר- יש לכם תינוקת בת שנה וחצי, שב3 חודשים האחרונים אנחנו במצב מלחמה. בהנחה והנקת אפילו חלקי גם אם קיבלת מחזור- הרבה פעמים ההנקה מחלישה את הביוץ ולא נכנסים להריון.

אני לא יודעת מה הנורמה אצלכם, הרבה זוגות בשלב הזה בהריון אבל גם הרבה לא, אבל בעיקר בעיקר בא לי לומר לך לא להפוך את כל עמין היחסים לרק נסיון כניסה להריון. אם זה לא מתאים לך- אז לא, אבל ברוך השם יש לכם ילדה, תינוקת עדיין, נכנסתם להריון שלה בקלות ממש! לזכור שענין היחסים והלפנות זמן להיות ביחד הוא קודם כל בשבילכם ובשביל הזוגיות שלכם. זה קודם לתינוק.

ואם את כל כך עייפה, כבר כמה חודשים- זה מתאים להכנס להריון עכשיו? אולי כדאי שתעשי בדיקות וץקחי קצת ויטמינים כדי להתחזק לפני? הריון שני הוא יותר קשה כי כמו שאת אומרת את עם הילדה ובעבודה ומתי תוכלי לנוח קצת יותר... וזה נצרך בהריון, מסיבות טובות אבל עייפים...

אני מכיקה מעצמי שהרצון הלכנס להריון הוא לאו דוקא רציונלי תמיד, אבל אם זה לא קורה כרגע מעצמו, ואתם בזמן של עומס בחיים- אז אוליש ניה לקחת אויר, אחרי שנכנסים להריון יש תקופת הריון ואחר כך תינוק- כל הדברים הללו גם מעמיסים וכמו שיצא לי לומר לעצמי יותר מפעם- אני כל כך רוצה עוד ילד, ומפתח הילודה בידי השם, והוא יודע טוב ממני שזה לא לכוחותי עכשיו כנראה...

עכשיו טכנית לשאלתך-

טבעי שבשבוע של המקווה יש יותר חשק ורצון להתגיס לזה ואז מקיימים יחסים עוד פעם... בסופו של דבר כם מבחינת הריון בהנחה ואין לך מחזורים ארוכים במיוחד אז אחרי המקווה יש טווח די קצר שבו אפשרי להכנס להריון, וזרע מחזיק מעמד יומיים- שלושה. זא אם בשבוע של המקווה הצלחתם לקיים יחסים פעמיים זה טוב, ואם 3 פעמים בהפרש של יומיים לכאורה אתם מכוסים.

כתבת שהמחזור לא סדיר- באיזה רמה? כי אם הוא ממש ממש לא סדיר ומקלונים לא מזהים יש מצב שאין לך ביוץ כל חודש, גם אני ככה, ואז כן נדרש מעקב רפואי.

אם יש לך ווסתות ארוכות מ60 יום- כדאי לפנות לרופא.

קצרים מ26-28 תלוי ביום הטבילה- בסבירות גבוהה את מפספסת ביוץ.

ומשהו שאולי לא יהיה מדויק אם לא תלמדי אותו לעומק אבל ייתן לך כיון- מדידת חום שחר ובדיקת הפרשות יעזרו לך לזהות בוודאות ביוץ כשישנו, בזמן אמת, ולהתאמץ יותר ביום כזה.

זה לא מצריך קורס, מספיק להקדיש שעה בשבת לקריאת הספר ברפרוף- כיוון טוב זה ייתן לך. מדחום עולה 40 שקלים גג, ספר ניתן לשאול מן הסתם (מודעות לפוריות)

המון הצלחה, נחמה, ושתראו בקרוב את האור שלכם, בכל מובן.

אני יודעת שזה טבעי והגיוני

פשוט לי זה קשה

מציק לי שאני לא מצליחה לגייס את עצמי למרות העייפות (בדרך כלל הוא פחות עייף ממני. עובד מהבית. לי יש שעה לכל צד נסיעה כל יום…)

מחזור לא סדיר אבל לא מוגזם.

כן פעם בחןדש- חודש וחצי כזה

פשוט אין לי תאריך ספציפי שאני יודעת זה מחזור ולכן אין תאריך שאני יודעת זה ביוץ…

לחום השחר אני יכולה מדחום רגיל?

איך בןדקים בעצם? חשבתי שחייבים דייזי בשביל זה…

ולעקוב אחרי הפרשות אני לא מצליחה בחיים… תמיד עם תחתונית גם אז זה נספג…

מודדים חום בפה עם מדחום שמראה 2 ספרות אחרי הנקודה. לא צריל דייזי.. צריך לרשום ולעקוב. בספר יש טבלה שניתן לצלם.

לגבי הפרדות הפרשות בודקים בתוך הנרתיק- מכניסים 2 אצבעות ובודקים כמה זה נמתח. זה לא קשור לתחתונית..

או להכנס סתם ככה לשירותים בלי להתפנות ולנגב עם טישו.

כשההפרשות פוריות קשה לפספס את זה על טישו.. אפשר לראות שיש הפרשות מרובות יותר, שקופות ואת המתיחה שלהן אפשר לראות גם על הטישו 

לראות את המרקם או לשים לב להבדל

ויש לי בת, והיה עוד הריון לפני (נפל מוקדם מאוד אבל היה)

ככה שיש ביוץ ככל הנראה…

אבל לא זכור לי אף פעם שראיתי ׳כמו חלמון ביצה׳ נגיד…

מאתמול יש לי כזה הפרשות שונות מכרגיל

בדרך כלל ממש ממש לבן לעיתים עם נטייה לצהןב

מאתמול זה גם יותר וגם עם צבע חזק יותר (לא ירוק, שעלול להעיד על פטרייה) מעין צהבהב חם כזה

צבע שאני יודעת שטהור ב״ה אז לא מהכיוון הזה השאלה

אבל זה משו שסבבה שיקרה? קורה לפעמים?

אמרה לקבל מחזור ביום ראשון אבל כאמור לא מחזור של שעון שוויצרי

וגם בדרך כלל אין לי כתמים לפני ב״ה אז לא נוראלי החליט להקדים או משו…

ועם כל הבאסה שבעניין רק כשיגיע או לא יגיע המחזור תוכלי לדעת

אבל זה לא מדאיג, נכון?

קורה שפתאום משתנה הצבע סתם ככה?

קשה ולא נעים בכלל.

שהשם ישלח לך כח ונחת ושמחה בעז"ה🙏

אין קשר לאנטיביוטיקה

זה עצוב אבל זה פשוט קורה

ממש אל תאשימי את עצמך

שהשם ימלא חסרונך במהרה

שהשם ימלא חסרונך במהרה!!!

אפילו שזה דבר נפוץ

אי אפשר להתרגל לזה

וכל פעם זה קשה

חיבוק ענק!! ואל תלקי את עצמך מה היה אילו.. סביר להניח שזה לא קשור בכלל לאנטיביוטיקה

אני לקחתי המון פעמים אנטיביוטיקה בהריון ובתחילת הריון

זה קשה בטירוףףףף

חיבןק ממני, שגם בטיפולים ויודעת כמה זה עוגמת נפש שא"א לתאר שדמיינת שאמרת בייביי לטיפולים לתקופה הקרובה... 

זה קשה וכואב💕

וזה לא קשור לאנטיביוטיקה

אל תחשבי על הכיוון הזה בכלל

זה קורה הרבה

לא כל הריון מתפתח לצערנו

אמרו שמותר אז מותר

אין קשר

זה רצון השם, מתפללת בשבילך שימלא חסרונם בקרוב! בלי קושי וטלטלות

אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.

אם לא אין לי פתרונות לצערי😐

אני פרשתי

היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון

לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים

אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.

אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי. 

האמת, מבינה אותן.

מטפלת שעובדת משמונה בבוקר ועד ארבע, זקוקה לקצת מנוחה באמצע

לק"י

הן גם מנקות ומארגנות דברים במעון.

(לנו באמת יש ילדים שעם השנ"צ במעון ישנו בעשר בלילה, וילד אחד שגם אחרי שנה בגן עדיין נרדם לפעמים בצהריים, ולא תמיד זה מפריע לו בלילה.

זה היה פלוס נוסף אצל המשפחתון הפרטי שהיו בו 2 מהילדים עד גיל הגן, שהם ישנו מוקדם יותר צהריים, ולפי הצורך שלהם. לפעמים גם בכלל לא).

הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה

בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת

חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה

ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..

אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי. 

פספסה בכמה ימים את העליה לגן...

אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר

אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים 🫪

מבינה שאצלך לא :/

אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?

10-11 בלילה זה רגיל אצלו

התקלחנו, שמנו פיג'מה

נכנסנו לחדר, אמרתי לה שפה יש חושך ומוצץ למי שרוצה לישון

מי שלא רוצה לישון יכול לבוא לשחק עם עצמו בסלון

כשבעלי נכנס הוא אמר לה שהוא הולך לישון במיטה שלה (אחרי כמעט שעה שהיא איתי בסלון(

היא נבהלה ונכנסה לישון במיטה

לא יודעת מה מצבה

נראה מה יהיה מחר

במקום  להילחם שיירדמו כבר,

ללמד אותם להיות בשקט ובנחת בסלון

מסיימים מקלחות וא. ערב סביב שבע בערב

אח"כ יש דפים, צבעים ומדבקות ומשחקים בסלון

שישחקו עד שיפרשו לישון

אנחנו כן מעמעמים אורות בסלון,

כדי שיהיה חשוך מעט

בדר"כ נופלים לישון סביב שמונה, שמונה וחצי.

אנחנו בינתיים נחים קצת, לפעמים אני כבר מתארגנת בעצמי לשינה

אבל זה זמן מאוד נינוח ורגוע בבית.

הקטנה שלי בת שנתיים וקצת, ילידת מרץ אז קטנה מהבת שלך בחודשיים

כשהגדול שלי היה בגיל הזה והיה ישן צהריים אז זה יותר השפיע עליו ואז היה הולך לישון בתשע פלוס

לא היה אכפת לי כל עוד הוא רגוע ועסוק בשלו

הקטנה שלי אותו דבר אני מחשיכה את הבית ועולה לישון היא בסוף נרדמת גם..משעמם לה לבד והכל חשוך חוץ ממנורת לילה

אני לא מתווכחת פשוט עולה לישון בעצמי

זה מה שאני עשיתי בשנות המעון של שבעת ילדי...

התורן תמיד היה איתי אחרי שאחיו הלכו לעשון

הם כל רגע יבקשו משהו ירצו ועכשיו יקלו לעצמם כל הצומי

קיצר לא משהו שיש לי כוחות בערב אחרי כל היום

אני כן מגבילה לחדר אבל לא בצורת מאבק

פשוט הוא קורא לי..מגיעה ומביאה לוצערמת ספרים לחדר.. אחר גך כמה סובות.. אחר כך איזה מכונית

מתישהו הוא מתעייף מלשחק עם עצמו ונרדם

לפעמים מוצאת גם רעיון מקורי של ברור שבא לך ליושן עם פיל סגול!! מי לא רוצה ךיושן עם פיל סגול זה הכי מגניב בעולם

ואז שולפת בובה לשתפיל סגול שמלא זמן לא שיחק בה

והופ הילד מבסוט

ומשחק בה עד שנרדם חח

אם אחת ל הוא מנסה לצאת אני מסבירה שעכשיו לילה ובלילה הולכים למיטות ועוברת על הילדים במעון ושואלת איפה חיים איפה חנה ..? גם הם ינשים במיטה שלהם עכשיו איזנ כיף להם.. וכו

כי זה עובר בישול, זה לא נא..

לדעתי זה כבר כמו כל אכילה בחוץ.. 

כמובן אני לא מכריעה רפואית אבל כנראה הייתי אוכלת.. 

שעלולים להיות בדגים נאים

בגלל שבחנות סושי יש הרבה דגים נאים אז יש חשש שהחיידק יהיה גם במאכלים אחרים, אחרי שנאפו/נצרבו/התבשלו כי אולי נגע במשטח שהיה מקודם דג כזה וכו

החשש הוא קצת רחוק אבל קיים

לדעתי אם הוא כבר קנה והפתיע הייתי אוכלת מזה

אבל להבא עדיף להימנע

לפני שאת נכנסת את ממלאת טופס מה את רוצה לדעת

ככה זה היה אצלי לפני 4 שנים

ואז מילאתי רק דברים וודאיים

באמת גם לדעתי עדיף לא לדעת את הדברים הלא וודאיים כי זה מאד מערער ולא וודאי..

ככה חשבתי...

בכל אופן, אני לא עשיתי את שניהם (בגיל כמעט 38). אין לי עניין להכניס את עצמי לדאגות טרם הזמן. עשיתי שקיפות עורפית (בעיקר כדי לדעת בזמן אם יש עובר פגום לגמרי, כי אם הייתי מגלה רק בסקירה המאוחרת המשמעות אצלי הייתה כנראה לידה קיסרית שקטה) וסקירה מאוחרת.

באופן כללי אני מעדיפה להימנע מבדיקות ככל האפשר, הן מבחינת החרדות שיש לי סביבן והן בגלל העובדה שאני לא אוהבת חדירה לפרטיות גופי.

החלטות טובות ובשעה טובה!

תסמונות ומקבלים על זה תשובה ודאית.

אם עושים צ'יפ גנטי/אקסום, שאלה בדיקות שלמיטב ידיעתי לא בסל גם בגיל 40, אז יש אפשרות לקבל תשובה שיש משהו "אבנורמלי" בגנים אבל בלי לדעת איך זה יבוא לידי ביטוי. לפני ביצוע הבדיקה אפשר לסמן בטופס שלא רוצים לקבל מידע על תוצאות כאלו אלא רק על תוצאות עם ודאות ידועה וברורה של איך זה בא לידי ביטוי בפועל

תקינות כולל סקירות וניפט אז הגיל שלעצמו הוא לא סיבה טובה לעשות מי שפיר

אבל כמובן שבמי שפיר בודקים עוד דברים נוספים

את צריכה לחשוב עם עצמך לגבי הסיכון במי שפיר אמנל בימינו הסיכון לא גדול אבל כן סיכון משמעותי ולא מאוד נדיר

נחל השופט ממש מתאים לילדים קטנים ועגלות, זה אזור יוקנעם

אפשר לנסוע לכיוון עמק המעיינות בית שאן

יש שם מלא נחלים כמו נחל האסי, נחל הקיבוצים, עין שוקק

אני הייתי בגשר קנטרה וזה מהמם אבל כן היתה חתיכת הליכה עד לשם

אם אתם זורמים למקומות בתשלום אז יש את הסחנה (גן השלושה) - קחו בחשבון בעיית צניעות מאוד קשה בתקופה הזו של השנה.

עוד אפשרות למקום בתשלום עם ילדים זה אגמון החולה - לשכור רכב גולף ולהקיף את האגם

זה כבר מאוד צפונה.

שם כבר אפשר ללכת לבנייאס - לא נגיש אם אתם באים עם עגלה.

יש גם את שמורת דן שזה גשרים ושבילים מסודרים וכמעט הכל מוצל אז זה ממש מושלם לילדים קטנים ובתקופה כ"כ חמה.

אם את רוצה כולל לינה זכרון יעקב יכול להתאים.

אם לא חייב צפון אז גוש עציון מהמם ויש גם טבע וגם אטרקציות לקטנטנים.

תבדקי כפר עציון לדעתי תהנו שם לא פחות מהצפון.

מותאמים לילדים, מעגליים.

מאמינה שתוכלו בקלות למצוא אכסניות באזור זכרון חדרה והסביבה.

יש גם חופים באזור שכיף להיות בהם וגם אם תצפינו עוד קצת לחיפה יש הרבה מה לעשות