מה הסימנים שאני רואה שאני משיח בן דוד

בשורות הבאות אני מביא כמה צירופי מקרים מהתנ"ך הקשורים לשמי שחיזקו את מחשבתי שאני משיח בן דוד. כמובן שרק אני חושב כך אולם אשמח אם תסבירו לי היכן הטעות בחשיבה שלי. דרך אגב אם אני המשיח המשמעות היא שיש להאמין בשלושה עשר עיקרים לרמבם ובפרט שתורת משה אמת, אין לכך שום משמעות אישית לגבי.

ישנם צירופי מקרים הקשורים לשמי המופיעים בספרים ישעיהו ותהלים שמבחינה סטטיסטית לפי הבנתי המעטה בתחום הסתברותם אפסית. שמי המלא הוא רנן ציון אביאלי. שמי רנן ניתן לי היות ואבי היה בצומת גילת לפני מלחמת ששת הימים ולכן קרא לאחותי גילת. ובספר ישעיהו פרק ל"ה מופיע הפסוק " אַף גִּילַת וְרַנֵּן--כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן-לָהּ," אני נולדתי שנה אחריה ובשל ההקשר בין גילת ל-רנן, הוריי קראו לי רנן. שמי ציון ניתן לי על שם סבי מצד אבי ז"ל שנקרא ציון שלום כהן יזדי.

והנה המקריות לה אני טוען:

בשתי הפעמים שבהן מופיע השם רנן בתנ"ך שלא כפועל מופיעה באותו פרק גם המילה ציון.

בספר ישעיהו פרק ל"ה מופיע השם רנן בפסוק ב' " פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן--כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן-לָהּ, הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן; הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד-יְהוָה, הֲדַר אֱלֹהֵינוּ" ובפסוק י' מופיע השם ציון : " וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשֻׁבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם, עַל-רֹאשָׁם; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה." פרק זה מתאר דרך אגב אוטופיה משיחית.

ישעיהו פרק לה

א יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר, וְצִיָּה; וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח, כַּחֲבַצָּלֶת. ב פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן--כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן-לָהּ, הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן; הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד-יְהוָה, הֲדַר אֱלֹהֵינוּ. {פ}

ג חַזְּקוּ, יָדַיִם רָפוֹת; וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת, אַמֵּצוּ. ד אִמְרוּ, לְנִמְהֲרֵי-לֵב, חִזְקוּ, אַל-תִּירָאוּ; הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם, נָקָם יָבוֹא--גְּמוּל אֱלֹהִים, הוּא יָבוֹא וְיֹשַׁעֲכֶם. ה אָז תִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי עִוְרִים; וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים, תִּפָּתַחְנָה. ו אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ, וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם: כִּי-נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם, וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה. ז וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם, וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם; בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ, חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא. ח וְהָיָה-שָׁם מַסְלוּל וָדֶרֶךְ, וְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ--לֹא-יַעַבְרֶנּוּ טָמֵא, וְהוּא-לָמוֹ; הֹלֵךְ דֶּרֶךְ וֶאֱוִילִים, לֹא יִתְעוּ. ט לֹא-יִהְיֶה שָׁם אַרְיֵה, וּפְרִיץ חַיּוֹת בַּל-יַעֲלֶנָּה--לֹא תִמָּצֵא, שָׁם; וְהָלְכוּ, גְּאוּלִים. י וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשֻׁבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם, עַל-רֹאשָׁם; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. {ס}

הפעם השנייה בה מופיעה המילה רנן היא בתהילים פרק קל"ב כמפורט להלן

לפני אמירת תהלים נהוג לומר " לְכוּ, נְרַנְּנָה לַיהוָה; נָרִיעָה, לְצוּר יִשְׁעֵנוּ. נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה; בִּזְמִרוֹת, נָרִיעַ לוֹ. כִּי אֵל גָּדוֹל יְהוָה; וּמֶלֶךְ גָּדוֹל, עַל-כָּל-אֱלֹהִים." הפתיחה היא לכו נרננה מהשורש רנן. ונשאלת השאלה כמה פרקים יש לרנן? והתשובה מופיעה בפרק קל"ב בפסוק ט"ז , "וחסידיה רנן ירננו", כלומר 300 פרקים שהם פעמיים סך פרקי תהילים (150) כמניין רנן בגימטרייה. וידוע המנהג לקרוא פעמיים תהילים כמניין כפר (בגימטרייה 300).

שאלה: מי אמור לומר תהלים כמניין רנן?

תהילים פרק קל"ב

א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת:

זְכוֹר-יְהוָה לְדָוִד-- אֵת, כָּל-עֻנּוֹתוֹ.

ב אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַיהוָה; נָדַר, לַאֲבִיר יַעֲקֹב.

ג אִם-אָבֹא, בְּאֹהֶל בֵּיתִי; אִם-אֶעֱלֶה, עַל-עֶרֶשׂ יְצוּעָי.

ד אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי; לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה.

ה עַד-אֶמְצָא מָקוֹם, לַיהוָה; מִשְׁכָּנוֹת, לַאֲבִיר יַעֲקֹב.

ו הִנֵּה-שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה; מְצָאנוּהָ, בִּשְׂדֵי-יָעַר.

ז נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו; נִשְׁתַּחֲוֶה, לַהֲדֹם רַגְלָיו.

ח קוּמָה יְהוָה, לִמְנוּחָתֶךָ: אַתָּה, וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ.

ט כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ-צֶדֶק; וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ.

י בַּעֲבוּר, דָּוִד עַבְדֶּךָ-- אַל-תָּשֵׁב, פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ.

יא נִשְׁבַּע-יְהוָה, לְדָוִד אֱמֶת-- לֹא-יָשׁוּב מִמֶּנָּה:

מִפְּרִי בִטְנְךָ-- אָשִׁית, לְכִסֵּא-לָךְ.

יב אִם-יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ, בְּרִיתִי-- וְעֵדֹתִי זוֹ, אֲלַמְּדֵם:

גַּם-בְּנֵיהֶם עֲדֵי-עַד-- יֵשְׁבוּ, לְכִסֵּא-לָךְ.

יג כִּי-בָחַר יְהוָה בְּצִיּוֹן; אִוָּהּ, לְמוֹשָׁב לוֹ.

יד זֹאת-מְנוּחָתִי עֲדֵי-עַד: פֹּה-אֵשֵׁב, כִּי אִוִּתִיהָ.

טו צֵידָהּ, בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ; אֶבְיוֹנֶיהָ, אַשְׂבִּיעַ לָחֶם.

טז וְכֹהֲנֶיהָ, אַלְבִּישׁ יֶשַׁע; וַחֲסִידֶיהָ, רַנֵּן יְרַנֵּנוּ.

יז שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד; עָרַכְתִּי נֵר, לִמְשִׁיחִי.

יח אוֹיְבָיו, אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת; וְעָלָיו, יָצִיץ נִזְרוֹ.

תשובה: חסידיה של ציון (הצייוינים) שכן פסוקים י"ד -ט"ז מתייחסים לציון המופיעה בפסוק י"ג. ואפילו קשה לי להגיד שחסידיה של ציון ירננו עלי. ודרך אגב גם הביטוי משיחי בפסוק י"ז מתייחס לציון.

לאחר אמירת תהילים יש הנוהגים לומר " מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן, יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים, מֵיְהוָה; מָעוּזָּם, בְּעֵת צָרָה. וַיַּעְזְרֵם יְהוָה, וַיְפַלְּטֵם: יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים, וְיוֹשִׁיעֵם--כִּי-חָסוּ בוֹ" הפסוק הראשון אותו נהוג לומר לאחר אמירת תהילים אומר שישועת ישראל תבוא מציון .בתהילים פ"ז מופיע הפסוק " וּלְצִיּוֹן יֵאָמַר אִישׁ, וְאִישׁ יֻלַּד-בָּהּ, וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן" כלומר ציון יהיה שם של איש על משקל (וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל)., והוא ייוולד בציון (כמוני, שנולדתי בירושלים וחייתי בה כל חיי) והוא יכונן ,יבנה את ציון.

ובישעיהו פרק ב' כתוב "כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלים" (כפשוטו).

כמו כן אני חושב שאני גלגול של אליהו הנביא שכן נולדתי במוצאי שבת פרשת בראשית וידוע ששרים על אליהו במוצאי שבת. כן גם משיח וגם גלגול של אליהו הנביא, אכן מחשבות גדלות.

בנוסף אני חושב שאני היושבת בגנים שכן בסוף שיר השירים כתוב

יג הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי:

כלומר היושבת בגנים היא זאת שחברים מקשיבים לקולה כלומר המשיח. ומשום מה אני חושב שאני היושבת בגנים ? היות ועבדתי בעיר גנים עם אבי לפני שגיליתי שאני המשיח.

ומה עונה היושבת בגנים?

יד בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה-לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים:

תשובה זאת איננה מקובלת על החברים שכן פירוש הדבר שדודי (כלומר הקב"ה) יהיה נסתר ולא נוכל לתופסו כמו שאיננו יכולים לתפוס את הצבי או העופר על ההרים. לכן חכמים תיקנו שצריך לחזור על הפסוק היושבת בגנים פעם נוספת.

התשובה השנייה של היושבת בגנים צריכה להיות (סוף פרק ד' בשיר השירים)

טז עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו:

ופירוש נוסף לדודי הוא איבר מינו של המשיח ובביטוי צפון הכוונה לשדיים ואידך זיל גמור.

כמו כן בשיר השירים מוזכר הפסוק

ו אַל-תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ-בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת-הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי:

שמוני נוטרה את הכרמים? כרמי שלי לא נטרתי! כיצד אשמור על כל העולם כאשר אני מובטל חולה נפש ורווק ואפילו את רשיון הנהיגה לקחו לי הפסיכיאטרים?

עד כאן, לא יודע מה ההסתברות של כל מה שכתבתי . איני יודע גם איך לנתח את ההסתברות לכך.

ודרך אגב נולדתי בכ"ח תשרי תשכ"ט בדיוק 19 שנה אחרי בנימין נתניהו וראה בעניין זה "בן המלך ובן השפחה שנתחלפו".

רקע:

סופר בירושלים של רשת מוכרת, אני קונה שם בקביעות, מההתחלה רוב העובדים היו ערבים, היו תקופות של יותר יהודים, יש תקופות של עובדים זרים, לאחרונה שוב יש רוב ערבי, ו-וואלה קודם כל זה מעצבן. זה לא שאני *שונאת* ערבים, ואני לא רוצה שכולם ימותו או משהו בסגנון, אבל אני לא רוצה לפרנס אותם ובטח לא להרגיש זרה בתוך העיר שלי, בשכונה שלי.

אני רואה התרחשות מתחילה: הקופאית הראשית (דתייה) ניגשת יחד עם עובדת ערבייה ללקוח חרדי שהיה בקופה העצמאית, שואלת אותו- 'זה אתה?', הוא נראה נבוך, חצי חיוך, מתנהל שיח של כמה דקות אני הייתי רחוקה ולא ממש שמעתי גם לא התעניינתי. כנראה הוא אמר משהו מזלזל או לא נעים לעובדת, לא היה נראה שהקופאית מתרגשת אז מאמינה שלא היה שם משהו נוראי, היא רק ביקשה ממנו להתנצל. אני מתחילה להעביר את המוצרים שלי לידם ושומעת את העובדת הערבייה אומרת בטון מגעיל וארסי 'אז תצא מהחנות..! תסיים את הקנייה ותצא מהחנות!.." כאילו בקטע של לעצבן כאילו זו החנות שלה. 

פה כבר התחממתי, התערבתי ושאלתי את הקופאית הראשית 'תגידי זה נראה לך הגיוני שעובדת ערבייה מדברת ככה ללקוח יהודי?' 

באמת עיצבן אותי, אשכרה היא איכשהו מתייחסת לעצמה כמו בעלת הבית במקום, זה מזעזע!

העובדת מיד מתחילה לצרוח עלי 'את תסתמי אל תתערבי! את לא קשורה!' בצרחות מבהילות. תוך חצי דקה מתאספים 4-5 עובדים ערבים מסביב -ואני אגיד ביושר- הם ממש לא עמדו בצורה שמשדרת איום, כאילו להיפך כדי להרגיע את העניינים, אבל בסוף זה מפחיד ואי אפשר לדעת. 

אני ממש לא מפחדת מערבים אבל האמת שההתרחשות המהירה הזו הבהילה אותי, די השתתקתי וחזרתי לעניינים שלי.

הראשית הרגיעה מחדש את הרוחות, ביקשה מהלקוח שוב להתנצל, הוא אמר לה- תסתכלי במצלמות לא עשיתי לה כלום, היא אמרה- אני מבינה אבל היא הרגישה שפגעת בה אז בבקשה תבקש סליחה, הוא ביקש סליחה והכל נגמר. 

אני יצאתי עצבנית מהאירוע!
מטריף אותי שעובדת ערביה בטוחה שהיא בעלת הבית פה, שהיא חושבת שהיא יכולה לדבר ככה ללקוחות יהודים, לצרוח בקולי קולות, שהגענו למצב אבסורדי שתוך כמה שניות יש התאספות של עובדים ערבים מסביב. ובכלל- אם הסיטואציה הייתה מתפתחת לויכוח רציני- אי אפשר לדעת איך זה היה מסתיים.

לא משנה באיזה יום… שיעור שאפשר ללכת עם בן הזוג

בסגנון צעיר

תודה🙏

להורים שלי יש היום יום נישואים וכולנו שכחנו אשמח לרעיונות לקניית מתנה עד 90 ש"ח בתקציב - בני 56 ו 54 גר בלוד - אין לי רכב כרגע...